אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעת:
תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ
נגד
הנתבעים:
1. גולדשטיין זאב חב’ לבניה (ג.ז) בע”מ – ניתן פסק דין 2. שושני יהודה אריה – ניתן פסק דין 3. זאב גולדשטיין
פסק דין
לפני בימיש תובענה בה התובעת מבקשת לחייב ערב לחובות חברה ומכח עילות נוספות.
כתב התביעה
1. התובעת טענה בכתב התביעה שהוגש ביום 75.17. כי הנתבעת 1 חבה לה תמורה עבור סחורה שסיפקה לה (להלן: “החברה”). עוד טענה שהנתבעים 2 ו- 3 ערבו להתחייבויות החברה כלפיה (להלן : ייהודהיי רייזאב”י).
2. התובעת ביקשה לחייב הנתבעים בתשלום הסך של 258,962 ₪ מכח עילה חוזית, נזיקית ועשיית עושר ולא במשפט.
מתן פסק דין נגד הנתבעים וביטולו ביחס לזאב
3. ביום 312.17. התובעת ביקשה פסק דין נגד הנתבעים, בהעדר הגנה. ביום 241.18. בימייש (עייי כבוד הרשם גבאי) נתן פסק דין כמבוקש. ביום 72.18. זאב הגיש בקשה לביטול פסק הדין נגדו והעברת התובענה למחוז ירושלים. ביום 143.18. בימיש (עייי כבוד הרשמת הבכירה מאירוביץ) קיבל הבקשה לביטול פסק הדין ביחס לזאב בכפוף להפקדת הוצאות המשיבה בקופת בימייש ודחה הבקשה להעברת התובענה למחוז ירושלים. ביום 223.18., לאחר שזאב ביצע ההפקדה, פסק הדין נגדו בוטל.
1 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
כתב הגנה מטעס זאב
4. ביום 54.18. זאב הגיש כתב הגנה בו חזר על טענותיו בבקשה לביטול פסק הדין ובתגובה לתשובה לבקשה לביטול פסק הדין. זאב טען כי לא הכיר התובעת, לא הזמין ממנה דבר ולא ערב להתחייבויות החברה כלפיה.
התובעת ביקשה להאריך המועד למיצוי הליכים מקדמיים
5. ביום 308.18. בימ”ש קבע כי מוצו הליכים מקדמיים והורה לצדדים להגיש ראיות. לאחר מתן ההחלטה, התובעת ביקשה להאריך המועד להגשת בקשות מקדמיות, לרבות בקשה למינוי מומחה מטעם בימייש להשוואת כתב יד. בימ”ש קיבל הבקשות. לאחר מכן, התובעת ביקשה לדחות גם המועד להגשת ראיות ובימייש קיבל הבקשה. זאב ביקש לבטל ההחלטה למנות מומחה להשוואת
כתב יד ובימ”ש דחה הבקשה.
הגשת חווייד ע”י מומחית בימ”ש להשוואת כתב יד
6. ביום 712.18. המומחית מטעם בימייש גבי פנינה אריאלי הגישה חווייד. המומחית קבעה שקיימת סבירות כי זאב חתם על הערבות, אך ציינה כי הורידה דרגה מדרגות הסבירות בשל היות המסמך הנבדק צילום.
הדיון הראשון
7. ביום 912.18. התקיים הדיון הראשון. הצדדים הודיעו כי מיצו הליכים מקדמיים ובימייש הורה על הגשת ראיות.
הגשת ראיות
8. לאחר קבלת שתי ארכות, התובעת הגישה ראיותיה ביום 231.19. וזאב הגיש ראיותיו ביום
17.2.19.
2 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
העד, מר בן- צבי: עד לאותה נקודה תיארתי לעצמי שיש בן אדם שקוראים לוז זאב גולדשטיין, מטבע הדברים של החברה ומהבדיקה שעשינו שיש שם בעל מניות. אבל התקשורת בפועל הייתה מול יהודה שושני. כב’ הש’ הדר: ולאחר מכן היה עוד פעם מגע ביניכם? העד, מר בן- צבי: לא.”
53. בשונה מגרסת השיחה המשותפת, בעניין הגרסה לשיחות בהן זאב מודה כביכול בחוב, התברר שתצהירו של עמיר בעניין זה בסעיפים 4 ו – 7 לא היה אמת. בימייש קובע גם לגבי טענה זו כי התובעת ניסתה להטעות בימייש.
הגרסה שזאב אישר לפני גב’ ביטון כי חתם על הערבות
54. בכתב התביעה נטען כי גבי ביטון שוחחה עם יהודה על החוב. אולם, בתשובה לבקשה לביטול פסק הדין, עמיר הצהיר שידוע לו שגבי ביטון שוחחה עם זאב, לפני ולאחר חתימתו על הערבות, על
ערבותו.
55. זאב הכחיש בתגובתו לתשובה גרסת מנהל התובעת.
56. גבי ביטון נחקרה על גרסה זו ובעמוד 121 בשורה 7 סתרה גרסת עמיר:
לא דיברתי עם גולדשטיין, כל הקשר שלי היה עם שושני (יהודה – ע.ה) “
57. מכאן שגם בעניין זה היה ניסיון להטעות בימייש.
הגרסה כי יהודה היה עד לחתימת זאב על הערבות ביום 3010.16.
58. התובעת צרפה לראיותיה תצהיר של יהודה בו הוא הצהיר כי זאב חתם בנוכחותו על הערבות
ביום 3010.16. במשרדי החברה.
59. גם טענה עובדתית חשובה זו לא הופיעה בכתב התביעה, או בתשובה לבקשה לביטול פסק הדין.
60. נוסף לקושי העולה מהאופן בו גרסה זו הובאה לראשונה, לגרסה זו קשיים נוספים.
61. קושי ראשון, התובעת ייחסה ליהודה בכתב התביעה מעשה רמייה זדוני וחוסר תום לב. בעמוד 76 בשורה 27 עמיר העיד שיהודה שיקר לו :
+ +
11 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
ייעו’ד חן:
בטענה שהחברה סולבאנט. כב’ הש’ הדר: אתה שואל אותו זה מה שהוא טוען פה? עו”ד חן: נכון, לא, אני אומר, אתה טוען שהוא שיקר? כב’ הש’ הדר: האם אתה טוען ששושני שיקר לך לגבי התקשרות הפרעון של החברה? העד, מר בן- צבי: בדיעבד, כן.”
62. בחקירה החוזרת של יהודה, התובעת עימתה אותו בעמוד 113 עם הסתירה בין הטענה שלו שבחודש ספטמבר מצב החברה היה פנטסטי ובין הדויית הכספי לפיו באותו מועד הסתכם ההון בסך של כארבעים אלף ₪ בלבד. בימיש נאלץ להעיר לתובעת במעמד החקירה החוזרת כי לכאורה היא מנסה לשכנע אותו שהעד מטעמה אינו אמין.
63. בעת הגשת סיכומיה, התובעת ביקשה מבימייש להאמין ליהודה שלפי גרסתה שיקר ולא פעם
אחת.
64. קושי שני, יהודה אישר בעדותו טענת זאב בתצהירו כי יהודה זייף חתימותיו. יהודה אישר כי חתם על שיקים תוך שהוא מחקה חתימת זאב, כביכול, בהסכמתו של זאב. ראו בעמוד 91 משורה
ייהעד, מר שושני: אני מתאר לעצמי שכן, כן. כתוב, יהודה שושני.
בסדר. אוקיי, תאמר לי, נכון, נכון שאתה חתמת על שיקים בשתי החתימות, גם בחתימה של גולדשטיין וגם בחתימה שלך?
שיקים של אספקה שוטפת של סחורות, כן.”
ראו גם בעמוד 92 משורה 8:
“יכב’ הש’ הדר: אז מה, כשהיית חותם בשמו, אתה לא היית לא חותם בחתימה שלך אלא היית מנסה להראות, לחקות את החתימה שלו ? העד, מר שושני: ברשותו המלאה. “
65. בשורה 26, יהודה נשאל מדוע לא חתם פעמיים בחתימתו כמורשה חתימה כביכול, אלא זייף
החתימה השנייה:
כב’ הש’ הדר: יכול להיות אני אחתום את חתימתי ‘הדר’, אני אכתוב בשם עורך דין חן’, נגיד שעורך דין הוא מורשה חתימה השני. העד, מר שושני: כן.
אבל לא עולה בדעתי שאני אנסה לחקות את החתימה של מורשה החתימה השני.
כב’ הש’ הדר:
12 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
העד, מר שושני: זה לא היה לנסות לזייף את החתימה שלו. זה פשוט בהרשאתו שלו. אני לא יכולתי לחתום את החתימה שלי פעמיים, הבנק לא היה מכבד את זה גם. אני פשוט, בהרשאה שלו, רגע, יש לי גם להגיד לכבודו עוד משהו, עשרות שיקים שהוא חתם בשמי גם, לספקים. אני יכול להביא את כל השיקים להראות לך אחד אחד.”
66. תשובת יהודה לשאלה מדוע לא חתם פעמיים, אלא זייף החתימה השנייה, אינה מקובלת.
67. בעמוד 96 בשורה 4, יהודה אישר כי בכל מהלך חייו העסקיים לא היה לו עם אחרים הסדר לפיו הוא מזייף חתימתם. בשורה 24, לא היה לו מענה מניח הדעת מדוע זאב והוא לא הכינו מראש שיקים עם שתי חתימות, למרות שאישר כי בתחילת דרכם אכן נהגו כך. בעמוד 97 בשורה 16 אישר כי לא עדכן את התובעת כי יש לו הסדר עם זאב לפיו האחרון הרשה לו כביכול לזייף חתימתו.
68. זאב הכחיש שהרשה ליהודה לחתום בשמו, או לזייף חתימתו. לא זו אף זו, זאב טען שזמן רב לאחר שהקשר בינו ובין יהודה נותק נמסרו לחברת גבס שיקים שכביכול זאב חתם עליהם.
69. זאב צרף לראיותיו תלונה למשטרה שהגיש נגד יהודה. בחקירתו נדרש לשאלה אם התלונה נגעה גם לזיוף ועל כך ענה בעמוד 132 משורה 26.
מדוע לא הגשת תלונה במשטרה נגד שושני לאחר שהבנת שהוא זייף חתימתך בלי הרשאה שלך?
יש תלונה שהגשתי במשטרה נגד שושני על גניבת טרקטור, זיוף חתימות, מפנה לנספח
ייש.
7. אני אומר לך שמעיון קל רואים שזה גניבת טרקטור, תראה לי תלונה על זיוף ?
באותו מעמד התלוננתי בפני החוקר ששושני זייף חתימות שלי והחוקר אמר לי לפנות לבית המשפט בתביעה אזרחית
אני אומר לך שאתה לא מדייק, רואים שבתלונה בסעיפי החוק לא מופיע זיוף? זה מה שאמר לי השוטר להגיש תביעה אזרחית’י
3 &
70. בימייש לא האמין לגרסה התמוהה של יהודה לפיה זייף כביכול חתימת זאב בהסכמתו.
71. קושי שלישי, ליהודה מניע ברור לטעון כי זאב ידע על העסקה, אישר אותה וחתם על ערבות. זאת, מכיוון שאם יתברר שיהודה זייף חתימת זאב ורימה התובעת בעניין מעורבות זאב בהזמנה ובחתימה על הערבות, הוא חושף עצמו לבקשה לביטול הליך פשיטת הרגל שאמור להקנות לו פטור מתשלום כלל חובותיו ואולי אף חושף עצמו להליך פלילי. ראו תשובתו בעמוד 90 בשורה 3.
13 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
72. בימייש לא קיבל גרסת יהודה בעמוד 89 בשורה 24 כי החליט לומר את האמת לאחר הגעה להסדר עם התובעת:
לא, אני פניתי אליהם בבקשה להסדר שאחרי שהגענו להסדר התבקשתי להעיד אם אני רוצה לבוא ולהעיד, אמרתי שאני סבבה עם לספר את האמת, “.
יהודה העיד שזאב סרב לחתום על ערבויות אישיות
73. קושי רביעי, יהודה העיד בעמוד 90 משורה 22 כי זאב סרב לחתום על ערבויות אישיות:
הוא סירב לחתום אתה אומר ?
היה כן, היה חברות שפנו אליו ואמרו שושני חתם, תואיל בבקשה לבוא לחתום’ הוא סירב לבוא לחתום מסיבות שלו והחברה בטיפשותה המשיכה לספק סחורה לנו ואז כאילו אני היחיד שחתמתי. אבל גם זה כבר לא בתוקף כי חתימה של ערב יחיד לא תקפה.
יש חוק שאומר את זה. “
74. עדות זאת מחזקת גרסת זאב כי סרב לחתום על ערבויות אישיות להתחייבויות החברה, למעט
חריג אחד.
75. ליהודה לא היה בעמוד 103 משורה 25 מענה לשאלה מדוע זאב שינה כביכול עמדתו והסכים לחתום על ערבות לטובת התובעת לאחר שהסחורה סופקה: ייכב’ הש’ הדר: אז ישאל השואל, אולי אתה ראית ככה, הוא לא רוצה לחתום? אז אני אחתום במקומו?
העד, מר שושני:
איפה?
כב’ הש’ הדר:
פה.
העד, מר שושני: פה, זה לא שהוא לא רצה לחתום פה, בכלל לא עלה העניין הזה של לחתום, להסכים או לא להסכים. כב’ הש’ הדר:
אז לא הבנתי. קודם לכן הוא מסרב לחתום ופתאום, העד, מר שושני: לא, אדוני אדוני מחליף שני דברים. הוא שאל אותי על אחד לבניין, זו חברה אחרת. כב’ הש’ הדר:
אדוני אני לא החלפתי שום דבר, אתה אולי לא הבנת את השאלה שלי. העד, מר שושני: כן, בבקשה. כב’ הש’ הדר:
האירוע של אחד לבניין שהוא מסרב לחתום, העד, מר שושני: כן? כב’ הש’ הדר:
קרה לפני או אחרי,
14 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
העד, מר שושני:
לפני,
כב’ הש’ הדר:
האירוע פה? לפני.
העד, מר שושני:
כב’ הש’ הדר:
אז זכרתי טוב. אז אם באחד לבניין הוא מסרב לחתום בערבות, העד, מר שושני: כן? כב’ הש’ הדר:
פתאום מגיעה של, עו”ד חן:
תעשיות בית אל, כב’ הש’ הדר:
בית אל, העד, מר שושני: מגיע בית אל. כב’ הש’ הדר:
ואז כלום, הוא חותם, אין לו שום בעיה פתאום, מה קרה? העד, מר שושני: כי אנחנו רוצים בכוחות משותפים לצאת מהבעיות שאנחנו נמצאים. אנחנו חשבנו בשלב מסוים שאנחנו לא, כב’ הש’ הדר:
אבל מה השתנה? למה קודם הוא סירב ופתאום הוא מסכים! העד, מר שושני: כי קודם הוא סירב כי המשיכו לספק לי סחורה ולא היה, לא אספו את הסחורה בגלל שהוא לא חתם. פה במצב הזה אנחנו רוצים שהאדונים האלה יקבלו את הכסף שמגיע להם. גם לא הייתה כוונה, לשלם את הכסף, סך הכל הם עשו לנו את העבודה.”
76. קושי חמישי, הערבות נשלחה בפקס מבית ספר אגרון ולא ממשרד החברה כפי שטען יהודה. ליהודה לא היה בעמוד 105 משורה 5 מענה לקושי זה.
תאמר לי, איך אתה מסביר את מספר פקס הזה שנשלח מבית ספר ארגון ? חס וחלילה, הוא לא נשלח מבית ספר אגרון.
אז מה זה המספר הזה?
אין לי מושג. יכול להיות שהפקס מאגרון הגיע למשרד שלנו, אין לי מושג. אתה שואל אותי שאלה שאני לא יכול לתת לך תשובה. אבל כששלחנו פקס נדמה לי שכבר לא היינו בכלל,
לא,
תגיד, תגיד, כב’ הש’ הדר: עוד פעם, תנסה להסביר לי. העד, מר שושני: המספר, כב’ הש’ הדר: רק שנייה, רק שנייה, העד, מר שושני: כן. כב’ הש’ הדר: הפקס נשלח מאיזה מקום בארץ ? העד, מר שושני: מרחוב רינה ניקובה 3 פסגת זאב, זה המשרד שלנו.
היינו בסוף של אגרון, כנראה היינו בסוף של אגרון, אבל אני לא יכול לתת, הפקס,”
15 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
77. גם גבי פקר, שאליה נשלח הפקס, לא ידעה להסביר בעמוד 126 משורה 12 מדוע הפקס נשלח מבית ספר אגרון :
האם יש לך מושג מדוע בכתב הערבות יש פקס של בית ספר אגרון בירושלים?
אני ממש לא יודעת לשייך מספרי פקס ולאן שייך. אני נותנת אמון בלקוח כך אנו עובדים שנים, לקוח שולח ערבות אישית עם צילום ת’יז ובכך זה נגמר”.
שיש.
78. קושי שישי, לנוכח גרסת יהודה שהוכחשה עייי זאב, ובהעדר עדים אחרים לחתימתה הנטענת של זאב בנוכחות יהודה, בימ”ש הורה על הגשת דוחות איכון של יהודה וזאב ביום החתימה הנטען. מהדויים של זאב עלה ששהה במשרד התובעת ביום החתימה בשעה שמונה בערב. יהודה הגיש תחילה דויית לפיו אין נתונים לגבי אותו יום. כאשר בימיש דרש הסבר, הוגש דויים ממנו עלה שיהודה לא היה במשרד התובעת בפסגת זאב בשעה שמונה בערב.
79. התובעת טענה בסיכומיה כי אין לשלול שזאב הגיע למשרד כשעה קודם לכן. אולם, בשעה 18:20 הטלפון הנייד של זאב אוכן במעלה אדומים ואילו בשעה 19:37 הטלפון הנייד של יהודה אוכן בגינות סחרוב. בשים לב למרחק בין מעלה אדומים שממוקמת מזרחית לירושלים ובין המשרד בפסגת זאב והמרחק בין המשרד בפסגת זאב ובין גני סחרוב, דרומית לפסגת זאב, ולעומסי התנועה מסביב לירושלים בשעת ערב, הסיכוי שהם נפגשו קלוש, עד לא קיים.
80. התובעת לא חקרה זאב בסוגיה זו, למרות שדויית האיכון היה לפניה בעת חקירתו וגם לא ביקשה לשוב ולחקור זאב, לאחר שקיבלה דויית האיכון המתוקן של יהודה.
81. לא זו אף זו, יהודה העיד בעמוד 109 בשורה 2 שזאב חתם לפניו בצהריים.
82. קושי שביעי, גבי פקר שקיבלה הפקס בו הועברה הערבות אישרה בחקירתה בעמוד 125 משורה 17 כי הפקס התקבל בשעה 18:36
הוא הגיע ב 1836., איך הדפסת אותו ? אז למחרת כנראה הדפסתי אותו, לא זוכרת את השעה של ההדפסה”
אולם, כאמור לעיל, יהודה העיד כי זאב חתם בצהרים. כמו כן, זאב אוכן בשעה 18:20 במעלה
אדומים.
83. קושי שמיני, בימייש לא מצא תשובה מניחה הדעת לתוכן שני מכתבים של התובעת מהם עלה כי הערבות לא נחתמה ביום 3010.16..
16 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
84. לפי מכתב מיום 2812.16. התובעת טרם קיבלה הערבות באותו מועד שכן גבי פקר, עובדת של התובעת, כותבת לגבי שטרייה, עובדת אחרת של התובעת, ייבנוסף ישלח ערבות אישית”. עמיר נשאל על כך בעמוד 85 משורה 19:
את מה שאמרתי קודם. כי הערבות כבר הייתה אצלנו לפחות על פי, גם הזיכרון וגם התיעוד של הדברים וגם הכיתוב של הפקס ב- 30 באוקטובר, היא כבר הייתה ברשותנו.
אוקיי, תאמר לי, כב’ הש’ הדר: יש איזה ערבות נוספת ששושני נתן, יותר מאוחר ? העד, מר בן- צבי: אני לא מכיר, אני יכול לשער, אבל, “
85. לפי מכתב מיום 91.17. גבי פקר כותבת לגבי שטרייה: “היום אמור לשלוח אלי כתב ערבות חתום”. עמיר התבקש להסביר גם תוכן מכתב זה ולהלן תשובתו בעמוד 85 משורה 2: ייעו’ד חן: שביום ה- 9 לינואר נשלח מייל על ידי לביאה שהיא מציינת ששושני אמור לשלוח לה כתב ערבות אישית, מה אתה אומר על כך? העד, מר בן- צבי: אני אומר על כך שאני לא מכותב על המייל הזה, עו”ד חן: אוקיי. העד, מר בן- צבי: הפשר שלו לא ברור לי, כי ערבות אישית התקבלה אצלנו עוד ב- 30 באוקטובר, זאת אומרת היא כבר הייתה בידנו.”
86. גם גבי ביטון לא ידעה בחקירתה בעמוד 124 משורה 18 להסביר תוכן המכתב מיום 91.17.:
מה זה הערבות מ 91., היתה לכם ערבות ?
למיטב זכרוני הערבות הגיעה בצורה לא קריאה ואז היא ביקשה שישלח קריא יותר. בספטמבר היו ההתקנות ובסיום קיבלנו את השיקים, כשבית המשפט שואל אותי מתי לראשונה הגיעה הערבות אני אומרת שאיני יודעת להגיד. “
87. גבי שטרייה לא זומנה ע”י התובעת להעיד כדי להסביר תמיהות אלה. זאת, על אף שהמכתבים הוגשו ע”י התובעת כחלק מראיותיה. יהודה שלל בעמוד 11 מסירת ערבות נוספת לתובעת.
88. רק לגבי פקר היה הסבר לתוכן המכתב מינואר בעת שנחקרה בעמוד 127. היא טענה לראשונה שהכוונה לשליחת ערבות תקינה. כשנשאלה מדוע לא צוין שרק צילום תעודת הזהות לא תקין, לא היה לה מענה מניח הדעת.
89. קושי תשיעי, בשונה מהמכתבים מדצמבר וינואר אין התכתבות דומה עובר למועד החתימה הנטען על הערבות. עמיר נשאל על כך בעמוד 88 משורה 3:
17 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
ייעו’ד חן: תאמר לי, שאלה אחרונה. יש לך תיעוד שאתם מבקשים מגולדשטיין, שושני, הנתבעת 1, לשלוח לכם כתב ערבות אישית ביום ה -3010.2016.. העד, מר בן- צבי: שאלה שצריך לבדוק אותה. אני מניח שיש פה תיעוד לזה בתוך מערכת המחשוב שלנו. “
90. לנוכח האמור לעיל, בימייש לא האמין לגרסת יהודה כי זאב חתם כביכול בנוכחותו על הערבות.
חווייד של מומחה להשוואת כתב יד
91. עוד לפני שנולדה הגרסה של התובעת כי זאב חתם בנוכחות יהודה, היא ביקשה מבימייש למנות מומחה להשוואת כתב יד ובימיש מינה מומחית מטעמו. כאמור לעיל, חווייד שהגישה המומחית קבעה ברמת סבירות נמוכה כי זאב חתם על הערבות. המומחית הסבירה הדרוג הנמוך בכך שהתובעת מסרה לה צילום של הערבות. התובעת ייחסה בסיכומיה, משקל רב לחווייד של המומחית.
92. אולם, בדיקה של צילום במקום מסמך מקור פוגעת ביכולת להגיע למסקנה ברמה גבוהה שכן לא ניתן לבדוק לחץ שהפעיל החותם.
93. כאן המקום לציין שהמומחית לא קיבלה מסמך מקור שכן הערבות החתומה הועברה אל התובעת בפקס והתובעת מעולם לא קיבלה מסמך מקור. גם יהודה לא צרף לתצהירו מסמך המקור עליו חתם, לגרסתו, גם זאב.
94. המומחית מטעם בימייש אישרה בעמ 41 משורה 8 שכאשר אין לפני המומחה המסמך המקורי עליו לנהוג בזהירות רבה :
אבל, נכון שבפסקי דין נכתב שכשבודקים מסמך שהוא העתק אז צריך ממש לבדוק את זה בזהירות רבה ולהסיק מסקנות זהירות, נכון? ת: יש פסקי דין ואני בגישה הזאת שצריך כן, המומחה צריך לציין את זה בחוות הדעת ולא לתת דירוג למסקנה בדרגה הגבוהה ביותר כשלא היה לו את המסמך המקורי. יחד עם זה יש פסקי דין גם של העליון, יש לי אותו באיזה מקום. שכן מאשרים לבדוק, להסתמך על מסמך מצולם, אני
מיד אמצא את זה.”
95. בשונה מעמדת זאב בסיכומיו, בימייש לא שולל הסתמכות על חוייד שהוכנה על יסוד צילום. אולם, בימיש מסכים עם זאב, שבמצב זה יש לנהוג בזהירות רבה ולהביא בחשבון ראיות נוספות, ככל שישנן. לענייננו, אכן ישנן ראיות נוספות וכבדות משקל לפיהן, לא זאב חתם על הערבות. נוסף לכך, העובדה שיהודה, העד מטעם התובעת, לא העמיד את הערבות המקורית שלגרסתו נחתמה
18 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
בנוכחותו ונשלחה בפקס לתובעת, יוצרת קושי לעצם התבססות התובעת על המסמך שנבדק מכת כלל הראיה הטובה ביותר. לעניין זה ראו עא 6205/98 מייקל סקוט אונגרני דניאל עופר (פורסם בנבו).
96. זאב הגיש חנייד מטעמו שמסקנתה בדרגה גבוהה של 90
% היא כי הוא לא חתם על הערבות. המומחית מטעם זאב, גבי קדוש, התבקשה להסביר מהי הטעות שנפלה לדעתה בחווייד של מומחית
בימ”ש והיא ענתה בעמוד 51 משורה 24:
אוקיי, אני חושבת שהיא טעתה בקביעה שלה איפה נגמרת החתימה, מכיוון שהחתימות שם משתבללות אחת אל תוך השנייה. אני חושבת שהיא קבעה שקו אחד עולה על קו שני, היא לא יכולה לבחון את זה על סמך צילום, זה אפשר לראות רק במקור, בבדיקה מיקרוסקופית, איזה קו נמצא מעל איזה קו. אני חושבת שההתייחסות שלה הייתה למאפיינים צורניים, כמו שאמר עורך הדין, ללולאה שנמצאת מתחת לקו שורה. אני חושבת שהסכמנו שתינו שהציר כתיבה הוא ציר כתיבה תנודי, כלומר הוא נע מימין לשמאל,..
העדה, גב’ קדוש: אין שם קווי כיסוי כמו שטוענת המומחית שהיות ויש קוי כיסוי, גם בחתימת המחלוקת זה סוג של טביעת אצבע ולכן זה בהכרח קיים. כב’ הש’ הדר: ב/21 זה חתימה שהוא חתם בפניה, העדה, גב’ קדוש: כן….
כב’ הש’ הדר: אז יכול להיות שבהכתבה אני משנה לא? העדה, גב’ קדוש: בהכתבה אני אשנה את הצורה אדוני. אני לא יכול לשלוט בקווי כיסוי, זה משהו שאני עושה באופן אוטומטי, כמו נקודות עצירה, כמו נטייה לעשות משיכות של קו שיש לו, כב’ הש’ הדר: זה לא מסקנה נחרצת מדי? העדה, גב’ קדוש: לא, אז אני מסבירה, שיש לו למשל, יש לו נטייה למשוך את קו ההתחלה. בקו ההתחלה שלו הוא עושה סוג של זיז, זה משהו שאדם עושה באופן אוטומטי והוא מתקשה לשנות את זה גם כשהוא מנסה להסוות את חתימתו.”
97. נוסף למחלוקת לגבי קו הכיסוי, גבי קדוש הצביעה בעמוד 57 משורה 8 על חילוקי דעות גם לגבי זווית החתימה: “העדה, גב’ קדוש: אוקיי. סעיף ג/2 טוענת פנינה שהזווית שנוצרת בין חתימת המחלוקת זו הזווית,
כב’ הש’ הדר:
רגע.
העדה, גב’ קדוש:
הקו מתחיל מכאן ויוצר זווית.
19 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
כב’ הש’ הדר: בקו האופקי. העדה, גב’ קדוש: כן. כב’ הש’ הדר: אני מסמן בעיגול, כן. העדה, גב’ קדוש: היא טוענת שזה אותה זווית בחתימות העדות. אני טוענת שהזווית היא שונה, גם בחתימה הזו, גם בחתימה הזו. אם אדוני ישים לב הוא נוהג בדרך כלל לחצות את הקו האופקי. לחצות עם התחלה של קו אדוני, אתה מבחין בזיס שאני מדברת עליו? כב’ הש’ הדר: כן, את לא היית בחקירה שלה, זה עלה. העדה, גב’ קדוש:
שלא מופיע בכלל בחתימת המחלוקת.”
98. בימיש נמנע מהכרעה במחלוקת בין המומחיות בעניין קווי הכיסוי וזווית החתימה, שכן כאמור לעיל, ממילא המומחית מטעם בימייש ייחסה דרוג נמוך למסקנתה. אולם, חילוקי הדעות בעניין קו הכיסוי וזווית החתימה מדגימים הקושי, שנוצר עקב העדר מסמך מקור, להגיע למסקנה נחרצת.
99. המומחיות גם חלקו לגבי הנכונות של אחד ממרכיבי הבדיקה של מומחית בימייש בו היא מנחה החותם לחתום כאשר מבטו מוסט הצידה כך שאינו רואה הדף עליו חותם. ראו בעמוד 54 משורה
:24
ייהעדה, גב’ קדוש: כיוון שהפריסה, הפריסה בחלל משתנה לגמרי, והרבה מאוד מהמאפיינים שאנחנו בודקים, פרופורציות בחלקי חתימה, פריסת החלל היא משהו שאדם צריך לראות. גם כשאני בוחנת כתב יד של אדם, כב’ הש’ הדר: מצד אחד, מצד אחד אני נוטה להסכים אתך, העדה, גב’ קדוש: כן. כב’ הש’ הדר: מצד שני דברים שאולי הוא רצה לשנות כשהוא לא רואה, אז קשה לו לשנות ? העדה, גב’ קדוש: אדם שרוצה לשנות את חתימתו, יצייר חתימה בצורה שונה לגמרי. גם חתימת המחלוקת היא לטענתי לא חתימה מוסוות, כי אחרת, “
גם במחלוקת זאת, בימייש לא מוצא להכריע, אולם מתרשם שגם מחלוקת זאת מצדיקה נקיטת זהירות רבה לגבי הקביעה של המומחית מטעם בימייש שזאב חתם על הערבות.
100. לכל אלה, וכאמור לעיל, יש להוסיף ולהדגיש, כי במהלך חקירת יהודה, הוא אישר כי זייף חתימות זאב על שיקים, לטענתו, בהסכמת זאב. זאב הכחיש זאת ואף טען שזמן רב לאחר שהקשר בינו ובין יהודה נותק נמסרו לחברת גבס שיקים שכביכול זאב חתם עליהם.
101. המומחית, גבי קדוש, הסבירה בחקירתה בעמוד 58 משורה 29 שאין צורך להיות אמן בזיוף לצורך ביצוע זיוף :
:
20 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
ייכב’ הש’ הדר: אז לכאורה המסקנה היא שהיה פה או אומן, או מומחה לזיופים. העדה, גב’ קדוש: או, אני אתן לאדוני דוגמה פשוטה. אדם יכול להניח דף על דף, ולחרוט את החתימה ולמלא את החתימה מתחת. זה יצא די דומה למאפייני כתב היד של הכותב.”
*
102. המומחית מטעם זאב הסבירה בהמשך חקירתה כי בגלל שאין ברשות בימיש מסמך המקור, לא ניתן לבדוק בו קיום שקעים שנוצרו עקב ביצוע זיוף בשיטה שתיארה.
103. בימייש התרשם מהחתימות של זאב כביכול שיהודה אישר בעדותו כי זייף שיהודה הצליח לזייף חתימת זאב בהצלחה לא מבוטלת. אף יהודה התקשה בעמוד 93 משורה 24 לזהות מתי החתימה היא של זאב ומתי שלו. ייהעד, מר שושני: אני לא בא בוודאות להגיד לך שאני חתמתי או הוא חתם. זה, יכול להיותש אני חתמתי בשמו. בהתאם לזה שהעברנו אלפי שיקים, זה לא רק השיקים האלה. אלפי שיקים.”
104. כך גם לא ידע לענות בעמוד 95 משורה 8 מי חתם ייבשסיי זאב כביכול על ההזמנה:
נכון שהחתימה כביכול של גולדשטיין אתה חתמת? אני לא יכול להגיד לך בוודאות. תסתכל על החתימה.
אני מסתכל על החתימה, שלי בוודאות, על החתימה שלו אני לא יודע. אני לא יכול להגיד לך, זה נראה כמו החתימה שלו. אני לא בא להגיד לך, “
105. המסקנה היא שאין בחווייד של המומחית מטעם בימייש, שממילא סוגה ובצדק ע”י המומחית עצמה, כדי לבסס המסקנה שזאב חתם על הערבות. הכלל הוא כי תובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל הטענות העובדתיות המרכיבות את עילתו. אולם, גם אם בימיש יביא בחשבון שעל פי כלל ייהידיעה המיוחדת”י, ראו עא 6205/98 מייקל סקוט אונגר נ’ דניאל עופר (פורסם בנבו), התובעת עמדה בנטל ראשוני, מהראיות שהובאו לפני בימייש, יש לקבוע כי זאב לא חתם על הערבות.
התובעת התרשלה
106. התובעת לא הצליחה להוכיח כי זאב חתם על הערבות, ואין לה, אלא להלין על עצמה בעניין זה. זאת, מכיוון שלא נקטה צעדים בסיסיים לצורך הבטחת התשלום בעד התמורה.
107. מהראיות התברר שהתובעת ביצעה ההתקנה בסכום לא מבוטל בחודש ספטמבר בטרם קיבלה התשלום וזאת על יסוד התחייבות של החברה בלבד לשלם התמורה. בתום ההתקנה, קיבלה
21 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
שלושה שיקים במקום אחד ואז יהודה ביקש מהתובעת לדחות מועד התשלום הראשון. רק בשלב זה, התובעת בדקה באמצעות גבי ביטון מצבה הכלכלי של החברה. לפי גרסת עמיר שעלתה לראשונה בחקירתו, הוא הסכים לפריסת תשלומים בעקבות התחייבות יהודה וזאב, אותם לא הכיר עובר לשיחתו עמם, להעביר אליו ערבות.
108. בנסיבות אלה, מצופה היה שהתובעת תעמוד על חתימת הערבות לפני נציג התובעת, או עו”ד. לעמיר לא היה מענה סביר מדוע לא דרש זאת, על אף סכום העסקה שאינו מבוטל.
109. נוסף לכך, התברר שהתובעת קיבלה צילום תעודת זהות של אב שהגיע אליה בפקס כאשר יילא רואים בו כלוסיי. ראה תשובת עמיר בעמוד 67 שורה 23: ייעו’ד חן: בתמונה הזאת, אתה יכול לזהות מי נמצא בתמונה? העד, מר בן- צבי: בתמונה הזאת לא. עו”ד חן: לא? יש לך תמונה אחרת שאתה יודע לזהות. העד, מר בן- צבי: אני יודע שזה צילום של צילום שעבר, כב’ הש’ הדר: רגע, הפרטים של, הפרטים נמצאים? תן לנו להציץ. העד, מר בן- צבי: בצילום עצמו, כב’ הש’ הדר: לא רואים כלום. העד, מר בן- צבי: לא רואים כלום.”
110. גבי פקר תארה לראשונה בעדותה גרסה מפורטת לגבי קבלת צילום תעודת הזהות של זאב
בעמוד 126 משורה 17:
ייש.
הצלחת לזהות!
מה שקורה שלא הצלחנו לזהות וזה הגיע מטושטש ולכן נתבקשתי על ידי בן צבי לבקש שוב לשלוח ערבות אישית ברורה יותר, זה לא היה באותו יום. סליחה, זה היה באותו יום אבל הם לא עשו את זה באותו יום. והאמנתי לשושני שזה בסדר ואחרי שקיבלתי את הערבות הראשונה.. כשבית המשפט שואל אותי האם עדכנתי את בן צבי שבקשתו לא מולאה אני אומרת שכן והוא אמר לי להמשיך לבקש עד שנקבל. המשכתי לבקש וכשבית המשפט שואל אותי מתי לראשונה עדכנתי את בן צבי שאני המשכתי לבקש ולא קיבלתי אני אומרת שבמשך כל הזמן
בשלב מסויים ויתרתם?
לא ויתרנו, המשכתי לבקש, העברנו לאביגיל מהנהיים מייל בנושא והערבות האישית שהייתי אמורה לקבל לא הגיעה. כשבית המשפט שואל אותי האם הערבות לא הגיעה אני מסבירה שהערבות האישית הראשונה הגיעה מטושטש ולא ראו כמעט כלום ובגלל ששושני ביקש ממני שוב ושוב לדחות את הפקדת השיקים העברתי מייל בנדון לאביגיל מהנה”ח וגם לבן צבי ששוחח עם בעלי המניות. היו לנו כמה שיחות. כשבית המשפט שואל אותי איך אני יודעת שגם בשיחה
22 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
השניה בן צבי דיבר עם בעלי המניות אני אומרת שאני יודעת שהוא דיבר איתו עם שושני לפחות פעמיים, ממה שבן צבי סיפר שהוא דיבר איתו עוד כמה פעמים לא יודעת כמה. כשבית המשפט שואל אותי מדוע אמרתי שהוא דיבר עם בעלי המניות אני אומרת שבבקשה הראשונה הוא דיבר
איתם”.
111. מעדות גבי פקר עולה כי התובעת הבינה מיד לאחר קבלת הערבות שלא ניתן לזהות זאב בצילום תעודת הזהות שהועבר אליה, וראתה בכך פגם שמחייב תיקון ע”י שליחה מחדש של הערבות וצילום תעודת הזהות. אולם, גבי פקר אישרה כי התובעת לא הצליחה לקבל צילום קריא. גרסה זו לא הובאה ע”י התובעת כמצופה עד מועד חקירת גבי פקר.
112. לא זו אף זו, בעמוד 127 בשורה 32 גבי פקר העידה כי לא עדכנה עמיר שנפל פגם בערבות.
113. מכאן שלגרסת התובעת היא מבינה בסוף חודש אוקטובר 2016 שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים וכי יש פגם בערבות של זאב, אך היא מסתפקת בבקשות חוזרות ונשנות מיהודה לקבל צילום תקין של תעודת הזהות של זאב, ורק בחלוף 7 חודשים מגישה תובענה זו בחודש מאי 2017. גבי פקר הסבירה התנהלות זאת בכך שיאנו אנשים טובים שמאמינים.” מכיוון שמדובר בהתנהלות עסקית בסכום נכבד, בנסיבות שפורטו, אין לקבל תשובה זו.
עילות תביעה נוספות של התובעת
114. התובעת טענה כי יש לחייב זאב בגין חוב החברה בשלל עילות שמי מהן לא הוכחה.
115. התובעת טענה כי זאב אינו דובר אמת וכי הוא הזמין הסחורה, חתם על השיקים ואף חתם על הערבות. בימייש דחה טענות אלה. התובעת לא הצליחה להוכיח כי זאב היה מודע כלל לעסקה ובימייש האמין לזאב כאשר טען כבר בגרסתו הראשונה כי דרש מיהודה להפסיק ההתקשרות לגבי בית הספר מבוא חורון עקב הקשיים אליהם נקלעה החברה.
116. נוסף לכך, התובעת טענה שזאב היה רשלן.
117. לעניין מתן השיקים של החברה לתובעת, לגרסתו, עייי יהודה, לזאב לא היה מענה מניח הדעת לגבי המעקב שלו אחר משיכת שיקים עייי החברה באמצעות יהודה.
118. אולם, התובעת ביצעה ההתקנה לפני שקיבלה השיקים ומכאן שלא רשאית לטעון להסתמכות על קבלת השיקים לצורך ביצוע ההתקנה.
23 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
119. כל יתר הפעולות, שליחת הזמנה ללא ידיעת זאב, חתימה על ערבות ללא ידיעת זאב, אינן מקימות התרשלות של זאב.
120. בעת חקירתו, עמיר נשאל מדוע הוגשה תביעה נגד זאב ועל כך ענה בעמוד 87 משורה 28: “אני לא יודע מה ישיניתי את הגירסה שלי, אני, התנהלנו מול חברת גולדשטיין באמצעות שושני וכשהגענו לחתימה לערבות אישית היו שם חתימה נוספת, כנראה של גולדשטיין וכשהתיק הגיע לדיון משפטי אז ברור שגם מר גולדשטיין נתבע, כי הוא בעל מניות.”
121. כאמור לעיל, יהודה אישר שזאב לא היה באתר העבודה עוד לפני חודש מאי, שעה שההזמנה הודפסה ע”י התובעת בחודש ספטמבר ובימייש קבע כי לא הוכח שחתם על ההזמנה, על השיקים או על הערבות.
122. אין די בהיות זאב בעל מניות כדי לבסס נגדו תביעה באופן אישי ע”י הרמת מסך, או אחריות אישית אחרת, בעניין התקשרות של החברה, אלא יש להוכיח מעורבות אישית שלו, מעבר להיותו בעל מניות.
123. לגבי הטענה להתעשרות שלא כדין, התובעת לא הוכיחה כי זאב התעשר כביכול באופן אישי מהסחורה שסיפקה לחברה.
בימ”ש דוחה התביעה
124. לנוכח האמור לעיל, בימיש דוחה התביעה.
דיון בהוצאות
125. בימייש מבין לליבו של ספק שסיפק סחורה לחברה ומצא עצמו מול שוקת שבורה. אולם, בימייש התרשם שהתובעת שהתרשלה באופן בו אמורה הייתה להבטיח תשלום התמורה, ניסתה לייצר ראיות נגד זאב, יש מאין. לא זו אף זו, היא העלתה טענות עובדתיות כביכול, לרבות במסגרת תצהירים, שעדיה אישרו כי אינן נכונות, וזאת כדי לחפות על כשליה. התובעת ניסתה להטעות בימ”ש ויש לייחס להתנהלות זו חומרה יתרה.
126. לחובתו של זאב, יאמר כי הפריע לא פעם לדיונים ובימייש עמד לפסוק נגדו הוצאות לטובת אוצר המדינה כפי שעולה מהפרוטוקולים.
24 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
127. אשר על כן, בימייש מחייב התובעת לשלם לזאב שכייט בייב בסך של 20,000 ₪ בלבד וכן להשיב לו חלקו בשכר המומחית מטעם בימייש ושכר הטרחה ששילם לגבי קדוש.
סוף דבר
128. אשר על כן, בימייש דוחה התביעה נגד זאב ומחייב התובעת לשלם לו שכייט בייב בסך של 20,000 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל. כמו כן, מחייב התובעת לשלם לזאב חלקו בשכר המומחית מטעם בימייש ושכר הטרחה ששילם למומחית מטעמו
צמוד כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.
ניתן היום, יייד אייר תשייפ, 08 מאי 2020, בהעדר הצדדים.
ידי הדר, שופט
25 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
הדיון השני
9. ביום 43.19. התקיים הדיון השני. בימיש דן בבקשת התובעת למחוק סעיפים מתצהיר זאב ולמשוך ממנו נספחים. בימ”ש נתן לזאב הזדמנות נוספת להגיש בקשה לתיקון תצהיר גילוי
המסמכים מטעמו.
הגשת תצהיר גילוי מסמכים ע”י זאב
מטעמו ובימייש קיבל הבקשה ביום 14.19.
10. זאב הגיש בקשה לתיקון תצהיר גילוי המסמכ וחייב אותו לשלם לתובעת הוצאות הבקשה.
הדיון השלישי
11. ביום 215.19. התקיים הדיון השלישי. בימ”ש קבע מועדים לשמיעת הראיות, סדר הנחקרים וזמני החקירה.
הדיון הרביעי
12. ביום 1411.19. התקיים הדיון הרביעי. נחקרו המומחית מטעם בימיש, המומחית מטעם זאב, גב’ מלי קדוש, מר עמיר בן צבי, מנהל התובעת (להלן: ייעמיריי) ויהודה. בדיון נקבע כי זאב ויהודה יגישו דוחות איכון של הטלפון הנייד שלהם במועד חתימת הערבות הנטען בו נקב יהודה.
הגשת דוחות איכון
13. ביום 812.19. הגיש זאב דויית איכון מטעמו וביום 1212.19. התובעת הגישה דויים מטעם יהודה ללא נתונים. בימייש הורה ליהודה להגיש תצהיר בו יסביר אם ביום החתימה על הערבות, כגרסתו, היה ברשותו מספר טלפון אחר מהמספר שמסר לצורך בדיקת האיכון. ביום 1812.19. התובעת הגישה בקשה להגשת דויית איכון מתוקן.
הדיון החמישי
14. ביום 2212.19. התקיים הדיון החמישי. נחקרו גבי ביטון, גבי פקר וזאב. בתום הדיון בימייש קצב לתובעת פרק זמן להגיש בקשה להאריך המועד להגשת דויית איכון מתוקן עייי יהודה.
3 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
הגשת דו”ח איכון מתוקן של יהודה
15. לאחר הדיון, בימייש האריך המועד להגשת דויית איכון מתוקן עייי יהודה תוך חיוב התובעת בהוצאות. ביום 231.20. התובעת הגישה דויית איכון מתוקן של יהודה.
הגשת סיכומים
16. התובעת הגישה סיכומיה ביום 182.20. וזאב ביום 143.20..
דיון והכרעה
17. על בימייש להכריע במחלוקת: האם זאב חתם על הערבות שמכוחה הוא נתבע לשלם חוב החברה ? והאם יש לחייב אותו מכח עילות נוספות?
גרסת התובעת
18. התובעת טענה בכתב התביעה כי בזמנים הנוגעים לתובענה, הזמינה החברה ממנה, באמצעות יהודה וזאב, תשע מערכות סינון ואבייב, לרבות ציוד נלווה למערכות, למיזם בניה, שהוקם על ידי החברה, בבית ספר מבוא חורון.
19. התובעת טענה שביום 79.16., היא שלחה לחברה הצעת מחיר כוללת, לרכישת מערכות סינון ואבייכ לרבות התקנת המערכות במיזם בסך כולל של 194,828 ₪ לא כולל מע”מ.
20. החברה ויהודה חתמו ואישרו את הצעת המחיר, בתנאי תשלום יישוטף+60 יום בצ’ק דחוי, שיימסר בהתקנה”.
21. לימים התברר לתובעת, כי יהודה, ניהל עמה משא ומתן, בחוסר תום לב, ואף פעל לקיום ההסכם בחוסר תום לב, וזאת לשם קבלת הסחורה נשוא כתב התביעה, בשעה שהיה מודע לכך שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי התובעת.
22. זאת מכיוון שהחברה נקלעה לקושי כלכלי, שהיה בו כדי למנוע ממנה לפרוע את התשלום הנדרש עבור המערכות- כפי שאכן קרה בפועל, בסופו של יום.
4 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
23. ביום 149.16. מסרה התובעת ייבידייי החברה, חשבונית מס לתשלום, בסך כולל של 227,949 . דא עקא, במקום למסור בידי נציג התובעת, המחאה אחת לתשלום, בתנאי תשלום של שוטף + 60, נמסרו לתובעת על ידי הנתבעים, שלוש המחאות לתשלום (כייא בסך של 75,983 ₪).
24. נציג התובעת הסב תשומת לב הנתבעים, שהסכם ההתקשרות לא אפשר לחברה, לשלם את הסכום בשלושה תשלומים. יהודה השיב, כי החברה נקלעה לקושי כלכלי זמני בלבד, ומשכך נרשמו לפקודת התובעת, שלוש המחאות.
25. לאור האמור, התובעת חייבה את יהודה וזאב לחתום כלפיה על כתב ערבות אישית לתשלום התחייבויות החברה כלפיה. ביום 3010.16. חתמו יהודה וזאב על כתב ערבות אישית, בערבות בלתי מוגבלת בסכום כלפי התובעת.
26. כל ההמחאות שנמסרו לתובעת, חוללו על ידי החברה, מחמת אין כיסוי מספיק. למרות פניות חוזרות ונשנות, לא מצאו לנכון הנתבעים, עד עצם הגשת התובענה, לקיים את התחייבויותיהם, באמצעות תשלום סכום החוב לתובעת.
גרסת זאב
27. זאב טען בכתב ההגנה, כי תוכן כתב התביעה אינו מגלה נגדו עילת תביעה. הוא מעולם לא התחייב כלפי התובעת ואינו ערב אישית לחברה כלפי התובעת.
28. עוד טען כי לא מכיר את התובעת ומעולם לא פנתה אליו בעניין עבודה ו/או קשר עסקי. המו”מ שהתקיים בעניין הציוד שסופק לא קשור לעסקה זו, שכן עוד בטרם נכרתה העסקה, הוא הודיע ליהודה עוד קודם, ביום 305.16. שלא להמשיך ולבצע עבודה בביהייס מבוא חורון.
29. זאב טען שיהודה הינו פושט רגל שחייב לזאב ולאחרים מאות אלפי שקלים וכי הוא הגיש נגדו תביעת חוב לנאמן.
30. החתימה של זאב על כתב הערבות הינה מזויפת. זאב דרש שיעיד מאן דהוא כי הוא חתם בפניו על ערבות לטובת התובעת.
5 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
גרסת התובעת מבוססת על השערות ואף גובלת בניסיון להטעות בימ”ש
31. הגרסה הראשונה של התובעת נמסרה בכתב התביעה. היא טענה שזאב חתם על הערבות ותו לא. כאמור לעיל, כתב התביעה מתייחס אך ורק לפעולות של יהודה, למעט לעניין החתימה על
הערבות.
32. הגרסה הראשונה של זאב נמסרה בבקשה לביטול פסק הדין. הוא טען כי לא ערב להתחייבויות החברה כלפי התובעת ואף אינו מכיר אותה או את גבי ביטון ששמה נזכר בכתב התביעה. משלב זה, התובעת העלתה מספר גרסאות שנועדו לבסס טענתה שזאב חתם על הערבות.
הגרסה שזאב חתם על הזמנת המוצר
33. התובעת טענה בכתב התביעה שיהודה והחברה חתמו על הזמנת המוצר. גם בתצהיר שתמך בתשובה לבקשה לביטול פסק הדין וגם בתצהיר עדותו הראשית של עמיר, הוא לא הצהיר או טען שזאב חתם על ההזמנה. אולם, בעת חקירתו, העיד בעמוד 75 בשורה 27 שזאב חתם על ההזמנה: ייעו’יד חן:
יש לך ראייה שגולדשטיין חתם על ההסכם? העד, מר בן- צבי: אני לא גרפולוג. עו”ד חן:
אז למה חתמת שגולדשטיין חתמת על ההסכם ? העד, מר בן- צבי: כי הדעת נותנת שהלקוחות שלנו שמזמינים ואנחנו עובדים עם אלפי
לקוחות, הם אלה שחותמים על ההזמנות שלנו בהמשך לתקשורת.”
34. זאב טען שההזמנה נעשתה ללא ידיעתו ונשאל על כך בעמוד 135 משורה 3: “ש. מפנה לנספח ב של התובעת ומראה לך שתי חתימות ואני אומר לך שאחת החתימות היא שלך וידעת על ההזמנה?
אני אומר לך שזו לא התימתי, גם הגרפולוגית התייחסה לזה, זו לא חתימה שלי וגם לא
דומה לה.”
35. זאב טען שאם היה יודע על ההזמנה היה מבטל ההתקשרות מיד. זאב נשאל על כך בעמוד 129
משורה 21:
“אני לא הזמנתי מהחברה שלכם שום דבר, לא יודע מתי בוצעה ההזמנה, אם היו מתקשרים אלי הייתי אומר שלא לספק שום דבר שקשור למבוא חורון כי כשהייתי בבניין הזה בגמר השלד הקבלן הראשי נשאר חייב כ 15. מליון ₪ והמועצה העבירה לחברה והוא לא העביר לנו, לכן לא יכולנו להמשיך יותר”.
6 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
36. בעמוד 132 משורה 25 זאב נשאל לגבי הראיות המבססות טענותיו כי יהודה המשיך לעבוד עם הקבלן הראשי לאחר שזאב הודיע לקבלן הראשי על הפסקת העבודה:
בס’ 36 לתצהירך טענת ששושני עשה יד אחת עם הרשקוביץ והוא המשיך לבצע את העבודה, אם הודעת לקבלן שאתה לא חלק מהפרוייקט והוא המשיך לבצע ולא שעה לבקשתך מדוע לא זימנת אותו להעיד?
אני מסוכסך עם הקבלן הראשי ואני בטוח שלא יבוא להעיד. הפרוטוקולים שצירפתי עליהם שילמתי קנס מוכיחים שמעולם לא ישבתי בישיבה עם הקבלן הראשי ושושני, מי שניהל את ההפקה והנוכלות זה שושני והקבלן הראשי, שושני לא עושה דבר לשם שמים וכנראה שהרוויח מזה מליונים.
מה קשור לזה שאתה מסוכסך איתו, אם היית מעביר את הדרישה היה מגיע ומעיד שאכן הודעת לו שאינך חלק מהפרוייקט?
צירפתי מסמכים המעידים שלא הייתי מעורב בפרוייקט או בכספים או כל דבר שקשור
תראה לי מסמך ואני אומר לך שגם המסמך שצירפת והפנית אליו זה ששושני יושב כבעל מניות לא אומר שלא היית מודע למתרחש?
אני רוצה להתייחס לנספח 14 לתצהירי שהם מכתבים שב”כ הנתבעת שלחה לקבלן ואני מפנה לנספח 13 – ערבות אישית ששושני נתן לחברת הכל לבניין שאני סירבתי לחתום עליה, מפנה לבית הילל. כשבית המשפט אומר לי שאני שוב לא עונה לשאלה אני אומר שמפנה לפר’ נספח 9 ולרשימת הנוכחים. אני לא ידעתי מה קורה שם”.
37. התובעת עימתה את זאב בחקירתו עם טענות שונות בקשר למצבה הכלכלי של החברה וטענה כי הסתיר מבימייש מעורבות החברה בפרשה של חשבוניות מזויפות. ספק אם זאב היה מעורב בפרשת החשבוניות הזרות או המזויפות שכן לא הוצג פסק דין חלוט בסוגיה זו.
38. נוסף לכך, גם יהודה שטען כי זאב הסכים לשליחת ההזמנה, אישר בעמוד 99 משורה 5 שזאב לא היה באתר העבודה עוד לפני חודש מאי, שעה שההזמנה הודפסה ע”י התובעת בחודש ספטמבר: ייהעד, מר שושני: אני כן, בשלב מסוים אני ביקשתי ממנו שלא יהיה בכלל באתר כי הוא הסתכסך, כב’ הש’ הדר: הוא זה מר גולדשטיין ? העד, מר שושני: מר גולדשטיין, כן, שהוא הסתכסך עם כולם שם. ולא יכולנו פשוט להמשיך לעבוד כשהוא נמצא שם. אז אמרתי לו ‘יש מספיק עבודות בחוץ, המון פרויקטים בחוץ. תטפל אתה בפרויקטים שבחוץ, אני רוצה לגמור פה בשלום את הפרויקט הזה’. עו”ד חן:
תאמר לי, זה היה בסביבות מאי בערך שאמרת לו, העד, מר שושני: לא, הרבה לפני, מה.”
7 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
39. יהודה לא שלל בעמוד 110 משורה 11 טענתו של זאב כי האחרון ביקש ממנו בשלבים מסוימים לעצור את העבודות:
הוא לא ביקש ממך לעצור את העבודות ? לא, בשלבים מסוימים.”
40. בעמוד 111 משורה 22 יהודה טען שזו הייתה ייהצעה” של זאב בחודש ספטמבר, הוא החודש
שבו הודפסה ההזמנה.
כפי שיפורט בהמשך, בימייש לא האמין לגרסת יהודה. לכן, בהעדר חוייד של מומחה לכתב יד לפיה זאב חתם על ההזמנה, ומכיוון שהתובעת עצמה לא טענה זאת בכתב התביעה, בימייש קובע שלא הוכח כי זאב חתם על ההזמנה.
הגרסה שגם זאב מסר לתובעת שיקים
42. בסעיף 15 לתצהירו, עמיר הצהיר שייהנתבעים” מסרו לתובעת שיקים. בעת חקירתו בעמוד 78 משורה 3 התברר כי אינו יודע מי מסר השיקים: “עו”ד חן:
שלושת הנתבעים נתנו לך את השיקים או ששושני מסר לכם? העד, מר בן- צבי: ראשית, אני קורא מתוך התצהיר, “נמסר לתובעת על ידי הנתבעים שלוש החמאות”, אם השאלה מכוונת מי בדיוק מסר פיזית את השיקים,
אז מי מסר את השיקים? אינני יודע. אני מקבל את השיקים אצלי, הם מגיעים למשרד מהמתקין.”
43. גם גבי ביטון הצהירה שייהנתבעים” מסרו לתובעת השיקים וגם היא אישרה בחקירתה בעמוד 122 בשורה 10 שאין היא יודעת אם זאב מסר שיקים. “אני לא באמת יודעת מי מסר את השיקים לא הייתי בשטח, המתקינים לוקחים את השיק לא יודעת מי היה בהתקנה”.
44. לא רק שזאב הכחיש כי מסר לתובעת שיקים, הוא טען כי יהודה זייף חתימתו גם על השיקים. ראו עדותו מעמוד 134 משורה 2.
כשאני מסתכל על החתימות של השיקים ועל דוגמאות החתימה, הדוגמאות שסיפקת זהות, מה השוני!
אלה לא חתימות שלי על השיקים והן לא זהות לחתימות שלי. אצלי אין את הז יש רק קו שנכנס ועולה, כרגע ציירתי את החתימה שלי. על השטר אין חתימה שלי ולא נתתי הרשאה לשושני לחתום במקומי
8 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
לטענתך שושני רשם את ההמחאות מפנקס שיקים של החברה? נכון אתה כבעל מניות אינך בודק מה ההמחאות שנרשמו מפנקס ההמחאות ?
שושני מאוד קשה ועקשן הוא לא היה מראה מעולם פנקס שיקים, היה כמו שור קדימה ולא עניין אותו כלום, הוא העיד כשאמרתי לו לעצור את הפרוייקט הוא אמר שזרק אותי, אם נתן שיקים דחויים אני לא יכול לדעת. כשבית המשפט שואל אותי האם בדקתי את פנקסי השיקים ומתי אני אומר ששושני לא השאיר במשרד את פנקסי השיקים וההעתקים, הוא מידר אותי מאז שאמרתי לו לעצור את הפרוייקט בסוף מאי או יוני 2016. כשבית המפשט שואל אותי האם מייד דרשתי ממנו לקבל את פנקסי השיקים כדי לבדוק לפי הספרים מה השיקים שנמשכו אני אומר שהוא לא רצה לתת למרות שדרשתי
תפנה לתצהיר או לכתבי הטענות לסיפור כזה אין. לא חשבתי שזה רלוונטי לתביעה
לטענתך זה שהשותף שלך מפזר שיקים לכל העולם ואתה מספר לראשונה שביקשת ממנו את הפנקסים ולא נתן לך, אתה אומר שלא חשבת שזה מהותי, האם זה לא חשוב!
לא חשבתי שזה חשוב כשידעת לטענתך שהשותף שלך מפזר שיקים האם זה לא מוביל לסיום השותפות ? לא ידעתי למי פיזר עד שהגיעו בתחילת 2017 ואז הבנתי מה גודל הצרה”
9 € 9
45. אמנם גרסתו של זאב אינה חפה מקשיים, אולם מרגע שיהודה הודה, כפי שיפורט בהמשך, כי זייף חתימת זאב, גם בעניין זה בימייש קובע כי לא הוכח שזאב מסר, או חתם, על השיקים שנמשכו מחשבון החברה, שנמסרו לתובעת.
הגרסה שזאב חתם בפני התובעת על הערבות
46. התובעת טענה בסעיף 11 לתשובתה לבקשה כי זאב ייחתם בפניה על כתב ערבות אישית ביום 3010.16.יי.טענה זו לא הופיעה בתצהיר עמיר, מנהל התובעת, שצורף לתשובה לבקשה. בימ”ש קובע כי גרסה זו לא הייתה נכונה וכי התובעת ניסתה להטעות בימייש בסוגיה מהותית..
הגרסה שזאב סיכם טלפונית עם מנהל התובעת חתימתו על הערבות
47. עמיר הצהיר בסעיף 4 לתצהיר שנחתם ביום 222.18. ושצורף לתשובה לבקשה לביטול פסק הדין שהוא שוחח עם זאב לפני החתימה על הערבות, ולאחריה, וזאב הבטיח לו כי החוב ישולם. אולם, גרסה זו לא הופיעה בכתב התביעה וגם לא בתצהיר עדות ראשית מטעמו שנחתם ביום 221.19..
9 מתוך 25
אאאאאא
ש”
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 11973-05-17 תעשיות בית-אל זכרון-יעקב בע”מ נ’ גולדשטיין
48. לא זו אף זו, בעת חקירתו, התברר שהוא לא נפגש מעולם עם זאב וכי הניח בשיחה טלפונית שקיים עם יהודה שאדם נוסף שלטענת עמיר השתתף בשיחה, הוא זאב. ראו בעמוד 68 משורה 11: ייכב’ הש’ הדר: עכשיו שאלה נוספת, כשגולדשטיין ואתה לשיטתך משוחחים יחד עם שושני על הקו, זה פעם ראשונה שאתה מדבר גולדשטיין או שהיו לך שיחות קודמות איתו? העד, מר בן- צבי: לא היו לי שיחות קודמות איתו, אלא עם מר שושני. כב’ הש’ הדר: אז איך אתה יודע שזה גולדשטיין על הקו? העד, מר בן- צבי: אני לא יכול לדעת. “
49. גבי ביטון וגבי פקר (ראו בעמוד 126 משורה תיאור האופן בו נתנה גבי פקר ליהודה מספר הטלפון של עמיר כדי שיתקשר אליו ישירות) העידו כי לא היו נוכחות בשיחה המשותפת. גם העד מטעם התובעת, יהודה, לא מזכיר בתצהירו קיום שיחה משותפת. לכן, העד היחידי שתומך בעת מתן עדותו בגרסת עמיר לעניין עצם קיומה של השיחה המשותפת הוא יהודה. כפי שיפורט בהמשך, בימייש לא האמין ליהודה לגבי חלקים מהותיים בעדותו ולא האמין לו גם בעניין הגרסה לגבי שיחה משותפת שלא הופיעה בתצהירו.
50. לנוכח האמור לעיל, בימ”ש קובע כי לא הוכח שהשיחה התקיימה. אולם, בין אם גרסת עמיר נכונה, ובין אם לאו, אין בה כדי לבסס הטענה שהאדם הנוסף שלגרסת עמיר השתתף בשיחה עם יהודה, הוא זאב.
הגרסה שזאב אישר לאחר החתימה על הערבות כי החוב ישולם
51. כאמור לעיל, בתשובה לבקשה לביטול פסק דין עלתה לראשונה גרסה כי זאב הבטיח לשלם החוב. כמו כן, עמיר הצהיר בסעיפים 4 ו-7 לתצהירו שיישוחח עם המבקש לא אחת בעניין תשלום החוב נשוא התביעה לאחר שהמבקש הבטיח לי לא פעם שהוא ישלם את החוב לאחר שיתאפשר לו לעשות זאת מבחינה כלכלית”.
52. בעת חקירתו, עמיר אישר בעמוד 68 בשורה 26 כי לא התייחס בסעיף 7 לזאב: ייהעד, מר בן- צבי: אני לא כתבתי בסעיף 7 שדיברתי עם גולדשטיין.”
ובעמוד 74 בשורה 13 אישר כי לא קיים שיחה נוספת עם זאב. ייעו’יד חן: זאת אומרת, עד לאותה נקודה לא ידעת על קיומו של גודשטיין ולא דיברת איתו, ולא שוחחת איתו ולא שום דבר?
10 מתוך 25
