לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא
המבקש- המערער:
דורון אפיק
ע"י ב"כ עו"ד שלי וילנר
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל – רשות האכיפה והגבייה
ע"י עו"ד חנה ווינריט אדרעי מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
פסק דין
1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בימ"ש השלום בתל אביב (כב' השופטת הבכירה חנה קלוגמן) מימים 1.3.22 ו- 7.3.22 בת"א 24964-06-19 .
2. המבקש הגיש בשנת 2019 תביעה כספית נגד המשיבה על סך 300,000 ₪ לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו בשל מעשי ומחדלי המשיבה בעילות של הפרת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, עוולת הרשלנות, הפרת חובה חקוקה והפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א -1981.
בכתב התביעה נטען כי בתיק הוצל"פ מס' 532186-08-17 (להלן: "תיק ההוצל"פ") בענייני משפחה שהתנהל בין המבקש (עו"ד במקצועו) לגרושתו הכפוף לחובת סודיות, הוטלו עליו הגבלות בצו שניתן ביום 26.4.18 ע"י כב' רשמת ההוצל"פ. ההתראות בדבר ההגבלות הומצאו למבקש רק ביום 16.5.18, כך שבהתאם להוראות סעיף 66ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") ההגבלות היו אמורות להיכנס לתוקף רק לאחר שחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
למרות זאת, המבקש החל לקבל כבר ביום 12.6.18 שיחות טלפון והודעות מלקוחות ומבנקים מהם התברר כי המשיבה הפרה את הוראות חוק ההוצל"פ וחשפה ברבים כי נגד החייב ננקטו הליכי הוצל"פ שהם חסויים.
המשיבה ביקשה בכתב ההגנה לדחות על הסף את הטענות כלפיה בשל חסינות שיפוטית, העדר עילה והעדר יריבות.
לגופו של עניין, נטען כי מלשון סעיף 66ג לחוק ההוצל"פ עולה כי ניתן לשלוח את ההתראה בדואר רגיל ואין חיוב לשליחה בדואר רשום. נטען כי במקרה דנן מתקיימת חזקת ההמצאה בדואר ולכן ממועד מתן ההחלטה ביום 26.4.18 יש לספור 6 ימים לצורך החזקה ועוד 30 ימים הקבועים בחוק ההוצל"פ, ובכל מקרה הרשות מוסיפה עוד מספר ימים כטווח בטחון (לטובת המבקש), כך שההגבלות נכנסו לתוקף לכל המאוחר ביום 10.6.18.
נטען כי בפועל המבקש היה מודע להחלטת כב' הרשמת מיום 26.4.18 לכל המאוחר ביום 15.5.18, מועד ההחלטה בביהמ"ש בבקשה שהגיש קודם לכן בעמ"ש 7082-09-17 (להלן: "תיק משפחה"), ועל כן אין לקבל את טענתו שההתראה התקבלה במשרדו ביום 16.5.18.
בסעיף 32 לכתב ההגנה נכתב:
ביום 30.5.18 התקבלה תגובת הזוכה בה ביקשה לדחות את בקשת החייב מן הטעם שבקשה דומה שהוגשה על ידו לביהמ"ש המחוזי במסגרת עמ"ש 7082-09-17 נדחתה ביום 15.5.18, כי החייב מנסה לשבש הליכים…לתגובת הזוכה צורפה החלטת כבוד השופטת פלאוט מיום 15.5.18 שניתנה על גבי "בקשה דחופה למתן החלטה בעמ"ש 7082-09-17" מטעם התובע. עיון בבקשה עצמה מעלה כי התובע היה מודע להחלטת כבוד הרשמת מיום 26.4.18 (אשר אף צורפה כנספח לבקשה) לכל המאוחר ביום 15.5.18, מועד מתן החלטת בית המשפט. אין בידי הנתבעת את מועד הגשת הבקשה, אך מכל מקום, בקשה זו מעידה בבירור כי התובע ידע את ההחלטה, עוד קודם ליום 16.5.18, הוא המועד שלטענתו (המוכחשת ) הגיעה התראה למשרדו". (הדגש לא במקור – א.כ.)
העתק מתגובת הזוכה על נספחיה, צורפה לכתב ההגנה כנספח 9 .
עם הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם המשיבה, צורפו על ידה לתצהיר כתבי בית דין מתיק ההוצל"פ, בין היתר תגובת הזוכה מיום 30.5.18 על נספחיה – נספח 9 לתצהיר.
אין חולק על כך, שמסמכים כאלו כבר צורפו לכתב ההגנה, אך המבקש טוען כי נודע לו על כך בדיעבד (סעיף 3.4 לבר"ע).
3. המבקש הגיש ביום 19.7.21 "בקשה בהולה להטלת חיסיון על תצהירי הנתבעת" (בקשה מס' 24). מיד קבע בימ"ש שהוא משנה את סטטוס התיק ל"חסוי לציבור ופתוח לצדדים ובית המשפט" ונקבע כי לאחר סיום הדיון בבקשות, יותאם הסטטוס.
כמו כן הגיש המבקש "בקשה לפסילת ראיה מכוח סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות" (בקשה מס' 25), שכן נטען כי החומר מתיק המשפחה שלו הושג באמצעות פריצה למאגר מידע חסוי וללא סמכות.
נטען כי המשיבה צירפה לתצהיר עדות ראשית מטעמה בהליך פומבי וגלוי, כתבי בית דין שהוגשו בתיק המשפחה של התובע באופן מלא, ללא השחרה. כמו כן צירפה החלטות שהתקבלו ע"י בימ"ש לענייני משפחה בהליך המתנהל בדלתיים סגורות, הכוללות מידע רגיש. לפיכך, המבקש ביקש להורות על פסילת תצהיר העדות ראשית של המשיבה מלשמש ראיה בתיק.
המשיבה בתגובתה טענה כי כל המסמכים הרלוונטיים מתיק ההוצל"פ צורפו לכתב ההגנה וגם בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעם המשיבה מיום 10.1.21 צוין בין היתר, כתבי בית הדין על נספחיהם וכן תיק ההוצל"פ.
התובע הגיש מספר רב של בקשות בנוגע לתצהיר גילוי המסמכים ומחיקת כתב ההגנה ואף התקיים דיון ביום 13.1.21 אודות תצהיר גילוי המסמכים, אולם המבקש לא טען נגד הגשת המסמכים מתיק ההוצל"פ ולא ביקש דיון בדלתיים סגורות. המשיבה נתבעה בהליך נזיקין בו התובע טוען ביחס להתנהלותה בתיק ההוצל"פ. לכתב התביעה התובע צירף מסמך מתיק ההוצל"פ. כעת התובע טוען שאין להוציא מסמכים מאותו תיק הוצל"פ ושימוש במסמכים מתיק ההוצל"פ מהווה "פריצה למאגרי מידע" ומבקש למחוק תצהיר עדות ראשית שצורפו לו מסמכים מאותו תיק הוצל"פ שניכר כי הם רלוונטיים לבירור הסכסוך.
עוד נטען כי המסמכים שצורפו לכתב ההגנה ולתצהיר עדות ראשית מטעם המשיבה לא כוללים כתבי בית דין והחלטות מתיק בימ"ש לענייני משפחה והמסמך היחיד שצורף לתצהיר הוא בקשה (ועליה החלטה) אשר הוגשה ע"י המבקש לביהמ"ש המחוזי; מסמך זה צורף לבקשה הזוכה מיום 30.5.18 בתיק ההוצל"פ ומהווה חלק מתיק ההוצל"פ.
מסמך זה רלוונטי וחיוני היותר לבירור ההליך ולהגנת המשיבה בתביעה משום שהוא מהווה ראיה חותכת לסתירת טענת התובע לפיה קיבל את החלטת רשמת ההוצל"פ המטילה עליו הגבלות רק ביום 16.5.18.
בתשובה לתגובה טען המבקש כי אין למשיבה זכות לעשות שימוש במידע ובמסמכים המצויים בתיק משפחה חסוי שהתנהל בדלתיים סגורות, תוך חדירה לפרטיות, ללא סמכות או רשות.
נטען כי אין מדובר במסמכים רלוונטיים.
גם תיק ההוצל"פ הקשור בתיק המשפחה הוא סודי וחסוי ואף אם מדובר במסמך אחד הרי שאין בכך להפחית מחומרת מעשי המשיבה.
המבקש לא פרסם מידע חסוי. המבקש רשאי להציג מסמכים על עצמו ואינו נדרש לפרוץ מאגר מידע סודי לשם כך. המסמך היחיד שהמבקש צירף לכתב התביעה הוא העתק של צו ההוצל"פ. כן נטען כי טענת שיהוי לא תתקבל כאשר היא נוגעת לאי חוקיות פעולה שנעשתה ע"י הרשות.
המשיבה הוסיפה בתגובה כי לתצהיר עדות ראשית שמבקש המבקש לפסול צורפו אותם מסמכים שצורפו לכתב ההגנה בתחילת שנת 2020. התובע לא התנגד לצירוף אותם מסמכים ולא ביקש לנהל את ההליך בדלתיים סגורות, אף לא כשקיבל תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעם המשיבה בו צוין כי ברשותה תיק ההוצל"פ והבקשה הוגשה רק ביום 19.7.21. בכך ויתר התובע על חיסיון המסמך, ככל שהיה.
המבקש בתגובה נוספת מטעמו הבהיר כי מבוקש לפסול את תצהיר המשיבה וגם את כתב ההגנה; הסתבר לתובע בדיעבד ובתום לב, שגם לכתב ההגנה צורפו מסמכים חסויים וסודיים מתיק המשפחה של התובע. אין בעובדה שהמסמכים צורפו לכתב ההגנה, כדי לרפא את מעשי המשיבה.
לאחר הגשת תגובות ותשובות בבקשות השונות שהוגשו, ביום 1.3.22 ניתנה ההחלטה.
4. החלטת בימ"ש קמא מיום 1.3.22:
באשר לבקשת המבקש לגילוי מסמכים מהמשיבה – מסמכים הנוגעים לנהלים פנימיים של רשות האכיפה והגביה (בקשה מס' 27) נקבע כי יש הצדקה לגילוי הנהלים המעוגנים בכתב.
נקבע כי ככל שהנתבעת מבקשת חיסיון על נוהל כזה או אחר, עליה להגיש בקשה ספציפית.
באשר לבקשה לפסילת ראיה –
צוין כי הנתבעת הסכימה לניהול ההליך בדלתיים סגורות ונקבע גם כי התיק יישאר חסוי לציבור לאור רגישות המסמכים.
בימ"ש קמא ציין כי התובע מבקש למחוק את תצהיר הנתבעת ולפסול את כתב ההגנה הואיל וצורפו מסמכים מתיק ההוצל"פ והחלטות שיפוטיות שניתנו במסגרתן ולטענתו מסמכים אלה הושגו ע"י הנתבעת שלא דין.
נקבע כי:
"מעיון בכתבי הטענות , כולל כתב התביעה שהוגש על ידי התובע עולה שמסמכים אלו כבר צורפו לכתבי הטענות המקוריים הן על ידי התובע והן על ידי הנתבעת. לגבי המסמכים שהוגשו על ידי התובע וצורפו גם לתצהיר הנתבעת, הרי שלא יכולה להיות לתובע כל טענה כלפי מסמכים אלו. לגבי המסמכים שצורפו לכתב ההגנה מתוך תיק ההוצאה לפועל, הרי שתביעה זו עניינה ההתנהלות בתיק ההוצאה לפועל, ולכן טבעי שמסמכים מתוך התיק בגינו הוגשה התביעה יהיו חלק מהמסמכים עליהם מסתמכים הצדדים. לטענת הנתבעת רק נספח 9 לתצהירה, שהינו בקשה ועליה החלטה מיום 30.5.18 , הינה בקשה שלא צורפה למסמכיו התובע בכתב התביעה ובתצהירו. מאחר והנתבעת הייתה צד לבקשה אינני מוצאת סיבה לפסילת הראיה".
5. המבקש הגיש בקשה לעיון מחדש. טען כי אין לקבל את הטענה ולפיה רשות האכיפה היא צד לכל תיק הוצאה לפועל באופן שיאפשר לה להשתמש למטרותיה הפרטיות בחומר חסוי מתוך תיקים המתנהלים אצלה.
בהחלטה מיום 7.3.22 נדחתה הבקשה שכן נמצא כי לא התקיימו התנאים ל"עיון מחדש" כיוון שלא היה שינוי נסיבות.
נקבע כי:
"במקרה דנן, הוגשו בתיק מעל כ-20 בקשות כאשר הבקשה בגינה מבוקש לעיין מחדש הינה לפסילת ראייה בשל פגיעה בפרטיות וזאת כאשר קבוע בתיק מועד לשמיעת הראיות וכאשר הוגשו תצהירי הצדדים בתיק ולא ברור מה הנסיבות החדשות בגינן מבוקש לעיין מחדש שכן הבהרתי בהחלטה כי המסמכים מתיק ההוצל"פ צורפו הן לכתב התביעה והן לכתב ההגנה. כמו כן, נעניתי באופן מיידי לבקשת התובע לתת לתיק סטטוס של "חסוי לצבור – פתוח לציבור" לצורך השמירה על פרטיותו, עקב המסמכים שהמצויים בתיק. בנסיבות אלו לא מצאתי כי מתקיימות הנסיבות לעיון מחדש בבקשה, והיא נדחית".
6. בבקשת רשות הערעור נטען כי מדובר במקרה מובהק שבו הושגה ראייה תוך פגיעה בפרטיות וכי מדובר במקרה שבו נעשה שימוש אישי אסור ע"י מנהל מאגר מידע במאגר המידע שבניהולו.
אין זה נכון שרשות האכיפה והגביה היא באופן אישי צד לכל תיק הוצאה לפועל באופן שיקנה לה אפשרות להשתמש בחומר המצוי בתיקי ההוצל"פ השונים לצרכיה.
היה צריך לפסול את הראיה שהושגה תוך הפרת סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א -1981 ובניגוד לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט – 1969 ולהוראות סדר הדין האזרחי שדורשות צו על מנת שכונס נכסים יוכל לחפש במחשב חומרים.
החומר המצוי בתיק המשפחה הוא חסוי לפי סעיף 68 (ה) (1) ו- 70 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984.
שימוש בחומר המצוי בתיק משפחה חסוי, תוך חדירה לפרטיות ללא כל סמכות או רשות הוא אסור ויש לפסול אותו.
העובדה שהתיק קמא מנוהל בדלתיים סגורות אינו מהווה מענה לטענות.
7. תמצית טענות המשיבה בתשובתה לבקשת רשות הערעור:
א. המבקש לא הוכיח כי תצהיר עדות ראשית והמסמכים שצורפו לו הושגו תוך פגיעה בפרטיות.
המבקש הגיש תביעה שעניינה בהתנהלות המשיבה במסגרת תיק הוצל"פ. לכתב ההגנה ולתצהיר המשיבה צירפה רק מסמכים שהיו מצויים באותו תיק הוצל"פ נושא תיק קמא. המשיבה לא פרצה לשום מאגר מידע או עיינה בתיקי בימ"ש שברשות הנהלת בתי המשפט.
עיון במסמכים שצורפו לכתב ההגנה ולתצהיר העדות הראשית מעלה כי הם לא כוללים כתבי בית דין והחלטות מתיק בימ"ש לענייני משפחה, כנטען ע"י המבקש.
המסמך שצורף כנספח 9 לתצהיר, שהינו בקשה (והחלטה) שהוגשה ע"י המבקש לביהמ"ש המחוזי, הרי שמסמך זה צורף לבקשת הזוכה מיום 30.5.18 לתיק ההוצל"פ.
טענות על הפרת סעיף 23א(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי או סעיף 116 לתקנות החדשות הועלו לראשונה בבר"ע ואינם רלוונטיים לענייננו.
המבקש צירף בעצמו לכתב התביעה מסמכים מתוך תיק ההוצל"פ ובכך נתן הסכמתו מכללא.
למבקש ניתנו אינספור הזדמנויות להתנגד לצירוף אותם מסמכים והוא לא עשה כן.
ב. למען הזהירות נטען כי עומדות למשיבה מספר הגנות בחוק הגנת הפרטיות.
הפגיעה הנטענת בפרטיות הינה בצירוף מסמכים שהוגשו במסגרת התדיינות בתיק הוצל"פ לתצהיר עדות ראשית במסגרת הליך שמתנהל בבימ"ש, לכן ההגנה בסעיף 13 (5) לחוק הגנת הפרטיות חלה עליהם. בנוסף, עומדת למשיבה גם הגנת תום הלב המנויה בסעיפים 18 (2) ו- 18 (3) לחוק הגנת הפרטיות.
ג. ישנם שיקולים רבים התומכים בקבלת התצהיר כראיה.
לתצהיר עדות ראשית שמבוקש לפסול ישנה חשיבות בעשיית משפט צדק, וכך גם לגבי נספח 9 לתצהיר. בנוסף להיותם מסמכים רלוונטיים וקשורים בטבורם למחלוקת בהליך העיקרי, הרי שהפגיעה מידתית במובן שאין באותם מסמכים פרטים אודות קטינים והם חשופים רק לצדדים ולבימ"ש.
8. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולדחות את הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א. נראה כי עניינינו נכנס לגדר המקרים שבהם דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין עלולה להשפיע באופן מהותי על זכויות הצדדים ויש מקום להכריע במחלוקת כבר בשלב הביניים שבו אנו מצויים.
במקרה דנן, השאלה אם ראיה שיש לפסול אותה תישאר בתיק, אם לאו, היא משמעותית לגורל ההליך ויש להכריע בה כבר עתה. לפיכך, ניתנת רשות ערעור.
ב. מעיון בתצהיר עדות ראשית מטעם המשיבה עולה כי מתיק המשפחה צורף מסמך אחד.
המסמך מתיק משפחה שצורף לתצהיר עדות ראשית מטעם המשיבה הוא חלק מנספח 9 לתצהיר – מדובר בנספח ל"תגובה לבקשה מספר 95" שהוגשה ביום 30.5.18 ע"י הזוכה בתיק ההוצל"פ לה צירפה הזוכה כנספח א' בקשה שהגיש המבקש בעמ"ש 7082-09-17 בבימ"ש מחוזי מרכז ועליה החלטה בפתקית מיום 15.5.18 של כב' השופטת ורדה פלאוט.
נספח 9 צורף לתצהיר על מנת לתמוך בטענת המצהירה מטעם המשיבה לפיה המבקש היה מודע להחלטת כב' רשמת ההוצל"פ מיום 26.4.18 לכל המאוחר ביום 15.5.18 .
המסמך מתיק משפחה שצורף לתצהיר הוא למעשה חלק מתיק ההוצל"פ, ולשם צירוף מסמך זה – בקשה בתיק משפחה וההחלטה שניתנה בנוגע לבקשה זו; אין צורך בגישה לתיק המשפחה של המבקש.
אין מדובר בחשיפת מידע בתיקי משפחה שהתנהלו בעניינו של המבקש מתוך תיק משפחה, כי אם במידע שמצוי בתיק ההוצל"פ שטענות הנוגעות אליו עומדות במרכז התביעה בתיק קמא.
אותו מסמך מתיק המשפחה צורף אף כנספח 9 לכתב ההגנה שהוגש ע"י המשיבה עוד בחודש ינואר 2020 כחלק מ"תגובה לבקשה מספר 95" שהוגשה ביום 30.5.18 ע"י הזוכה בתיק ההוצל"פ.
גם לכתב ההגנה צורף נספח 9 על מנת לבסס טענה זהה שפורטה בסעיף 32 לכתב ההגנה וצוטטה לעיל.
באשר לצירוף מסמכים מתיק ההוצל"פ בימ"ש קמא קבע כי מדובר במסמכים שצורפו לכתבי הטענות המקוריים ע"י הצדדים.
וכן שטבעי שמסמכים מתוך התיק בגינו הוגשה התביעה יהיו חלק מהמסמכים עליהם מסתמכים הצדדים הואיל ותביעה זו עניינה ההתנהלות בתיק ההוצל"פ.
אני סבורה כי הואיל ונספח 9 ומסמכים אחרים מתיק ההוצל"פ צורפו לכתב ההגנה זמן רב לפני שהוגשה הבקשה לפסילת התצהיר ונוכח העובדה שבמרכז הדיון עומד תיק ההוצל"פ, הרי שאין מקום לפסול תצהיר בשל מסמכים שצורפו זה מכבר לכתב ההגנה, ולא נטענה טענה לגביהם.
לכך מתווספת העובדה שבתצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבה שצורף ל"תגובה לבקשת התובע למתן צו גילוי מסמכים" מיום 7.1.21 הצהירה המשיבה בין היתר כי בחזקתה ובשליטתה מצוי תיק ההוצל"פ.
ב"כ המבקש העלה בדיון שהתקיים לאחר מכן בבימ"ש קמא השגות בקשר לתצהיר הגילוי, אולם לא טען בנוגע לעובדה שיש בידי המשיבה מסמכים של תיק ההוצל"פ וגם לא בבקשות נוספות שהוגשו על ידו לאחר מכן בקשר להליכי גילוי ועיון במסמכים.
אמנם איני סבורה כי המשיבה היא צד לתיק ההוצל"פ בעניינו של המבקש. אולם נוכח הנימוקים שפורטו לעיל, שאף הם עומדים בבסיס החלטת בימ"ש קמא, התוצאה היא שלא אתערב בהחלטה מיום 1.3.22 כך שתצהיר עדות ראשית מטעם המשיבה, על נספחיו, יוותר על כנו.
ג. המבקש בבקשת רשות ערעור לא העלה טענות ספציפיות בנוגע להחלטה מיום 7.3.22 לעיון חוזר והטענות נוגעות לשתי ההחלטות.
נימוקי בימ"ש קמא בהחלטה מיום 7.3.22 מקובלים עלי, ולא מצאתי בבקשת רשות הערעור כל טעם המצדיק התערבות בהחלטה.
9. לסיכום:
א. לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה לגופו.
ב. בנסיבות העניין לא אפסוק הוצאות.
הערבון יוחזר למבקש באמצעות באת כוחו.
ג. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"ב, 02 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
