ק’ ואח’ נגד האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’

בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 ספטמבר 2019
ת”ע

59653 – 12 – 14 ק’ ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’
בפני
כב’ השופט פליקס גורודצקי
תובע
ע.י.פ
ע”י עוה”ד אברהם ביטון
נגד
נתבעות
ש.ק ב.נ.י ע”י עוה”ד אברהם ברזל
פסק דין
לפניי שני הליכים משפטיים:

53345 – 12 – 14 – בקשה לצו קיום צוואת הגבי ת.פ.ק זייל (להלן: “המנוחהיי) מיום 28 . 07 . 13 שהוגשה על ידי בנה של המנוחה, מר ע.י.פ (להלן: ייע.קיי).
7

59653 – 12 – 15 – התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה שהוגשה על ידי בנותיה של המנוחה, הגב’ ש.ק (להלן : ייש.קיי) והגב’ ב.י.ק (להלן: ייב.קיי).
רקע עובדתי רלוונטי
1. למנוחה ולבעלה לשעבר מר מ.פ (להלן: יימיי) 3 ילדים משותפים – כיום כולם בגירים.

2. ביום 16 . 12 . 95 חתמה המנוחה על צוואה בעדים (להלן: “הצוואה הראשונהיי) במסגרתה הורישה את כל עיזבונה לע.ק.
15
16
1 מתוך 16
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 ספטמבר 2019
ת”ע

59653 – 12 – 14 ק’ ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’
1

69. ואולם, בבחינת למעלה מן הצורך, אבחן את הטענה בעזרת מבחני העזר שנקבעו בע”א 5185 / 93 היועמ”ש נ’ מרום, פ”ד מט(1) 331.
מבחן “התלות והעצמאות” – האם יש לראות במצווה כאדם עצמאי בתקופה הרלוונטית הן מבחינה פיסית והן מבחינה השכלית- הכרתית, כאשר תלות פיסית אינה עדות מספקת לתלות בזולת. על עצמאותה של המנוחה ניתן ללמוד, בין היתר:

מעדותו של דייר ג’ – ראו: עמ’ 92 ש’ 19 – 22 ; עמ’ 108 ש’ 8 – 9 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 כמפורט לעיל.
10
11
12

מעדותה של הגב’ ח.כ- ראו: עמ’ 11 ש’ 20 – 25 לפרוט’ הדיון מיום 5 . 11 . 18 לפיה ההחלטה לעבור לבית אבות, הייתה החלטת המנוחה.
14

מעדותה של העוייס של בית האבות הגב’ ש.ד. – ראו: עמ’ 48 ש’ 8 – 10 לפרוט’ הדיון מיום
15
.5.11.18
16
18
מבחן “התלות והסיוע” – במקום שבו המצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת, יש לבחון את טיב הסיוע, היקפו ומידת התלות במי שהעניק לו אותו.
21
המתנגדות – והנטל להוכיח את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת מוטל עליהן – לא הביאו כל ראייה לביסוס הטענה. על מנת להמחיש זאת, יובא קטע מעדותו של עד מטעם המתנגדות מר פ.ג, אשר העיד כי:
כך העיד מר פ.ג:
ש. פעם רביעית אני שואל. אם יש לך עוד דוגמאות לעניינים של תלותיות? ת. יכול להיות שיש לי. ש. חוץ מלהחליף מנורה. ת. סביר מאוד שיש לי. סביר מאוד שיש לי. ש. אז בבקשה דוגמאות? ת. לא יודע. אתה צריך להזכיר לי אולי אני אזכר.

ראו: עמי 67 ש’ 20 – 25 לפרוט’ הדיון מיום 12 . 11 . 18 .
11 מתוך 16
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 ספטמבר 2019
ת”ע

59653 – 12 – 14 ק’ ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’
1

ערייד אי הכחיש כי ע.ק הסיע אותו לבית האבות ראו: עמ’ 15 ש’ 24 – 25 לפרוט’ הדיון מיום 16 . 12 . 18 וכי ע.ק היה לא יותר משליח לשם יצירת קשר בין עוייד אי לבין המנוחה ראו: עמי 17 ש’ 1 – 4 לפרוט’ הדיון מיום 16 . 12 . 18 .
A D ת
5

70. על כן ובראי מבחני העזר שנקבעו בהלכת מרום, לא הוכח בפניי כי ע.ק השפיע השפעה בלתי הוגנת על המנוחה.
ס
כיבוד רצון המת
Go
ס
11

71. כלל ידוע בשיטתנו הוא, כי יש להגשים את רצון המצווה ובלבד שלא נפל בו פגם. המחוקק העניק משקל רב לזכות המנוח לקבוע את אשר ייעשה בנכסיו לאחר פטירתו, גם תוך הדרת יורשיו על פי דין מזכויותיהם כיורשים ראו: רע”א 5103 / 95 טובה דשת נ’ שלום אליהו, פ”ד נג(3)97).
12
13
72. כיבוד רצון המת הוא ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי, המעוגנת בכבודו של האדם, ראו: ע”א 1900 / 96 איזבל טלמצ’יו נ’ האפוטרופוס הכללי ואח’, פ”ד נג(2)217.
18

73. הצעד הראשון בכיבוד רצון המת הוא זיהויו. לגמירות הדעת נודעת חשיבות מרכזית בכך ראו: בע”מ 7049 / 15 מיום 17 . 12 . 15 (פורסם בנבו).
21

74. על רצון המנוחה להוריש את רכושה לע.ק ניתן ללמוד מעריכת שתי הצוואות הקודמות. על אף שבצוואה השנייה הורישה המנוחה 13 . 3333 % מזכויותיה בדירה למתנגדות, מקבל אני את גרסתו של ע.ק כי הצוואה השנייה נועדה לשקף את הסכם הגירושין ראו: סעיף 3 להסכם הגירושין.
23

75. תמיכה נוספת לרצון המנוחה להוריש את רכושה לע.ק מצוי בגרסאות העדים החיצוניים מטעם ע.ק ראו:

מ.ש – סעיף 7 לתצהיר עדותו מיום 5 . 11 . 18 ש’ 13 – 14 , 19, 22, 24.
נ.ב – סעיף 37 לתצהירה.
א.א – סעיף 2 לתצהירו.
13 מתוך 16
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 ספטמבר 2019
ת”ע

59653 – 12 – 14 ק’ ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’
1

ה. לא צוין בצוואה תאריך חתימת העדים על הצוואה וכי הצוואה נערכה בפניהם – טענה זו נזנחה בסיכומים. בבחינת למעלה מן הצורך ייאמר כי עוהייד אי ייפיזר את הערפליי בעניין זה בסעיף 5 לתצהירו.
2
5

ו. עדותה של העוייס מלמדת כי המנוחה הייתה ייחוסהיי והייתה בחלקה סיעודית ראו: סעיף 24 לסיכומים – בטענה זו אין ממש. העוייס אכן העידה כי המנוחה הייתה חוסה וכי היא הייתה במחלקת סיעודית ראו: עמ’ 48 לפרוט’ הדיון מיום 5 . 11 . 18 , ואולם עיון בעדותה של העוייס מלמד כי עדות זו התייחסה לשהות חלקית של המנוחה בבית האבות, בעוד שמרבית הזמן המנוחה שהתה באגף העצמאים והייתה עצמאית ראו: עדות העוייס עמ’ 48 ש’ 8 – 9; עמ’ 49 ש’ 8 לפרוט’ הדיון מיום 5 . 11 . 18 .
8 9
77. התוצאה היא כי ההתנגדות נדחית והבקשה לצו קיום צוואה מתקבלת.
14

78. לאור התוצאה, המתנגדות יישאו בהוצאות משפט בסך של 70 , 000 ₪ אשר ישולם לע.ק בתוך 30 יום שאם לא כן, יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
15
16
79. צו קיום צוואה, הערוך על פי תקנה 24 לתקנות הירושה, בצירוף הצוואה, יוגש לחתימתי.
18
80. המזכירות תסגור את שני ההליכים.
81. מתיר לפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, אי אלול תשעייט, 01 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
15 מתוך 16
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 ספטמבר 2019
ת”ע

59653 – 12 – 14 ק’ ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’

15. שם המנוחה, כפי שנכתב בצוואה- +++++++ – אינו זהה לשמה כפי שנכתב בתעודת הפטירה ובתעודת הזהות – +++++++.

16. הצוואה נעדרת פרטים חיוניים רבים: מקום עריכתה וחתימתה, תאריך חתימת העדים ולא צוין כי הצוואה נחתמה בפני העדים.

17. לאור כל האמור, עותרות המתנגדות להורות כי הצוואה בטלה וכי חלוקת עיזבונה תיעשה בהתאם לדין. כן עתרו המתנגדות למינוי מומחה רפואי, שיבחן את מצבה הקוגניטיבי של המנוחה במועד החתימה על הצוואה.
10
עיקר טענות ע.ק
11
18. הצוואה הוגשה לרשם לענייני ירושה במקור.
13
14
15

19. המנוחה קראה והבינה את תוכנה של הצוואה. המנוחה שלטה בשפה העברית. עורך הצוואה, מר א.א, שוחח עם המנוחה בשפה האנגלית לפני שהחתים אותה על הצוואה.
16
17
20. הצוואה נחתמה במקום מגורי המנוחה.
18
21. פגם צורני בצוואה אינו מהווה עילה לביטולה.

22. המנוחה הייתה כשירה ולא סבלה מכל מחלה או מגבלה רפואית אחרת, אשר מנעה ממנה להבחין בטיב הצוואה, והמסמך הרפואי שנערך ביום בו נחתמה הצוואה (להלן-“המסמך הרפואייי) מאשש זאת.

23. צוואותיה הקודמות של המנוחה מלמדות כי המנוחה רצתה להדיר את המתנגדות מעיזבונה.

24. הצדדים משתייכים למגזר החרדי, והצוואה נערכה בהתאם להלכה היהודית לפיה בנות אינן יכולות לרשת.
25. המתנגדות התנהגו כלפי המנוחה באופן מחפיר, ולכן נושלו מהצוואה.
26. ע.ק מעולם לא השפיע על המנוחה ולא פעל בצורה כלשהי כדי לכפות עליה את רצונותיו.
27. בצוואה גילתה המנוחה את רצונה כי ע.ק הוא היורש היחיד שלה.
3 מתוך 16
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 ספטמבר 2019
ת”ע

59653 – 12 – 14 ק’ ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’

הגב’ ג.ג – העידה כי לא ראתה את ע.ק זמן רב לפני פטירת המנוחה ראו: עמ’ 54 ש’ 31 – עמ’ 55 ש’ 1 לפרוט’ הדיון מיום 12 . 11 . 18 , ולמעט מפגשים אקראיים בשכונת בית וגן, פגשה בע.ק זמן קצר לאחר בר המצווה שלו ראו: עמ’ 55 ש’ 2 – 7 לפרוט’ הדיון מיום 12 . 11 . 18 .
4

מר פ.ג – העיד כי לא זוכר מתי ראה את המנוחה בפעם האחרונה ראו: עמ’ 61 ש’ 24 – 31 לפרוט’ הדיון מיום 12 . 11 . 18 .

הגב’ ר.ג- העידה כי ראתה את המנוחה בפעם האחרונה לפני 30 שנה ראו: עמ’ 73 ש’ 19 – 20 לפרוט’ הדיון מיום 12 . 11 . 18 .

ב’ – העידה כי לא ראתה את המנוחה 18 שנה ראו: עמ’ 75 ש’ 22 – 27 לפרוט’ הדיון מיום
12
.12.11.18
34. לפיכך, משקלם הראייתי של כלל עדויות המתנגדות והעדים החיצוניים מטעמן שואף לאפס.
כשירות המנוחה
.8
19 20

35. חזקה על אדם שכשיר הוא לפעולות משפטיות – בהן עשיית צוואה – וחזקה על מצווה כי בעת עשיית צוואתו ידע להבחין בטיבה של צוואה. הטוען כי המצווה לא ידע להבחין טיבה של צוואה – עליו הנטל להוכיח את טענתו ראו: ע”א 1212 / 91 קרן לב”י נ’ בינשטוק, פייד מח(3) 705, 716 – 715 (1994); ת”ע 31925 – 07 – 14 מיום 22 . 07 . 19 (פורסם בנבו).
24

36. בתי-המשפט נעזרים במומחים רפואיים, לרוב בנוירולוגים או בפסיכיאטרים, לשם מתן חוות דעת לעניין מצבו הרפואי, הנפשי והקוגניטיבי של מנות במועד עריכת צוואה. חוות דעת זו נדרשת לשם בחינת כשרותו לצוות, היינו, יכולתו במועד עריכת הצוואה, להבחין בטיבה ראו: ע”א 15 / 85 רחל מזרחי נ’ מנשה רז, מא(4) 454 (1987).
26
30

37. הפסיקה ייחסה משמעות רבה לחוות-דעת מומחה מטעם בית-המשפט. ככלל, מקום שמינה בית-המשפט מומחה מטעמו, מהווה חוות-דעתו תשתית נתונים מקצועית ואובייקטיבית לצורך ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת, ועל כן סביר שבית-המשפט יאמץ את ממצאי המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין וכבדת משקל שלא לעשות זאת ראו: ע”א 293 / 88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע”מ נ’ מונטי רבי (פורסם בנבו, 31 . 12 . 1988 ).
31
33
5 מתוך 16
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 ספטמבר 2019
ת”ע

59653 – 12 – 14 ק’ ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’
1

ולהעדיפו על פני חוות הדעת המומחה ראו: עמ”ש (מחוזי חיפה) 30316 – 01 – 15 פלונית נ’ ש.ק (פורסם בנבו, 21 . 01 . 2016 ). 46. לאור הקשיים שתיאר המומחה בעדותו, יש צורך לבחון את מלוא התשתית הראייתית על מנת יילקבוע מסמרותיי בעניין כשירות המנוחה לערוך את הצוואה.
3
6 7

47. ראיות כבדת משקל לצורך בחינת שאלת הכשרות של המנוחה לערוך את הצוואה, הן המסמך הרפואי ועדותו של עורך המסמך הרפואי דייר ג’, אשר הכיר את המנוחה, מאז שהגיעה לבית האבות, דהיינו מיום 15 . 8 . 12 ועד לסוף שנת 2013. דייר ג’ היה הרופא המטפל של המנוחה והוא ביקר אותה כל הזמן ראו: עמ’ 91 ש’ 27 – 30 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 .
9

48. דייר ג’ העיד כי המנוחה הייתה עם ירידה קוגניטיבית קלה, ובשל כך היא הייתה באגף הייעצמאיים”. דהיינו, הסטטוס של המנוחה הוגדר כעצמאית ראו: עמ’ 92 ש’ 17 – 23 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 . דייר ג’ הסביר כי באגף העצמאיים נמצא מי שצלול, מטפל בעצמו, לא מבולבל ולא מסכן את עצמו ראו: עמ’ 93 ש’ 23 – 24 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 .
10 11 12 13 14
16

49. עוד העיד דייר ג’ כי עצמאותה של המנוחה באה לידי ביטוי בכך שהייתה יציבה, וקושי קל בזיכרון לא הפריע לה להסתדר בבית האבות, להגיע לחדר האוכל ולחזור, להגיע לרופא ולחזור במידת הצורך ראו: עמ’ 96 ש’ 32 – עמ’ 97 ש’ 2 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 .
17
P
20

50. המומחה מתח ביקורת על דרך הפעולה של דייר ג’. לא התעלמתי מביקורת זו לפיה בדיקת המנוחה על ידי דייר ג’ לוקה בחסר. בתוך כך, לא נערכה בדיקה קוגניטיבית, לא נערכה בדיקת יימיני מנטליי ולא נערכה בדיקה גופנית. על כן, לשיטת המומחה, הבדיקה לא עומדת בסטנדרט הרפואי הדרוש ראו: עמ’ 64 ש’ 20 – 33 ; עמ’ 66 ש’ 26 – ע’ 67 ש’ 2 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 .
23
24

51. במענה לביקורת המומחה הסביר דייר ג’ כי המנוחה הייתה בחזקת כשירה ועצמאית ראו: עמ’ 98 ש’ 24 – 28 ; עמ’ 100 ש’ 6 – 7; עמ’ 102 ש’ 28 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 , בשל מצבה במועד עריכת הצוואה, אשר לא השאיר ספק בדבר צלילותה, ולכן לא היה כל צורך בהערכה קוגניטיבית מפורטת ראו: עמ’ 93 ש’ 30 – 94 ש’ 2; עמ’ 98 ש’ 30 – 32 לפרוט’ הדיון מיום
.6.11.18
32

52. דייר ג’ למד על כשירות המנוחה לחתום על מסמכים, בין היתר, משיתוף הפעולה שלה, מהערכה נכונה של מצבה, מהמודעות למה שקורה סביבה ומהגיונה. על כן, ההערכה
33
7 מתוך 16
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
01 ספטמבר 2019
ת”ע

59653 – 12 – 14 ק’ ואח’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’
1
2

עדותה של הגב’ ח.כ – פקידת בנק אשר טיפלה במנוחה למעלה מ-30 שנה – שהעידה כי בשיחת הטלפון האחרונה שנערכה 3 – 4 חודשים לפני פטירת המנוחה, האחרונה הייתה ערנית ביחס למה שנעשה בחשבון הבנק שלה ראו: עמ’ 10 ש’ 15 – 22 לפרוט’ הדיון מיום 5 . 11 . 18 ; ראו גם: עמ’ 11 ש’ 14 – 15 לפרוט’ הדיון מיום 5 . 11 . 18 וכי בשום שלב במהלך שנות ההכרות, לא זכור לעדה כי המנוחה הייתה מבולבלת.
3 4

עדותה של הגב’ א.ש – אשר הכירה את המנוחה למעלה מ-40 שנה ראו: סעיף 2 לתצהיר, והעידה כי פגשה את המנוחה כחודש – חודשיים לפני פטירתה והמנוחה הייתה במצב רוח טוב ובדעה צלולה ראו: עמ’ 32 ש’ 4 – 6 , 15 – 16 לפרוט’ הדיון מיום 5 . 11 . 18 .
11

עדותו של ע’ – אשר העיד כי ההתדרדרות במצבה הקוגניטיבי של המונחה החלה ערב שמחת התורה, בשנת 2013 ראו: עמ’ 92 ש’ 9, 13 לפרוט’ הדיון מיום 5 . 11 . 18 .
12
13

עדותה של הגב’ ח.כ – אשר העידה כי פגשה את המנוחה חודש לפני פטירתה ראו: עמ’ 11 ש’ 27, 34 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 והתרשמה כי המנוחה הייתה צלולה ודעתנית ראו: עמ’ 12 ש’ 4; עמ’ 18 ש’ 9 – 16 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 .
14 15
16
12
18

57. בחינה כוללת של התשתית הראייתית, מובילה למסקנה כי המנוחה הייתה כשירה לערוך את הצוואה ולא בכדי העיד בהגינותו המומחה, כי בית המשפט מתרשם מכלל הראיות, כאשר חוות דעת המומחה היא רק אחת מהן ראו: עמי 75 ש’ 8 – 12 לפרוט’ הדיון מיום
19
20
.6.11.18

58. גם הפסיקה וגם הספרות המקצועית מורים, כי לעיתים עדות מהימנה של עורך הצוואה ו/או העדים, עדיפה על פני חוות דעת של מומחה ראו: עמ”ש 63262 – 01 – 14 מיום 16 . 11 . 15 (פורסם בנבו). הדבר נכון ביתר שאת כאשר על כף מאזניים אחת מונחת חוות דעת של מומחה, ועל הכף השנייה מונחות שלל ראיות וביניהן המסמך הרפואי ועדותו של דייר ג’ אשר בחן את כשירות המנוחה בזמן אמת ווידא כי היא מבינה כי היא חותמת על הצוואה, בה היא מביעה את רצונה ראו: עמ’ 101 ש’ 28 – 30 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 .
25 26 27

59. גם אם המנוחה סבלה מירידה קוגניטיבית קלה ראו: עמ’ 92 ש’ 17 – 18 לפרוט’ הדיון מיום 6 . 11 . 18 , אין בירידה קוגניטיבית זו כדי לפסול את יכולת המנוחה לערוך צוואה ראו: תיע 8333 – 07 – 15 מיום 20 . 6 . 17 (פורסם בנבו) שכן לא כל ירידה בכושרו הקוגניטיבי של המצווה, שולל כשירות לערוך צוואה ראו: תיע 40700 / 09 מיום 26 . 6 . 12 (פורסם בנבו).
32
9 מתוך 16