בפני
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תלה”מ 8892 – 06 – 18
ש. נ’ א.ש
כב’ השופטת סגלית אופק
תובע
ע”י ב”כ עו”ד ש. ליברמן
נגד
נתבעת
ח.א.ש. ע”י ב”כ עו”ד ל. פלג
פסק דין
התובע הגיש כנגד רעייתו לשעבר, הנתבעת תביעה רכושית שמהותה ייאכיפת הסכם ממון והסכם הלוואהיי (כך בכותרת), ובמסגרתה ביקש לאכוף את הסכם ההלוואה ולחייב את הנתבעת להעביר לחזקתו את יתרת תמורת המכר בסך של 416 , 000 ₪ (להלן-“התביעהיי).
רקע עובדתי להלן סקירה כרונולוגית של העובדות כפי שהתבררו מחומר הראיות שהובא בפני בית המשפט: התובע רווק יליד 1984 עובד כשלים והנתבעת רווקה ילידת 1984 עובדת כמדריכת ליווי התפתחותי ובשמרטפות, נישאו זלייז כדמויי ביום 6 . 3 . 2015 , והתגרשו ביום 14 . 1 . 2019 . עובר לנישואים נשאה הנתבעת הריון, ונולדה לצדדים נוי קטינה ילידת 21 . 8 . 2015 .
.1
2.
עובר לנישואים היו לתובע כספים בסך של 1 , 450 , 000 ₪ שהתקבלו ממכירה ביום 5 . 2 . 2015 של דירה בבעלותו של התובע (ברח’ XXX) שנרכשה, לכתחילה, מכספי ירושה של אביו זייל (להלן- “כספי הירושהיי).
3.
תכניתו המוצהרת של התובע הייתה לרכוש נכס/ים מקרקעין אחרים מהכספים הנייל. לפיכך, חתמו הצדדים (הנתבעת- צד א’; התובע- צד ב’) ביום 5 . 3 . 2015 על הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית (להלן- “הסכם הממון”י) (ת/1, פרק א’):
יי3.
הצדדים מסכימים על הפרדה רכושית מוחלטת הן של רכוש שנצבר בטרם החיים המשותפים והן לאחריניי.
4.
חתימתם של הצדדים על הסכם הממון נעשתה לפני הנוטריונית עו”ד אסתר קריספין.
47 . תריכמל עבותה לעפ הז םירבד בצמב םויב דוע תעבתנל בתכש יפכ ,הרידה 16.10.2017 /ת חפסנ( 16 ” :)א ךמש לעש הרידת רוכמל בייח ינא והזו םידרפנ תיפוס ונחנא םא יארת יד הז ידש יטילחת םא .תונקל ידכ רשקתמ אל דחא ףא הדזאמהו םיסמל ףסכ יל ןיא והזו תיבת םסרפל יל ידיגת טושפ תרחא תוסנלו ענכשל םעט ןיאו .”
48 . מוחמ .חבש סמ םולשתב הכורכ התייה הרידה תריכמ יכ ,ררבתמ יינפב אבוהש תויארה ר קסועה םחש ד”וע לש ודרשמב השיגפה תא הראיתש ןייד ד”וע לש הירבד ואר הז ןיינעב םוימ לוקוטורפ( ןיעקרקמ יוסימ םוחתב ץועייב 12.3.2019 ‘מע 25 ‘ש , 16-11 ‘מע ; 26 ‘ש , 30-25 🙂
49 . אל הריד רובע סמ םולשתמ היה תעבתנה לש ששחה יכ ,ררבתמ תויארה רמוח תקידבמ ” :הנושלבו ,הלש יוסימ לע יתוא עובתל תורשפא שי םא יתעדי אל ימ לוקוטורפ( ” םו 12.3.2019 ‘מע 44 ‘ש , 4-3 םוימ תילוק העדוהב הרמא םג ךכ .) 8.2.2018 העש 13:57 םוימ לוקוטורפ( 5.3.2019 ‘מע 35 ‘ש , 26-2 🙂
” ףיעסב.. :ש 5 צמ תא הכירצמה ןיעקרקמ יוסימ לש היגוס תמייקש תניי ?היגוסה התייה המ .החמומ .השיגפל יתיוולתה ינאו הזה ןיינעה לכב לפיט לאוג ימולש ד”הוע :ת נ ןיב השענש ןוממה םכסהב ונד השיגפב ‘ חל ‘ נש ךכ לעו ‘ לככ ךרטצי וסינ םהש המ םע דחא הנקב דמע אל ןוממה םכסה .סמב תאשל הארנה ל ,עצבל ח לש המש לע הרידה תא םושר ‘ .סמ םלשל אלש תנמ לע … ?וזה השיגפב רמאנ המ :ש” הנשי םאה קדב .גוזה ינב ןיבש ןוממה םכסה לע רבע םחש ד”וע :ת נל רמאו סמב תובח ‘ אוה יתעידי בטימל .סמה לש תובחב תאשל וילעש .םליש םג ?ןוממה םכסה לע לכתסה אוה עודמ :ש ןוממה םכסה ותנעטל :ת תישוכר הדרפה תושעל תנמ לע בוט היה אל נל םג תכייש הרידה רמולכ ,גוזה ינב ןיב ‘ םכסה ףרח יוסימה תניחבמ ןוממה .”
” התא וליפא הלאה תומיתחה םע המלש אל ינאש ךל דיגהל יתיצר םותחל אל ,הזל ךמסמ הכירצ ינא תמתוח ינאש רבד לכש תרמא ךמצע תמתוח ינא ..רבד לכ לע תולוכי םהש תואקסע ינימ לכ לע ךתיא ר םע יתרביד ינא ,דיתעב יתוא קופדל ‘ יל קיצה הז .רקשא אל ינא ר .. .םויה ךתיא החישה ירחא ‘ הדובעל תימע םע רבדא ינא .. הרמא ךמסמה המ קודבל .. ן”לדנב ולש תוחמתהה וזו קסעתמ אוהש הזכ רבח ר .עגפא ינאש ינפל רמוא הזה ‘ לכ םעש תרמוא החוטב איהשכ ינאש הז ונחנא יב עוגפל הלילחו סח לש םוקממ הז תא תישע אלש החוטב ינאו תא הריכמ אל ינא .רבעמ םירבד הברה םיעדוי אל ונינש וע …ךלש ד” לומתא ילע הז תא תלפה התא … ץועיי עומשל איה האלמה יתוכז ינא הז תא הארי רוחבהש ךמסמה תא תוארל חותפל ןכ הצור ינא … ינאו , אוהש הזיאב ,קפדא אלש ימצע לע ןגהל תורשפא יל היהיש הצור ןכ תולעל םילוכי ןיעקרקמה םא ומכ םיעדוי אל ונאש םירבד שי יכ םוקמ
52 . היפל עבותה לש ותסרג םע בשייתמ ליעל רומאה לכ היהיש ידכ האוולהה םכסהל קקזנ אוה ” ול ח תא בייחיש האוולה ךמסמ ‘ עיגנ אלש ידכ הרידה לש ףסכה תא יל ריבעהל הפל םוימ לוקוטורפ( ” 5.3.2019 ‘מע 22 ‘ש , 16-14 ‘מע ; 23 ‘ש , 18 לש התמכסה םעו ,) לוקוטורפ( המעטמ תיטפשמ הקידב רחאל רכזנכ ,האוולהה םכסה לע המתחש תעבתנה םוימ 12.3.2019 ‘מע 44 ‘ש , 9 יפסכ ףא ךכ אליממו הלש הניא הרידה יכ העדי ירהש ,) .התרומת
53 . ” חנומה תועצמאב רדסוה הלש אל הריד לע םיסמ םולשת ינפמ תעבתנה לש הששח רחאל םיסמה זוזיק /ת( ” 2 איה האוולהה םכסה לע התמיתח דעומב יכ הרשיא תעבתנה ,היארלו .) הרידה רכמית וב םוכסה המ העדי ( 825,000 )₪ םוימ לוקוטורפ( 12.3.2019 ‘מע 36 ‘ש , 18 ,) הריכמה תואצוה יוכינב הרומתה םוכס השעמל אוה םכסהב עיפומה האוולהה םוכס יכו ‘מע ,םש( 36 ‘ש , 22-19 ‘מע ; 37 ‘ש , 3-2 ,םידדצה ןיב םירדרודמה םיסחיה ףרחו ,ךכשמ .) לביק עבותהש ךכ האוולהה םכסה לע המתח איה 365,000 ₪- םימולשתה ינש תא /ת( הרידה רכממ םינושארה 4 /ת ; 8 הריכמה תמלשה ךרוצל עבותה םע הלועפ הפתיש ףאו ,) םויב העדוותהש רחאל םג 16.4.2018 הרימא ללכש עבותה שיגהש ןיד יב בתכ ןכותל םוקישב ונוצר לע תומדוק תועדוה רחאל םישוריגל םידדצה לש םהינפ היפל ודצמ תשרופמ ורפ( םיסחיה םוימ לוקוט 12.3.2019 ‘מע 30 ‘ש , 16-3 ‘ס ;םימוכיסל ‘ט חפסנ ; 4 ‘סמ השקב 1 ס”י 22931-04-18 .)
54 . יאמ שדוחב יטפשמ גוציי יתוריש הרכשש רחאל עריא תעבתנה לש התולהנתהב יוניש 2018 םוימ לוקוטורפ( 12.3.2019 ‘מע 35 ‘ש , 11 קיזחהל הטילחה ,המעט התניש תעבתנה זא וא .) התושרב ( םולשתה תרתי תא 460,000 )₪ ינוי שדוחב המלושש 2018 ‘מע ,םש( 35 ‘ש , 25 ,) האיבהו תמיתח תוביסנלו ,)הנתמה תסרג( התולעבב המשרנ הרידהש תוביסנל רשאב הסרג
” ףיעסב :ש 14 נש תבתכ הנגהה בתכל ‘ ךירצ סמ ילוקישמש ךל ריבסה .האוולה םכסה לע םותחל .בותכ הז ,ןוכנ :ת ?תנבה המ ,ךל ריבסה אוהש סמה ילוקיש המ :ש .סמה ילוקיש םהמ קוידב תרכוז אל ינא :ת ‘עסב :ש 30 נש תוטלקומ תועדוה תפרצו תבתכ ךריהצתל ‘ ךל רמא וולה םכסהש .קנבל ףסכה תא דיקפהל ידכ הז הא .ןכ :ת הנוכנ תואסרגהמ וזיא :ש – .קנבל וא סמ יכרצל םתחנ האוולהה םכסה .קנבה ךרוצל :ת ‘עסב רומאה :ש 14 ?ןוכנ וניא הנגהה בתכל ?רתוס הז ךיא .ומצע ףיעסה תא הניבמ אל ינא :ת נש תרמא :ש ‘ ךירצ אוהש תרמא זאו יוסימ יכרצל האוולה םכסה ךירצ ?תואסרגהמ ןוכנ המ .תונוש תואסרגה .קנבה ליבשב הז תא נל סנכיי ףסכהש ידכ קנבה תבוטל היה תואדווב הזש תעדוי ינא :ת ‘ .תפתושמ הריד הנקנש ‘סב :ש 14 ?תועט הלפנ ‘סב השענש המל םאות אל אוה חסונהש הארנכ :ת 30 . 14 תועט וז ”
51 . םוימ לוקוטורפ( תעבתנה לש התנבה םג התייה וז 12.3.2019 ‘מע 31 ‘ש , 17-1 🙂
57. זאת ועוד; אין ממש אף בטענתה של הנתבעת לאי חוקיות של הסכם ההלוואה או להיותו חוזה למראית עין. אולם, גם אם ההסכם בטל מטעמים אלה, אזי בנסיבות בהן הצדדים שניהם עשו יד אחת להונות את שלטונות מיסוי מקרקעין (ולא בכדי עתה מנסה הנתבעת להרחיק עצמה מהעניין- פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 עמ’ 43, ש’ 16), אין לאפשר לנתבעת לצאת נשכרת מהעניין, שהרי מדובר, כאמור, בכספים של התובע על פי הסכם הממון התקף. 58. כנזכר, הנתבעת הפקידה בקופת ביהמייש סך של 415 , 000 ₪. בחקירה נגדית של הנתבעת היא אישרה שהתובע שילם את המסים מכספיו ואף נשא בהוצאות המכירה השונות שבתחילה טענה ששילמה בעצמה (פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 עמ’ 33, ש’ 8 – 2, 21; עמי 36, שי 22 – 19 ). לא בכדי לא ידעה הנתבעת להסביר שלאחר כלל התשלומים נותר סך של 420 , 000 ₪ (שם, עמ’ 33, ש’ 23). משכך, על הנתבעת להשלים את הסכום המופקד סך של 45 , 000 ₪ נוספים על מנת להשיב לתובע את מלוא יתרת התמורה ( 460 , 000 ) (שם, עמי 33, ש’ 12), כפי שהתחייבה בהסכם ההלוואה.
59. במסגרת פסק הדין אין מקום להידרש לטענותיה הרכושיות של הנתבעת ואלה יתבררו במידת הצורך, במסגרת התביעה הרכושית שהגישה הנתבעת בתלהיימ 6602 – 03 – 19 .
סוף דבר 60. לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. התביעה מתקבלת. ב. סך של 415 , 000 ₪ המופקד בקופת ביהמייש , על פירותיו, יועבר לידי התובע. ג.הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 45 , 000 ₪ המהווה השלמת יתרת התמורה עפ”י הסכם ההלוואה. ד. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 30 , 000 ₪. ה. הסכומים הנזכרים בסייק ג’-ד’ לעיל ישולמו בתוך 30 יום אחרת ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל. ו. המזכירות תשלח את פסק הדין ותסגור את התיק.
ניתן היום, י”ט חשוון תשייפ, 17 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.
563e
סגלית אופק, שופטת
17.
5 . 3 . 2019
ו-
12 . 3 . 2019
במהלכן נשמעו חקירות
התקיימו שתי ישיבות הוכחות בימים נגדיות של הצדדים, ועוייד דיין.
18.
ביום 4 . 3 . 2019 , בעיצומה של פרשת ההוכחות, הגישה הנתבעת תביעה רכושית “לשם קבלת רכוש המוחזק בידי הנתבעיי (ס’ 1 לכתב התביעה בתלהיימ 6602 – 03 – 19 ); ובירור התביעה החדשה עוכב ביום 2 . 4 . 2019 עד הכרעה בתביעה.
19.
הצדדים הגישו סיכומים בכתב וכעת ניתן פסק הדין.
טענות הצדדים
20. טענותיו המרכזיות של התובע היא שדירת XXX נרכשה מכספי הירושה ורישום הזכויות עייש הנתבעת ששימשה צינור להימנעות מתשלום מס היה פורמאלי בלבד והוא מעולם לא רכש לנתבעת דירה, לא נתן לה כספים לרכישת דירה עבורה, ולא התחייב ליתן לנתבעת יימתנה”י ומדובר בגרסה בעלמא; בין צדדים נשואים ניתן לייצר הסכמות שמועלות על כתב הסכם ההלוואה שנחתם בגמירות דעת וחתימתה של הנתבעת עליו אומתה על ידי נוטריון, ובשום שלב הנתבעת לא טענה ולא תבעה ביטול של הסכם הממון ו/או הסכם ההלוואה ; מהסכום שלקחה הנתבעת מהתובע לא שולמו מסים ולא היטלים, והסכם במלואו הועבר ומוחזק בידי הנתבעת, ותשלומי המס כבר שולמו על ידי התובע מחשבונו, ולכן מלוא היתרה בסך 460 , 000 ₪ צריכה להיות מועברת אליו. לפיכך, ביקש התובע לאכוף את הסכם הממון והסכם ההלוואה המתקיימים זה בצד זה, ולחייב את הנתבעת להשיב לו סך של 460 , 000 ₪ בצירוף רבית והפרשי הצמדה מיום 16 . 9 . 2018 .
21. טענותיה המרכזיות של הנתבעת הן: היא קיבלה את הדירה במתנה מהתובע, והתובע שהיה מעוניין בגירושים הוליך אותה שולל שתחתום על הסכם הלוואה שבכלל לא נדרש ע”י הבנק על מנת שיוכל למלט את הכסף (תמורת המכר) השייך לנתבעת על פי הסכם הממון; הנתבעת אינה חייבת לתובע את הסכומים הנקובים בהסכם ההלוואה הן מכוח חוק יחסי ממון והן מכח חובות התובע כלפיה במסגרת איזון המשאבים וזכויותיה הממוניות ברכושם המשותף ובדירת XXX עליה שילמה ביחד עם התובע הלוואה לשם רכישתה בכל חודש מכספי עבודתם. טענות נוספות של הנתבעת לגבי זכויות רכושיות לכאורה אינן מצריכות בירור במסגרת דיונית זו.
הערה 22. הנתבעת עשתה דין לעצמה, והיא צרפה לסיכומים מטעמה מסמכים שונים מבלי שביקשה וממילא מבלי שקיבלה רשות להביא ראיות נוספות (נספחים ו’- ט’). משכך, היה לכאורה מקום להתעלם מנספחים אלה ולהורות על משיכתם מתיק בית המשפט; לעניין זה יפים דברי ד”רי. זוסמן בספרו “סדר הדין האזרחי” (מהדורה שביעית) עמ’ 513, ולפיהם: סיכומים בכתב אינם דרך נאותה להביא בהם ראיות נוספות על אלה שהובאו במהלך המשפט, אלא חייבים להצטמצם בהרצאת טענותיו של בעל דין, שאלמלא הוראת בית המשפט לסכם בכתב, היה מרצה אותן בעל פה. בית המשפט העליון התריע כבר פעמים אחדות על עורכי דין ש”הגניבו” בדרך זו ראיות ללא רשות, וציווה להתעלם מהןיי.
28.
לאחר בחינת טענות הצדדים ובדיקת חומר הראיות שהובא בפניי, שוכנעתי כי גרסתו של של התובע לפיה רישום זכויות הבעלות בדירה ע”ש הנתבעת נעשה באופן פורמאלי בלבד ומשיקולי מס, מתיישבת ומסתברת יותר מאשר גרסת הנתבעת, ואף נתמכת בעדות עוייד אלמוג דיין, ומצאתי שאין סתירה בין הוראות הסכם הממון לבין הסכם ההלוואה, ואנמק.
29.
נוכח מועד ומקום נישואי הצדדים חל בעניינם חוק יחסי ממון המחיל משטר רכושי של הסדר איזון משאבים, עת לא נערך בין הצדדים הסכם ממון; והוראת סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון מורה שהנכסים שהיו לבני הזוג לפני הנישואים לא יאוזנו. כלומר, על פי משטר איזון המשאבים של חוק יחסי ממון אין לנתבעת זכויות בכספי הירושה של התובע ו/או תחלופיהם. משכך, לא היו הצדדים חייבים לערוך הסכם ממון כדי להוציא את כספי הירושה ממסת הנכסים ברי האיזון.
30. למרות זאת, התובע עמד על חתימת הצדדים על הסכם ממון, וההסכם נחתם על אף הסתייגותה של הנתבעת, ולאחר שהיא קיבלה ייעוץ משפטי (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2019 עמי 24, ש’ 13, 19 – 18 ; ס’ 8 לתצהיר הנתבעת; הודעה קולית מיום 8 . 2 . 2018 שעה 14 : 15 עמי 5 נספח א’ לתצהיר הנתבעת). הדבר מסביר, כך נראה, מדוע לא הגישה הנתבעת תביעה לביטול הסכם הממון חרף טענתה לחתימתו תחת לחץ (ס’ 4 לסיכומים).
31. הסכם הממון מציין את הזכויות עמם הגיע התובע לנישואים- כספי מכר דירה ברח’ XXX (ר’ ייוהואיליי רביעי ת/1), את כוונתו של התובע לרכוש דירות בכספי הירושה, ומבהיר ברחל ביתך הקטנה כי על הדירות שיירכשו על ידי התובע תחול הפרדת רכוש מלאה ומוחלטת בכל ציר של זמן (ת/1, פרק ב’), וזו לשון הוראות ההסכם:
“3.
הדירה או הדירות שתרכשנה מכספי מכירת דירה ב’ תהיינה רכושו הבלעדי של צד ב’.
.4
דירה משמעה גם דירות וכל מה שיירכש בכספי מכירת דירה ב’ + משכנתא שיטול צד ב’ אשר תירשם על שם צד ב’.
.5
–
צד ב’ רשאי בכל תקופת הנישואין למכור את הדירה או הדירות בכל שלב עפ”י שיקול דעתו הבלעדי ולרכוש דירה או דירות אחרות. הדירה שתרכש עתה או במועד נדחה תשאר בכל מקרה בבעלות צד ב’, …
:
o
היה וצד ב’ ימכור את הדירה שתרכש יחול גם על כל דירה אחרת אשר תירכש מתמורת מכירה הדירה אותו דין. תמורת מכירת הדירה או דירה שתירכש מהתמורה יישארו רכושו הבלעדי של צד ב'”.
32.
התובע העיד, ועדותו מהימנה עליי, כי רק עקב הסכם הממון והסכמת הנתבעת לתנאי של ההפרדה הרכושית המוחלטת, הוא נישא לנתבעת ונכנס איתה למערכת של חיים משותפים, ובלשונו (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2019 עמי 24, ש’ 16 – 15 ): “דיברתי על זה כשהכרתי אותה. כשהתחלנו לצאת. בחצי השנה הראשונה שלנו אמרתי לה שאני מצפה מאשתי לעתיד לחתום על הסכם ממון ולא אתחתן ללא הסכם ממוןיי. נוכח עמדה נחרצת זו של התובע לא מתקבל על הדעת, שבחלוף כחודשיים ממועד הנישואים ישנה התובע את דעתו, ויחליט לתת מכספי הירושה לנתבעת על מנת לרצותה, וממילא לא הונחה תשתית ראייתית כלשהי
(א) בהודעה מיום 16 . 10 . 2017 כותב התובע לנתבעת ייתראי אם אנחנו סופית נפרדים וזהו אני חייב למכור תדירה שעל שמך אין לי כסף למיסים… אם תחליטי שדי זה די ואין טעם לשכנע ולנסות אחרת פשוט תגידי לי לפרסם תבית וזהויי (ת/16ד; פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 עמ’ 31, ש’ 21 – 18 ), והנתבעת אינה מעמידה אותו על כך שמדובר בדירה שלה.
(ב) בהודעה מיום 28 . 1 . 2018 אישרה הנתבעת שמדובר בדירה של התובע, והביעה את תסכולה מהפער הכלכלי בין הצדדים: “יש לך דירות ויש לך עתיד טוב. אני היא זו שתצטרך לחיות כמו קבצניתיי (ת/16ב). דבריה נאמרו בזמן הווה, ובחקירה נגדית היא אישרה שבזמנים הרלוונטיים לא נרכשו דירות נוספות מלבד דירות XXX ו- XXX (פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 עמ’ 45, ש’ 30 – 27 ). בחקירה נגדית הסבירה הנתבעת שהדירות עליהן דיברה הן: יש לו את הדירה בXXX ויש לו את הדירה של אמא שלו ירושה… דיברתי על העתיד שלו שיש לו עתידיי (שם, עמ’ 41, ש’ 30 – 22 ), והוסיפה וניסתה למזער את חשיבות הדברים: “השיחה הזאת כנראה נעשתה מאיזשהו ויכוח, לא יודעת, היו כל מיני יציאות. אין לי מה להגיד לך למה על כל דבר אמרתי את מה שאמרתי” (שם, עמ’ 45, ש’ 12 – 5 ). אולם נהיר כי מדובר בהסבר דחוק ואף לא ראוי, שהרי אמו של התובע נמצאת בין החיים (שם, עמ’ 41, ש’ 26).
(ג) בהודעה קולית מיום 8 . 2 . 2018 שעה 14 : 54 אומר התובע, כי אם לא יצליח למכור את הדירה אז הוא ישאיר את הדירה עייש הנתבעת אבל הקטינה תקבל אותה הקטינה (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2019 עמי 27, ש’ 12 – 1 ; עמי 8 נספח א’ לתצהיר הנתבעת ):
“אם הכסף הזה לא ייכנס אליי לחשבון, הכסף הזה לא ייכנס לשום מקום. אני לא אמכור את הדירה, אני אשאיר אותה. היא על שמך, על הכיפק. אני אפוצץ עסקה, לא אכפת לי לא מעניין אותי, הדירה תישאר על שמך, ועל הכיפק, ונלך לחתום בצוואה שהדירה הזאתי תלך לנועם. שנועם מגיעה לגיל 18 הדירה הזאת שלה. וזהו. זה המקסימום שיקרה
פהיי
הנתבעת שאישרה כי אין לה הודעה כלשהי בה אמרה לתובע שהדירה שלה (פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 45, ש’ 22), לא טרחה להעמידו על כך שמדובר בדירה שלה לצוותה (שם, עמ’ 35, ש’ 29 – 27 ). אדרבא, בשיחה קולית בהמשך אותו יום היא הרגיעה את התובע. תחילה בהודעה קולית מיום 8 . 2 . 2018 שעה 14 : 56 : “אני לא חושבת שיש סיבה לזה שאני לא צריכה – כאילו על החתימה. הממ- אל תבטל בינתיים את הנוטריון וזהו, הכל יהיה בסדרי (עמי 9 נספח א’ לתצהיר הנתבעת), ובהמשך אותו יום הודעה קולית משעה 16 : 27 : “אתה לא מפסיד פה כלום… וזה לגיטימי שכל בן אדם שהעו”ד יכול לקבל כמה ימים לתת כמה ימים לאנשים להתייעצות קצת להבין מה הזכויות שלהם זה הגיוני לא בגלל זה תתפוצץ העסקה. העסקה שלך לא תתפוצץ והכל יהיה בסדר ביום ראשון נחתום …” (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2019 עמי 36, ש’ 6 – 5), ואף חתמה על הסכם ההלוואה באותו יום אחה”צ (פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 עמ’ 43, ש’ 29).
5 . 3 . 2019 עמי 26, ש’ 3; עמי 28, שי 29; עמי 29, ש’ 2 – 1; עמי 31, ש’ 17 – 10 ; פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 עמ’ 33, שי 21; ת/4 מיום 4 . 4 . 2018 ; ת/11; ת/12; ת/15).
(ד) ביחס לתמורת המכירה אישרה הנתבעת כי העבירה לתובע את שני התשלומים הראשונים (סהייכ 365 , 000 – (ת/4 בימים 27 . 2 . 2018 ו- 22 . 3 . 2018 ; ס’ 16 לתצהיר הנתבעת; פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2019 עמי 21, ש’ 12) הגם שבאותו שלב היא אינה רואה תוחלת בחיי הנישואים (פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 עמ’ 32, ש’ 9 – 4; עמי 41, ש’ 17; ת/16ב; ת/16ז; ת/16יא).
37.
כידוע, רכישת דירה שנייה כרוכה בתשלום מס רכישה גבוה יותר, ולדבריו של התובע, שלא נסתרו, בזמנים הרלוונטיים מדובר על י4 % מס או 5 %. מה שהיום זה 8 %יי (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 209 עמי 20, ש’ 11).
38.
אין חולק, כי נכון ליום 26 . 4 . 2018 עמדו לרשותו של התובע כספי ירושה בסך של כ 1 , 405 , 000 ₪ בלבד (ת/13; פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 עמי 37, שי 9 – 7). כנזכר, התובע כבר רכש ביום 28 . 4 . 2015 את דירת XXX , ולדבריו לאחר עסקה זו נשארו לו כספי ירושה שהספיקו למימון רכישת הדירה בלבד ולא לתשלום המס (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2018 עמ’ 25, ש’ 11; עמי 29, ש’ 15). אישוש לדבריו של התובע נמצא בדבריה של הנתבעת, ובעצמה טענה כי התובע נזקק לכספי החתונה לעסקת הרכישה הנייל (פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 עמ’ 37, ש’ 24 – 23 ).
39.
לדבריו של התובע בנסיבות האלה הוא קיבל עצה מקצועית מעוהייד שערכה את העסקה : ייעוה”ד אביבית שהייתה בזמן הקניה של הדירה. לי היה חסר כסף לקניית הדירה. היא אמרה שאם נרשום את הדירה על השם של ח’, יתכן ולא יהיה תשלום של מס על קניית דירה שנייה” (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2019 עמ’ 25, ש’ 12 – 11 ),אך גם קיבל ממנה עצה מקצועית נוספת: ייהזהירה אותי וייעצה שלא לרשום את הדירה על שם ח’. גם אמרה שאם זה מה שאני צריך או רוצה אפשר לעשות את אז. … במידה ויש גירושין אז תהיה מלחמה על הכסף של הדירה… כי רשמתי את הדירה על ח'” (שם, עמ’ 25, ש’ -21 16). מכאן, ברור המניע של התובע לרכישת הדירה באמצעות הנתבעת. יוער, כי התובע נמנע מלזמן את עוהייד שלדבריו נתנה לו את העצה המקצועית הנייל. אולם, חוסר זה לא עומד לחובת התובע שכן נמצא לו אישוש בחומר הראיות שהובא בפניי..
40.
לדבריו של התובע, הוא נדרש לרתום את הנתבעת לעניין, ובלשונו (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2019 עמי 25, ש’ 14 – 12 , 23 – 21 ): ייזה הצריך ממני הרבה שכנוע כי ח’ לא רצתה. … לכן אמרתי שלפני שעשינו את הצעד הזה דיברתי עם ח’ והיה לנו הסכם בעל פה שלאחר מכן הועלה על הכתב והיא חתמה עליו באישור נוטריוני. הסכם ההלוואהיי (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2019 עמ’ 25, ש’ 14 – 12 , 23 – 21 ; ר’ גם שם, עמ’ 20, ש’ 20). ואכן, בסופו של דבר, הצדדים קידמו את הרעיון, והנתבעת רכשה את הדירה מכספי הירושה.
41.
יוצא מגרסתו של התובע, כי רישום הבעלות בדירה עייש הנתבעת נעשה באופן פיקטיבי, וכלשונו (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2019 עמ’ 24, ש’ 28): “לא רכשה מעולם דירה. אני רכשתי את הדירה, היא רק באה לחתוםיי. כך יוצא גם מהתבטאותה של הנתבעת בהודעה קולית של הנתבעת מיום 8 . 2 . 2018 שעה 13 : 57 שהשתמשה בביטוי “קומבינה” (בסלנג תכסיס ערמומי) (פרוטוקול מיום 5 . 3 . 2019 עמ’ 35, ש’ 6, 18 – 17 ; פרוטוקול מיום 12 . 3 . 2019 עמ’ 43, ש’ 7):
