צ’ נגד ש’

בית משפט לענייני משפחה בירושלים
02 אוקטובר 2019

תמ”ש 41296 – 06 – 13 צ’ נ’ ש’
בפני
כב’ השופט פליקס גורודצקי
תובעים
1. נ.צ.
נגד
נתבעים
1. ש.צ.ש.
פסק דין
–
2
לפניי תובענה נזיקית על סך של 500 , 000 ₪ שהוגשה על ידי מר צ.נ (להלן: “התובע”) כנגד גרושתו, הגב’ שולמית צ.ש (להלן: “הנתבעת”) בגין לשון הרע ונזקים נוספים שנגרמו לתובע בעקבות התלונה שהגישה הנתבעת למשטרת ישראל.
ר
ד
מ
רקע עובדתי רלוונטי
ס
א
1.

התובע והנתבעת (להלן: “הצדדים”) התגרשו ביום 4 . 12 . 11 .
ס
2.
כנובע מקשר הנישואין של הצדדים נולד הבן י.צ (להלן: “הקטיניי).
3.
הנתבעת הגישה כנגד התובע תלונה במשטרת ישראל בגין עבירות מין שביצע, לכאורה בקטין ובגין עבירות האלימות שביצע, לכאורה, כלפיה במהלך חיי הנישואין (להלן-“התלונה”).
13
14
4.

ביום 30 . 10 . 12 נסגר התיק הפלילי בעילה של היעדר ראיות מספיקות.
16
5.

ביום 19 . 6 . 13 הגיש התובע את התביעה שלפניי.
עיקר טענות התובע
6.
21
התובע הינו אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, מצא את עצמו בבית המעצר לצד פושעים אלימים ומסוכנים עקב תלונת השווא של הנתבעת.
1 מתוך 8
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
02 אוקטובר 2019

תמ”ש 41296 – 06 – 13 צ’ נ’ ש’
דיון והכרעה
19. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובראיות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

20. סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב-1982 קובע כי ייכל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.”
21.
10

יחד עם זאת, וחרף הזכות הרחבה והבסיסית של ייכל אדם להגיש תלונה במשטרהיי, נקבע בפסיקה כי הגשת תלונת שווא למשטרה יכולה גם יכולה להוות בסיס לתביעה נזיקית, למצער על פי חוק איסור לשון הרע ראו: בג”ץ 9452 / 11 שוורץ נ’ בית הדין הארצי לעבודה (פורסם בנבו, 11 . 3 . 12 ) ראו גם: תמ”ש 6694 – 08 – 16 (פורסם בנבו).
22.
14
15
בתוך כך, יש לבחון האם התלונה היא תלונות שווא – דהיינו האם עניין לנו בתלונה שהוגשה ממניעים זרים, לשם השגת יתרונות טקטיים למשל, ושלא היה מקום להגישה, או שמא עניין לנו בתלונה שהוגשה בתום לב, מתוך אמונה כי בוצעה העבירה או מחמת הזהירות, על מנת לאפשר למשטרת ישראל להגיע לחקר האמת, גם אם התלונה, בסופו של יום, לא הובילה להגשת כתב אישום והתיק הפלילי שנפתח בעקבותיה נסגר בעילה זו או אחרת.
16
נב
17
23.

הבחינה תיעשה במישור העובדתי והראייתי ומתוך הנחה כי על התובע להוכיח ברמת נטל גבוהה, כי הנתבעת ידעה שתלונתה היא תלונת שווא ראו: בג”ץ 6825 / 06 צור נ’ שטראוס מיום 24 . 06 . 09 (פורסם בנבו).
24. עיון בתשתית הראייתית מוביל למסקנה כי התובע לא עמד בנטל זה.

ראשית, וכעולה מהודעה על סיום החקירה ראו: נספח י”א לתצהיר התובע , התלונה נגנזה בעילה של ייחוסר ראיותיי. עילת סגירה מלמדת כי הייתה תשתית ראייתית כלשהי, ואולם זו לא הבשילה לכדי הגשת כתב אישום על פי המבחן של סיכוי סביר להרשעה ראו: בש”פ 8087 / 95 שלמה זאדה נ’ מדינת ישראל, נ(2) 133 (1996) ובמידת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי ראו: סעיף 34 כב (א) לחוק העונשין.

כידוע, סגירת תיק במשטרה – אין בה כדי להצדיק קביעה אוטומטית שהתובע עמד בנטל המוטל עליו על פי מבחן ההסתברויות, שהתלונה שהוגשה הינה תלונת שווא ראו: תמ”ש 33511 – 12 – 11
32 33
3 מתוך 8
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
02 אוקטובר 2019

תמ”ש 41296 – 06 – 13 צ’ נ’ ש’
1

ביטול ודחיית מפגשים עם בנו ונוהג באלימות מילולית ואיומים כלפי האסיי, עדות הנתבעת ראו: פרוט’ עמ’ 13 ש’ 27 – 30 , עמ’ 14 ש’ 2 – 7.
4
רביעית, לאחר הגשת התלונה, התובע נעצר על ידי המשטרה והובא לפניי בית המשפט עם בקשה להאריך את מעצרו למשך 4 ימים. בית המשפט אומנם לא נעתר לבקשה והורה על שחרור התובע בתנאים מגבילים לרבות מעצר בית מלא והרחקה מהנתבעת והקטין, אך ציין כי קיים חשד סביר שנסמך על תלונת הנתבעת וקיימת עילת מעצר הנוגעת למסוכנות ראו: נספח ט’ לתצהיר התובע.
חמישית, לו סברה המשטרה כי תלונת הנתבעת תלונת שווא היא, סביר כי הייתה פועלת למיצוי הדין עמה על דרך של פתיחת הליך פלילי בגין עבירות 243 ו-244 לחוק העונשין.
11

25. על כן, התובע לא הצליח להניח תשתית ראייתית בסיסית לטענה כי הנתבעת הגישה נגדו תלונת שווא.
26. טענה זו נחלשת נוכח שינוי הגרסה באשר למניעה להגשת התלונה.
17
בכתב התביעה טען התובע כי ייהגשת תלונה נעשתה בזדון ומתוך כוונה לפגוע בשמו הטוב של התובעיי ראו: סעיף 11 לכתב התביעה.
20
בתצהיר עדות ראשית טען התובע כי התלונה הוגשה כדי למנוע את העברת המשמורתיי לידי התובע ראו: סעיפים 8, 16, 17, 32, 33.
27.
23 24

לא זו בלבד כי התובע הרחיב חזית בכל הנוגע למניעה להגשת התביעה ראו: ע”א 1653 / 08 ליפץ נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ מיום 14 . 07 . 11 (פורסם בנבו); רע”א 9123 / 05 אדמוב פרויקטים (89) בע”מ נ’ סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע”מ מיום 25 . 10 . 07 (פורסם בנבו) אלא שהוא לא תמך את טענתו בדבר מניעת העברת המשמורת בראייה כלשהי.
5
28
9

28. יצוין כי הרחבת החזית לא נעצרה על סף טענת התובע בכל הנוגע למניעה להגשת התביעה והיא המשיכה גם בהוספת הגורמים אליהם פנתה התובעת לפני הגשת התלונה במשטרה וביניהם העוייס ובית הדין הרבני ראו: סעיפים 4, 14 ו-18 לסיכומים ובגיבוש הנזק, כאשר נטען כי התלונה והרישום הפלילי בעקבותיה, נפגעה יכולת התובע להשתלב במעגל העבודה ראו: סעיפים 47 ו-50 לתצהיר התובע וסעיפים 32 – 33 לסיכומי התובע.
5 מתוך 8
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
02 אוקטובר 2019

תמ”ש 41296 – 06 – 13 צ’ נ’ ש’
1
עם הגשת התלונה במשטרה, ייהכדור עובר אליהיי והנתבעת איננה שותפה להחלטת המשטרה האם לעצור, לאזוק או לחקור את התובע.

טענת התובע כי לקטין נגרם נזק כתוצאה מהגשת התלונה ראו: ס’ 42 – 43 לא ברורה. אוסיף כי הקטין גם לא היה צד הליך זה, טענה זו נזנחה בסיכומים ואין מקום לדון בה. לאור כל אלה, כאשר לא הוכחה טענת התובע כי התלונה הייתה תלונת שווא וכאשר לא הוכח מי מהנזקים הנטענים, אין מנוס מדחיית התביעה.
34.
הוצאות משפט
35.
טן

ברע”א 5919 / 14 בכר נ’ אגודה שיתופית חקלאית מיום 29 . 01 . 15 (פורסם בנבו), חזר בית המשפט העליון על ההלכה שנקבעה בבג”ץ 891 / 05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע”מ נ. הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא מיום 30 . 06 . 05 (פורסם בנבו), כי יש לשאוף לפסיקת הוצאות ריאליות בהליכים משפטיים.
13
15
16

36. לאחרונה הובעה דעה כי סכום של הוצאות משפט צריך להיגזר, בין היתר, משווי התביעה השוו: ת”ע 29215 – 02 – 18 מיום 18 . 08 . 19 (פורסם בנבו).
9
.37
19
8

ער אני לעובדה כי התובע מיוצג על ידי הלשכה לסיוע המשפט אך ייצוג זה אינו מהווה פטור מחיוב בהוצאות המשפט ראו: ע”א (י-ם) 6124 – 10 – 11 פרידמן נ’ אריחימוביץ מיום 23 . 01 . 12 (פורסם בנבו) ; היט 22857 – 01 – 13 מיום 04 . 02 . 14 (פורסם בנבו); תמ”ש 7574 – 11 – 11 מיום 23 . 05 . 12 (פורסם בנבו).
8
א 8
.38
לאחר ששקלתי את כל אלה, מצאתי מקום לחייב את התובע בהוצאות משפט בסך של 30 , 000 ₪. סך זה ישולם לנתבעת בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד לפירעון המלא בפועל.
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, ג’ תשרי תשייפ, 02 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.
7 מתוך 8