לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה

ת”ק 34895 – 04 – 19 קצמן נ’ אסיאג
בפני
כבוד השופט שלמה בנג’ו
התובע:
ולדימיר קצמן
נגן
הנתבע:
עמיר אסיאג
פסק דין

בפניי תביעה כספית נזיקית על סך – 33 , 400
.
עניינה של התביעה, הוצאת לשון הרע עקב הכפשה וביוש בפומבי (Shaming), אשר, לפי הנטען בכתב
4
התביעה, ביצע הנתבע, כלפי התובע.
התובע הינו שוטר פעיל במשטרת התנועה, ומשרת במשטרת התנועה הארצית. לדבריו, הוא בעל וותק למעלה
מ-25 שנה והינו שוטר מוערך ומוכר ביחידה ובארגון בכלל.
הנתבע הינו תושב עפולה, העובד כנהג משאית.

בתאריך 16 / 10 / 18 , באזור צומת העמקים, לכיוון יקנעם, במסגרת תפקידו כשוטר תנועה, הבחין התובע
במשאית שנוסעת בניגוד לכללי התנועה, באופן המסכן את יתר משתמשי הדרך. התובע פנה ועצר את
13
המשאית, על פי סמכותו כשוטר תנועה. הוא ביקש מהנתבע, את רישיון הנהיגה שלו, ותוך שהעמיד אותו על
העבירות שביצע, רשם לו דוחות תנועה.
בסיום רישום הדוחות, פנה התובע לחזור לניידת, התיישב בכסא הנהג והתכוון לפנות לדרכו ולהמשיך בעבודתו. אולם, הנתבע ניגש לחלון הנוסע שלצד מושב הנהג, שהיה פתוח, והחל מפציר בתובע לבטל לו את
17 18
הדוח, במשך דקות ארוכות, תוך התעקשות לבטל את הדוח.
1 מתוך 16
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה

תיק 34895 – 04 – 19 קצמן נ’ אסיאג
התנהגות חסרת תום לה, וכאמור, עובדה היא שחלק מהציבור הגיב באופן פוגעני, מכפיש ומבזה למדי ובגנות
1
השוטר, נוכח המצג העובדתי חסר השחר. זוהי דרך מתחכמת לפרסם לשון הרע, תוך הסתתרות מאחורי
2
סימן שאלה או קריאה, תוך מתן אפשרות, כביכול, לציבור, לשפוט בעצמו, כשהתשובה בגוף השאלה יישוטר
תנועה או עבריין תנועה”י.
שאלת תחולתה של הגנה אחרת שלא הועלתה ע”י הנתבע – “הגנת עניין אישי כשר”:
על אף שהנתבע לא טען להגנתו את תחולתה של הגנה זו, בחן בית המשפט את תחולתה. לאחר בחינה זו, לא נמצא כי הגנה זו, הקבועה בסעיף 15 (3) לחוק, עומדת לנתבע. שכן, לפי הפסיקה, על מנת
8
שהגנה זו תחול, צריכים להתקיים ארבעה תנאים:

קיומו של ענין כשר אשר הגנתו הצדיקה את הפרסום;

תוכן הפרסום נועד להגן על אותו ענין;

הפרסום הופנה רק לאותו ציבור רלוונטי ;

הפרסום נעשה בתום לב.
(תייא (מחוזי ת”א) 2114 / 08 פנינה שפיגל נ’ ריקי שחם-רביצקי (2015).

הפסיקה שללה את תחולתה של ההגנה כאשר מדובר היה בהקשר מלאכותי (ת”א (מחוזי מרכז) 7394 – 07 – 10 טרייד אין השרון נ’ אליעזר ג’רסי (2014).
בנדוננו, מכל הנימוקים המפורטים לעיל, שעיקרם חוסר תום הלב, לא מצאתי שיש תחולה להגנה כלשהי
מפני פרסום לשון הרע, ולפיכך יש לקבוע כי הנתבע עיוול כנגד התובע ופרסם בגנותו פרסום שיש בו לשון
הרע.
שאלת הפיצוי:
סעיף 7א (ב) לחוק, קובע כדלקמן :
“במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא
יעלה על 50 , 000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק”.
11 מתוך 16
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה

תיק 34895 – 04 – 19 קצמן נ’ אסיאג
על יסוד תכליות ואמות מידה אלה, אבחן את שיעור הפיצוי הראוי בנסיבות המקרה הנדון, תחילה סקירה
1 2
קצרצרה של פסיקה, ממקרים דומים. אציין כבר עתה, כי אין חפיפה עובדתית בין הפסיקה המובאת לנדוננו,
וכידוע, כל מקרה לנסיבותיו, אך יש בה כדי ללמד על רוח הפסיקה:

בת”א (שלום פיית) 15051 – 06 – 13 יניב כהן נ’ אסף יצחק (2016) – פסק בית המשפט 76 , 000 ₪ לאחר
שנקבע כי הנתבע הגיש תלונת סרק למחייש כנגד התובע בטענה שהשוטר גנב לו כסף מהרכב.

בתייא (שלום טבריה) 39948 – 07 – 13 אברהם שביט שטריט נ’ חיים חלוויה (2015) פסק בית המשפט
25 , 000 ₪ לאחר שהנתבע פרסם כתבה פוגענית כנגד מתנדב במשטרה וזאת בעקבות דוח שרשם לו
האחרון. בית המשפט התחשב שם באמירות פוגעניות שנאמרו ונגעו לתפקודו, השכלתו וכשרונו של
התובע ששמו הוכפש.

בתייא (שלום צפת) 41040 – 10 – 14 אלחדד נ’ אסולין ואח’ (2016) פסק בית המשפט 24 , 000 ₪ לחובת
הנתבעים

1 , 3 , 4 ו- 14 , 000
₪ לחובת הנתבע 2 שפרסמו ברשת הפייסבוק פרסומים פוגעניים בגנות
שוטרים שלטענתם היכו אדם ללא כל סיבה סבירה. גם שם, כמו כאן, טענה הנתבעת 1 כי רצתה
להביא את הדברים בפני הציבור, בבחינת ‘זכות הציבור לדעתי, ובפוסט שפירסמה, כתבה, בין היתר
6
(השגיאות במקור – ש.ב.): “…אם אלו הם אנשים החוק ואלו הם פניה של המדינה אני פשוט
מתביישת. אך מאידך כל כולי מאמינה כי הצדק יצא לאור והחוק שווה בפני כל אזרחי ישראל כולל
שוטרים ואנשי חוק !!! אני מכם שתפו שכולם ידעו ויבינו מי הם באמת אותם היישוטרים”
הנאלחים הללו !!!!יי. בית המשפט לא ראה בכך הצדקה לפרסום הדברים וכאמור חייבם בפיצויים.
הנתבע טען כי התביעה קנטרנית ורמז לכך שהיא הוגשה על מנת לסכור את פיו, ובבית המשפט טען כי על
22
בית המשפט לאפשר הבעת דעה מהסוג הנדון. יש לדחות את טענה זו.
מעשיו של הנתבע עולים כדי לשון הרע, הם לוו בהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם תום לב ואף למעלה
25
מכך, כפי שהובהר בהרחבה לעיל. חופש הדיעה והביטוי, הם מאבני היסוד של שיטת משפטנו, אך חופש
26
13 מתוך 16
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה

תיק 34895 – 04 – 19 קצמן נ’ אסיאג
לצד דברים אלה, יש לקחת בחשבון כי הפרסום לא נקט בשפה בוטה ובהשמצות, ואף לא נקב בשמו של
1
התובע. הפרסום הוסר ע”י הנתבע.
לפיכך, מדובר בפרסום, אשר נוכח תוכנו, טיבו, מרכיביו, השלכותיו, ונסיבותיו, מצוי בחלק הנמוך יותר, של
4
מתחם אירועי לשון הרע, הנדונים בפסיקה בהקשר הספציפי הזה (פרסום לשון הרע עקב רישום דוחות עייר שוטרי תנועה), ובהתאם למיקומו במתחם זה נגזר שיעור הפיצוי בגינו.

בנסיבות אלה, לאור הוראות החוק והדין, נמצא לקבוע פיצוי הולם וראוי בסך של – 10 , 000
₪.
סוף דבר:

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך של 10 , 000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של – 500 ₪.
סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיות ומאותו מועד ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק.
הודעה לצדדים זכותם לפנות בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום המצאת פסק
הדין לידיהם.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.
ניתן היום, כ’ חשוון תשייפ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.
שלמה בנג’ו, שופט
15 מתוך 16
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה

תיק 34895 – 04 – 19 קצמן נ’ אסיאג
1
הנתבע טוען כי פרסם את הסרטון, לאחר שנפגע קשות מהתנהגותו של התובע, שהינו איש משטרה המופקד על האינטרס הציבורי, ואמור לכבד את החוק ולהתנהג בהתאם להוראות כל דין. לחילופין, טוען הנתבע, כי
2
פרסום הסרטון על ידו, חוסה תחת מספר הגנות המנויות בחוק איסור לשון הרע, תשכייה – 1965, ומפנה
להגנות הקבועות בסעיף 14 ובסעיף 15 (4) לחוק.
עוד הוא טוען, כי הוא פירסם את הסרטון לזמן מוגבל ביותר, ובתום לב, מתוך מטרה להצביע על התנהגותו
של איש חוק, ונתן לציבור לשפוט את מעשיו של השוטר. הוא לא ביצע כל עבירת תנועה, והדוח שניתן לו,
ניתן לו שלא כדין, והוא עומד על הוכחת חפותו. הנתבע מוסיף וטוען, כי על התובע לחשוף את תיקו
המשמעתי, בפני בית המשפט. כמו כן, ציין כי הגיש תלונה כנגד התובע למחייש. הוא הדגיש, כי הוא לא רצה
9
לנקום בתובע, בשל הדוח, אלא פרסם דבר אמת, שהתרחש בפועל, וביקש שהציבור ייתן דעתו להתנהגותו
10
של התובע כשוטר, כפי שהדבר מונצח בסרטון. תוכן התגובות והפוסטים שפורסמו בעקבות הסרטון
בפייסבוק, אינו באחריותו של הנתבע, אלא זו דעתו של הציבור.
דיון והכרעה:
התשתית הנורמטיבית:
חוק איסור לשון הרע התשכייה 1965 מסדיר את הדין בנוגע לסוגיה הנדונה (להלן: “החוק”). לפי סעיף 7
16
לחוק, פרסום לשון הרע’י לאדם, או יותר, זולת הנתבע, מהווה עוולה אזרחית. סעיף 1 לחוק מגדיר יילשון
הרעיי כדלקמן:
יילשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות, או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז, או ללעג מצידם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות, או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם, במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו, או במקצועו ; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית, או מוגבלותו”.
אשר לדרכי פרסום לשון הרע, אין ספק, כי לפי סעיף 2 (א) לחוק, פרסום של לשון הרע יכול שיתבצע ברשת
הפייסבוק או בכל רשת חברתית.
3 מתוך 16
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה

תיק 34895 – 04 – 19 קצמן נ’ אסיאג
דבר שלא היה לו יסוד ושחר, על מנת להפוך את הקערה על פיהיי, ולהפוך מחשוד בביצוע עבירות תנועה,
1
שבגינן עוכב ע”י השוטר, לקורבן של התנהגות אלימה של שוטר התנועה (התובע). תכליתו של מהלך זה מצד
2
הנתבע, הייתה, להלך אימים על השוטר, שלא השתכנע, קודם לכן, במתק שפתי הנתבע, לבטל את הדוח,
3
יאות עתה, נוכח ייההסתבכות התאונה”, לבטל את הדוחות שרשם לו. ברם, השוטר דיווח כדין על האירוע
ולא ביטל את הדוחות.
בית המשפט בחן את הסרטון בקפידה, ומצא שהסרטון אינו משקף תיעוד נכון ואמיתי של ייתאונהיי, אלא ביום נפילה ארצה מתוך מטרה ותכלית לבטל את הדוחות שנרשמו לחובת הנתבע. בסרטון נראה הנתבע,
9
רוכן, מכופף את פלג גופו העליון, מצד חלון הנוסע בניידת שהיה פתוח, מחזיק במסמכים, ומתווכח עם התובע, ומיד כשהניידת מתחילה לזוז אט אט קדימה, ללא שום סיבה נראית לעין, נופל הנתבע ארצה, ומתגולל על הארץ, הניידת נעצרת. אין עדות לפגיעה/פציעה כלשהי מהניידת בנתבע ו/או לעליית גלגלי
11
הניידת על רגליו המצדיקה טענת יידריסהיי.
הנתבע בחר שלא לפנות בתלונה מיידית למחייש, על יידריסתורי כביכול ע”י השוטר, הוא עשה כן, רק כחודש
15
וחצי לאחר האירוע (ראו בהרחבה בהמשך), כשהבין שיתכן שהסתבך בפרסום לשון הרע. תחת פניה מסודרת למחייש, מיד עם קרות האירוע, הוא מיהר ופירסם את הפוסט, ברשת הפייסבוק, צירף את הסרטון, המתעד
כביכול, את ייהתאונה” בה יינדרסיי, בקריאה לציבור יילשפוטיי בינו לבין השוטר, ולבחון באם השוטר הוא
יישוטר תנועה או עבריין תנועה”י.
20
הפרסום ברשת הפייסבוק כלל פוסט, אליו צורף הסרטון והקיף ציבור נרחב. הפוסט נקב בשאלה לכאורה, המרמזת על היות התובע עבריין תנועה, בשים לב לסרטון שצורף, אשר הזמין את הצופה, להסיק את עבריינותו של התובע, נוכח הנחזה בסרטון. דא עקא, כי הסרטון אינו משקף את האמת. הפוסט שפירסם הנתבע, כיוון לכך שלא מדובר בשוטר תנועה אלא בעבריין תנועה, ועל כן, יש בו כדי להשפיל את השוטר בעיני
21 22
הבריות, או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז, או ללעג מצדם.
26
עדות ברורה לכך, הינן התגובות הגסות והמכפישות, להן זכה השוטר עקב פרסום הפוסט, במיוחד התגובה שצוטטה לעיל, המעידה על כך, שהפוסט גרם לכך, שהתובע נתפס בעיני הציבור, כעבריין תנועה, ברשות
5 מתוך 16
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה

ת”ק 34895 – 04 – 19 קצמן נ’ אסיאג
מהחומר שהובא בפני בית המשפט עולה, כי גם לאחר בדיקת האירוע הנטען, מצאה היחידה החוקרת, שאין
2
מקום לחקור את השוטר באזהרה, כלל וכלל, דבר שהינו חריג ביותר, מקום בו מואשם שוטר ע’יי אזרח
בגרימת פציעה, קל וחומר דריסה. היחידה החוקרת מצאה להדגיש בפני בית המשפט, כי אף לא מצאה לנכון להמליץ על העמדתו של השוטר לדין משמעתי וכך צוין בפני בית המשפט:
“נבהיר כי אנחנו לא גבינו הודעה ממר קצמן (השוטר – ש.ב.) ולא חקרנו אותו באזהרה. כמו כן, לא התקבלה על ידנו החלטה להעביר את התיק למשמעת אלא רק לאת’ין צפון, כאמור”.
יצוין, כי התיק נגנז ע”י היחידה החוקרת, והנתבע לא הגיש ערר על החלטתה זו, על אף שהוא ער לה, ועל אף
10
זכותו לעשות כן.
עדותו של הנתבע בבית המשפט אודות התרחשות האירוע, הייתה אף היא, נעדרת אמינות, והוסיפה רובד
נוסף לחוסר המהימנות של גרסתו. ומכאן, שלא מדובר בתיעוד של דבר אמת, אלא ההיפך מכך.
זאת ועוד, הנתבע טען כי הוא יילא ביצע כל עבירת תנועה והדוח שניתן לו ניתן שלא כדין” (סעיף 15 לכתב
ההגנה). ברם, בעדותו בבית המשפט הסתבר, כי הוא נשפט על עבירות תנועה מאירוע זה, ולפי דבריו אף קיבל
בגינן עונש (עמ’ 2 לפרוטוקול שורות 10 ו-11).
בנוסף, הנתבע טען, בפוסט שפרסם, שהוא פנה וניגש לניידת, דיבר עם השוטר, על מנת לשכנעו, שיחזיר לו
20
את דיסקיות הטכוגרף, וכך כתב בפוסט: “ניגשתי לשוטר, לרכב, ואמרתי לו, שהשאיר אצלו את דסקיות
22
הטכוגרף ואיני יכול להמשיך לנסוע בלעדיהן, השוטר לא התייחס אליי ואמר לי לחזור לרכב, התעקשתי שיסביר לי למה הוא לא מחזיר לי אותן, והשוטר המשיך בנסיעה, בזמן שאני נשען על הרכב, ומדבר איתו”.
אלא שבכתב ההגנה, אותו אימת ועליו חזר בעדותו בבית המשפט, מסר גרסה אחרת. שם טען כי הדוח נרשם
25
נגדו: “…ללא כל זכות וללא הצדקה וכי הוא ניסה לשכנע את התובע (השוטר – ש.ב.) שמדובר בדום לא
26
מוצדק. ברם התובע התעקש וסירב לשמוע את הנתבע ולהתייחס לפניותיו…התובע החל בנסיעה בעוד
27
7 מתוך 16
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה

תיק 34895 – 04 – 19 קצמן נ’ אסיאג
סעיף 15 (4) לחוק איסור לשון הרע קובע כדלקמן:
“במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע, תהא זאת הגנה טובה, אם הנאשם או הנתבע, עשה את הפרסום
בתום לב, באחת הנסיבות האלו:
(4) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או
בקשר לעניין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע, במידה שהם נתגלו באותה התנהגותיי.
לפי סעיף 16 (א) לחוק, משעה שמוכיח הנתבע שעשה את הפרסום באחת הנסיבות הקבועות בסעיף 15 לחוק,
וכאשר הפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב.
לפי סעיף 16 (ב) לחוק, חזקה על הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם הפרסום לא היה אמת והוא
לא האמין באמיתותו, או שהדבר לא היה אמת והוא לא נקט, לפני הפרסום, באמצעים על מנת לבחון אם הוא אמת, או שהוא התכוון עיי הפרסום לפגוע ייבמידה גדולה משהיתה סבירה”י בערכים המוגנים בסעיף
15 לחוק.
כאמור, בחנתי את מכלול הראיות שבפניי, ומהן עולה, כי הפרסום שעשה הנתבע, לא היה פרסום בתום לב,
17 18
ההיפך מכך. הסרטון שצילם הנתבע בעצמו מוכיח, כי גרסתו של הנתבע אינה אמת. אין כל ממש באותה ייתאונהיי שעל תכליתה האמיתית עמד בית המשפט לעיל. בנוסף, כפי שכבר צוין, גלגלי הניידת, לא עלו על
כף רגלו, או על חלק כלשהו מגופו של הנתבע, כך שגם בעניין זה הטענה שהוא יינדרסיי, אין בה אמת. ויודגש,
כי לא הוגשה כל ראיה רפואית שיש בה כדי לרמז על פציעה כלשהי, וזאת משום העובדה הפשוטה, שלא היה מגע פוגעני כלשהו, בין תנועת הניידת קדימה, לבין גופו של הנתבע. העיתוי של הנפילה לכביש מצד הנתבע, לאחר הויכוח על ביטול הדוחות, שלא הניב את התוצאה המיוחלת, גם הוא מדבר בעד עצמו.
21 22
בנוסף, לא היה אמת בשלל יתר הטענות שהעלה הנתבע. הנתבע טען שהוא ניגש לניידת, על מנת לבקש
מהשוטר שישיב לו את דסקיות הטכוגרף, אך טענה זו סותרת את האמור בכתב ההגנה, שם הסביר שהוא
ניגש אליו, והתווכח איתו כי לטענתו לא ביצע כל עבירת תנועה, והדוח שניתן לו, ניתן לו שלא כדין, והתובע
התעקש וסירב לשמוע את דבריו, ולהתייחס לפניותיו, לא עלה כלל ולו ברמז, עניין הוויכוח על דסקיות
28
9 מתוך 16

לחזור למשהו ספיציפי?

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

המעורבים בפסק הדין 

באיזה תאריך פסק הדין פורסם?

מהו זמן פרסום פסק הדין?

error: תוכן זה מוגן !!