קופוןאל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 59690-06-16 ג’ נ’ פ’
בפני
כב’ השופט שמואל בר יוסף
מבקשת
ש.ג ע”י ב”כ עו”ד גל ליפשיץ
נגד
משיבים
1. מ.ב.פ ע”י ב”כ עו”ד טל שפירא ועו”ד מירב בר זיק 2. פ.ג ע”י ב”כ עו”ד גל ליפשיץ
החלטה
:
1. המבקשת, היא בתו של המשיב 2 (להלן: התובע), ואשתו בנפרד של המשיב 1 (להלן: הנתבע).
התובע הגיש נגד הנתבע את התביעה הנדונה בפניי, בה טען (בקליפת אגוז), שהנתבע מחזיק בחלק מסכום של 45,000,000 דולר, אותו הקצה למבקשת, לצרכים משפחתיים. המבקשת עותרת, להתיר לה לעיין בהליך שבפניי, ולעשות שימוש בפרטים מתוכו, לצרכי תביעה כספית, שהגישה נגד עמותה פלונית (להלן: העמותה) ושני נתבעים נוספים (להלן: ההליך נגד העמותה). לטענת המבקשת, המידע מההליך שבפניי נחוץ לה, כדי להזים טענה, שהועלתה בהליך נגד העמותה, לפיה הכספים הנתבעים שם, הינם אותם כספים הנתבעים בהליך
:
שבפניי.
2. :
התובע, מסכים למבוקש. הנתבע טוען, שהמבקשת הסתירה בחוסר תום לב את העובדה, שבהליך נגד העמותה הוגשה, קודם להגשת הבקשה דנא, בקשה לניהול ההליך בדלתיים סגורות (להלן: הבקשה לדלתיים סגורות). לעיצומו של עניין, מסכים הנתבע למבוקש, אך מתנה את הסכמתו בכך, שהמבקשת תסכים לבקשה לדלתיים סגורות. הנתבע מטעים, שהבקשה לדלתיים סגורות, מטרתה יילאפשר הצגת חומרים וראיות מתוך ההליכים המתנהלים בבית הדין הרבני – שביי) ובבית המשפט לענייני משפחה” (סעיף 6 לתגובת הנתבע). מוסיף הנתבע ומטעים, ייכי קיים קשר בל-ינותק בין ההליכים ועל כן, ועל מנת שלא לפגוע בחקר האמת ולאפשר לנתבעים להתגונן כראוי מפני התובעת ולהציג בפני בית המשפט חומרים הנוגעים לסכסוך המשפחתי, הסותרות לחלוטין את טענות גב’ ג’, מבוקשת סגירת הדלתיים בהליך האחריי (סעיף 8 לתגובת הנתבע). הנתבע מדגיש, שזכות עיון צריכה להינתן גם לעמותה, על מנת לאפשר לה להתגונן כראוי בהליך נגדה.
1 מתוך 4
קופוןאל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 59690-06-16 ג’ נ’ פי
3. המבקשת דוחה את טענת הנתבע משל הסתירה את הבקשה לדלתיים סגורות, ומפנה לאמור בסעיף 10 לבקשה. המבקשת מבהירה, שהיא התנגדה לבקשה לדלתיים סגורות, שעה, שלטענתה, לא מתקיימים התנאים לכך. מוסיפה המבקשת וטוענת, שהנתבע כבר חשף בפני בעלי הדין בהליך נגד העמותה פרטים מההליך שבפניי, אחרת לא היו יכולים לטעון, שהכספים הנתבעים בשני ההליכים, הינם אותם כספים.
:
4. סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), קובע,
שבית משפט זה ידון (בסייגי הסעיף) בדלתיים סגורות. הוראה זו מסייגת את עקרון העל, הקבוע בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה, לפיו דיונים בבית משפט, באשר הם, מתנהלים בדלתיים פתוחות. בשים לב למעמדו המיוחד של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, והתכליות החשובות המוגנות באמצעותו, נפסק, שיש לפרש בצמצום סייגים לעקרון האמור (רע”א 3007/02 יצחק נ’ מוזס, פייד נו(6) 592, להלן: פרשת מוזס, בעמ’ 599). בפרשת מוזס שורטטו גבולותיו של הסייג לעקרון פומביות הדיון, החל על דיונים בבית משפט זה, לאמור: מטרתו של סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט היא להגן על הפרטיות בעניינים משפחתיים אינטימיים וכן על ילדים. שמע מינה, כאשר לא מדובר בנושאים כגון דא, אין מקום לסטות מדרך המלך של ניהול ההליך בפומבי.
5. הנה כי כן, בשים לב לערכאה בה מתנהל ההליך שבפניי, וכאמור בסעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט, חזקה היא, שהדיון אמור להתנהל בדלתיים סגורות. על המבקש לדון בפומבי הנטל לשכנע, שמושא הדיון אינו קשור לנושאים משפחתיים אינטימיים או לילדים. ככל שעלה בידו, שב עקרון העל בדבר פומביות הדיון למעמדו, ועמו הנטל על כתפי המבקש לחסות את ההליך.
6. לעניין הנדון יש חשיבות למועד בו מוגשת בקשה כגון דא. ברי שככל שההליך מצוי בחיתוליו,
הנטייה תהא לנהוג זהירות, ולפיכך בהתאם להוראת סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט. ברם, ככל שההליך מתקרב והולך לישורת האחרונה, הטענות והראיות כבר מונחים בפני בית המשפט. או אז, נקל לקבוע, האם יש הצדקה להמשיך לחסות את ההליך, אם לאו (לפחות בדיעבד, כאשר תוכנו של ההליך ידוע, …תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון – פרשת מוזס, עמי
.(600
7. במקרה דנא יש לתת את הדעת לנסיבה מיוחדת חיוניות המידע להליך אחר, המתנהל בפומבי. במקרה כזה נוספת לתכליות התומכות בפומביות הדיון, תכליות הנוגעות לזכות הגישה לערכאות.
2 מתוך 4
קופוןאל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 59690-06-16 ג’ נ’ פי
זכות זו נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של
שאר זכויות היסוד. זכות הגישה לבית המשפט הינה צינור החיים של בית המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק (עייא 733/95 ארפל אלומיניום בע”מ נ’ קליל תעשיות בע”מ, פייד נא(3) 577,629). לפיכך, למשקלו הנכבד של עקרון פומביות הדיון, נוסף משקלה המיוחס של זכות הגישה לערכאות.
8. ההליך שבפניי מתנהל, אמנם, בין קרובי משפחה לא מרוחקים (חם וחתנו). כמו כן, ברי,
שמדובר בהסתעפות של סכסוך הגירושין בין המבקשת לנתבע (המתנהל גם בפני ערכאות בארצות הברית, ובפני בית הדין הרבני). עם זאת, הנושא הנדון מרוחק מרחק רב מהנושאים שהוגדרו בפרשת מוזס, כמצויים בליבת הפרטיות המוגנת על ידי סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט. מדובר בתביעה כספית, שלא עוררה נושאים הקשורים קשר של ממש לאינטימיות של יחסי המבקשת והנתבע, קל וחומר נושאים הקשורים קשר של ממש לילדיהם. חזון נפרץ הוא, שסכסוך גירושין מוליד מחלוקות עם צדדים שלישיים (בני משפחה, ושאינם כאלה). ואולם, לא כל סכסוך כזה ראוי להותיר מאחורי דלתיים סגורות, והדבר מוכרע לפי מידת הקרבה בינו לבין הנושאים האינטימיים הנדונים בתובענות בין בני הזוג. כאמור, קרבתו של ההליך שבפניי לסכסוך האישי-אינטימי בין המבקשת לנתבע, מועטה. לא למותר לציין, שההליך שבפניי מצוי בישורת האחרונה ממש, ערב הגשת כתב הסיכומים האחרון. משכך, כל הראיות ידועות, ואין חשש לחשיפת מידע שראוי להותירו חסוי. מן המקובץ, ובהתאם להלכה שנפסקה בפרשת מוזס, ראוי להיעתר לבקשה.
9. יתירה מזו, הצדדים אינם חלוקים, שמידע הכלול בהליך שבפניי, עשוי להיות רלוונטי להליך נגד העמותה. משכך, אין חולק, שדחיית הבקשה דנא תפגע בזכות הגישה לערכאות (במובנה המהותי), ובאפשרות לרדת לחקר האמת. עובדה זו מחזקת ביתר שאת את המסקנה, שדין הבקשה להתקבל.
10. יובהר, שברי לי, כי היעתרות לבקשה עלולה, מבחינה מעשית, להפוך את ההליך שבפניי
לפומבי (למרות מנגנון שהוצע על ידי המבקשת, שנראה קשה ליישום). עם זאת, וכאמור לעיל, נחה דעתי, שהדבר ראוי, שעה שנטיית מקבילית הכוחות ברורה.
11. אשר לעמדת הנתבע, בכל הנוגע לבקשה לדלתיים סגורות – מדובר בשתי מלכויות שאחת
איננה מסיגה את גבול רעותה. בית משפט זה מכריע בשאלת פתיחת דלתי הדיון בהליך דנא, בהינתן שההליך נגד העמותה לא יתנהל בדלתיים סגורות. הניסיון להתלות את תוצאות הבקשה דנא בסגירת הדלתיים בהליך נגד העמותה, הינו ניסיון לערבב מין בשאינו מינו. להסרת ספק, אין למצוא בהנחת המוצא דלעיל, תימוכין לעמדת צד זה או אחר, במסגרת הבקשה לדלתיים סגורות, בה יכריע בית המשפט המחוזי.
3 מתוך 4
קופוןאל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 59690-06-16 ג’ נ’ פי
12. יש ממש בטענת המבקש, בדבר זכות קורלטיבית של העמותה לעשות שימוש במידע מההליך
שבפניי. הגם שהנתבע אינו בעל דין פורמלי בהליך נגד העמותה, אך משעה שהמבקשת עצמה טוענת שהוא היה המוציא והמביא בה – יש לנהוג שוויון דיוני, ולא להפריד בין הדבקים גם לצרכי החלטה זו.
13. לפיכך, אני נעתר לבקשה, ומתיר למבקשת, כמו גם לנתבע/לעמותה, לעשות שימוש בכל מידע
מההליך שבפניי, לצרכי ההליך נגד העמותה.
14. אין צו להוצאות.
15. בראי ההחלטה, אני מתיר את פרסומה, ללא פרטים מזהים כלשהם.
ניתן היום, ג’ סיוון תשייפ, 26 מאי 2020, בהעדר הצדדים.
שמואל בר יוסף, שופט
4 מתוך 4
