התובע:
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
הנתבעים:
.1
.2
כב' השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר
עיקרי העובדות
2.1
2.2
Ther
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
2.3
טר
2.4
נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס)
באמצעות האפוטרופסיות על גופו ורכושו: מ.ז. ו- א.ש
פסק דין זה עניינו הכרעה בתביעת התובע לפינוי הנתבעים 1-4 מהדירה שברח' X, רמת גן,
הניתן בהמשך לפסק הדין החלקי מיום 19.1.2020, אשר הורה על פינויה של הנתבעת 5
מהדירה.
ע"י ב"כ עו"ד סיגל בלינסון-שפרן ו/או עו"ד קרין בר-כליפא
נגד
1. ע.א.
2. ע.ש.
3. נ.ש.
4. ר.ש.
כולם ע"י ב"כ עו"ד אריאל טרון
פסק דין
התובע, נ.ג., שייקרא להלן: "התובע", הינו הבעלים הרשום של הדירה ברח' X
שתיקרא להלן: "הדירה".
התובע היה נשוי לגב' י.ג., שנפטרה ביום 29.1.58, ומקשר זה נולדו שתי בנותיו: מ.ז.
ו- א.ש, שתיקראנה להלן: "בנות התובע".
בשנת 1958 רכש התובע את הדירה מושא הליך זה.
ביום 14.7.1959 נישא התובע לגבי ה.ש., שתיקרא להלן: "ה.ש.", אלמנה ואם לבן,
שייקרא להלן: "אילן" (הערה – שם זה הינו שם בדוי).
1 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
2.6
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
2.7
2.8
2.9
2.10
2.12
2.13
2.14
2.15
2.16
Ther
2.17
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
התובע וה.ש. התגוררו בדירה ובשנת 1988 עברו להתגורר בדירה אחרת, שנרכשה
על ידם ברח' X ברמת-גן, כשעם עזיבתם התיר התובע לאילן להתגורר בדירה, ללא
תשלום דמי שכירות.
ביום 8.9.09 נפטרה אשת התובע, ה.ש.
אילן, נישא לכ.ש. ומקשר זה נולדו ארבעת ילדיו, שהינם הנתבעים 1-4, וייקראו
להלן: "ילדי אילן".
אילן, כ.ש. וילדיו התגוררו בדירה עד לגירושיהם בשנת 2015 ועם גרושיהם עזבה כ.ש.
את הדירה ועברה להתגורר במקום אחר, כשאילן נותר להתגורר בדירה.
בחודש מאי 2017 נפטר אילן, באופן פתאומי. במועד פטירתו התגוררו בדירה ילדיו,
כולל חתנו ונכדתו.
לאחר פטירתו של אילן, חזרה כ.ש. להתגורר בדירת התובע, ללא קבלת רשותו של
התובע.
הדירה עומדת לפני הליך פינוי בינוי, כשביום 25.5.2016 חתם התובע על הסכם עם
היזם, ייהנקו בנייה בעיימיי וייצוק איתן בעיימיי.
בחודש יולי 2017 מונו בנותיו של התובע כאפוטרופסות על גופו ורכושו של התובע,
שהינו כיום כבן 95.
לאחר פטירתו של אילן דרש התובע מהנתבעים 1-5 להסדיר עמו את מעמדם
כשוכרים בדירה ולהבטיח את ביצוע הליך פינוי בינוי, עליו חתם ופינויים מהדירה,
אך הם סירבו לעשות כן.
לאור סירובם הגיש התובע ביום 21.6.18 תביעת פינוי זו, אשר הוגשה תחילה לבימ"ש
השלום, בו התקיים קדם ולאחריו הועברה התביעה לבימ"ש זה.
בדיון שהתקיים ביום 10.7.2019 נחקרה כ.ש. וסוכם שהצדדים יגישו את סיכומיהם
בדבר פינויה של כ.ש. מהדירה ויינתן תחילה פסק דין בעניינה.
ביום 19.1.2020 ניתן פסק דין חלקי, המורה על פינויה של כ.ש. מהדירה.
2 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
.10
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
8.1
9.1
9.2
סיכום
10.1
הטענה בדבר דיירות מוגנות
10.2
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
7.2.4
10.3
7.2.5
7.2.6
הטענה בדבר קבלת פיצוי כספי
Ther
טר
בית המשפט הבהיר עובדה זו לילדי אילן בדיון שהתקיים ביום 4.1.2021 עמי
29 לפרוט' ש' 14 עד 18(".. אדוני נאחז בצוואה, לצוואה הזו אין שום נפקות
לנייר הזה עד יום מותו של האדון. כתוב אילן, אילן נפטר…").
העובדה כי לצוואה אין כל תוקף קודם לפטירת התובע הובהרה לילדי אילן
גם ע"י בית המשפט המחוזי בתיק עמיש 34487-02-20. ראי פרוטוקול
28.1.2021 עמ' 3 ש' 18 עד 19 ("…ואנו נקדים ונאמר שיש לזכור שצוואה לא
זכות בשום פנים ואופן בטרם הצוואה נכנסה לתוקף כלשהו").
עולה שדין טענה זו להידחות.
מלבד העלאת טענה סתמית בדבר היותם של הנתבעים דיירים מוגנים לא הביאו
הנתבעים כל ראיה ולו לכאורה לביסוס טענה זו ואף בסיכומיהם לא עשו כן ועל כן
יש לדחות טענה זו.
בסיכומי הנתבעים נטען לראשונה שהיה וביהמ"ש יורה על בטול רישיון המגורים,
יש לפסוק להם פיצוי.
משטענה זו טענה לראשונה רק בסיכומי הנתבעים, ללא הבאת ראיות, דינה
להידחות.
לאור כל האמור לעיל, על הנתבעים לפנות את הדירה לא יאוחר מ-45 יום ממועד מתן
פסק הדין.
בגין כל יום איחור, מעבר ל-45 יום, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 750 ₪
בנסיבות דנא אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת
עוייד בסך 15,000 ₪.
11 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
Ther
10.5
טר
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
העתק פסק הדין יישלח לצדדים והתיק ייסגר.
ניתן לפרסם את פסק הדין תוך השמטת הפרטים המזהים.
ניתן היום, ל' שבט תשפ"ב, 01 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
אסתר ז'יטניצקי רקובר, שופטת
12 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
.4
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
2.18
3.1
טענות הצדדים
3.2
4.1
4.2
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
כ.ש. ערערה לביהמ"ש המחוזי ובדיון שהתקיים ביום 28.1.2021 קיבלה כ.ש. את
המלצת כב' בית המשפט המחוזי לחזור בה מהערעור והערעור נדחה (עמייש -34487
02-20). יצוין, שכ.ש. אינה מתגוררת עוד בדירה.
טענות התובע
3.1.1
3.1.2
3.2.1
Ther
3.2.2
נטל ההוכחה
טר
טענות ילדי אילן
התובע נתן לאילן זכות אישית להתגורר בדירה, כבר רשות, בלא להקנות לו
כל זכויות מלבד זכות מגורים הדירה.
רשות המגורים האישית שניתנה לאילן הסתיימה עם פטירת אילן, ועל כן
ילדיו אינם רשאים להמשיך להתגורר בדירה.
ילדי אילן טוענים בכתב הגנתם, שהינם בעלי זכויות קנייניות בדירה, מכוח
היותם דיירים נים בדירה, המתגוררים בה ועושים בה שימוש בלעדר מזה
כ- 30 שנה ומכוח רשות בלתי הדירה שניתנה להם להתגורר בה. לטענתם,
זכות זו ניתנה לאילן ולמשפחתו, בעייפ, בכתב ובהתנהגות.
כן טוענים ילדי אילן כי התובע הורה בצוואתו מיום 20.7.2011 שחלקים
נכבדים מעיזבונו יועברו בירושה לאילן, תוך שניתנה לאילן זכות ראשונה
לבחור בדירה, וכי אף מטעם זה הם רשאים להמשיך ולהתגורר בדירה.
אין חולק שהדירה רשומה בבעלות התובע וכי מעולם לא נרשמה הערת אזהרה על
הזכויות בדירה לטובת צד ג'.
משעה שהזכויות בדירה רשומות על שם התובע, על ילדי אילן להוכיח שהינם זכאים
להמשיך להתגורר בדירה. יצוין כי נטל זה הינו נטל כבד, וזאת לאור הוראת סעיף
125(א) לחוק המקרקעין, הקובע כי הרישום בלשכת רישום המקרקעין מהווה ראיה
חותכת לתוכנו של הרישום.
3 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
.6
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
זכות המגורים בדירה
5.1
5.2
5.3
6.1
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
6.2
5.1.1
ילדי אילן מתנגדים לפינוים מהדירה וטוענים בכתב הגנתם שהינם זכאים להמשיך
להתגורר בדירה וזאת מהנימוקים הבאים :
5.1.2
5.1.3
Ther
טר
התובע נתן לאילן רשות בלתי הדירה להתגורר בדירה עם ילדיו ועם פטירת
אביהם, הועברה להם זכות זו בירושה.
הוראות צוואת התובע מיום 20.7.2011 מקנה לאילן זכות ראשונים לבחור
בדירה כחלק מחלקו בעיזבון, וזכות זו ניתנה לילדי אילן בהיותם יורשיו על
פי דין.
היותם דיירים מוגנים בדירה.
יודגש, כי על אף התנגדות ארבעת ילדי אילן לפינוים מהדירה, מהעדויות שהובאו
לבית המשפט עולה שהיום מתגוררים בדירה רק שנים מילדי אילן : ר..ש. ו- נ.ש..
לעניין זה ראה עדות הנתבע 3, נ.ש., בעמ' 88 ש' 20 ("מי גר פיזית? אני ור.ש. ")
ועדות ע.ש. בעמי
הטענה בדבר רשות מגורים בלתי הדירה
6.2.1
.55-5
עוד יצוין, שהנתבעת 4, ר.ש., הודתה בחקירתה בבית המשפט כי לאחר גירושי
הוריה, עברה להתגורר עם אימה כ.ש., וכי רק מאוחר יותר חזרה להתגורר בדירת
התובע. ראה עדות ר.ש. בעמ' 80 ש' 9 עד 23.
המצב המשפטי
ילדי אילן טוענים שניתנה לאביהם רשות מגורים בלתי הדירה בעייף ובהתנהגות,
כשהתובע טוען מנגד שנתן רשות מגורים אישית לאילן, שפקעה עם פטירת אילן
ובפועל עם פטירתו של אילן הודיע התובע לילדי אילן על רצונו שיחתמו עמו על הסכם
ובו תנאי מגוריהם בדירה או שיפנו את הדירה.
על פי חוק המקרקעין תשכ"ט – 1969 ניתן לרכוש במקרקעין את אחת
מחמשת הזכויות הבאות: בעלות, שכירות, משכנתא, זיקת הנאה וזכות
4 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
6.2.2
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
6.2.3
6.2.4
6.2.5
6.2.6
Ther
6.2.7
טר
6.2.8
קדימה, כשהמחוקק מצא כאמור לנכון, שלא להסדיר זכות במקרקעין מכוח
חזקה בלבד.
מוסד הרישיון נקלט מהמשפט האנגלי עוד בטרם חוקק חוק השכירות
והשאילה, תשל"א-1971, על מנת להעניק באמצעותו זכות לחזקה ולשימוש
במקרקעין בתמורה, בלא שחוק הגנת הדייר יחול על זכות זו.
עם הזמן התפתחה בפסיקה ובספרות זכות בר הרשות, המוכרת בנסיבות
מיוחדות כזכות שביושר, ובית המשפט יפנה אליה במקרים מיוחדים של
צדק.
בפסיקה נקבע, שבר רשות הינו מי שרשאי להחזיק במקרקעין, בתמורה או
שלא בתמורה, כשניתן לו רישיון מאת בעלי הקרקע, הרישיון יכול שיינתן
חינם, ללא תמורה, ויכול שיינתן בתמורה.
רישיון חינם יכול להייווצר באחת משתי דרכים, האחת, רישיון מכללא,
הנלמד מהתנהגות הצדדים, והשני, בהסכמה מפורשת בין הצדדים.
ההרשאה בנסיבות אלו ניתנת לשימוש בלבד ובדרך כלל רשות זו מקנה לבעל
הקרקע את זכות לבטלה באופן מידי בהודעה על כך.
סיווג הרישיון כרישיון הדיר או בלתי הדיר, תלוי בנסיבותיו של כל מקרה
ומקרה, כשיש לציין שבתי המשפט ממעטים לקבוע שרישיון הינו בלתי
הדיר, וברוב המקרים נקבע כי הרישיון הינו הדיר וזאת מן הטעם, שזכות
הקניין הינה זכות חוקתית וקביעה שרישיון הינו בלתי הדיר ולא ניתן כלל
להורות על ביטולו, יש בקביעה זו פגיעה קשה בזכויותיו של בעל המקרקעין.
נפסק שרשות ללא תמורה היא בדרך כלל בלתי הדירה וניתנת לביטול בכל
עת, כשמגמת הפסיקה היא לצמצם את המקרים שבהם תוכר רשות בלתי
הדירה (ראה: 1156/02 חי נ' לידאי, פייד נז (3) 949, 957-955).
עוד נפסק שרשות שניתנה ללא תמורה תוכר כבלתי הדירה רק כאשר
עקרונות הצדק ותום הלב דורשים זאת כשברור שהנסיבות יצרו הסתמכות
צפויה, הגיונית ולגיטימית של מקבל הרשות לפיה הרשות ניתנה לו
לצמיתות. ראה עייא 2836/90 בצר נ' צילביץ, פייד מו (5) 184 (1992); עמייש
(מחוזי מרכז) 37005-01-14 פלונים נ' פלוני פורסם בנבו (30.12.2014).
5 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
6.2.9
ישום לנסיבות דנא
6.3.1
6.3.2
Ther
6.3.3
טר
6.3.4
כן נפסק שזכות שימוש הינה זכות אישית, הפוקעת במקרה של העברת
הבעלות במקרקעין מידיו של מעניק זכות השימוש למגורים לאחר והיא
פוקעת במקרה של פטירת בר הרשות. ראה ספרו של אבי וינרוט -יידיני
קנין- פרקי יסוד', פרק ו'- רשות שימוש( רשיון) במקרקעין ( מהדורה 2
2020) וכן ראה ע"א 2639/16 עזבון המנוח מכלוף אמאר זייל נ' מלח הארץ
עתלית בע"מ.
התובע הוכיח שזכות המגורים שנתן הייתה לאילן ובהיותה זכות אישית,
פקעה זכות זו עם פטירת אילן, כשהנתבעים לא הצליחו לקעקע את טענת
התובע על ידי הבאת ראיות כלשהן.
מהעדויות והראיות שהוצגו לביהמייש, עולה שהתובע נתן לאילן רשות
מגורים אישית בדירה, ללא תשלום תמורה כספית, כשרשות זו ניתנה בעל
פה ולא עוגנה בהסכם בכתב ביניהם.
ראה עדות בת התובע, מ.ז. בעמ' 42 ו-43:
תאמרי לי בבקשה מ.ז. למה הדירה ב- X לא נרשמה
למעשה על שמו של אילן ?
מסיבה מאוד פשוטה שהדירה שייכת לאבא שלי, הדירה
הזו שייכת לאבא שלי והוא אפשר לאילן לגור בה, זה הכול.
אבא שלי, ואפשר להוכיח את זה לאורך כל הדרך, הוא שמר
על זה שהדירה היא שלו ויותר מזה, אני חייבת לבוא ולציין
שגם שיחות ותמלילים שאתה הגשת וגם בתמלילים שלנו,
אבא שלי בקולו אומר שהדירה היא שלו ויותר מזה, אני
אומרת שיש לנו מסמכים שמעידים לכל אורך הדרך שאבא
שלי הוא בעל הבית והוא גם לא רצה אף פעם לבוא ולתת
הערה בטאבו, בכל מקום אחר או לתת מכתב שיעיר ויאמר
שהדירה היא של אילן".(הדגשה שלי א.ז.ר.).
ובהמשך, ראה עדותה בעמ' 51:
6 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
6.3.5
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
6.3.6
6.3.7
6.3.8
Ther
6.3.9
טר
ייערייד טרון:
עד היום, או לפחות בוודאי שעד שאילן נפטר,
אילן המנוח נפטר. עד אז במשך כשלושים שנה
אילן מעולם לא שילם שכר דירה. נכון? תאשרי לי.
נכון הוא לא שילם.
והוא גם לא חתם מעולם על הסכם.
נכון. אז אני יכולה להסביר גם למה. כי אילן הוא הבן של
אבא שלי, מה לעשות, הוא התייחס אליו כמו אל הבן ומה
לעשות אבא שלי רצה לעזור לו והוא איפשר לו לגור שם בלי
לשלם. מה לעשות".
זאת ועוד, רשות ללא תמורה הינה בדרך כלל רשות הדירה, שניתן לסיימה
בכל עת עייי גילוי דעתו של בעל המקרקעין שאין רצונו להמשיך את מתן
הרשות. זוהי רשות, המתחדשת מרגע לרגע כל עוד לא הודיע בעל המקרקעין
על סיום הרשות.
רשות ללא תמורה בלתי הדירה היא חריג נדיר אשר על הטוען לה לעמוד
בנטל ההוכחה ולהוכיח שהרשות שניתנה הייתה רשות בלתי הדירה וכפי
שיובהר להלן, בנסיבות דנא, לא עלה בידי הנתבעים להוכיח שהרשות
שניתנה לאביהם הייתה רשות בלתי הדירה.
מכל העדויות והראיות שהובאו בתיק עלה שמתן ההרשאה לאילן הייתה
זכות אישית שניתנה לאילן בלבד, שמכוחה נהנו גם ילדיו וזאת כל עוד
הרשות שניתנה לאילן לא בוטלה או פקעה.
התובע התיחס לרשות זו כזכות אישית שניתנה לאילן, אשר פקעה עם
פטירתו של אילן וכן לאחר פטירת אילן פנה התובע לילדי אילן ודרש לעגן
את מגוריהם בנכס בהסכם כתוב או שיפנו את הנכס.
מהראיות והעדויות שהוצגו, עולה שלאחר פטירת אילן, ביקש התובע
להסדיר את המשך מגורי ילדי אילן בדירה במסגרת הסכם שיחתם עמם,
בכפוף לקיום התנאים הבאים:
מגורי ילדי אילן בדירה יוסדרו במסגרת הסכם שכירות שיחתם עמם
לתקופה קצובה של שנה.
7 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
6.3.1
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
במסגרת ההסכם יתחייבו ילדי אילן לשאת בהוצאות החזקת הדירה
ובדמי שכירות בסך 1 ₪ לחודש.
כ.ש. תפנה את הדירה מיידית.
עם תום תקופת השכירות, תישקל האפשרות לחתום על הסכם שכירות
לתקופה קצובה נוספת עם ילדי אילן, כשעניין זה ייבחן בהתאם למצבו
הבריאותי של התובע, הצורך שלו במימון שהות בבית אבות, התקדמות
הליך הפינוי בינוי וכיוצ"ב.
מצב דברים זה עולה בבירור מהשיחות שקיימו התובע ובנותיו עם ילדי
אילן. לעניין זה ראה תמליל השיחה (צורף כנספח לתצהיר בנות התובע)
עמודים 34, 47, 60, 95-97, 103, 108, 139 ו- 142.
6.3.11 כן ראה תמליל השיחה מיום 18.6.2017, בה נכחו התובע, בנותיו, ע.א., ע.ש.
ובת זוגו של התובע, ל. (צורף לתצהירי ילדי אילן), ראה עמ' 52 ש' 4-7:
"זהו. אז אני רוצה גם להגיד לך שאני לא יכול, אני לא אשלם
לעירייה, אם אתם רוצים לגור בבית תגורו, אבל לעירייה תשלמו. כי
פשוט מאוד אני רוצה להגיד לך, אני לא… היום, אני מאוד זקן".
6.3.12 גם תוכן צוואתו של התובע מיום 20.7.2011, עליה מנסים הנתבעים
להתבסס, מחזקת את הטענה שזכות המגורים שניתנה לאילן הייתה זכות
אישית, שהתובע יכול היה לבטלה בכל עת שיחפוץ.
6.3.13 למרות שכל עוד התובע בחיים אין לצוואת התובע כל תוקף מתוכנה של
הצוואה שכתב התובע ניתן ללמוד מה הייתה הזכות שנתן התובע לאילן .
6.3.14 מתוכן צוואת התובע עולה שניתנה לאילן זכות אישית, הניתנת לביטול ולא
זכות בלתי הדירה וזו לשון סעיפי הצוואה, הנוגעים לענייננו :
"4. א. בכפוף לאמור לעיל, הנני מצווה בזה את כל רכושי בלא יוצא מן
הכלל, לרבות זכויותיי במקרקעין, לרבות חלקי בדירה הידועה
כתת חלקה , חלקה – בגוש – ברח' X, רמת גן בדירה ברח'
X רמת גן ובנכס/מבנה בן שתי קומות, ברח' Y בני ברק, מטלטלין,
כספים במטבע ישראלי ו/או זר, פיקדונות, ניירות ערך, אוספים,
חסכונות, תכשיטים, טובות הנאה מכל מין וסוג שהוא, זכויות
8 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
Ther
.6
טר
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ערטילאיות ו/או קנייניות השייכות לי כיום או שתהיינה שייכות
לי בעתיד וכל פירות ו/או טובות הנאה הנובעות מהנ"ל, לשלושת
המנויים להלן, בחלקים שווים ביניהם:
בתי מ.ג.
בתי א.ש.
בן אשתי ה.ש. ז"ל אשר הוא כבני – אילן .
ב. חלוקת נכסי הנדל"ן בעזבון תעשה באופן שב-1/3
שיקבל אילן יהיה, אם יחפוץ בכך, הנכס המהווה נגריה
בה הוא עובד ברחוב Y בני ברק, בקומה ב' + מחסן
בשטח של כ-10 מ"ר הצמוד לה. הנכס ירשם על שמו
של אילן בלשכת רישום המקרקעין.
בקומה א' קיימים גם חנות, אולם ומחסן ואלו יהיו חלק
מעזבוני
היה והמבנה בו נמצאת הנגריה יהרס ויבנה במקומו בנין
אחר יתחלקו הזכויות שלי בבנין בחלקים שווים בין יורשי
שלפי סעיף 4 א' דלעיל.
אילן רשאי לבקש ואז יקבל בתוך חלקו את הדירה ברח' X ברמת
או דירה שתבנה במקום
גן, הידועה כחלקה – בגוש
במקומה.
מאחר ואילן השקיע בשיפוץ הדירה ברח' X ברמת גן סך של –
50,000 ₪ (חמישים אלף ₪), בתחילת שנת 2009, הנני מצווה לו
החזר של הסכום הנ"ל כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית
החוק מ-1.1.09 ועד לתשלומו לידיו של אילן.
אילן לא ישלם שכר דירה בגין מגוריו בדירה ברח' X רמת גן עד
יום פטירתי. אם אילן יבקש לקבל בחלקו את הדירה לא ישלם
שכר דירה מיום פטירתי ועד שקיבל את הדירה".
9 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
אייפ 52419-06-18 נ.ג. (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח' נ' ע.א ואח'
7.1
7.2
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
הטענה בדבר זכות מגורים מכוח צוואת התובע
6.3.15 יצוין שהצוואה נכתבה שעה שהתובע סבר שילך לעולמו לפני אילן, עוד
יצוין שסעיף 6 לצוואה, המורה על החזר ההשקעה שהשקיע אילן בדירה,
מעיד אף הוא שהרשות שניתנה לאילן הייתה הדירה.
טענות הצדדים
7.1.1
7.1.2
דיון
Ther
טר
7.2.1
7.2.2
7.2.3
ילדי אילן טוענים שהם זכאים להתגורר בדירה לאור הוראות צוואת התובע
המקנה לאילן זכות ראשונים לבחור בדירה כחלק מחלקו בעיזבון,
כשלטענתם, הם יורשיו על פי דין של אילן והוראה זו מתייחסת גם לתקופת
חייו של התובע ומעידה על רצונו בהמשך מגורי ילדי אילן בדירה וייעודה של
הדירה בעתיד לילדי אילן.
התובע טוען מנגד, שאין לצוואת התובע כל תוקף משפטי היות והתובע עדיין
בחיים.
התובע הורה בצוואתו מיום 20.7.2011, שזכויותיו בנכסי המקרקעין, ובכלל
זה בדירה נשוא התביעה תחולקנה בין בנותיו ואילן, בחלקיים שווים
ביניהם, תוך שהורה שיאילן רשאי לבקש ואז יקבל בתוך חלקויי את הדירה
או את הדירה שתיבנה במקומה. כן הורה התובע בצוואתו, כי אילן לא ישלם
שכר דירה בגין מגוריו בדירה עד יום פטירת התובע וכי אם יבקש לקבל את
חלקו בדירה, אזי לא ישלם שכר דירה מיום פטירת התובע ועד שיקבל את
הדירה.
סעיף 39 לחוק הירושה, קובע :
"אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם
ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי".
משעה שהתובע בחיים ולא ניתן צו לקיום הצוואה מיום 20.7.2011, אין ילדי
אילן זכאים לזכויות על פי הצוואה, וממילא שגם אין בהוראות צוואה זו
להקנות לילדי אילן, כיום, זכות להמשך ולהתגורר בדירה.
10 מתוך 12
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
