פ’-כ’ נגד כי

בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה

וייס 11158 – 07 – 19 פ’-כ’ נ’ כי
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
בפני
כבוד השופט רן ארנון
מבקשת
ע’ פ’ באמצעות ב”כ משרד עו”ד א. זיסמן שני
נגד
משיב
א’ כי
באמצעות ב”כ עו”ד רני אהרון כהן
החלטה
בפני בקשה לסעד דחוף, שלא בדרך בקשה ליישוב סכסוך, בעניין רישום קטינות למוסדות חינוך.
תמצית העובדות הצריכות לעניין:
1.
הצדדים (להלן גם: “האס” ו-“האב”י) הינם בני זוג לשעבר שנישאו זלייז בשנת 2005. מנישואים אלה נולדו להם הקטינות: אי בת כ-* * שנים, צפויה לעלות לכיתה * *, וקי בת כ- * * שנים, צפויה לעלות לכיתה * *.
7
2.
9

הצדדים התגרשו על פי הסכם גירושין כולל (להלן: “ההסכם”) שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 25 / 07 / 2017 בבית המשפט לענייני משפחה, בפני כב’ השופט ארנון קימלמן.
3.
במועד אישור ההסכם התגוררה האם בקיבוץ * * * * ואילו האב התגורר ב* * * * *.
במסגרת הסכם הגירושין הסכימו הצדדים כי המשמורת תהיה של האם (ר’ סעיף 11 להסכם).
13
5.
14
בנוסף, נקבעו הסדרי ראייה בין האב לקטינות באופן זה שבמשך השבוע הן ישהו עם האם, ובסופי שבוע ישהו לסירוגין אצל מי מההורים.
הצדדים ציינו, כי כל האמור לעיל הוסכם כל עוד האם תתגורר באזור * * * *, והאב באזור * * * * (ר’ סעיף 14 להסכם). בהמשך לכך, התייחסו הצדדים במפורש למצב בו יעברו להתגורר
16 17
1 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
וייס

11158 – 07 – 19 פ’-כ’ נ’ כי
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
64.
לאור האמור אני מורה לאב לחתום לאלתר על טפסי הרישום של הבנות לבית הספר * * * * בקיבוץ * * * * ובמקביל לבטל את רישום בבית הספר * * * * ב** **. מובהר כי ככל והאב לא ישתף פעולה רשאית האם לחתום על הטפסים בעצמה בלא שהיה צורך בחתימת אב.
1 2
65.

לנוכח המסקנה אליה הגעתי אני מחייב את האב בהוצאות משפט ושכייט עוייד בסך של 3 , 000 ₪ בצירוף מעיימ שישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרדי הצמדה וריבית כחוק.
4 5
ניתנה היום, י”ז אב תשעייט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
רן ארנון, שופט
11 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
וייס

11158 – 07 – 19 פ’-כ’ נ’ כי
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
12.
1
13.
ר

האב הגיש תגובה מפורטת בה שטח טענותיו כנגד רישום הקטינות בבית הספר * * * * *, וכנגד מעברן עם האם לקיבוץ ** ** ב* * * * *. ביום 23 / 07 / 19 הוריתי על הגשת תסקיר דחוף של עוייס לסדרי דין. המלצות התסקיר אשר נערך ביום 07 / 08 / 19 היו לשמור את המצב הקיים ולא לשנות את מוסדות החינוך, וזאת מאחר שהעוייס סברה שמהלך זה אינו נכון עבור הקטינות, בשאיפה שבכך תיווצר יציבות וקביעות בחייהן.
4
ו
5
ס
14.
ב

הדיון בבקשה נערך ביום 11 / 08 / 19 . מפאת הזמן הקצר לא זומנה העוייס לסדרי דין ולא נחקרה על התסקיר.
30
ס
טענות האם בתמצית
15.
10
לטענתה, המעבר ל* * * * * התגלה כמקח טעות והמתיחות שאפיינה את יחסיה עם האב בתקופת הנישואין חזרה וביתר שאת. לטענתה יחסים עכורים אלה השפיעו על מצבן הנפשי והרגשי של הקטינות.
11
15
16.
13
לטענת האם, אורח חייהם של הצדדים התאפיין במעברים מאזור מגורים אחד לאחר (לרבות בחו”ל) ואל תוך מציאות זו נולדו הקטינות.
17.
עוד היא טוענת, כי היא פעלה בדיוק על פי הוראות סעיף 26 להסכם, שעה שהיא הודיעה לאב מבעוד מועד על המעבר, בעוד שהאב, שהייתה לו הסמכות לפעול בעניין מתוקף הוראות ההסכם, התנגד- אך לא עשה דבר.
15 16
18.
לטענתה, היא פנתה למגשר פרטי – עוהייד שערך עבור הצדדים את ההסכם, ומשהגישור כשל היא פתחה בהליך יישוב סכסוך ברמת גן, הכול על מנת להגיע להבנות עם האב אך זה עמד בסירובו.
18 19
20
21

19. בצר לה, החלה האם לפעול למעבר הקטינות ל* * * * ללא הסכמתו של האב, כאשר לטענתה השלימה כמעט את כל המשימות, למעט רישום הקטינות לבית הספר.
20.
לפיכך, עותרת האם להורות לאב לחתום על רישום הקטינות בבית הספר יו * * * * יי בקיבוץ * * * *, וכן לאשר ולחתום על הפעולות הנדרשות לשם לביטול רישום הקטינות בביייס י * * * * *וי
ר* * *
*
לחילופין, מבקשת האם להסמיך אותה לבצע את כל הנדרש לביטול רישומן בביייס * * * * * ותחת זאת, רישומן בבייס * * * *.
טענות האב
3 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
וייס

11158 – 07 – 19 פ’-כ’ נ’ כי
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
31.
מכל מקום, לאחר פגישות שערכה העוייס עם הקטינות ועם ההורים, ביקור בית אחד בקיבוץ * * * * ושיחות עם הצוות החינוכי, המליצה העוייס לשמור על המצב הקיים, קרי, המשך הלימודים בבית הספר ב* * * *.
1 2
32.
עוד המליצה העוייס על צמצום המרחק הגיאוגרפי בין ההורים.
דיון והכרעה:
33.
אקדים ואומר, כי אני נעתר לבקשת האם להורות על רישום הקטינות בבית הספר * * * * בקיבוץ * * * *, ולמעשה כפועל יוצא מכך, אני מתיר את עצם מעבר הקטינות להתגורר יחד עם אמן ב** ** (קיבוץ * * * * *), ואסביר.
7 8
34.
לכאורה בפנינו בקשה לרישום קטינות במוסד חינוכי. אלא שקבלת החלטה בעניין מקום לימודיהן של הקטינות, משמעותה קביעת המשמורת דה פקטו, שכן השארתן בבית הספר ב* * * *, בעוד שאמן מתגוררת ב* * * *, משמע קביעת המשמורת בידיו של האב.
11
מאידך, קבלת בקשתה של האם לרישום הקטינות במוסד חינוכי ב* * * * תוביל לכך שהצדדים ישובו למצב שהיה עובר למגורים ב* * * *, שהוא משמורת בידי האם וזמני שהות של האב בסופי שבוע לסירוגין.
14
15
המסקנה היא, אפוא, כי אין עסקינן במחלוקת על רישום למוסד חינוכי אלא במחלוקת רחבה יותר בעניין העתקת מקום המגורים וקביעת משמורת, כאשר הרישום לבית הספר הוא אך נלווה לעצם המעבר ואיננו העיקר.
16 17
18
35.
19 20
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב- 1962 (להלן: “החוק”) קובע כי הורים הינם אפוטרופוסים הטבעיים של הקטין וזאת ללא קשר למי מהם נתונה המשמורת (סעיף 14 לחוק). בהיותם אפוטרופוסיו הטבעיים ומתוקף תפקיד זה מוטלת עליהם, בין היתר, החובה והזכות לקבל החלטות בעניינו, לרבות בנושא קביעת מקום מגוריו של הקטין ובעניין חינוכו. סעיף 15 לחוק קובע כך:
36.
“אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו’.
5 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
וייס

11158 – 07 – 19 פ’-כ’ נ’ כי
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
43.
1
אין מחלוקת, כי הסכם הגירושין שערכו הצדדים צפה מעבר מגורים של האם (ולמעשה של שני הצדדים), וכלל התייחסות מפורשת למקרה כמקרה שבנדון.
זאת ועוד, נקבע בהסכם כי ככל שהאם תחפוץ להעתיק מקום מגוריה למקום אחר ייהמצריך מעבר של הקטינות לביהייס אחריי אזי יהיה עליה להודיע לאב שלושה חודשים מראש ולקבל הסכמתו לכך.
4
6
גם להיעדר הסכמה מצד האב התייחס ההסכם, שעה שנקבע בו כי סלולה בפניו הדרך לפנות לביהמייש בבקשה המתאימה (ר’ סעיף 26 להסכם).
44.
8
אין מחלוקת בין הצדדים כי האם הודיעה לאב על רצונה לחזור להתגורר ב* * * * למעלה משלושה חודשים מראש, ועשתה זאת בפועל בחודש מאי 2019.
45.
אלא שהאב לא עמד על זכותו ולא פנה לבית המשפט.
11
13
לטענתו, הוא לא פנה לבית המשפט בבקשה מתאימה שכן לא ידע שהאם מתכוונת ליטול עמה את הקטינות. עוד טוען האב, כי נמנע מהגשת תביעה למשמורת מלאה על מנת שלא לפגוע באם ולהבטיח לה יציבות. אני סבור כי לא ניתן לקבל טענות אלה. ככל שהאב היה סבור כי טובתו של הקטינות להימצא עמו במשמורת מלאה, או למצער, משמורת משותפת, היה עליו לפעול באופן אקטיבי. טענות בדבר ייסיכום בעייפיי עם האם כי הבנות ימשיכו ללמוד בבית הספר ב* * * *, לא הוכחו בפני. למעשה מתוך השתלשלות האירועים, פנייה לגישור ולאחר מכן ליישוב סכסוך, אפשר להסיק את ההיפך הגמור. לא רק שלא היה סיכום בין ההורים בעניין זה אלא שהמחלוקת הייתה יעל השולחני מזה מספר חודשים.
14 15
16 17
18
19
20
46.
יוצא אפוא, כי למרות טענותיו הקשות בדבר תפקודה של האם במשך תקופה ארוכה, בפועל הוא לא יזם ולא נקט כל הליך בנושא, וכאמור מסגרת בקשה זו איננה ההליך המתאים לכך. בשולי דברים אלה אציין כי טובת הקטינות, וילדים בכלל, היא יציבות וזאת גם אם הן יינולדו אל תוך מציאות של מעברים” לדבריה של האם. ייטב לה ולקטינות לו תשתקע במקום אחד ותעניק להן מקום בטוח ויציב.
21
תסקיר העו”ס
47.
ברור לכל כי בחינת טובתו של הקטין מחייבת בחינה של מכלול עניינים עדינים ומורכבים. ידוע, כי לצורך הכרעתו מסתייע בית המשפט לעיתים קרובות בתסקירים וחוות דעת מומחים, שלהם הכלים לצייר בפני בית המשפט תמונה ניטרלית מחד, ומקצועית מאידך.
29
7 מתוך 11
בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה
וייס

11158 – 07 – 19 פ’-כ’ נ’ כי
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
51.
במקרה דנן, המלצות העוייס בתסקירה כוללות הותרת הקטינות בבית הספר * * * * *’ ב* * * *. המלצה זו לא ניתן לקבל, ואנמק החלטתי להלן.
52.
מדובר בתסקיר ראשוני מאוד. התסקיר אינו כולל התייחסות למשמעות הרחבה של הותרת הבנות ללמוד ב* * * * והיא העברת המשמורת בפועל לאב, בניגוד להסכם הגירושין ומבלי שהוא נקט כל הליך בעניין.
4 5
53.
התסקיר עצמו מסוייג, ולא בכדי, על ידי העוייס שערכה אותו, בכותבה כי “חוסר התקשורת בין ההורים, אי יכולתם להגיע לעמק השווה בכל כך הרבה תחומים והזמן הקצר שהוקצב לכתיבת התסקיר אשר לא איפשר לי לרדת לעומקם של הדברים במיוחד סביב מצבו הרגשי של הבנות ויכולתן להסתגל שוב ושוב למסגרות חינוכיות שונות, מביאים אותי להמליץ לשמירה על הקיים…” (עמ’ 3 לתסקיר).
10
54.
12 13
14
זאת ועוד, מסקנת התסקיר, כי על הבנות להמשיך ללמוד בבית הספר ב*** *, תוך התעלמות מהעובדה כי האם כבר מתגוררת בקיבוץ * * * *, לוקה בסתירה פנימית שלא מתיישבת עם המציאות. העוייס קבעה כי “המציאות של השנה האחרונה בה אימן לא שהתה עימן במשך שהותן בבית הספר ובמקביל אביהן לא שהה עימן בסופי שבוע איננה נכונה לטעמי” (עמ’ 3 לתסקיר בפרק הסיכום), והרי יישמירה על הקיים” הוא בדיוק המצב בו הבנות ילמדו בבית הספר ב* * * * וישהו עם אימן בסופי שבוע בלבד, בעוד שבאמצע השבוע הן ימצאו עם אביהן בלבד. מצב עליו כתבה העוייס כי הוא איננו נכון.
15 16 17
18
55.
19
20
מקריאת המלצה נוספת של העוייס והיא ייצמצום המרחק הגיאוגרפי בין ההורים”, אני מגיע למסקנה כי המלצותיה של העוייס לקוחות מתוך ייעולם אידיאלייי, בו ההורים מתגוררים האחד בקרבת רעהו, והבנות ממשיכות במסגרות חינוכיות קבועות. אלא שמציאות החיים במקרה זה אינה בחירה בין פתרון אידיאלי לא מצוי כי אם בחירה בפתרון שהוא הרע במיעוטו.
21
24

56. על העוייס היה לבחון את שאלת המשך הלימודים של הקטינות בהקשר הרחב המתבקש במקרה זה, והנוגע להסדרי משמורת וזמני שהות. דבר זה לא נעשה וכוחו של התסקיר במקרה זה פוחת משמעותית ולא ניתן למצוא בהמלצותיו בסיס מספק לצורך קבלת החלטה.
57.
האב מבקש לסמוך ידיו על המלצות התסקיר, אך הסיבה כי לא ניתן היה לברר את טענות האב, והאב כמסתבר מלא טענות כרימון בדבר תפקודה של האם, נעוצה בהתנהגות אב עצמו.
27 28
58.
29

האב טען כי המשמורת המלאה על הקטינות בפועל הינה אצלו עוד מחודש 1 / 19. חרף זאת, ובמשך למעלה מחצי שנה לא טרח האב להגיש בקשה כלשהי לשינוי המשמורת או להעברתן
30
9 מתוך 11