לפני
כבוד השופטת יעל בלכר
התובעים שכנגד 1-3
(הנתבעים 7,6,2)
התובעת שכנגד 4
(אינה צד לתיק העיקרי)
1. בועז ברזלי, עו"ד (נתבע 7 בתיק העיקרי)
בעצמו
2. דפנה נעמי ברזילי רביד, רו"ח (נתבעת 6 בתיק העיקרי)
3. גלעד ברזילי (נתבעת 2 בתיק העיקרי)
4. ב.ב.ח.מ 1 בע"מ (אינה צד לתיק העיקרי)
התובעים שכנגד 2-4 ע"י ב"כ עו"ד אסף בנמלך
נגד
הנתבעים שכנגד 1-3
(התובעים 1,2,13)
הנתבעות שכנגד 4-5
(אינן צד לתיק העיקרי)
הנתבע שכנגד 6
(אינו צד לתיק העיקרי)
הנתבעת שכנגד 7
(אינה צד לתיק העיקרי)
הנתבעים שכנגד 8-21
(והתובעים 3-17 למעט 13)
1. רונן טוסי (תובע 1 בתיק העיקרי)
2. שי רגב (תובע 2 בתיק העיקרי)
3. ב.ש. רגב בע"מ (תובעת 13 בתיק העיקרי)
הנתבעים שכנגד 1-3 ע"י ב"כ עו"ד לירום סנדה ואח'
4. קרן מכבי ע.ר 580070993
5. מכבי שירותי בריאות אגודה עותומנית מס' 277/99
הנתבעות שכנגד 4-5 ע"י ב"כ עו"ד מאיה עזריאל ואח'
6. עו"ד מיכאל דידי
בעצמו
7. מועלם אדריכלות והנדסת בניין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אליהו שטיינר
8-21. מירי מגלי ועוד 13 אחרים (יתר התובעים שם)
ע"י ב"כ עו"ד לירום סנדה
החלטה
עניינה של החלטה זו בשאלה אם בנסיבות העניין יש מקום לעשות שימוש בסמכות בית המשפט להפריד את התביעה שכנגד שבכותרת, מהתיק העיקרי.
הערה: כותרת ההחלטה אינה משקפת את מצבת התביעות בתיק במלואה, אלא רק את הצדדים לתביעה שכנגד מושא ההחלטה דנא. לא הובאו כאן פרטי התובעים והנתבעים בתביעה העיקרית כמו גם בתביעות שכנגד הנוספות שהוגשו בתיק או בהודעה לצד ג' שהוגשה ע"י חלק מהנתבעות שכנגד.
רקע כללי
עסקינן בתובענה כספית על סך 27,363,260.5 ₪ שהוגשה ע"י חלק מחברי קבוצת רכישה כנגד שותפים אחרים בקבוצת הרכישה ובעלי תפקידים בפרויקט (קבלן הפרויקט, יועמ"ש הקבוצה, יועץ הפרויקט ואחרים).
במהלך 2010 חתמו חברי קבוצת הרכישה על הסכם שיתוף (נספח 1 לכתב התביעה, להלן: הסכם השיתוף). קבוצת הרכישה התארגנה לרכישה משותפת של זכויות במקרקעין הידועים כחלקות 346, 347, 348 בגוש 6155 ברח' עליית הנוער פינת כצנלסון בגבעתיים (המקרקעין) להקמת בניין משולב למגורים ולמשרדים (קבוצת הרכישה, הפרויקט והדירות, לפי העניין). במסגרת זו נבנה הבניין ברח' כצנלסון 2 (הבניין). חלק מהנתבעים הם גם בעלי דירות בבניין, בין במישרין ובין באמצעות חברות שהם בעלי המניות שלהן.
התביעה העיקרית מורכבת מעילות תביעה וסעדים כדלקמן:
– החלק העיקרי והמשמעותי בסך של למעלה מ- 20 מיליון ₪ הוא תביעה לפיצויים בגין איחור במסירת הדירות, שהוגשה כנגד הנתבעת 1, אחוזת עדי חברה לבניה בע"מ, שהוצגה כ"קבלן הפרויקט" (הקבלן), כנגד הנתבע 3, עו"ד אהוד ברזילי, ששימש כ"יועמ"ש הפרוייקט" וכנגד הנתבעת 4, עו"ד צוקרמן, שעובדת במשרדו של הנתבע 3 והיא גם בעלת זכויות בפרויקט וחברת הוועד ולפי המצוין, גם בת זוגו (להלן: עוה"ד ברזילי וצוקרמן);
– תביעה כנגד הקבלן, בגין ליקויי בניה בדירות וברכוש המשותף (כ- 1.7 מיליון ₪).
– תביעה כנגד עו"ד ברזילי להשבת שכר הטרחה ששולם לו בטענה להפרת הדין והסכם שכר הטרחה (כ- 450,000 ₪);
– תביעה כנגד הנתבע 2, עו"ד ברזילי והנתבעים 6- 11, להשבת שכר הטרחה ששולם ליועץ הפרויקט, הנתבעת 9, די בי גבעתיים, היא "יועץ הפרויקט", בשל הפרת חוזה (כ- 4.8 מיליון ₪);
– להורות על הסרת השעבוד הצף שרשם הקבלן לטובת חברה אחרת שבבעלות הנתבעת 5.
– בנוסף התבקש להרים את מסך ההתאגדות לצורך חיובם האישי של הנתבעים בעילות שבגינן נתבעו החברות.
(להלן: התיק העיקרי או התביעה העיקרית, לפי העניין).
הנתבעים השונים הגישו שלוש תביעות שכנגד (עד כה הוגשו 27 כתבי טענות ואין זה הסוף), כמפורט להלן:
– הראשונה הוגשה ע"י יועץ הפרויקט (נתבעת 9), כנגד התובעים 2-5, 11-13, 15-17, על סך 452,184 ₪, עבור יתרת דמי יעוץ שלא שולמה (הסכם הייעוץ משנת 2010 צורף כנספח 3 לכתב התביעה, להלן: הסכם יועץ הפרויקט).
יצוין כי תלויה ועומדת בקשת הנתבעת 9 ובעלי מניותיה, הנתבעים 10-11, לעיכוב ההליכים בגין תביעת חלק מהתובעים בשל סעיף בוררות שבהסכם היעוץ, ולסילוק תביעתם של האחרים על הסף. ככל שתתקבל הבקשה, יש להעביר גם את הדיון בתביעה זו לבוררות יחד עם התביעה העיקרית כנגד נתבעים 9-11 (ראו פרק א(3) לתביעה שכנגד).
– השנייה הוגשה ע"י הקבלן כנגד כלל התובעים בתביעה עיקרית, לתשלום חוב בסך כולל של 566,564 ₪ ולמתן חשבונות.
– השלישית הוגשה ע"י הנתבע 7, עו"ד בועז ברזילי (המייצג את עצמו); וע"י הנתבע 2 (גלעד ברזילי), הנתבעת 6 (דפנה נעמי ברזילי), והתובעת שכנגד 4, חברת ב.ב.ח.מ1 בע"מ (ב.ב.ח.מ.1), שאינה צד לתביעה העיקרית (האחרונים מיוצגים יחדיו ע"י עו"ד בנמלך).
עניינה של ההחלטה דנא בתביעה שכנגד השלישית, שהגישו הנתבעים 2, 6, ו- 7 ביחד עם התובעת שכנגד 4. לנוחות הדיון, אתייחס לתביעה שכנגד השלישית הנ"ל כ"תביעה שכנגד" ובהתאמה, לתובעים ולנתבעים בתביעה זו כ"תובעים שכנגד" ו"נתבעים שכנגד".
פרטי התביעה שכנגד
התביעה שכנגד הוגשה כנגד שלושה נתבעים שהם גם תובעים בהליך העיקרי: הנתבע שכנגד 1, שהוא תובע 1 בהליך העיקרי (להלן: טוסי), הנתבע שכנגד 2, שהוא תובע 2 בהליך העיקרי (שי רגב) והנתבעת שכנגד 3, שהיא תובעת 13 בהליך העיקרי (ב.ש. רגב בע"מ) (שני האחרונים יחדיו, להלן: רגב). כן צורפו לה נתבעים נוספים שאינם צד לתביעה העיקרית: הנתבעים שכנגד 4-5, קרן מכבי ומכבי שירותי בריאות (להלן: מכבי). צורפו גם נתבעים נוספים שאינם צד לתביעה העיקרית שכונו "נתבעים פורמאליים": הנתבע שכנגד 6, עו"ד מיכאל דידי, שמתואר כאחד מעורכי הדין של הפרויקט; הנתבעת שכנגד 7, מועלם אדריכלות והנדסת בניין בע"מ, שהוצגה כאדריכלית הפרויקט. כנתבעים פורמאליים צורפו גם נתבעים שכנגד 8-21 (שהם תובעים בתביעה העיקרית).
יצוין כי מכבי הגישה הודעה לצד ג' כנגד רגב, עו"ד דידי ומועלם אדריכלות וכן כנגד עוה"ד ברזילי וצוקרמן.
התביעה שכנגד היא תביעה כספית בסך של 956,368 ₪ ולסעדים נוספים כדלקמן:
– תביעה בסך של 149,368 ₪ כנגד רגב בגין נטילת כספים השייכים לפי הטענה לקבוצת הרכישה עבור שטחי פרסום;
– סעד הצהרתי לפיו 9 החניות בקומת המסחר עליהן השתלטו הנתבעים שכנגד, הן של ב.ב.ח.מ.1 ו-6 חניות אחרות שעליהן השתלטו הנתבעים שכנגד, הן של בעלי דירות המגורים בבניין;
– תביעה בסך של 81,000 ₪ שעל הנתבעים שכנגד לשלם לפי הטענה ביחד ולחוד, לב.ב.ח.מ1, בגין שימוש שלא כדין בחניות מאז ינואר 2021 ועד מועד הגשת התביעה שכנגד;
– תביעה בסך של 45,000 ₪ שעל הנתבעים שכנגד לשלם לוועד חברי קבוצת הרכישה עבור השימוש שלא כדין בחניות;
– תביעה בסך של 9,000 ₪ שעל הנתבעים שכנגד לשלם לתובעים שכנגד 1-3 (הנתבעים 2, 6 ו-7 בתביעה העיקרית) בגין שימוש שלא כדין בחניה שלה הם זכאים לפי הטענה מכוח חלקם במושע בפרויקט;
– תביעה להורות על סילוק יד של הנתבעים שכנגד מהשטחים הציבוריים שנטען כי השתלטו עליהם בקומה 2- ובלובי הכניסה למשרדים/מרפאות בבניין;
– תביעה בסך 672,000 ₪ כנגד רגב לפיצוי בגין הנזק שנגרם לתובעים שכנגד בשל עיכובים שחלו עקב שינויים שביצעו רגב בקומת המשרדים.
בכתב התביעה שכנגד (בעמוד 4) הובהר כי התביעה שכנגד כוללת שלוש עילות תביעה:
א. עילת החניות וההשתלטות על השטחים הציבוריים: לפי הטענה, טוסי וחברת ב.ש.רגב, שנמנים עם חברי קבוצת רכישה, הפרו את ההסכם שבין חברי הקבוצה בניסיון לגזול מהתובעת שכנגד 4 (ב.ב.ח.מ.1) 9 מקומות חניה ועוד 6 מקומות חניה של כלל בעלי הזכויות בדירות המגורים בפרויקט, על מנת להעביר אותם למכבי, שלה מכרו רגב את זכויותיהם בפרוייקט. רגב השתלטו על שטחים ציבוריים בבניין ומנסים ליצור מציאות שבה הם ו/או מכבי בעלי החזקה הייחודית בשטחים אלה ובית המשפט מתבקש להורות על סילוק ידם של מכבי ורגב משטחים ציבוריים אלו והשבתם לכלל חברי קבוצת הרכישה.
ב. עילת הפרסומים והחשבונות: לפי הטענה, רגב גזלו למעלה מ-400,000 ₪ מחברי קבוצת הרכישה, כספים שנגבו על ידם ממי שתלו שלטי פרסומת על גדרות אתר הבניה של הפרויקט. בנוסף, רגב עירבו בין כספי הפרויקט לבין כספי הבניה הפרטית והפיקו טובות הנאה שלא כדין.
ג. עילת האיחור: נטען כי רגב גרמו לעיכוב משמעותי בפרויקט, בניגוד להסכם השיתוף.
לאחר עיון בכתב התביעה שכנגד, הודעתי לצדדים בהחלטה מיום 16.6.2022, כי בית המשפט שוקל לעשות שימוש בסמכותו להורות על פיצול התביעה שכנגד לתביעה נפרדת "זאת, בין היתר, בשל הוספת נתבעים חדשים (נתבעים 4-5 וכן נתבעים 6-7 ולעניין האחרונים, יוער כי הדין אינו מכיר במונח נתבעים פורמאליים); ועניינה, שחורג בעיקרו על פניו מהעניין המועלה בתביעות האחרות; ובאופן שיש בו כדי לסרבל את הדיון, שממילא גדוש צדדים וכתבי טענות עד שמרוב עצים קשה לראות את היער". עוד ציינתי כי "על פניו אין בידי 'התובעת שכנגד 4' אפשרות להגיש תביעה שכנגד, שעה שאיננה כלל נתבעת. האפשרות להגיש תביעה שכנגד, כשמה כן היא, נתונה לנתבע בלבד". אפשרתי לצדדים להגיש טענותיהם בעניין זה (ראו גם החלטה מיום 11.7.2022). הוגשה התייחסות התובעים שכנגד והתייחסות מכבי.
טענות הצדדים
התובעים שכנגד ביקשו להותיר את התביעה שכנגד במסגרת תיק זה כך שתתברר בצוותא חדא עם יתר התביעות. לטענתם, מדובר באותו עניין – בנייתו של פרויקט בן 30 דירות מגורים, שתי קומות מסחר וארבע קומות תת קרקעיות, ששלוש מתוכן צריכות לשמש כחניות. כתבי הטענות עוסקים במארג ההסכמים שבין חברי קבוצת הרכישה, בבניית הפרויקט וההפרות בקשר לכך. גם התביעה שכנגד עוסקת בפרויקט וקשורה בעבותות לנסיבות המתוארות בכתבי הטענות.
אשר להוספת "תובע שכנגד" שאינו צד להליך העיקרי, נטען כי מאז כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (התקנות או התקנות החדשות) ניתן אף ביתר שאת לצרף תובע שכנגד חדש; כפי שגם ניתן היה לעשות קודם לכן, כשתקנות סדר הדין אזרחי, התשמ"ד-1984 (התקנות הקודמות) עמדו בתוקפן. כך, תקנה 26(א) לתקנות מאפשרת לצרף "… כתובע או כנתבע, כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובלבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין". תקנה 21(ב) לתקנות אף קובעת, כי "דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין …". מכאן שזהו כתב תביעה "רגיל" ומתאפשרת הוספת תובעים חדשים ונתבעים חדשים לכתב התביעה שכנגד, כל עוד קיימת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לבעלי הדין. התובעים שכנגד מפנים להחלטת בית משפט זה בת"א (מחוזי ת"א) 28148-02-11 זואי אינטראקטיב בע"מ נ' דניאל (27.10.2011) ופסיקה נוספת.
לגופו של עניין, נטען כי התובעת שכנגד 4, חברת ב.ב.ח.מ.1, היא חלק מקבוצת הרכישה, בעליה של קומת המסחר, ושילמה כ-30% מהוצאות הפרויקט. כל העילות שנתבעו ע"י התובעים שכנגד 1-3 משותפות גם לה. המצע העובדתי והשאלות המשפטיות שעולות מהתביעה שכנגד זהים לנסיבות המתוארות בכתבי ההגנה. כך, ניסיון הנתבעים שכנגד לגזול חניות, שהוא העילה המרכזית מבין עילות התביעה שכנגד, מבוצע באותן נסיבות שתוארו בכתבי ההגנה שהגישו התובעים שכנגד בתביעה העיקרית ומצריך את ניתוח הוראות הסכם השיתוף ודיון בהפרתו. כל אלה הם חלק מהמסכת העובדתית של התביעה העיקרית. משכך, לצורך ניהול התביעה בשלמות וביעילות נכון לדון בתביעה שכנגד כפי שהוגשה ביחד עם התביעה בהליך העיקרי. פיצול התביעות ידרוש מבית המשפט שידון בתיק ללמוד את המצב העובדתי והמשפטי מתחילתו תוך פגיעה ביעילות המערכת בניהול התביעה.
לטענת מכבי, אין לאפשר את ניהול התביעה שכנגד כפי שהוגשה במסגרת ההליך שבכותרת, שכן עניינה חורג באופן מובהק מהמחלוקות שהועלו במסגרת כתבי הטענות בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד הראשונה והשנייה. ניהולה של התביעה שכנגד בהליך זה הוא בבחינת סירבול משמעותי עבור כל הצדדים להליכים אלה, בכלל, ולבעלי הדין שאינם צד לתביעות אלה ומכבי בכללם, בפרט; הוא אינו נדרש, אין לו כל יתרון, יגזול זמן שיפוטי מיותר, ויוביל להליכים סבוכים ולעיכוב הבירור בתביעות השונות. שיקולי צדק, יעילות וחיסכון בזמן שיפוטי ובמשאבים של בית המשפט והצדדים להליכים, לרבות מכבי, מלמדים שאין לאפשר בירור התביעות בצוותא חדא. התבקש למחוק את התביעה ולחלופין, על פיצולה ולכל הפחות, למחוק את התובעת שכנגד 4 שאינה זכאית להגיש תביעה שכנגד.
לטענת מכבי, יש לתת משקל לזכותה שלא להיגרר להליך רחב היקף כדוגמת התביעה העיקרית (על התביעות האחרות שכנגד), שאין היא צד לה, על כל הכרוך בכך, לצורך בירור המחלוקות הנפרדות והמצומצות יותר, שבתביעה שכנגד. כמו כן, התביעה שכנגד היא תביעה כספית בסך של כ- 1 מיליון ₪ הנמוך משמעותית מסכום התביעה העיקרית, שהוא מעל 27 מיליון ₪, וכוללת גם סעדים לא כספיים, שלגביהם גם עולה שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה.
כאמור, לטענת מכבי, בירור התביעה שכנגד אינו נוגע למחלוקות שעתידות להתברר בתביעה העיקרית, כמו גם בתביעות שכנגד האחרות, ולהיפך. אלה עוסקות בטענות להפרת הסכמים בין חברי קבוצת הרכישה ובין מי שהתמנו ע"י חברי קבוצת הרכישה להוציא את הפרויקט אל הפועל, לרבות בירור טענות להרמת מסך של החברות הנתבעות וחיוב בעלי מניות ונושאי משרה – שאלות המצריכות בירור עובדתי מקיף ורחב, שאינו נוגע למכבי. ואילו במסגרת התביעה שכנגד (לרבות תביעת ב.ב.ח.מ1), נטענו טענות להשתלטות על שטחים ציבוריים וחניות ותביעה כספית בגין שימוש בשטחי פרסום, שהן טענות עובדתיות ושאלות משפטיות שאין להן נגיעה לאירועי התביעה העיקרית והן לא רלבנטיות לתביעה העיקרית. בכתב התביעה שכנגד נטענו טענות אחרות לחלוטין, אשר מצריכות ברור עובדתי אחר אשר אינו רלוונטי לתביעה העיקרית גם כנגד ארבע נתבעות חדשות (לרבות מכבי). מכבי הוסיפה עוד כי בסעיף 44 ג' לכתב התביעה שכנגד עותרים התובעים שכנגד לפיצול סעדים – כך שלשיטת התובעים בתביעה שכנגד מבוקש להשאיר פתח להליך נוסף והמשמעות היא שנראה כי התביעה שכנגד היא הליך מורכב כשלעצמו.
לעניין צירופה של ב.ב.ח.מ כתובעת שכנגד, טוענת מכבי כי רק נתבע בהליך המקורי זכאי להגיש תביעה שכנגד. תקנות 21(א) ו-26 לתקנות החדשות אינן מסייעות לתובעים שכנגד שכן תקנה 26 מאפשרת צירוף צדדים לכתב תביעה עיקרי ולא רלבנטית לשאלה מי רשאי להגיש תביעה שכנגד. על פי הפסיקה, אין בידי מי שאינו נתבע בהליך עיקרי להגיש תביעה שכנגד, ועליו להגיש תביעה נפרדת ועצמאית, תוך הפניה לרע"א (מחוזי חי') 15818-01-09 דאמוני נ' מ.צ.מ מכונות וציוד לאפיה ולמזון בע"מ, כב' השופט עמית (15.5.1998). ממילא גם על פי דין, צירוף תובע שכנגד אשר אינו נתבע בהליך העיקרי יעשה רק אם צירופו חיוני ודרוש להכרעה שלמה בפלוגתאות שבמחלוקות ואין בו כדי לסרבל את ההליך; ותנאי זה, כאמור, אינו מתקיים כאן.
לשלמות התמונה אציין, כי לאחר שהוגשה עמדת מכבי הוריתי על הגשת תגובה לתשובה "לרבות לסוגיית הסמכות העניינית כאמור בסעיף 12 לעמדתה…" (החלטה מיום 22.8.2022). התובעים שכנגד הגישו עמדתם ובה בחרו שלא להתייחס לסוגיית הסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה שכנגד. לא הוגשו עמדות מטעם צדדים נוספים להליך.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בקפידה בכתב הטענות ובחנתי את עמדות הצדדים והדין הרלוונטי, סבורני כי יש לפצל את הדיון בתביעה שכנגד בה עסקינן. הכל כמפורט להלן.
מקובלת עליי טענת מכבי, כי עניינה של התביעה שכנגד חורג באופן משמעותי ומובהק מהמחלוקות העולות מכתבי הטענות בתביעה העיקרית (ובתביעות שכנגד האחרות), באופן שניהולה במסגרת התיק שבכותרת הוא בבחינת סרבול משמעותי ויגזול זמן שיפוטי מיותר; כשמנגד, לבירור בצוותא חדא אין בנסיבות העניין כל יתרון משמעותי, אם בכלל, בהעדר זהות הצדדים ובשים לב לשוני בעילות התביעה כמו גם בעובדות ובטענות המשפטיות הנדרשות לבירור ולהכרעה לצורך הסעדים המבוקשים בכל אחת מהן (כעולה מהעיון בכתבי הטענות וכמפורט לעיל). גם אם תימצאנה מספר סוגיות עובדתיות או משפטיות משותפות – ויודגש כי התובעים שכנגד לא הצביעו על עניינים ספציפיים כאמור והסתפקו בטענה כללית וסתמית כי מדובר באותו פרוייקט או רקע עובדתי – היתרון או החיסכון האפשרי בניהול משותף של התביעות בטל בשישים וסבורני, כי שכרו יצא בהפסדו. על כן, בנסיבות העניין, מן הראוי להפריד את הדיון בתביעות ואין לאפשר ניהולן בצוותא.
אין מחלוקת אשר לסמכותו של בית המשפט להורות על פיצול התביעה שכנגד מן התביעה העיקרית, גם לאחר כניסתן לתוקף של התקנות החדשות. "תקנה 21(ג) לתקנות קובעת כי בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה. ניסוח זה דומה לניסוחה של תקנה 53 לתקנות הקודמות, שעסקה בתביעה שכנגד, אך אפשר למצוא הבדל אחר, שאינו נחזה כמהותי. תקנה 53(ב) לתקנות הקודמות קבעה כי תביעה שכנגד תתברר במסגרת התביעה המקורית, ואולם רשאי בית המשפט או הרשם, ביוזמתו או לבקשת בעל דין, להורות על הפרדת הדיון אם ראה שאין זה מן הראוי לפסוק בתביעה שכנגד במאוחד עם התביעה המקורית. עתה, אין בנמצא ברירת מחדל מעין זו, אלא נקבע כי בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד. מנוסח תקנה 21 לתקנות עולה שיקול דעת רחב של בית המשפט אשר לשאלה אם לשמוע את התביעה שכנגד עם התביעה העיקרית. אחד המקרים העיקריים שבהם ראוי לשקול את הפרדת הדיון בתביעה העיקרית מהדיון בתביעה שכנגד הוא כאשר יגרום האיחוד לסרבול ההליכים ולעיכוב בירור התביעה העיקרית יתר על המידה" (יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש מהדורה שניה (2020), 191-192. ההדגשה בקו היא שלי – י'ב').
שיקול זה של מניעת סרבול ההליך העיקרי יתר על המידה הוא, אפוא, שיקול מרכזי בהפעלת שיקול הדעת, הן לפי התקנות החדשות והן לפי התקנות הקודמות (ראו למשל רע"א 210/00 שלומוביץ ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נד(7) (2000) שם נקבע לאורן של התקנות הקודמות כי "אחד המקרים שבהם ראוי להפריד את הדיון בתביעה שכנגד מהדיון בתביעה העיקרית הוא כאשר יגרום האיחוד לסרבול ההליכים ולעיכוב בירור התביעה העיקרית יתר על המידה"). בהקשר זה ראוי להזכיר גם את חובתו של בית המשפט, שעוגנה בפרק א' לתקנות החדשות, להביא בחשבון שיקוליו גם את כלל ציבור המתדיינים ולאזן בין אינטרס הציבור לאינטרס בעלי הדין. כך, בתקנה 5 לתקנות נקבע כי "בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, 'אינטרס ציבורי' – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי"; ובתקנה 3(א) נקבע, כי "בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את הנהלותו של הליך ראוי והוגן".
נקבע עוד כי צירוף של נתבעים נוספים פרט לתובע המקורי (הנתבע שכנגד) לתביעה שכנגד, באופן שעלול להכביד על בירור התביעה המקורית, עשוי להצדיק הפרדת דיון בתביעות (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 154, 356 (2021); ע"א 639/89 עיזבון המנוח צבי דגני ז"ל נ' חן, פ"ד מד(4) 744 (1990)). מנגד, העובדה שהפרדת הדיון תגרום כפילות מסויימת בהבאת הראיות אינה שוללת את סמכות בית המשפט להורות על הפרדה (רוזן צבי, שם).
ביישום הדין לענייננו על רקע כל המתואר לעיל ובאיזון בין השיקולים הרלוונטיים, ניכר על פניו כי דיון בתביעה שכנגד השלישית ביחד עם התביעה המקורית יסרבל את ההליכים ויעכב את בירורה (כמו גם את בירור התביעה שכנגד שבנדון) באופן משמעותי; וסבורני, כי יש להורות על הפרדת הדיון בתביעות. להלן אפרט נוספות בעניין ואבאר טעמיי.
התביעה שכנגד הוגשה על ידי שלושה נתבעים בתביעה העיקרית ועל ידי תובעת נוספת שאינה נתבעת בהליך העיקרי (ב.ב.ח.מ.1), כנגד 5 נתבעים שכנגד שאינם צד להליך העיקרי (ועוד 17 "נתבעים פורמליים"). כך מבחינת זהות הצדדים.
לגופן של התביעות, התביעה העיקרית הוגשה ע"י 17 תובעים כנגד 12 נתבעים, על סך של מעל 27 מיליון שקלים ועניינה עילות שונות ובין היתר הועלו שם טענות לליקויי בנייה ואיחור במסירת הדירות והרכוש המשותף, גביית שכר טרחת עו"ד ושכר טרחת יועץ שלא כדין וכן טענות להרמת מסך וחיוב בעלי מניות ונושאי משרה. זאת בעוד שהחלק המרכזי בתביעה שכנגד (גם לשיטתם של התובעים שכנגד, למשל בפסקה 22 לעמדתם) הוא בטענות להשתלטות של הנתבעים שכנגד על שטחים ציבוריים וחניות של התובעים שכנגד ולצד זאת, תביעה לדמי שימוש בגין שימוש בשטחים אלה; ותביעה כספית להשבת דמי השכרת שטחי פרסום ששייכים לפי הטענה לכלל בעלי הזכויות ונטילת הכספים שלא כדין. ויושם אל לב כי לגבי 9 מתוך 15 החניות שלגביהן התבקש סעד של סילוק יד ודמי שימוש – התביעה היא של חברת ב.ב.ח.מ.1, שכאמור, אינה נתבעת כלל בהליך העיקרי. נוסף על כך, הטענה להשתלטות על שטחים ציבוריים והסעד המבוקש לסילוק יד משטחים אלה, מופנים כנגד מכבי, שאינה צד לתביעה העיקרית.
אכן התיק העיקרי מצוי עוד בשלב דיוני מוקדם יחסית, אך אין בשיקול זה כלשעצמו כדי להטות את הכף שלא להפריד בין התביעות או להצדיק דיון מאוחד בהן. העובדה שלעת הזו התיק מצוי בשלב דיוני מוקדם וטרם הושלם שלב הגשת כתבי הטענות אף שהתיק העיקרי נפתח בספטמבר 2021, נעוצה בריבוי הצדדים וכתבי הטענות כמו גם בהגשת שתי תביעות שכנגד בנוסף לתביעה שכנגד השלישית שבנדון. הגשת כתבי הטענות בתביעה שכנגד בה עסקינן טרם הסתיימה גם לעת הזו, לאור ההודעה לצד ג' שהגישה מכבי (ומי יודע אם בהגשת כתב תשובה להודעה לצד ג', יבוא הקץ). אין בכך אלא כדי לחזק ולאשש את המסקנה שהתביעה העיקרית ושתי התביעות שכנגד מורכבות ומרובות צדדים וסוגיות כשלעצמן, ואין כל מקום להכביר צדדים וסוגיות בדיון בתביעה שכנגד, שמעלה שאלות אחרות עובדתיות ומשפטיות ומערבת גם צדדים נוספים. לניהול הליך שכזה תוספת עלויות ניהול גבוהות בהיבטים רבים והיא תגרור ניהול הליך ארוך ומסורבל ותעכב את בירור כל התביעות. הדבר נכון גם מבחינת האינטרס הציבורי הכללי שעליו מופקד בית המשפט והרצון לנהל הליך יעיל שיסתיים בזמן סביר. הדברים יפים שבעתיים מבחינתם של בעלי הדין החדשים שנוספו כנתבעים שכנגד ואינם צד לתיק העיקרי, שאותם מבקשים התובעים שכנגד לכרוך עם ניהול הליך לא-להם (התביעה העיקרית והתביעות שכנגד האחרות). נדמה כי יש ליתן משקל גם לעמדתה של מכבי בעניין זה. ונזכיר כי מכבי אינה צד דרוש או חיוני לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בפלוגתאות שבמחלוקת במסגרת התביעה העיקרית (ואף לא נטען שכך). ממילא גם ככל שבידי מכבי מידע שדרוש לניהול ההליך, הרי שהוא יכול להיות מובא לפני בית המשפט לפי הצורך גם ללא צירופה כצד.
לאור כל האמור אני מורה על פיצול התביעה שכנגד השלישית כהגדרתה לעיל לתביעה נפרדת.
נוכח החלטתי לפיה תפוצל התביעה שכנגד ותדון כתביעה נפרדת, אין משמעות לשאלה אם התובעת שכנגד 4 (שאינה נתבעת בתיק העיקרי) רשאית כלל להגיש תביעה שכנגד, והתייתר הצורך לדון בה.
אעיר עם זאת, כי על פניו לשון תקנה 21(א) לתקנות – "נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב הגנה …" – מלמדת כי זכות זו קנויה לנתבע בתביעה העיקרית בלבד (וראו גם פסק דינו של כב' הש' עמית ביחס לתקנות הקודמות ברע"א (מחוזי חי') 15818-01-09 דאמוני הנזכר לעיל. לדעה שניתן לצרף תובעים נוספים לתביעה שכנגד בהיתר בית המשפט, ועל פי הכללים הרלוונטים לצירוף צדדים, ראו: ת"א (מחוזי ת"א) 28148-02-11 זואי אינטראקטיב הנזכר לעיל. גם זאת ביחס לתקנות הקודמות).
משפוצלה התביעה מטעמים כאמור, אני מורה מכוח סמכותי לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד-1984, על העברתה לבית המשפט המוסמך לדון בה לאור הסעדים שהתבקשו בה, הוא בית משפט השלום.
סוף דבר
אני מורה על פיצול התביעה שכנגד השלישית לתביעה נפרדת, והעברתה לבתי משפט השלום בתל-אביב.
המזכירות תפתח תיק חדש אליו יועברו תביעה זו וכתבי ההגנה הרלוונטיים לה כמו גם ההודעה לצד ג' שהגישה מכבי במסגרת התביעה שכנגד השלישית.
המזכירות תעביר את התיק לנשיא בתי משפט השלום בתל אביב.
המזכירות תדוור לצדדים
ניתנה היום, כ"ד כסלו תשפ"ג, 18 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
