בפני
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
כבוד השופט חננאל שרעבי, אב"יד
כבוד השופטת אספרנצה אלון
כבוד השופט אריה נאמן
המערער
המשיב
השופטת אספרנצה אלון:
ba
שר
ע. ח
ע"י ב"כ עו"ד ח'לאילה תייסיר
***
נגד
י. ט
ע"י ב"כ עו"ד שאדי מעיוף
פסק דין
1. ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות מיום 24.11.2021, שניתן על ידי כבי
השופט ניר זיתוני בתיק תמייש 63686-07-19 (להלן: "בית משפט קמאיי), בגדרו קיבל בית משפט
קמא את תביעת המשיב באשר לבעלות על חלקה … בגוש …. (להלן: "חלקה…" ו/או "המקרקעין"),
וכן קבע על השבת הרישום לקדמותו, היינו ביטול רישום הזכויות בחלקה … על שם המערער,
כדלקמן:
"סוף דבר :
39. די בקשיים הרבים ובסתירות המהותיות שהובאו בתיק כדי לסתור את
הרישום כיום. בענייננו, קיימים אותות מרמה רבים וכבדי משקל לגבי התנהלות
בלתי כשרה של הנתבע אשר הובילה לרישום המקרקעין על שמו. יש לקבוע כי
הנטל עבר לשכמו וכי הוא לא הרים את הנטל – ואף לא בקירוב.
40. מכאן, המסקנה היא שהמקרקעין נרשמו על שמו של הנתבע, שלא כדין.
41. נוכח קביעתי זו, אני מורה ללשכת רישום מקרקעין לבטל את הרישום של
1/248 בגוש חלקה שנעשה ע"ש הנתבע ולהחזיר המצב לקדמותו, היינו,
התובע הינו הבעלים הרשום של הזכויות. צו המניעה שניתן בתיק זה יבוטל במועד
1 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
561
17
שר
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ"ש 11410-01-22 ע.ח נ' י.ט
ביצוע הרישום של העברת זכויות הנתבע על שם התובע כדי לאפשר העברת
הזכויות בהתאם לפסק הדין".
1
(להלן: "פסק הדין קמאיי)
רקע ותמצית עובדתית שנקבעה בפסק הדין קמא:
2. למנוח ח. ט היו תשעה צאצאים. המנוח העביר את עזבונו לחמשת בניו – – י' (המשיב), ע' (המערער),
א, ס' ו-פי.
בשנת 2004 ערכו כלל האחים עסקאות וויתורים בעל פה לחלוקת עיזבון האב המנוח, ביחס
לחלקות מקרקעין רבות, וביניהן גם חלקה ….., שהייתה רשומה על שם המשיב ולגביה התחייב
המשיב יחד עם שלושה אחים נוספים להעבירה למערער, ומנגד התחייב המערער להעביר למשיב
ולאחים נוספים חלקה אחרת (להלן: "עסקאות החליפין"). העסקאות דווחו לשלטונות המס,
והאחים חויבו בתשלומי מיסים, ועל כן בוטלו (סעיף 12 ו-14 לפסק הדין קמא);
בשנת 2010 נעשה ניסיון לחדש את עסקאות החליפין, ביחס לכלל האחים ולכלל החלקות.
המשיב חתם ביום 25.2.2010 על תצהיר מתנה וייפוי כוח בלתי חוזר לטובת המערער בפני עוייד
שינאוי שאימת את החתימה והחזיק בייפוי הכוח הבלתי חוזר (להלן: "ייפוי הכוח הבלתי
חוזר"). שאר האחים לא חתמו על ייפוי כוח בלתי חוזרים ולא על תצהירי העברה / מתנה (סעיף
20 ו-23 לפסק הדין קמא);
במועד שאינו מוגדר, פרץ סכסוך בין האחים והם ניהלו הליכים משפטיים (סעיף 3, 4 ו-21 לפסק
הדין קמא)(;
בשנת 2014 המשיב חזר בו מהסכמתו להעביר למערער את הזכויות בחלקה … (סעיף 19 ו-21
לפסק הדין קמא);
ביום 24.05.2016 חתם המערער על תצהיר לשלטונות מס שבח, וזה דווח לרשויות המס ביום
30.05.2016 (סעיף 11 ו-22 לפסק הדין קמא);
ביום 28.11.2018 נערכה טיוטת הסכם סולחה בין כלל האחים באשר למספר חלקות, ביניהן
חלקה … . על פי טיוטת הסכם הסולחה, חלקה … הייתה אמורה לעבור מהמשיב למערער. הסכם
הסולחה לא נחתם ולא יצא לפועל (סעיף 26 לפסק הדין קמא);
2 מתוך 10
ביום 12.12.2018 העביר עוייד שינאווי את ייפוי הכוח הבלתי חוזר שחתם המשיב תשע שנים
קודם לכן (ביום 25.02.2010) לעוייד חלאילה, בא כוחו של המערער (סעיף 7 לפסק הדין קמא);
ביום 23.01.2019 הועברו זכויות המשיב בחלקה … למערער בפנקס המקרקעין, מכוח ייפוי הכוח
הבלתי החוזר שניתן 9 שנים קודם לכן, היינו יום 25.02.2010 (סעיף 7 ו-10 לפסק הדין קמא).
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
שר
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ"ש 11410-01-22 ע.ח נ' י.ט
3. בית משפט קמא הציב ארבע שאלות לבירור המחלוקת, וכך בלשונו :
"השאלות הדרושות להכרעה :
16. האם הוכיח התובע כי חתימתו על ייפוי הכוח הינה חלק מעסקת חליפין
שמעורבים בה עוד שלושה אחים כפי שעולה מתצהיר הוויתור ומנוסח ייפוי הכוח
הבלתי חוזר – עסקה אשר לא יצאה לפועל, היו מחלוקת בין הצדדים ולא הייתה
גמירת דעת סופית וכתוצאה מכך רישום הזכויות עסקינן ע"ש הנתבע אינו משקף
את המציאות? האם הוכיח התובע את גרסתו הרחבה לפיה זכאי לזכויות בחלקה
X נגד הזכויות דנן המועברות ממנו לנתבע ולא זכויות בחלקה Y כטענת הנתבע.
האם קיימים אותות מרמה שבכוחם להפוך את נטל ההוכחה ולהעבירו אל שכמו
של הנתבע?
4. בית משפט קמא קבע כדלקמן :
יימן הכלל אל הפרט:
17. האם ניתן להורות על ביטול הרישום הקיים כיום ע"ש הנתבע ולהורות על
רישום התובע תחתיו?"
אקדים מסקנה לניתוח ואציין, כי הוכח קיומן של עסקאות חליפין רבות שנכרתו
תחילה ב-2004. עסקאות אלה בוטלו ושוב חודשו בשנת 2010 אך לא נרשמו (הרי
הוראות סעיף 7 לחוק המקרקעין קובעות כי עסקה במקרקעין טעונה רישום,
העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה
לרישום כשעת רישום; עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות
לעשות עסקה), דווח נוסף לרשויות המס נעשה בשנת 2016 והושלם הרישום בנוגע
לזכויות עסקינן רק בינואר 2019. תמיכה לכך נמצאת בעדותו של עו"ד שינאוי כפי
שיובא בהמשך. עוד תימוכין נמצא בגרסת הנתבע אשר מודה בחקירתו אודות
קיומה של עסקת חליפין בינו לבין התובע בנוגע לחלקה …, אולם, אין ולא הוצג
ולו ראיה אחת כי העסקה הינה כנגד חלקה Y כטענת הנתבע. להבדיל מהאמור
קיימות ראיות ולו נסיבתיות לכך כי כנגד הזכויות בהן עסקינן זכאי התובע לזכויות
בחלקה X ולא בחלקה Y כגרסת הנתבע. לא רק, גרסת הנתבע הינה רפה כאשר
טוען כי הוא בקש מהאח ע' שיעביר לתובע את חלקו (של הנתבע) מחלקה Y,
כאשר מציין שזה היה בע"פ ואין לו כל אסמכתא בכתב ומודה במקביל בטעות
שנעשתה ע"י עו"ד שינאוי. בהמשך מודה הנתבע בפה מלא כי התובע בשנת 2014
חזר מהסכמתו להעביר לו את הזכויות עסקינן. עדות הנתבע לרבות גרסתו בכתב
ההגנה בצירוף האסמכתאות שצורפו מטעמו לתצהיר גילוי המסמכים, הצטברותן
יחד מעלה תמיהות וסתירות רבות היורדות לשורשו של עניין. גרסתו והשתלשלות
3 מתוך 10
1
2
345
4
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
שר
עמ"ש 11410-01-22 ע.ח נ' י.ט
העניינים מעוררים אותות מרמה לפיהם הרישום נעשה במחטף. יש בכוחן של
אלו להעביר את הנטל אל כתפי הנתבע. האחרון לא הרים נטל זה. לפיכך, יש
לבטל את הרישום ע"ש הנתבע ולהחזיר את הזכויות ע"ש התובע.
20. בענייננו הוכח כי היו עסקאות חליפין בין הצדדים בנוסף לעוד אחים (כפי
שנזכר לעיל בפירוט המסמכים שצורפו לתצהיר גילוי מסכמים מטעם הנתבע).
גרסתו של התובע לא נסתרה ביחס לכך, דהיינו, היחס לקיומה של עסקת יסוד.
אביא בהמשך את הראיות התומכות בכך. עוד עולה מהחומר שהובא לפני כי
גרסתו של הנתבע אינה אמינה ומעלה הרבה אותות מרמה וחוסר תום לב שיש
בכוחן להעביר את הנטל אל שכמי הנתבע…"
תמצית טענות הצדדים:
5. כאמור, בית משפט קמא הגיע למסקנה כי יש להורות על ביטול רישום זכויות המערער בחלקה
והשבת הרישום על שם המשיב, זאת לאחר שבחן הראיות והעדויות שנשמעו בפניו. לאחר כל אלה,
הגיע בית משפט קמא למסקנה כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר שחתם המשיב אינו מסמך המבטא לבדו
את ההסכם הבסיסי והמערער לא היה מוסמך לעשות בו שימוש הנוגד את רצונו המפורש של המשיב,
שנים לאחר חתימתו. בית משפט קמא קבע כי עלו סתירות רבות בגרסת המערער אשר הצטברותן יחד
עוררו אותות מרמה', לפיהן הרישום נעשה במחטף, ומשכך יש להעביר את נטל ההוכחה והראיה אל
עבר כתפי המערער, אשר לא הצליח להרים נטל זה. לפיכך קבע בית משפט קמא כי יש לבטל את
הרישום על שם המערער ולהחזיר את הזכויות על שם המשיב.
טענות המערער
6. המערער ערער על כל קביעות ומסקנות בית משפט קמא, למצער על מרביתן. להלן תמצית טענותיו:
טעה בית משפט קמא בפרשנות ניתוח עדויות הצדדים, טעה בניתוח המשפטי של העובדות, טעה
במסקנותיו אשר התבססו על ניתוח משפטי מוטעה, טעה בקביעתו כי גרסת המערער הייתה
מלאה סתירות, טעה כאשר קבע כי מדובר היה בעסקאות חליפין, טעה כאשר קבע כי רישום
המקרקעין נעשה ב'מחטף', טעה כאשר ייחס משקל ראייתי לטיוטת הסכם היסולחה' וטעה
משהעביר את נטל ההוכחה על כתפי המערער, בשל ייאותות המרמה", טענה שלא העלה המשיב,
לא בתביעתו ולא בעדותו.
טעה בית משפט קמא משקיבל את גרסת המשיב כי המערער עשה שימוש לא מורשה בייפוי
הכוח הבלתי חוזר עליו חתם המשיב בפני עוייד לצורך ביצוע העסקה. המערער מחזיק ומשתמש
במקרקעין משנת 2004. ייפוי הכוח נחתם ביום 25.02.2010, יחד עם תצהירי מתנה. השלמת
העסקה עוכבה משיקולי מס בלבד. עוייד שינאוי בעדותו הדגיש כי העסקה בשנת 2010 היא
4 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
שר
עמ"ש 11410-01-22 ע.ח נ' י.ט
חידוש לאותה עסקה שהייתה בשנת 2004 ומכאן שהייתה ונותרה גמירות דעת מצד המשיב
להעניק במתנה את זכויותיו במקרקעין למערער, לאחיו, במסגרת חלוקת העיזבון שנעשתה בעל
פה בין כל האחים בשנת 2004. המשיב לא חזר בו מרצונו מעולם, לא בכתב, לא בעל פה ולא
בהתנהגות.
טענות המשיב
שגה בית משפט קמא משלא ייחס משקל לעדות המערער כי המשיב קיבל זכויות בחלקה Y
לרבות הזכויות שהעביר לאח ע', ושהועברו מ-ע' למשיב. זכויות המשיב בחלקה Y נרשמו על
שמו כנגד חלקה
7. המשיב טען כי הערעור נשען רובו ככולו כנגד קביעות עובדתיות וטענות כלפי הערכת מהימנות העדים,
לגבי המערער קבע בית משפט קמא כי גרסתו פתלתלה ואינה קוהרנטית, קביעות והערכות אשר
ערכאות הערעור אינה נוטה להתערב בגינן, וזאת בשל התרשמותה הבלתי אמצעי של הערכאה
הדיונית; המערער לא הפנה בערעורו להלכה משפטית ממנה סטה בית משפט קמא. לגרסת המשיב,
בית משפט קמא פסק על פי הדין ומכוח הודאות בעל הדין עצמו. לאור האמור, דין הערעור להידחות.
עוד הוסיף וטען המשיב כי :
בית משפט קבע עובדתית כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר אינו מהווה עסקת יסוד, אלא היה טפל
לעסקה, מכשיר לביצוע העסקה ואינו יוצר את הזכות – עסקת חליפין בין כל האחים, עסקה
שמעולם לא יצאה אל הפועל ולא קיימת. העסקה בשנת 2004 בוטלה ונעשה מאמץ לחדש אותה
בשנת 2010, עת נחתם ייפוי הכוח הבלתי חוזר.
דיון והכרעה
המערער הודה בחקירתו הנגדית, כי חלקיו בחלקה Y הועברו לאח אחר, ע' ולא למשיב, ולבית
משפט קמא לא הוצגה כל ראיה לתמיכה בגרסת המערער. נסח רישום המקרקעין של חלקה Y,
שצורף ללא רשות לערכאת הערעור, נעשה בחוסר תום לב ואין בו כדי להשפיע על התוצאה.
באשר להעברת נטל הראיה – הזכויות היו רשומות על שם המשיב מאז פטירת האב המנוח.
כשבועיים לאחר שכשל הסכם הסולחה, פנה בייכ המערער לעורך דין שינאוי, שהחזיק בייפוי
הכוח הבלתי חוזר, וקיבל אותו לידיו ועשה בו שימוש שלא בידיעת המשיב. בהתאם להלכה,
משהעביר המערער את המקרקעין על שמו עובר נטל הראיה אל עבר המעביר, המערער, אשר
הוא זה ששינה את המצב הקיים ביחס לבעלות במקרקעין.
5 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
שר
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ"ש 11410-01-22 ע.ח נ' י.ט
8. ערעורו של המערער נגע בכל פרט ופרט מקביעות בית משפט קמא, דבר שלכאורה מחייב את בית
המשפט דנן לבחון בשנית ובאופן חוזר את כל ההליך הדיוני שהתנהל בפני בית משפט קמא. כידוע
הלכה מושרשת היא כי הליך הערעור לא נועד לשמש במה לדיון מבראשית בכל הטענות שנדונו ונדחו
בערכאה הדיונית (עיינו עייא 9070/04 עומר חסן נ' חוסין שאכר חסן (נבו 11.03.2007).
9. טענות המערער המתבססות על טעויות לכאורה מצד בית משפט קמא בניתוח עדויות הצדדים, לרבות
קביעת בית משפט קמא כי גרסת המערער הייתה מלאת סתירות, הרי שהלכה ידועה היא כי ערכאת
הערעור אינה נוטה להתערב בקביעות מהימנות ובממצאי עובדה שנעשו על ידי הערכאה הדיונית, זאת
בשל היתרון האינהרנטי הנתון בידי הערכאה הדיונית להתרשמות בלתי אמצעית מן העדים שהופיעו
בפניה, מאופן מסירת עדותם, מהתנהלותם על דוכן העדים, ומשפת גופם. כל אלה מאפשרים לערכאה
הדיונית לתור באופן מיטבי אחר ייאותות האמתיי המתגלות בעדויות. זאת בעוד שמסקנותיה של
ערכאת הערעור מתבססות, ככלל, על החומר הכתוב המונח לפניה (עיינו לדוגמא מבין רבים עייא
7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל (נבו 14.03.2016). בענייננו, בית משפט קמא התרשם לשלילה
מהמערער. הקביעות לגבי היעדר מהימנותו של המערער שזורות לאורכו של פסק הדין (ראו סעיפים
19, 21, 22, 23, 24, 25 ו-29 לפסק הדין קמא). המערער לא שכנע כי נפלו שגיאות בקביעות אלה.
10. באשר לטענת המערער כי בית משפט קמא טעה לכאורה בניתוח המשפטי שביצע, לרבות מסקנותיו
המשפטיות, הרי שעל בסיס טענה זו ערכאת הערעור אכן רשאית להתערב באופן רחב יותר, זאת
בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. למשל מקום שבו ממצאי העובדה אינם מעוגנים בחומר
הראיות או מקום שבו הגרסה העובדתית שנתקבלה אינה מתיישבת עם מבחנים של היגיון ושכל ישר.
כמו כן וככל שהדבר נוגע למסקנות אותן הסיקה הערכאה הדיונית מן הממצאים העובדתיים שקבעה,
אין לערכאה הדיונית יתרון על פני ערכאת הערעור (עיינו לדוגמא מבין רבים ע"א 9784/05 עיריית תל
אביב יפו נ' ידידיה גורן, עוייד (נבו 12.08.2009) והאסמכתאות שהובאו שם). בענייננו, מצאתי כי לא
קיימת הצדקה לחרוג מן ההלכות המשפטיות דלעיל.
11. זאת ועוד, מקריאת פסק הדין קמא, כתבי טענות הצדדים לרבות שמיעתם בדיון שהתקיים בפנינו
ביום 21.03.2022, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות וכך גם אציע לחבריי.
12. פסק הדין קמא מנומק היטב ומונח על אדנים עובדתיים המעוגנים היטב בחומר הראיות, לרבות
הודאותיו של המערער. הגרסה העובדתית שנקבעה בפסק הדין מתיישבת היטב עם חומר הראיות
(תצהיר המערער לשלטונות מס שבח מיום 24.5.2016; גרסת המערער בכתב הגנתו; שומת מס רכישה
משנת 2016, טיוטת הסכם הסולחה; טפסי העברה לרשם המקרקעין ועוד). כן התרשם בית המשפט
באופן ישיר מהעדויות שנשמעו בפניו, לרבות עוייד שינאוי, עדויות הצדדים, עדות הבן ח' ועדות גיסו
של המשיב (ראו סעיפים 20, 25 ו-27 לפסק הדין קמא) ומבחני ההיגיון והשכל הישר.
13. אין חולק כי הזכויות במקרקעין היו רשומות על שם המשיב עד ליום 23.01.2019, וכי רישום הזכויות
במקרקעין על שם המערער בוצע שבועות מספר לאחר שהסכם הסולחה לא צלח ולא נחתם, וכי העברת
6 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
שר
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ"ש 11410-01-22 ע.ח נ' י.ט
הרישום במקרקעין נעשתה על סמך ייפוי כוח בלתי חוזר שנערך כ-9 שנים קודם לכן, בעת שהמערער
היה מודע למחלוקת בינו לבין המשיב בדבר הזכויות בחלקה
14. באשר לטענה כי המשיב ביסס תביעתו על סמך טענה אחת בלבד בדבר שימוש שאינו כדין בייפוי הכוח
עליו חתם בפני עורך דין לצורך ביצוע העסקה, הרי שזו נדחית על ידי. עיון בכתב התביעה מלמד כי
המשיב פירט בכתב תביעתו לגבי המחלוקת והסכסוכים שנתגלעו בינו לבין המערער באשר לחלוקת
עיזבון אמם ופירוק נכסים משותפים של בני המשפחה, לרבות האחים הנוספים של שניהם; כי הוטעה
על ידי המערער שהמחלוקות יסולקו לאחר משא ומתן שבסופו ייחתם הסכם סופי אשר יסיים את
כלל המחלוקות, וכי חתם על מסמכים עקב התעקשותו של המערער וכתנאי לקראת חתימה על הסכם
סופי אשר יסיים את המחלוקות בין הצדדים, אשר כאמור הסכם שכזה לא הבשיל ולא יצא אל
הפועל (עיינו סעיפים 4-9 לכתב התביעה, וכן הסיכומים).
15. באשר לקביעת בית משפט קמא כי עסקינן בעסקאות חליפין שנערכו בעל פה בשנת 2004 בין חמשת
האחים, ואשר לא יצאו בסופו של דבר לפועל, הרי שבדין קבע בית משפט קמא שעסקת היסוד הייתה
חלק ממארג רחב יותר של עסקאות ביחס לחלקות נוספות ולכלל האחים, דהיינו לא רק הצדדים
להליך. ייפוי הכוח הבלתי חוזר ניתן בתמיכה לעסקאות החליפין שכאמור לא הושלמו ומשכך לא ניתן
לראות בייפוי הכוח כעסקה עצמה. מילים אחרות, ייפוי הכוח הבלתי חוזר אינו מהווה הסכם בסיסי
בין הצדדים וכי נוכח הקביעות העובדתיות המערער לא עמד בנטל השכנוע והראיה כי הרישום בפנקס
זכויות המקרקעין אכן משקף נכונה את זכויותיו במקרקעין.
16. בית משפט קמא ציטט בפסק דינו את הדברים שנאמרו מפי המערער בחקירתו, בהן הודה כי מדובר
היה בעסקאות חליפין בין האחים, משנת 2004, ראו סעיף 20 לפסק הדין קמא:
ית: בשנת 2004 אני יזמתי שאנחנו האחים והאחות שנשב אצל אמא שלי ז"ל ונעשה חלוקה
בעל פה בבית של אמא שלי. אנחנו ישבנו כל המשפחה אמא, האחים, האחות וסיכמנו שם מה
כל אח מה צריך לקחת ואיפה זה…"
"ש: חלקה … מה י' קיבל ממך כנגדה? על מה וויתרת לו תמורתה? ת: חלקה Y שטחה 3 וחצי
דונם. י' לקח את החצי. הוא יורש כמוני. הוא לקח דונם ו-750. אני לקחתי דונם בחלקה
ולקחתי 700 מ"ר בחלקה אחרת. […] ת: אני חתמתי ל-ע' על הזכויות שלי וביקשתי ל-ע'
שיעביר את הזכויות שלי ל-י'. […] ת: אנחנו אחים יושבים ביחד, ע' החתים אותי והוא רשם
את זה. אני אמרתי לו שאת החלק שלי שיתן ל-י'."
ת: אני מעיין במסמכים שלפני ומשיב אני לא יודע בדיוק מה היה. אבל אני בסופו של דבר
צריך לוותר על חלקה Y ושאר האחים שלי יוותרו עלי ולעליה בחלקה …. ש: מה מקבל י'?ת:
החלק שלי בחלקה Y. ש: מה החלק שלך במטראז' בחלקה Y? ת: בערך 340 מ"ר."
ת: לא. ע' קיבל חלקה Y והוא החתים אותו שהוא צריך לתת לי חלקה …"
7 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
שר
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
עמ"ש 11410-01-22 ע.ח נ' י.ט
ית: אנחנו אחים יושבים ביחד, ע' החתים אותי והוא רשם את זה. אני אמרתי לו שאת החלק
שלי שיתן ל-י'. ש: זה היה בעל פה? יש לך מסמכים? ת: אין לי מסמכים."
"ש: הסכמות בעל פה בינך לבין האחים ובין לאמא צריך לקבל ביטוי אצל עורך הדין לאחר
ההסכמה בעל פה, צריך להיות על הנייר. מה י' קיבל ממך מחלקה Y? יש הסכם בכתב אצל
עורך דין? ת: יש הסכם בעל פה. ש: אחרי שההסכמות קיבלו ביטוי אצל עוייד שינאוי, יש
הסכם בכתב? ת: אין מסמכים. אני נתתי הוראה ל-ע' שיעביר ל-י'."
"המסמכים נחתמו רק על ידי י' ונשארו אצלי במשרד עד 2018. לא שמתי לב מה הסיבה
שאחרים לא חתמו. באותה תקופה מ-2010 עד היום, אצל עוייד חלאילה, מר י' אצל אחרים
ביניהם עו"ד בושנאק, אף אחד לא פנה אליי לגבי עיסקאות שהיו אצלי במשרד ולא נרשמו."
17. באשר לטענה כי לא נפל כל פגם ברצון המשיב להעניק למערער מתנה, וכי זה לא חזר בו מרצונו לעולם,
דינה של טענה זו גם כן להידחות. בית משפט קמא ביסס קביעתו כי כבר בשנת 2014 המשיב חזר בו
מהסכמתו להעברת זכויותיו במקרקעין, על דברי המערער עצמו (סעיף 20 לפסק הדין קמא):
"[…] בשנת 2014 הוא חזר בו."
ית: הכל הלך חלק. רק לפני כמה שנים התחיל הפיצוץ. ש: זאת אומרת שהיו מחלוקות? ת:
בזמנו לא היו. המחלוקת התחילה מאדמות לא קשורות."
18. טיוטת הסכם היסולחה' שנשאה תאריך 28.11.2018, אשר בסופו של יום לא צלחה ולא נחתמה,
מחזקת את המסקנה המשפטית כי גם בשלהי שנת 2018 נותרה המחלוקת בין הצדדים וכי עסקת
היסוד לא התגבשה. חיזוק נוסף לכך שהמשיב ראה את עצמו כבעלים של חלקה
ניתן ללמוד
מהתנהגות המשיב עת בדצמבר 2019 (כשנה לאחר שהעביר המערער את הזכויות בחלקה … על שמו)
הגיש המשיב התנגדות לוועדה לתכנון ובנייה בנוף הגליל על חלקה …, וקביעת בית משפט קמא כי
עדותו של הגיס שליווה את המשיב הותירה עליו רושם חיובי (ראו סעיף 27 לפסק הדין קמא).
9***
19. קביעת בית משפט קמא כי רישום המקרקעין על שם המערער נעשה ב'מחטף' היא קביעה עובדתית
המתיישבת היטב עם לוחות הזמנים השתלשלות האירועים שפירטתי בסעיף 2 לפסק דיני, ויש להן
בסיס ראייתי בעדויות הצדדים, עדות בנו של המשיב וגיסו, ובעיקר בעדותו של עוייד שינאוי.
20. טענת המערער כי שגה בית משפט קמא ביחס להעברת חלקו בחלקה Y למשיב – אין לקבלה. בית
משפט קמא בחן ודן בטענה זו, ומצא לדחותה. וכך קבע :
"…עוד תימוכין נמצא בגרסת הנתבע אשר מודה בחקירתו אודות קיומה של עסקת
חליפין בינו לבין התובע בנוגע לחלקה …, אולם, אין ולא הוצג ולו ראיה אחת כי
העסקה הינה כנגד חלקה Y כטענת הנתבע. להבדיל מהאמור קיימות ראיות ולו
נסיבתיות לכך כי כנגד הזכויות בהן עסקינן זכאי התובע לזכויות בחלקה X ולא
בחלקה Y כגרסת הנתבע. לא רק, גרסת הנתבע הינה רפה כאשר טוען כי הוא בקש
8 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
שר
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
וכן :
עמ"ש 11410-01-22 ע.ח נ' י.ט
מהאח ע' שיעביר לתובע את חלקו (של הנתבע) מחלקה Y, כאשר מציין שזה היה
בע"פ ואין לו כל אסמכתא בכתב ומודה במקביל בטעות שנעשתה ע"י עו"ד
שינאוי…" (ראו ש' 18-24, עמ' 6, סעיף 19 לפסק הדין קמא)
"…עדותו ביחס להעברת זכויות מחלקה Y לתובע נגד קבלת הזכויות בהן עסקינן
ולא מחלקה X נמצאה אף היא רצופה קשיים, וזאת מטעמים שלהלן: א. הנתבע
מודה כי יש לו זכויות בחלקה X נכון להיום ועוד מציין כי אין מחלוקת בין האחים
בנוגע לחלקה X וכולם מקבלים באופן שווה בחלקה זו לפי חלקם בירושה, כאשר
הוא מציין כי אינו "מגיע לשם" היינו, לחלקה X, דבר המעלה תמיהות רבות. הרי
אם באמת יש לו זכויות לפי גרסתו שלו, למה הוא נמנע להגיע לחלקו בחלקה X.
הדבר תומך לכאורה בגרסת התובע לפיה על הנתבע לוותר לו על הזכויות שלו
בחלקה X נגד ויתור התובע בחלקה. … , אחרת לא תקום עסקת היסוד." (ראו שי
11-18, עמ' 12, סעיף 21 לפסק הדין קמא).
21. באשר לטענותיו המשפטיות של המערער, הרי שזה לא הציג בערעורו הלכה משפטית שונה אשר יכול
והיה בה כדי להצדיק את ביטול פסק דין קמא מטעמים של שגיאה משפטית. אכן סעיף 125(א) לחוק
המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע כי הרישום ביחס למקרקעין מוסדרים מהווה ראיה חותכת לתוכנו.
הנטל לסתירת הרישום ולהוכחת הטענה כי הוא אינו משקף את מצב הדברים האמיתי, הוא נטל כבד
מאוד (עיינו מבין רבים ע"א 2576/03 אהובה וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (נבו 21.02.2007)),
עם זאת צבר העובדות והמסקנות אשר המשמעותיות שבהן נסמכו על הודאת המערער, הספיקו
לערכאה הדיונית כדי להעביר את נטל ההוכחה לעבר המערער אשר לא הצליח לא הצליח להרימו.
בדין נקבע כי המערער, אשר שינה את רישום הזכויות על שמו באופן שביצע, לשאת בנטל.
22. הערה אחרונה לפני סיום. המערער צירף להודעת הערעור נסחי מקרקעין שלא הוצגו בפני הערכאה
הדיונית. המערער רשאי היה לצרף לערעורו את העתק פסק הדין וכן את העתקי המסמכים שביקש
להסתמך עליהם, אשר התקבלו כדין בערכאה הקודמת, זאת בהתאם לתקנה 134(ב) לתקנות סדר
הדין האזרחי תשע"ט-2018 (להלן: "תקסד"א"י). עם זאת, המערער לא היה רשאי להגיש ראיות
חדשות לבית המשפט במסגרת ערעורו. המערער כלל לא ניסה לשכנע את בית המשפט כי לא ניתן היה
להגיש את נסחי הרישום לבית משפט קמא, לחלופין כי המסמכים דרושים לצורך מניעת עיוות דין
(עיינו תקנה 144 לתקסד"א). משכך, אציע לחבריי להרכב להתעלם מהם, גם בשל האמור לעיל וגם
בשל העובדה שלא ניתן להסיק מהם את המבוקש על ידי המערער.
23. סוף דבר – אציע לחבריי להרכב להורות על דחיית הערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות המשיב בסך
של 15,000 ₪, אשר יועברו למשיב על ידי בא כוחו מתוך העירבון שהופקד לקופת בית המשפט.
9 מתוך 10
1
2
3
4
567 ∞
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
השופט חננאל שרעבי, אב"ד:
אני מסכים.
השופט אריה נאמן :
אני מסכים.
ba
שר
לאור האמור, אנו מחליטים פה אחד לדחות הערעור.
המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.
המערער יישא בהוצאות המשיב בערעור זה ובשכר טרחת בא כוחו בסכום של 15,000 ₪. סכום זה
ישולם לידי המשיב באמצעות בא כוחו, באמצעות העירבון שהופקד בתיק זה על ידי המערער.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ח. שרעבי, שופט
אבייד
ניתן היום, ד' ניסן תשפייב, 05 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
א. אלון, שופטת
10 מתוך 10
א. נאמן, שופט
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
