בפני
כבוד השופטת הבכירה שושנה ברגר
המבקשת:
XXX ת.ז. XXX
ע"י ב"כ עו"ד גבי ברנדס
נגד
המשיבים:
1.XXX ת.ז.XXX
2.היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים XXX משרדי ממשלה
פסק דין
ראשית דבר:
בפני בקשה לאישור הסכם אפוטרופסות במסגרתה התבקש בית המשפט לאשר הסכם בעניין אפוטרופסות בלעדית אשר נחתם בין הצדדים: הגב' XXX (להלן: "האם") לבין מר XXX (להלן: "האב").
רקע בקצרה:
הצדדים ניהלו מערכת יחסים במסגרתה נולד הקטין XXX יליד 14.2.11 (להלן ייקרא בשמו הפרטי או "הקטין"). כיום מלאו לקטין 11 שנים.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 22.5.12 ניתן פסק דין שהצהיר על אבהותו של האב כלפי הקטין, זאת בהסתמך על תוצאות בדיקה לסיווג רקמות מיום 3.4.12, שבוצעה בהסכמתו של האב. עוד יצוין כי ביום 2.7.12 ניתן פסק דין (בתמ"ש 51364-05-11) לפיו בהסכמת הצדדים, משמורת הקטין תהא בידי אמו עד מלאות לו 18 שנה.
סקירה דיונית:
הבקשה הוגשה ביום 13.6.21, אליה צורף הסכם שכותרתו: "הסכם בעניין אפוטרופסות בלעדית" אשר נחתם ביום 13.6.21 (להלן: "ההסכם") במסגרתו הסכימו ההורים כי החל ממועד אישור הסכם זה תהא האם האפוט' היחידה והבלעדית לקטין, והיא תהא רשאית לקבל כל החלטה ולבצע כל פעולה הנוגעת לקטין בחתימתה בלבד.
על פי החלטתי מיום 14.6.21 נוכח מהותו של הסעד המבוקש, הוריתי על צירופו של ב"כ היועמ"ש כצד להליך.
ביום 19.7.21 הוגשה תגובת ביניים מטעם ב"כ היועמ"ש, לפיה עולה צורך בעריכת תסקיר עו"ס אשר יבדוק את נסיבות חיו של הקטין ויבחן את טובתו בבקשה זו. על פי החלטתי מיום 22.7.21 הוזמן תסקיר עו"ס, כאמור.
ביום 14.11.21 הוגש תסקיר עו"ס (להלן: "התסקיר") אשר לא המליץ על מתן אפוט' בלעדית לאם. אתייחס לתוכנו בהמשך פסק הדין.
תגובת האם לתסקיר הוגשה ביום 28.12.21, וביום 12.1.22 הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש. בהחלטתי מיום 23.1.22 נקבע מועד לדיון.
ביום 22.3.22 התקיים דיון, במהלכו נחקרה עו"ס, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. משכך, ניתן כעת פסק הדין.
דיון והכרעה:
כפי העולה מן הנסקר לעיל, מחד, רצון ההורים המשותף הוא הענקת אפוט' בלעדית לאם. מאידך, עו"ס לא המליצה על מתן זכות חתימה בלעדית לאם, משום שהיא אינה סבורה כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטין.
מכאן כי מתעוררות במקרה דנן 2 שאלות:
האם על בית המשפט לאשר את ההסכם בעניין אפוט' בלעדית, אשר הוסכם בין ההורים, לפעול על פי רצונם בנוגע לבנם הקטין, ולכבד את האוטונומיה ההורית שלהם, או שמא יש מקום להתערבות בית המשפט באוטונומיה ההורית וברצונם המשותף?
ככל והתשובה לשאלה הראשונה תהא חיובית, עלי להמשיך ולהידרש לבחינת טובת הקטין הספציפי ולבדוק האם טובתו מתיישבת עם הוראות ההסכם שנחתם בין הוריו.
האם יש מקום להתערבות בית המשפט באוטונומיה ההורית וברצונם המשותף של ההורים לגבי בנם?
סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות") שכותרתו: " הסכם בין הורים החיים בנפרד" קובע כדלקמן:
"היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו, בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט".
סעיף 24 הנ"ל מורה כי ההורים רשאים להסכים ביניהם לעניין האפוט' לבנם הקטין, ואולם על הסכם זה לעמוד ב- 2 תנאים כדלקמן:
ההסכם טעון אישור בית המשפט.
ההסכם יאושר לאחר שבית המשפט נוכח שההסכם הוא לטובת הקטין.
דהיינו, בבואו לאשר הסכם לעניין אפוט' לקטין, בית המשפט אינו משמש אך כחותמת גומי, כי אם עליו לבחון האם במקרה שלפניו הוראות ההסכם בין ההורים עולות בקנה אחד עם טובת הקטין. משכך, התשובה לשאלה הראשונה ברורה לנוכח הוראות סעיף 24 הנ"ל, הקובע מפורשות כי יש מקום להתערבות בית המשפט באוטונומית הרצון הפרטי של ההורים בנוגע לאפוט' בנם הקטין, ובחינת טובת הקטין.
משהשבנו כי התשובה לשאלה הראשונה הינה בחיוב, נפנה כעת להשיב על השאלה השנייה- מהי טובת הקטין הספציפי- XXX.
טובת הקטין:
ראשית ייאמר כי להשקפתי, טובתו של הקטין היא נקודת הפתיחה ונקודת הסיום. שנאמר: "טובתם של הילדים היא המגדלור לאורו יש ליתן את ההכרעה, והיא הגורם בלעדיו אין. לפיכך, ראשיתה ואחריתה של ההכרעה שעומדת בפניי נטועה בסוגיה אחת – טובתם של הילדים" (ראו: רמ"ש 18033-10-21 א' נ' ב' [פורסם בנבו] (10.11.21)).
לאחר בחינת טענות הצדדים, ולאחר ששקלתי בדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה דנן, טובת הקטין אינה עולה בקנה אחד עם שלילת האפוט' של האב. ואלו טעמיי.
בתסקיר סקרה עו"ס את רקע המשפחה, עמדות הצדדים לעניין הבקשה שבפניי, הקשר של כל אחד מההורים עם הקטין, ולבסוף לא המליצה בתסקיר על מתן זכות חתימה בלעדית לאם. כדבריה (בעמ' 6 בפיסקה האחרונה):
שותפה אני לעמדתה המקצועית של עו"ס כפי שעלתה מהתסקיר, ומקבלת אני את המלצתה לעניין זה.
אין לכחד כי קיימת משמעות לא פשוטה של שלילת האפוטרופסות מהאב וקביעה כי זו תהא בלעדית לאם. בשל כך, לדידי, יש לנקוט בדרך זו במשורה, ורק במקרים המתאימים.
בנסיבות דנא, האב מתגורר בארץ, אם כי בעיר מרוחקת מהאם (האב מתגורר בXXX, והאם והקטין מתגוררים בXXX), ולא עלה כי האב לא שיתף פעולה עת האם פנתה אליו לחתימה על עניינים הנוגעים לקטין. ראו לעניין זה האמור בתסקיר (בעמ' 5 באמצע): "XXX ציינה כי פנתה בתביעת חתימה בלעדית לאחר שניסתה זמן ממושך להתנהל מול האב ולהשיג את שיתוף הפעולה שלו או חתימתו בעניינים הנוגעים לטובת הקטין. לדבריה, בכל עניין שזקוקה לחתימתו מתקשה להשיגו, מבצעת שיחות טלפוניות רבות, או הודעות, חולף זמן רב עד שמצליחה להשיגו והדבר פוגע בטובתו של בנם. האב XXX הגיב כי לבסוף שיתף פעולה, נתן את חתימתו בכל צורה שעלה ומעולם לא סירב לחתום. בשיחה עם ההורים, האב הביע את הסכמתו למתן חתימה בלעדית לאם בכל ענייני הקטין, לדבריו, XXX דואגת לכל צרכיו של בנם, חושבת על טובתו והוא סומך עליה באופן מלא".
ראו גם: דברי עו"ס בדיון מיום 22.3.22 (בעמ' 3 בשורה 30 ובעמ' 4 בשורות 1-2):
"ש. את יכולה לספר אם האמא סיפרה לך על מקרה שהיה קושי לאתר את האב לקבל הסכמתו?
ת. לא. היא סיפרה שלוקח זמן להשיגו אבל בסופו של דבר היא משיגה אותו ולרוב הוא נותן את הסכמתו לכל הליך שהיא ביקשה".
נוכח כל האמור, להשקפתי, אין לשלול האפוט' מהאב, וטובת הקטין הינה כי שני הוריו יהיו מעורבים בחייו ויקבלו החלטות במשותף בכל הנוגע לעניינים מהותיים הנוגעים לחייו.
בנסיבות אלו, אין מקום לאשר את ההסכם, שהרי אין הוא עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, ויש למצוא מנגנון מתאים לעניין האפט' לקטין אשר יעלה בקנה אחד עם טובת הקטין.
בענייננו, מחד גיסא, יש מקום להותיר לאב את האפשרות להיות מעורב בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לחייו של בנו, כפי שסברה העו"ס בתסקירה. מאידך גיסא, יש לאפשר לאם מרחב פעולה רחב בכל הנוגע לטיפול היומיומי בקטין.
סבורני כי בנסיבות הייחודיות של המקרה שבפניי, באיזון בין רצון ההורים כפי שבא לידי ביטוי בהסכם לבין טובת הקטין ראוי לקבוע כי במקרים בהם עולה צורך בהסכמת שני ההורים בענייני בריאות הקטין/חינוך הקטין/הנפקת דרכון עבור הקטין, יינתן לאב פרק זמן של 72 שעות במהלכו יתאפשר לו לחתום על הסכמתו לעניין. פניית האם לאב לקבלת הסכמתו תועבר באחד מאופני התקשורת הבאים: WhatsApp/מייל/SMS, כאשר היא איננה מחוייבת להוכיח כי האב קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלחה לו. במידה והאב לא יחתום בתום המועד כאמור, משמעות הדבר הינה הסכמה מטעמו, ואז תתאפשר לאם זכות חתימה יחידה בכל אחד מהעניינים הנ"ל, זאת על מנת שלא לעכב את טובת הקטין ולפגוע בשגרת חייו. האם תיידע את האב בסמוך לאחר ביצוע הפעולה.
בכל הנוגע לצורך רפואי דחוף ו/או פעולה רפואית דחופה לקטין, אני מאפשרת לאם זכות חתימה יחידה, תוך יידוע האב בסמוך לאחר ביצוע הפעולה הרפואית הדחופה לקטין באחת הדרכים האמורות בפיסקה 23 לעיל.
ככל שהאב קיבל הודעת האם והוא מתנגד לפעולה/החלטה שהאם מעוניינת לקבל, עליו להודיע לאם על כך באופן מיידי, והצדדים ינסו להגיע להסכמות בעניין. בהעדר הסכמה, רשאי מי מהצדדים לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד מתאים.
ככל והצדדים לא יגיעו להסכמה לעניין הפעולה הרפואית הנדרשת עבור הקטין, רופא המשפחה המטפל דרך קבע בקטין או מומחה רפואי רלבנטי בתחום- הוא שיכריע.
סוף דבר:
בטרם חתימה, מצאתי לנכון להביא את דבריו של כב' השופט הבכיר (כתוארו דאז) אסף זגורי בא"פ (נצ') 11916-07-21 פלונית לעיל, בפיסקה 58 לפסק הדין, היפים לענייננו: "…הכרעה שכזו לא שוללת את האפוטרופסות של האב מצד אחד אך מאפשרת לאם להתנהל ביתר חופשיות וללא הסרבול הנובע מהצורך בקבלת הסכמת האב בכל צעד ושעל מצד שני. מצד שלישי, יש במנגנון כדי להבטיח חיוב האם ביידוע מתמיד של האב על ידי האם אודות מצב הקטין וההחלטות המתקבלות בעניינו תוך מתן פרק זמן סביר להביע התנגדות. כל זאת בצד הזכות המוקנית לו לקבל מידע מגורמי טיפול, חינוך ורפואה במישרין. הכרעה שכזו מעניקה משקל וחשיבות לגידול של הילד, לטיפול בו ולמימוש האחריות בפועל והעדפתה על פני "המעורבות בשלט רחוק". הכרעה שכזו גם לא מבטלת את ההסדרים בעניין האפוטרופסות שבהסכם הגירושין אלא משכללת את המנגנון ליישומם בפועל. לבסוף, הכרעה שכזו מתגברת על מכשולי עצימות הסכסוך ההורי והחשש שאינטרס ורווחת הקטין יידחקו לקרן זווית ומאפשרת קבלת החלטות מעשית לטובת הילד על ידי מי שמכיר אותו טוב מכל ומספק לו את צרכיו תוך שימור ההורה האחר בתמונה באמצעות יידוע והעברת הנטל לפתחו במקרה של התנגדות לקבלת ההחלטות".
לאור כל האמור והמפורט, נפסק כאמור בפיסקאות 23-26 לפסק הדין.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשפ"ב, 30 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
