בפני
מבקש
משיבים
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בקריות
כבוד השופטת שירי היימן,
סגנית נשיאה לענייני משפחה-מחוז חיפה
האב ת"ז 0000
באמצעות ב"כ עו"ד איריס מנור
נגד
1.האם ת״ז 0000
2.האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון משרדי ממשלה
570000605
3.היועץ המשפטי לממשלה משרד הרווחה והשירותים
החברתיים חיפה משרדי ממשלה 513441999
פסק דין
1. לפני בקשת האב לאפוטרופסות בלעדית על הקטינה בת 14.5- ילידת 00.00.07. הבקשה הוגשה
ביום 08.07.21.
2. בין הצדדים התנהלו הליכים רבים. ביום 29.07.19 ניתן פסק דין בתביעת המזונות שהגיש
האיש נגד האישה ובתביעה הרכושית שהגישה האישה. כיום מתנהלים בין הצדדים מספר
הליכים – לצדדים 18 תיקים קשורים.
בין היתר תלויה ועומדת תביעת האם להשבת הקטינות ל ***** – תלהיימ 30265-11-20.
3. אקדים ואומר כי סוגיית המשמורת וחלוקת זמני השהות בין הקטינות והאם התנהלה בבית
הדין הרבני, אולם במסגרת ההליכים הנוספים שמתנהלים בבית המשפט הוגשו תסקירים
רבים שמשקפים היטב את מערכת היחסים בין הקטינות בכלל והקטינה בפרט, לבין האם.
4. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 13.03.89. מנישואים אלו נולדו 6 בנות, מלבד הקטינה, כולן
בגירות כיום. נישואי הצדדים עלו על שרטון והצדדים התגרשו ביום 12.04.18.
5. ביום 14.3.21 הגיש האב בתלהיימ 30265-11-20, בקשה דחופה למתן צו המאפשר לו לחתום
על מסמכים נדרשים במסגרות החינוך. בבקשה נטען שהקטינה מתחנכת במסגרת של חינוך
1 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
מיוחד ונדרשת להשתתף בוועדת השמה אך האם מסרבת לשתף פעולה. בית המשפט הורה
לאב לפתוח בהליך נפרד.
6. ביום 17.8.21 ניתנה החלטה בבקשה לרישום הקטינה לפנימייה ב**** במסגרת החלטה זו
פורטה בהרחבה השתלשלות ההליכים בעניין הקטינה ובמיוחד בעניין השמתה במסגרת חינוך
מיוחד ורישומה לפנימייה.
טענות האב
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בקריות
7. תסקיר ראשון הוגש ביום 8.11.21 ממחלקת הרווחה ב***** שהמליץ על מתן סמכויות
בלעדיות לאב בענייני בריאות, חינוך וטיפול.
8. תסקיר משלים הוגש ביום 12.12.21 במסגרתו ההמלצה לא השתנתה.
9. ביום 6.1.22 התקיים דיון במעמד הצדדים, בייכ האב, בייכ היועמ"ש- משרד הרווחה, עוייס
לסייד ואפוט' לדין.
טענות האם
10. האב סבור שיש מקום למתן סמכויות בלעדיות לו על מנת לטפל בענייניה של הקטינה. לדבריו
אינו יכול לפנות לבית המשפט בכל פעם שעולה סוגיה בענייני חינוך ובריאות של הקטינה,
שכן האם אינה משתפת פעולה כלל. האב סבור שטובת הקטינה מחייבת היעתרות לבקשתו.
דיון והכרעה
11. האם לא הגישה כתב הגנה ובמהלך הדיון ביום 6.1.22 טענה שלא בוצעה מסירה כדין של כתב
התביעה, ציינה שאינה מסכימה לבקשה ועזבה את האולם למרות הנחייה מפורשת מטעם
בית המשפט כי עליה להישאר במהלך הדיון.
המצאת כתב התביעה
12. הצדדים טענו בהרחבה בסוגיית ההמצאה והמסירה.
13. האם טענה שעוייד *** לא מייצג אותה בהליך זה ושלא קיבלה את התביעה ועל כן עתרה
לדחיית התביעה על הסף.
14. מנגד, טען האב כי האם מודעת לכל מה שמתרחש וטענה טענות אלה גם במסגרת הדיון
הקודם בעניין רישומה של הקטינה לפנימייה ושהאם מתנהגת בחוסר תום לב.
2 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
בית משפט לענייני משפחה בקריות
אייפ 17459-07-21 האב נ' האם ואח'
חתימת ההורים באמצעות מסרון, הודעת ווטסאפ או דואר אלקטרוני. על האב לשמור ולתעד
ערכונים אלו.
58. בתוך 14 יום מהיום על האם להגיש לבית המשפט מספר טלפון לקבלת מסרונים/הודעות
ווטסאפ או כתובת דואר אלקטרוני. ככל והאם לא תעשה כן יהווה הדבר ויתור מטעמה על
קבלת עדכונים מטעם האב.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, ט"ו שבט תשפייב, 17 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
שירי היימן, שופטת, סגנית הנשיאה
11 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בקריות
15. במסגרת ההחלטה מיום 17.08.21 התייחס בית המשפט לסוגיית המצאת הבקשה לרישום
הקטינה לפנימייה שהוגשה במסגרת הבקשה למתן סמכויות בלעדיות לאב, כאשר בין היתר
התייחס בית המשפט להמצאת כתב התביעה.
16. ביום 8.7.21 הגיש האב תביעה במסגרת אייפ 17459-07-21 בקשה למתן אפוטרופסות
בלעדית על הקטינה.
17. ביום 11.7.21 נשלחה הבקשה לתגובת היועמ"ש רווחה והוזמן תסקיר, כן נקבע כי על האב
להמציא הבקשה לאם.
****
18. באותו יום – 11.7.21 – הגיש האב בקשה דחופה באייפ 17459-07-21 לרישום הקטינה לפנימית
. לבקשה זו צורפה התכתבות בין בייכ האב לבין בייכ האם.
19. ביום 12.7.21 לאחר ששולמה אגרת בקשה, ניתנה החלטה לפיה על המבקש להמציא את
הבקשה לידי המשיבים כולם, אשר יגישו תגובתם בתוך 7 ימים מיום ההמצאה. כן נקבע
שהאפוטרופוס לדין שמונתה כבר בתיק הקשור תמונה גם בתיק זה ותגיש המלצתה בתוך 7
ימים, עוייס לסייד התבקשה אף היא להגיש המלצתה בתוך 7 ימים.
20. ביום 20.7.21 הגישה בייכ האב, הודעה במסגרת אייפ 17459-07-21, בעניין המצאת כתב
התביעה לאפוטרופסות בלעדית. כתב התביעה נשלח ביום 11.7.2021 לדואר האלקטרוני של
לבייב האם שמייצג את האם בכל ההליכים שמתנהלים.
21. ביום 8.8.21 ניתנה החלטה ובה נקבע דיון ליום 12.8.21 בשאלת מקום לימודיה של הקטינה.
לדיון הוזמנו הצדדים, האפוטרופוס לדין, עוייס לסייד ויועמ"ש רווחה. ביום 9.8.21 ניתנה
החלטה נוספת המבהירה כי הדיון קבוע באייפ 17459-07-21 בבקשה לרישום הקטינה
לפנימייה בלבד. החלטה זו הומצאה לבייכ האם.
22. ביום 12.8.21 התקיים דיון בבקשת האב לרשום את הקטינה לפנימייה, בדיון נכחו הצדדים.
23. במהלך הדיון שהתקיים ביום 12.08.21 טען עוייד *** שהבקשה למתן אפוטרופסות בלעדית
לא הומצאה לו כדין ולא ידע אודותיה. בהחלטה מיום 17.8.21 נקבע שהבקשה הומצאה
לעוייד * * ** באמצעות הדואר האלקטרוני, לאותה כתובת המתנוססת על כתבי הטענות שהגיש
בתיקים הקשורים ושבייכ האם מייצג אותה בהליכים הרבים שהתנהלו ומתנהלים כיום בפני
בית המשפט, 18 תיקים קשורים התנהלו ומתנהלים. בכל התיקים, למעט תיק זה, עוייד ****
מייצג את האם.
3 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בקריות
24. ביום 15.8.21 הגיש בייכ האם הודעה לתיק אייפ 17459-07-21 ובה הודיע כי אינו מייצג בתיק
זה.
25. בהחלטה מיום 17.8.21 נקבע כדלקמן :
"בהתאם לתקנה 163 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018: "ההמצאה תהיה
ככל האפשר לנמען עצמו; אם הנמען מיוצג על ידי עורך דין, יש להמציא לו במקומו;…"
מכאן כי המצאה לב"כ האם המייצגה בכל התיקים הקשורים היא המצאה כדין. צודק ב"כ
האם כי בהתאם לתקנה 162 (1) כתב תביעה או כתב הגנה יש להמציא בדואר או במסירה
אישית, זולת אם בעל הדין נתן הסכמתו לכך בכתב. ועל כן המצאת הבקשה לאפוטרופסות
בלעדית – בהיותה כתב התביעה שהומצאה באמצעות הדואר האלקטרוני אינה מהווה
המצאה, אולם מאחר וכתובת הדואר האלקטרוני אליה נשלח כתב התביעה היא כתובת
הדואר האלקטרוני של ב"כ האם בתיקים הקשורים, סביר שהדואר הגיע ליעדו והתקבל
אצל ב"כ האם."
26. עוד נקבע ביום 17.08.21 שדיון בתביעה לאפוטרופסות בלעדית ייערך לאחר שיוגש כתב הגנה,
תסקיר ועמדת יועמ"ש:
"אולם, טרם נערך דיון בבקשת האב לאפוטרופסות בלעדית, כתב הגנה בעניין זה לא הוגש,
לא הוגש תסקיר ולא הוגשה עמדת יועמ"ש רווחה. התביעה לאפוטרופסות בלעדית תידון
לאחר שיוגשו כתבי הגנה ותסקיר."
27. מאז ההחלטה מיום 17.08.21 לא הגיש האב אישור מסירה של התביעה לידי האישה, שכן
אליו הומצאה התביעה הצהיר שלא מייצג אותה בהליך זה. האם יש בכך בכדי
עוייד ***
לחסום את הדרך בפני הדיון בתביעה לגופו של עניין ולהביא לדחייתה על הסף?
28. התשובה לשאלה לעיל הינה שלילית
29. בפסיקה ישנה התייחסות להחלת חריג הידיעה תחת כלל ההמצאה. בע"א 2834-20 רינה
מרגוליס כי אביגדור גנץ (12.04.21) [פורסם במאגרים המשפטיים] הפנה כב' הרשם רון
גולדשטיין לפסיקה בעניין החלת חריג הידיעה ולשאלה על מי מהצדדים מוטל הנטל בעניין
החלת החריג של הידיעה :
.11"
על רקע זה נשאלת מאליה השאלה האם יש בנתון בדבר תיעוד הצפייה
היזומה בפסק הדין כדי להוביל לסילוקו של הערעור על הסף מחמת איחור. דהיינו,
האם יש להעדיף את חריג הידיעה על פני כלל ההמצאה. סבורני כי בנסיבותיו
הקונקרטיות של העניין, התשובה לכך היא בשלילה. בהקשר זה יצוין כי לאחרונה
4 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
בית משפט לענייני משפחה בקריות
אייפ 17459-07-21 האב נ' האם ואח'
נדונה ברע"א 6648/20 גבעון נ' ון-אמדן [פורסם בנבו] (21.12.2020) (להלן: עניין גבעון)
השאלה באילו מקרים יש להחיל את "חריג הידיעה" תחת "כלל ההמצאה",
בנסיבות של צפייה יזומה בהחלטה שיפוטית באמצעות מערכת "נט המשפט", ועל
מי מוטל נטל השכנוע בעניין זה. כפי שהובהר בעניין גבעון הנ"ל, נקודת המוצא
הינה כי כלל ההמצאה הוא הכלל המחייב בדין וכי סטייה ממנו צריכה להישמר
למקרים חריגים. לכן, במקרה הרגיל יוטל הנטל להראות כי יש להחיל את חריג
הידיעה – על הטוען להחלתו. ואולם, כאשר קיים תיעוד במערכת "נט המשפט"
בדבר צפייה יזומה בהחלטה, יש מקום להפוך את הנטל, במובן זה שהנטל להראות
כי אין מקום להחיל את חריג הידיעה, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, יוטל על
בעל הדין שצפה באופן יזום בהחלטה השיפוטית, ואי-עמידה בנטל זה תוביל, ככלל,
להעדפת חריג הידיעה תחת כלל ההמצאה. בנסיבות אלה נדרש בעל הדין שצפה
בהחלטה לתת הסברים מפורטים ונימוקים משכנעים לאי-החלתו של חריג הידיעה
(באשר למבחנים שגובשו בפסיקה בהקשר זה ראו, רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק
לאומי למשכנתאות בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקאות 15-13 (8.7.2007); בש"א 1788/06
קלינגר נ' זקס, [פורסם בנבו] פיסקה 7 (13.11.2007); רע"א 8467/06 אבו עוקסה נ' בית
הברזל טנוס בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקאות 30-28 (8.7.2010); בע"מ 2699/17 פלוני נ'
פלונית, [פורסם בנבו] פיסקה 3 (26.6.2017); ע"א 4637/16 הפטריארכיה היוונית
אורתודוקסית נ' יעקוב, [פורסם בנבו] פיסקה 3 (15.10.2017); באשר לאפשרות להכיר
בצפייה יזומה כהמצאה בהתאם לתקנות סדר הדין החדשות ראו, רוזן-צבי, 540,
המציין שם, ודעתי כדעתו, כי "[]התקנות החדשות תחזקנה את המגמה המכירה
בצפייה יזומה במסמך במערכת נט המשפט כידיעה המהווה תחליף הולם להמצאה,
אף אם ההמצאה עצמה לקתה בפגמים. זאת גם מכיוון שהתקנות החדשות מדגישות
את הידיעה כתכלית המרכזית של ההמצאה, גם בגלל שחובת תום הלב של בעלי דין
קיבלה מעמד של עקרון יסוד, וגם משום שהיכולת של המערכת לתעד צפייה באתר
ממלאת במידה רבה גם אחר התכלית של יעילות ההליך ומונעת הליכים מיותרים
באשר למועד שבו נודע לבעלי הדין על ההחלטה"; וראו גם בהקשר זה, בש"א
6155/19 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פיסקאות 20-14 (16.6.2020))."
30. אכן היה על האב להמציא את כתב התביעה לאם, או לכל הפחות לפנות לבית המשפט בנושא
זה טרם הדיון שנקבע ליום 6.1.22 וזאת לאור הטענות שעלו בדיון בבקשה לרישום הקטינה
לפנימייה ולאור אי הגשת כתב הגנה מטעם האם טרם הדיון. יחד עם זאת, בנסיבות העניין
יש מקום להחיל את כלל הידיעה.
31. כאמור הבקשה לאפוטרופסות בלעדית נשלחה בדואר האלקטרוני לבייכ האם, עוייד ***
המייצגה בכל התיקים הקשורים שהתנהלו ומתנהלים.
5 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית משפט לענייני משפחה בקריות
אייפ 17459-07-21 האב נ' האם ואח'
32. במהלך הדיון שהתקיים ביום 12.8.21 צויין מפורשות כי האב הגיש בקשה זו, ועוייד * * *
התייחס לעניין זה, במסגרת ההחלטה מיום 17.8.21 בעניין רישום הקטינה לפנימייה צויין
הליך זאת במפורש ואף צויין מפורשות שהוזמן תסקיר בעניין הבקשה לאפוטרופסות בלעדית
ותגובת יועמ'יש רווחה שאמור להיות מוגש תסקיר וכן עמדת יועמ"יש רווחה.
***
33. ההחלטה מיום 17.8.21 הומצאה לאם בהתאם לאישור מסירה מיום 26.8.21 וכן הומצאה
לעוייד
– שמייצג את האם בהליך הנוסף בעניין החזרת הקטינות ל*****, שכן ההחלטה
ניתנה הן בתיק האפוט' הבלעדית והן בתיק הנוסף.
34. ביום 8.11.21, לאחר שהוגש תסקיר, ניתנה החלטה שהתסקיר יועבר לידיעת הצדדים. מעיון
בנט המשפט עולה שהחלטה זו הומצאה לאם ביום 1.12.21. עיון בתסקיר מעלה שעוייס לסייד
פנתה לאם לצורך הכנת התסקיר והאם הביעה את התנגדותה. האם סירבה להגיע לפגישה
ברווחה ומסרה עמדתה בטלפון, בעמדתה ציינה שהיא מתנגדת לבקשה, לדבריה היא קובעת
את הכללים ולא תיתן לאב אפוטרופסות בלעדית על הקטינה, שכן גם היא אם הקטינה בדיוק
כמו האב.
35. ביום 28.11.21 ולאחר שהוגשה עמדת ב"כ היועמ"ש משרד הרווחה נקבע התיק לדיון
וההחלטה נמסרה לאם ביום 5.12.21.
36. האם התייצבה לדיון ביום 6.1.21 כשהיא יודעת שבמהלך הדיון ייערך דיון גם בהליך זה,
דהיינו בבקשת האב לאפוטרופסות בלעדית.
37. נראה כי האם נוהגת בחוסר תום לב ועושה ככל יכולתה על מנת למנוע דיון בבקשה המהותית
העומדת בבסיס הליך זה ובטובתה של הקטינה. בייכ, המייצגה בכל התיקים הקשורים, בחר
משום מה שלא לייצגה דווקא בתיק זה. הדיון שהתקיים ביום 6.1.22 נקבע בכל התיקים
הקשורים והפתוחים, והן האם והן בייך ידעו היטב עובדה זו. בייך ממשיך בסירובו לייצג את
האם דווקא בהליך זה וטרח לצאת מאותו חלק של הדיון בו נידונה בקשת האב לאפוטרופסות
בלעדית, התנהגות זו עולה לכדי חוסר תום לב.
38. טובתה של הקטינה מחייבת בירור ענייני של הבקשה, שכן צרכיה וטובתה של הקטינה עלולים
להיפגע. לאור מערכת היחסים העכורה עד מאוד בין האם והקטינה והעדר הקשר ביניהן
ולאור מצבה של הקטינה וצרכיה, בנסיבות העניין יש להסתפק בידיעתה של האם אודות
הגשת כתב התביעה כאשר התסקיר והחלטות בית המשפט נמסרו לידיה וכאשר האם הוזמנה
לדיון וניתנה לה האפשרות להביע עמדתה.
39. כאמור בדיון שהתקיים ביום 6.1.22 נכחה האם וניתנה לה ההזדמנות להשמיע דבריה. האם
טענה כי אין היא חייבת להיות נוכחת בדיון והיא מתכוונת לצאת מהאולם. למרות שבית
6 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
ישראל
בית משפט לענייני משפחה בקריות
דיון בתביעה
המשפט התרה בה שעליה להישאר באולם, בחרה האם לצאת מהאולם ללא רשות בית
המשפט ובגין התנהגות זו אף הוטל עליה קנס. לאחר שהאם יצאה מהאולם המשיך הדיון
להתקיים ללא נוכחותה. עינינו הרואות שהאם עושה כל שביכולתה על מנת לסכל את הדיון
בבקשה, כשאין היא רואה את טובתה של הקטינה כנגד עיניה ונוהגת בחוסר תום לב.
40. לאור האמור לעיל, אני קובעת שדין טענות האם בעניין ההמצאה להידחות.
41. סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכייב-1961 (להלן: "החוק") קובע:
יהיו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים
ובין שלא נישאר רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין,
כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא
עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא
לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט".
42. ביום 08.11.21 הוגש תסקיר בו הומלץ על מתן סמכויות בלעדיות לאב, יועמ"ש רווחה הגיש
תגובתו וביקש תסקיר משלים, ביום 12.12.21 הוגש תסקיר משלים בו הומלץ בשנית על מתן
סמכויות בלעדיות לאב, יועמ"ש רווחה הגיש עמדתו שאין לו התנגדות והאב הגיש הודעה
שמסכים. האם מתנגדת וביום 06.1.22 התקיים דיון בו שמע בית המשפט את הצדדים ואת
כלל הגורמים המקצועיים המעורים והממליצים ליתן סמכויות בלעדיות לאב. לאור זאת,
נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל ולהלן נימוקיי :
43. כל סכסוך משמורת או כל סכסוך אחר הנוגע לגורלם של קטינים, עיקרון העל המנחה העומד
בפני בית המשפט בהכרעתו הינו עיקרון "טובת הילדיי.
44. מבחן טובת הקטין הינו מבחן טובתו הקונקרטית של הקטין העומד בפני בית המשפט (ראה
בגייצ 5227/97 דויד ני בית הדין הרבני הגדול בירושלים פייד נה(1) 453). עיקרון זה הינו
עיקרון ערטילאי, וההכרעה בו מבוססת על מכלול הראיות המונחות בפני בית המשפט, לרבות
חוות דעת מומחים מקצועיים שיש להם את הכלים המתאימים לבחינת עיקרון זה ויישומו.
יפים לענייננו דברי כב' השופט ע' ארבל בבעיימ 27/06 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 1.5.2006):
קבלת חוות דעת מומחים הינה אם כן האמצעי המרכזי שבידו של בית המשפט הדן בבקשה
להתיר הגירתו של קטין. חוות הדעת מהוות חלק חשוב ומשמעותי של מסכת הראיות שבפני
בית המשפט, על בסיסה יגבש את תמונת המצב העובדתית בה הוא מכריע. חוות הדעת הן
ההופכות את "טובת הילד" ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטייי.
7 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
בית משפט לענייני משפחה בקריות
אייפ 17459-07-21 האב נ' האם ואח'
45. בתסקיר שהוגש ביום 8.11.21 המליצה עוייס לסייד ליתן סמכויות בלעדיות לאב לאור
הסכסוך הקשה והעצום בין ההורים וציינה שככל ולאב לא תהיה אפשרות לטפל בענייניה של
הקטינה, טובתה עלולה להיפגע :
"מדובר בהורים גרושים, הקטינה במשמורת האב. המשפחה התגוררה ב****. האב עבר
ל* *** לדבריו בעקבות הטרדות מצד האם. הקטינות היו בחרדות ממנה. האב מתנגד לחזור
ל* *** ושיתף כי טובת הקטינות להשאירן ב****.
האם מבקשת שהבנות יחזרו ל**** לסביבה הטבעית שלהן. הקטינות אינן בקשר עם אימן
תקופה ארוכה טרם מעברם ל*****. הן מתנגדות בכל תוקף לחזור ל****. סיפרו שטובתן
להישאר ב*** רחוק מטרדות האם.
האב מבקש אפוטרופסות בלעדית על בתו, כיוון שהאם לא השתנתה ואינה משתפת פעולה
בכל ענייניה של הקטינה, הוא מתקשה כלכלית בכדי לפנות לבית משפט בכל עניין שיידרש
להחתים את האם ומסרבת.
הקטינה שמודעת ומעורבת בסכסוך ההורי (ובסכסוך הקטינות עם אמן) הביעה את עמדתה
בשיחה ומבקשת שאביה יחתום באופן בלעדיה לענייניה. לדבריה אמה מעכבת טיפולים
הקשורים אליה כגון רישומה בפנימייה, ועדת שלוב. לדבריה, אמה אינה רואה את צרכיה
ונוהגת באופן אגואיסטי ומשכה זמן רישומה לפנימייה. לעומת זאת רואה באביה כמי
שמטפל בענייניה, מסביר לה ורואה בטובתה.
להתרשמותנו, לאור הסכסוך ההורי הקשה אשר השפיע קשות על הקטינה ואין מתקיים
קשר בין הקטינה לבין אמה תקופה ארוכה. כמו כן אין תקשורת ושתוף פעולה בין שני
ההורים בכל הקשור לצרכי הקטינה, כפי שהקטינה עצמה טוענת כי לקח זמן רישומה
למסגרת הפנימייה (עד שבית המשפט הכריע).
במידה ולאב לא תהיה אפשרות לטפל בענייני הבריאות, טיפול וחינוך של הקטינה ללא
חתימת האם, טובתה של הקטינה עלולים להיפגע. בפרט שמדובר בקטינה שהינה בחינוך
מיוחד עפ"י ועדת שילוב וכנראה גם תזדקק לטיפול רגשי כפי שהאב משתף. כמו כן ענייני
בריאות שחלילה תזדקק ואין שיתוף פעולה בין שני ההורים. לכן, נראה כי בשלב זה, טובת
הקטינה מחייבת מתן אפוטרופסות בלעדית בענייני בריאות, טיפול וחינוך של הקטינה."
46. התסקיר מיום 8.11.21 מבוסס על פגישה ושיחת טלפון עם האב, שיחת טלפון עם האם
שסירבה להגיע למחלקה לשירותים חברתיים, פגישה עם הקטינה, דויים חינוכי מהפנימייה
מיום 3.11.21 ודויים סוציאלי ממחלקת הרווחה ב****.
8 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
בית משפט לענייני משפחה בקריות
אייפ 17459-07-21 האב נ' האם ואח'
47. תסקיר זה ממחיש היטב כיצד חווה הקטינה את הקשר בינה ובין אימה שהקטינה אף קוראת
לה בשמה ולא מכנה אותה אמא. כיום אין קשר בין האם והקטינה, אין תוכנית לחידוש הקשר
ובהתאם לחוויית הקטינה, כפי שציינה בפני עוייס לסייד, אימה מעכבת את קידום ענייניה,
דבר שלא מקדם את טובת הקטינה ואת הסיכוי הקלוש שקיים לחידוש הקשר ביניהן.
ביום 12.12.21 הוגש תסקיר משלים בו לא השתנתה ההמלצה ליתן סמכויות בלעדיות לאב.
48. בעמדתו הראשונה מיום 28.11.21 ביקש בייכ היועמ"ש לקיים דיון ובעמדתו הנוספת מיום
26.12.21 ציין היועמ"ש שאין לו התנגדות למתן סמכויות בלעדיות לאב.
49. בית המשפט מכיר היטב את הצדדים מזה שנים רבות, הצדדים אינם מקיימים תקשורת ולו
מינימלית ואינם יכולים לגבש כל הסכמה בעניין הקטינה.
50. כפי שמצוין בתסקיר, הקטינה לומדת בחינוך מיוחד על פי וועדת שילוב, וככל הנראה תהיה
זקוקה לטיפול רגשי. עוד מצוין בתסקיר שכתוצאה מחוסר שיתוף הפעולה מצד האם, כמעט
והפסידה הקטינה את ייוועדת אפיון וזכאותי ואת האפשרות להשתלב בחינוך המיוחד. גם
רישומה של הקטינה לפנימייה חייב את מעורבות בית המשפט. האם סירבה בכל תוקף לשתף
פעולה ולשים את טובתה של הקטינה כנגד עיניה. וזאת למרות שהקטינה, שהיא בת 14,
הביעה רצון מפורש ללמוד בפנימייה ולמרות שהן עוייס לסייד והן האפוטרופוס לדין המליצו
על השמתה בפנימייה.
51. ביום 12.4.21 הוגשה עמדת האפוטרופוס לדין בסוגיית מתן אישור האם לוועדת השמה בנושא
החינוך. בסעיף 14 לחוות דעתה המליצה: "בשלב הנוכחי וכל עוד לא נבנתה תוכנית טיפולית
לחידוש הקשר בין האם לבין הקטינה מומלץ שבית המשפט הנכבד יסמיך את האב לחתום
על המסמכים הקשורים למסגרת החינוכית על מנת לחסוך פנייה עתידית…אך יש לחייב
את האב לעדכן את האם לגבי מצב הקטינה בכל התחומים דרך בייב של האם או דרך הח"מ."
52. בפסק הדין מיום 29.07.20 במסגרת הדיון בתביעה המזונות נדונה בהרחבה סוגיית הניכור
ההורי ונקבע כי סרבנות הקשר מצד הבנות כלפי האם נגרמה בעטיה של התנהגות האם
(סעיפים 131-149 לפסק הדין).
53. בדיון מיום 6.1.22 עוייס לסייד הדגישה שטובת הקטינה, בנסיבות העניין, הינה ליתן סמכויות
בלעדיות לאב והתייחסה לכך שזה רצונה של הקטינה:
"התסקיר מדבר בעד עצמו. הקטינה ללא קשר עם האמא, ללא שיתוף פעולה מצד האם.
הדברים עלו בעבר, כולל האבחונים, וועדות השמה. נושא הפנימייה, כל פעם נדרשת פנייה
לבית המשפט. ככל שהקטינה במשמורת האב ואין קשר עם האמא, צריך לאפשר שצרכיה
9 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
בית משפט לענייני משפחה בקריות
אייפ 17459-07-21 האב נ' האם ואח'
יטופלו כראוי ולכן צריך לאפשר לאבא לקבל אפו' בלעדית בנושאים הספציפיים האלה,
לטובת הקטינה. זו גם בקשת הקטינה, היא בת 14." (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 7-21).
54. אפוט' לדין התייחסה למצבה של הקטינה ולכך שהשתלבה בפנימייה ולאכזבה שהביעה
הקטינה מאי חידוש הקשר על ידי האם והצטרפה לעמדת עוייס לסייד. דבריה של אפוט' לדין
בדיון ממחישים היטב את מצב הקטינה :
"היא שיתפה אותי בקושי הרגשי שלה, שלאחר ההשמה, האם לא עשתה מאומה כדי ליצור
קשר עם גורמי הטיפול, עם המסגרת ועם אלה שיכולים לתרום לחידוש הקשר. היא רואה
בזה עמדה ברורה ובחירה מצד האם לנתק קשר איתה. הקטינה נמצאת באיזושהי סערה
פנימית, מצד אחד היא ציפתה שאמא תעשה מאמץ, כשהיא מחוץ לביתו של האב, בסביבה
ניטרלית ובסיוע גורמים טיפוליים, ניתנה הזדמנות לאם לחידוש הקשר והקטינה הביעה
בפני אכזבה מרה מכך שהאם לא ניצלה את ההזדמנות הזו. בדיון אחרון ציינתי שיציאתה
של הקטינה למסגרת חוץ ביתית, תכשיר את הקרקע לאיזשהו חידוש קשר. אני רואה בזה
ויותור מצד האם וזה חבל מאוד. אמנם יש לקטינה קשרים מאוד חברתיים עם אם הבית
והצוות, אבל הציפייה היתה בכל זאת, שהאם תשתלב בטיפול משפחתי, תביע רצון ותגיע
למסגרת או לפחות תרים טלפון (היו לי מקרים איפה שהילד הביע התנגדות נחרצת ובכל
זאת כאשר הורה מגיע למסגרת, מגלה עניין בו, לקבל תיווכים מהגורמים במסגרת, לאחר
מכן בטיפול רגשי, הגיע באופן סדיר והתעניין בשלומו של הילד וזה עשה טוב ליד). פה יש
מצב שמדבר בעד עצמו. בנסיבות העניין, בהעדר שיתוף פעולה מצד האם, אין מנוס אלא
לקבל את התביעה על מנת לקדם את האינטרסים של הקטינה. היה ובאיזה שלב האם כן
תרצה לקבל דיווחים ולהתעניין באיזשהו שלב, הדלת פתוחה, היא יכולה לגרום לגורמי
הטיפול במסגרת. היא יכולה להגיע ולפחות להתרשם מהסביבה. ציפייה מכל הורה שילך
לראות איפה ישן הילד, איך הוא מבלה את יומו וסדר יומו, זה מאכזב מאוד. בוודאי שרצונה
של הקטינה הוא שיינתן צו לאפ' בלעדית לידי האב, הוא הדמות היציבה, הדומיננטית
היחידה בעצם שמתעניין בצרכיה." (עמ' 6 לפרוטוקול שורה 26 עד עמ' 7 שורה 16).
55. בנסיבות המתוארות לא מצאתי מקום לסטות מההמלצות החד משמעיות של עוייס לסייד,
האפוטרופוס לדין ויועמ"ש רווחה ואני קובעת שדין הבקשה להתקבל.
56. לאור האמור לעיל, אני מורה על מתן סמכויות בלעדיות לאב לחתום לבדו בכל הקשור
לענייני, החינוך, הבריאות והטיפול של הקטינה.
57. על האב לעדכן את האם בכל עניין הקשור לקטינה והמחייב את חתימת ההורים 7 ימים
טרם מועד החתימה הדרוש, וזאת על מנת שהאם תוכל לשתף פעולה, לקבל מידע ולהתעדכן
במצבה של הקטינה. האב יעדכן את האם באמצעות משלוח המסמכים עליהם נדרשת
10 מתוך 11
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
