בפני
כבוד השופט ניר זיתוני
בענין הקטינים : 1. הבן הבכור
2. הבן הצעיר
באמצעות האפוט' לדין עו"ד סנדרה בוכהיים דה וינד
תובע
האב
באמצעות ב"כ עו"ד סיוון טל יחזקאל
נגד
נתבעת
האם
באמצעות ב"כ עו"ד דניאלה יובנוביץ טויטו
החלטה
לפני בקשת האב מיום 20.6.22 לסיים את תפקידה של האפוט' לדין , שמונתה לתפקיד בתיק
65410-07-21 בהחלטה מיום 1.10.21 . נטען כי מלכתחילה האב התנגד למינוי , כאשר ההצעה
למנות אפוט' לדין , הועלתה ע"י בית המשפט לאחר שהאב הגיע לבית המשפט עם הקטינים
. ביום 11.11.21 פגשה האפוט' לדין את הקטינים בבית האב . ביום 30.11.21 הוגש עמדת
האפוט' לדין במסגרתה המליצה כי האם תפגוש את הקטינים במרכז קשר . האב ברך על
המלצה זו . ביום 30.12.21 הקטינים הוכרזו כנזקקים . בעקבות ההכרזה נדרש האב להתמודד
עם גורמי מקצוע רבים ( עו"ס לחוק נוער , עו"ס לסדרי דין , עו"ס משפחה , אפוט' לדין ) אשר
לתחושתו מוטים באופן מוחלט לטובת האם . ועדת תכנון טיפול אחרונה מיום 15.6.22 חיזקה
תחושה זו , כאשר האפוט' לדין לא השיבה לשאלות ב"כ האב בענין מועד פגישתה ושיחתה
האחרונה עם הקטינים ובענין העדר מענה לפניות האב וב"כ אליה . נטען כי האפוט' לדין לא
פגשה את הקטינים ולא שוחחה עימם מאז המפגש מיום 11.11.21 ובכל זאת מצהירה על
דאגתה לילדים על בסיס האמור באבחונים . האב ראה כי משתיקים את באת כוחו ואז סיים
את השתתפותו בוועדה דרך הזום . לפיכך נטען כי די בגורמי המקצוע האחרים ויש לסיים
את תפקידה של האפוט' לדין . עוד לא יבשה הדיו על הבקשה וכבר הגישה ב"כ האב הודעה
משלימה לפיה ביום בו הוגשה הבקשה שלחה האפוט' לדין מסרון לאב וביקשה לפגוש את
הקטינים . האב השיב לפנייה , בהפניה לבקשתו לסיים את תפקידה של האפוט' לדין .
ביום 27.6.22 הוגשה תגובת עו"ס לחוק נוער . סעיף 8(ג) לחוק הנוער (טיפול והשגחה ) מאפשר לבית המשפט למנות אפוט' לדין לקטין אם מצא כי הדבר מקדם את טובתו . מאז מונתה האפוט' לדין היא פועלת למען הקטינים ומקיימת יחסי עבודה שוטפים עם עו"ס לחוק נוער . עמדת האפוט' לדין בדבר חידוש הקשר בין האם לבין הקטינים במרכז קשר הוכיחה את עצמה , למרות שלא תאמה את עמדת גורמי הרווחה . לפיכך המשך המינוי הכרחי לקיום דיון פורה ויצירתי באשר לטובת הקטינים .
ביום 30.6.22 הוגשה תגובת האפוט' לדין . האפוט' לדין התרשמה במסגרת עמדתה מיום 30.11.21 מסרבנות קשר קיצונית שלכאורה אין לה הצדקה . בהתאם הומלץ על חידוש קשר במרכז קשר אשר יתקיים בנפרד עם כל אחד מהקטינים . האפוט' לדין מצויה בקשר אינטנסיבי עם עו"ס לחוק נוער הכולל עדכונים והיוועצות . המלצת האפוט' לדין התקבלה בגמר הדיון מיום 30.12.21 . ביום 13.3.22 התקיים דיון מעקב בהשתתפות האפוט' לדין . אבחוני הקטינים התקבלו רק בחודש 5.22 . ביום 15.6.22 התקיימה ועדת תכנון טיפול במטרה לדון בממצאי האבחונים ובמפגשי האם עם הקטינים במרכז קשר . יו"ר הוועדה הבהיר כי כל משתתף יגיב בתורו . האב בחר להתנתק מהזום כאשר הגיע תורו לדבר . ב"כ האב בחרה להשתלח באפוט' לדין , להודיע כי הקליטה את הדיון בוועדה , וכן להודיע כי בכוונתה לערער על ההחלטות שטרם התקבלו . מאז המפגש עם הקטינים בחודש 11.21 , האפוט' לדין לא קיבלה מהצדדים כל פניה או עדכון לגבי מפגש נוסף . האפוט' לדין התרשמה כי המפגש עם הבן הבכור היה מורכב והוא מתקשה לקיים מפגש שכזה . אפוט' לדין אינה גורם טיפולי , אינה מתאמת הורית ואינה תחליף להורים . לאחר הדיון מיום 13.3.22 הגיש האב מסמכים שונים כאשר באף אחד מהם לא העלה את הטענה המועלית בבקשה בדבר פניות לאפוט' לדין שלא נענות . טענה זו מוכחשת לגופה . הפנייה האחרונה של האב לאפוט' לדין היתה ב 16.11.21 . הפנייה של האפוט' לדין לאב ביום 20.6.22 נעשתה בטרם ראתה האפוט' לדין את בקשה האב לביטול המינוי . גם אם האב או ב"כ האב פנו טלפונית ולא נענו , לא הושארה הודעה המאפשרת המשך הקשר . במסגרת מעורבות האפוט' לדין בעניין האבחונים , האפוט' לדין היתה בקשר עם המאבחן ודיווחה לבית המשפט ביום 21.6.22 כי האב הסתיר את מכלול המידע הרפואי לגביו . מסירת מידע מקיף לגבי ההורים חשובה לאבחון ולבניית תוכנית טיפול מותאמת . בבקשת האב אין התייחסות לעמדת הקטינים . סרבנות קשר יכולה לפגוע בקטינים ולגרום להם לנזק נפשי משמעותי ובלתי הפיך .תפקיד האפוט' לדין הוא גם להמליץ מהי טובת הקטינים לאור האבחונים , עמדת גורמי המקצוע ועמדת ההורים . האפוט' לדין מודאגת מכך שתשמש ככלי ניגוח ומותירה ההכרעה בבקשה לשק"ד בימ"ש .
ביום 4.7.22 הוגשה תשובת האב לתגובת האפוט' לדין . האב וב"כ פנו לפסיכולוג שערך את האבחונים ושמעו ממנו כי האב לא החסיר מסמך או מידע . המאבחן ציין כי במסגרת האבחון בודקים את הילדים ולא את ההורים . באבחונים נכתב כי קיימת שאלה של ניכור הורי לגבי שני ההורים . האב מסר מלוא הפרטים לגבי מחלת הנפש שלו וצירף מסמכי מל"ל . האפוט' לדין קיבלה דיווח עדכני של הרופאה הפסיכיאטרית המטפלת באב מיום 28.3.22 לפיו האב צלול , מודע ורגוע . האב מסכים עם האפוט' לדין שהקטין הצעיר מתקשה במפגשים עם האם . האב טוען כי הבן הצעיר סיפר לעו"ס לחוק נוער ולאפוט' לדין על ההתעללות שעבר מידי האם אך דבריו לא זכו להתייחסות . האב מבקש למנות חוקר ילדים שישוחח עם הבן הצעיר .
ביום 6.7.22 הוגשה תגובת האם . עצם הגשת הבקשה מדאיגה שכן האב לא הפנים את גודל המצוקה של הקטינים חרף האמור באבחונים . האב מתעלם מאירועים קודמים שקדמו ליום בו האב הביא את הקטינים לבית המשפט – הדרדרות בקשר של האם עם הקטינים עד כדי נתק מוחלט , מעורבות הקטינים בסכסוך בין ההורים ומשבר נאמנות . מעורבות האפוט' לדין הוכיחה את עצמה שכן חודש קשר בעזרת מרכז קשר , לאחר שגורמי הרווחה לא הצליחו לחדש את הקשר . הוועדה האחרונה התקיימה באיחור כדי לאפשר לאב ולב"כ להשתתף פיזית , אך הם בחרו להשתתף בזום . האב בחר להתנתק מהדיון , כאשר הוועדה המליצה על הארכת הכרזת הנזקקות והתנהג כמו ילד . אם האב הקליט את הדיון בוועדה , האם מסכימה להגשת ההקלטה לבית המשפט . האב טוען כי נעזר בחבילות מזון אך משלם שכ"ט לבאת כוחו . האם מברכת את האפוט' לדין ומבקשת כי תמשיך בתפקידה עד סיום ההליכים לטובת הקטינים , כאשר לא נפל כל פגם בהתנהלותה .
ביום 6.7.22 הגיש האב הודעה במענה לתגובת האם . ב"כ האב מייצגת אותו ללא תמורה בשל היכרות רבת שנים ורצון לסייע לו ולילדים . האם משלמת עשרות אלפי ₪ לבאת כוחה ולא משתתפת בהוצאות הקטינים , חרף החלטת בימ"ש מיום 20.3.22 .
ביום 11.7.22 הגישה ב"כ האב בקשה למתן החלטה במסגרתה הלינה על העדר התייחסות למחדלי האפוט' לדין .
ביום 11.7.22 הוגשה תשובת האפוט' לדין לתגובת האב . האפוט' לדין פנתה למאבחן וצירפה תגובתו הכתובה מיום 5.7.22 .המאבחן מציין במפורש כי האב הסתיר מידע רפואי . המאבחן התרשם כי האב אינו אמין והציע כי בית המשפט יורה להמציא את התיק הרפואי של האב . כן המליץ להפנות את האב לבדיקה פסיכיאטרית במסגרת ציבורית . המאבחן שיתף האפוט' לדין כי התנהלות האב משפיעה ישירות על הקטינים . ביום 3.7.22 עדכן המאבחן את האפוט' לדין כי נמסר לב"כ האב שהשלמת המסמכים רלוונטית להשלמת האבחונים במסגרת אבחוני מסוגלות הורית . הטענה לפיה האפוט' לדין ביקשה מהמאבחן להוסיף לאבחון את הסוגיה של ניכור הורי , מהווה הוצאת דיבה . הטענה הוכחשה במפורש ע"י המאבחן . המאבחן עדכן את האפוט' לדין לגבי חוות דעת הפסיכיאטרית מיום 28.3.22 , אך הדבר נעשה לאחר 21.6.22 . האפוט' לדין קיבלה רק את העמוד השני של המסמך ומהאמור בו עולה כי יש צורך בפירוט נרחב יותר לגבי המצב הנפשי של האב . בכל מקרה לא מדובר בהערכה פסיכיאטרית מקיפה . טענות האב לאלימות של האם כלפי הקטינים נבחנות ע"י המשטרה ועו"ס לחוק נוער . האפוט' לדין לא מצאה לנכון ליזום חקירת ילדים לאחר שהתייעצה בנושא עם עו"ס לחוק נוער . כך בפרט כאשר האב מברך על מפגשי האם עם הקטינים ומסכים לקיום מפגשים מחוץ למרכז קשר . הקטין הצעיר מסר כי האם זרקה נעליים אך לא מסר לאפוט' לדין על התעללות מסיבית . לאחר הגשת תלונה במשטרה ניתנת התייחסות גורמי המקצוע המתאימים לנושא של חקירת ילדים . המענה של האב לפניית האפוט' לדין מיום 20.6.22 מלמד כי לשיטתו המפגש של הקטינים עם האפוט' לדין אינו כה מהותי . "שפת המלחמה" בה נוקט האב משליכה על הקטינים , כעולה מהתגובה הקשה של הקטינים לתוכנית הרחבת היציאות ממרכז קשר , כפי שנמסר ע"י עו"ס לחוק נוער . נוכח ההתנהלות הלא קולגיאלית של ב"כ האב , מבוקש לחייב בהוצאות לטובת אוצר המדינה .
לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן .
ראשית , בקשה של הורה לסיים את תפקידו של אפוט' לדין שמונה לקטינים מעוררת קושי רב הן בשל הצורך של האפוט' לדין להתגונן מפני האשמות באי אמירת אמת והתרשלות בביצוע התפקיד , והן בשל הסטת תשומת הלב מהענין המרכזי שהוא טובת הקטינים . היקף העיסוק לו נדרשה האפוט' לדין כדי להדוף את הטענות שהועלו נגדה פגע הן ביכולתה למלא את תפקידה בתיק זה , והן ביכולתה למלא תפקידה בתיקים אחרים .
שנית , כאשר מגיש הבקשה מיוצג , בית המשפט מצפה לשיח מקדים בין ב"כ האב לבין האפוט' לדין טרם הגשת הבקשה . שיח שכזה , כשהוא מתקיים בשפה נאותה , יכול להוביל לקבלת הסברים שימנעו הגשת הבקשה . לא התרשמתי כי כך נעשה במקרה דנן .
שלישית , הטענה החמורה לפיה האפוט' לדין לא אמרה אמת התבררה כחסרת כל יסוד נוכח האמור במכתבי המאבחן , שצורפו לתשובת האפוט' לדין .
רביעית , הטענה לפיה יש פגם בכך שהאפוט' לדין לא פגשה את הקטינים במשך כמה חודשים חוזרת על עצמה גם בתיקים אחרים . שאלת המינון הנכון של פגישות ושיחות בין אפוט' לדין לבין קטין היא נגזרת של כמה שיקולים – נסיבות הענין , רצון הקטין , רמת הפניות של האפוט' לדין , הסוגיות העומדות להכרעה . במקרה דנן , לא מצאתי כל דופי בכך שהאפוט' לדין לא פגשה את הקטינים מחודש 11.21 עד מועד הגשת הבקשה . יש לזכור כי בתקופה זו הקטינים עברו אבחונים מקיפים . האב עצמו מלין על החשיפה שלו ושל הקטינים לריבוי אנשי מקצוע . לא מצאתי כל אסמכתא לתמיכה בטענה לפיה הקטינים או האב או ב"כ האב פנו לאפוט' לדין , השאירו הודעה ולא קיבלו מענה . אף אחד לא יכול לצפות מעו"ד עסוקה המשמשת גם כאפוט' לדין לזמינות 24/7 . כאשר האפוט' לדין פנתה לאב בעניין זה , ביום בו הוגשה הבקשה ובטרם צפתה בבקשה , בחר האב לדחות פנייתה ולהודיע לה כי ביקש להפסיק את המינוי שלה . תגובה שכזו אינה מתיישבת עם החשיבות הנטענת בעיני האב של תדירות מפגשי האפוט' לדין עם הקטינים .
חמישית , גם לו מצאתי כי נפל פגם כלשהו שהתנהלות האפוט' לדין ( ולא כך הם פני הדברים במקרה דנן ) השאלה המרכזית היא האם המשך המינוי חשוב לקידום טובת הקטינים . במקרה דנן , ברור כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב . האפוט' לדין יזמה מפגשים בין האם לבין הקטינים במרכז קשר והיוזמה הצליחה במקום בו לא התקיימו מפגשים קודם לכן . הסכסוך בין ההורים רחוק מלהיות פתור , כפי שהורחב בהחלטתי מיום 28.6.22 להאריך את הכרזת הנזקקות בשנה . לפיכך , יש הכרח בהמשך המינוי של האפוט' לדין למען קידום טובת הקטינים .
על כן , הבקשה נדחית . לאחר התלבטות , בחרתי שלא לחייב את האב הפעם בהוצאות לטובת אוצר המדינה ( האפוט' לדין מונתה ע"י הסיוע המשפטי ) ולטובת האם , בהתחשב בטענות העקביות של האב בדבר מצבו הכלכלי הקשה ובהתחשב בכך שהאב מיוצג ע"י ב"כ ללא תמורה . עם זאת , ככל שתמשך ההתנהלות הדיונית של האב הכוללת הגשת תשובות לתגובה והודעות ללא החלטה המורה על הגשתן , והגשת בקשות ללא פנייה מקדימה למשיבים , לא יהיה מנוס מחיוב בהוצאות בעתיד .
החלטה זו מותרת לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה .
ההחלטה המקורית ניתנה ביום 11.7.22 .
ניתנה היום, י"ט תמוז תשפ"ב, 18 יולי 2022, בהעדר הצדדים.
חתימה
