בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
א. א
ע"י ב"כ עוה"ד חן חג'ג' – מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי
נגד
משיבה
בעניין הקטינים
ש. א
ע"י ב"כ עוה"ד ניר כחלון – מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי
נ' יליד 2015
ב' יליד 2016
ד' יליד 2020
החלטה
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת עינת גלעד משולם) בתיק תלה"מ 59082-11-21 מיום 3.4.2022, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להורות על הפחתת גובה המזונות הזמניים לקטינים שהושתו עליו (להלן: "ההחלטה קמא"), והכל כפי שיפורט להלן.
רקע וההחלטה קמא
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים") יהודים, נישאו זל"ז כדמו"י. מנישואים אלה נולדו הקטינים שפרטיהם לעיל. נישואי הצדדים עלו על שרטון והמשיבה הגישה את התובענה קמא למזונות ומדור הקטינים בחודש נובמבר 2021, וכן תובענה למשמורת הקטינים (תלה"מ 29081-11-21) ותובענה רכושית (תלה"מ 21251-04-22).
3. ביום 25.11.21 הגישה המשיבה בקשה למזונות זמניים בתיק קמא. המשיבה העמידה את צרכי הקטינים כדלקמן:
עבור הקטין נ' – 2,200 ₪ לחודש, לא כולל הוצאות חינוך;
עבור הקטין ב' – 2,200 ₪ לחודש, לא כולל הוצאות חינוך;
עבור הקטין ד' – 2,800 ₪ לחודש, לא כולל הוצאות חינוך.
לטענת המשיבה, היא נותרה לגור בדירת הצדדים עם שלושת הקטינים ונושאת לבדה בתשלום משכנתא בסך 3,668 ₪ לחודש; הוצאות אחזקת הדירה עולות כדי 2,215 ₪ וסה"כ אחזקת המדור והוצאותיו הועמדו על סך של 5,883 ₪ לחודש.
במסגרת בקשתה, ביקשה המשיבה להורות בין היתר כי המבקש יישא במזונות הקטינים (לרבות מדור ואחזקתו) בסך כולל של 6,000 ₪ לחודש (2,000 ₪ עבור כל קטין), וכן לחייב את המבקש לשאת ב-75% מהוצאות החינוך והוצאות הרפואה החריגות.
4. עוד במסגרת הבקשה קמא, העמידה המשיבה (מורה לחינוך מיוחד) את גובה הכנסתה על סך של 7,500 ₪ לחודש; לגבי הכנסת המבקש (מעצב גרפי) טענה כי כיום מרוויח 4,000 ₪ אולם עובד רק יומיים בשבוע ופוטנציאל השתכרותו גבוה בהרבה. לטענתה, המבקש מקבל הכנסות נוספות מגורמים שונים, לרבות מהכולל ב[עיר מגוריהם], המסתכמות באלפי ₪ בחודש.
5. בתגובת המבקש, שהוגשה לתיק קמא ביום 6.1.22, נטען כי הוא שוהה עם הקטינים שעות רבות (לוקח ומחזיר מהמסגרות; מבלה איתם אחה"צ; לנים אצלו בימים ב' ו-ד' ובכל סופ"ש שני, למעט הקטין ד' שלא שוהה עם המבקש בשבתות).
בכל הנוגע להכנסות הצדדים – המשיבה לטענתו משתכרת בממוצע כ-8,000 ₪ לחודש וכן מקבלת קצבת ילדים בסך 536 ₪ לחודש. המבקש עוסק בגרפיקה הן כשכיר והן כעצמאי ומרוויח מעבודותיו כ- 2,300 ₪ לחודש. כמו כן מקבל מהכולל סך של 1,500 ₪ לחודש. סה"כ עומדת הכנסתו על סך של 3,800 ₪ לחודש. המבקש לומד …. ולאחר סיום לימודיו הכנסתו צפוייה לגדול.
6. ביום 12.1.2022 ניתנה החלטתו של בית המשפט קמא (כב' השופטת הדס גולדקורן) בבקשת המזונות הזמניים (להלן: "החלטת המזונות הזמניים"), להלן עיקריה (ההדגשות במקור, ח"ש):
"…
לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים, נוכח טיבה של ההחלטה הזמנית להבטחת מזונות הקטינים מבלי להיכנס לעובי הקורה, דבר אשר יעשה במהלך בירור המשפט ושמיעת ראיות הצדדים, וכן נוכח הדין האישי החל, פערי השתכרות הצדדים, זמני השהות, הערכת גילם וצרכיהם של הקטינים שחלקם 'מקטני קטנים' ושקילת הוצאות המגורים – אני מורה כדלקמן.
החל מיום 1.1.2022 ועד למתן החלטה אחרת, ישלם המשיב, עד ל-10 לחודש בכל חודש, ע"ח מזונותיו הזמניים של הקטין ד', דמי מזונות, מדור ואחזקת מדור בסך כולל של 1,600 ₪; ע"ח מזונותיו הזמניים של הקטין ב', דמי מזונות, מדור ואחזקת מדור בסך כולל של 1,200 ₪; וע"ח מזונותיו הזמניים של הקטין נ', דמי מזונות, מדור ואחזקת מדור בסך כולל של 1,000 ₪.
בנוסף לדמי מזונות הקטינים, ישלם המשיב גם מחצית הוצאות חינוך בכפוף להמצאת קבלות, וכן מחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים, בכפוף להמצאת קבלות ולהסכמה מראש, למעט במקרים דחופים.
בהעדר הסכמה יכריע הגורם הרפואי הרלוונטי בדבר נחיצות הטיפול. (להלן יחדיו: "מזונות הקטינים").
אם כן, עבור שלושת ילדי הצדדים, ישא המשיב בדמי מזונות ומדור בסך כולל של 3,800 ₪ לחודש, בתוספת מחציות חינוך ובריאות, כמפורט לעיל, מתחילת מועד החיוב.
…"
7. ביום 16.2.22 הגיש המבקש בקשה להפחתת מזונות זמניים, בנימוקים הבאים: הקטין ד' בן כשנתיים ולא בן כשנה כפי שנכתב בכתב התביעה; פערי הכנסות לטובת המשיבה; זמני שהות "כמעט שוויוניים" עם הקטינים ב' ו-נ' ועוד. המבקש סיכם את בקשתו ועתר להפחתת דמי המזונות הזמניים לסך של 2,200 ₪ לפי החלוקה הבאה:
נ' – אי חיוב בדמי מזונות;
ב' – דמי מזונות בסך 1,000 ₪ עד הגיעו לגיל 6 ולאחר מכן אי חיוב בדמי מזונות;
ד' – חיוב בדמי מזונות בסך 1,200 ₪.
8. המשיבה התנגדה לבקשה במסגרת תגובתה מיום 1.3.2022. לטענתה, החלטת המזונות הזמניים ניתנה לאחר שכל המידע היה מצוי בפני בית המשפט וכי אין עובדות חדשות, לא השתנו הנסיבות ואף לא נטען לכך.
9. ביום 16.3.2022 השיב המבקש לתגובה וציין, לראשונה, כי חל שינוי נסיבות כדלקמן – שעות עבודתו כשכיר קוצצו בכ-50% וכן קצבת הלימודים שמקבל מהכולל הופחתה מסך של 1,500 ₪ לחודש לסך של 500 ₪ לחודש.
10. בשלב זה הועבר התיק קמא לטיפולה של כב' השופטת עינת גלעד משולם, בהתאם להחלטת סגנית הנשיאה כב' השופטת היימן, נוכח שינויים בסדרי העבודה בבית משפט קמא.
11. בהחלטה מיום 20.3.2022 ולנוכח טענת המבקש, לראשונה, כי חל שינוי נסיבות, ניתנה למשיבה הזכות להגיב לטענות גופן.
המשיבה טענה כי לא חל שינוי נסיבות, הוסיפה שהמבקש אינו מממש את פוטנציאל ההשתכרות שלו וכן כי הוא לא הוכיח ששכרו אכן היה גבוה קודם לכן, אלא רק הצביע על הכנסתו הנוכחית, שהיתה ידועה לבית המשפט בעת מתן החלטת המזונות הזמניים.
12. ביום 3.4.22 ניתנה ההחלטה קמא בבקשה להפחתת המזונות הזמניים. להלן עיקריה:
"עיון בנתונים שעמדו בפני בית המשפט בעת מתן ההחלטה ביום 12.1.2022 מלמד כי המבקש צירף תלושי שכר מעבודתו בחברת …. בע"מ לחודשים מרץ עד נובמבר 2022, שבהם יש פירוט של שעות עבודתו כדלקמן:
חודש
שעות
עבודה
11.2021
53.50
10.2021
80.00
9.2021
36.00
8.2021
71.00
7.2021
23.50
6.2021
27.50
5.2021
27.00
4.2021
11.50
3.2021
18.50
צורף על ידי המשיב אישור ממעסיקו בחברת … בע"מ, מיום 8.3.2022 המלמד, כי בשל מחסור בעבודה לנוכח משבר הקורונה היקף משרתו של המבקש ירדה מ-80 שעות חודשיות ל-48 שעות חודשיות.
האישור אינו מפרט את מועד צימצום היקף המשרה, אך עיון בתלושי השכר שעמדו בפני בית המשפט בעת מתן ההחלטה למזונות זמניים מלמד, כי היקף המשרה הנמוך עמד לנגד עיני בית המשפט בעת מתן ההחלטה ולפיכך לא מדובר בשינוי נסיבות המצדיק בחינת ההחלטה מחדש מקום שבו הנתונים עמדו לנגד עיני בית המשפט בעת מתן ההחלטה כאמור.
לגבי הכנסת המבקש ממלגה מכולל אברכים – "…", ציין המבקש בבקשתו מיום 6.1.2022 כי הוא מקבל מלגה בסך 1,500 ₪. עתה צורף אישור כי עקב קשיים, הופחת סכום מלגתו מסך של 1,500 ₪ ל-500 ₪ בלבד. לא מצאתי כי בשלב מקדמי זה, מדובר בשינוי נסיבות מהסוג המצדיק את שינוי ההחלטה מיום 12.1.2022, לבטח משטרם התבררו מכלול הנתונים.
יובהר כי מדובר בהחלטה זמנית שניתנה בשלב מקדמי, אין בה משום קביעת ממצאים בפרט כשלא התבררו העובדות לאשורן".
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
13. להלן תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:
א. בית משפט קמא התעלם באופן מוחלט מזמני השהות השוויוניים שמתקיימים ביחס לקטינים נ' ו-ב', והלכת בע"מ 919/15 שקובעת כי בהתקיים משמורת משותפת על קטינים, וכשהכנסות הצדדים דומות, לא ייפסקו מזונות קטינים.
ב. בית משפט קמא לא טרח בשתי ההחלטות בעניין המזונות לנמק את פסיקותיו. אין קביעה בדבר הכנסות הצדדים ו/או פוטנציאל השתכרותם, אין התייחסות למשמורת ולזמני השהות של הקטינים.
ג. שגה בית משפט קמא עת פסק דמי מזונות גבוהים לקטין ד', תוך היעדר התחשבות בהכנסתו הנמוכה של המבקש וכשבית המשפט קמא לקח בחשבון הוצאות מדור הגם שהמשיבה מתגוררת בבית משותף של הצדדים.
ד. שגה בית משפט קמא עת קבע כי לא חל שינוי נסיבות שמצדיק את הפחתת המזונות הזמניים. צמצום בשעות העבודה, הפחתה בשכר והפחתה בקצבת הכולל מהווים שינוי נסיבות מהותיים שיצדיקו בחינה מחדש של המזונות הזמניים. גובה המזונות הזמניים שנקבעו לא מאפשר למבקש מחייה בכבוד.
ה. הוכח בבית משפט קמא, כי גם בזמנים בהם חיו הצדדים יחד, והמבקש עבד בעבודה קבועה משך שנים, שכרו היה בממוצע 6,500 ₪ לחודש, וסך זה מהווה את פוטנציאל ההשתכרות של המבקש. הובהר כי המבקש מחפש עבודה קבועה ויציבה שתניב לו שכר גבוה. המשיבה מרוויחה סך של 8,500 ₪ בחודש.
דיון והכרעה
14. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, וזאת מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").
להלן אנמק החלטתי.
15. ראשית, נזכיר כי עסקינן בהחלטה זמנית של בית משפט קמא, העוסקת במזונות זמניים (אמנם ההחלטה קמא נפתחה במשפט "לאחר עיון בכתבי הטענות ובנתוני התיק, איני מקבלת את הבקשה לעיון מחדש בהחלטה בדבר מזונות זמניים מיום 12.1.2022" אולם ברי כי עסקינן בהחלטה על בקשה להפחתת מזונות זמניים – ולא על בקשה לעיון מחדש – וכך אני מתייחס אליה).
הלכה פסוקה היא לענין מידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטת מזונות זמניים, על-פיה רוחב שיקול הדעת המוענק לבית המשפט לענייני משפחה, בבואו לקבוע מזונות זמניים, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור.
ההכרעה של בית המשפט לענייני משפחה על אודות מזונות זמניים, חייבת להיות מהירה, עניינית, ומטבעה נשענת על תמונה חלקית.
התוצאה היא, כי קביעת בית המשפט קמא בנושא מזונות זמניים ניזונה מממצאים עובדתיים חלקיים. הגבלה זו תורמת לריסון שעל ערכאת הערעור לנקוט בבואה לבקר החלטת הערכאה המבררת.
בכל מקרה, החלטת מזונות זמניים אינה סופית. ככל שיתברר לאחר שמיעת ראיות שנפלה טעות בקביעת המזונות הזמניים, ניתן לשנות זאת לעבר ולעתיד.
חרף העובדה שפסיקתה של הערכאה הדיונית בנושא מזונות זמניים אינה חסינה מפני התערבות ערעורית, שומה על ערכאת הערעור להימנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות הזמניים, אלא אם כן מדובר במקרה חריג ויוצא דופן.
לעניין זה ראה:
בע"מ 1078/11 פלוני נ' פלוני (ניתן ביום 27.4.11).
בע"מ 1326/12 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 28.3.12).
רמ"ש (חי') 34826-10-18 פלוני נ' אלמונית (ניתן ביום 17.10.18).
לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים.
16. זאת ועוד – מלשונו של סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, עולה כי ככלל לא יידונו השגות הצדדים על "החלטות אחרות" (החלטות ביניים) של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור, להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
17. תקנה 150 לתקנות קובעת כי אף אם צד להליך לא ערער על החלטה אחרת עם נתינתה, פתוחה בפניו הדרך להשיג עליה בזכות עם סיום ההליך, במסגרת ערעורו על פסק הדין.
18. בהלכה הפסוקה יושמה הוראת סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט (שעוסקת ברשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי המוגשת בפני בית המשפט העליון, אך זהה במתכונתה בכל הנוגע לתנאים הקבועים בהוראות סעיף 52(ב) לחוק, בהם צריך מבקש רשות הערעור לעמוד) באופן שנקבע כי יהיה מקום ליתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" רק כאשר בכוחו של המבקש להראות כי הדיון בערעור עליה נחוץ, על אף שההליך העיקרי טרם הגיע לסיומו.
19. מבין הנסיבות אותן ניתן למנות לעניין נחיצות הדיון הן: הדירותה של ההחלטה, היינו, האם ההחלטה עשויה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; ההכרעה עשויה לייתר הליך משפטי ארוך ומורכב במיוחד; ההכרעה תמנע קיומו של הליך שגוי; מקרים נדירים בהם ניתן לומר מיד כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה, באופן שנפתח את שערי ערכאת הערעור עוד בטרם ניתן פסק הדין.
ראו לעניין זה:
רע"א 6523/19 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 14 (3.2.20) – (אמנם החלטה זאת מתייחסת לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, אך ניתן להשליך ממנה על סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט, ועמדנו לעיל על דמיון הוראות שני הסעיפים הנ"ל).
רמ"ש (ת"א) 14272-05-17 י.ש נ' כ.ש (החלטתו של כב' השופט שוחט מיום 29/6/17, ובה מסוכמת ההלכה בנדון עם אסמכתאות נוספות).
רמ"ש (חי') 59194-10-18 פלונית נ' אלמוני (21.11.2018).
20. בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה דחה בקשה להפחתת מזונות זמניים עבור שלושה קטינים, מהם שניים בגיל קטני קטנים, יש טעות המחייבת כבר בשלב זה את התערבות ערכאת הערעור.
יוזכר כי שני הצדדים יהודיים, ושניים מהקטינים הם מתחת לגיל שש. לפי הדין האישי החל על המבקש, הוא נושא חובה אבסולוטית לזון את ילדיו אלה.
בנוסף, כפי שאף נעמוד כל כך להלן, סכום המזונות שהושת על המבקש עבור שלושת הקטינים, הם סבירים וקשה להתערב בהם בשלב זה, טרם בירור לעומק של הכנסות הצדדים.
על המבקש הושת חיוב מזונות (כולל מדור ואחזקת מדור) בסך של 3,800 ₪ לחודש עבור שלושה קטינים, מהם שניים מתחת לגיל 6. מדובר על סך ממוצע של כ- 1266 ₪ לחודש עבור כל קטין. מדובר בחיוב על הצד הנמוך של הטווח (כפי שמתבטא בפסיקה), שנע בין 1200 ₪ לבין 1400 ₪ לחודש עבור כל קטין.
במצב דברים זה לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין כתוצאה מדחיית בקשתו קמא.
21. בקשת רשות הערעור דנן הוגשה לאחר שהמבקש טען, וכך נימק הבקשה דנן, כי נפלו טעויות בהחלטה קמא. סבורני כי אין מקום לקבל טענה זו, לפחות לא בשלב זה של ההליך קמא, ואפרט.
המבקש למעשה מלין כי בית המשפט קמא לא התעמק בנתונים הכלכליים של הצדדים והוא מפנה את רוב טענותיו כלפי היעדר הקביעות לגבי יכולת ההשתכרות של הצדדים, ומנגד קשייו הכלכליים שלא נלקחו בחשבון ועוד.
עם זאת, עיון בתיק קמא מלמד כי כל צד טוען כלפי הצד הנגדי, לגבי הכנסות נוספות שאינן מדווחות ולא באות לידי ביטוי בדוחות שהגישו.
אני סבור כי מקומן של הטענות לעיל (הן של המבקש והן של המשיבה) להתברר כדבעי במסגרת הליך הוכחות והבאת ראיות, חקירת הצדדים ועדים, אשר יקבע בתיק קמא. אין מקום במסגרת הליך פסיקת מזונות זמניים, אשר הוא מהיר ונשען על תמונה חלקית בלבד, להכריע כבר ולקבוע מסמרות בכל הקשור להכנסות הצדדים ויכולת השתכרותם; נפנה לדברנו בסעיף 15 לעיל ולנימוקים שם.
22. כמו כן יושם אל לב המבקש, כי הוא עצמו טען כי פוטנציאל השתכרותו, לפחות בשלב זה, עומד על 6,500 ₪ (לכל הפחות). כמו כן המבקש לא נימק כלל את ההפחתה בתשלום מהכולל, ולא צירף כל נימוק או הסבר של ממש להפחתה החדה שחלה בשכרו מעבודה. אמנם, הוא טען לקיצוץ בשעות העבודה "עקב מגפת הקורונה" אך כידוע תקופת החירום במשק (שהובילה מעסיקים רבים להפחית בשעות העבודה של העובדים) הסתיימה זה מכבר והמשק חזר לפעילות כמעט מלאה. כך שקשה לקבל נימוק זה בשלב זה.
לכן, אף מנימוקים אלה, קשה להתערב בשלב זה בהחלטה לדחות את הבקשה להפחתת המזונות הזמניים.
23. לאור האמור לעיל, ניכר כי בית משפט קמא שקל שיקולים רלוונטיים את דחה הבקשה להפחתת המזונות הזמניים, תוך ראיית התמונה הרחבה, ככל האפשר בנסיבות התיק קמא והצדדים. כאמור לעיל, מדובר בהחלטה זמנית בלבד, היינו אינה סופית ומועדת לשינוי. עוד נזכיר, כי החלטת מזונות זמניים היא כספית במהותה, וככזו היא הפיכה. ככל שיתברר במהלך הישיבות הקרובות ו/או לאחר שמיעת ראיות כי נפלה טעות בקביעת גובה המזונות, ניתן יהיה לתקן זאת על ידי שינוי הסכומים לעבר לעתיד.
24. כמו כן, יושם אל לב הצדדים, והמבקש בעיקר, כי השופטת קמא מצאה לנכון להקדים את מועד הדיון הקבוע כיום לחודש נובמבר, ככל שהצדדים ימציאו מועדים מוסכמים, ואפילו בפגרה, כמצוין בסיפא ההחלטה קמא:
"עם זאת ולנוכח טענות הצדדים, מצאתי לנכון להקדים את קדם המשפט (בכלל התיקים), הקבוע לחודש נובמבר.
לפיכך מתבקשים הצדדים למסור חמישה מועדים מוסכמים החל מיום 1.7.2022, ניתן בהסכמה לעתור למועדים מוסכמים בפגרה – הודעת הצדדים תוגש עד ליום 26.5.2022".
ראוי כי הצדדים יעשו מאמץ לפעול בהתאם להחלטה קמא כך שמועד הדיון בעניינם יוקדם.
סוף דבר
25. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
26. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, י"א ניסן תשפ"ב, 12 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
