לפני כבוד השופט עדי הדר
המבקש:
חנן יוסף מיכאלי
נגד
המשיבה:
שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא בע"מ
החלטה
לפני ביהמ"ש בקשה לביטול פסק דין ועיכוב הליכי גביה של פסק דין שביהמ"ש נתן בשנת 2014 שהוגשה ביום 21.9.22.
ביהמ"ש קבע ביום הגשת הבקשה כלהלן:
"המבקש טוען בבקשה כי לא ידע על ישיבת שמיעת ההוכחות וכי הודעת בא כוחו לשעבר בעניין כתובתו, הייתה לא נכונה.
המבקש לא הצהיר במפורש בתצהיר התומך בבקשה, כי לא ידע על פסק הדין בעניינו ולא בכדי. המבקש יודע על ההליך מאז שנת 2013 שכן באותה שנה חתם על תצהיר שתמך בהתנגדותו לביצוע שטר.
לכן, התמקדות המבקש בטענה כי לא ידע על מועד שמיעת הראיות בשנת 2014, שמשתמע ממנה שבמשך 8 שנים לא התעניין האם התובענה נקבעה לשמיעת ראיות, מעלה קושי לא מבוטל
לכן, בנסיבות אלה, אין מקום לעכב הליכים עד מתן החלטה בבקשה, כמבוקש, אלא אם כן, המבקש יפקיד מלוא סכום החוב בקופת ביהמ"ש."
היום הגישה המשיבה תשובתה לבקשה בה טענה כי אין מקום מחובת הצדק או שיקול הדעת להיעתר לבקשה, תוך שהיא חוזרת על הערת ביהמ"ש לפיה המבקש לא הצהיר כי לא ידע על פסק הדין.
דיון והכרעה
מועד שמיעת הראיות נקבע בדיון שהתקיים ביום 25.3.14 בנוכחות בא כוחו של המבקש אותה עת עו"ד שמר ולכן די בכך כדי לדחות הבקשה על הסף.
למעלה מהדרוש, ביהמ"ש ימנה מספר שיקולים נוספים לדחיית הבקשה.
טענת המבקש כי לא ידע על פסק הדין שמונה שנים, אף שידע על קיום ההליך, אינה סבירה בעליל.
המבקש נמנע מהצהרה כי לא ידע על מתן פסק הדין וגם בכך די כדי לדחות הבקשה על הסף.
המבקש העלה בבקשה טענה אחת בלבד לפיה עו"ד שמר, בא כוחו במועד בו נקבע מועד שמיעת הראיות, לא עדכן אותו בדבר מועד שמיעת הראיות, ולא מסר כתובת נכונה שלו בעת ששוחרר מייצוג.
לכאורה, ככל שיש ממש בטענה החמורה כלפי עו"ד שמר, אזי יהיה בידו של המבקש להיפרע מבא כוחו, כדי הנזק שגרם לו כביכול לפני שמונה שנים, כאשר לטענת המבקש הוא מסר דיווח כוזב כביכול לביהמ"ש לפיו המבקש יודע על מועד הדיון ועל חובותיו הדיוניים. המבקש לא צרף לבקשה תצהיר של בא כוחו לשעבר, או העתק פניה אליו כדי לקבל תגובתו להאשמות החמורות שהוא מטיח כלפיו בבקשה, ללא מתן אפשרות לבא כוחו להתגונן מפני האשמות חמורות אלה.
כמו כן, המבקש לא הצהיר כי לא ידע על הדיון ביום 25.3.14 בו נקבע מועד שמיעת הראיות. מכאן שהיה עליו להתעדכן אצל עו"ד שמר לאחר הדיון מה היו ההחלטות שהתקבלו.
כמו כן, עו"ד נוסף, עו"ד דורון צברי, הודיע לביהמ"ש כחודש לאחר מתן פסק הדין, כי התבקש ע"י המבקש, לאחר שהופסק הייצוג ע"י עו"ד שמר, לבדוק עבורו המצב בתיק.
כמו כן, המבקש צרף לבקשה תצהיר מר נמרוד שביט, חמו של המבקש, על מנת לתמוך בטענה של המבקש כי הוא לא ידע על מועד שמיעת הראיות. אולם, אותו מר שביט נכח בדיון שהתקיים ביום 25.3.14, בו ביהמ"ש קבע בנוכחות מר שביט את מועד שמיעת הראיות. מר שביט לא הסביר בתצהירו מדוע הוא לא עדכן את המבקש במועד הדיון. לעומת זאת, מצא לטעון בתצהירו בסעיף 4, כי הגיש בעניין הודעתו הכוזבת כביכול של עו"ד שמר לביהמ"ש בה דיווח על עדכון המבקש במועד הדיון, תלונה למשטרה. תמוה שמר שביט הגיש התלונה ולא המבקש וממילא עותק התלונה לא צורף. כאן המקום להדגיש שפרט לתצהירו של מר שביט לא צורפה כל ראיה נוספת.
כמו כן, המבקש לא הצביע בבקשה כנדרש על סיכויי ההגנה. לעניין זה, ביהמ"ש מפנה לפסק הדין בו קבע ביהמ"ש כלהלן:
"כבשיגרה בית המשפט לא דוחה תביעות (יוצר מעשה בי דין – תוקן בהחלטה מיד לאחר מתן פסק הדין – ע.ה.) בגין אי התייצבות, אולם נסיבות תיק זה שונות.
מעיון בתצהירים עולים סימני שאלה לגבי הסיבות שבגללם הסכים כנטען הנתבע באמצעות אחרים להמיר פעם אחר פעם שיקים ללא קבלת השיקים שבגינם ניתנו שיקים חדשים.
לא צורף לתצהירים עותק של תלונה למשטרה לנוכח הטענה החמורה למרמה.
בנסיבות אלה, כאשר פרט להעלאת הטענה למרמה אין ראיות המבססות טענה חמורה זו, עול השכנוע נותר על מי שטוען כנגד אחיזה כשורה כאשר השטר שלם ונמסר לאוחז לפני זמן הפירעון.
לצורך עמידה בנטל שכנוע זה, היה צורך בשמיעת עדותו של מר שמעון מזוז, אולם לא רק הנתבע לא התייצב, אלא גם מר מזוז, מכאן שאם הנתבע היה מתייצב, ללא התייצבות של מר מזוז, סיכויי ההגנה היו נמוכים ביותר.
אשר על כן, מקבל התביעה במלואה ופוסק שכר טרחת בא כוח התובעת בסך של 10,000 ₪ בשים לב לכך שהתקיימו הליכים קודמים בתיק וב"כ התובעת התייצב היום לדיון וחזקה עליו שהתכונן כדבעי לדיון היום."
כמו כן, ביהמ"ש מביא בחשבון שסכום החיוב אינו מהגבוהים, והמשיבה לא הצליחה, לטענתה בתשובה, לממש פסק הדין, עקב חובות אחרים של המבקש.
אשר על כן, לא קם טעם, לרבות מיוחד, לבטל פסק הדין ולכן ביהמ"ש דוחה הבקשה ומחייב המבקש לשלם למשיבה שכר טרחת בא כוחה בסך של 3,500 ₪.
ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"ג, 29 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.
