בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
ד. ב
ע"י ב"כ עוה"ד דורית ענבר סברדליק
נגד
משיבה
בעניין הקטינים
ס. ב
ע"י ב"כ עוה"ד ליאת שקלרז
1. קטינה ילידת 2007
2. קטין יליד 2011
3. קטין יליד 2016
פסק דין
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הבכירה שושנה ברגר) מיום 22.8.22 בתיק י"ס 64375-06-22 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה נפסקו מזונות זמניים עבור הקטינים שבכותרת, בסך של 10,500 ₪ לחודש, נוסף על מחצית הוצאות הבריאות והחינוך, כפי שיפורט להלן.
רקע בזעיר אנפין
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים"), נישאו זל"ז בשנת 2006 ומנישואין אלה נולדו שלושת הקטינים שפרטיהם בכותרת.
3. לימים עלו נישואי הצדדים על שרטון והם נפרדו במהלך שנת 2022.
4. ביום 29.6.22 הגיש המבקש (כאן) בקשה לישוב סכסוך ופתח את התיק קמא.
5. ביום 4.8.22 הגישה המשיבה "בקשה בהולה לשמירת מצב קיים" בתיק קמא, אליה התייחסו המבקש ובית משפט קמא כאל בקשה למזונות זמניים.
6. במסגרת הבקשה הנ"ל, ביקשה המשיבה ליתן סעד שיורה למבקש להמשיך להפקיד את משכורתו החודשית בחשבון הצדדים. לטענת המשיבה, משכורת המבקש עולה כדי 44,000 ₪ בחודש, בתוספת בונוס אחת לשלושה חודשים, על סך של כ- 15,000 ₪. עוד לטענתה היא מתפרנסת מהוראה במשרה חלקית ומרוויחה לא יותר מ- 1,500 ₪ לחודש, וכי הלכה למעשה, המשפחה כולה סמוכה לשולחנו של המבקש ותלויה בהכנסותיו למשק הבית.
7. ביום 15.8.22 הגיש המבקש את תשובתו לבקשת המשיבה בתיק קמא. לטענתו, השתכרותו החודשית בשנת 2021 עמדה ע"ס 21,518 ₪ נטו. לשיטתו, המשיבה משתכרת כ-3,000 ₪ לחודש עבור 8 שעות עבודה בשבוע, בניכוי הלוואה שניטלה ממקום עבודתה. עוד טען המבקש, כי המשיבה כלל לא התייחסה בבקשתה לזמני השהות של הקטינים אצל הצדדים. לטענתו, הקטינים שוהים אצלו כ – 45% מהזמן (פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני, וכל הימים כוללים לינה).
8. ביום 22.8.22 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא:
"1. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני מורה כי בשלב זה ועד למתן החלטה אחרת, אשר תינתן לאחר שיוגשו כתבי בי דין לפי סעיף 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה-2014, או לתקופה בת 3 חודשים מהיום, לפי המוקדם, יעביר האב לידי האם בגין מזונותיהם הזמניים של הקטינים שפרטיהם מפורטים בכותרת ההחלטה, סך 10,500 ₪ לחודש בכל 10 לחודש, וזאת החל מיום 1.7.22.
2. בנוסף, האב יישא במחצית הוצאות הבריאות והחינוך של הקטינים, בהיקף שהיה לפני פרוץ הסכסוך.
3. מובהר כי החלטה זמנית זו ניתנת בהתבסס על החומר שנפרס בפניי עד כה, ובשים לב לכך כי בשלב זה, אין מונחת בפני בית המשפט תמונה מלאה של מכלול הנתונים הכלכליים והאחרים. מהבקשה והתגובה עולה מסכת נתונים מורכבת, אשר מצריכה בירור במסגרת תביעה שתוגש. בשלב זה, החלטה זו ניתנת בשים לב לפערי ההשתכרות בין הצדדים (גם לגרסת האב- השתכרותו החודשית בשנת 2021 עמדה ע"ס 21,518 ₪ נטו (ראו אישור על הכנסות לשנת 2021 מרואי החשבון … מיום 1.5.22- נספח "א" לתגובת האב מיום 15.8.22) והשתכרות האם, לשיטתו, עומדת ע"ס של כ-3,000 ₪ לחודש עבור 8 שעות בשבוע, בניכוי הלוואה שניטלה ממקום עבודתה (ראו: 2 לתגובת האב, כאשר האב טען כי המבקשת לא צירפה אסמכתא להוכחת טענתה לפיה ההלוואה ניטלה לטובת הוצאות הבית).
המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים".
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
9. להלן תמצית טענות המבקש:
א. ההחלטה קמא לאקונית ונעדרת כל הנמקה, בניגוד לחובת ההנמקה שפורטה בפסיקה רבה של בתי המשפט;
ב. ההחלטה קמא לא נותנת את הדעת על חלוקת זמן כמעט שווה (45-55) של שלושת הקטינים אצל הצדדים. כל הקטינים מעל גיל 6;
ג. ההחלטה קמא ניתנה על יסוד תשתית ראייתית חסרה – לא הוערכו כדבעי היכולות הכלכליות של מי מהצדדים, לא הוערכו כלל צרכי הקטינים, לא התייחסו לזמני שהות הקטינים אצל מי מהצדדים.
ד. ההחלטה קמא אינה מתחשבת בעובדה כי המבקש "נזרק" מביתו, לאחר התעללות שעבר מידי המשיבה;
ה. ההחלטה לא התייחסה לעובדה כי ברשות המשיבה לפחות מיליון ₪ במזומן, אשר קיבלה לאחר מכר ביתם המשותף של הצדדים.
טענות המשיבה בתשובתה לבקשת רשות הערעור
10. להלן תמצית טענות המשיבה בתשובתה:
א. הסעד נשוא ההחלטה קמא, הוא סעד עזר להליך העיקרי במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך שהוגשה בתיק קמא, אשר ניתן לשם שמירת המצב הקיים בתקופת עיכוב ההליכים, כדי לאפשר לצדדים להתפנות ליישוב הסכסוך ביניהם בדרכי שלום והסכמה.
ב. הבקשה קמא לסעד זמני הוגשה לאחר שהתקיימה פגישת המהו"ת הראשונה, ולפני תום תקופת עיכוב ההליכים ונועדה להקפיא את המצב הקיים עד לפתיחת ההליכים העיקריים. בהתאם להודעת הצדדים בתיק קמא, הוארכה תקופת עיכוב ההליכים בתיק קמא עד ליום 31.10.22, ולמבקש נתונה זכות הראשונים להגשת התביעות מכח היותו בעל הדין שפתח את תיק ישוב הסכסוך.
ג. למשיבה קם חשש כי המבקש פועל לשינוי המצב הכלכלי, עת ביצע המבקש משיכות כספים בסכומים גבוהים במהלך חודש יולי 2022, וכן הודעתו למשיבה ביום 3.8.22 כי הוא מפסיק להפקיד כספים לחשבון המשותף. לולא הוצאת צו לשמירת המצב הקיים, היתה המשיבה נעמדת מול שוקת שבורה מבחינה כלכלית.
ד. בקשת רשות הערעור לא מקימה עילה להתערבות ערכאת הערעור. ההחלטה קמא ניתנה בסמכות, לאור טיבה וטבעה של הבקשה לסעד זמני כשמירה על מצב קיים; ההחלטה קמא מנומקת בהתאם, והיא ניתנה במהירות ובצורה עניינית תוך שנשענת על תמונה חלקית לנוכח מהות ההליך והיות ההחלטה קמא זמנית.
ה. תוקף ההחלטה קמא הוא עד יום 31.10.22, שלאחר מכן יבחן בית המשפט קמא את נסיבות התיק קמא כחוכמתו, וייתכן כי תינתן החלטה אחרת בעניין המזונות.
ו. לעניין טענות המבקש, כי "נזרק" מביתו וכי ברשות המשיבה כמיליון ₪ ממכר ביתם המשותף, טוענת המשיבה כי המבקש החליט לעזוב את בית הצדדים מיוזמתו; כן טוענת המשיבה כי כבר נקבע בפסיקה כי אישה לא צריכה לממש נכסים כדי לחיות את חייה ולא להתפרנס מכספי חיסכון או השקעה, כל שכן בטרם הצדדים הסדירו את חלוקת הרכוש המשותף ואיזנוהו ביניהם.
דיון והכרעה
11. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיבה על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
להלן אנמק החלטתי.
12. ראשית, נזכיר כי עסקינן בהחלטה זמנית של בית משפט קמא, העוסקת במזונות זמניים.
הלכה פסוקה היא לענין מידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטת מזונות זמניים, על-פיה רוחב שיקול הדעת המוענק לבית המשפט לענייני משפחה, בבואו לקבוע מזונות זמניים, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור.
חרף העובדה שפסיקתה של הערכאה הדיונית בנושא מזונות זמניים אינה חסינה מפני התערבות ערעורית, שומה על ערכאת הערעור להימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים, אלא אם כן מדובר במקרה חריג ויוצא דופן.
לעניין זה ראה:
בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלוני (ניתן ביום 27.4.11).
בע"מ 1326/12 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 28.3.12).
רמ"ש (חי') 34826-10-18 פלוני נ' אלמונית (ניתן ביום 17.10.18).
לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים.
13. במקרה דנן, תוקפה של ההחלטה קמא יפוג בסוף חודש זה, ביום 31.10.22, בעוד פחות משבועיים. כך ציינה המשיבה בתשובתה (ראו סעיף 10(ה) לעיל) ולכך התכוון בית משפט קמא, בציינו כי המזונות ישולמו למשיבה "בשלב זה ועד למתן החלטה אחרת, אשר תינתן לאחר שיוגשו כתבי בי דין לפי סעיף 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה-2014, או לתקופה בת 3 חודשים מהיום, לפי המוקדם…" (ההדגשות שלי, ח"ש).
עיון בתיק קמא מלמד כי ביום 6.9.22 הוארכה, בהסכמת הצדדים, תקופת עיכוב ההליכים עד ליום 31.10.22. אז אמור לפוג תוקפה של ההחלטה קמא והמבקש צפוי להגיש תביעותיו בבית משפט קמא.
כך שלמעשה ההחלטה קמא בדבר מזונות זמניים נשוא רמ"ש זה כבר מוצתה, ואין מקום להתערב בה בדיעבד.
14. בכל מקרה וזאת יש להדגיש – החלטת מזונות זמניים אינה סופית. ככל שיתברר לאחר שמיעת הצדדים שנפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, ניתן לשנות זאת לעבר ולעתיד. ודוק – ככל שייקבע כי על המשיבה להשיב למבקש סכומי כסף על חשבון דמי המזונות ששולמו בתקופה עליה הורתה ההחלטה קמא, לא תתקבל טענה בדבר "מזונות שנאכלו".
15. אני מורה כי בטרם תינתן החלטה אחרת בעניין מזונות הקטינים, ו/או יוארך תוקפה של ההחלטה קמא, יקיים בית משפט קמא דיון במעמד הצדדים ובאי כחם בעניין גובה מזונות הקטינים, במסגרתו יישמעו הצדדים ובסופו יכריע בית משפט קמא כחוכמתו.
סוף דבר
16. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור, תוך מתן ההוראות לבית משפט קמא כמפורט בסעיף 15 לעיל.
17. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.
העירבון שהפקיד המבקש בהליך, יוחזר לו באמצעות באת כוחו.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ג, 19 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.
