שפנר נגד מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו 10 אוקטובר 2019 11233 – 10 – 19 שפנר נ’ מדינת ישראל
וייע
לפני כב’ השופט מגן אלטוביה
עוררת
1. תמי שפנר
נגד
משיב
1. מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
החלטה
אם תתקבל עמדת העוררת לא יהא לדבר סוף. אם כל מנהל ומנהל של המשיב יכול לפי שיקול דעתו לקחת את הדין לידיו ולהאריך מועד מהותי שקבע המחוקק הרי שיכול הוא להאריך לא רק מועד להגדרת דירת יחיד אלא מועדים לפטור וכיוצא בזה. משמע הוראת המחוקק הופכת לאות מתה בידי המנהל שעה שהחלטתו היא פר מקרה ומקרה. היכן השוויון בפני החוק? היכן ביצוע רצונו של המחוקק שעה שקבע מועדים מהותיים בחוק! עם כל הצער בהצטברות הנסיבות שאירעו לעוררת, לא עמדה היא בסד הזמנים שבחוק. אין להתעלם מכך שמדובר בסופו של דבר באי עמידה הנובעת משיקולים כספיים. כך ההטבה במס היא שיקול כספי שהעוררת בהתנהלותה בחרה כפי שבחרה. הקשר הסיבתי שבין הנזילה והרטיבות בדירה לבין הארכת המועד המבקשת מוקשה . מדוע צריכה הקופה הציבורית לשאת בנזקי אותה נזילה? בפרט כשמדובר במעורבות של חברת ביטוח וכיסוי ביטוחי כמתואר בערר. אין המדובר בכוח עליון שגם אז לגישתי אין למשיב סמכות להאריך המועד, אלא בשיקולים של ייכדאיות העסקה”. גם כשדרשה העוררת מחיר נמוך ממחיר השוק לא נמצאו קונים לדבריה- האם זהו שיקול להאריך מועד! ההמתנה לטיפול בבעיה בידי חברת הביטוח – הרי הם שיקולים כספיים מובהקים. האם טענה ולא הצלחתי למכור דירתי הקודמת במחיר שבקשתי ולכן אנא האריכו לי המועדי, היא טענה שיכולה להישמע? כמה מתחת למחיר השוק? האם זהו שיקול שעל המנהל לבחון? האם על המנהל לבחון כל מקרה של כשל מכירה במחיר מבוקש, את הסיבה לכשל זה! המחוקק קבע מועד מפורש של 14 חודשים. לאחר מועד זה ייהמטוס המריאיי, לא ניתן לעלות עליו אלא לשאת בתוצאות של האיחור בהגעה לטיסה. לו רצתה העוררת לתפוס את הרכבת של הטבת המס היתה יכולה לעשות כן. בחירתה שלא לעשות כן היא בחירה מושכלת . הגמשת המועדים שקבועים בחוק לכל מקרה ומקרה מתוך התחשבות ואמפטיה יוצרת בסופו של דבר כאוס, חוסר אחידות ופוגעת יותר משהיא מועילה.
עמוד 1 מתוך 2