ישראלי.
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
15 נובמבר 2018
ע”ר 31064-06-18 פ. ב. נ’ המוסד לביטוח לאומי
בפני
כב’ השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט
מערער
פ.ב. עיר יהודה צור
נגד
משיב
המוסד לביטוח לאומי
עיין עו”ד חנן פוטרמן
פסק דין
בפני ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצלייפ ענת אסידו תורג’מן מיום 315.18. בתיק הוצל”פ מס’ * * * אשר דחתה את בקשתו של המערער (החייב) לביטול הגבלות שהוטלו עליו.
רקע
1. 10 11
המערער בהליך זה הינו החייב בתיק ההוצלייפ, במסגרת הליכי גביה אשר נפתחו נגדו על ידי
המוסד לביטוח לאומי. 2. בהתאם לפסק דינו של בית הדין הרבני מיום 157.10. חוייב המערער לשלם מזונות ילדיו בסך
של 1500 ₪ לחודש. 3. המערער לא שילם את המזונות, ועל כן המשיב שילם ועודו משלם את המזונות בהתאם לחוק
המזונות (הבטחת תשלום) התשלייב 1972.4. משהמערער לא שילם את הסכומים ששולמו על ידי המשיב, פתח המשיב תיק הוצלייפ נגדו. 5. המערער עתר למתן לצו תשלומים עקב מצבו הכלכלי וביום 134.16. נעתר כבי ר’ ההוצלייפ
לכך וניתן צו תשלומים זמני בסך של 150 ₪ לחודש וביום 26.16. הפך הצו לצו קבוע. בהחלטה
נקבע כי התשלום שנקבע הינו בגין חוב העבר ובנוסף על המערער לשלם את החיוב השוטף. 6. המערער עומד כיום ומזה תקופה בצו התשלומים הקבוע. בנוסף גובה המשיב סכום נוסף מידי
חודש בחודשו בסביבות 200 ₪ לחודש. אין מחלוקת כי המערער אינו משלם את מלוא סכום
המזונות השוטף. 7. במסגרת ההליכים דלעיל, הוטלו הגבלות על המערער, בין היתר עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות
על הנפקת דרכון, על פתיחת חשבון בנק ועוד. יצויין כי ההחלטה בנוגע להגבלות לא הונחה
בפני בהמייש על ידי מי מהצדדים אך אין מחלוקת בנוגע אליה. 8. המערער הגיש ביום 305.18. בקשה לביטול ההגבלות שהוטלו עליו שכן לטענתו הוא עומד בצו
תשלומים
18 19 20
24 25
1 מתוך 4
ישראלי.
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
15 נובמבר 2018
ע”ר 31064-06-18 פ. ב. נ’ המוסד לביטוח לאומי
9. כאמור ברישה, ביום 315.18. דחתה כב’ רשמת ההוצלייפ ענת אסידו תורג’מן את הבקשה בנימוק שהמערער אינו משלם את החיוב השוטף, והחלטה זו היא העומדת לערעור בפני.
טענות המערער
10. לטענת המערער הזוכה בתיק ההוצלייף הוא המוסד לביטוח לאומי, ולכן ההגבלות שהוטלו
עליו מלכתחילה לא היו בהתאם לסעיף 66 ב(א)(2) לחוק ההוצלייפ תשכ”ז 1967 (להלן ייהחוקיי) (לגביית חוק פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות) כי אם בהתאם לסעיף 66ב(א)(3) לחוק (בגין חוב עבר שנצבר). לטענתו, משעה שהוא עומד בתשלומי צו התשלומים כסדרם, היה על כב’ הרשמת לבטל את המגבלות, וזאת בהתאם לסעיף 166 (ג) לחוק הקובע יירשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות
של צו תשלומים…” 11. לטענתו, ההחלטה פוגעת בזכותו הבסיסית והחוקתית של המערער לחופש תנועה, קניין ועוד
המעוגנת בסעיף 5 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. 12. עוד מוסיף המערער כי המחוקק הבדיל בין תיקי ההוצלייפ מזונות הנפתחים על ידי הביטוח
הלאומי לבין אלו שנפתחים על ידי האישה או הילדים. באלו הנפתחים על ידי האישה והילדים ניתן להטיל מגבלות על החייב מתוקף סעיף 66ב(א)(2) לחוק ואילו בתיק הוצלייפ של המוסד לביטוח לאומי חלים הכללים הרגילים של הוצלייפ ורק כאשר שוכנע הרשם שהחייב מתחמק מתשלום החוב הוא רשאי להטיל עליו מגבלות בהתאם לסעיף 66ב(א)(3).
15 16 17 18 19 20 21
טענות המשיב
13. לטענת המשיב, המוסד לביטוח לאומי נכנס בנעלי הזוכה וזאת בהתאם לסעיף 14ב לחוק
המזונות (הבטחת תשלום) התשלייב – 1972 הקובע: ייפסק הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה
בחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז 1967 כאילו ניתן לזכות המוסד, לרבות האמור בפרק ז’ שבויי 14. צו התשלומים מסדיר את חוב העבר בתיק ואין בו לשלול מחובתו של המערער לעמוד בחיוב
השוטף בגין המזונות הפסוקים, ואין לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לבטל או לשנות חיוב פסוק זה שניתן על ידי בית הדין. והוא מפנה להחלטת הרשמת דרמוני יזדי מיום 26.16. הקובעת כי התשלום שנקבע הוא בגין חוב העבר ובנוסף על החייב לשלם את החיוב השוטף, וההחלטה הינה חלוטה. כן הוא מפנה לדף ההנחיות של רשות האכיפה והגביה לעניין בקשה לפריסת חוב מזונות ביטוח לאומי אותו ניתן להגיש למסלול מזונות לקביעת תשלום, במקום
לרשם, ולפיו תנאי לפריסת התשלומים הינו עמידה בתשלום החיוב השוטף. 15. המערער אינו עומד בתשלום השוטף וקיימות על כך קביעות חלוטות של כב’ ההוצלייפ והוא
מפנה להחלטת הרשמת ענת אסידו תורג’מן מיום 188.17. הקובעת שהחייב משלם בסמוך להגשת בקשותיו ומפר את צו התשלומים, והיא דחתה מפורשות את טענתו כי הוא עומד בצו. כן הפנה להחלטתה מיום 129.18. ולפיה החייב אינו משלם את חיוב המזונות השוטף.
28 29 30 31 32 33 34
2 מתוך 4
ישראלי.
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
15 נובמבר 2018
ע”ר 31064-06-18 פ. ב. נ’ המוסד לביטוח לאומי
16. המשיב מדגיש כי באותו מועד של מתן ההחלטה, סמכותו של רשם ההוצלייפ היתה ליתן צו
לתשלומים אך ורק לגבי חוב שהתגבש, חוב העבר, ולגבי חיוב התשלומים השוטף על החייב היה לפנות לבית המשפט, ומשכך, עולה המסקנה המתבקשת ולפיה צו התשלומים כולל את החיוב השוטף ואת התשלום החודשי. המשיב מוסיף וטוען כי כל פרשנות אחרת הינה בלתי סבירה בעליל, שכן, כך יונח חוב, לא יפרע, ולאחר עמידה במספר תשלומים יבוטלו המגבלות בשל תשלום הצו החודשי.
דיון והכרעה
17. מצאתי לדחות את הערעור אשר לטעמי לא היה לו כל מקום. 18. ההחלטה למתן צו תשלומים קובעת כדלקמן:
ייצו התשלומים הזמני הופך לצו תשלומים קבוע בהסכמה. להעביר העתק לחייב. כן מובהר כי התשלום שנקבע הוא בגין חוב העבר בלבד ובמקביל בנוסף על החייב לשלם את החיוב השוטף”.
דהיינו, חלק מהתשלום החודשי הינו התשלום הקבוע. המדובר בחיובים השלובים זה בזה.
אין כל מחלוקת בין הצדדים ולפיה המערער אינו משלם את מלוא החיוב השוטף כי אם חלק קטן ממנו, ואציין, באמצעות גביה ישירה של המוסד לביטוח לאומי מתוך הקצבה שלו, ולא מרצון חופשי. ייתרת החוב נכון למועד מתן החלטה כב’ הרשמת ענת אסידו תורג’מן היתה 65,969 ויש לשער כי היא אף צמחה מאז, שכן, ישנה הגדלת חיוב שוטפת בסך של 1,168 ₪ וכאמור, החייב אינו משלם את החיוב השוטף.
15 16 17 18 19 20 21 22 23 24
משמעות העובדה שהחייב אינו משלם את חיוב המזונות השוטף הינה שהוא אינו מקיים את הוראות צו התשלומים, ומשכך, אין כל מקום לביטול המגבלות. אני מקבלת את עמדת המשיב ולפיה לא יעלה על הדעת כי חייב יהא פטור ממלוא החיוב באמצעות תשלום צו תשלומים שהינו על חשבון חוב עבר, דבר שיביא לכך שלא יהיה לחייב כל אינטרס לשלם את החוב השוטף, ויתרה מכך, בתשלום זעום של מספר חודשים יוכל החייב לבטל את המגבלות, ולהטיל את חובותיו על שכם הציבור.
נוכח המפורט לעיל, הבקשה נדחית, והמערער מחוייב בתשלום הוצאות ושכייט עו”ד למשיב בסך של
. 3000
ניתן היום, ז’ כסלו תשעייט, 15 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.
3 מתוך 4
ישראלי.
בית משפט לענייני משפחה בירושלים
15 נובמבר 2018
ע”ר 31064-06-18 פ. ב. נ’ המוסד לביטוח לאומי
אי- 3, וי – 415] מיכל דבירי-רוזנבלט, שופטת
4 מתוך 4
