אאאאא
שון
>
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 27864-02-20 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת בנייני התמר בית שמש (עיר) ואח’
תיק חיצוני: 308295/2020
:
בפני
כבוד השופט אביגדור דורות
המבקש:
רשם העמותות ע”י ב”כ עו”ד מריאן לייטס לביא
נגד
המשיבים:
1. עמותת בנייני התמר בית שמש (עיר) ע”י עו”ד שלמה אייזנשטיין 2. נתן דוידוביץ’ ו- 9 אחרים ע”י ב”כ עו”ד חגי אולמן 3. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ע”י ב”כ עו”ד אורית צימבר
החלטה
:
לפניי בקשה מטעם רשם העמותות למתן צו פירוק נגד המשיבה 1 (להלן: ייהעמותהיי). לבקשה הוגשה התנגדות מטעם העמותה החתומה על ידי עו”ד שלמה אייזנשטיין. עשרה מחברי העמותה הגישו עמדה בכתב המתייחסת להתנגדות האמורה.
רקע ובקשת הפירוק
1. ;
העמותה נרשמה ביום 2710.16.. בין מטרותיה העיקריות, הקמת קרנות חסד ורווחה וסיוע לקהילה ; הקמת מרכז לקהילה ומוסדות תורה וחסד; הקמת פנימיות מגורים ללא מטרות רווח להשכרה למשפחות חברי ותלמידי הקהילה; עזרה וסיוע בדיור לזוגות צעירים למשפחות מתלמידי וחסידי הקהילה.
2. על פי בקשת הפירוק, מיום רישום העמותה היא אינה מגישה מסמכים ודוחות לרשם העמותות. על כן, בתאריך 36.19. פנה הרשם אל העמותה בדרישה מפורטת להמציא את המסמכים ואת הדוחות הנדרשים בהתאם לחוק העמותות, תש”ם-1980 (להלן: “חוק העמותותיי). בהעדר מענה מטעם העמותה שלח הרשם ביום 217.19. תזכורת אל העמותה, עם העתקים לחברי הועד המנהל של העמותה. כאשר לא התקבל כל מענה מהעמותה, שלח הרשם ביום 19.19. דוייח תוצאות בדיקה. במסגרת הדויים פירט הרשם את התנהלות העמותה, את דרישותיו ופניותיו הקודמות ואת משמעות העדר התייחסות לדרישות הרשם, אשר מונע את אפשרות הפיקוח על התנהלות העמותה
1 מתוך 9
אאאאא
שון
>
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 27864-02-20 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת בנייני התמר בית שמש (עיר) ואח’
תיק חיצוני:
י : 308295/2020
ואף מקים עילת פירוק. הרשם ציין כי התנהלות העמותה עומדת בניגוד לסעיפים 38(א) ו- 51 לחוק העמותות והבהיר כי נוכח ממצאי הדוייח עניינה של העמותה מועבר ליחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים. בהעדר כל מענה מטעם העמותה בחלוף כשלושה חודשים, שלח הרשם ביום 412.19. מכתב התראה לפני פירוק בהתאם לסעיף 50(ב) לחוק. במכתב ההתראה הובהר כי התנהלות העמותה מעלה חשש כי היא אינה פעילה וכי במידה והעמותה לא תמציא לרשם את ההסברים הנדרשים וכן את כל הדוחות והמסמכים שנדרשו ממנה, יאלץ הרשם לפנות אל בית המשפט בבקשת פירוק. במכתב ההתראה גם צוין כי התנהלות העמותה אף מעלה חשש שהיא אינה פעילה ואינה מקדמת את מטרותיה הרשומות. עד למועד כתיבת בקשת הפירוק לא התקבלת התייחסות העמותה למכתב ההתראה.
10 11
פרצה פרשה
3. ביום 297.20. הוגש מסמך שכותרתו “עמדת העמותה לבקשת הפירוקיי. המסמך חתום על ידי עו”ד שלמה אייזנשטיין. במסמך נקבע כי העמותה מתנהלת כיום על ידי ההנהלה שנקבעה מראש וזאת לפחות עד שייקבע אחרת. בהמשך נכתב כדלקמן: יימשכך, החיים המהווה מורשה חתימה וחבר וועד העמותה, מביע התנגדותו לפירוק העמותה בעת הזויי. באותו מסמך צוין כדלקמן : ייבחודש מאי 2018 פרצה פרשה בגינה הופסקה פעילות העמותהיי.
4. לאחר הגשת המסמך הנייל פנו עשרה מחברי העמותה והגישו עמדה מטעמם בקשר לבקשת הפירוק ייובשים לב לעמדת ערייד אייזנשטיין שהוגשה בימים האחרונים בקשר לכך”. על פי עמדת אותם חברי העמותה אין לראות בעמדה שהוגשה על ידי ערייד אייזנשטיין כעמדת העמותה, שכן הסמכות לנהל את ענייני העמותה נתונה בידי ועד העמותה ולא בידי כל חבר ועד כשלעצמו וכי נדרשת חתימה של שניים ממורשי החתימה של העמותה על מנת לחייבה.
5. עמדת אותם חברי העמותה מפרטת כי בחודש מאי 2018 נחשפה פרשיית שחיתות נרחבת
אשר זכתה לכינוי ייהולילנד 2יי ואשר במסגרתה נחקרו חשדות לשוחד ומעשי מרמה על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהייב 433 בשיתוף עם רשות המיסים. על פי פרסומים גלויים, החשודים ביצעו עבירות שונות של שחיתות ציבורית בעבור קבלת שוחד וטובות הנאה. בפרשיה זו נעצרו, בנוסף למהנדס העיר בית שמש ויוייר וועדת תכנון והבניה בעיר בית שמש, מר לייב וולדמן ועו”ד שלמה אייזנשטיין בחשדות חמורים של מתן שוחד, תיווך לשוחד, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה ועוד. בליבה של פרשיית השחיתות לכאורה עומד פרויקט נדליין הנוגע למקרקעין הידוע כגוש 5381 חלקה 16 (להלן: ייהפרויקט”י), בו הובטחו לחברי העמותה דירות מגורים ובו השקיעו אותם חברי העמותה מיליוני שקלים רבים, הכול על בסיס הבטחותיהם והתחייבויותיהם של ולדמן
:
2 מתוך 9
אאאאא
שון
>
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 27864-02-20 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת בנייני התמר בית שמש (עיר) ואח’
תיק חיצוני: 308295/2020
ועו”ד אייזנשטיין. מר וולדמן הוא חבר ועד העמותה ואחד ממייסדיה ועו”ד אייזנשטיין אמור היה לנהל את חברת הניהול של הפרויקט ואף הוא אחד ממייסדי העמותה. נטען כי אותם חברי העמותה נמנים עם קבוצה של כ-50 משפחות, המשתייכות לקהילת סאטמר של הציבור החרדי אשר נפלו קורבן למצגי שווא ומעשים שלא כדין שבוצעו על ידי וולדמן ועו”ד אייזנשטיין וגורמים אחרים. עוד נטען כי הכספים ששולמו על ידי חברי העמותה לצורך רכישת הדירות הופקדו בידיו הנאמנות של ערייד אייזנשטיין, אשר נעצר ובעקבות כך ניתק עימם כל מגע.
6. עוד נטען בעמדת חברי העמותה כי נרשם על המקרקעין צו מניעה במסגרת ההליך הפלילי, וצו חילוט זמני וכן ניתן צו איסור דיספוזיציה לחברת ברכת השמש בע”מ, שהיא בעלת המקרקעין. מניות חברה זו רשומות על שם וולדמן ועו”ד אייזנשטיין הוא אחד משני מנהליה הרשומים. נטען כי הובטח לחברי העמותה כי העמותה תהיה בעלת המניות בחברה זו. עוד נטען כי ביום 145.18. נחתם על ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, צו מנהלי להפסקת עבודה כנגד בניית הפרויקט על המקרקעין, דהיינו, צו כנגד ביצוע בניה ללא היתר או בחריגה מהיתר. לאחר שהעמותה ניהלה מספר הליכים לעניין צו הפסקת העבודות, נותר צו הפסקת עבודות על כל קומות המגורים בבניין וזה נותר בתוקפו עד היום. בפועל בניית הפרויקט נעצרה וכספם של חברי העמותה, שהופקד כאמור בידי ערייד אייזנשטיין, חולט במסגרת ההליכים הפליליים.
7. בעמדת אותם חברי העמותה צוין כי ביום 282.19. פנו לבית משפט זה חלק מחברי העמותה בהייפ 71660-02-19 בגדרה התבקש בית המשפט ליתן פסק דין המצהיר כי המבקשים הינם בעלי הזכויות במקרקעין וכי הם זכאים לקבלת יחידות דיור במקרקעין בהתאם להסכמים שבינם לבין המשיבים באותה תובענה וכן התבקשו סעדים זמניים. בשל נימוקים הקשורים לעולמם הדתי של חברי העמותה, הועבר הדיון לבוררות בפני בית דין צדק בראשות כב’ הרב משה יהודא ליב לנדא בבני ברק.
הדיון מיום 28.20.
8. בדיון הנייל התברר כי רשם העמותות לא היה מודע באופן מלא להליכי החקירה הפלילית, לרבות הליכי המעצר והחילוט. נטען כי רק לאחרונה קיבל רשם העמותות מידע חלקי בכל הנוגע לאירועים הנייל. באת כוח הרשם מסרה כי שוחחה עם הפרקליטות וכי נמסר לה כי עד סוף החודש אמור לצאת כתב חשדות בעניין החקירה. עוד נטען מטעם הרשם כי הסכסוכים הפנימיים בעמותה, אינם פוטרים אותה מקיום חובותיה על פי דין ובעצם מביאים את העמותה למבוי סתום, מצב המהווה עילה נפרדת ועצמאית לפירוק.
3 מתוך 9
אאאאא
שון
>
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 27864-02-20 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת בנייני התמר בית שמש (עיר) ואח’
תיק חיצוני:
י : 308295/2020
9. ערייד אייזנשטיין טען בדיון כי יש להתפלא על דברי בייב הרשם בדבר חוסר ידיעת רשם העמותות על החקירה המתנהלת הואיל ובמסגרת החקירה הוצגו בפניו גרסאות של עובדי רשם העמותות. נטען כי בעמותה למעלה מ- 50 חברים ואילו עשרת חברי העמותה שפנו לבית המשפט הינם קבוצת מיעוט שמבקשת לתמוך בבקשת הפירוק מתוך רצון להכשיל את הליך הבוררות העומד בפני סיום. כמו כן נטען כי ההנהלה הקודמת של העמותה יכולה להגיש מטעמה את החומרים המצויים בידיה, אף שמדובר במסמכים חלקיים לאור תפיסת מסמכים רבים במסגרת החקירה הפלילית. לטענת עו”ד אייזנשטיין מתן צו פירוק לא ישיג שום מטרה אלא ייסבך את העניינים”. עוד נטען כי בשלב הנוכחי מתן צו פירוק לא ימלא את רצונו של רשם העמותות וגם לא יעשה צדק וכי נכון להמתין פרק זמן על מנת לאפשר לבוררים להשלים את מלאכתם, דבר שיחזיר את ייפעילות העמותה למסלוליי. נטען כי העמותה זקוקה לפרק זמן קצר על מנת יילעלות על דרך המלך” וכי העמותה מתכננת לקדם את מטרותיה בדבר הקמת בנייני הקהילה בבית שמש ובכלל זה את המשך ניהול הפרויקט חרף המכשולים שכביכול מצביע עליהם עו”ד אולמן.
דיון והכרעה
10. בבקשת הפירוק נטען כי מתקיימות שתי עילות פירוק במקרה זה. ראשית, עילת הפירוק הקבועה בסעיף 49(1) לחוק העמותות (ייפעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונהיי). שנית, עילת הפירוק הקבועה בסעיף 49(5) לחוק העמותות (ייבית המשפט מצא שמן הצדק ומן היושר לפרק את העמותהיי). עוד נטען בבקשת הפירוק כי העמותה פועלת בניגוד לחוק, לא מגישה מסמכים לרשם ולא מגיבה לדרישותיו, כך שלא מתאפשר לרשם לפקח על פעילותה ולבקרה. כמו כן נטען כי נוכח התנהלות העמותה, עולה חשש כי העמותה אינה פעילה ולא מקדמת
את מטרותיה הרשומות.
11. כפי שראינו, בעת הגשת בקשת הפירוק, רשם העמותות לא היה מודע (באופן מלא) להליכי החקירה הפלילית שהתנהלה באופן גלוי מאז חודש מאי 2018. ראוי לפרט מעט ביחס לאותה חקירה על פי עמדת חלק מחברי העמותה ביום 267.18. ניתנה החלטת בית משפט השלום בראשון לציון בתיק צייא 19337-05-18 ובה נקבע כדלקמן:
:
:
ייהמשיב 1 (להלן: ייאייזנשטייןיי), עורך דין במקצועו, הוא אחד החשודים בפרשיה במסגרתה נחקרים חשדות לעבירות מתן וקבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, עבירות על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, עבירות על חוק התכנון והבניה. במרכז החשדות ניצב (תרתי משמע) פרויקט בניה בתהליך הקמה ברחוב שפת אמת
4 מתוך 9
אאאאא
שון
>
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 27864-02-20 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת בנייני התמר בית שמש (עיר) ואח’
תיק חיצוני: 308295/2020
:
8 בבית שמש (להלן: הפרויקט). החקירה התנהלה באורח סמוי עד ליום 65.18., אז נעצרו המשיב ואחרים, ובהמשך שוחררו בתנאים מגביליסיי (עמי 2 להחלטה).
12. עוד צוינו בעמדת חלק מחברי העמותה דברים שנכתבו בתשובה שהוגשה על ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית בתיק 11604-05-18 בבית משפט השלום בראשון לציון (בסעיף 3):
:
יצוין כי ערייד אייזנשטיין הנו מחד, ממייסדי ובעל תפקיד בעמותת בנייני התמרי ואחראי על שיווק הדירות שנבנו בפרויקט ומאידך משמש גם כעו”ד המייצג את הרוכשים ומחזיק בכספם בנאמנות. קיימת סתירה מהותית בין התפקידים הנייל כאשר לכאורה יהחתול שומר על השמנתיי.
13. כמו כן הופנתה תשומת הלב להחלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 167.19. בתיק צייא 50396-07-18 (בפסקה 8):
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בדויים הסודי ובמלוא חומרי החקירה, שוכנעתי כי פעולות החקירה שבוצעו, לרבות בתקופה האחרונה, חיזקו את החשדות, באופן שקיים חשד בעוצמה גבוהה ביותר לביצוע עבירות על ידי המשיבים ואחרים, ומכאן שאין שינוי בעוצמתן של עילות התפיסה, הן מכוח פסדיים והן מכוח חוק איסור הלבנת הון”.
14. :
בטרם אבחן את עילות הפירוק, ראוי להזכיר את הכללים הבסיסיים שנקבעו בפסיקה ביחס לעילות הפירוק הרלבנטיות לבקשה שלפניי. בבג”ץ 1398/04 בן חורין נ’ רשמת העמותות (191.06.) (להלן: “עניין בן חוריןיי) נקבע ביחס לעילה הקבועה בסעיף 49(1) סיפא כי ברגיל רק התנהלות בלתי חוקית מתמשכת, המהווה חלק דומיננטי מפעילותה של העמותה, יש בה כדי להצדיק נקיטה בסמכות הנקובה בסעיף 50 לחוק העמותות. בעייא 1775/10 עמותת קריית נדבורנה – בני ברק נ’ רשם העמותות ואח’ (115.11.) (להלן: “עניין קריית נדבורנהיי) נקבע כי אמות מידה אלה צריך שתנחנה אף את בית המשפט בבואו לבחון קיומה של עילה לפירוק עמותה מחמת אי חוקיות בפעילותה, כאמור בסעיף 49(1) לחוק העמותות. עוד נקבע, כי ייתכנו מקרים בהם אף אם אי החוקיות בפעילות העמותה לא הייתה מתמשכת, הרי שחומרת אי החוקיות שבפעילות העמותה תצדיק פירוקה על פי העילה שבסעיף 49(1) לחוק העמותות. במקרים מעין אלו, אף אם אין מדובר בפעילות מתמשכת או במרכיב דומיננטי מפעילות העמותה, השימוש לרעה שנעשה בזכות ההתאגדות מאפשר פירוקה של העמותה על פי סעיף 49(1) לחוק העמותות. בעניין בן חורין נקבע כי הרף הראייתי בו יש לעמוד כתנאי לפירוק עמותה מחמת פעילות בלתי חוקית הוא רף של וודאות
5 מתוך 9
אאאאא
שון
>
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 27864-02-20 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת בנייני התמר בית שמש (עיר) ואח’
תיק חיצוני:
י : 308295/2020
:
קרובה (עניין בן חורין, פסקה 5). בכל הנוגע לסעיף 49(1) סיפא, המתייחס לפעולות העמותה המתנהלות בניגוד למטרותיה או לתקנונה, נקבע בעניין קריית נדבורנה כי יש לאמץ את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בפשייר 2624/99 רשם העמותות נ’ ארגון השוטרים הבינלאומי (סניף ישראל) (157.01.) (להלן: ייענין ארגון השוטרים’י). בעניין ארגון השוטרים נקבע ביחס לעילת פירוק זו כי היא מתקיימת גם ביחס לפעולות אשר על אף שאינן נוגדות הוראות מפורשות בתקנון העמותה או את מטרותיה, הן נוגדות עקרונות יסוד העומדים מאחורי התקנון או עקרונות יסוד של השיטה עצמה כגון הגינות, ניהול תקין ושמירה על זכויות המיעוט. בע”א 443/13 רשם העמותות נ’ עמותת ישיבת נתיבות התורה ירושלים (177.14.) (להלן: “עניין נתיבות התורהיי) נקבע כי על המבקש לפרק עמותה מכוח עילה זו להוכיח את טענותיו בראיות מספיקות, דהיינו נקבע רף מחמיר פחות לעומת רף הוודאות הקרובה שיש לעמוד בו לצורך הוכחת אי חוקיות לפי סעיף 49(1) רישא (עניין נתיבות התורה, פסקה 12).
:
15. כפי שנקבע בעניין קריית נדבורנה, כאשר עולה מן הראיות כי העמותה אינה פועלת לקידום מטרותיה יש בכך להקים עילה לפירוקה בהתאם להוראות סעיף 49(5) לחוק העמותות (פסקה 25). על פי סעיף זה רשאי בית המשפט לצוות על פירוק עמותה אם נמצא שמן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה. ראו לענין זה את קביעת בית המשפט העליון ברעייא 4290/12 עמותת מוסדות חזון ישעיה נ’ רשם העמותות (47.12.) בגדרה נקבע כי מסמכים שסיפק הרשם (מכתבו של ראש צוות חקירה משטרתי, דויים בדיקה של רואה חשבון ודויים פעילות של המפרק הזמני) מלמדים כי ישנו חשד לכאורה שהעמותה פועלת בניגוד לתקנון ולחוק וכן כי שיקולי צדק ויושר מחייבים את פירוקה (פסקה 10). בעניין ארגון השוטרים נקבע, ביחס לעילות הפירוק שבסעיף 49 לחוק העמותות, כי חל עקרון המידתיות בשני היבטים. לפי ההיבט הראשון, עקרון המידתיות יאפשר לצוות על פירוק עמותה כאשר הקשיים ואי הסדרים עלו לדרגת מצב בלתי נסבל באספקלריה של מנהל תקין ועקרונות היסוד של השיטה, במצב בו התנהלות העמותה והמסר העולה מתוכה לחבריה ולציבור הינו בלתי נסבל בעליל. לפי ההיבט השני, יש לבחון האם ניתן להשיג את אותן מטרות בדרכים אחרות, פוגעניות פחות. נקבע כי מקום בו קיים פתרון אחר פוגעני פחות מפירוק העמותה, ראוי לנקוט בו תחילה (לעניין זה ראו גם את ההחלטה בפרייק (י-ם) 38682-03-12 רשם העמותות נ’ עמותת ישיבת נתיבי התורה ירושלים, 412.12., פסקה 17). קיימים מקרים בהם קובע הרשם תכנית הבראה ובכך מוסרת ייחרב הפירוקי מעל ראשה של העמותה. בית המשפט המחוזי הצביע באותו מקרה על האמצעי של מינוי מפרק זמני אשר יפעיל את העמותה ייכעסק חייי למען חברי העמותה ולמען האינטרס הציבורי. צוין כי מדובר במפרק שהינו בא כוחו של רשם העמותות, אשר הינו רשות מנהלית אובייקטיבית חסרת אינטרסים משל עצמה. כך פעל בית המשפט המחוזי באותו מקרה
6 מתוך 9
אאאאא
שון
>
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 27864-02-20 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת בנייני התמר בית שמש (עיר) ואח’
תיק חיצוני:
י : 308295/2020
כאשר קיבל את בקשת הרשם ומינה לעמותה מפרק שבידיו ניתנה הסמכות לניהול העמותה בכדי לתקן ליקויים וכשלים שהתגלו בה.
16. בענייננו יש בסיס מוצק למתן צו פירוק גם על יסוד בקשת הפירוק המקורית, אשר איננה כוללת כל התייחסות לחקירה הפלילית. במשך תקופה לא קצרה התעלמה העמותה מפניותיו ודרישותיו של רשם העמותות, דבר שמנע אפשרות של פיקוח על התנהלות העמותה והקים עילת פירוק לפי סעיף 49(1) לחוק העמותות. כאמור לעיל, העמותה אף התעלמה ממכתב ההתראה ששלח הרשם ולא הגיבה לחששות שהעלה הרשם בדבר העדר פעילות העמותה ואי קידום מטרותיה הרשומות. חוסר שיתוף הפעולה עם הרשם, גרם, ככל הנראה, לחוסר מודעות הרשם לחקירה הפלילית המדוברת.
10 11
17. מעבר לאמור, לא ניתן להתעלם מן החקירה הפלילית המתנהלת מזה למעלה משנתיים בכל הנוגע לפרויקט הנזכר לעיל. במיוחד לא ניתן להתעלם מן ההשלכות של החקירה הפלילית על הפרויקט שנעצר בעקבות הצו המנהלי להפסקת העבודות על כל קומות המגורים בבניין. הצווים הפליליים והמנהליים מונעים כל התקדמות בביצוע הפרויקט אשר נעצר לפחות בשנתיים
האחרונות.
18. יש להבחין בין המחלוקת הנדונה בבוררות, בין חברי העמותה ובין היזמים והעמותה, שהינה מחלוקת בעלת אופי אזרחי בקשר להסכמים וההתחייבויות כלפי חברי העמותה, ובין בקשת הפירוק שהוגשה מטעם רשם העמותות, שהינו הגורם המפקח על התנהלות העמותה מבחינת כללי חוק העמותות. העובדה כי הבוררות נמצאת בשלבים סופיים וכי צפוי שיינתן פסק בוררות, אין בה כדי למנוע מתן צו פירוק ומינוי בעל תפקיד שיוכל לפעול בשיתוף פעולה עם רשם העמותות ועם גורמי אכיפה נוספים לצורך קידום פתרונות למבוי הסתום שנגרם כאמור.
19. לא ניתן להתעלם מנייר העמדה שהוגש על ידי עו”ד שלמה אייזנשטיין. גם אם נניח כי עו”ד אייזנשטיין רשאי לייצג את עמדת העמותה, ברור כי העמדה שהוגשה בכתב מאופיינת באי גילוי מלא של העובדות הידועות כיום, תוך הסתרה של נתונים משמעותיים ביותר הכוללים, בין היתר,
את הנתונים הבאים:
א.
העובדה כי עו”ד אייזנשטיין ומר וולדמן נעצרו בחשד לביצוע עבירות פליליות
חמורות.
ב.
כי נרשם על המקרקעין צו מניעה במסגרת ההליך הפלילי וצו חילוט זמני. כי קיים צו מנהלי להפסקת העבודות על כל קומות המגורים בבניין.
ג.
7 מתוך 9
אאאאא
שון
>
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 27864-02-20 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת בנייני התמר בית שמש (עיר) ואח’
תיק חיצוני: 308295/2020
האמירה כי ייבחודש מאי 2018 פרצה פרשה בגינה הופסקה פעילות העמותהיי, היא לכל הפחות גילוי טפח וכיסוי טפחיים ולמעשה יש בה משום הסתרה חמורה של העובדות הידועות היטב לעו”ד אייזנשטיין. הניסיון להטיל דופי בנציגת רשם העמותות בדיון מיום 28.20., לאור העובדה כי שני עובדי רשם העמותות נחקרו בחקירה הפלילית, לא היה בה מקום. גם המחלוקת האם הנהלת החשבונות של העמותה נתפסה במסגרת החקירה, אם לאו, אינה מעלה ואינה מורידה.
20. ערייד אייזנשטיין טען בדיון כי מותב זה דן בבקשה לסעדים זמניים שהוגשה במסגרת המרצת הפתיחה ועל כן העובדות הנוגעות לחקירה הפלילית מצויות בידיעתו. טענה זו נכונה עובדתית, אולם אין בה כדי להצדיק את הסתרת העובדות בתגובה לבקשה ואת האופן בו תוארו
העובדות.
21. מסקנת הדברים היא כי עלה בידי הרשם להראות כי התקיימו עילות למתן צו פירוק, וכך יש להורות. שוכנעתי כי בנסיבות המקרה מתקיימות עילות הפירוק שצוינו לעיל. על בסיס כל האמור., הבקשה עומדת ברף הראייתי הנדרש וכן עולה כי העמותה אינה פועלת מזה כשנתיים לקידום מטרותיה ויש בכך כדי להקים עילת פירוק לפי ס’ 49(5) לחוק העמותות. בכל הנוגע לעקרון המידתיות, אין פתרון חלופי שייתן מענה פוגעני פחות למצב שנוצר. אין לקבל את הטענות כי צו הפירוק יייסבך את הענייניסיי, לא ישיג שום מטרה, וכי ראוי להמתין להכרעת הבוררים. צו הפירוק מתבקש בנסיבות העניין ואף ראוי היה לתתו בשלב מוקדם יותר. הטענה כי העמותה מתכננת להמשיך בפרויקט ובכך בקידום מטרותיה, מעוררת קושי רב, לאור המצב שתואר לעיל. בדיון הוצעו על ידי בייב הרשם שלושה מועמדים לתפקיד המנהל המיוחד ומתוכם יתמנה המנהל המיוחד כמפורט להלן.
סוף דבר
22. לאור כל האמור לעיל, בקשת רשם העמותות מתקבלת וניתן בזאת צו לפירוק העמותה.
23. לתפקיד המנהל המיוחד של העמותה ימונה ערייד ישראל בכר, בכפוף להסכמתו, ובכפוף להמצאת התחייבות עצמית עייס 200,000 ₪ ותצהיר העדר הזיקה וניגוד עניינים, הכול עד ליום
9.8.20.
8 מתוך 9
אאאאא
שון
>
בית המשפט המחוזי בירושלים
פר”ק 27864-02-20 משרד המשפטים/רשם העמותות נ’ עמותת בנייני התמר בית שמש (עיר) ואח’
תיק חיצוני: 308295/2020
24. העמותה תשלם לרשם העמותות הוצאות ושכייט עו”ד בסכום כולל של 7,000 ₪, וזאת תוך 45 ימים מהיום. לאחר מועד זה יתווספו לסכום החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב”כ הצדדים.
ניתנה היום, י”ג אב תשייפ, 03 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.
כי /
A
אביגדור דורות, שופט
9 מתוך 9
