ש.ש נגד א.א

בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופט ניר זיתוני
התובעת/הנתבעת
א.א ת.ז. … באמצעות ב”כ עו”ד אדוארד סגל
נגד
הנתבעות
1.ש.ש ת.ז. …- התובעת בתיק 51802 2.ל.פ ת.ז. … באמצעות ב”כ עו”ד אברהם מולכו
פסק דין (עותק לפרסום)
לפניי שתי תביעות. הראשונה, תביעה כספית לדמי שימוש ראויים שהגישה ש.ש נגד א.א. השנייה, תביעה למתן פסק דין הצהרתי ואכיפת הסכם שהגישה א.א נגד ש.ש ול.פ.
רקע:
1.
הצדדים לתביעות הן שלוש אחיות. מטעמי נוחות יכונו הצדדים בפסק הדין על פי ראשי תיבות, התובעת בהליך הראשון ונתבעת 1 בהליך השני (להלן: “ש.ש”י), הנתבעת בהליך הראשון והתובעת בהליך השני (להלן: “א.איי), נתבעת 2 בהליך השני (להלן: “ילפיי). כולן יכונו לעת הצורך ביחד ייהצדדים”.
9 10 11
2.
פרשת התביעות הינה סביב דירה ב… גויים … (להלן: “הנכס”).
3.

סב הצדדים מר פלוני זייל (להלן: ייפלוני זייליי) הלך לעולמו בשנת 1987 . צו ירושה בעניינו ניתן ביום 2 . 5 . 2000 .
1 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
1 2 3 4 5 6
9
10
11

ביום 2 . 9 . 19 הוגשו סיכומי תשובה מטעם ש.ש ול.פ. הזכויות שא.א טוענת להן בפרויקט ייע’י הן זכויות מדומות שנרשמו במטרה למצות פטורים ממס . למרבה הצער ר.ש המירה בנין בן 10 דירות ברח’ פ בחלום פרויקט ייע “י, שקרס עוד בטרם הלכה לעולמה . מותה של ר.ש בגיל צעיר היה טרגדיה עבור כל בנותיה. א.א זנחה בסיכומיה את הטענה לפיה ר.ש הסתלקה מחלקה בעיזבון אביה ואת הטענה כאילו העבירה לאימה את חלקה בעיזבון אביה . הטענה לפיה א.א נמנעה מהגשת תביעה בשל הבטחות להשלמת העברת הזכויות היא טענה בעלמא. לא מדובר בתביעה במקרקעין ולכן תקופת ההתיישנות היא 7 שנים . זאת משום שאם תתקבל התביעה לא יחול שינוי במצב ההחזקה של המקרקעין. מדובר בתביעה רגילה לאכיפת התחייבות. מדובר בחלוקה של עיזבונות , הכוללים חובות וזכויות ולא של דירות. העיקרון של דירה לכל אחת לא היה ולא נברא. מחלום פרויקט ע נשארו במציאות שתי דירות קטנות וחובות של מאות אלפי ₪. יש לאמץ עדותה של ש.ש לגבי צוואת הסבתא לפיה במילים מלוא הזכויות הכוונה למלוא זכויות הסבתא שהן 9 / 12 חלקים . אם זו הייתה ההסכמה לא ברור מדוע האחיות לא פעלו בהתאם להסכמה זו . עדותו של נ.ו. לא יכולה לתרום דבר בעניין זה, שכן מה שראה בעיניו כמתבונן מהצד לא משקף מצב זכויות משפטיות . ככל שניתן לפתוח התחשבנות שהושלמה ברישום אחרי 20 שנה ( בניגוד לטענת ש.ש ול.פ) השאלה שצריכה להישאל היא האם שווי מכלול הזכויות שקיבלה א.א מהעיזבון בצירוף 9 / 12 חלקים מדירת מ , שווה לשווי מכלול הזכויות שקיבלו ש.ש ול.פ יחד עם שווי דירה בפרויקט ע. לשמאות אין כל משמעות לאחר שהוכח כי זו הוזמנה ע”י א.א , ששילמה לבדה את שכר השמאי , וש.ש ול.פ לא הסכימו לשמאות . א.א הזמינה את השמאות כנראה בניסיון לשכנע את אחיותיה לוותר לה על חלקן בדירה . הטענות שהועלו בסיכומים נגד חזרת ל.פ מהמתנה הן הרחבת חזית פסולה. אם טענת א.א בדבר הטעיית נושי ל.פ נכונה , המשמעות היא שחלקה של ל.פ צריך ללכת לנושיה של ל.פ ולא לא.א . לא יעלה על הדעת שהתחשבותה של ש.ש בא.א בכך שלא הגישה תביעה לפירוק שיתוף תביא לדחיית תביעתה ותפגע בקניינה.
2
13
14 15
16
17
18
19
20
21 22
תביעה לסעד הצהרתי
אום
שתי שאלות עומדות להכרעה בענייננו:
א.
29
האם א.א עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את זכויותיה בנכס בשלמות ולסתור את הרישום בפנקסי המקרקעין? מה כוחן של ראיות נסיבתיות בנסיבות העניין?
11 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
1
לכאורה, שלא התיישנה, המוכחת בראיות קבילות, איכותיות ומספיקות בעיני החוק. (ראו את דברי כב’ השופט דנציגר בע”א 7456 / 11 מוריס ברנוי ואח’ נ’ מלחי אמנון ואח’ ).

51. נטל הבאת הראיה הינו חובה דיונית הטפלה לחובת נטל השכנוע ומשמעותה החובה להביא ראיות לעמידה בנטל השכנוע ותמיכה ביסודות המקימים את עילת התביעה. על כן יפתח התובע את מסכת הראיות ובסיומה רשאי הנתבע להביא ראיותיו. (ראה, י.קדמי, “על הראיות”, חלק שלישי, תשסייד- 2003, בעמ’ 1505 – 1506 ).
5 6

52. יצויין, כי “חובת הראיהיי מנקודת מבטו של הנתבע אינה ייחובהיי במשמעות הרגילה של המושג, אלא אך יימתריעהיי . כלומר: התובעים סיימו את הבאת ראיותיהם ואם הנתבע לא יביא ראיות מטעמו, הוא עומד בסיכון שבית-המשפט יפסוק לחובתו על פי ראיותיהם של התובעים שנותרו לבדן ( ראה: י.קדמי, “על הראיות” , חלק שלישי, תשסייד- 2003, עמי 1541). משכך, על הנתבעות בתביעה בה עסקינן להביא ראיות להשמטת הבסיס מתחת לראיות שהובאו לחובתן.
9 10 11 12 13
14
15
53.
16 17 18

ידוע, כי קיימת חזקה שבעל דין לא ימנע מלהביא ראיה שנמצאת בחזקתו אלא אם זו תפעל לרעתו. הימנעות בעל דין מלהעיד עד מרכזי וחיוני בהליך, מקימה חזקה לכאורית לפיה אותו בעל דין חשש מפני העדתו וחשיפתו לחקירה נגדית. ( עייא 2275 / 90 לימה ני רוזנברג פייד מז(2) 606, 614; י. קדמי ייעל הראיותיי תש”ע – 2009, כרך ד’, עמוד 1889 ;ע”א 4391 / 94 טייק דוד ואח’ נ’ קורן משה , פסייד מיום 02 . 12 . 1998 ; עייא 2115 / 95 בתיה אושרוב נ’ עליזה פרחי , פס”ד מיום 19 . 03 . 1999 ).
19
הרישום בפנקסי המקרקעין
54.
27
ידוע גם, כי לרישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יש חשיבות רבה מבחינה קניינית; כך קובע סעיף 125 (א) לחוק המקרקעין התשכייט-1969 : רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו…” חזקה זו באה להגנת טובת הציבור, אשר יוכל להסתמך על הרישום, ולדעת כי הרישום סופי, אמין ומשקף נכונה את הזכויות הרשומות בו. ( עייא 4140 / 97 חברת האוניברסיטה העברית בירושלים נ’ הסתדרות נשים ציוניות הדסה באמריקה, פייד נג (3) 49, 60).
28 29 30
13 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
59.
2
גרסתן של ש.ש ול.פ נסמכת היא על עדותן בלבד, מבלי שיהיה לה תימוכין במסמכים שונים למעט הרישום בפנקסי המקרקעין. בל נשכח, כי ש.ש לא ידעה להעמיד גרסה נגדית ברורה ולא ידעה לספק הסבר משכנע בנוגע למה שציינה בצוואת הסבתא שנערכה על ידה. אפרט בעניין זה בהמשך .
הכרעה בין הגרסאות
11
12

60. המשפט האזרחי מקנה חשיבות רבה לתחושתו ואומד דעתו של היושב בדין בכל הקשור להעדפת גרסתו של צד אחד על גרסת משנהו וזאת בהתאם להוראת החוק בסעיף 53 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל”א-1971,אשר קובע כי: ייערכה של עדות שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפטי והן מפסיקתו של בית המשפט היונקת מסעיף זה ( עייא (מחוזי ירי) 9095 / 06 – רחמים לוי נ’ קצין התגמולים, תק-מח 2006(2), 7231 , 7249 (2006)). כן יש מקרים בהם ההסתכלות מתבצעת באמצעות מחשבה מופשטת. כך גם בהכרעה על פי ראיות נסיבתיות, שאז ההיגיון הוא העיניים. (ת’יפ (שלום יר’) 3627 / 05 מדינת ישראל נ’ פלוני (בן ציון ישראל, תק-של 2006(2), 11624 (2006)).
13
14
15 16
61.
19 20 21
במקרה דנן, יש להדגיש את חשיבות המהימנות והמשקל ככלים להכרעה בידו של בית המשפט. מהימנות מבטאת את התרשמותו של בית המשפט מהעדים וגרסתם, על סמך התמונה בכללותה, בעוד משקל הינו מונח המבטא את כוחה האופרטיבי של הראייה (לעניין זה ראו יעקב קדמי, על הראיות (כרך שלישי), הוצאת דיונון, בעמוד 1591). בהיעדרן של ראיות חותכות , יש חשיבות רבה למהימנות העדים והגרסאות, וכן למשקל הראייתי הניתן לכל אחת מהן.

62. התחשבנות בין הצדדים נעשתה בשנת 1998, לפיה הוענקו לא.א מלוא הזכויות בנכס ואילו ש.ש ול.פ נשארו כל אחת עם דירה רשומה בפרויקט ע.
אביא לצורך הדיון חלק מעדותה של ש.ש בנוגע לנסיבות עריכת הצוואה והחלוקה שבוצעה
29
בין האחיות:
15 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
1
3
“16. גם העובדות האחרות ש.א.א טוענת להן-נסיונה להציג עצמה כאחות הקטינה והמסכנה שקופחה על ידי אחיותיה הגדולות, הן טענות שקריות, שלא לומר הזויות א. אני לא שימשתי “משענתי לאחותי א.א- היא משקרת בעניין זה- מאז נישואיי בשנת 1998 לא גרתי ב… ולא הייתי קרובה לאחותי (א.א) לא נפשית ולא גיאוגרפית. למיטב ידיעתי הקשרים בינה לבין אחותי ל.פ שתיהן התגוררו ומתגוררות עד היום ב… היו טובים יותר מהקשרים איתי, שהיו שטחיים”
65.
8
9
10 11
בחקירתה בפניי מציינת ש.ש כי התחשבנות בין הצדדים נגמרה בשנת 2000. אם כי, על מנת להדוף את הטענה לפיה שימשה משענת לא.א ציינה בסעיף 16 לתצהיר עדות ראשית שלה שהיא עזבה את … כבר בשנת 1998 ולא הייתה קרובה לא.א לא נפשית ולא גיאוגרפית וקשריהן היו שטחיים. אם נאמץ את גרסתה הנייל של ש.ש שעזבה את … בשנת 1998 וקשריה היו שטחיים עם א.א, תעלה השאלה איך היא ערכה את הצוואה לסבתא בחודש יוני 1998 , כאשר לפי גרסתם של כלל הצדדים, הצוואה נעשתה בהסכמתן בעת שלא התעוררה כל מחלוקת ביניהן לאחר סיום התחשבנות וחיסול עיזבון אמן ר.ש זייל. אם היחסים היו מרוחקים כבר בשנת 1998, איך ייתכן שגמר ההתחשבנות נעשה שנתיים אחרי, היינו בשנת
12
13
14
15
.2000
66.
על המשך הסתירות ניתן ללמוד מהמצוטט להלן :
5 5
21
5
5

מתי ידעת שסבתא שלך לא בעלת מלוא הזכויות אחרי שסבא שלך נפטר? אני לא מצליחה להבין את השאלות המתוחכמות שלך. אני יודעת שזה דירה שלהם מעל 60 שנה. למה את חושבת שאת קיבלת זכויות שלמות בדירה ברחוב ע, כנ”ל אחותך ל.פ, ואילו אחותך א.א צריכה לקבל במקום מלאות, זכויות חלקיות בדירה? איפה ההיגיון בחלוקה! הניסיון שלך להציג את העובדות כפי שאתה מציג אותן, כשיש לך דירת פנטהאוז ב… ממול הים ולאחותי יש דירה בנתיבות. אז זה אומר שאנחנו גוזלות ועושקות? הצגת העובדות כפי שנעשתה על ידך יוצרת עוול. איך הגעתן לחלוקה כפי שהגעתן אליה? בשנת 2000, אני ואחיות שלי סיימנו את ההתחשבנות שלנו הן לפי חוק הירושה והן לפי כל חוק אחר. נעשתה סביב כל מיני דברים שהיו לאימא שלי, שא.א קיבלה כספים ביתר, מיטלטלין, רכב, לימודים לתואר ראשונה. קיבלה כל מיני דברים אקסטרות בתוך כל ההתחשבנות הזאת שנגמרה בשנת 2000. את מטעה את ביהמ”ש, אני אומר לך שההתחשבנות הזו נגמרה ב 1 / 6 / 98 כשערכת את הצוואה של סבתא שלך. טוב, אתה מחליט. אני יודעת שסביב 98 ו-2000 נגמר הכל.
5 5
|
2
ת.
17 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
72.
במקרה דנן, יש קושי לקבל את גרסתו של ש.ש ול.פ. הקושי נלמד מנסיבותיו המיוחדות של המקרה, תמיהות ותהיות בעדות ש.ש כעורכת הצוואה וכן עדותה בנוגע לנסיבות עריכת הצוואה, כפי שיפורט להלן .
1 2
hw
73.
au
9 10 11 12

ש.ש ערכה את הצוואה בניגוד לחוק המגדיר אותה כאחת היורשות הפוטנציאליות. לא אחרת מש.ש מציינת בסעיף 3 לצוואת פלונית זייל ” את הדירה כהגדרתה בסעיף 1(ד) לעיל אני מצווה אך ורק לנכדתי האהובה א.א , אשר הינה נכדתי הצעירה ביותר שטרם נישאה וברצוני לדאוג לה במיוחד לביטחונה הכלכלי”. עת שציינה קודם לכן בסעיף דלצוואה בעת פירוט נכסיה של הסבתא “י זכויותיי בדירה שבה הנני זכאית להירשם כבעלת מלוא הזכויות הידועה כתת חלקה .. בחלקה …בגוש …ברח’ מ’…..” (סע’ 1(ד) וסעיף 3 לצוואה , נספח יייא לתצהיר עדות ראשית מטעם א.א). ש.ש לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת לסיבה שהביאה אותה לנסח את הצוואה כפי שניסחה. ש.ש ציינה בחקירה “זה היה דרך תכנון מס”י (שי 4, עמי 10 לפרו’ מיום 29 . 1 . 2019 ) . אמירה כללית שנטענה בעלמא מבלי להראות לכך בסיס. מכל מקום אציין כי כאשר מדובר בצוואה הזכויות שמתקבלות בירושה אינן מהוות אירוע מס. לא זאת בלבד, בפני ש.ש עמדו כל הנתונים והמידע הרלוונטי על מנת לערוך את הצוואה בצורה ברורה שמשקפת את המציאות. לא נשמעה טענה כי ש.ש גילתה מידע בדיעבד. על כן, אין סיבה שהיא תרשום בצוואה דבר אחד וכוונתה תהיה אחרת. אם ש.ש ידעה כי זכויותיה של הסבתא הן רק 9 / 12 מהזכויות בנכס , לא ברור מה גרם לה לא לציין זאת במפורש בצוואה . כך בפרט נוכח העובדה כי ש.ש העידה בפניי כי סבתא פלונית זייל סמכה על הצדדים , אף שהיא לא ידעה מה כתוב בצוואה . ש.ש היא זו שמסרה לה את תוכן הצוואה (שי 29 – 35 , עמי 9 לפרו’ מיום 29 . 1 . 2019 ).
13 14
15 16
17
18 19
20
74.
23
25
26
סתירות ותמיהות רבות עולות בגרסתה של ש.ש בנוגע לנסיבות עריכת הצוואה, וכן תהיות בנוגע להגיונה של הצוואה. איך אפשר שש.ש ול.פ יקבלו זכויות עצמאיות בדירות חדשות בפרויקט ע וא.א תסכים לקבל את 9 / 12 של הזכויות בנכס ולהיות בשותפות בנכס עם אחיותיה . משמעות הדברים שעניין פירוק השיתוף או תביעה לדמי שימוש ירחפו מעל זכויותיה כל הזמן. גרסה זו נחלשת עוד כאשר ל.פ מאשרת את גרסת א.א, לפיה עמדו הן בפני התלבטות למכור את הנכס או דירה נוספת בפרויקט ע ( סעיף 16 (ו) לתצהיר עדות ראשית מטעם ל.פ). רוצה לומר, כי לא מתקבל על דעת שא.א תבחר להישאר עם נכס בשותפות מתוך בחירה כאשר עמדה לה אופציה לקבל נכס נפרד שהיא תהיה הבעלים שלו בשלמות.
27
28
19 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
76.
כל אלו יוצרים תשתית צפופה ומסיבית של ראיות שיש בה כדי ללמד על נסיבות עריכת הצוואה בהתאם להנחה ששרתה אז לפיה הסבתא היא הבעלים של מלוא הזכויות וכוונת הצדדים היא להעניק לא.א את מלוא הזכויות בנכס.
1 2
77.
בגרסתה של ל.פ ישנן התחמקויות ולא פחות סתירות מאלו המצויות בעדותה של ש.ש . מיד
אפרט.
זה נכון שמבחינת אימא שלך, שדאגה כל כך לטובת סבתך, אחרי שסבך ז”ל נפטר, היא השאירה את הדירה של סבתא לסבתא, הדירה לא עניינה אותה.
12
& & & &
13
14
16
אין לי מושג. אם אומר שאחותך ש.ש עשתה זאת בשנת 2000. אם אתה אומר. אם אומר שזה רק בשנת 2000 נודע לכם שיש זכויות לאמכן זייל בדירה ב-מ. ולפני כן הייתן בטוחות שזה של סבתא שלך. של סבא וסבתא. כשחילקתן את 3 הדירות, זה היה ב-98. לא יודעת. בין 98 ל-01. ב-98 החלטתן שא.א תקבל את הדירה ב-מ.. לא החלטנו שום דבר, החלטנו בין 98 ל-01. לא סתם פירטתי את ההתרחשות. את ואחותך מעידות שהוריתן לסבתא להוריש את הזכויות בדירה לא.א במסגרת החלוקה.
17
18
& & & & & &
נכון.

הצוואה שלה היתה ב- 1 / 6 / 98 .
24
כן.
25
& & & & & &

כבר ב- 1 / 6 / 98 ידעתן מי מקבלת מה מהדירות.
לא.
א.א קיבלה את הזכויות בדירה של סבתא, לפני שידעתן איזה חלק מהעיזבון אתן מקבלות. אתה מסובב לי, עושה לי סחרחורת. אני כבר לא יודעת על מה אני עונה. לאחר שביהמ”ש מקריא לי את השאלה אני עונה אני בטוחה שעשינו הכל באופן שווה.
&

(שי 7, שי 26 – 30 , עמי 31, ש’ 1 – 19, עמ’ 32 לפרו’ מיום 30 . 1 . 19 ).
35
36

78. עדותה של ל.פ אינה שונה מעדותה של ש.ש שברוב השאלות התחמקה מלהשיב בצורה עניינית ואם כבר ענתה , תשובתה הייתה יכולה להשתנות בין שאלה אחת לשנייה. המצוטט לעיל, בא בניגוד לנטען על ידי ל.פ עצמה בתצהיר עדות ראשית מטעמה, שם צוין כי נשארו עם שתי דירות והנכס בגלל שהיא וש.ש נישאו וכבר הקימו משפחות. צוין כי נשארו עם הדירות בפרויקט ייע’י שכבר היו רשומות על שמן ו 9 / 12 מהנכס הוקצה לא.א (סע’ 16 ו’ לתצהיר עדות ראשית מטעם ל.פ).
37 38
21 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
82.
1
2 3
4

ל.פ בחרה לא לענות על שאלות מפתח כגון מה שווי הנכס בשנים בין 1998 – 2001 ומי החליט על ההתחשבנות. דבר אשר תומך במסקנה אליה הגעתי כי כל עניין הפערים במטרזי לא היה על הפרק בזמן ההתחשבנות . המציאות המשפטית יצרה את הרישום של ש.ש ול.פ כל אחת כבעלים של 1 / 12 חלקים מהזכויות בנכס. הרישום מעולם לא בא להשלים את הפערים במטראז’. עוד אציין כי גרסתה של ל.פ לפיה הייתה הסכמה לא לממש את הזכויות הינה לא משכנעת ולא נתמכת בכל אסמכתא. גרסה נועדה להסביר את העובדה של.פ וש.ש לא דרשו את מימוש זכויותיהן בנכס זמן רב. אם הייתה הסכמה כזו , אין כל הסבר למה בחרו לממש את זכויותיהן כעת חרף אותה הסכמה.
83.
10 11
12 13

כעת אתייחס לסתירות בין גרסת ל.פ לבין גרסת ש.ש. א.א וגם ל.פ הצהירו כי ש.ש הזהירה את הצדדים כי הנושים של ל.פ עלולים לבקש פירוק שיתוף כדי להיפרע מחלקה בנכס (סעיף 3 לתצהיר עדות ראשית מטעם ל.פ) . על אף האמור בתצהיר, בעדותה בפניי חזרה בה ל.פ מהצהרתה זו וטענה כי היוזמה להעברת הזכויות בנכס הייתה שלה (ש’ 10 – 15 , עמ’ 28 לפרו’ מיום 30 . 1 . 19 ). מאידך, ש.ש בחקירתה בפניי ציינה כי היא לא יעצה למי מהצדדים ואף אינה מבינה בדיני פשיטת רגל ( ש’ 22 – 28 עמי 12, לפרו’ מיום 29 . 1 . 19 שצוטטו לעיל). זאת לעומת גרסתה בתצהיר עדות ראשית בה תיארה את החשש הקיים מפני הנושים בצורה מקצועית (סעיף 20(א) לתצהיר עדות ראשית מטעם ש.ש)
14
15
84.
19 20
21

על הסתירות הנוספות הרבות ניתן ללמוד מגרסתה של ל.פ בתצהיר עדות ראשית מטעמה לפיה הצוואה של פלונית זייל נערכה מבלי שהתעוררה כל מחלוקת אז בין הצדדים (בסעיף 16 ו’ לתצהיר עדות ראשית מטעם ל.פ מדברת בלשון רבים – בקשנו, הורינו לסבתא). אם כי, לפי גרסתה בחקירה בפניי הצהירה כי לא הייתה שותפה להחלטה ואף לא הייתה בעת עריכת הצוואה (שי 1 – 6 עמי 31 לפרו’ מיום 30 . 1 . 19 ). הצהרות אלו סותרת אחת את השנייה . הן אף סותרות את האמור על ידי ש.ש. לאורך גרסתה ש.ש הצהירה שכל צעד שנעשה היה בהסכמת הצדדים וידיעתן במיוחד נושא עריכת הצוואה (ראו למשל, שי 29 – 30 עמי 9 לפרו’ מיום
.(29.1.19
85.
28
29
לא נעלם מעיני כי ל.פ וש.ש חזרו על אמירתן הן בכתבי הטענות והן בדיונים שהתקיימו בפני המותב הקודם ואף בתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעמן כי לא דרשו דמי שימוש בטענה כי ידוע להן שאין לא.א מאין לשלם להן , והדבר יביא לפירוק שיתוף כאשר לא רצו להפריע לשגרת חייה (ראו, סיפא של סעיף 2 וסיפא של סעיף 4 וסעיף 18 וסיפא של סעיף 28 לתצהיר עדות ראשית מטעם א.א; וכל האסמכתאות שצוינו בהכרעה בתביעה לדמי שימוש) אך נמנעו
30
31
32
23 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט כאשר העניין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.יי
1 2

88. אכן, לכאורה לפי הוראות החוק, הודעת ההסתלקות חייבת להיות בכתב, מה שלא נעשה בענייננו. אולם, בנסיבות העניין ומכות אותה הוראת חוק ניתן לקבל את גרסת א.א לפיה ר.ש זייל הסתלקה מהעיזבון על אף העדר תצהיר מטעמה.
11 12

89. זאת בהיקש לדרישת הכתב בעסקה במקרקעין בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין שאף היא איננה דרישה ראייתית. היא דרישה מהותית ומשכך מותנה תוקפה המשפטי של ההתחייבות בקיומו של מסמך בכתב. אולם, עם השנים, כאשר היה קיים מסמך כלשהו המעגן את ההתחייבות לעשיית העסקה, הגישה הנוקשה המיישמת את דרישת הכתב כדרישה מהותית שאין אחריה ולא כלום, פינתה בהדרגה את מקומה לייגישה מרוככת”י, לכלל גמיש שיש בו איזון בין פורמליזם לשיקול דעת שיפוטי או ייבין הערך המייחס משקל לעניין הצורני לבין דרישת המהות שעיקרה – הבאה לתוצאה צודקת תוך מתן משקל לכוונת הצדדיםיי. ( עייא 986 / 93 יעקב קלמר נ’ מאיר גיא, פייד נ(1), 185,שם בעמ’ 192, 193), (להלן: ייהלכת קלמריי).
13
14
19
20

90. במקרים מסוימים ניתן לראות במסמך כמי שמעיד על העסקה, אף שאינו חוזה, וכי אז מסמך כזה יספק את דרישת הכתב. כך, למשל, בית המשפט הפנה שם לפסיקה קודמת לפיה קבלה המאשרת תשלום מסוים על חשבון חלקת מקרקעין מסוימת, מקיימת את דרישת הכתב (עייא 235 / 75 קאדרי נ’ מסדר האחיות צ’רלס הקדוש, פייד ל(1) 800 ופסיקה נוספת).
21
91.
24
26

במקרה בו עסקינן, קשה לקבוע כי הוצג לפני מסמך שעליו ניתן לתלות את דרישת הכתב הקבועה בסעיף 6 לחוק הירושה בהיקש למה שנאמר בהלכת קלמר. עם זאת, התפתחויות בפסיקה לא נעצרו. שאלה שנדונה על ידי כב’ השופטת א’ חיות במסגרת עייא 8234 / 09 לילי שם טוב ני כדורי פרץ ואח’ ,לפיה “האם למרות העדרו של מסמך בכתב ניתן להכיר בקיומה המשפטי של התחייבות לעשות עסקה במקרקעין בשל “זעקת ההגינותיי העולה מנסיבות המקרה?”. בית המשפט העליון פסק כי למרות היעדרו של מסמך בכתב ניתן להכיר בקיומה המשפטי של התחייבות לעשות עסקה במקרקעין בשל ייזעקת ההגינותיי, העולה מנסיבות המקרה. ביהמייש סבר שחוסר תום הלב שאפיין את התנהלותה של המערערת במקרה הנייל שלילת התוקף המשפטי מן העסקה, בשל היעדר כתב, אינה מתיישבת עם עקרון תום הלב
28 29
30 31
32
25 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
1
הצדדים היו בתו ר.ש זייל והסבתא פלונית זייל. ר.ש נפטרה בשנת 1997 טרם מתן צו ירושה בעניין אביה פלוני זייל, שנעשה רק בשנת 1998 . כלומר , עד פטירתה של ר.ש טרם חלף המועד להודיע בכתב על הרצון להסתלק מעיזבון פלוני. או במלים אחרות לא עמד בפני ר.ש זייל הצורך להצהיר בכתב על הסתלקותה מהעיזבון .
3
98.
6
ביחס לאמור בצוואה של פלונית זייל הנושא כבר נידון בהרחבה לעיל ואין כל סיבה שלא לקבל את הצוואה כלשונה. ש.ש , כמי שערכה את הצוואה , לא סיפקה הסבר משכנע או מבוסס מה גרם לה לציין שמלוא הזכויות בנכס שייכות לפלונית זייל , אם כוונתה הייתה אחרת.
8
11
12
14

99. מדובר אמנם בראיות נסיבתיות, שכן שני המסמכים הנייל, נערכו לאחר פטירת אמן של הצדדים ר.ש זייל. הדבר מקשה על ההתחקות ובחינת רצונה האמיתי של המנוחה. עם זאת שעה שר.ש זייל דאגה לאימה פלונית זייל במסירות, דאגה שהצדדים אחריה ימשיכו את הטיפול בסבתא ואף העלתה את העניין בצוואתה, יש לטעמי מקום לקבוע כי ר.ש זייל אכן ויתרה על חלקה בירושת אביה, דבר שמקובל לעשותו, במיוחד לטובת ההורה שעודנו בחיים. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה כי הסבא נפטר בשנת 1987 ור.ש זייל לא פעלה להוציא צו ירושה נכון ליום פטירתה בשנת 1997. שומה על מי שרוצה לקבל זכויות שזכאי להם בירושה לדאוג להעבירן על שמו . במיוחד לאור המציאות המשפטית הקיימת לפיה זכויות שמועברות בירושה אינן עסקה במקרקעין ולא חלים עליהן חיובי מיסים .
15
16 17
21

100. במקרים כדוגמת המקרה דנן ייחובתו הבסיסית של השופט היא להפעיל את שיקול דעתו במקרים הקשים בסבירות. … אך לעתים קיימת יותר מאופציה סבירה אחת. השופט ניצב בפני מספר אופציות סבירות , נוצר “מתחם של סבירותיי בתוך המתחם פנימה כל אופציה סבירה. … על השופט להפעיל את שיקול דעתו כשופט סביר”י. (פלוני ברק, שיקול דעת שיפוטי (1993) עמ’ 178); וכן, יובל אזני, תורת הסבירות במשפט, (2012) בעמ’ 776, פסקה
.((20.2
28
29

101. הבחירה באופציה הסבירה בתוך מתחם הסבירות מקפלת בתוכה את הצדק. השופט ייאינו עוד בן חורין לבחור את תפיסת הצדק העולם העדיפה בעיניו הוא חייב לשמור את הכלל הקבוע ועומד. …בתחום המשפט, הבעיה היחידה שיש לעיין בה היא הבעיה כיצד משתלבות העובדות הנדונות בשיטה המשפטית המסוימת, וכיצד יש לתאר את טיבן.” חיים פרלמן, על הצדק-מסות על המוסר ועל המשפט (1981) עמי 19).
30 31
27 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
1
3 4

השנים לפיו רק בשל שיקולי מס לא מועבר חלקן של ש.ש ול.פ בדירת מי לא.א . מצג זה המהווה הטעייה רק התחזק לאחר של.פ חתמה בשנת 2011 על מסמכי העברת זכויותיה לא.א והצהירה על כך בפני נושיה בתיק הפשייר. ההטעיה הסתיימה רק עם משלוח מכתב הדרישה של ש.ש לא.א בדבר דרישת דמי שימוש, אשר קדם להגשת התביעה . לכן , גם לו קיבלתי את עמדת ש.ש ול.פ לפיה לא מדובר בתביעה במקרקעין אלא בתביעה רגילה שחלה לגביה תקופת התיישנות של 7 שנים, לא הייתה משתנה המסקנה לפיה התביעה לא התיישנה נוכח הוראת ס’ 7 לחוק ההתיישנות . לטעמי מדובר בתביעה במקרקעין שכן הסעד המבוקש הינו לשנות את מצב המקרקעין עצמם לרבות זכות החזקה והמצב הרישומי , כך שבעלת הזכויות ביחידה בדירה תהיה א.א, בשונה מהמצב הרישומי במועד הגשת התביעה לפיו 2 / 12 מהזכויות בדירה רשומות עייש ש.ש ול.פ.
6
12

106. יתר על כן אין לראות בהגשתה במועד האמור כדי שיהוי המפקיע את הזכות עד כדי שרואים בו כוויתור עליה, שכן הצורך בהגשת התביעה ראשיתו באותו סכסוך בשנת 2011, עקב הסתבכות ל.פ בחובות , ולאחר מכן בעקבות דרישת ש.ש לקבלת דמי שימוש . יתר על כן השיהוי לא גרם למי מהצדדים לשנות את מצבו לרעה ובעטיו לא נגרמו לנתבעות נזקים ראייתיים כלשהם. כאמור לעיל , האם נפטרה לפני המועדים הרלוונטיים לתביעות שלפני והסבתא לא הייתה יכולה להעיד גם בתקופה שקדמה לפטירתה.
13 14 15 16
17
19
20

107. בנוסף, לאור המסקנה אליה הגעתי בהתייחס לראיות שפורטו לעיל, מתייתר הצורך לדון בכל הנוגע לחוות דעת שמאי ולאמור בה ולנסיבות עריכתה חרף המחלוקת העובדתית בין הצדדים סביב הנושא. עם זאת , נוכח היקף הדיון בעניין זה בסיכומים אתייחס לכך בקצרה . אני סבור כי א.א , שאינה משופעת באמצעים כספיים , לא היתה משקיעה 7 , 000 ₪ בחוות דעת אלמלא הובהר לה שחוות הדעת תוכל להסיר את התנגדותו של ל.פ וש.ש למימוש התחייבותן מהעבר להעברת החלקים שנרשמו על שמן בדירת מ על שם א.א. גרסתה זו של א.א נתמכת בתוכן חוות הדעת לפיו זו הוזמנה עייי שלושת האחיות .
21 22
24
סיכום אני מקבל את תביעת א.א לפיה הינה זכאית להירשם כבעלים של מלוא הזכויות בנכס ברח’ מ. ב… הידועה כגוש … חלקה …
28
תביעה לדמי שימוש ראויים
29 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
1
האחרונה הסתלקה או ויתרה על חלקה לטובת הסבתא. בדרך זו, הסבתא הפכה להיות בעלים של מלוא הזכויות.
4

11. נטען, כי ביום 10 . 7 . 1997 הוגשה בקשה לקיום צוואת אמן של הצדדים. ביום 25 . 3 . 1998 מונו עו”ד ע.ד ועוייד ת.ד להיות מנהלי עיזבון של האם ר.ש זייל.
12.
בד בבד עם קיום הצוואה ומינוי מנהלי העיזבון , עלה הצורך בהמשך העבודה בפרויקט ייע”י על חלוקת זכויותיהן של הצדדים. ייאמר כאן, כי בפרויקט ייע”י נקבעה חלוקה באופן מפורט בהסכם חלוקה שכלל הצדדים חתומים עליו כבר בשנת 1997.
לצורך הבהרת התמונה יובאו כאן פרטי ההסכם כדלקמן:

מדובר בבניין הכולל 10 דירות . הזכויות של יורשי ר.ש במגרש עליו בנוי הבניין הן בשיעור של 20 . 5 % . ל.פ תקבל דירה בת 3 חדרים בקומה הראשונה לחזית וחצי מדירה בת 2 חדרים בקומה שניה עורף מזרח. יורשי ר.ש יקבלו דירה בת 3 חדרים בקומה ראשונה עורף מערב ודירה בת 4 חדרים בקומה שלישית לעורף . ש.ש תקבל דירה בת 3 חדרים בקומה שניה חזית וחצי מדירה בת 2 חדרים בקומה שניה עורף מזרח . א.א תקבל דירה בת 3 חדרים בקומה שניה עורף מערב ודירה בת 4 חדרים בקומה שלישית לחזית. פלונית תקבל דירה בת 2 חדרים בקומה ראשונה עורף מזרח. לכל הדירות תוצמד חניה , פרט לדירה המיועדת לל.פ וש.ש ולדירה במיועדת לפלונית .
ו.
13.
28

א.א טוענת כי על פי ההסכמה הנייל היא הייתה זכאית להירשם כבעלים של שתי דירות ועוד 1 / 3 משתי דירות נוספות , בעוד שש.ש ול.פ היו זכאיות להירשם כבעלים של דירה אחת בלבד+ 1 / 3 מעיזבון האם. אולם, באותה עת עלה כי החוב לבנק בשל עלויות הבנייה עמד על סך של 6 , 400 , 000 ₪. לפיכך, התקבלה החלטה עייי ש.ש או מי מטעמה למכור דירות על מנת לכסות את החוב.
29 30
3 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:

116. בהתאם לעובדות שהונחו בפניי, כבר בשנת 2001 נרשמה ש.ש כבעלים של הזכויות הנטענות. עם זאת רק בשנת 2017 היא דורשת בכתב לראשונה דמי שימוש עבור הזכויות.

117. לא נעלם מעיני כי א.א בעצמה מצביעה על כך כי בשנת 2011 עלה הרעיון ששתי האחיות מבקשות לממש זכויותיהם הרשומות בנכס. אולם, אין בכך כדי להצביע כי במועד זה דרשו דמי שימוש עבור התקופה שעברה.
6

118. על אף האמור, גם אם ש.ש הייתה מעלה את דרישתה לדמי שימוש על הכתב כבר בשנת 2011 ובקשה תשלום דמי שימוש עבור השנים שקדמו לכך, היא עדיין לא תהייה זכאית לדמי שימוש וזאת מחמת חוסר תום לב , לאחר שניתן לראות בה כמי שוויתרה על זכויותיו לדמי שימוש וגרמה לא.א להסתמך על וויתור זה. מיד אפרט.
9 10 11
14
15

119. ש.ש הייתה זכאית לכאורה לדמי שימוש החל משנת 2001 מיום שנרשמה כבעלים של 1 / 12 מהנכס. אולם, היא דרשה תשלום עבור השימוש בזכויותיה רק בשנת 2017 . אף אם הייתה מוכיחה ש.ש כי דרשה דמי שימוש קודם , דבר שלא הוכח ולא הובאה כל ראיה המעידה על כך, עצם בחירתה לא להגיש תביעה החל מיום שצמחה לה הזכות לכאורה – היינו מיום הרישום 6 . 6 . 2001 , מעידה היא על ויתור על זכות התביעה.
16
17
20 21

120. כאמור, אי הגשת תביעה לדמי שימוש עבור תקופות קודמות שש.ש הייתה זכאית להם לכאורה, מעיד על וויתור שיצר צפייה והסתמכות אצל א.א. הגשת התביעה לדמי שימוש ע”י ש.ש בפברואר 2017 פוגעת בציפיה הסבירה של א.א שלא להיתבע עוד עיי ש.ש לתשלום דמי שימוש בגין חלקה של ש.ש בנכס.
26

121. אעיר כאן, כי בהמשך לגרסת ש.ש לפיה היא הבעלים הרשום של 1 / 12 מהנכס וכן כי לשיטתה הרישום משקף את המציאות, לא היה מקום להגיש תביעה לדמי שימוש עת שההליך המתאים הוא הגשת תביעה לפירוק שיתוף. כידוע תביעה לפירוק שיתוף לא הוגשה . בחירת ש.ש להגיש את תביעה שבמהותה דמי שימוש במועד שבו הוגשה מעידה על חוסר תום לב מובהק. ניתן לדחות את תביעתה מנימוק זה בלבד.
31 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
ניר זיתוני, שופט
עותק לפרסום
33 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
21.

ביום 10 . 3 . 2003 מכרה ש.ש זכויותיה בדירה הנייל בעקבות החלטתה להעתיק מקום מגורים וקיבלה תמורתן סך 1 , 217 , 099 .
1
22.

ביום 28 . 5 . 2008 מכרה ל.פ את זכויותיה בדירה הנייל לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים וקיבלה תמורתן סך של 1 , 430 , 000 ₪.
23.
7 8 9 10

נטען כי בשנת 2011 , עקב התדרדרות במצבן הכלכלי של ש.ש ול.פ, גילתה א.א כי אחיותיה לא מתכוונות להשלים העברת הזכויות בנכס על שמה כפי שהוסכם ביניהן , אלא הן טוענות כי הרישום שלהן בחלק של 1 / 12 בנכס הינו בעקבות פערים במטרז’ בין הזכויות שהיא קיבלה בנכס לבין הזכויות שכל אחת קיבלה בפרויקט ייעי. בדרך זו, א.א קיבלה דירה בשטח של 83 מייר והן קיבלו דירות בשטח של 63 מייר כל אחת . על כן 1 / 12 חלקים נרשמו על שמן בנכס כדי לסגור את הפערים דלעיל. כל הניסיונות שעשתה א.א לסיים את המחלוקת לא עלו יפה. ביום 10 . 7 . 2011 התקבלה חוות דעת שמאי שהוזמנה לצורך קביעת הפרשי השווי בזכויות נכון ליום 1 . 9 . 1998 . התוצאה שהתקבלה בחוות הדעת הינה כי הפער בשווי בין הנכס לבין הדירות שקיבלו ש.ש ול.פ בפרויקט ייע’י היה זניח ועמד על סך של 20 , 000 ₪.
11
12
14

24. נטען, כי נרגעו הרוחות בעקבות האמור בחוות דעת השמאי. בחודש נובמבר 2011 נוכח מצבה הכלכלי הקשה של ל.פ וחשש כי הנושים יעקלו את זכויותיה, פנו א.א ול.פ לש.ש על מנת שתשלים העברת הזכויות ואכן נעשה תצהיר להעברה ללא תמורה חלק של 1 / 12 מהזכויות הרשומות ע”י ל.פ לא.א. העסקה דווחה לרשויות המס, אולם עד ליום זה לא הועברו הזכויות בלשכת רישום מקרקעין.
17 18 19
20
25.
23
על פי הנטען, חלה התדרדרות ביחסים בין האחיות עד שהגיעו לנתק מוחלט. בתחילת שנת 2017 התקבל אצל א.א מכתב התראה מטעם בא כוחה של ש.ש, לפיו היא דורשת תשלום דמי שימוש בנכס עבור 7 השנים האחרונות.
26.
27
במועד הנייל התחילו ההליכים בתיקים שבפניי. ש.ש הגישה תביעה לדמי שימוש . א.א בעקבותיה הגיש תביעה למתן סעד הצהרתי להכיר כי היא זכאית להירשם כבעלים של מלוא הזכויות בנכס.
5 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
1

תביעה לפירוק שיתוף ומשום שלא הוכח כי א.א מנעה הנאה מקבילה בדירה מש.ש ול.פ. ש.ש לא צירפה כל ראיה לתמיכה בטענתה לפיה פנתה במהלך השנים לא.א כדי לממש זכויותיה כבעלים רשום של 1 / 12 מהדירה.
גרסתן של ש.ש ול.פ
9 10 11

27. ש.ש מתארת את הליך קבלת הזכויות בנכס. לדבריה, הזכויות בנכס היו בבעלות משותפת של פלוני ופלונית . לאחר פטירת הסבא פלוני זייל בשנת 1987, חלקו בנכס, היינו 1 / 2 , הועבר לאשתו סבתא פלונית זיל ובתו ר.ש זייל -אמן של הצדדים. ביום 2 . 5 . 2000 ניתן צו ירושה בעניין עזבון פלוני זייל לפיו סבתא פלונית הפכה לבעלים של 75 % מהזכויות ולבתה ר.ש זייל 25 % . בהתאם לצוואת ר.ש זייל מיום 20 . 12 . 1990 שקוימה בצו מיום 25 . 3 . 1998 , כל זכויותיה יועברו לשלושת בנותיה , היינו , הצדדים. נטען, כי לבקשת הצדדים הסבתא צוותה את זכויותיה בנכס לא.א, היינו 9 / 12. על כן, לאחר פטירת הסבתא התחלקו הזכויות בנכס באופן הבא: א.א 9 / 12 זכויותיה בהתאם לצוואת סבתא פלונית זייל, בצירוף 1 / 12 זכויותיה בהתאם לצוואת אמה ר.ש זייל. ש.ש ול.פ קיבלו 1 / 12 חלקים כל אחת בהתאם לצוואת אמן ר.ש זייל.
12 13 14
15
16 17
28.
19 20

ביחס לתביעה לדמי שימוש שהוגשה מטעמה טוענת ש.ש בתצהיר עדות ראשית כי לא דרשה מא.א לאורך השנים את שווי הזכויות שלה , כלומר 1 / 12 , מאחר שמצבה הכלכלי של א.א היה דחוק . על מנת לשלם את השווי , תצטרך א.א למכור את הנכס . כיוון שילדיה של א.א היו קטנים , נמנעה ש.ש מלפגוע באורח חייהם.
29.
24
עם זאת ש.ש טוענת כי הצדדים התייחסו לנכס כאל נכס של שלושתן . אף הייתה הצעה להמיר את השווי של חלקן על ידה לדירת חדר לאביהם. אולם, הצעה זו לא התקבלה על ידי שאר אחיותיה.
28

30. ביחס לנטען ע”י א.א, ש.ש מציינת כי אין לאמור בסיס ושחר . ההסכם או ההבטחה לרבות האירועים אשר מתבססת עליהן א.א בגרסתה התרחשו בין השנים 1997 – 2000 ועל כן כל טענותיה התיישנו.
7 מתוך 33
בית משפט לענייני משפחה בקריות

תמ”ש 13123 – 07 – 17 א.א נ’ ש.ש ואח’ תמ”ש 51802 – 02 – 17 ש.ש נ’ א.א
תיק חיצוני:
1
הכלכלית ולאחר שהוזהרה ע”י אחותה ש.ש כי הנושים שלה עשויים לבקש פירוק שיתוף בנכס. כן נטען, כי לאחר של.פ הגיעה להסדר עם הנושים, לא היה צורך בהשלמת העסקה.
38.
4
ל.פ מוסיפה כי התביעה של א.א נולדה בעקבות תביעת ש.ש. הטענות עליהן מתבססת התיישנו וכן רוב הנאמר על ידה הינו עדות מפי השמועה.
39.
ה 7
נטען, כי לש.ש הייתה מעורבת שולית בפרויקט ייע’י . ביום פטירת האם ר.ש זייל, ל.פ הייתה מנהלת משרד עו”ד ר.ג אשר מונה על ידי הצדדים לטפל בצו קיום הצוואה, וכמנהל עזבון מונה רוייח ע.ד שאותו בחרה אמן ב.ש זייל. ל.פ מציינת כי רויים ע.ד התגורר קומה מעל דירת אבי ר.ש זייל.
9
12

40. ביחס לפרויקט ייע”, נטען כי א.א לא מבינה את המציאות. אין לייחס להסכם שיתוף חלוקה וייחוד דירות כאל הסכם פירוק השיתוף. כמו כן, נטען כי הצדדים לא ניהלו את מימוש נכסי פרויקט ע ולא הייתה להן גישה ישירה לנתונים.
13
14
15

41. בהמשך נטען כי האחיות התלבטו ביניהן בנוגע לבחירת הדירות אשר ימכרו בפרויקט ע. בסוף הוסכם בין הצדדים כי ל.פ וש.ש, שכבר היו נשואות, יישארו עם הדירות שהיו רשומות על שמן בפרויקט ייע’י וא.א תקבל 9 / 12 מדירת סבתא פלונית זייל שכבר התגוררה בה.
16 17
42.

ל.פ טוענת, כי להלוואה שנטלה א.א אין כל קשר להתחשבנות הנייל . התקבלו הפרשי שומות מס שבח . למיטב זיכרונה היא וא.א היו צריכות לשלם 50 , 000 ₪ וש.ש 80 , 000 כי קיבלה דירה בלי חניה. נטען כי א.א קיבלה את הרכב של אמן ר.ש שהיה שווה כ- 50 , 000 ₪.

43. ביחס להסתלקות אמן של הצדדים מעיזבון הסבא נטען כי גרסה זו של א.א אינה מציאותית . תצהיר כזה צריך לעשות בכתב ואמן השאירה צוואה.
44.
ביחס להזמנת חוות דעת שמאי, נטען כי זו יוזמה ורעיון של א.א.
45.
29

ביום 30 . 6 . 19 הוגשו סיכומים מטעם ש.ש ול.פ. הודגש כי העברת הזכויות על פי צו הירושה של פלוני וצווי קיום הצוואה של פלונית ור.ש הושלמה עוד ביום 6 . 6 . 01 . על פי הנסח, המקרקעין מוקפאים להסדר ולכן ש.ש ול.פ נהנות יירקיי מחזקה ראייתית לכאורה לפי ס’
30
31
9 מתוך 33