לפני
תובעת
נתבע
כבוד השופטת ליאת דהן חיון
רקע בקצרה:
yt
בית משפט לענייני משפחה בקריות
****
סטפן
ש.ב.ח ת"ז 0000000
ע"י ב"כ עו"ד גילי עמיאל ברזני
פסק דין
לפניי תביעת האם להעתקת מקום מגורי הקטינה מהעיר * * * * ** * * * ;
ש.א ת"ז 000000
ע"י ב"כ עו"ד אנוש בוכניק
נגד
1. הצדדים נישאו זל"ז ביום *** והתגרשו ביום **** . ממערכת יחסים זו נולדה הקטינה י.ש, ילידת
(בת כ- 7 שנים וחצי). לאחר הפרידה, התובעת (להלן: "התובעת" או "האם") עזבה את ביתם
המשותף של הצדדים ומאז מתגוררת עם הקטינה בשכירות ב****. הנתבע (להלן: "הנתבע" ו/או
"האב") מתגורר ב****.
2. ביום 13.3.17 ניתן תוקף של פס"ד להסכמת הצדדים לפיה משמורת הקטינה תהיה בידי האם
וזמני השהות עם האב יהיו בימי א' ו- ג' ישירות מהמסגרת החינוכית ועד למחרת ישירות למסגרת
החינוכית. בנוסף, הקטינה תשהה עם האב כל סוף שבוע שלישי, מיום ו' ישירות מהמסגרת
החינוכית ועד ליום ב' למסגרת החינוכית. בהחלטה מיום 14.7.21 הורחבו זמני השהות ונקבע
שהקטינה תשהה עם האב בסופ"ש לסירוגין, החל מיום ה' מסיום המסגרת החינוכית ועד ליום
אי למסגרת החינוכית.
3. בין הצדדים תלויה ועומדת תביעה להרחבת זמני השהות ומשמורת משותפת (תלהיימ -57322-02
21) אותה הגיש האב בסמוך להגשת תביעת האם.
4. בהיעדר הסכמה בין הצדדים התקיים דיון במסגרתו נשמעו ראיות ונחקרה העוייס לסייד ולאחריו
הוגשו סיכומי הצדדים. מכאן פסייד זה.
1 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
yt
בית משפט לענייני משפחה בקריות
עיקר טענות הצדדים :
טענות התובעת:
סטפן
5. יש להיעתר לבקשתה להעתקת מקום מגורי הקטינה ל**** תוך קבלת המלצת העוייס בתסקירה
להרחבת זמני השהות, שכן בכך יתאפשר לה לספק צרכי הקטינה באופן מיטיב תוך חיזוק הקשר
עם האב. לדבריה, הקטינה לומדת בבית ספר ב**** ונמצאת עמה ב**** חלק ניכר מן הזמן, בביתו
של בן זוגה, שכן היא עובדת ב****. האב מתגורר ביישוב*** ועובד ****,
*, ובשל כך נוצר מצב
אבסורדי של ריחוק גאוגרפי משני ההורים, היעדר זמינות לקטינה ויכולת להעניק לה סיוע מידי
במידת הצורך משך רוב שעות היום.
6. לדבריה, מבקשת לבסס את חייה עם בן זוגה ולהקים משפחה, ואין לה כל כוונה לסכל הקשר של
הקטינה עם האב. להבדיל, תביעתו של האב נגועה בחוסר תום לב קיצוני שכן עד להגשת תביעתה
להעתקת מקום המגורים, זמני השהות התקיימו כסדרם ובדווקנות והאב מעולם לא ביקש
להרחיבם. בניגוד לטענת האב בתצהירו לפיה ביקש אינספור פעמים לפגוש הקטינה מעבר לזמני
השהות המתקיימים, הודה בחקירתו שאין בידיו בדל ראייה לכך.
7. לטענתה, על בית המשפט לבחון שני היבטים בטרם הכרעתו; הראשון, טובת הקטינה בהסתגלות
מהירה למעבר והשני, ניתוק הקשר האפשרי עם ההורה האחר; לעניין זה מפנה לפסקי הדין בע"מ
27/09 פלוני נ' פלונית, תמ"ש 42034-07-14 י.ר נ' א.ר ותמיש 45034-02-16 ס.ש נ' א.ש. לדידה,
בעניינו מתקיימים שני התנאים, והעוייס לסייד וועדת התסקירים התרשמו שלאור גילה הצעיר
של הקטינה ומבנה אישיותה, מסוגלת להתמודד ולהכיל את המעבר ופרק ב' בחיי האם, והדבר
לא יגרום לה לטראומה או נזק התפתחותי. דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שהקטינה
שוהה למעלה משנה בביתו של בן הזוג ב*****, התרגלה למסגרת המשפחתית החדשה ופיתחה חיי
חברה באזור.
8. האם סבורה שתסקירה המפורט והמנומק של עוייס לסייד והמלצתה להתיר העתקת מקום מגורי
הקטינה עונה על התנאי השני, ודווקא נוכח הקשר החם והאוהב של הקטינה עם האב, הבילויים
המשותפים והיותו דומיננטי בחייה לא יגרם נזק לקשר או ניתוקו. כמו כן, לטענתה, הפחתה של
לינה באמצ"ש והרחבת זמני השהות לכל סופ"ש שני במקום שלישי תחזק את הקשר, וכך גם
הצעתה להרחבת זמני השהות בחגים. מכאן, עת נתמלאו שני התנאים אין הצדקה למנוע ממנה
מלהמשיך את חיה ולהקים משפחה חדשה.
9. מעבר לאמור, גורסת שהיא ההורה הדומיננטי עבור הקטינה ומעורבת יותר בכל הקשור במסגרת
החינוכית. מאידך, לאב אין את היכולת להעניק לקטינה את הטיפול הראוי והמיטיב אותו
2 מתוך 15
1
~ 3
2
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
סטפן
בית משפט לענייני משפחה בקריות
תלה"מ 33832-02-21 א נ' ב.ח
מה שהיה בוועדה, כבר טמועה בה וזו הסיבה שכן חשבתי לנכון שאפשרי לעשות את המעבר. זאת
לא ילדה עם בעיות רגשיות." (עמ' 7 שו' 14-20).
35. לאחר שנתתי דעתי להמלצות העוייס ושמעתי את טענות הצדדים התרשמתי שמתקיים המבחן
הראשון, קרי שהקטינה בעלת יכולת וחוסן נפשי להתמודד עם המעבר. מכאן, אדרש באם יהיה
במעבר בכדי לפגוע בטובתה, ובכלל זה להביא לפגיעה בקשר עם אביה. אציין כבר עתה שמצאתי
את התשובה, בשלילה; בהסתכל על סעיף קטן (ב) וסעיף קטן (ו) לדויים הוועדה, טובת הקטינה
ברווחת שני הורים, ובכלל זה רצונה של האם להרחיב את משפחתה. מעבר לכך שלאם זכות יסוד
להגשים את עצמה, ובכלל זה להמשיך ולקיים את התא המשפחתי החדש שהקימה ולהתקדם
בעבודתה, הרי שיהיה בכך גם בכדי לשרת את טובת הקטינה, אשר משפחתה תורחב ואמה תהיה
מאושרת ועצמאית ותוכל להמשיך ולהעניק לה את כל צריכה (ראה לעניין זה עמייש 9963-06-11).
לעניין זה אפנה לעדות האם, אותה מצאתי לקבל במלואה;" התגרשנו כשהייתי בת 25, **** ניהל
רומן עם מלצרית במסעדה, עד היום אני משלמת מחיר כבד. אני רוצה להקים פרק ב', מגיע לי
להביא ילדים, לצמוח בעבודה שלי. אין לי שום דבר שקושר אותי ל***** מלמד המוסד החינוכי.
הסדרי הראיה היו סופ"ש אחת לשלושה שבועות ופעמיים בשבוע, אני לא אומרת שבאופן שיטתי
לא היה מגיע אבל כן היה יוצא לטיפולים. מגיע לבת שלנו לראות את החיים האמיתית ולא רק
אמא וי' או אבא וי', זה יעשה לה טוב לראות משפחתיות ואמא מאושרת ואבא מאושר" (ראה
עדות האם בעמוד 16 שורה 4-9 לפרוטוקול). בכל אלה, רואה אני בהחלט את טובת הקטינה
ורווחתה, כמו גם שיהיה בכך בכדי להבטיח את המשך התפתחותה התקינה.
36. כמו כן; למשמע טענות הצדדים והמלצות העוייס התרשמתי שלא יהיה במעבר בכדי להביא
לניתוק או פגיעה בקשר עם האב, וזאת אגב הגבלת המעבר לגבולות ה** * * * * *; תחילה אבהיר
שמצאתי לדחות את טענת האב לפיה מאז פרידת הצדדים בשנת 2016 הקטינה לנה בביתו 6 ימים
מתוך 14 ימים שכן אין כך פני הדברים; כפי שעולה מטענות הצדדים, משך שנים, פגש האב
בקטינה במתכונת של 4 ימי לינה מתוך 21 ימים, ולא כפי שטען, ואלה הורחבו רק לאחר פתיחת
הליך הנוסף בו נקט כאמור בהחלטה ורק ביום 14.7.21
******
37. עוד מצאתי שלא יהיה במרחק הגאוגרפי לאחר המעבר בכדי להביא לנתק בין האב לקטינה, ובכלל
זה לסכל את זמני השהות שנקבעו ; לאחר בחינת מרחקי הנסיעה עולה שבאם הקטינה תתגורר
ב****, יאוזן המרחק בין בתי ההורים, אל המרחק בין מגורי האם למקום עבודתה. כיום, האם
גרה ב***** ועובדת ב*** ***, ומכאן, נדרשת למרחק נסיעה ארוך ומשמעותי. באם תתגורר ב*****,
המרחק למקום עבודתה יצטמצם משמעותית ויהיה כ- 46 קיימ, והמרחק בין בית האב לאם יהיה
כ- 36 קיימ. מכאן, מצאתי לדחות את טענת האב לפיה העתקת מקום מגורי הקטינה יגרום לכך
שתידרש לנסיעות מרובות יותר; כיום, כפי שעולה מעדויות הצדדים, נוכח מקום מגורי האם,
מקום עבודתה ומקום מגוריו של בין זוגה, הקטינה מבלה מספר רב של פעמים בנסיעות בין * * * * *
11 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
תלה"מ 33832-02-21 א נ' ב.ח
סטפן
בית משפט לענייני משפחה בקריות
ל*****, משם חזרה ל****, ומשם לבית האב. לעיתים המדובר בנסיעות באותו היום, לדוגמא ביום
בו לנה עם האם ב*****, בבוקר נוסעת לבית הספר ב*****, ואחר הצהריים נוסעת לבית האב (ראה
לעניין זה דברי האם בעמ' 14 שורה 21 לפרו'). כיום, מרחק הנסיעה לו נדרשת האם בקיימ הינו פי
4 לערך ממרחק הנסיעה לו נדרש האב ממקום מגוריו ל* * * * *. נהיר שבאם מרכז חייה של הקטינה
ושל האם, יהיה אחד, ויכול גם בבית עם בן זוגה, תוכל האם לנסוע ולחזור לעבודתה מידי יום,
מרכז חייה של הקטינה יהיה במקום אחד ובכך יצטמצמו באופן משמעותי מספר הנסיעות להן
תידרש, כמו גם מרחקי הנסיעה. במקרה זה הקטינה תידרש אך ורק לנסיעה לבית האב בימים
בהם שוהה עמו, מרחק של כ- 36 קיימ, שהינו סביר והגיוני, ומאפשר את קיום זמני שהות בבית
האב, אף כולל לינה.
38. מצאתי לדחות את טענת האב לפיה מרחקי הנסיעה מביתו ל* * * * * גבוהים באופן בלתי סביר כמו
גם שמוגבל בנהיגה; טענתו לעניין קושי פיזי לא הוכחה כלל, ובנוסף הצהיר שהמדובר בכאב
"…תמידי, מלווה אותי ביום יום, הרף עולה במצבים מסוימים – ישיבה מרובהיי כך שלא הוכח
הקשר בין ההגבלה הרפואית הנטענת, להיעדר יכולתו לנהוג. אציין שמעדות האב עולה שניהל
קשר זוגי משך כשנתיים עם אישה המתגוררת ב*****, ומכאן, ניתן ללמוד על יכולתו לנהוג מביתו
** * * * * * (ראה עדותו בעמוד 18 שורה 18 לפרוטוקול).
39. יתרה מזאת, לא מצאתי שהקרבה בין האב לקטינה היא הגורם היחידי המאפשר קיום זמני שהות
נרחבים, שכן כאמור לעיל, עד ליום 14.7.21 אז הורחבו זמני השהות, חרף העובדה שהקטינה
מתגוררת ב*** *****, מרחק 14 קיימ מבית האב, התקיימו זמני שהות במתכונת מצומצמת על פי
בקשת האב. כמו כן לא מצאתי שמגורים סמוכים של ההורים הביאה ליתרון משמעותי ולגמישות
ביניהם, וכפי שהצהירה העוייס "לשאלת בית המשפט אם נכון שהיתה גמישות כי ההורים קרובים,
אני משיבה שזה לא קשור". כפי שעולה מעדותם, האב הקפיד לקיים את זמני השהות כפי שנקבעו,
ללא כל הרחבה, ומכאן לא מצאתי שהקרבה בין הבתים תרמה לקשר עם הקטינה.
40. התרשמתי בהתרשמות מלאה שאין ממש בטענת האב לפיה העתקת מקום מגורי הקטינה יביא
לפגיעה בזמני השהות תוך שמלוא טענותיו נבחנו, לרבות באמצעות גורמי מקצוע, ונדחו. העוייס
התרשמה שצריך לאשר את המעבר ושינוי זמני השהות עקב כך לא יפגע בקשר של הקטינה עם
האב (ראו: עמ' 8, שורה 33-34 לפרוטוקול); עוד אזכיר שבתסקירה מצאה העוייס שאף מעבר
האם והקטינה ל****, לא יביא לפגיעה בקשר עם האב והמליצה על המעבר. מכאן, על דרך הקל
וחומר, מעבר מצומצם מכך, לבטח לא יביא לכל פגיעה. בחינת המרחק הגיאוגרפי והנסיעות
שידרשו מצאתי שמעבר לאחת מערי ה** *** יביא לאיזון בין הצדדים ויבטיח את טובת הקטינה
והתפתחותה התקינה, תוך שיוטל נטל שווה בין ההורים במרחק הנסיעות, שכן מדובר במרחק
של 34 קיימ.
12 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
בית משפט לענייני משפחה בקריות
41. בסייפא להחלטתי אציין שאין צורך להכביר במילים אודות חשיבות קשר התקין בין הקטינה
לבין אביה והבטחתו. ואולם, כפי שציינה עוייס לסייד הגב' כהן, קשר יציב ומשמעותי יכול
להתקיים גם באם מתקיימים זמני שהות שאינם כוללים לינה לצד הרחבת זמני השהות בסופייש.
לצד זאת יש לזכור לכל הורה, ישנה אוטונומיה על חייו הפרטיים, ובכלל זה בחירת מקום מגוריו
בתווך סביר, ואין בכך בכדי לראות בו כמי שאינו ממלא את חובתו כאפוטרופוס טבעי עבור קטין.
על כן, ככל ונמצא שהקטינה בעלת יכולות להתמודד עם המעבר ויהיה בו לטובתה, תוך הבטחת
הקשר עם ההורה האחר, יש לכבד אוטונומיה זו
yt
סטפן
42. מכל האמור, מצאתי לאשר את בקשת האם בחלקה, ולהתיר את העתקת מקום מגורי הקטינה
עד לגבולות ערי ה** ****, ובכלל זה; *
* * * * * * * * **. בהתאמה לכך, אני מתירה את רישום
הקטינה למוסד חינוכי בעיר על פי השיוך העירוני. ככל ותהיה הסכמה בין הצדדים על רישום
למוסד חינוכי אחר, אין מניעה לעשות כן. על האב לשתף פעולה עם האם לצורך רישום הקטינה,
וזאת תוך 7 ימים מיום שיידרש לעשות כן; לא ישתף פעולה, תוכל האם לחתום על כל מסמך
לצורך הרישום, בחתימה יחידה, אלא באם תינתן החלטה אחרת.
יא
ב.
****
*****
1
43. בהמשך להכרעתי, ועל מנת למנוע מחלוקות אדרש לקביעת זמני שהות זמניים; בתסקירה, גיבשה
העוייס המלצות לזמני שהות באם יותר מעבר מקום המגורים ל*****, והמליצה שאלה יתקיימו
יום אחד באמצע שבוע, ללא לינה שכן כדבריה, החוויה של הקטינה עם האב חזקה ויש ביניהם
קשר חזק .התרשמותי כשהתרשמות העוייס ולפיה "הקטינה קשורה לאביה ולאמה באותה מידה,
אני לא חושבת שהקשר עם אביה ייפגע עם נשנה ימים באמצע שבוע. צריך לחשוב על זמני שהות
באמצע שבוע." (ראה עדותה בעמ' 8 לפרוטוקול שו' 34-35) וכן לדברי עוייס ס לס.ד. גבי דהן
לפיהם "אני חושבת שמפגש אחה"צ יכול להיות איכותי כמו שהאב הזה יודע לעשות והקשר של
האב והילדה לא יכול להתערער מתוך המקום הזה." (עמ' 9 לפרוטוקול שו' 10-12).
1
44. אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי להמלצות העוייס בתסקיריה וכן בעדותה לפניי, ולטענות הצדדים
ובכלל זה לטענת האב לפיה יום חמישי הוא היום המשמעותי בעבודתו, בשלב זה, ועד למתן
החלטה אחרת שתינתן במסגרת התביעה הנוספת שעודנה מתבררת לפניי, אני קובעת את זמני
השהות הזמניים של הקטינה עם האב, לאחר מעבר מקום המגורים, כדלקמן :
בשבוע א'; ביום שני ישירות מהמסגרת החינוכית ועד השעה 19:30. באחריות האב לאסוף
את הקטינה מהמסגרת החינוכית ובאחריות האם לאסוף את הקטינה מבית האב; ביום רביעי
ישירות מהמסגרת החינוכית ועד למחרת למסגרת החינוכית. באחריות האב לאסוף ולהשיב
את הקטינה למסגרת החינוכית.
בשבוע ב; ביום שני ישירות מהמסגרת החינוכית ועד השעה 19:30. באחריות האב לאסוף
את הקטינה מהסגרת החינוכית ובאחריות האם לאסוף את הקטינה מבית האב; ביום שישי
13 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
ג.
yt
סטפן
בית משפט לענייני משפחה בקריות
ישירות מהמסגרת החינוכית ועד יום א' ישירות למסגרת החינוכית. באחריות האב לאסוף
ולהחזיר את הקטינה למסגרת החינוכית. ככל וקיימת הסכמה בין הצדדים, ובכפוף לה בלבד,
ניתן להרחיב את זמני השהות בסופ"ש, כך שהקטינה תשהה עם האב, מיום חמישי מסיום
המסגרת החינוכית ועד למוצ"ש. באחריות האב לאסוף את הקטינה מהמסגרת החינוכית,
ובאחריות האם לאסוף את הקטינה מבית האב ביום שבת בשעה 19:30.
זמני השהות בחגים יהיו כקבוע בתסקיר העוייס מיום 31.8.22 תוך שהעוייס מתבקשת
להשלים המלצותיה לעניין שאר חגי ישראל וכן לעניין החופשים וזאת תוך 14 ימים.
ד. עד לשינוי מקום המגורים, זמני השהות ימשיכו ויתקיימו כקבוע בהחלטה מיום 14.7.21.
סוף דבר:
45. לעניין בקשת האב לחיוב בסנקציות בהתאם לפקודת בזיון בית משפט; בקשה זו מצאתי לדחות;
סבורה אני, שמתן סעד כמבוקש יביא להעצמת הקונפליקט הקיים. עובדה זו מקבלת משנה תוקף
נוכח העובדה שלמרבה הצער, הקטינה חשופה לקונפליקט כולו והתנגדות האב כיום מלבה
קונפליקט זה (ראה תסקיר העוייס לסייד בסעיף 7 לחוות הדעת מיום 17.6.21). יתרה מכך, לא
התרשמתי שהאם אינה מכבדת את החלטות בית המשפט או שאינה ברורה לה חובתה לפעול
לפיהן. המדובר באם מיטיבה ומשתפת פעולה שפעלה בהתאם להחלטות בית המשפט משך ההליך
ועל כן, אין מקום להשית עליה סנקציות. וחשוב מכל; לא התרשמתי שעלה בידי האב להוכיח
שאכן האם הפרה את החלטת בית המשפט והעתיקה את מקום מגורי הקטינה. האם אישרה
בהגינותה שלעיתים לנה בבית בן זוגה ב*** * יחד עם הקטינה. עובדה זו אין בה בכדי להפר את
החלטת בית המשפט ולראייה, הקטינה עודנה מתחנכת ב*****, וזמני השהות מתקיימים כסדרם.
46. מכל המפורט לעיל, אני מתירה את העתקת מקום מגורי הקטינה לאחת מערי ה*****, כמפורט
בסעיף 44 לעיל. יובהר למען הסר ספק שתוקף החלטתי זו החל מסיום שנת הלימודים הנוכחית
(חודש יוני 2022). עד למועד זה לא יחול כל שינוי במגורי הקטינה, במסגרת החינוכית בה מתחנכת
ובזמני השהות של הקטינה עם האב.
47. לאחר העתקת מקום מגורי הקטינה, זמני השהות יהיו כקבוע בסעיף 44 לעיל.
48. הצדדים יודיעו תוך 15 ימים מיום קבלת פסייד בידיהם, באם נכונים לאמץ את זמני השהות
שנקבעו במסגרת פסייד זה, וליתן להם תוקף של פסייד. היעדר הודעה תהווה הסכמה, ואורה
כאמור.
14 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
תלה"מ 33832-02-21 א נ' ב.ח
סטפן
בית משפט לענייני משפחה בקריות
49. לאחר ששקלתי את השיקולים הצריכים בשאלת ההוצאות, ובכלל זה ההליכים שנדרשו
והימשכות ההליך, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות לטובת התובעת בסך של 3,500 ₪. הסכום
ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה על פי חוק החל מהיום ועד
ליום התשלום המלא בפועל.
תודתי לעוייס על עבודתה המסורה. אודה על השלמת התסקיר כאמור בסעיף 44.ג לעיל.
המזכירות תמציא פסייד לצדדים ולעוייס ותסגור את התיק. כן תעקוב אחר ביצוע באמור בסעיף 48.
פסייד מותר בפרסום בהשמטת כל פרט מזהה ובכפוף לתיקוני הגהה.
ניתן היום, ט' ניסן תשפ"ב, 10 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
…
ליאת דהן חיון, שופטת
15 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
תלה"מ 33832-02-21 א נ' ב.ח
סטפן
בית משפט לענייני משפחה בקריות
מעניקה לה, בין היתר בכל הנוגע לתפקודה במסגרת החינוכית, וכך גם הודה בחקירתו הנגדית
שבימים שהקטינה שוהה עמו, הגיעה 7 פעמים באיחור עת רוב השנה למדו מהזום. זאת ועוד,
לאחר שהקטינה בילתה עם האב הגיעה ללא ציוד מתאים וללא שיעורי בית, באופן שמצדיק
קרבתה וזמינותה למוסד החינוכי של הקטינה. כך גם כאשר נדרש לאסוף את הקטינה באמצע
היום, היא היחידה שעושה כן.
10. האם מציינת שמאז שהגיעו הצדדים להסכמות בסיוע העוייס בשאלת ההסעות של הקטינה, פחת
הקונפליקט ביניהם וכיום התחדש בשל הצורך בניהול הליך זה. יחד עם זאת, אין במחלוקת בין
הצדדים כיום בכדי ללמד שכך יהיה בעתיד, ומכאן שאין ליתן לכך משקל במסגרת השיקולים
הצריכים. לעניין זה מוסיפה שהציעה לאב לעבור יחד עמה טיפול של תיאום הורי והדרכה וזאת
במימונה המלא, אך זה סרב.
11. לעניין טענת האב ולפיה בשל מצבו הרפואי אינו יכול לנסוע מרחקים ארוכים, טוענת כי זו אינה
מבוססת ולא הובאה כל ראיה או אסמכתא רפואית המעידה על בעיה מסוג זה. יתרה מכך, האב
נוהג לנסוע כל יום בקו * * * – * ** – ****, וכן הודה בחקירתו שנהג 30 קיימ למושב ****, *, ל****, ל****
ואף ניהל קשר רומנטי עם מישהי מ *** (מפנה לעדותו בעמ' 18 שו' 17-21) ואף נסע לטיפולים
בביה'ח **** במשך שנים (מפנה לעדותו בעמ' 22 שו' 16-18).
12. מכל האמור עותרת התובעת להתיר את העתקת מקום מגורי הקטינה ל****. לחלופין, ככל ךבימ"ש
לא ימצא לקבל בקשתה, מסכימה לצמצם את מרחק המגורים בגבולות ה** ***, מרחק של 20
קיימ, כפי שהסכימה במעמד הדיון להצעת בימייש. בנוסף עותרת לחייב הנתבע בהוצאות משפט
ושכ"ט עוייד בגין סירובו להגיע להסכמות במעמד הדיון וסירובו לכל הצעה משך כל ההליך, הן
מטעם התובעת, הן מטעם עוייד וחברי ועדת התסקירים והן מטעם ביהמייש.
טענות הנתבע:
13. האב מתנגד למעבר המגורים כמו גם רישום הקטינה למסגרת חינוכית בעיר * * * * * וסבור שדין
התביעה להידחות. לדבריו, האם עותרת למעבר המגורים אך בשל נוחות אישית שלה ללא ראיית
טובת הקטינה תוך פגיעה בקשר שלו עמה. לדבריו, מאז פרידתם בשנת 2016 לא שינה מי מהם
מקום מגוריו וזמני השהות התנהלו כסדרם עת הקטינה לנה בביתו 6 ימים מתוך 14 ימים. ככל
ויותר המעבר, ישתנו זמני השהות ויצטמצמו ל- 3 ימים מתוך 14 בהם תלון הקטינה בביתו
ובנוסף, יתקיימו 2 מפגשים ללא לינה. שינוי זה יפגע משמעותית ומהותית בקשר שלו עם הקטינה
ובזמינותו אליה.
3 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
תלה"מ 33832-02-21 א נ' ב.ח
סטפן
בית משפט לענייני משפחה בקריות
14. האב סבור שטובת הקטינה בשהותה עמו באותה מידה לשהותה עם האם כמו גם שהמעבר אינו
לטובתה, כאשר הזכות למשמורתה הינה לשני ההורים וזכות זו גוברת על זכות השיקום של האם
(תמייש 6832-01-13). זאת ועוד, גרסתה של האם השתכללה והשתנתה במשך ההליך עת בכתב
תביעתה טענה למעבר עקב קידום מקצועי למלון ב**** שם עובדת מזה 4 שנים כמו גם שמשפחתה
עברה להתגורר ב**** ומאוחר יותר העלתה את טענת הזוגיות והקמת תא משפחתי. יתרה זאת,
האם ובן זוגה אינם נישואים והוא מתגורר ב** ** 4 חודשים בלבד, בשכירות, באופן אשר מטיל
ספק בוודאות הקשר בשלב זה.
15. עוד גורס האב שלאורך ההליך האם הפעילה לחצים באמצעות איומים מצד אחותה שתפגע בקשר
שלו עם הקטינה, הכפישה את שמו שהוא אלים וערערה על יכולתו ההורית תוך טענה שעליו לפנות
לטיפולים חרף קיומם של זמני השהות משך 5 שנים. האב מתאר שהתקשורת בין הצדדים לקויה
וכך גם צוין בתסקיר העוייס מיום 1.9.21 שם ציינה שהשיח ביניהם מלווה בצעקות, הטחות
וניבולי פה, ומשכך, בהיעדר שיתוף פעולה בין הצדדים ולאור ברמת קונפליקט, עולה החשש לגורל
הקשר שלו עם הקטינה לאחר המעבר. על כן, על בימיש להבחין בין נוחות האם לבין זמני השהות
(מפנה לתמיש 37853-11-13). זאת ועוד, המעבר המבוקש יגדיל באופן משמעותי את כמות
הנסיעות של הקטינה, כמו גם את משך הנסיעה לכדי שעה וחצי לכיוון, כך שלא תוכל לשאת
בעומס זה והדבר יגרום לה לראות בזמני השהות כיינטליי, וגם בכך יהיה בכדי לפגוע בקשר עמה.
16. לעניין המלצות העוייס סבור שהתסקיר רווי פגמים מהותיים, אינו עוסק בטובת הקטינה ואיך
המעבר ישרת את טובתה. כך גם התסקיר מבוסס על רצון האם בלבד תוך התעלמות מוחלטת
מטובתו, ומכאן שיש לדחות המלצותיה. לדידו, העוייס לא ביצעה את ההערכות הנדרשות ולא
צפתה את השלכות המעבר על עתיד הקשר עמו. כמו כן, חרף החלטת בימ"ש מיום 23.5.21
העוה"ס לא נתנה המלצותיה לזמני השהות שידרשו עם המעבר וכשנשאלה על כך בחקירתה גרסה
שלטעמה עומד נושא אחר על הפרק (מפנה לעדותה בעמי 12 שו' 24-28). עוד לדבריו, העוייס
בחקירתה סתרה את המלצותיה עת ציינה שלקטינה קשר מדהים עמו, ששני ההורים מסורים,
מטיבים, מעורבים ועם בתים נוחים, ומאידך, המליצה על מעבר הקטינה והרחקתה ממנו תוך
צמצום זמני השהות (מפנה לעדותה בעמ' 11 שו 20-23). מסקנותיה של העוייס אינן ברורות גם
באשר ליכולתה של הקטינה להתמודד עם המעבר, שכן ציינה שהקטינה אינה בעלת בעיות רגשיות
(מפנה לעמי 7 שו' 31, 26-27) בעוד הייתה מטופלת רגשית וברכיבה על סוסים. בנוסף, העוייס לא
נתנה דעתה לכך שבימי חמישי בערב עובד קבוע עד הלילה וזהו יום עבודתו האינטנסיבי,
ובחקירתה גרסה שבשל המעבר יאלץ לפספס את יום עבודתו או לפספס את זמן האיכות עם בתו
(מפנה לעדותה עמ' 13 שו 16-19). כך גם העוייס התעלמה ולא בחנה את טובתו ואף הצהירה
בחקירתה שאינה רואה לנגד עיניה את רווחתו בהיותו בגיר וזאת חרף הצהרתה לפיה קיימת
חשיבות לרווחת שני ההורים שכן זו משפיעה על רווחת הקטינה. מכל האמור סבור שעבודת
העוייס רשלנית כמו גם שלא ידעה לספק הסבר נאות לשאלות ביהמייש.
4 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
yt
בית משפט לענייני משפחה בקריות
סטפן
17. מבלי לפגוע באמור לעיל, האב שב וטוען שהאם הפרה את החלטת מבימ"ש מיום 31.3.21 במעברה
עם הקטינה לביתו של בן זוגה ולכן פנה בבקשה לביזיון אשר נקבע כי תידון במסגרת כלל
ההליכים. לדידו, האם שיקרה בתגובתה שעברה להתגורר בבית הוריה בעוד במסגרת הדיון הוברר
שבן זוגה עבר לדירתו ב**** בחודש יוני 2021, החודש בו סיימה להתגורר בדירתה השכורה ב****
(15.6.21). בן זוגה אף אישר בחקירתו שבביתו יש ציוד לקטינה, בגדים ( מפנה לעדותו בעמ' 17
שו' 21-22). לדבריו, הצהרות האם משתנות בהתאם לצורך ועל כן יש לחייבה בסנקציה כספית
בשל הפרת החלטת בימ"ש.
18. מכל האמור עותר לדחות את תביעת האם, לחייבה בסנקציה בגין ביזיון בימייש להורות על
הרחבת זמני השהות אגב הוספת לינה ביום שני או רביעי בשבוע בו מבלה סופ"ש עם האם.
המלצות עו"ס לסדרי דין:
19. ביום 17.6.21 הגישה עוייס לסייד תסקיר במסגרתו גיבשה המלצותיה, לאחר שהתכנסה וועדת
תסקירים ביום 16.6.21, שפגשה בהורים, ביקרה בתיהם, נתנה דעתה לחוות דעת קודמות, פגשה
בקטינה וביקרה אותה בבית הספר ושוחחה עם המטפלת שלה.
20. המלצתה של העוייס הייתה להתיר את מעבר האם והקטינה ל* * * * * ושילובה במסגרת החינוכית
במקום. העוייס נימקה המלצתה בכך שבן זוגה של האם מתגורר במקום וזו כמהה לפתוח דף חדש
בחייה, וכן בשל כך שהקטינה מסוגלת להתמודד ולהסתגל למעבר עת זו בעלת קשר מבוסס, טוב
וחם עם שני ההורים. לצורך המעבר, הומלץ לשנות את זמני השהות עם האב ולהרחיבם כך
שהקטינה תבלה עם האב בימי ג' החל מהשעה 15:00 ועד 20:00 ובימי ה', כולל לינה. בנוסף,
תשהה עם האב בכל סופ"ש שני החל מיום חמישי ועד למוצ"ש. כמו כן, המליצה העוייס ששני
ההורים יעברו הדרכה או טיפול לשיפור התקשורת ביניהם וכלפי הקטינה.
העו"ס, הגב' לוי לשאלות בית המשפט:
21. במסגרת הדיון, העוייס לסייד הגבי הלוי וגבי דהן חזרו על המלצותיהן לפיהן יש להתיר את מעבר
הקטינה מהנימוקים המפורטים בתסקיר, ובין היתר נוכח יכולתה להתמודד עם השינוי, העובדה
שהאם הינה ההורה הדומיננטי והקשר החזק והמיטיב עם האב. נוכח חשיבות הדברים, אביאם
כפי שנרשמו בפרוטוקול הדיון:
"התרשמתי שיש קשר מאוד חזק עם הקטינה, קשר טוב, ממש שני הורים טובים ומיטיבים וזו
מורכבות. ברגע שהיה אב שלא רוצה קשר עם הקטינה, אז לא היה מורכב. מעבר לכך, יש עניין
5 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
yt
בית משפט לענייני משפחה בקריות
סטפן
של מרחק. מהיום שהילדה נולדה היא ב**** ובעצם יש בקשה של האם לעבור לאזור **** שלאב
יש מגבלה בנהיגה.
נוכח המורכבות החלטנו שנדרשת וועדת תסקירים. הוועדה היתה מאוד סוערת וטעונה, בנוכחות
שני ההורים ופסיכולוג אובייקטיבי שלא פגשתי אותו לפני כן, עו"ס מחוזית ויו"ר הוועדה. דנו
במקרה הזה. מה שהוחלט פה אחד, ניתנו כמה חלופות לאב, לא החלטנו לצמצם את זמני השהות
אלא הם הורחבו, למרות זאת האב לא קיבל את זה ובגלל זה המקרה מורכב.
….התרשמתי שהילדה עם אישיות, האישיות שלה עדיין נבנית אבל היא עם אישיות משלה, ילדה
חברותית ואהובה, הבנתי שהדמות של האבא שלה, וזה מה שהיה בוועדה, כבר טמועה בה וזו
הסיבה שכן חשבתי לנכון שאפשרי לעשות את המעבר. זאת לא ילדה עם בעיות רגשיות.
….אני אומרת שלקטינה יש את הכוחות הנפשיים, טובתה לא תיפגע, היא תשמור על קשר יציב.
..עד התסקיר ביוני זמני השהות היו אחת לשלושה שבועות אז הם הורחבו אחת לשבועיים. נכון
שהיו זמני שהות קבועים פעמיים באמצע שבוע. אני דאגתי יותר בהיבט החברתי והבנתי שעיקר
הפעילות עם האם. נכון שכביכול הם נפגעים אבל החוויה שלה עם האב כל כך חזקה, יש לה קשר
חזק עם האב ואני לא רואה שגם אם היא תעזוב ל**** היא תוכל לבוא אליו.
…לשאלת בית המשפט האם בין ההורים יש קונפליקט, אני משיבה שברור. ..לעניין התקשורת יש
ביניהם טיפול שהוא על הקשר וחשוב שהאם תערב את האב בכל העניינים שקורים וגם רשמנו
את זה בתסקיר, ויפה ושעה אחת קודם – הלוואי והיו מתגייסים לטיפול.
העו"ס במענה לשאלות ב״כ האב :
…הקטינה קשורה לאביה ולאמה באותה מידה, אני לא חושבת שהקשר עם אביה ייפגע עם נשנה
ימים באמצע שבוע. צריך לחשוב על זמני שהות באמצע שבוע. ".
"ש. אבל עדיין מצבו של האב לא מטיב. אם הוא ירצה לצורך הדוגמא לקחת את הקטינה ליום
הולדת, לקחת אותה לחברים, לקחת לשיעור פרטי, איך יעשה את זה שהילדה ב****?
ת. היום הוא נוסע לטיפולים ב****. נניח במקרה מסוים, הקטינה באה עד **** ועושים הסדר
בדרך. אני מדברת על אירוע חד פעמי.
ש. בגיל 12 לצורך העניין שיש בר מצוות / בת מצוות, כל פעם שיש לילדה אירוע כזה היא תגיד
שהיא לא יכולה להגיע לאב. זו טובת הילדה ?
6 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
העוייס הגב' דהן במענה לבית המשפט:
yt
בית משפט לענייני משפחה בקריות
ת. הילדה לא בגיל הזה, היא עוד לא בת עשרה. לשאלת בית המשפט כי הילדה עוד מעט תגדל,
יהיו חוגים, בת מצוות, הימים יפלו גם על ימי חמישי ושישי והילדה לא תוכל, אז מה האפשרות,
אני משיבה שהצרכים של הילדה משתנים כל הזמןן. גם אם הילדה היתה צעירה יותר היינו
נותנים זמני שהות X ולאחר מכן משנים. לשאלת בית המשפט אם נכון שהיתה גמישות כי ההורים
קרובים, אני משיבה שזה לא קשור.
ש. ניקח אירוע של בת מצווה והיא צריכה ללכת לאב, הילדה לא תלך לאב בגלל האירוע.
ת. הילדה היום בת 7, איך היא תלך לבת מצווה ? היא גם תהיה יותר גדולה ותהיה לה דעה יותר
מוצקה. יכולים להיות כל כך הרבה דברים ונכון את צודקת, זה באמת החלטה מכרעת."
דיון והכרעה:
סטפן
"נכון שהאב מעורב ודומיננטי והקשר שלהם מדהים, צריך לתאר גם את הטיפול היומיומי בילדה,
אם קורה משהו בבית הספר האם נקראת לבית הספר; כשיש טיפול רפואי או שהיא חולה האם
נותנת את המענה. האם עובדת ב******, היא רחוקה וצריכה לצאת. גם האבא נמצא 10 דקות
מנהריה ויכול לתת מענה אבל לא כך המצב.
סברנו בוועדת התסקירים ששינוי של ימים לא אמור לפגוע. עיקר הקשר לא קורה בשעות הלינה.
לשאל בית המשפט איך מפגש באמצע שבוע במרחק כזה יכול להתקיים, אני משיבה שהוא יכו
להתקיים כמו שילדים מבקרים סבא וסבתא, כמו שמקרים בחוגים. זו לא הכמות, זו איכות. אני
חושבת שמפגש אחה"צ יכול להיות איכותי כמו שהאב הזה יודע לעשות והקשר של האב והילדה
לא יכול להתערער מתוך המקום הזה."
המתווה הנורמטיבי:
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שמעתי עדותם לפניי, נתתי דעתי להמלצות העוייס לסייד ושקלתי את
כלל השיקולים הצריכים ובכלל זה ולא רק; יכולתה של הקטינה להתמודד עם המעבר וטובתה,
הבטחת הקשר עם האב והאוטונומיה המשפחתית, מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה ולהתיר את
העתקת מגורי הקטינה, יחד עם האם, עד לגבולות ה******, ובהתאמה לכך, רישומה במערכת החינוך
בעיר. להלן נימוקיי:
22. נקודת המוצא החוקית והנורמטיבית עבור דיון בסוגית קביעת מקום מגורי קטינים בעת סכסוך
ההורים, קבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכייב 1962 (להלן: "החוק").
סעיף 14 לחוק קובע כי: "ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" וסעיף
15 מגדיר את חובות ההורים: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי
7 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
תלה"מ 33832-02-21 א נ' ב.ח
סטפן
בית משפט לענייני משפחה בקריות
הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם
ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו."
23. כמו כן, קובע סעיף 17 את קנה המידה בבחינת ביצוע חובת ההורים: "באפוטרופסותם לקטין
חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין".
24. סעיף 18 לחוק מתייחס לשיתוף הפעולה בין ההורים, באומרו: "(א) בכל ענין הנתון
לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של
רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לענין מסויים או באופן כללי; וחזקה
על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בענין שאינו סובל דיחוי רשאי
כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו. "
25. בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק, משלא התקבלה הסכמה בין ההורים, ההכרעה תעבור לפתחו
של בית המשפט, וכלשון הסעיף: "לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין הנוגע לרכוש
הקטין, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה
ביניהם בענין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט,
אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו
או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון."
26. סעיף 25 לחוק קובע את עיקרון טובת הקטין וחזקת הגיל הרך במקרה בו לא הגיעו ההורים
להסכמה, בקבעו: "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך
ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו
לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."
27. כקבוע בחוק, שני ההורים הינם אפוטרופוסים טבעיים של הקטינה באופן שווה, ואין עדיפות
לאחד על משנהו בעניינים הנוגעים באפוטרופסות, וכפועל יוצא, בעניינו, בקביעת מקום מגוריה.
קביעה מסוג זה צריכה להיעשות בהסכמת שני ההורים, מראש או למפרע, בפירוש או מכללא וכל
עוד לא הוכח ההפך, חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו. ברם, משלא הגיעו ההורים להסכמה,
על בית המשפט להכריע בעניין לפי מבחן טובת הילד.
28. בפסיקה נדונה לא אחת שאלת הפרשנות הצריכה למונח "טובת הילדיי ובשאלת השיקולים
הצריכים בבואו של בית המשפט להכריע בשאלה זו ונקבע כי "בבואנו לבחון מהו התוכן שנושא
על גבו מושג זה של טובת הילד, נוכחים אנו כי מדובר במונח אמורפי, עמום ורחב היקף, העשוי
להכיל תכנים מתכנים שונים בהתאם להקשר הדברים ולמצב הדברים העובדתי בכל מקרה
ומקרה (ראו גם: פי שיפמן, דיני המשפחה בישראל (כרך ב' 1989) 220). לפיכך, "…בתי המשפט
נדרשים מעת לעת לצקת בו תוכן ולעצב קריטריונים לצורך יישומו במקרה הקונקרטי העומד
8 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
תלה"מ 33832-02-21 א נ' ב.ח
סטפן
בית משפט לענייני משפחה בקריות
לדיון" (בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית, [פורסם במאגרים] ניתן ביום 1/5/06 וכן ראה בעיימ 9358/04
פלונית נ' פלוני, [פורסם במאגרים] ניתן ביום 2/5/05 ועוד ראה: עייא 2266/93 פלונים נ' אלמוני,
פייד מט(1) 221; בגייצ 268/80 ינסן-זהר נ' זהר, פייד לה(1) 1, 26).
29. ביחס לשאלת טובתו של הקטין בבחינת בקשה להעתקת מקום מגורים, נקבע בבעיימ 119/08
פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים] (13.8.08) כי "השאלה אינה אם הקטינים כשלעצמם צריכים
את המעבר והאם המעבר ייטיב עימם. השאלה גם אינה האם המעבר מוצדק. השאלה היא, מה
טובתם של הקטינים במצב שנוצר כאשר האם מבקשת לעבור ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר
והאם התנהגות האם נאותה". עוד נקבע במסגרת אותו פסק דין שראשית יש לבחון את יכולת
הקטין לקיים את המעבר ולאחר מכן יש לבחון אם המעבר יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם
ההורה השני. דהיינו "יש להישיר מבט לבחינת טובת הקטינים במצב שנוצר". (ראו גם: רמייש
799-09-18 ש.א. נ' ח.א [פורסם במאגרים] (5.11.18)). לעניין טובת הקטין ורווחתו, בין היתר, יש
לקחת בחשבון שהמצאות האם המשמורנית במקום בו היא מרוצה ומאושרת, משפיע על הקטין
(ראו: עמייש 9963-06-11 פלונית נ' אלמוני [פורסם במאגרים] (10.8.11)).
30. במסגרת דויים הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (להלן :
"דו"ח הוועדה") בראשות כב' השופטת סביונה רוטלוי (משרד המשפטים, חלק כללי 2003 פרק
2.4) נקבע בעמ' 137 לעניין השיקולים הצריכים בבחינת טובת הילד, כדלהלן:
"2. בעת קביעת טובת הילד יישקל מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים של הילד בין
היתר לאור הגורמים הבאים:
(א) רצון הילד, תחושותיו, דעותיו ועמדתו לגבי העניין הנדון;
(ב) שלומו הגופני והנפשי של הילד;
(ג) גילו של הילד וכשריו המתפתחים;
(ד) מימד הזמן בחיי הילד;
(ה) מינו של הילד, מאפייניו ותכונותיו הרלבנטיים לעניין הנדון;
(1) ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן ההחלטה או מן הפעולה;
(ז) קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו;
(ח) עמדת הורי הילד ואנשים משמעותיים אחרים בחייו של הילד על העניין הנדון;
(ט) הידע המקצועי הרלבנטי לעניין הנדון;
(י) כל גורם אחר שנקבע בחיקוק כקשור לקביעת טובת הילד ביחס להחלטה או לפעולה
בעניין הנדון או שיימצא כקשור לה על ידי הגורם המחליט.
3. הכרעה בדבר טובתו של ילד מסוים תנומק בכתב, תוך פירוט בדבר ההיבטים אשר נשקלו
בפועל בעת קבלת ההחלטה בהתייחס לאמור בס"ק (2) לעיל, והמשקל שיוחס להם בהקשר
הנדרך".
9 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
ומן הכלל אל הפרט;
yt
סטפן
בית משפט לענייני משפחה בקריות
31. ילדים זקוקים ליציבות וודאות ועל כך אין חולק; ככל שיופחתו השינויים משגרתם ומסדר יומם,
כמו גם המשברים בחייהם כך ייטב להם. פרידת הורים מהווה שינוי מהותי וקריטי ויש בו בכדי
להשפיע על נפשם ויכול גם על התפתחותם והקשר עם אחד ההורים. שינוי ממקום המגורים,
מסביבה טבעית, ממסגרת החינוך ומשגרת היום, בפרט כאשר מעבר זה מלווה בריחוק גיאוגרפי,
עלול להיתפס כמשבר נוסף אצל הקטין. מכאן, ראשית יש לבחון באם הקטינה יכולה להתמודד
עם שינוי שכזה, ולאחר מכן באם הדבר לטובתה, כשבכלל זה תבחן שאלת השפעת המעבר על
הקשר עם האב.
32. בעניינו התרשמתי שהקטינה יכולה להתמודד עם העבר באופן מיטיב, שלא יפגע בה; שעה שמדובר
בקטינה שמפאת גילה יכולה לבטא רצונה (ראו: סעיף קטן (ג) לדויים הוועדה), אני רואה ערך עליון
בביטויי רצונה בבחינת טובתה (ראו: סעיף קטן (א) לדויים הוועדה). על מנת לבחון את ההשפעה
על חייה בהווה ובעתיד כתוצאה מן החלטה או מן פעולה מסוימת (כנדרש בסעיף קטן (ו) לדויים
הוועדה, יש להיעזר בגורמים שנקבעו בחיקוק כקשורים לקביעת טובתה ביחס להחלטה זו (ראו:
סעיף קטן (י) לדויים הוועדה). בעניינו; העוייס לסדרי הדין גיבשה המלצותיה לאחר שיחה עם
הקטינה, ביקור בביתה ובית ספרה (כמפורט לעיל), וחזרה על המלצותיה אלה בדיון. בטרם אדון
בהתרשמותה, אציין כבר עתה שמצאתי לדחות מכל מכל את טענות האב לעניין עבודת העוייס
אותה כינה יירשלנית" והטלת הדופי באופן עריכת התסקיר ומסקנותיו, ומצאתי לקבוע שחוות
הדעת נערכה באופן מקיף, יסודי ומקצועי תוך שהעוייס פירטה הן בעדותה והן בתסקיר את כלל
העובדות הצריכות לרבות דברי הקטינה ורצונה וכן טובתה על פי חוות דעתה המקצועית.
33. בניגוד לטענות האב, יכולתה של הקטינה להתמודד עם המעבר ולהסתגל אליו נבחנו היטב
ובמקצועיות, ושיקולי העוייס פורטו באופן מעמיק בתסקירה. כמפורט בהם, העוייס התרשמה
שהקטינה בעלת "אינטליגנציה ריגשית גבוהה" (הסיפא של ס'3 א לחוות הדעת מיום 17.6.21)
ונוכח כוחותיה, תוכל להסתגל למעבר. כפי שציינה העוייס בתסקירה "י' ילדה אהובה חייכנית
חברותית וחכמה כך להתרשמות עוייס לסייד. לה קשר טוב וחם עם שני הוריה אשר עיצבו אותה
להיות כפי שהיא היום – ילדה בעלת כוחות, אשר מסוגלת להתמודד עם המציאות המשפחתית
המורכבת. כמו גם להסתגל למעבר מגורים" " (ראו: סעיף 7 לחוות הדעת מיום 17.6.21).
34. גם במסגרת הדיון לפניי, העוייס לסייד גבי הלוי העידה שהקטינה בעלת אישיות חזקה אשר תועיל
לה להתמודד עם המעבר והשינויים ויצירת חברויות חדשות. עוד התרשמה העוייס שנוכח
אישיותה של הקטינה והעובדה שאין לה כל בעיות ריגשיות כמו גם דמותה טמועה, תוכל
להתמודד עם המעבר. לעניין זה השיבה: " התרשמתי שהילדה עם אישיות, האישיות שלה עדיין
נבנית אבל היא עם אישיות משלה, ילדה חברותית ואהובה, הבנתי שהדמות של האבא שלה, וזה
10 מתוך 15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
