בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש עמ”ש
8324 – 06 – 19 ר’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’ 45687 – 05 – 19 ר’ נ’ ר’ ואח’
לפני הרכב כבוד השופטים:
סארי ג’יוסי [אב”ד] חננאל שרעבי ניצן סילמן
בעניין:
עיזבון המנוחה ש’ ו’ זייל אשר נשאה בחייה ת’יז מס’ * * * * * * * * *
המערער:
י’ ד’ ר’ ת.. ********* ע”י ב”כ עוייד י. שורץ
נגד
המשיבים בעמ”ש
45687 – 05 – 19
1, ש’ ר’ ת”ז * * * * * * * * * 2. מ’ ש’ ת”ז * * * * * * * * *
המשיבים בעמ”ש 8324 – 06 – 19
1. מ’ ר’ ש’ ת.ז. * * * * * * * * 2. א’ ש’ ש’ ת.. * * * * * * * * * 3. א’ ג’ ש’ ת.ז. * * * * * * * * * 4. ל’ א’ ש’ ת.ז. * * * * * * * * * 5. ע’ ח’ ש’ ת.ז. * * * * * * * * * ע”י ב”כ עו”ד ע. אלזס ואח’
פסק דין
2
ערעורים על שני פסקי דין של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת ע’ קצב-קרן) בתיע 13577 – 03 – 18 מיום 11 . 4 . 19 ובתייע 43171 – 01 – 18 מיום 16 . 4 . 19 .
מששני הערעורים עוסקים באותה מסכת עובדתית נקבע בהחלטה מיום 5 . 6 . 19 כי יידונו במאוחד. בקליפת האגוז
.1
8 . 94.** (להלן: “המנוחהיי),
עסקינן בעיזבונם של המנוחים – שי ו’ זייל שנפטרה ביום ובעלה יי וי זייל שנפטר ביום 8 . 00.** (להלן: “המנוח”י).
.2
11
בני הזוג המנוחים נישאו בשנת 1947, לא נולדו להם צאצאים ולא היו להם קרובי משפחה נוספים למעט אחות המנוח, גבי לי ר’ זייל (להלן : ייאחות המנוח”).
3.
המשיב 1 בעמיש 45687 – 05 – 19 הינו בעלה של אחות המנוח (להלן : יישייי).
1 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש עמ”ש
8324 – 06 – 19 ר’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’ 45687 – 05 – 19 ר’ נ’ ר’ ואח’
.8
1
הצדדים הסכימו כי תחילה תוכרע שאלת פסלותם של ר’ ו- שי לרשת את המנות עפייר סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה תשכ”ה-1965 (להלן: “חוק הירושהיי).
לטענת המערער, ר’ ובעלה בשיתוף עם אביו שי, פעלו להביא את המנוח לביתם, לחזקתם ושליטתם. הם ניסחו את הצוואה וארגנו את מעמד החתימה. על כן, אין לראות במסמך עליו הוחתם המנוח כצוואתו. בשל ייייצור”י צוואה מזויפת והתביעה לרשת על פיה, פסולים ר’ ו- שי מלרשת את המנוח.
10.
אליבא המערער לבית המשפט לענייני משפחה סמכות נגררת עפ”י ס’ 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמייד-1984 (להלן: ייחוק בתי המשפטיי) לדון בשאלה האם אדם זייף צוואה והאם הוא תובע עפ”י צוואה מזויפת לצורך הכרעה בחלוקת עיזבון. ניתן לשלול זכות מאדם לרשת גם אם אין פסייד פלילי המרשיע בזיוף.
9 10 11
11.
14
עוד לטענת המערער, המנות הוחתם על המסמך כשהוא במצב קוגניטיבי ירוד, לא הבין משמעות השלכות פעולותיו, והיה נתון לשליטתה של ר’ ומשפחתה; המנוח ערך מספר צוואות בכולן הייתה ל- ריואביו שי מעורבות מרכזית מכרעת.
(
16
12.
18
ר’ ו- שי מנגד טענו כי אין חולק שהמנוח חתם על הצוואה, ועל כן קורסת טענת הזיוף; בהתאם לפסיקה, תנאי בלעדיו אין בסעיף 5(א)(2) לחוק הירושה הוא הרשעה במשפט פלילי; המערער לא הוכיח טענת זיוף הצוואה, לא נתבקש מינוי מומחה מטעם ביהמ”ש, ובהיעדר חווייד מומחה לא ניתן לקבוע ממצאים לזיוף.
20
13.
עוד נטען כי חרף שערכאת הערעור ביטלה פסק דינו של בית משפט קמא, וצו לקיום צוואת המנות משנת 96 בוטל, לא הוצגה ראיה שיש בה כדי להוכיח זיוף; משלא נסתרה תעודה רפואית מיום 1 . 2 . 96 , חלה חזקה הקובעת כי המנוח היה כשיר לערוך צוואה.
.14
לטענת ר’ ו- שי, המערער חתם עוד בשנת 96 על מסמך התחייבות על פיו לא יתנגד ויערער על צוואות המנוחים, ויש בכך השתק וויתור מצידו.
15.
עיקר הכרעת בית משפט קמא מיום 16 . 4 . 19 – הוראת סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה מונה מספר נסיבות בהן תישלל זכות יורש לרשת מוריש. אין חולק מלשון הסעיף, כי החלופות הראשונות – העלמת צוואה, השמדתה או זיופה – דורשות הרשעה בהליך פלילי. הפסיקה חלוקה לגבי החלופה האחרונה ייאו שתבע על פי צוואה מזוייפתיי
32
33
3 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש עמ”ש
8324 – 06 – 19 ר’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’ 45687 – 05 – 19 ר’ נ’ ר’ ואח’
.18
לטענת המערער, אין שיהוי בהגשת הבקשה בסמוך לביטול צוואת המנות עיין ערכאת הערעור, ולא חלפה תקופת ההתיישנות. הבקשה לקיום צוואת המנוחה הוגשה בשנת 97 ללא ידיעתו, ונודע לו אודות צוואת המנוחה משנת 91 רק במסגרת הליכים בעניין עיזבון
2 3 4
המנוח.
6
מעבר לחוסר הידיעה, עד לביטול צוואת המנוח, למערער לא היה מעמד משפטי שיאפשר לו להגיש בקשה לביטול הצוואה.
19.
9
אליבא המערער, המסמך, לכאורה, עליו חתם, הוא בכתב ידה של ר’, שניצלה מצוקתו במהלך משבר בנישואין והחתימה אותו על המסמך.
20.
12 13 14 15
ר’ והנכדים טענו מנגד, כי אין מקום להורות על ביטול צו קיום צוואה שניתן לפני כ- 21 שנה; העובדות המהותיות לגבי הצו היו ידועות למערער כבר לפני שנים רבות; המערער הודה כי חתם על מסמך התחייבות בשנת 96, מסגרתו הצהיר שיודע כי מחצית הדירה הועברה לנכדים, על קיומן של צוואות המנוחים ותוכן צוואת המנוחה; יש לדחות הבקשה גם מטעמי התיישנות ; המערער כלל לא הוכרז כיורש המנוח ועל כן גם כיום אין לו מעמד משפטי; אין לאפשר ליורשים לתבוע בשם מנוחים שבחרו שלא לעשות כן מהלך חייהם; הנכס נשוא הצוואה כבר נמכר בשנת 2012, ושינוי בצו יגרום לפגיעה חמורה בזכויות ר’ והנכדים שהסתמכו על הצו ומכרו את הנכס לצד ג’.
16
17 18
.21
עיקר הכרעת בית משפט קמא מיום 11 . 4 . 19 – א. בבחינת בקשה לביטול צו קיום צוואה על בית משפט לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים – האחד, האם קיימת עובדה או טענה שלא הובאה בפני בית משפט טרם מתן הצו, ואשר יש בהם כדי לגרום לקבלת צו שונה מזה שניתן. השני, האם ניתן היה להעלות הטענה קודם להגשת הבקשה.
22 23
הדגש במבחן השיהוי במסגרת סעיף 72 לחוק הירושה אינו על מידת השיהוי, אלא על ההסבר לשיהוי ומידת סבירותו.
30
המערער טען למעורבות של ר’ ובעלה בעריכת צוואת המנוחה וחשש להשפעה בלתי הוגנת עליה.
ד.
ממסמך שהמציאו רי והנכדים עולה כי המערער ידע על תוכן צוואת המנוחה לפחות ביום 14 . 7 . 96 , והצהיר כי זו ניתנה מרצונה הטוב. המערער העיד כי אכן
34
5 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש עמ”ש
8324 – 06 – 19 ר’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’ 45687 – 05 – 19 ר’ נ’ ר’ ואח’
1
זהות העדים והקשר שלהם ל- ר’ ובעלה. כמו כן, באותו מועד לא היה המערער יורש פוטנציאלי של המנוח.
24.
4
התנהלות ר’ מצדיקה לכשעצמה בחינת הטענות נגד הצוואה לגופה. חוסר תום הלב והסתרת מידע הם שאפשרו ל- ר’ ומשפחתה להשיג את צו קיום צוואת המנוחה.
25.
7
צוואה מזויפת אינה רק צוואה שהחתימה עליה זויפה. המסמך מיום 1 . 2 . 96 אינו מעשהו האישי של המנוח, אשר לא עשה דבר כדי לקדם יצירתו אלא נותב לכדי חתימה עליו. מכאן שזוהי צוואה מזויפת.
מהעדויות עולה מעורבות אקטיבית של שי על מנת להעביר נכסי המנוחים לידי ר’ וילדיה.
27.
על כן, יש לדאוג כי ר’ ו- שי לא יהנו מכספי המנוחים.
28.
משלא התקיים הליך פלילי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות נגררת מכוח ס’ 76 לחוק בתי המשפט.
16
טענות המשיבים – פסק הדין של בית משפט קמא נסמך על ההלכות המשפטיות לעניין תחולת ס’ 72 לחוק הירושה.
.29
המערער חתם על מסמך ההתחייבות בשנת 96, וידע אודות קיומן של צוואות המנוחים, תוכן צוואת המנוחה והעברת הדירה.
31.
אין הסבר לשיהוי הרב בהגשת הבקשה לביטול צוואת המנוחה.
32.
אין למערער מעמד לטעון כחליפו של המנוח. משהמנוח לא התנגד לצוואת המנוחה, הוא ויתר על זכותו לעשות כן, וזכות זו אינה עוברת ליורשיו.
33.
כמו כן, לא נקבע מעמדו של המערער כיורש של המנוח.
34.
אין בסיס לטענת זיוף צוואת המנוח. המערער הודה כי המנוח חתם בעצמו על הצוואה.
7 מתוך 10
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ”ש 8324 – 06 – 19 ר’ נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח’ עמ”ש 45687 – 05 – 19 ר’ נ’ ר’ ואח’
צוואת המנוחה – 42. אין חולק כי המערער חתם על מסמך התחייבות כבר בשנת 96, במסגרתו הצהיר כי מודע לקיומן של צוואות המנוחים ותוכן צוואתה של המנוחה, לרבות העברת הדירה לידי הנכדים. המערער אף הוסיף וטען כי חתם על המסמך חרף אי שביעות רצונו מהאמור בו.
43.
ככל שאכן, אליבא המערער, נודע לו אודות פגמים בצוואת המנוחה במסגרת הליכים בסוגיית עיזבונו של המנוח, הרי משאלה החלו כבר בשנת 2012 ודיוני הוכחות התקיימו בשנת 2015, אין בכך כדי להבהיר השיהוי בהגשת הבקשה. נעלה מספק, כי מועד עתירת המערער כנגד צוואת המנוח, מעמדו של המערער כיורש פוטנציאלי, מכוח היותו יורש של אחות המנוח, כבר היה ידוע.
= = oo va a Aw
44.
13
15
מעמדו המשפטי של המערער כיום – ביטול צו קיום צוואת המנוח משנת 96 עיין ערכאת הערעור לא קבע זכות המערער כיורש עיזבון המנוח, והעניין תלוי ועומד בפני בית משפט קמא. לא זו אף זאת-נראה כי המנות בחייו ויתר על זכותו להתנגד לצוואת המנוחה, הן לאור העובדה כי עסקינן בצוואה משותפת והן לאור בקשתו למתן צו ירושה בכפוף לצוואה (המערער העיד כי המנוח היה כשיר וצלול בדעתו במועד מתן צו הירושה). לאור האמור, ומבלי לקבוע מסמרות בסוגיה, בדין קבע בית משפט קמא כי לא הובהר מעמדו כיום.
16
18
סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה – 45. סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה קובע כי “מי שהורשע על שהעלים…או שזייף או שתבע על פי צוואה מזוייפת…” פסול מלרשת את המורשי.
46.
25
אכן, אין הלכה ברורה ומחייבת לעניין תנאי ההרשעה במקרה יישתבע על פי צוואה מזוייפתיי, ולעניין זה יפים דברי כב’ השופט הנדל ברע”א 5792 / 17 פלוני נ’ פלוני ( 8 . 4 . 18 ) בסוגיית פרשנות הסעיף, כי בהיעדר הלכה מחייבת לא נפלה טעות יסודית ביישום הדין בהעדפת גישה אחת על פני האחרת.
47.
30
אולם, במסגרת פסק דינו של בית משפט קמא בבחינת שתי הגישות עפ”י הפסיקה, ההכרעה הייתה זהה. ככל שנדרשת הרשעה בהליך פלילי, ומשאין חולק כי המשיבים לא הורשעו במעשים כאמור בסעיף 5(א)(2), הרי שמעמדם כיורשי המנוח לא ייפגע אף אם ייקבע כי הצוואה
32
33
מזויפת.
9 מתוך 10
