לפני:
המאשימה:
הנאשמת:
בשם המאשימה:
בשם הנאשמת :
שראל
בית משפט השלום בנתניה
כתב האישום
כבוד השופט גיא אבנון
מדינת ישראל
באמצעות תביעות מרכז – שלוחת נתניה
.1
נגד
הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בכתב אישום מתוקן בעבירות אספקת סמים
מסוכנים, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן:
פקודת הסמים); פעולה בחפץ אסור מסוכן בכלא (2 עבירות), לפי סעיפים 52(ב)(1)(א)-(ג)
לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר). בהתאם להסכמת
הצדדים הופנתה הנאשמת לקבלת תסקיר מבחן וחוות דעת מאת הממונה על עבודות שירות.
שיר סנדלר
עוייד אלמוג בן חמו
עוייד אורי בן נתן ועוייד שיר שם טוב
גזר דין
אירוע ראשון: הנאשמת היא עורכת דין החברה בלשכת עורכי הדין משנת 2014. במהלך
חודש דצמבר 2019 פנה אליה גורם שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: האחר), ומסר לה כי
הוא מעוניין למסור לה "כסף" אותו תעביר לאסיר אמיר עיסא בבית הסוהר "רימונים" (להלן
בהתאמה: האסיר, הכלא). בחלוף ימים אחדים נפגשו האחר והנאשמת בסמוך למקום מגוריה
של הנאשמת, שם העביר לה האחר אריזה מגולגלת ובה חומר שאסור להכניסו לבית הסוהר
(להלן: החומר). במהלך שבוע תמים ובכל מקום בו שהתה, נשאה עמה הנאשמת את החומר בין
חפציה האישיים. בתום אותו השבוע, ביום 13.1.20 הגיעה הנאשמת לכלא מתוקף עבודתה
כעורכת דין, במטרה לפגוש את האסיר ולהעביר לו את החומר. כך נעשה, ובתמורה שולם
לנאשמת סך של 2,981 ₪, אשר הופקד בשלוש פעימות באמצעות שירות העברת כספים בדואר
ישראל ("מזומן בזמן"). הכספים נפדו בהמשך על ידי הנאשמת.
אירוע שני: בהמשך למתואר לעיל, ביקש האחר מהנאשמת להיפגש עמו פעם נוספת. זו
הפעם נפגשו השניים בכפר קאסם. בפגישה זו נכח אדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה, אשר
העביר לנאשמת מעטפה ובה שתי אריזות, האחת הכילה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 38.17
עמוד 1 מתוך 11
שראל
בית משפט השלום בנתניה
גרם, והשנייה הכילה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3.48 גרם (להלן: הסמים המסוכנים).
הנאשמת חשדה שהמעטפה הכילה סמים, אך נמנעה מלפתוח אותה. גם פעם נשאה את המעטפה
בין חפציה האישיים במשך שבוע תמים, עד אשר הגיעה לכלא ביום 12.2.20, אז פגשה את האסיר
בחדר המיועד למפגש בין עורכי דין ואסירים, ומסרה לו את הסמים המסוכנים.
תסקירי מבחן
.2
שירות המבחן ערך בעניינה של הנאשמת שני תסקירים מעמיקים ומפורטים, אשר בסופם
מצא להמליץ על הסתפקות בעונש מוחשי בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות, בצד צו מבחן
ומאסר על-תנאי, כאלו שיהיה בהם כדי להציב גבול ברור להתנהגותה של הנאשמת, יסייעו לה
להפנים את חומרת מעשיה, ובצד זאת יאפשרו לה להמשיך בתפקודה האישי והתעסוקתי, לטפל
בעצמה ולהשתקם.
הנאשמת בת 33, עובדת כמטפלת בילדים בגיל הרך ומתגוררת עם הוריה. היא סיימה 12
שנות לימוד ותעודת בגרות בהצטיינות, שירתה שירות צבאי מלא שאף אותו השלימה בהצטיינות,
ושירתה גם במילואים. לאחר שחרורה מהצבא עבדה כשנה במחלקת הביטחון בנתב"ג לצד
לימודיה לתואר ראשון במשפטים. בהמשך, החלה לעבוד כסייעת בגן ילדים פרטי במשך כ-8
שנים רצופות, במהלכן סיימה התמחות בלשכה המשפטית במשרד הרווחה, ועברה את מבחני
לשכת עורכי הדין. לאחר מכן למדה לתואר שני בתחום החינוך לגיל הרך, ועבדה כגננת במשרד
החינוך משך כ-4 שנים. לדבריה, חשה תחושת סיפוק ושליחות בעבודתה עם ילדים, ושואפת
להמשיך ולעשות כן. היא הציגה מכתבי הערכה רבים מן ההורים כמו גם ממעסיקיה, אשר היללו
את מסירותה, השקעתה, אמינותה, החום והאהבה שהרעיפה על הילדים, מוסר עבודתה הגבוה
ואחריותה כלפי מקום העבודה. בשנת 2019 החלה בלימודי השלמה לתעודת הוראה, אך בעקבות
מעצרה ומצבה הנפשי הקשה באותה עת, הפסיקה את לימודיה. בהתאם הופסקה עבודתה כגננת
במשרד החינוך, ומשכך החלה לעבוד כמטפלת פרטית. מאז שחרורה ממעצר החלה בטיפול
פסיכולוגי בו היא מתמידה גם כיום.
בהיותה בת 23 נישאה, ובחלוף כ-4 שנים התגרשה בהליך גירושים מטלטל. בהמשך,
ניהלה במהלך כשנתיים קשר זוגי מורכב, העומד לטענתה ברקע למעשיה מושא כתב האישום.
הנאשמת הסבירה כי תוך ניסיון לרצות את בן זוגה ולסייע לו, התקשתה להציב לו גבולות, לוותה
כספים רבים מבנקים ומגורמים שוליים, ונכנסה לחובות משל עצמה כדי לעזור לו לשלם את
חובותיו הרבים. לדבריה, אותם גורמים שוליים מהם לוותה כספים, הפעילו עליה לחצים ואיימו
עמוד 2 מתוך 11
.11
שראל
בית משפט השלום בנתניה
א.
ב.
סוף דבר, החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:
10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרה (12.2.20 – 19.2.20).
6 חודשי מאסר אותם לא תרצה הנאשמת אלא אם תעבור תוך שלוש שנים עבירה
על פקודת הסמים מסוג פשע, או עבירה על סעיף 52(ב) לפקודת בתי הסוהר.
קנס בסך 5,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים
חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 10.5.22 ובכל 10 בחודש שלאחריו. לא
ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.
הנאשמת תיפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, ואולם
הנאשמת לא תישא בעונש זה אלא אם תעבור תוך 3 שנים ממועד שחרורה
ממאסר עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע או עוון.
הסמים יושמדו – לאחר שפסק הדין יהיה חלוט.
ג.
ה.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, כ"ו אדר ב' תשפ"ב, 29 מרץ 2022, במעמד הצדדים.
המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.
עמוד 11 מתוך 11
גיא אבנון, שופט
ת״פ 49042-02-20 מדינת ישראל נ' סנדלר
לפגוע בה ובבני משפחתה. היא תיארה תחושות מצוקה ופחד, וחששה לדווח למשטרה או לשתף
את קרוביה על מנת שלא לערב אותם בבעיותיה. הנאשמת טענה כי מי מאותם גורמים שוליים הם
שפנו אליה ודרשו כי תעביר סמים לכלא, תוך ניצול תפקידה כעורכת דין. לדבריה, היא נענתה
לדרישותיהם מתוך תחושות לחץ ומצוקה. היא הוסיפה כי לא הכירה את האסיר לו העבירה את
הסמים, וכי קיבלה תמורה כספית הגם שלא ידעה מראש כי כך יהיה. הנאשמת הביעה חרטה
עמוקה ובושה רבה על מעשיה ושימושה לרעה בעיסוקה כעורכת דין לצורך ביצוע העבירה,
והדגישה עד כמה המעשים הללו חריגים בנוף חייה. לטענתה, פעלה מתוך חוסר אונים, מבלי
להבין את השלכות מעשיה. היא סיפרה כי בדיעבד היא מבינה כיום שהיה עליה לפנות למשטרה
מרגע שהחלו הלחצים. היא הקפיאה ביוזמתה את חברותה בלשכת עורכי הדין, וכאמור החלה
בטיפול פסיכולוגי בו היא משתתפת במהלך כשנתיים. כן שללה שימוש בסמים, ובדיקות שתן
שמסרה איששו זאת.
קצינת המבחן סברה כי הטיפול הפסיכולוגי בו משתתפת הנאשמת מיטיב עמה ומסייע
בהתמודדותה עם מצבי קושי ודחק. להתרשמותה, קיים פער בולט בין יכולותיה
האינטלקטואליות של הנאשמת ותפקודה החיצוני, לבין יכולותיה הרגשיות, קשייה בקבלת
החלטות במצבי דחק, דפוסי הריצוי הבולטים ביחסיה הבינאישיים, וחוסר יכולתה להציב גבולות
במצבים מורכבים. בצד זאת עמדה על היעדרם של דפוסים שוליים או התמכרותיים מושרשים,
וניכר כי ההליך הפלילי נחווה כגורם מרתיע, וכטריגר לקבלת טיפול. סופו של תסקיר ניתנה
המלצה כמפורט לעיל.
ראיות וטיעוני הצדדים לעונש
.3
,
הממונה על עבודות שירות מצא את הנאשמת מתאימה לריצוי עונשה בדרך זו.
בפתח הדיון הגישה ההגנה מקבץ ראיות לעונש: תארים והכשרה מקצועית (ענ/1),
מסמכים רפואיים ונפשיים (ענ/2, ענ/7), מכתבי המלצה מאת מעסיקיה (ענ/3), עשרות מכתבי
הוקרה והערכה מהורים שהנאשמת שימשה גננת לילדיהם (ענ/4), מכתב מאת הפסיכולוגית
המטפלת בנאשמת מזה כשנתיים (ענ/5) וריכוז תיקי חוב בהוצאה לפועל (ענ/6).
לטובת הנאשמת העידה גב' קארין שלי גלאור, עורכת דין במקצועה, אשר הכירה את
הנאשמת לפני כשנתיים וחצי, כגננת בגן של בנה. היא תיארה בפירוט את מסירותה של הנאשמת
לילדי הגן, את התנהגותה לאחר האירוע, כיצד המשיכה להקדיש מזמנה ומרצה לילדים גם במצב
עמוד 3 מתוך 11
המורכב בו הייתה נתונה. כן סיפרה כי ההורים כולם התגייסו לתמוך בה. בהמשך הפכו השתיים
לחברות, והנאשמת מטפלת באופן פרטי בילדיה. היא שיתפה בתחושותיה בדבר השינוי שעברה
הנאשמת במהלך השנתיים שחלפו, וסיפרה כי היא נותנת בה אמון מלא ורואה בה דמות חינוכית
וערכית.
שראל
בית משפט השלום בנתניה
עוד העידה גב' ליאת לאה חזק, אמו של אחד הילדים שהתחנך אצל הנאשמת, תחילה
בגן בו עבדה, ובהמשך במשפחתון שפתחה באופן פרטי. היא מצאה להדגיש כי הנאשמת רואה
בילדים את מרכז עולמה, מטפלת בהם בהשקעה ובמסירות אין קץ.
.4
ב"כ המאשימה סקר את הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשיה של הנאשמת.
לשיטתו, עוצמת הפגיעה גבוהה, בעיקר בהתחשב בכך שזו ביצעה את מעשיה תוך ניצול לרעה
של עיסוקה כעורכת דין, באופן שחתר תחת החיסיון שהעניק המחוקק למערכת יחסי העבודה בין
עורך דין ולקוח, כמו גם בכבוד המקצוע ובאמון הציבור, אשר רואה בעורכי הדין כקציני בית
המשפט, נציגים נאמנים של החוק. מעשים מסוג זה פוגעים במישרין בציבור עורכי הדין, הן
בכבודם והן בהחמרת תנאי הפיקוח על עורכי הדין הישרים וההגונים המבצעים את עבודתם
ומגיעים לבתי הסוהר כדי לבקר את לקוחותיהם. כן עמד על כמות הסמים והעובדה כי אלו סופקו
לאסיר בבית הסוהר, באופן שמאפשר להמשיך להפיץ את נגע הסמים בין כותלי הכלא, תוך פגיעה
בריאותית בצרכנים, ופגיעה קשה בסדר הציבורי. ב"כ המאשימה הדגיש את נסיבות ביצוע
המעשים, מפגשיה של הנאשמת עם האחר בשתי הזדמנויות נפרדות במקומות שונים, נשיאת
החפץ האסור ולאחר מכן הסמים המסוכנים במשך שבוע בכל פעם, תיאום הפגישות בכלא,
התגמול הכספי לו זכתה בגין מעשיה. הוא סקר את מדיניות הענישה הנוהגת, ועתר לקבוע מתחם
עונש הולם בין 30-15 חודשי מאסר בפועל. בגזירת העונש בתוך המתחם ביקש שלא לחרוג
לקולה מן המתחם, ובכל מקרה לגזור עונש מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח. עוד ביקש לחייב
את הנאשמת במאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון הנהיגה בפועל כמי שהובילה את הסמים
במכוניתה.
.5
ב"כ הנאשמת עמד על תיקון כתב האישום לקולה, וביקש להתעלם מרמיזותיו של ב"כ
המאשימה בכל הנוגע לאירוע הראשון, כשלשיטתו על בית המשפט לצאת מנקודת הנחה לפיה
באירוע זה דובר על חפץ אסור מסוכן "הקל ביותר". הוא מצא להרחיב באשר לנסיבותיה של
הנאשמת, אשר עמדו לטענתו ברקע לביצוע העבירות. ראשית, מדובר במי שלא עבדה כעורכת
דין, קל וחומר לא עסקה בתחום הפלילי, כשאת זמנה ומרצה מצאה להקדיש לטיפול בילדים. בכך
עמוד 4 מתוך 11
ת"פ 49042-02-20 מדינת ישראל נ' סנדלר
ביקש להבחין בינה לבין מדיניות הענישה המחמירה המתבטאת בפסקי הדין שהגישה המאשימה,
בהם דובר בעורכי דין שעיסוקם בתחום הפלילי, אשר נתפסו מחזיקים סמים או מספקים סמים
בין כותלי בתי הסוהר, כאלו המכירים היטב את האיסורים, את הנהלים, את המצב הביטחוני בבתי
הסוהר ואת מעמדם של לקוחותיהם. הוא תיאר את מצבה הקשה של הנאשמת, והתמודדותה עם
מערכת יחסים זוגית בעייתית. היא ניסתה לסייע לבן זוגה, אשר מצדו סיבך אותה בנטילת הלוואות
מגורמים שוליים. הללו איימו במשך חודשים ארוכים עליה ועל בני משפחתה, טרדו את מנוחתה,
דרשו ממנה כספים, עד כי החלה לעבוד בשלוש עבודות במקביל על מנת להחזיר את החוב,
ונאלצה לחוות חרדות ומצוקה נפשית. לשיטתו, העובדה כי הנאשמת לא בדקה את תוכן
המעטפות שהעבירה ועצמה את עיניה, מבססת יסוד נפשי בעל חומרה פחותה מזה של כוונה,
באופן המצדיק להקל בעונשה. זה המקום לציין כי בתום הדיון ניתנה להגנה ארכה להגשת פסקי
דין לתמיכה בטענה כי נסיבות של עצימת עיניים מצדיקות הקלה בעונש, אלא שכאלו לא הוגשו.
ב"כ הנאשמת ביקש להתחשב בסוג הסם הקל שסיפקה הנאשמת (שוב, בשונה מהמקרים שהציגה
המאשימה), בכמות שאינה גבוהה, ועתר לקבוע מתחם ענישה בין 18-6 חודשי מאסר.
בגזירת העונש בתוך המתחם ביקש להתחשב בשיתוף הפעולה המלא של הנאשמת עם
גורמי האכיפה למן הרגע הראשון. היא זו שסיפרה לחוקריה ביוזמתה על האירוע הראשון, שכלל
לא היה ידוע להם, נתון המלמד על לקיחת אחריות מלאה, וביטוי לחרטתה העמוקה. הנאשמת
עשתה כל שלאל ידה כדי לחזור למוטב, והתסקירים מעידים על כך. המסוכנות הנשקפת ממנה
נמוכה; התנאים המגבילים בהם שוחררה הוקלו מעת לעת, עד כי כיום אינה נתונה תחת מגבלות
כלשהן; היא טופלה ומטופלת בטיפול פסיכיאטרי, תרופתי, פסיכולוגי, מלווה על ידי שירות
המבחן – תחילה בפיקוח מעצרים ובהמשך כחלק מהתיק העיקרי. הנאשמת התנהלה באופן
נורמטיבי משך כל חייה, תרמה רבות לחברה, ובמילותיו: "אישה שכולה נתינה". הוא ביקש
להתחשב בכך שלמרות מגבלות הקורונה ביצעה באופן פרטי ועצמאי כל מאמץ להסתייע בגורמי
הטיפול, זאת במקביל להסדרת חובותיה. הנאשמת הקפיאה ביוזמתה את רישיון עריכת דין,
כשממילא אינה רואה בעיסוק זה את ייעודה בחיים, להבדיל מתחום החינוך והטיפול בגיל הרך,
אשר ממלא אותה סיפוק ומהווה את כל עולמה. הוא ביקש לתת משקל נכבד להתרשמות שירות
המבחן, לסבירות הגבוהה כי התהליך השיקומי יצלח, במידה המצדיקה לחרוג לקולה מהמתחם.
לדבריו, הנאשמת ויתרה על בקשתה לבטל את הרשעתה, מתוך הכרה כי אין זה ראוי בנסיבות
המעשים בהם הורשעה. בצד זאת, ביקש בכל לשון של בקשה להימנע מגזירת עונש מאסר ממש,
ועתר לאמץ את המלצת שירות המבחן.
עמוד 5 מתוך 11
.6
הנאשמת דיברה בהתרגשות ובדמעות. היא סיפרה על התאהבותה בגבר שלימים התגלה
כמכור להימורים. רצונה לעזור לו סיבך אותה כלכלית, הן עם הבנקים והן עם השוק האפור. על
מנת לשלם את חובותיה עבדה בשלוש עבודות ביום, שבעה ימים בשבוע, קיבלה הלוואה מסבה,
ואף ועברה להתגורר עמו על מנת לחסוך בהוצאות מחיה. היא תיארה תקופות של חרדה מפני
אנשים שדפקו על דלת ביתה, צרחו, קיללו: "אמרו שיגרמו לי לשלשל את הכסף, חייתי בפחד…
לא עשיתי כלום לעצמי, לא נפגשתי עם חברות, לא קניתי חולצה, עבדתי במיליון עבודות כדי
לשלם". היא סיפרה כי לא ביצעה את מעשיה כדי לקבל תמורה כספית, וכי זו נתקבלה רק לאחר
הביקור בבית הסוהר. הנאשמת הביעה צער וחרטה על מעשיה. לדבריה, יום המעצר הביא מזור
והקלה נפשית, אז סיפרה לחוקריה את כל שעבר עליה, הודתה במיוחס לה וניסתה לעזור לעבודת
המשטרה ככל שיכלה. היא שיתפה כי היא מטופלת מזה זמן ממושך, הדגישה את נכונותה לרצות
את עונשה בעבודות שירות, והתחננה בדמעות להימנע מלגזור עליה עונש מאסר ממש, על מנת
שתוכל להמשיך בשיקום חייה.
דיון
מתחם העונש ההולם
שראל
בית משפט השלום בנתניה
.7
אין מחלוקת בין הצדדים על כך שאופן ביצוע העבירות מצדיק קביעת מתחם כולל, זאת
בפרט לאחר שכתב האישום תוקן לקולה לכדי אישום יחיד המחזיק שני אירועים. קשה להפריז
בחומרת מעשיה של הנאשמת, כשמגוון נסיבות מחמירות חברו להן יחדיו. ראשית, עצם העבירה
של אספקת סמים לאחר, עבירה המנויה ברשימה אחת עם עבירות הסמים החמורות ביותר, ובצדה
עונש מאסר מרבי בן 20 שנים (המוגבל בבית משפט השלום לשבע שנים). פעם אחר פעם עמדו
בתי המשפט על הנזק העצום הנגרם לחברה כתוצאה מנגע הסמים, עבירות הפוגעות בבריאות
הציבור, בשלומו, בביטחונו, בסדר הציבורי, ומהוות אחד ממחוללי הפשיעה העיקריים וזרז
לביצוע עבירות נוספות, בעיקר רכוש ואלימות. "עבירות הסמים הפכו זה מכבר לנגע הפוגע
בציבור המשתמשים ובחברה בכללותה, ויש לעשות הכל על מנת למגרן ולעקרן מן השורש,
גם בדרך של ענישה קשה ומחמירה" רע"פ 6869/17 יבגני פילברג נ' מדינת ישראל
.(11.9.17)
שנית, החדרת סמים אל בין כותלי בית הסוהר, קל וחומר אספקתם לכלואים, טומנת
בחובה השלכות קשות נוספות, בפוגען בניהולו התקין של בית הסוהר, בהגברת פשיעה ואלימות
בין כתליו, ובהשלכה ישירה על המעמד וההיררכיה של אלו המחזיקים בסם, היכולים לעשות בו
עמוד 6 מתוך 11
ת״פ 49042-02-20 מדינת ישראל נ' סנדלר
שימוש משני לצורך השפעה על אסירים אחרים. "ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי יש
להחמיר בענישתם של עברייני סם, ומקל וחומר שיש לנהוג כך במי שמנסה להחדיר סמים אל
תוך בתי-הכלא" – רע"פ 10361/08 איגור זלוצבסקי נ' מדינת ישראל (14.12.08, להלן: עניין
זלוצבסקי).
שלישית, הנאשמת ניצלה את מעמדה כעורכת דין על מנת לאפשר את ביצוע המעשים.
היא הגיעה לבית הסוהר באמתלה של ביקור לקוח, זאת הגם שכלל לא הכירה את האסיר, ולא
ייצגה אותו מעולם. בכך פגעה הנאשמת הן במעמדם הציבורי של עורכי הדין – officers of"
"court, והן במערכת היחסים בין ציבור עורכי הדין הנורמטיבי, הנותן שירות ללקוחותיו – לבין
שירות בתי הסוהר. מעשים מסוג אלו שביצעה הנאשמת גורמים לשב"ס להקשות על עורכי הדין
המגיעים לבתי הסוהר כעניין של יום ביומו כדי לבצע את עבודתם, ולהצר את צעדיהם, תוך פגיעה
ישירה לא רק בעורכי הדין וברווחתם, אלא גם בציבור העצורים והאסירים הזכאים לקבל שירות
מעורכי הדין.
רביעית, הנאשמת פעלה בשתי הזדמנויות שונות, בפעם הראשונה קיבלה לידיה חפץ
אסור מסוכן שתוכנו אינו ידוע, ואילו בפעם השנייה קיבלה לחזקתה סמים מסוכנים משני סוגים.
חמישית, מעשיה של הנאשמת בוצעו באופן מתוכנן, ובשני האירועים הייתה לה שהות
ארוכה להימלך בדעתה ולהימנע מהשלמת ביצוע העבירות. הנאשמת מצאה עצמה מחזיקה
בחפצים האסורים והמסוכנים, לרבות הסמים, בין חפציה האישיים, נשאה אותם בכל מקום בו
שהתה במהלך שבוע תמים (פעמיים), והמתינה לשעת כושר בה תוכל למסור אותם ליעדם.
שישית, ההגנה טענה כי הנאשמת התייסרה בגין מעשיה, והתלבטה רבות האם לבצעם.
המסקנה הנלמדת מאופן ביצוע המעשים – שונה תכלית השינוי. יושם אל לב כי ממועד האירוע
הראשון, שמיד לאחריו זכתה בתמורה כספית משמעותית – סך של קרוב ל-3,000 ש"ח, חלפו
מספר שבועות. אלו לא הספיקו כדי להניא את הנאשמת מחזרה על המעשים. אם כבר, נהפוך
הוא. אם בפעם הראשונה נפגשה הנאשמת עם האחר בסמוך למקום מגוריה, זו הפעם היא הגיעה
במיוחד לכפר קאסם, שם נפגשה עם שני אנשים, נתונים המלמדים על הגברת התעוזה והיעדר
מורא.
עמוד 7 מתוך 11
ת״פ 49042-02-20 מדינת ישראל נ' סנדלר
.8
מדיניות הענישה בעבירות סחר בסמים ואספקת סמים היא מחמירה במיוחד, קל וחומר
כשמדובר בביצוע המעשים בין כותלי בית הסוהר, בן בנו של קל וחומר עת מדובר במי שביצעה
את מעשיה תוך ניצול לרעה של עיסוקה כעורכת דין. ראו פסקי הדין שלהלן:
(-) בעניין זלוצבסקי (לעיל) הורשע המבקש בהתאם להודאתו בהחזקת סם שלא לצריכה
עצמית, ניסיון לסחר בסם מסוכן וקשירת קשר לפשע, זאת לאחר שניסה להבריח 3.2 גרם סם
מסוג הרואין לאסיר בכלא צלמון. בית משפט השלום גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, עליהם
הפעיל במצטבר מאסר על-תנאי בן 9 חודשים. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם
בקשתו לרשות ערעור, תוך שבית המשפט עמד על חומרת העבירה של החדרת סמים אל בין
כותלי בית הסוהר.
(-) ע"פ (מחוזי מרכז) 21654-02-10 מאיר זיו נ' מדינת ישראל (27.4.10). המערער
הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, זאת לאחר שניצל את מעמדו ותפקידו כעורך
דין והגיע לבקר שניים מלקוחותיו שריצו אותה עת עונש מאסר בבית סוהר "הדרים". בחיפוש
בכיסיו נמצא מחזיק שלושה "זרגים" עטופים ניילון ובהם 39 כדורי MDMA (אקסטזי) ו-4.56
גרם חשיש. יצוין כי מדובר ב"גלגול שני" של ההליכים, לאחר שמשפטו נוהל מחדש בעקבות
בקשת רשות ערעור שהתקבלה (רע"פ 3979/10 מאיר זיו נ' מדינת ישראל (7.2.2008)). זו הפעם
גזר עליו בית משפט השלום 8 חודשי מאסר בפועל, ו-8 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט
המחוזי דחה את ערעורו, הן באשר להכרעת הדין והן באשר לגזר הדין, עמד על חומרתה של
עבירת החדרת סמים אל בין כותלי בית הסוהר, ועל הצורך להכביד בעונש בדרך של מאסר
ממושך. "ואם באדם "רגיל" כך, בעורך דין המועל באימון שניתן בו ומנצל את ביקוריו בכלא
למטרה פלילית מובהקת – על אחת כמה וכמה". בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון
נדחתה (רע"פ 3979/10).
(-) ע"פ 5135/11 מדינת ישראל נ' ליאורה ברקו (31.5.12). המערערת היא עורכת דין
אשר הורשעה באספקת סם ללקוחותיה בכלא. היא העבירה בתוך שפתון ובקבוקון 2.93 גרם
קוקאין, 20 כדורי קלונקס ושני כדורי ויאגרה. נגזרו עליה 7 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר
על-תנאי. ערעור המדינה על קולת העונש וערעור המערערת על חומרתו נדחו: "נראה כי בית
משפט קמא זקף לזכותה כל שניתן והסתפק בענישה מתונה ביותר בהתחשב בחומרה
הרבה מאד של המעשה… מעבר לעצם החומרה שיש בעבירה של אספקת סם בכלל, ואספקת
סם לאסיר בפרט, חומרה יתרה נודעת לעובדה שהעבירה בוצעה על ידי עורכת דין תוך ניצול
מעמדה המיוחד ושימוש לרעה בזכות הייצוג שניתן לה מקום מיוחד ונכבד במשפט. לא ניתן
עמוד 8 מתוך 11
ת״פ 49042-02-20 מדינת ישראל נ' סנדלר
לקיים שיטת משפט השואפת להתחשבות מרבית בזכויות נאשמים ללא מתן אמון מלא
בסנגורים. אם ברצוננו שלסנגוריה יתאפשר לייצג את הזקוקים לשירותיה ללא לאות וללא
מורא, אין לאפשר להתנהלות כמו של המערערת להתרחש. חציית הקווים על ידי עורכת דין,
במסגרת פעילות הנחזית להיות מתן שירות משפטי, היא מעשה המבזה את המקצוע ומבטא
בוז עמוק לשלטון החוק ולחובה לשמור חוק" (פס' 41).
(-) עפ"ג (מחוזי מרכז) 5894-09-21 חיים אריה שטיינברגר נ' מדינת ישראל (14.2.22).
המערער – עורך דין שעיסוקו בפלילים, הורשע באספקת סם מסוכן, בכך שניצל מפגש בבית
הסוהר עם לקוחו – אסיר, וסיפק לו 0.94 גרם קוקאין, שהאסיר נטל לידיו וצרך חלק ממנו לנגד
עיניו של המערער. בית משפט השלום גזר עליו 11 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי
וקנס בסך 5,000 ₪. בית המשפט המחוזי אימץ את מתחם העונש שנקבע בבית משפט השלום,
בין 24-8 חודשי מאסר, וקבע כי "מעשהו של המערער מחייב גמול ראוי של מאסר בכליאה".
לבסוף נמצא להקל במידת מה בעונש המאסר בפועל לכדי 8 חודשים לריצוי במאסר ממש, זאת
בשל מחדלי חקירה שבהצטברותם פגעו בתחושת הצדק וההגינות. המערער הגיש בקשת רשות
ערעור לבית המשפט העליון, אשר טרם נדונה (רע"פ 1757/22).
לפסקי דין נוספים בעבירות סמים בין כותלי בית הסוהר ראו רע"פ 4144/15 אדם אבו
אלטיף נ׳ מדינת ישראל (16.6.15); רע"פ 1485/10 אודליה סתוי זאן נ׳ מדינת ישראל (2.3.10).
.9
אין בידי לקבל את ההבחנות שביקש לערוך ב"כ הנאשמת אל מול פסקי הדין בעניינם
של מאיר זיו, ליאורה ברקו וחיים שטיינברגר. אמנם, שם דובר בעורכי דין העוסקים בפלילים,
ובסמים המוגדרים "קשים". מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שבענייננו מדובר על מי שהחזיקה כ-5
שנים ברישיון עריכת דין, אשר ביצעה את מעשיה באופן מתוכנן ויזום, והעיקר – פעלה בשתי
פעמים נפרדות, בתעוזה בלתי רגילה, תוך הסלמת המעשים, שבעד הראשון שבהם אף קיבלה
תמורה (באירוע השני נתפסה בכף). לאחר שנתתי דעתי לשיקולים המנויים בסעיף 40ג(א) וסעיף
40ט לחוק העונשין, לאור הממצאים עליהם עמדתי לעיל ולאחר שבחנתי את מדיניות הענישה
הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם ענישה כולל בגין שני האירועים בהם הורשעה הנאשמת, בין
24-12 חודשי מאסר בפועל.
עמוד 9 מתוך 11
ת״פ 49042-02-20 מדינת ישראל נ' סנדלר
גזירת העונש המתאים לנאשמת
.10
הנאשמת היא בחורה צעירה, נעדרת הרשעות קודמות, המגיעה מרקע נורמטיבי מובהק,
וניכר כי שאפה למצוינות בכל תחום בו עסקה: בלימודים, בצבא ובעבודה. נתוניה המקצועיים
מרשימים ומלמדים על השקעה ומסוגלות. מכתבי מעסיקותיה, ובמיוחד מכתבי ההורים, מלמדים
כי הצטיינה בעבודתה כגננת, וכי השקיעה מזמנה ומרצה גם מחוץ לשעות העבודה ומעבר
למקובל. העדויות לעונש מלמדות אף הן רבות וטובות על הנאשמת. ניכר כי עובר לביצוע
העבירות התמודדה הנאשמת עם מצוקה כלכלית ורגשית, זאת כעולה הן מתסקירי המבחן, הן
ממוצגי ההגנה לעונש וטיעוני בא כוחה, והן מדבריה של הנאשמת עצמה. עוד לזכותה של
הנאשמת ראוי לזקוף את שיתוף הפעולה שלה עם גורמי האכיפה, "נידוב" פרטים שלא היו ידועים
לחוקריה אודות האירוע הראשון, והודייתה במיוחס לה בכתב אישום מתוקן תוך חיסכון בזמן
שיפוטי. הנאשמת קיבלה אחריות על מעשיה, הביעה חרטה כנה, וניכר כי ההליך המשפטי, כמו
גם מוראם של תקופת המעצר הקצרה, ושל העונש הצפוי לה, נתנו בה את אותותיהם. קצינת
המבחן התרשמה מהנאשמת כמי שאיננה מאופיינת בדפוסים עברייניים, והתרשמותה זו מקובלת
עליי. כן זקפתי לזכותה של הנאשמת את התהליך הטיפולי הממושך בו היא נתונה. דומה שאין
חולק על כך שגזירת עונש מאסר בפועל יקשה מאוד על הנאשמת. עם זאת, בניגוד לעמדת שירות
המבחן, אינני סבור כי יהיה בכך כדי להוריד למצולות את התהליך הטיפולי-שיקומי שעברה.
דווקא בהינתן העובדה שמדובר בבחורה נורמטיבית ביסודה, נקל להניח כי תקופת המאסר – גם
אם מדובר בחוויה קשה ומאתגרת, לא תדרדר את הנאשמת לעולם העברייני.
מכלול השיקולים העומדים לזכותה של הנאשמת, בדגש על התהליך השיקומי בו החלה
עם שחרורה ממעצר, הביאו אותי למסקנה כי חרף חומרתן של העבירות בהן הורשעה, ניתן להקל
במידת מה בעונשה, תוך חריגה לקולה ממתחם הענישה. בצד זאת, החריגה תהא מתונה, מבלי
לפגוע בעיקרון העל המחייב גזירת עונש מוחשי שיהלום את חומרת מעשיה, ידגיש את הקלון
שבהם, וירתיע אותה ושכמותה. נשוב ונזכור כי במעשיה פגעה הנאשמת בציבור עורכי הדין בכלל
ועורכי הדין הפליליים בפרט, אלו העושים עבודתם נאמנה בייצוג מקצועי של לקוחותיהם,
מתייצבים בכל שעה משעות היממה בתחנות המשטרה ובבתי המעצר כדי ליתן ייעוץ, וראויים
להכרה כקצינים נאמנים של בית המשפט. העונש שייגזר על הנאשמת – יש בו כדי לבטא, בין
השאר, את שפל המדרגה אליו הגיעה, ואת התהום הפעורה בין מעשיה לבין האמון שבית המשפט
נותן וימשיך לתת בציבור עורכי הדין. בית המשפט מחויב להוקיע את מעשיה של הנאשמת,
ולהדגיש כי מדובר בחריג שבחריגים הראוי לעונש בהתאם.
עמוד 10 מתוך 11
