קייס נגד מועצה מקומית נחף

בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

26863 – 10 – 18 קייס נ’ מועצה מקומית נחף
15.10.19

תיק אזרחי 26863 – 10 – 18
לפני:
כבוד השופט גדעון גינת, שופט עמית
התובע:
מחמוד קייס
נגד
הנתבעת:
מועצה מקומית נחף
בשם התובע: עוייד דייר מיכל סגל-ארנולד בשם הנתבעת: עוייד סמואל דכואר
פסק דין
3
בפניי תביעה לפיצויים בשל פגיעה בקניינו הרוחני של התובע, עקב הפרת זכויותיו המוסריות בְּפֶסֶל שיצר, ואשר הוצב בכיכר מרכזית בכפר נחף.
רקע

1. מחמוד קייס [התובע] הינו פַּסָל המתגורר בכפר נחף. הוא אמן מקצועי ידוע, שיצירותיו מוצגות בגלריות ובמוזיאונים ברחבי הארץ, מרצה בחוגים לאמנות ברחבי הארץ ובאוניברסיטת חיפה.
7 8
10
הנתבעת, המועצה המקומית נחף (המועצה הציבה, בראשית ספטמבר 2018, בכיכר מרכזית בשטחה, פֶּסֶל שיער התובע.
11
13
14

2. הפֶּסֶל, יצירה גדולת מימדים, מברזל בגוון חום-חלוד, המכונה ייערבֶּסקיי, נוצר על ידי התובע בשנת 2013 והוצג במשך כ-5 שנים, בתערוכה ייבין לביןיי אשר הוצגה בפסטיבל “החג של החגים” (ב-ואדי ניסנאס בחיפה) מ-2013 ועד קיץ 2018, ונכללה בקטלוג שיצא לאור עם התערוכה. משזו הסתיימה, בחר התובע לתרום את יצירתו
16
הנייל למועצה הנתבעת, שהוא, כאמור, נמנה על תושביה [סע’ 5 לתצהיר התובע מיום
17

7 . 10 . 18 , התומך בבקשה מיום 7 . 10 . 18 לצו מניעה זמני].
1 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

26863 – 10 – 18 קייס נ’ מועצה מקומית נחף
15.10.19
2 3 4

6. ביום 3 . 9 . 18 שיגר התובע באמצעות באת-כוחו מכתב התראה למועצה טרם נקיטה בצעדים משפטיים [סע’ 25 לתצהיר התובע), בו תואר הרקע לתרומת הפֶסֶל, השתלשלות האירועים לאחר מכן, ודרישותיו הברורות לפיהן (סעיף 18 למכתב ההתראה): הצבע הכחול יוסר מן הפֶּסֶל ללא דיחוי ; שלט הנושא את שמו יוצב בצמוד ליצירה; ישולם לו פיצוי (שגובהו כמחווה של רצון טוב ולצורך פשרה) על סך 50 אשיים,
10 11

7. בחלוף חודש, ביום 7 . 10 . 18 , יצרה המועצה קשר עם התובע, והוא זומן למשרדיה לצורך קבלת עותק חתום של החוזה [סע’ 27 לתצהיר התובע]. המועצה התעלמה, אפוא, ממכתב ההתראה שנשלח אליה (על אף שנתקבל אצלה עוד ביום 4 . 9 . 2018 ) והפֶּסֶל היכחולי, נטול הקרדיט, נותר במקומו, ללא שינוי [סע’ 31 לתצהיר התובע]. בצר לו, ומשפנייתו למועצה לא הועילה, הגיש התובע, ביום 11 . 10 . 18 , כתב תביעה ובקשה דחופה למתן צו מניעה זמני כנגד הנתבעת.
13 14
17

8. בתום 2 ישיבות קצרות בבית המשפט, התייצבו הצדדים לישיבת יום 14 . 2 . 19 בה הודיע בא כוח המועצה, כי שתי דרישותיו הראשונות של התובע (קרי הסרת הצבע מן הפֶּסֶל והצבת שלט הנושא את שמו של היוצר בסמוך) מולאו.
18
19
20

9. בית המשפט נתן לצדדים ארכה לצורך פתרון המחלוקת היחידה שנותרה ביניהם – גיבוש הסכם באשר לסכום הפיצוי שישולם על ידי המועצה לתובע. הצדדים לא הגיעו לידי הבנות בנושא הכספי. בהסכמת הצדדים, נשמעו בפניי ביום 11 . 7 . 19 סיכומי עורכי-הדין, על בסיס התיעוד הכתוב, באשר לסכום הפיצוי, לו ראוי התובע (בהתאם להחלטתי מיום 14 . 02 . 19 ).
21 22 23
3 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

26863 – 10 – 18 קייס נ’ מועצה מקומית נחף
15.10.19

(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר. 46. זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר – (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.”

12. בהתנהלות המועצה, כך התובע, יש משום הפרה בוטה של זכותו המוסרית, וזו מחייבת את פיצוי על הנזק שנגרם לו, בגין מספר עילות שונות ומגוונות (המצויות בחוק זכות יוצרים, חוק לשון הרע, פקודת הנזיקין, חוק המתנה, חוק החוזים).
12 13
14
בסע’ 56 לחוק זכות יוצרים נקבע :
17

“56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100 , 000 שקלים חדשים.
20
0
23
24
25
26

(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: (1) היקף ההפרה ; (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה ; (3) חומרת ההפרה; (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; (6) מאפייני פעילותו של הנתבע; (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; (8) תום לבו של הנתבע.”
27
32
33
34

בסופו של יום, מבקש התובע כי בית המשפט יפסוק לו פיצויים בסך : 80 אשייח – מכוח סע’ 56 לחוק זכות יוצרים 15 אשיים – מכוח סעי לאי לחוק לשון הרע ובסה”כ 95 , 000 ₪.
36
5 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בחיפה

ת”א 26863 – 10 – 18 קייס נ’ מועצה מקומית נחף
15.10.19

“זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר – (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.”
אין חולק כי במקרה דנן, שוּנָה פסלו של התובע, על ידי מי מאנשי המועצה, או מטעמה, ללא רשות מיוצרו.
כמו כן אין חולק, כי מיום הצבתו בצבעו המקורי, וגם לאחר הלבשתו בכסותו החדשה’, 10 ניצב הפֶּסֶל, במשך זמן מה, בכיכר, בלי כל איזכור של שם היוצר והיצירה, באופן שגרם 11 ליוצר עוגמת נפש.
במקרה דנן, אף לא ניתן לטעון ל’אי-הבנה’ מצערת, כאשר מרגע שנודעה ליוצר-התובע העובדה כי יש כוונה לערוך שינוי ביצירתו, הבהיר באופן מיידי וחד משמעי את משמעותה הבלתי נסבלת של פעולה זו מבחינתה הערכית והאומנותית.
14 15
הפגיעה ביוצר לא רק שלא הסבה לו נחת, אלא מהווה התערבות בשיקול דעתו
17

ובבחירתו כאמן. על נושא זה ר’ בהרחבה ב-ת.א. (חיי) 977 / 86 טאו נ’ הטכניון, פייד תשנב(3) 89, 109 (1992). כן ראו: אזי מח’ חיי 5211 / 08 אבנר בר חמא נ’ עיריית קרית גת ( 7 . 6 . 12 ; השופטת שרה דברת ; עמ’ 9 – 11); אזי מח’ חי’ 50172 – 01 – 13 גרשון קניספל נ’ עיריית חיפה ( 3 . 2 . 16 ; השופטת ש’ שטמר; סעיפים: 19 – 25 , 38, 40, 52). הערעור בבביהמ”ש העליון הסתיים בפשרה בכל הנוגע לסעד הכספי: ע”א 2268 / 16 .
18 19 20 21
24

בסע’ 50 לחוק זכות יוצרים מחדד המחוקק את המדדים לבחינת הפרת הזכות המוסרית ובחינת הצדקתה בשל שיקולים העומדים במבחן הסבירות : “(א) העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה.
26
7 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א

26863 – 10 – 18 קייס נ’ מועצה מקומית נחף
15.10.19
יתרה מזו, גם לו היתה המועצה טוענת להגנתה כי שגתה, בתום לב, בהבנת/ידיעת סוגיות הקשורות בזכויות יוצרים, ברי כי אי ידיעה זו, אין בה, כדי לפטור אותה
1 2
מיעונשי.
5
לאחר שהתקלה היעיצוביתי המצערת אירעה, אין חולק, כי רק לאחר טלפונים, מכתב התראה והגשת כתב תביעה ובקשה לצו מניעה זמני, באיחור ניכר, הואילה המועצה להיענות לבקשותיו של התובע, ועשתה כל שלאל ידה על מנת להשיב את הפֶסֶל לצבעו המקורי, תוך שיתוף פעולה עם התובע והנחיותיו, – עד לקבלת התוצאה המבוקשת. גם שלט הנושא את שמו הוצב, בסמוך ליצירה. אני מסכים עם טענות בא-כוחה המלומד של הנתבעת, כי לאחר תחילת ההליכים המשפטיים, ובתוך כ-100 ימים ממועד הגשת התביעה, פעלה הנתבעת, תוך שיתוף פעולה עם התובע, להחזרת המצב לקדמותו, וכיום מוצב הפסל בעיצובו המקורי, במקום מרכזי במועצה, וכאשר שילוט מתאים, כאמור, נושא את שם היוצר.
7 8 9 10 11 12
הסעד הראוי
16

17. התובע, תושב המועצה הנתבעת, בחר לתרום לכפרו מתוך רצון טוב לייפות את סביבת מגוריו, להנאת תושבי המקום.
17

18. פסיקת פיצוי כספי, נמוכה או גבוהה ככל שתהא, תצא מכיסה של אותה מועצה עמה רצה הנתבע להיטיב, באופן שיפגע בה בכלל ובתושבים בפרט. בא-כוח הנתבעת הדגיש, את מצבה הכספי הקשה של המועצה, שאף מונה לה חשב מלווה.
19 20
23
24

19. איני יכול להתעלם מהתנהלות המועצה ומשגיאותיה שהסבו לתובע עוגמת נפש מרובה, טרחה מיותרת, צער והוצאות. כן הבאתי בחשבון שיקולים נוספים לרבות משך הפגיעה (חודשים ספורים, ופחות מחצי שנה) והמוניטין של התובע (לא הוכחה בפניי פגיעה בשמו הטוב).
9 מתוך 10