לפני כבוד השופט עדי הדר
התובע:
זיו גלסברג
נגד
הנתבעים:
1. ס. נוי בע"מ
2. אלי סלמן
החלטה
לפני ביהמ"ש בקשות הדדיות של הצדדים למתן צו מידע שהגיש התובע ולמתן צו גילוי מסמכים ומענה לשאלות שהגישו הנתבעים.
בקשת התובע למתן צו מידע
התובע ביקש מתן צו מידע לשתי חברות, אלסטיק אימייל, חברה קנדית וזואו, חברה הודית, למסור לרשותו כל המידע המצוי ברשותן לעניין ההודעות שנשלחו באמצעותן ו/או תוך שימוש במערכות שלהם מטעם ו/או ע"י הנתבעים, כמו גם כל מסמך הנוגע לזהות הגורמים אשר הפעילו את משלוח ההודעות. המבקש טען כי המשיבים הודו במהלך הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית כי עשו שימוש בשירותי אלסטיק וכי המחלוקת בין הצדדים נטושה לעניין כמות ההודעות שנשלחה, לצורך הוכחת גודל הקבוצה והיקף ההפרות.
המשיבים טענו בתשובתם כי הבקשה אינה ברורה ומובנת, הואיל והמבקש עשה שימוש בביטויים טכניים שאינם מוכרים להם, וכי תחילה יש למנות מומחה חיצוני בתחום המחשבים. עוד טענו, שהבקשה מיותרת ומסרבלת את ההליך, הואיל והמבקש כבר קיבל המידע מצדדי ג', כפי שניכר מהמסמכים שצרף לגילוי המסמכים מטעמו וכן טענו כי המבקש טוען טענות עובדתיות שאינן נכונות ומועלות בחוסר תום לב.
דיון והכרעה
במסגרת הדיון בתובענה על ביהמ"ש לקבוע דבר קיומה של הקבוצה וגודלה, לאחר שהמבקש עמד בדרישה הראשונית להוכיח קיום קבוצה לכאורה במסגרת הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
על פניה, הבקשה אמורה לשרת בירור האמת במחלוקת בין הצדדים. לכן, ביהמ"ש הודיע לצדדים כי בכוונתו למנות בודק, על מנת שיקדם בדיקת קיום קבוצה והיקפה.
התובע הודיע כי אינו מתנגד לכוונת ביהמ"ש.
היום התקיים דיון בבקשה. המשיבים טענו כי יש לסלק על הסף בקשת המבקש שכן לא התייצב לדיון ולכן נמנע מהם לחקור אותו. עוד טענו, כי על המבקש לעתור למינוי בודק וכי מדובר במסע דיג שיפגע בחיסיון מסמכים משפטיים. עוד טענו כי דעתם לא נוחה מכך שביהמ"ש קיבל עד כה את בקשות המבקש.
חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 מחייב את ביהמ"ש למנות בודק כדי לבדוק הסכם פשרה שהוגש לאישורו. לענייננו, לא הוגש הסכם פשרה ולכן יש לנהל התביעה בשינויים המחויבים ככל תביעה. לביהמ"ש סמכות למנות מומחה מטעמו, בין אם כינויו "בודק" ובין אם כינויו "מומחה". ביהמ"ש הגיע למסקנה שיש ממש בטענות המשיבים בדבר קיום מושגים מקצועיים הנוגעים לבירור המחלוקת בדבר קיום הקבוצה והיקפה, שרצוי כי ייעזר במומחה מטעמו לצורך קביעת מתווה הבדיקה של קיום קבוצה והיקפה.
מינוי מומחה ע"י ביהמ"ש אינו מחייב הגשת בקשה ע"י התובע, כטענת הנתבעים, ולצורך מינוי מומחה, גם אין מקום לחקירת התובע כטענת הנתבעים. מהותית, הנתבעים הם שהציעו מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. לכן, ביהמ"ש קובע כי ימנה מומחה מטעמו לבדיקת סוגית קיום קבוצה והיקפה שיציע לביהמ"ש מתווה לביצוע הבדיקות הנדרשות ויוציא אותו לפועל, לרבות שקילת בקשת התובע בעניין נחיצות מתן הצו נגד צדדי ג' לבירור האמת והגשת עמדתו לביהמ"ש וכן הצעת מתווה שימנע או יצמצם הפגיעה בחיסיון הנטען.
ביהמ"ש הציע בדיון את מועמדות עו"ד ניר אמודאי שמונה ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה כבודק בתביעה ייצוגית ומי מהצדדים לא טען שעו"ד אמודאי מנוע מהגשת חוות דעת בתובענה זו.
לכן, ביהמ"ש מציע לעו"ד אמודאי להגיש בקשה לתשלום שכרו תוך 10 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיו. התובע ימציא החלטה זו לעו"ד ניר אמודאי ויגיש אישור המצאה עד יום 6.10.
לעניין הטענה של חוסר נוחות המשיבים מהחלטות ביהמ"ש, ביהמ"ש הבהיר למשיבים בדיון כי ככל שהם בדעה שיש לפסול המותב, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה.
לעניין טרוניית המשיבים על כך שהמבקש לא התייצב לדיון, ביהמ"ש מוצא אותה מוצדקת והוא מזהיר את התובע כי אם שוב לא יתייצב לדיון, ללא קבלת רשות ביהמ"ש מראש, ביהמ"ש ישקול למחוק התביעה, או להחליפו.
בקשת הנתבעים למתן מענה לשאלון וגילוי מסמכים
בקשת הנתבעים למתן מענה לשאלון וגילוי מסמכים כוללת בקשה לגילוי תיעוד לכל סכום בגין גמול ו/או שכ"ט ו/או פיצוי שקיבלו התובע ו/או באי כוחו כתוצאה מניהול הליכים לפי סעיף 30 לחוק התקשורת במסגרת תובענה ייצוגית, או הגשת תביעות פרטיות, ומתן מענה לאחת עשרה שאלות ביחס לכמות ההליכים שניהלו התובע ובא כוחו וכתובות הדוא"ל שהיו ברשות התובע והאם הוגשה בגינן תביעה. המבקשים נימקו הצורך במתן הצו בכך שיש צורך לחשוף את כלל פעילותו של התובע ובא כוחו "שכן לכשאלו יתגלו, ברי כי חובת תום הלב של התובע וב"כ, הנדרשות בהליך דנא, תתברר כלא קיימת".
המשיב התנגד למבוקש בתשובתו לבקשה בנימוק שביהמ"ש כבר דן בטענה כי התובע ובא כוחו אינם מתאימים לשמש כתובע ייצוגי ובא כוח הקבוצה ודחה הטענה.
דיון והכרעה
לנוכח הנימוק של המבקשים, על ביהמ"ש לדחות הבקשה שכן ביהמ"ש דן בטענה שהתובע ובא כוחו אינם מתאימים לשמש כתובע ייצוגי ובא כוח הקבוצה במסגרת ההחלטה בה אישר הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ודחה אותה בהחלטה מיום 19.1.22.
אולם, על אף שהמבקשים ציינו נימוק שאין בו כדי להצדיק המבוקש, ביהמ"ש מפנה לסעיף 28 להחלטה מיום 19.1.22 בה קבע כלהלן:
"לעניין הטענה להצבת מכמונות ע"י המבקש, בדמות הקמת תיבות דואר רבות, ביהמ"ש קובע כי גם אם יקבל עמדת המשיבים שהסיבה היחידה להקמתן היא להציב מכמונות, אין בכך כדי לשלול התאמתו של המבקש כתובע ייצוגי. זאת, מכיוון שהפעולה האסורה היא שליחת דואר זבל ולא הקמת תיבות דואר שאליהן נשלחות ההודעות המפרות. יש להביא בחשבון מספר רב של תיבות דואר בסדר דין רגיל לעניין הפיצוי, ובתובענה ייצוגית, לאחר אישורה כייצוגית, לעניין קביעת היקף הקבוצה, או גובה הגמול למבקש. אולם, בשלב זה, ענין מספר התיבות, אינו מסייע למשיבים על מנת לשלול המבקש כתובע ייצוגי.
לכן, ביהמ"ש דוחה הבקשה לגילוי מסמכים הנוגעת להכנסות התובע ובא כוחו מעיסוק בחוק התקשורת וכן מרבית השאלות העוסקות באותו נושא ממש ואשר מטרתן לפתוח מחדש כביכול עניין שכבר הוכרע והוא התאמת התובע ובא כוחו לשמש כתובע ייצוגי ובא כוח הקבוצה. ביהמ"ש קובע כי המומחה יבדוק בהתאם לאמור בסעיף 31 להחלטה מיום 19.1.22 הטענה להצבת מכמונות ע"י המבקש, בדמות הקמת תיבות דואר רבות, לעניין קביעת היקף הקבוצה, או גובה הגמול למבקש, ככל שהתביעה תתקבל.
תז"פ ליום 10.10.
ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ג, 28 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.
