מספר בקשה:13
לפני
כבוד השופטת יעל בלכר
המבקש
התובע
יעקב גבאי
ע"י ב"כ עו"ד בן ישי
נגד
המשיבים
הנתבעים
1. ישי בית און
ע"י ב"כ עוה"ד אביחי ורדי ויוסף יפרח
2. שמואל פינקו
ע"י ב"כ עו"ד ליבי שפרלינג ממשרד אטיאס נוה
החלטה
בבקשת התובע לתיקון כתב התביעה
רקע עובדתי, הבקשה וטענות הצדדים
לפני בקשת התובע לתיקון כתב התביעה לצורך הוספת תביעה להשבת כספים בסך של 1.6 מיליון ₪ (כערכם הנוכחי). לפי הטענה, הופקדו כספים אלה בידי הנתבע 1, בהתאם להנחיותיו ביום 28/5/12, במסגרת הצעה לרכוש את הבניין ברחוב ההגנה 24 בכללותו, בסכום כולל של 12 מיליון ₪ (כספי הפיקדון) (צורף העתק צילום השיק בסכום זה לפקודת הנתבע 1 והעתק כתב ההצעה). לפי הטענה, כעבור פרק זמן מסוים פנה התובע לנתבע 1, שעדכן אותו כי ניתן לרכוש רק 5 דירות בבניין. ביום 5/2/14 אכן נחתם חוזה לרכישת 5 דירות בבניין בתמורה לסך כולל של 6.25 מיליון ₪ בין התובע לבין המוכרת, טל ברק השקעות בבניין בע"מ, באמצעות הנתבעים בתפקידם ככונסי נכסים (הסכם המכר). אין מחלוקת כי כספי הפיקדון לא קוזזו מהתשלומים לפי הסכם המכר, אשר שולמו ע"י התובע במסגרת הכינוס במלואם.
על מנת להבין את הקשר הדברים ומבלי לפרט מעבר לדרוש לצורך הכרעה בבקשה, יצוין כי מדובר בבניין שדירותיו נמכרו במסגרת הליך כינוס נכסים, כאשר שני הנתבעים מונו ככונסים, בין היתר, לצורך השלמת הבניה ומסירת הדירות לרוכשים (ביום 9/11/11 מונו ככונסים זמניים וביום 22/3/12 ככונסים קבועים). נכון למועד זה, טרם התקבל טופס 4, הבניין לא רשום כבית משותף ולטובת התובע רשומה הערת אזהרה. התביעה כפי שהוגשה כנגד שני הנתבעים, היא לפיצויים בגין הנזקים הנובעים מהפרת התחייבותם הנטענת לפי סעיף 20.1 להסכם המכר, להשיג טופס 4 בתוך שנה ממועד החתימה על ההסכם, דהיינו: עד 5/2/15. התובע תבע דמי שכירות חודשיים שנמנעו ממנו לטענתו, מאז המועד שהיה קבוע לשיטתו למסירת הדירות (5/2/15) ועד למועד הגשת התביעה, שהוגשה ביום 3/2/21.
לטענת התובע, במהלך השנים מאז הסכם המכר ולאחר שהתברר לתובע כי אין היתכנות לרכישת כל הבניין, נוהלו מגעים בין התובע ונציגיו לבין הנתבע 1 על מנת לברר אודות מועד קבלת טופס 4 ורישום הדירות שנרכשו במסגרת הסכם המכר וכן, לגבי השבת סכום הפיקדון. בכלל זה גם הוצא לנתבע 1 מכתב דרישה מיום 8/7/19 בטרם הגשת תביעה בשני העניינים הנ"ל. לפי הטענה, על מנת לאפשר לנתבע 1 למצות הליכי מו"מ לפשרה גם לאחר הגשת התביעה שבנדון, הסכים התובע להשהות באופן זמני את הכללת הסעד בקשר לכספי הפיקדון (בגינו הוגשה הבקשה הנדונה). זאת, על מנת למנוע מהנתבע 1 נזק תדמיתי וכלכלי חמור; ותוך הסכמה כי אם לא יגיעו לפשרה לאחר הגשת התביעה, התביעה תתוקן ויתווסף לה סעד זה, שלא נכלל בה בעת הגשתה (לעניין זה צורפה תכתובת דוא"ל מיום 17/1/21 נספח 2 לבקשה, להלן: תכתובת הדוא"ל). משלא צלח המו"מ לפשרה הוגשה הבקשה דנן לתיקון התביעה שלפניי.
הנתבעים מתנגדים לתיקון המבוקש.
הנתבע 2 מציין כי נקלע לעניין לא לו (הוא אף סבור שיש לדחות את מלוא התביעה כנגדו ולא רק לדחות את הבקשה לתיקון. ראו ב"כ הנתבע 2 בעמ' 3 ש' 12-16 לפרוטוקול הדיון מיום 20/6/22). יוער כבר כאן, כפי שהובהר גם בדיון, כי אין מחלוקת שעילת תביעה זו אינה קשורה כלל לכינוס הנכסים ואינה קשורה לנתבע 2, בפרט. עוד אין מחלוקת כי השיק נפרע וכי הכספים לא הופקדו בקופת הכינוס ולא נמסרו לנתבע 1 בתפקידו ככונס או במסגרת הכינוס. הדבר נעשה מחוץ למסגרת הכינוס ומבלי שפורסמה הזמנה להציע הצעות, בקשר ישיר שנוצר בין התובע לבין הנתבע 1 (ראו דברי ב"כ הנתבע עמ' 3 ש' 1-2; ב"כ התובע עמ' 3 ש' 4-5). בהתאם, גם במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה מבוקש לחייב אך ורק את הנתבע 1 בהשבת סכום הפיקדון (ראו גם דברי ב"כ התובע בעמ' 3 ש' 8-10). כן טען כי כלל לא הוכחה זכותו של התובע להגיש תביעה זו שהגיש לכאורה באופן אישי, בעוד שהוא פועל לכאורה מטעם אחרים לא מזוהים בעבורם רכש את הדירות (כפי שטען גם בכתב ההגנה).
הנתבע 1 מבהיר, כי בתכתובת הדוא"ל אין הסכמה מצדו לתיקון כתב התביעה והוא לא הסכים לכך. הנתבע מתנגד לבקשה מהטעם שאין קשר בין מערכות העובדות של התביעה הנוגעת להסכם המכר והכינוס לבין נושא השבת כספי הפיקדון, אשר עומד ביסוד הבקשה לתיקון כתב התביעה. עוד סבור הנתבע 1, כי התביעה בעניין כספי הפיקדון התיישנה, טעם המהווה אף הוא, לשיטתו, עילה לדחיית הבקשה לפי הפסיקה הרלבנטית לבקשות לתיקון כתב תביעה. בידי התובע, אם רצונו בכך, להגיש תביעה נפרדת בעניין זה והיא תתברר (על טענת ההתיישנות) ואולם, יש לקדם את הטיפול בתיק זה ללא קשר לכך; וכך התבקש שייעשה. בנוסף, כפי שציין הנתבע 1 בתשובתו לבקשה, הוא ביקש לחקור את התובע על תצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה; והנה, התובע לא התייצב לדיון שנקבע (בין היתר), לדיון בבקשה. מכאן, לטענת הנתבע 1, יש לראות את התובע כמי שוויתר על הבקשה ויש להורות על מחיקתה. עוד התברר, כי הנתבע 1 מיוצג בהליך זה ע"י ב"כ מטעם חברת הביטוח בעוד שביחס לנושא הבקשה (התביעה להשבת הפיקדון), טרם הוברר אם חל הכיסוי הביטוחי ומכל מקום, בשלב זה, העניין אינו בטיפול באי הכוח מטעם חברת הביטוח (עמ' 2 ש' 24-25).
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה ובחנתי הדברים, אני דוחה את הבקשה.
תקנה 46 לתקנות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (תקנות תשע"ח) קובעת כי בית המשפט רשאי ליתן "בכל עת" הוראות לתיקון כתב טענות "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
כידוע, בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי בבקשות מסוג זה, על בית המשפט להכריע בין שלושה אינטרסים: אינטרס המבקש בברור העניין שלא הועלה בכתב התביעה; אינטרס המשיב שיריעת המחלוקת לא תורחב או תשתנה באופן שיאריך, יסרבל וייקר את הדיון או יפגע בזכות דיוניות שקמה לו; ואינטרס הציבור בניצול יעיל של המשאב השיפוטי (פרופ' רוזן צבי בספרו הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (התשפ"א 2021), עמ' 270). ראוי להזכיר גם את פרק א' לתקנות תשע"ח ובפרט את תקנה 5, שלפיה "בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, 'אינטרס ציבורי – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".
עוד יש לציין לעת הנחת המתווה הנורמטיבי הרלבנטי לעניין, כי תקנות תשע"ח מאגדות במידה רבה את השיקולים ומבחני הפסיקה שהיו נהוגים קודם לכן, לפי תקנות סדר הדין האזרחי הישנות, בבחינת בקשות לתיקון כתב תביעה. עם זאת, תקנות תשע"ח "משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות. כך, במיוחד, באותם מקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי" (רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו מיום 25/8/21, פסקה 9. ראו גם רע"א 8908/21 שומרי משקל בע"מ נ' weight watchers international inc מיום 7/2/22).
בבחינת השיקולים הדרושים לעניין ויישומם בענייננו, סבורני, כאמור, כי יש לדחות את הבקשה. כעולה מן המקובץ, עילת התביעה בעניין השבת כספי הפיקדון היא עילה חדשה ונפרדת מזו שבכתב התביעה, ונשענת על מסכת עובדתית שונה ונפרדת ש"מחוץ" לתיק הכינוס; בעוד שעיקרה של התביעה שהוגשה הוא בטענות ביחס להתנהלות הכונסים שחתמו בתוקף תפקידם זה על הסכם המכר עם התובע ביחס ל- 5 דירות (שאושר ע"י בית המשפט), בטענה שהפרו חובתם הנטענת להוציא טופס 4 לבניין בתוך שנה מעם חתימת ההסכם. אין חולק כי עילת התביעה בנושא השבת כספי הפיקדון שמבוקש להוסיף כעת אינה נוגעת לתיק הכינוס, כספים אלה לא הופקדו בקופת הכינוס, אף אין טענה שהיו צריכים להיות מופקדים בקופת הכינוס ועל פניו, לפי הנטען, לא פעל הנתבע 1 בכל הקשור לעניין זה ככונס. כמו כן, העילה החדשה אינה נוגעת כלל לנתבע 2, שלא היה מעורב בדבר, כי אם לנתבע 1 בלבד. עילה חדשה זו דורשת, אפוא, בירור עובדתי נוסף ושונה מזה הדרוש לבירור התביעה כפי שהוגשה (והליכים מקדמיים בהתאם). ביחס לעילה זו אף הועלתה ע"י הנתבע 1 טענת התיישנות הכורכת על פניו ומבלי לקבוע מסמרות, סוגיות נוספות ונפרדות של עובדה ומשפט.
במצב הדברים כמתואר, נוכח הצורך לאזן בין אינטרס התובע לבין אינטרס כל אחד מהנתבעים (שאינם מקשה אחת בעניין זה) ובין האינטרס הציבורי בקיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, סבורני, כי אין מקום להטיל לפתחו של הנתבע 2 את כל אלה, תוך שיאלץ לשאת בתוצאות הארכת ההליכים וסרבולם, אשר בהכרח יתלוו לתיקון בשל תוספת העילה החדשה כנגד הנתבע 1. זאת, גם בשים לב גם למועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, כשנה לאחר הגשת התביעה. יוער כי התובע אשר מבקש את התיקון על מנת להוסיף עילה חדשה, יכול להגיש תביעה נפרדת בעילה זו ועל כן, הפגיעה בו, אם קיימת, אינה משמעותית. בכל מקרה, באיזון בין האינטרסים ושקילת השיקולים הצריכים לעניין, יש להעדיף את זכותו של הנתבע 2 לסיום ההליך בזמן סביר ומבלי שיתארך ויסתרבל (ועל פניו, באופן משמעותי) בשל התרת תיקון התביעה בשלב זה ובעניין שאינו קשור אליו. הדבר משתלב גם עם האינטרס הציבורי, שכן כאמור, המסכת העובדתית ביחס לעילה החדשה היא שונה ונפרדת ואין קרבה ממשית, אם בכלל, בין הדברים, כך שלא צפוי בזבוז משאבים שיפוטיים בניהול הליך מקביל (ראו גם רע"א 5060/21 נחל אשכול השקעות בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ מיום 18/8/21, פסקאות 11-13).
יצוין כי גם על פי תקנות סדר הדין האזרחי הישנות נטה בית המשפט להיענות בצמצום לבקשות לתיקון מקום בו עניינו של התיקון הוא בהוספת עילה חדשה שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי (רע"א 6133/13 פלוני נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ מיום 19/12/13 פסקה 6). הדברים בוודאי יפים גם עתה, לאורם של תקנות תשע"ח אשר, כאמור, "משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין"; וביתר שאת בענייננו, בהעדר מעורבות של הנתבע 2 בעניין כספי הפיקדון, נושא הבקשה לתיקון.
לעניין מועד הגשת הבקשה אוסיף כי תקנה 49(ב) לתקנות תשע"ח קובעת כי בקשה לתיקון כתב תביעה תוגש לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון. כתב ההגנה האחרון הוגש ביום 10/5/21 (לא הוגש כתב תשובה). אכן, לבית המשפט סמכות להורות על תיקון בכל עת, כפי שמורה תקנה 46 הנ"ל, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו של בעל הדין להגיש בקשה לתיקון במגבלות הזמן שנקבעו בתקנות ולכל הפחות (אם חלף המועד), להגיש את הבקשה ללא שיהוי כשהתעורר הצורך בתיקון. בענייננו, אין מדובר בעובדות או בעילה שלא היו ידועים לתובע בעת הגשת התביעה או כזו שנולדה בשל אירועים שלאחר הגשתה, כי אם בהחלטה של התובע שלא לכלול את העניין בתביעה. התובע ביקש להישען על תכתובת הדוא"ל עם הנתבע 1 על מנת להצדיק את הגשת הבקשה במועד שהוגשה וטען עוד, כמפורט לעיל, כי מראש לא נכללה בתביעה על מנת לאפשר מו"מ לפשרה ולהימנע מפגיעה בנתבע 1. מעיון בתכתובת זו, נמצא כי במסגרתה כפר הנתבע 1 בזכותו של התובע להחזר כספי הפיקדון וטען כי "אין לטענה זו בסיס עובדתי או משפטי" ואין בה הסכמה מצדו לבקשה לתיקון התביעה אם תוגש בעתיד. מכל מקום, גם אם נניח כי יש לראות את הנתבע 1 כמי שנתן הסכמתו מראש לתיקון התביעה, הנתבע 2 לא נתן הסכמתו לכך וממילא אין הסכמת הצדדים חזות הכל. מדובר בעניין שנתון לשיקול דעת בית המשפט על השיקולים הכרוכים בכך כמפורט לעיל. פרק הזמן שנקבע בתקנות להגשת בקשה לתיקון כתב תביעה ע"י בעל הדין, משמש כשיקול ואבן בוחן במסגרת הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בבחינת הבקשה. עוד ובהמשך לכך, משא ומתן לפשרה בין הצדדים בוודאי אינו יכול להצדיק עיכוב כה ממושך בהגשת הבקשה ואין בניהול מו"מ כדי לדחות את המועדים לביצוע לפי תקנות סדר הדין.
לאור האמור התייתר הצורך לדון בטענות הנוספות שהועלו, כגון למחיקת הבקשה בשל אי התייצבות התובע, שהגיש תצהיר לתמיכה בבקשה, לדיון שנקבע בה. יוער בהקשר זה כי קבלת הבקשה לתיקון (אילולא נדחתה מטעמים כאמור) הייתה מצריכה לכאורה גם קביעת דיון נוסף לצורך חקירת התובע והארכה נוספת של ההליך. התייתר גם הצורך לדון בטענת הנתבע 1 כי יש לדחות את הבקשה לתיקון התביעה מהטעם שהתיישנה. יוער עם זאת, שעל פניו נראה לכאורה שהטענה לקיפוח זכותו הדיונית של הנתבע 1 אינה מבוססת שכן לפי טענתו, התביעה התיישנה כבר לעת הגשת התביעה בפברואר 21 (ולא בפרק הזמן שחלף מעם הגשת התביעה ועד להגשת הבקשה לתיקון). מנגד יש לציין, כי לדעת התובע, הכספים הוחזקו ע"י הנתבע 1 בנאמנות ומניין ההתיישנות לא חל אלא לאחר שכפר הנתבע 1 בזכותו של התובע להשבת הכספים, בכפירה מפורשת שהובאה לידיעת התובע; וכזאת, לטענת התובע, עשה נתבע 1 עם הגשת התשובה לבקשה לתיקון כתב התביעה או, לכל המוקדם, לאחר מכתב הדרישה משנת 2019, כך שלשיטתו, בידו להגיש תביעה חדשה בעניין זה. מכל מקום, טענות הצדדים בסוגיית ההתיישנות (שלא פורטו על ידי במלואן) שמורות ויתבררו לפי הצורך במסגרת התביעה החדשה, אם תוגש. כן התייתר הצורך לדון לצורך בקשה זו, במעמדו של התובע בתביעה. רק אציין כי ב"כ התובע הצהיר לפרוטוקול כי יגיש תצהיר ומסמכים להבהרה (עמ' 5 ש' 21-22 לפרוטוקול וראו גם החלטתי בתום הדיון).
משנדחתה הבקשה לתיקון כתב התביעה ושעה שהתביעה לפיצויים עומדת על סך של 2.5 מיליון ₪ ומצויה בגבול הסמכות של בית משפט השלום, אני מורה על העברתה לבתי משפט השלום במחוז תל אביב. משכך, לא ראיתי ליתן הוראות בדבר הגשת תצהירים. יפעל בית משפט השלום כחוכמתו לקידום ההליך והמשך ניהולו.
המזכירות תמציא לכב' נשיא בתי משפט השלום בתל אביב
ניתנה היום, כ"ג סיוון תשפ"ב, 22 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
