א’ ואח’ ג.ע. ואח’

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ ת”ע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
בפני כב’ השופטת רונית גורביץ
בעניין המנוח:
עיזבון המנוח ד.א. זייל באמצעות מנהל עזבונו והנאמן בפש”ר עו”ד ערן אטלס
המבקשת/הנתבעת המודיעה לצד השלישי
מ.ג.ע. ע”י ב”כ עוה”ד אריה גורי
נגד
המתנגדות/התובעת הצד השלישי
ב
1. ש.א. 2.ש.א. ע”י ב”כ עוה”ד מאירה אזרד
פסק דין
2
על המדוכה שאלת תוקפה של צוואת המנוח, בגדרה הקנה זכות מגורים לידועתו בציבור למשך כל חייה בבית הנמצא בנחלה, וזאת בהיותו נשוי לאחרת, בסטאטוס של פושט רגל, ובהתנגשות מול חוזה שכירות משבצת דו צדדי.
4

א. רקע עובדתי בקליפת אגוז 1. המנוח והמתנגדת נשאו בשנת 1973 (להלן: “המתנגדתי). 2. בשנת 1974 נולדה ביתם היחידה היא המתנגדת 2 (להלן : “הבתי, וביחד ייקראו האם והבת ייהמתנגדותיי).
9
1 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תייע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1
ר
3
ר
6
תס co N O פ
11
ייבונותר
12

שעל הפרק או בסמוך לכך. בכל מקרה, כפי שכבר ציינתי לקנביס רפואי, לפחות על פי תחושתו של המנוח הייתה השפעה מיטיבה עליויי. לעניין תרופות נרקוטיות, ציין כי תרופה נרקוטית הופסקה ב- 3 . 4 . 13 מספר שבועות טרם עריכת הצוואה: יעל פי תיק רופא המשפחה, וכפי שהזכרתי, המנוח קיבל פה ושם תרופה נרקוטיות אופיאטיות כנגד כאבים. אחת הופסקה ב- 3 . 4 . 13 . כמו כן קיבל מורפין בימים האחרונים לחייו בבית החולים רמביים. אין עדות לכך כי המנוח קיבל תרופות נרקוטיות במועד עשיית הצוואה או בימים הבודדים הסמוכים לה. ואס=0 (מדד להערכת כאב) בעת קבלתו למיון ב- 28 . 4 . 13 רק מחזק זאת”. (ההדגשות שלי -ר.ג.). 64. המומחה בדק את מידת הקומוניקציה של המנוח עם הצוות הרפואי באשפוזו האחרון ארבעה ימים לפני פטירתו, ומצאה תקינה, בעל הבנה מורכבת והתמצאות שמורה לחלוטין. כך ביום 25 . 4 . 13 ערב אשפוזו האחרון כשהמנוח חולה במחלת חום, חושב רופא המשפחה להפנותו למיון, אך המנוח יימסרב להתפנות למיון” והרופא מקבל זאת יינמתין עוד יומיים”. בקבלתו למחלקה ביום 29 . 4 . 13 המנות הוא זה שמספק את המידע האנמסטי המורכב על אשפוזיו והטיפולים שעבר. וגם בייעוץ הפסיכולוגי שנערך ביום 6 . 5 . 13 , לא רק שאין אבחנה פסיכיאטרית משמעותית, אלא מצוין כי הפסיכולוג תכנן לבוא ביום ראשון להדריך את המנות לגבי הנשימה והמליץ לו כי יצא מהמחלקה להסתובב. 65. המומחה מציין כי ביום 28 . 4 . 13 , יומיים לאחר עשיית הצוואה, וביום 5 . 5 . 13 שבוע לאחר מכן, המנוח חתם על טפסי הסכמה לגבי שלוש פרוצדורות רפואיות שונות ובפני שלושה רופאים שונים. לא מועלית ע”י מי מהרופאים ולו הסתייגות אחת לגבי כשרותו לחתום על פרוצדורות אלה, אשר הסבירו לו במה דברים אמורים והחתימו אותו על הבנתו והסכמתו להם. 66. מסקנתו של המומחה היא כי אין עדות או הוכחה לכך כי ביום 27 . 4 . 13 מועד עשיית הצוואה או בימים הסמוכים לכך, הייתה קיימת אצל המנות הפרעה פסיכיאטרית, נפשית קוגניטיבית אשר עלולה הייתה לפגוע בכשרותו לצוות.
13 14 15 16
17
18
20 21 22 23
25 26 27
11 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תייע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
12
13
14
45

“… אני לא פסיכולוג לבחון אותו, אני לא רוצה להיות במצב של עורך דין להחתים אדם על 1 צוואה ואני בספק אם הוא יכול לחתום או לא, צוואות מסוג זה אני לא עושה. אדם בריא 2 אין בעיה. אבל מחלה סופנית , אני נמנע מלעשות צוואה. ש. בגלל מה ת. מבחינה נפשית. אני לא יודע אם מבחינה נפשית הוא כשיר לחתום על צוואה, אם הוא מקבל החלטות נכונות או לא. במקרים כאלה מי שפונה אלי אני אומר קח נייר ותכתוב לעצמדיי. (עמי 8 שי 1 – 8). 72.עוייד וואתד לא מצא לנכון לייעץ למנות לפנות לבדיקה רפואית עצמאית כדי 9 להסיר חשש של כשירות לצוות אלא הפנה אותו לערוך צוואה בכתב יד. 73. דייר ג’וסלין זמיר רופאת המשפחה שטיפלה במנוח מאז שנת 2008, העידה כי 11 אצל המנוח חלה ירידה בתפקוד וחולשה בעקבות מחלת הסרטן, אך לא מצאה כי מצבו מצריך הפנייה לייעוץ פסיכיאטרי. ש. את יכולה להגיד את התרשמותך ביחס למועד 28 / 4 / 13 , ההכרות האישית שלך לדי, מה ראית מולך? ת. בן אדם יותר חולה. בחולשה, בירידה בתפקוד, חום, אדם שבקושי נושם. לשאלת בית משפט: הוא הגיע לבד או מלווה עם מישהו ? ת. לרב עם חברה שלויי. (עמ’ 50 ש’ 2 – 8). 74. דייר ג’וסלין העידה כי עם הופעת מחלת הסרטן, המבקשת התלוותה למנות ברוב ביקוריו במרפאה (עמ’ 51 ש’ 32 – 33 ). 75.עוד אישרה בעדותה כי הוא הפסיק ליטול את התרופה האוקסיקוד אותה נטל כנגד כאבים כבר בתחילת אפריל 2013 (עמ’ 51 ש’ 17 – 20 ). 76.עדותה של דייר ג’וסלין, רופאת המשפחה, רק חיזקה את חוות דעתו של מומחה בית משפט כי המנוח לא היה במצב של העדר כשירות. 77.עדי המתנגדות העידו בכלליות על שימוש המנוח באוסיקוד ובקנאביס רפואי 26 (עדות מר אייל יקר ” המינון כל פעם גבר לקראת הסוף זה היה כל כמה דקות שהוא צרך את זהיי עמי 45 ש’ 23 – 24) ואולם אף אחד מהם לא ראה את המנוח 28 ביום עריכת הצוואה צורך או מעשן מריחואנה או כל תרופה אחרת (ראה 29
16
17
18
19
20
22
24
25
27
13 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1
א
מ
ת
ת
6
–
8
0
10
11 12 13

ייסיפר לי כי בכוונתו להתאשפז למחרת שכן הוא סובל משיעול שהטריד אותויי (סעיף 19 . 1 ). 86.ערייד צוקרמן נחקר על הצהרותיו בחקירה נגדית, והשיב כי המנוח יילא נגעיי בקאנביס כשהוא היה איתו וכי המנוח ייהיה יותר צלול ממני וכולנו ביחדיי, והדבר היחיד היה שהמנוח השתעל כל רבע שעה עשר דקות (עמי 58 ש’ 14 – 18 ). ובהמשך – אם אני הייתי חושב שהוא לא מסוגל או תחת השפעת תרופות קנביס, לא הייתי מחתים אותו, די היה צלול לחלוטין, ידע מה הוא אומר, התעקש…בן אדם חולה עם סרטן, ברור, בין זה לבין להפוך אותו למסומם זה שקר אחדיי (עמי 60 ש’ 31 – 34 ). 87.עדותו של עוייד צוקרמן עורך הצוואה לעניין צלילותו של המנוח במעמד עריכת הצוואה ויכולתו להביע את רצונו ולהבין את טיבה, הייתה מהימנה עליי, ועדיפה בעיני על פני עדותם של העדים מטעם המתנגדות, בעצם העובדה כי חווה את המנוח ברגע האמת, והוא חף מכל אינטרס בעיזבון זולת עמידתו על קיום רצונו האחרון של חברו הטוב. . 88.עדותו נתמכת בעדות בת זוגו דאז גב’ אלינור זנדשטיין שהעידה על מצב פיזי ירוד בלבד : ייהוא היה חלש, היה חולה…ראיתי אותו לאורך התהליך קמל…הוא השתעל פרצי שיעולים…הוא דיבר בצורה רציפהיי (עמי 34 לאורכו). 89.עדותו נתמכת גם בגרסת המבקשת בתצהירה לפיה באותו יום בו חתם המנוח על הצוואה ייהוא היה צלול לחלוטין, הוא לא נטל תרופות…די לא סבל מכאבים באותה עת. באותו יום ד’ לא עישן גראסיי (סעיף 27 לתצהיר). וגם בחקירתה הנגדית העידה כי לא עישן קנביס רפואי בכלל שבועיים לפני פטירתו. ייאני חייתי עם ד’, כמו שהעידה דייר זמיר בתקופה האחרונה הסרטן התפשט למבואות הריאות שלו וזה התבטא בשיעול ודי הפסיק לעשן בכלל סיגריות אחרי ניתוח הלב ועישן קנביס רפואי תקופה קצרה ובשבועיים שלפני מותו בכלל לא עישן כי ההליך עצמו של העישון לא עשה לו טוב. אני יכולה להגיד שכל מי שאמר שראה אותו מעשן קנביס שבועיים לפני מותו משקר. לגבי התרופות הנרקוטיות, די צרך את האוקסיקוד רק בתקופה שלאחר ניתוח הלב כאשר היו לו כאבים מאוד קשים. הסרטן לא גרם לד’ לכאבים, וכל מהלך
14
15 16 17
19
21
23
24
25
26
27
28
15 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ ת”ע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
vo u A w N
11

ייעל המתנגד לקיום הצוואה להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות היוצרות 1 חזקה עובדתית בדבר השפעה בלתי הוגנת, או אז עובר אל המבקש את קיום 2 הצוואה נטל השכנוע לסתור את החזקה העובדתית כי הייתה השפעה בלתי 3 הוגנת שפעלה לעריכת הצוואה, ואם אין הוא מרים נטל זה, כי אז נותרה 4 החזקה העובדתית בעינה, והכף מוכרעת לטובת המתנגדיי. 95.השאלה אם הופעלה על המצווה השפעה היא שאלה עובדתית: האם הייתה 6 השפעה כזו אם לאו. השאלה אם השפעה זו הייתה בלתי הוגנת היא שאלה ערכית נורמטיבית שתשובתה נקבעת על פי מושגים של מוסר אישי ושל מוסר 8 חברתי וזאת מתוך הכוונה לרצונו האמיתי של המצווה (ע”א 4902 / 91 גודמן נ’ 9 בית מדרש גבוה להוראה ודיינות, פייד מייט (2) 441, 448 – 450 ). לא קיומה של 10 השפעה הוא שפוסל את הצוואה, אלא קיומו של יסוד בלתי הוגן בה, לאמור ייבהשפעה שאינה השפעת השגרה – מעשה שבכל יום – אלא בהשפעה שיש בה 12 מרכיב של אי הגינותיי (גודמן עמי 448). גם לא חשוב מי הוא המשפיע ומהו 13 המניע שלו להשפעה. המשפיע יכול שיהיה הזוכה על פי הצוואה בעצמו או מי 14 מטעמו, וגם אם המניע להשפעה הנו טובת המצווה – הצוואה תיפסל אם 15 יתברר כי היא לא נעשתה על פי החלטה עצמאית ובלתי תלויה של המצווה 16 (רע”א 133 / 84 רכטמן נ’ זיסמן פייד לט(4) 769). 96.חשש לקיומה של השפעה בלתי הוגנת וכן סברות וחשדות בעלמא שמקורם בעצם העובדה שיורשים נושלו לטובת זוכים אחרים, אין בהם כדי להביא לבטלותה של צוואה מטעם זה בלבד (ע”א 1099 / 90 שרוני נ’ שרוני, פייד מז(4) 785, 794). כדי לפסול צוואה יש להוכיח כי ההשפעה הבלתי הוגנת קדמה לעריכת הצוואה וכי הצוואה הייתה תוצאה של אותה השפעה אסורה (שוחט 22 בספרו עמי 209 והפסיקה המובאת שם). 97.בפרשת מרום נדרש בית המשפט העליון לארבע אבני בוחן שבית המשפט עשוי 24 להסתייע בהן בבואו להכריע אם אכן קמה חזקה בדבר השפעה בלתי הוגנת: 25 מבחן העצמאות, מבחן הסיוע, מבחן הקשר של המצווה עם בני אדם אחרים 26 ומבחן נסיבות עריכת הצוואה.
19
20
17 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1
2
3

למכור את המשק…די אמר שנמאס לו מהתנהגותן של בתו ופרודתו ו- יישילכו כולם לעזאזל, כלשונו” (סעיף 32). ובעדותה בחקירתה הנגדית : יימבחינתו של די זו הייתה מכה מתחת לחגורה, מאחר ואז הוא כבר ידע שהוא חולה סרטן, מדובר על 2 / 12 אז הוגשה התביעה והוא ראה את זה בתור משהו מאוד קשה, היה לו מאוד קשה להתמודד עם זה ומאותו רגע היחס שלו לעניין נעשה קיצוני ואמר שלא ייתן לה דבר ממה שיש לו” (עמ’ 93 ש’ 22 – 24 ). 104. הבת גם העידה כי התנגדה לקשר שנרקם בין המנוח למבקשת, ואישרה כי ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגדה וכנגד המתנגדת לבקשת המבקשת (עמי 30 ש’
5
8
.(29 -18
12

105.גם המבקשת הצהירה כי הבת לא קיבלה את בחירתו של אביה, המנוח, לזוגיות ואושר אישי, וראתה בכך ייבגידה” בה פחדה שיזניח אותה ואת ילדיה, היו שיחות ביניהם בעניין זה, לחלקן הייתה עדה, שהסתיימו בצעקות והתפרצויות מצידה כלפיו (סעיף 5 לתצהירה). בהמשך סיפרה על התנכלויות שלה כלפיה ינהגה לצעוק ולקלל אותנו, בקשה יישנעוף משם”…התחילה להניח על משטח הבטון בחזית הכניסה לבית חפצים שונים ועשתה כעין ייגבולי….אסרה על נכדיו של די להגיע אל הבית…שברה עציצים…הפסיקה לדבר איתו למעט התפרצויות זעם צרחות וקללות…ד’ לא היה יכול להפנים שזה מה שי מעוללת לו, הוא לא הבין זאת ומנגד לא קיבל את דרכה ולא היה מוכן לוותר על רצונו גם במחיר הקרע המשפחתייי (סעיף 10 לתצהיר). ואף אוזכרה תקרית שהגיעה לכדי עימות פיסי, שהסתיים בכך, שהמנוח סטר לבתו על פניה (סעיף
13 14 15 16 17
18
19
20
.(11
22
23
24

106.בחקירתה הנגדית חזרה על הצהרתה והסבירה כי הבת מיאנה מלקבל את הזוגיות והביחד שלהם : יימתחילת הקשר וההחלטה לעבור ביחד היו לו כעסים מאוד גדולים על אופן ההתנהגות של שי והיכולת שלה לקבל את ההחלטה של המגורים המשותפים…זה היה נתון אך ורק לבחירתה שלה איך לקבל את מערכת היחסים הזאתיי(עמי 95 ש’ 26 – 28 ). 107.עוייד וותאר העיד כי ייהוא סיפר שיש לו קשר עם משהייי (עמי 11 ש’ 11 – 12 ).
19 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ ת”ע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1 2 3 4
6 ו 8 9
11
12

המתדרדר. הוא ניסה לחשוב מה לעשות על מנת להסדיר את ענייניו לפני מותו. ד’ התעקש למנוע משי לקבל את חלקו במשק, הוא דיבר על כך שהוא רוצה להכין צוואה, הוא רצה למצוא פתרון שיניח את דעתו ושאף לכך שיהיה לי מקום לגור ולא אצטרך להמשיך לנדוד בבתים שכורים, שיהיה לי בית בו אוכל להתגורר עד סוף חיייי (סעיף 23 לתצהיר). 116.כך גם הצהיר אחיה, מר ג.ג., כי שמע מהמנות לא פעם כי בכוונתו לדאוג לאחותו לאחר מותו, שחשוב היה לו שיהיה לה היכן לגור ואף שיתף אותו כי יבקש מעוייד צוקרמן לערוך לו צוואה (סעיף 11 לתצהיר). וחזר על כך בעדותו, וחידד שהמנוח סיפר לו שהוא רוצה לדאוג לאחותו חודשים אחרונים לפני מותו (עמי 74 ש’ 28 ו- 34 ועמ’ 75 ש’ 27) 117.חברתה, יהודית קדמי, הצהירה כי בערב שלפני מותו, המבקשת התקשרה וסיפרה כי הוא מבקש להיפגש ולהיפרד. יימצאנו את ד’ בחדרו, ערני, שמח, יושב על מיטתו, היו במקום חברים נוספים ובני משפחה. די התרגש לראות…אמר לי: ייאת תדאגי למי, אני דאגתי להיי. הוא אמר לי שהוא משאיר למי את הבית הקטן (לאחר מותו) …די התבטא לא פעם בפני על רצונו וכוונותיו כלפי מי ועתידה לאחר מותו, שהוא ישאיר לה את הבית הקטין למגוריה עד סוף חייה ולכן לא הופתעתי מתוכן צוואתויי (סעיף 9 לתצהירה).. 118.בעדותה החזיקה בדעתה כי הוא היה באותו מפגש ייצלול לגמרי שום דבר לא קמל אצלויי (עמי 69 ש’ 23 – 24 ). והוסיפה כי דבריו שהוא ידאג למבקשת נאמרו ליד בתו (ש’ 31 – 32 ). 119. המבקשת עומתה בחקירה הנגדית עם הטענה כי השפיעה על המנוח לכתוב צוואה לטובתה, בה הוא מוריש לה זכות לא ברת הורשה, והשיבה על כך : “י לא השפעתי על די שום השפעה, לא הכרחתי אותו, לא עשיתי לו סצנות, לא משהו שמשתמע שהשפעתי על הרצון שלו. זה היוזמה שלו. ראיתי בדי חבר, בן זוג, ליוויתי אותו וראיתי לעצמי את הזכות ללוות אותו”. (עמי 97 ש’ 1 – 3). 120. הבת אישרה בעדותה כי התנגדה בתוקף לרצון אביה כפי שמסר לה ביום עריכת הצוואה, באשר להותרת זכות המגורים בבית הקטן למבקשת. ייש. זה נכון שאת מתנגדת בתוקף, את מנסה לשכנע אותו. את אומרת לו….
13 14 15 16
18 19
ד 21
22
24
26
21 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תייע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1 2 3 4 5 6 ו
11
13

בבית חולים ולאחר שהשתחרר הגיעה לבקרו מידי יום לקחה לו מדדים ודאגה שיהיה לו אוכל ושלא יהיה לבד (סעיף 14 לתצהירה). אחיותיו הצהירו על חלוקת תורנויות (סעיף 25 לתצהירה של מ.א.ר. וסעיפים 11, 22 לתצהירה של מ.ע. שאף מוסיפה כי לאחר ששוחרר מהאשפוז ב- 1 / 13 היו ביניהם שיחות יומיות). גם חברתה של המבקשת הצהירה כי באה לבקרו בביתם מספר פעמים (סעיף 5 לתצהיר). עוייד צוקרמן הצהיר כי ביקר את המנות בבית חולים כשהיה מאושפז ובבתו (סעיף 7 לתצהירו). אחיה של המבקשת הצהיר כי הוא בא לבקרו כדי לתמוך בו, וכשאושפז אף סייע למבקשת ולשאר בני המשפחה בשהייה לצדו בבית חולים (סעיף 7). 125.באשר למבחן הקשר של המצווה עם בני אדם אחרים, לא הוכח כי המנות היה מנותק לחלוטין מאנשים אחרים או שקשריו עם אחרים היו מועטים ונדירים. המנוח התגורר בבית במושב בסמיכות לבתו ולנכדיו ממנה, כפי שעולה מעדויות ידידים ובני משפחה בקרו אותו. שלושת חבריו של המנוח הצהירו כי נמנעה כניסתם לבתו של המנוח. בעדותם הובהר כי לא כצעקתה. החבר יהודה (אידי) גור העיד כי ביקר בבתו של המנוח בשנתיים האחרונות לחייו פעמיים עד שלוש בחודש לפחות, כ- 50 פעם עד שנפטר. נשאל: יינכון לומר שכל אותם עשרות ביקורים אף אחד לא מנע ממך להיכנס לבית ולדבר עם דיייי והשיב : ייהיו הרבה פעמים שדי היה לבד אז בטח שהוא לא מנע. מנעו ממני אני חושב פעם אחת ולא יודע מאיזה סיבה…” (עמ’ 44 ש’ 11 – 13 ). החבר אייל יקר העיד כי בחודשיים לפני פטירת המנוח, כבר לא היה קשר, פעמיים היה עם אנשים דפקו בדלת ולא פתחוה, אבל היו פעמים שכן פתחו (עמי 46 שי 3 – 6). הוא נשאל : ייכשהם פתחו את הדלת הוא היה לבד עם אנשים?יי והשיב : ייכמה פעמים הייתה איתו אחת שמדריכה אותו על שימוש בסמים. פעם אחת נכנסתי לשם והיה אורי פילצילביץ וכמה פעמים באתי והוא היה לבד וביקש לנסוע איתי להסתובב איתי בסיור ולבוא למסגריית של גבעת עוזי (עמי 46 ש’ 7 – 10). 23 מתוך 40
17 18
19 20
22
26 27
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1

131.המתנגדת וביתה לא עמדו אפוא בנטל השכנוע כי המבקשת הפעילה השפעה בלתי הוגנת על המנוח.
א
מ
א
10
12

ד-3 סעיף 35 לחוק הירושה – יילקח באופן אחר חלק בעריכתה” 132.סעיף 35 לחוק הירושה קובע את בטלותה של הוראת הצוואה המזכה את מי 5 שערך אותה או שהיה עד לעשייתה או שלקח באופן אחר חלק בעריכתה. ה 6 133. הוראה זו, המהווה מקרה פרטי של השפעה בלתי הוגנת, מניחה, כחזקה 7 חלוטה, פגיעה ברצונו החופשי והאמיתי של המצווה, מעצם הוכחת קיומה של 8 מעורבות, כאמור, בצוואה. 134.סעיף 35 לחוק אינו דורש להרים כל נטל ראייתי לעניין קיומה של השפעה פסולה, אלא מגולם בו הרעיון כי כל יוזמה של מי שנהנה מהצוואה והיה מעורב 11 בה מעוררת חשד בדבר גנבת דעתו של המצווה. 135. נפסק כי הביטוי יילקח באופן אחר חלק בעריכתה”י של צוואה הוא ביטוי גמיש 13 אשר מתמלא תוכן על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ויישומו נעשה על פי 14 ההיגיון ומבחן השכל הישר (עייא 433 / 77 הררי נ’ הררי, פייד לד (1) 776, 780). 15 עילה זו נבחנת אפוא לפי הנסיבות הכוללות של עריכת הצוואה – ובפרט טיב 16 המעורבות ועוצמתה- והוא בסופו של יום מבחן עובדתי. 136.באשר ליוזמה לעריכת הצוואה, אשר באה מצד המנוח, הצהיר עוהייד צוקרמן 18 שהיה חבר קרוב של המנוח ומכיר אותו למעלה מארבעים שנה. המנוח סיפר לו 19 על הסכסוך הקשה שהיה לו עם אשתו, המתנגדת, שעזבה אותו וחיה בנפרד. 20 הוא גם ידע כי יש למנות בת זוג, המבקשת, עימה הוא חי בבתו במושב … והיה ער להיות המנות חולה בסרטן. 137.הצהיר עוהייד צוקרמן, כי ביום שישי ה- 26 . 4 . 13 התקשר אליו המנוח בשעה 23 מאוחרת מאוד, וביקש שיבוא אליו בדחיפות למחרת הבוקר, הואיל וברצונו לעשות צוואה, וכשביקש לדחות את הגעתו ליום ראשון, התעקש המנוח בכל 25 זאת שיגיע למחרת.
17
21
.
24
26
25 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1
7
0

142.בחקירתו הנגדית, הדגיש עוהייד צוקרמן כי תוכנה של הצוואה והיוזמה לעריכתה הינם פרי רצונו הבלעדי של המנוח: ” לא ייעצתי לו. ממש לא. די הוא היה בן אדם מיוחד, הוא ידע מה הוא עושה, היה מאוד חכם, מאוד אינטליגנט, הרבה עורכי דין יכלו ללמוד ממנו, הוא החליט מה שהוא רוצה לעשות, אני לא ייעצתי לו להוריש, מי שהתקשר אלי וביקש זה הוא ומי שהחליט זה הוא. מה שאמרתי כעורך דין לא רלוונטי, די החליט, הוא ידע שיש בעיה להוריש, הוא ידע שהוא בפשיטת רגל, זה כתוב פה גם. הסברתי לו כחבר ולא כעורך דין שיש פה בעיה ,הוא אמר אני בעסק הזה הולך שמירה מקבלת זכויות מגורים בחלק שלי בביתי (עמ’ 54 ש’ 24 – 29 ). 143.לשאלת בית משפט, מדוע השאיר המנוח למבקשת רשות לגור בבית, השיב:”י הוא בא ואמר החלטתי להשאיר לה זכות מגורים. הסיבה שהיא היחידה שטיפלה ודאגה לו בשנים האלה. והוא גומל לה על זה וזה הכל, זה חלק מהכרת תודה אליהיי (עמי 61 שי 1 – 3). גם העדה השנייה לצוואה סיפרה על ההסבר שנתן המנוח לבתו מדוע הוא משאיר למבקשת את זכות המגורים בצוואתו : ייש. אם עברת על הצוואה באותה עת וגם בבית מה את זוכרת? ת. המנוח ביקש בצורה מאוד ברורה שיתאפשר למי לחיות בנחלה בין אם בבית הקטן או הגדול, זה היה שיקול של מי והבת שלו. הוא נורא ביקש משי לכבד את זה. שי הביעה התנגדות. זה לא מצא חן בעיניה היא לא הבינה למה הוא מבקש דבר כזה, הוא מבחינתו אמר שזו הבקשה שלו, כי היא הבת זוג שלו, הוא דואג לה, הוא רוצה שיהיה לה איפה לחיות, זה הטריד אותה מאוד. הוא אמר את זה לשי, אני נוכחתי שסיי. (עמי 33 ש’ 27 – 32 ).
11
12
13
14
5
17
18
22
24

144.מהאמור עולה כי עוהייד צוקרמן והעדה לצוואה עמדו על רצונו של המנוח, כפי שמסר להם, והוא תאם את תוכן הצוואה שעליה הוא חתם. 145.בחקירתו עומת עם שאלת נוכחותה של המבקשת בבית בעת עריכת הצוואה והאם היה לה יד ורגל בכל ההתעסקות בהדפסת הצוואה. 146.מעדותו עולה כי בכל מהלך עריכת הצוואה, המבקשת הייתה בבית, במטבח, אך לא נמצאה בסמוך אליהם בסלון : ייכולה לשמוע מילה פה ומילה שם אבל לא מה שאנחנו מדברים” (עמי 56 שי 32 – 33 ועמי 57 שי 25).המבקשת והעדה
27
28
27 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:

154.בנסיבות אלה, אין כדי להעלות את הנוכחות של המבקשת במקום לרמה של לקיחת חלק בעריכת הצוואה (השווה לעייא 433 / 77 הררי נ’ הררי פייד לד (1)
1 2
.(780 ,776
ס
פ
ת ao N O ט
7
9
10
11

155.כך גם יש לראות בעזרה שהושיטה בחיבור המדפסת לחשמל, כעניין שולי חסר כל חשיבות, שהוא לכל היותר מהווה עזרה טכנית לעורך הצוואה, שאין בו בכדי להוות מערבות בעריכת הצוואה. 156.מכל מקום במועד חתימת הצוואה, כלל העדויות מצביעות כל כך שהמבקשת לא נכחה בבית בו היו המנוח ושני העדים לחתימתו על הצוואה. 157.זאת ועוד. העובדה כי עוהייד צוקרמן שוחח עם המנוח ביחידות במהלך עריכת הצוואה, הגם שהמבקשת הייתה בסביבה, ההתעמתות עם הבת, שהבהירה קבל עם ועדה כי זה רצון המנוח, מנתקים כל קשר סיבתי נטען בין מעורבות שלא הוכחה לבין הצוואה (עייא 2098 / 97 בוסקילה נ’ בוסקילה, פייד נה (3) 837). 158.טענה נוספת שהעלתה המתנגדת, נוגעת לכך, שלגרסתה, ניתן ללמוד מהבהילות בה נערכה הצוואה כאשר המנוח כבר נמצא מזה שנים בהליך פשייר, עבר ניתוח מעקפים, חלה בסרטן, ולא עשה עד כה צוואה, כי מדובר בצוואה מוכתבת בהשפעתה של המתנגדת. 159.עוהייד צוקרמן העיד כי הבהילות נעוצה בכך, שלהשערתו, המנוח הרגיש שהוא מסיים את חייו (עמ’ 64 ש’ 23 – 24 ). 160.גם העדה השנייה לצוואה, גבי אלינור, נשאלה על כך, והשיבה : ייהוא כנראה הרגיש שהוא הולך למות והיה חשוב לו להסדיר את הדברים? (עמי 35 ש’ -30
12
13 14 15
17
19
.(31
22

161.אף המבקשת נשאלה מדוע המנוח לא ערך צוואה לפני כן, למרות שדיבר עימה על כך שהוא רוצה לדאוג לעתידה, השיבה : יהוא לא חש בזה צורדיי (עמי 90 שי
.(25-30
29 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1
5 6 ו 8
10
11 12
13

17.המנוח בצוואתו ציווה בשלמות את כל נכסיו וזכויותיו, לרבות זכויותיו בנחלה, לבתו. בצוואתו הורה : ייהנני מצווה כי בת זוגתי מ.ג. …תהיה רשאית להמשיך ולהתגורר בבית עד אחרית ימיה (120 שנה) אשר נמצא בנחלה (הבית הקדמי מספר…) הקטן בן 52 מייר אשר משמש כיום את בתי שי (להלן הבית הקטן) כמו כן הנני נותן לבת זוגי מ.ג.ע. אפשרות להרחיב את הנכס לעיל ב- 40 מייר על חשבונה. למען הסר ספק אני נותן לבת זוגי הינה רשות שימוש למגורים בלבד. במידה ובת זוגי תחליט לעזוב את הבית מרצונה החופשי מכל סיבה שהיא גם במידה ותשקיע כספים בהרחבתו כאמור לעיל, הכול (הבית וההשקעה הנוספת בו) יישארו כאמור בבעלותה הבלעדית של בתי ש.א. ולא תהא לה (בת זוגי מ.ג.ע) כל זכות מכל מין וסוג שהוא בקשר עם הבית הנדון ו/או תביעה מכל מין וסוג שהוא כלפי בתי שי בקשר עם הבית והנחלה וכל הקשור להיי. 18.המתנגדת וביתה הגישו כתב התנגדות לקיומה, מטעמים של חוסר יכולת ביצוע ההוראה המעניקה למבקשת זכות למגורים, השפעה בלתי הוגנת ומעורבות מצד המבקשת בעריכת הצוואה וכן בשל אי יכולתו של המנוח להבחין בטיבה של הצואה. 19. המתנגדת הגישה תביעה לסילוק יד וכספית כנגד המבקשת, אשר הגישה מצידה הודעת צד ג’ כנגד ביתה (ת.א. 24059 – 12 – 13 ). בכתב התביעה נטען כי זכותו של המנוח בנחלה בחייו אינה חלק מעיזבונו במותו, אין הוא יכול להוריש זכות זו שכבר לא ברשותו, ואיננו רשאי להתיר למאן דהוא להתגורר בנחלה, ועל כן הוראת הצוואה המעניקה למבקשת זכות למגורים הינה מחוסרת כל תוקף. משכך, ובהתאם לכללי המנהל, אף נרשמה המתנגדת כבעלת מלוא הזכויות בנחלה לאחר פטירת המנוח. 20. בכתב הגנתה טענה המבקשת לעניין זכותה להחזיק בבית במשק, בין היתר, על סמך הצוואה וכן מכוח זכותה למזונות מעיזבון המנוח, כאשר הבת כיורשת המנוח על פי הצוואה היא נציגתו. לטענתה גם אם ייקבע כי הבתים המשמשים
14
15
16
17
18
20
22 23
25 26 27
3 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1
בו השעה, וכשהוא הבין כי עומד לסיים את תפקידו בעולם הזה, ביקש לערוך צוואה, כדי להשאיר את חותמו לאחר לכתו.
169. לאור כל המכלול אני דוחה את ההתנגדות לצוואת המנות בכל הנוגע לעילות על
ס
א
פי חוק הירושה.
ה הוראות צוואה שביצועה בלתי חוקי

U O תo N
ה 7
8
10 11
12

170.המתנגדות טענו כי המנוח לא היה יכול להוריש זכות מגורים למבקשת בנכס השייך לנחלה, שכן לאור ההסכם הדו צדדי פוקעות זכויותיו ועוברות במלואן לבת הזוג הלוא היא המתנגדת. 171.בסעיף 34 לחוק הירושה, שולל המחוקק כליל את כוחו של המצווה לקבוע בצוואתו הוראות שביצוען בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי. הוראות כאלה – אם נקבעו בצוואה – בטלות הן. 172.בפסיקה נקבע כי הטענה שדין הצוואה להיפסל משום שלא ניתן להוריש נחלה, אינה בגדר הוראה בלתי חוקית או בלתי מוסרית או שאינה אפשרית לביצוע. אלא מדובר בטענה באשר לשאלת היקף העיזבון, אשר מקומה בהליך אחר בו יש לצרף את כל בעלי הדין הרלוונטיים לרבות הגופים המיישבים (עמייש (בייש) 40684 – 04 – 15 (פורסם בנבו מיום 4 . 2 . 16 ). 173.לגבי טענת אי החוקיות של הצוואה, בשל הורשת זכות שימוש בבית בנחלה, לא הוכח, כי הסדר זה אינו חוקי ואינו ניתן לביצוע. 174.מכאן, שאין לשלול את תוקפה של הצוואה על יסוד סעיף 34 לחוק הירושה.
13 14 15
ר בו
15
16
17
18
21
האם זכות בר הרשות של המנוח הינה נכס חוץ עיזבוני שאינו בר
הורשה על פי הסכם השכירות הדו צדדי
23
24
בין מושב … למנהל מקרקעי
25

175.סעיף 19 ג להסכם הדו צדדי מיום 14 . 12 . 99 ישראל קובע כדלקמן:
26
31 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1 2
8 9 10 11
12
13

180. ואולם, סעיף 19ג (4) בהמשך, מתייחס במפורש לזכות של חבר אגודה להורות בצוואתו למי תימסרנה זכויות השימוש שלו, ובלבד שלא יהא בכך כדי לגרוע מזכויותיו של בן זוגו. 181.המתנגדות הסתמכו על ההסכם הדו צדדי כדי לטעון כי למנוח לא הייתה זכות להוריש זכויות בר רשות, בהיותן מחוץ לעיזבונו, ואולם לא התמודדו עם פרשנותו לאור ההיתר שנקבע בסעיף 19 ג(4) למסור זכויות שימוש בצוואה, ואף לא בקשו לזמן את מנהל מקרקעי ישראל כצד מנסח של ההסכם. 182.ייאמר כי הגדרת הזכויות במשק, בהסכם המשבצת, כזכויות שאינן חלק מהעיזבון, אינה מפקיעה את האפשרות העומדת לבעל זכויות בר-רשות במשק לבקש באמצעות צוואה לקבוע את זהותו של מי שהזכויות תעבורנה אליו לאחר פטירתו. נקודת המוצא בהלכה הפסוקה היא כי מתיישב בר רשות רשאי להוריש את הזכויות למי שיחפוץ, אלא אם כן הוגבלה האפשרות או נשללה בהסכם המסדיר את זכויותיו (עייא 103 / 89 אזולאי נ’ אזולאי, פייד מה(1) 477; ר’ גם עיימ (תל-אביב-יפו) 1195 / 04 א’ ל’ נ’ יורשי המנוחה ש’ ל’ זייל (ניתן ביום 28 . 4 . 2008 ) [פורסם בנבו] והאסמכתאות המובאות שם). נקודת מוצא זו, המושתתת גם על העיקרון בדבר כיבוד רצון המת, כפופה עם זאת לבחינת השאלה האם האפשרות להורות למי יועברו הזכויות לאחר פטירת המתיישב הוגבלה או נשללה בהסכם הרישיון. בהתאם, נפסק לא פעם כי זכויות בר רשות אינן ניתנות להעברה או הורשה אם הסכם הרישיון אסר זאת (עייא 3836 / 93 ברמלי נ’ ברמלי, פייד נ(3) 868; ע”א 633 / 82 לוקוב נ’ מגדל, פייד מג(1) 397, עייא 103 / 89 אזולאי נ’ אזולאי, פייד מה(1) 477 ועייא 566 / 89 שטיין נ’ סופר, פייד מז(4) 167). 183.מדובר בשאלה של פרשנות הסכם המשבצת. 184.כאשר ככל שאין התנגשות בין ההגבלות בהסכם המשבצת לבין הקבוע בצוואה, ישנה שאיפה לקיים את הצוואה ובכך להגשים את העיקרון לפיו יימצווה לקיים את דברי המתיי. (עייא 8021 / 03 אלישע נ’ אלישע, פייד נט(3) 337; עיימ (ירושלים) 609 / 10 פלוני נ’ פלונית (ניתן ביום 28 . 6 . 2010 ) [פורסם בנבו]
14 15 16
17
18 19
24 25 26 27
33 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ ת”ע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1
2 3
U
O
N
o
ט
10
B
12
13

לאמור בהסכם אחר … לפיכך במישור היחסים החוזיים שבין הצדדים להסכם המאוחר יותר (מעביר הזכות והנעבר) יש לראות כעיקרון את ההסכם כתקף…. ייתכנו מצבים שבהם הדין עצמו קובע כי הסכמים המבוצעים על-ידי אדם אינם תקפים ככאלה (ראו סעיף 5 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי)). אולם בהיעדר טעמים מיוחדים ראוי הוא להעניק תוקף חוזי למערכת היחסים שבין המעביר לנעבר של הזכות, גם אם היא עומדת בניגוד לאמור בהסכם בין המעביר לבעל הזכות. העובדה כי זכות מסוימת אינה ניתנת להעברה אינה צריכה לגרוע מתוקפם של היחסים החוזיים בין הצדדים להסכם ההעברה של זכות זויי. (ראה גם תמייש (פתח תקווה) 58778 – 07 – 12 ניתן ביום 24 . 9 . 17 (פורסם בנבו) שם ניתן תוקף להתחייבות חוזית שאושרה בצוואת המנוחה הגם שעמדה בניגוד לתנאי חוזה החכירה להורשת זכויות ). 190.בפסיקה מוכרת ההפרדה בין מערכת היחסים החוזית הפנים משפחתית לבין מערכת היחסים החיצונית של הצדדים עם הארגונים המיישבים. 191.בעניינו בהסתמך על זכות המגורים ייהבלתי הדירהיי של המבקשת מכוח הצוואה להתגורר בבית הקטן שהיא תקפה במערך הזכויות בינה לבין המתנגדות, וכן לאור סעיף 19 ג (ד) להסכם הדו צדדי, המתיר לכל צד להורות בצוואתו למי תימסרנה זכויות השימוש שלו במשק, אני פוסקת כי הצוואה תקפה ביחס לזכות השימוש שניתנה למבקשת בבית הקטן, וזאת מבלי לגרוע מזכויותיה של המתנגדת כבעלת מלוא הזכויות בנחלה בכפוף לכל העיקולים וההערות שהיו רשומים על זכות המנוח בעת ההעברה. באשר לחלק בצוואה בו הוריש המנוח לבתו את זכויותיו בנחלה (סעיף 3 א) הרי שהוא בטל בהיותו מתנגש עם ההגבלות בהסכם הדו צדדי, ולעניין זה אין כל מחלוקת בין המתנגדת – האם לבת, ואולם אין באמור, כדי לבטל את הוראות הצוואה העוסקות בזכות השימוש שניתנה למבקשת בבית הקטן, בהיותן הוראות שאינן קשורות זו לזו לצורך קיום זכותה של המבקשת.
14
15 16 17
18
19 20
22 23 24
25
27
35 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
1 2

197.יוצא אפוא כי כל הזכויות של המנוח בחייו הוקנו לקופת פשיטת רגל והם בני מימוש במסגרת הליך הפשייר, בכפוף לתנאי ההסכם הדו צדדי והצורך להידרש לזכות השימוש של המבקשת בבית הקטן וזכויות המתנגדת כברת רשות. 198. הואיל וקבעתי כי הצוואה תקפה ביחס לצד ג’, המבקשת, הרי שזכויותיה אל מול זכויות הנושים, יבחנו ויאוזנו במסגרת תיק פשיטת הרגל.
4
ח
דחיית תביעת המתנגדת לסילוק יד ופסיקת דמי שימוש
11 12
13
15
17

199.המתנגדת תובעת כסעד עיקרי את סילוקה של המבקשת מבית המגורים והנחלה. 200. תביעתה הכספית הועמדה על סך כולל של 137 , 585 ₪, והיא מורכבת מדמי שימוש או שכייד ראוי, בסך כולל של 80 , 565 ₪, החל מכניסתה ה- 1 . 7 . 11 ועד 10 . 5 . 13 (מועד פטירת המנוח) מחצית משכייד המוערך על ידה בסך של 4500 ₪ לחודש והחל מ- 11 . 5 . 13 ועד מועד הגשת התביעה ובנוסף נזקים שאינם ממוניים בסך של 57 , 000 ₪ בגין אילוצה של המבקשת להתגורר יחד עם הבת ונכדיה בבית קטן וצפוף תוך פגיעה בפרטיותה. 201.כך גם נתבקש סעד של חיוב המבקשת בדמי שימוש ראויים מאז הגשת התביעה ועד למועד בו תפנה את בית המגורים. 202. עוד נתבקש פיצול סעדים, לעניין נזק כספי ככל שנגרם למצבו הפיסי של הבית הגדול ותכולתו. 203.באשר לתקופת הזמן הראשונה, בה התגוררה המבקשת עם המנות בבית הגדול, למתנגדת אין עילה על פי דין לדרוש תשלום דמי שימוש, שכן זו התגוררה עם המנוח בהסכמתו וברשותו, ואף ניהלה עימו משק בית משותף והם התחלקו בהוצאות המחייה. 204. באשר לתקופת הזמן השנייה, לגביית דמי שימוש ממועד פטירתו של המנוח, המבקשת טענה בכתב הגנתה, בהודעת צד ג’ ובסיכומיה, כי בקשה לעבור לבית
19
21 22 23
25 26
37 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

212. לפיכך, אני דוחה את התביעה לסילוק ידה של המבקשת ולחיובה בדמי שימוש. 213.אני מקבלת את ההודעה לצד שלישי במובן זה שעל המתנגדות לפנות את הבית הקטן מכל אדם וחפץ כתנאי מוקדם לפינוי הבית הגדול ע”י המבקשת.
1 2
ש
א
ט
אחרית דבר
ת 0
N
o
9 10
11

214.ההתנגדות לצוואה בעילות על פי חוק הירושה והיותה בגדר צוואה בלתי חוקית, נדחית. 215. ההתנגדות לצוואה מן הטעם כי המשק הינו חוץ עיזבוני ואינו בר הורשה על פי הסכם השכירות הדו צדדי, נדחית, בכל הנוגע לזכות השימוש שהוקנתה למבקשת בצוואה. ( 216. ההתנגדות לצוואת המנוח, משום שהיה מנוע מלצוות על זכות שימוש למבקשת בהיותו פושט רגל, נדחית. כפי שציינתי האיזון בין כלל הזכויות יוכרע ע”י בית משפט של פשיטת רגל. 217. אני מורה על קיום הצוואה בכל הנוגע לזכות השימוש של המבקשת בבית הקטן במשק, הוראת הצוואה בסעיף 3 א לטובת הבת מבוטלת. 218.אני דוחה את תביעת המתנגדת לסילוק ידה של המבקשת מהמשק ופסיקת דמי שימוש כנגדה. 219.אני מחייבת את המתנגדות ביחד ולחוד בהוצאות משפט ושכייט עוייד בסך של 15 , 000 ₪ לטובת המבקשת, אשר ישולמו תוך 60 יום, ולא יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למלוא פירעונם.
15
17
19 20
מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, כ”ז שבט תשעייט, 02 פברואר 2019, מוציש, בהעדר הצדדים.
39 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ תע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
טענות המתנגדת והבת
2 3
6 ו
9
0
11

28.המתנגדת טוענת כי המנוח חתם על הצוואה כשבועיים טרם פטירתו כשהוא נתון להשפעה בלתי הוגנת מבת זוגו נוכח מצבו הרפואי והתלות שפיתח בה. כך גם דאגה לגרסתה, המבקשת להיות נוכחת בכתיבת הצוואה ואף לקחה חלק פעיל בעריכתה ביודעה מבעוד מועד על תוכנה ועל היותה נהנית ממנה. 29. עוד טוענת כי המנוח ידע את היקף חובותיו ואת הבעייתיות בצוואה, ובכל זאת הוריש זכות מגורים למבקשת באופן לא חוקי. לפיכך, הצוואה בלתי חוקית, בהיות המנוח פושט רגל, והמשק נכס חוץ עזבוני, שאינו בר הורשה. וציוויו אפוא על כלל הנחלה, בהתעלם מחלקה של המתנגדת בטל מכוח סעיף 34 לחוק הירושה. 30.כך גם, חרף ידיעתו כי אין מרפא למחלתו, לא ערך צוואה במשך חייו, ומעולם לא עלה הנושא, עד לרגע פטירתו. 31.לגרסת המתנגדת, חרף העובדה כי בשנים האחרונות בני הזוג לא גרו יחד, הם מעולם לא התגרשו והמנוח קיווה כי הפער שנפער ביניהם יצטמצם והיא תשוב לחיקו. המתנגדת הפנתה לעניין זה, למכתבי האהבה ששוגרו אליה על ידי המנוח ולעדות חבריו כי מזה שנים סיפר המנוח להם כי אהב אותה ורצה לחזור אליה. 32. לטענתה, נדרשה להגיש כנגדו תביעה לפרוק שיתוף על מנת לשמור על המשק, לנוכח הכרזתו כפושט רגל, והתסבוכת הכלכלית אליה הכניס את בתו, ולא לשם גירושין, שכן לא היה בכוונתם להינשא בשנית. 33.עוד טוענת כי המבקשת הגיעה לבתו כעוזרת ניקיון, בודדה אותו מסביבתו ומקרוביו, השתלטה על חפציה של המתנגדת, פינתה על דעת עצמה מהבית חפצים, ציוד ומסמכים. 34. לאחר אבחנתו של המנוח כחולה סרטן סופני, החלה המבקשת לבנות את עתידה, על ידי ניצול מצבו הרפואי והנפשי הקשה ואת תלותו בה, במחשבה כי בעתיד הלא רחוק תזכה בזכויותיו. כך דאגה לשמור הזמנות לאירועים בהן
13 14 15 16
18
21 22
24
הערה כי
25
26
5 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

41. המבקשת כופרת בזכותה של המתנגדת לתבוע סילוק ידה ולחלופין מבקשת לכבד את הוראות המנוח בצוואתו קרי מגוריה בבית הקטן, לאחר שהמתנגדות יפנוהו מכל אדם וחפץ. כך גם כופרת בכל סעד כספי נתבע בשל העדר חווייד על דמי שימוש, בשל תביעה לסעד כספי במסווה של סעד הצהרתי ובשל העדר עילה על פי דין. 42. המבקשת גורסת כי חרף הוראות ההסכם הדו צדדי יש תוקף לצוואה.
9

טענות הנאמן 43.הנאמן טוען כי זכויות המנות מוקנות לקופת פשיטת הרגל וכי אין כל ממש בטענת המתנגדות כי הנכס הינו חוץ עזבוני. 44. לגישתו, הליכי פשיטת הרגל אינם צריכים להיות מושפעים על ידי הצוואה שהותיר אחריו המנוח, שהרי כל נכסיו מוקנים לנאמן ולקופת פשיטת הרגל.
10
11
12
13
ג.
הכרעה
14
15
16
17
19

45. כלל גדול הוא ייבמשפט הצוואותיי שיש לכבד את רצונו של המת ובלבד שמדובר ייברצונו האמיתי, ברצונו העצמאי, ברצונו החופשי של המצווה, שהרי רק רצון אמיתי, עצמאי וחופשי הוא רצון המצווה ובמקום בו נפל פגם ברצונו של המת, מצווה עלינו שלא לחלק את רכושו כדברי הצוואה הכתובהיי (עייא 5185 / 83 היועמ”ש נ’ רינה מרום, פייד מט(1) 318). 46. יילפיכך, קיבץ והביא, המחוקק, מכל עבר…את האונס, האיום ההשפעה הבלתי הוגנת, והוסיף עליהם את התחבולה והתרמית והורנו כי צוואה שנעשתה מחמת אחד מהם דינה שהיא בטלה…על כל אלה הוסיף המחוקק עילת פסלות נוספת, המכוונת דווקא לנהנה, והורה על בטלותה של הוראת צוואה המזכה את מי יישערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה… 47. בהתקיים, אפוא, אחת מאותן רעות לא את רצונו שלו עשה המצווה אלא את רצונו של אחר, כשהשאלה, תהיה על פי רוב, שאלה של מידה: עד כמה עמוקה
21 22 23 24 25 26 27
7 מתוך 40
בית משפט לענייני משפחה בנצרת

ת”ע 13345 – 05 – 14 א’ ואח’ נ’ ג.ע. ואח’ ת”ע 13339 – 05 – 14 ג.ע. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’ תמ”ש 24059 – 12 – 13 א’ ואח’ ג.ע. ואח’
תיק חיצוני:
מתנאיה במשמעי. אך כאשר לא ניתן לנתק בין ההוראה הבטלה ובין יתר הוראות הצוואה, הצוואה כולה תימצא נגועה בפסול הנייל ולכן תבוטליי (שוחט בספרו ייפגמים בצוואותיי, מהדורה שלישית, התשע”ו – 2016 עמי – 277
1 2 3
.(278
ד. בחינת תוקפה של הצוואה בראי עילות הפסלות הקלאסיות של דיני הירושה
9
11
13

ד-1 סעיף 26 לחוק הירושה – “צוואה שנעשתה…בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה…” 55.הגבלת הכושר שאליה מכוונת הוראת סעיף 26 לחוק הירושה, עניינה מצבו הנפשי, מנטלי, קוגניטיבי של המצווה ויכולתו להבין את מהותה של הצוואה. 56. נטל השכנוע באשר לקיומה של ההגבלה מוטל על מי שרצה להיבנות ממנה, ובצוואה הנראית תקינה מבחינה צורנית – על המתנגד לה. 57. זאת ועוד, לאור חוק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – שלילת הכושר לצוות מאדם שבמהלך חייו לא הוטל ספק בכושרו לעשות כן לאחר מותו, אינה עניין של מה בכך ונטל השכנוע (חובת הראיה) המוטל על מי שמבקש לסתור בדיעבד את חזקת הכשרות הבסיסית הזאת בראיות ממשיות וברורות כאמור הנו כבד ביותר”.
15
16
18
(שוחט בספרו עמי 163).
21 22

58.המתנגדות טענו בכתב התנגדותן כי במועד עריכת הצוואה המנוח גסס, סבל מכאבי תופת והיה תחת השפעה נרקוטית, ועל כן לא היה מסוגל לקרוא ולהבין צוואה ולא היה בדעה צלולה עקב כאביו. 59.ביום 2 . 2 . 17 , לבקשת המתנגדות, מונה על ידי המומחה פרופ’ ירמיהו הייניק לצורך הגשת חוות דעת בשאלת יכולתו וכשירותו הנפשית והקוגנטיבית של המנוח לערוך צוואה ולהבחין בטיבה ובמשמעותה.
24
25
9 מתוך 40