בית משפט לנוער בבית משפט השלום ברחובות
תנ”ז 8054-07-22 מחלקה לשרותים חברתיים – רחובות נ’ XXX ואח’
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופט בן ציון קבלר
מבקשים
מחלקה לשרותים חברתיים – רחובות רשויות מקומיות 10000000134
נגד
משיבים
פלוני ואלמונית
בעניין שלושת הקטינים
החלטה
בפני בקשה להארכת צווי נזקקות והוצאה מהבית אשר ניתנו בעניינם של הקטינים במסגרת צו חירום.
עניינם של הקטינים הובא בפני לראשונה ביום 16.6.22 עת נעצרו המשיבים בחשדות למעורבות בעבירות סמים.
המשיבים, אשר היו מוכרים לאגף הרווחה מחודש מאי 2021 בעקבות דיווחים שונים אודות תפקוד הורי לקוי, חשד לשימוש בסמים, סחר בסמים ואורח חיים חריג, נעצרו ביום 12.6.22, שעה שהמשיבה הגיע לנקודת מפגש, בה לפי החשד, אמורה הייתה למכור סמים, וזאת יחד עם הקטינה, וכאשר באותה עת נמצאו שני הקטינים הנוספים בבית, ללא השגחה.
עם מעצרם של המשיבים במועד המתואר, ומשום שהקטינים נשארו ללא אחראי, הוצא צו חירום על ידי רשות הרווחה והקטינים הועברו לבית הסבים (מצד האם) ומאז שוהים שם.
ביום 16.6.22 ניתנה על ידי החלטה על פיה אושרו אמצעי החירום אשר ננקטו על ידי שירותי הרווחה והקטינים הושמו בבית הסבים עד למועד הדיון .
ביום 20.6.22 התקיים דיון בבקשת הביניים, ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, הורתי על הארכת הצו ב-30 ימים נוספים.
ביום 5.7.22, הוגשה בקשה להארכת הצווים, אשר המשכה עומד כעת בפני.
ביום 14.7.22 התקיים בפני דיון בבקשה. בשלב זה שוחררו המשיבים בתנאים מגבילים.
במעמד הדיון הבהירה עו”ס לחוק נוער כי מקור הבקשה לנזקקות והוצאה מהבית מקורה במעצרם של המשיבים, וכי אלמלא נסיבה זו – לא הייתה מוגשת בקשה כאמור וזאת למרות הידיעה בדבר התנהלות המשיבים.
בסופו של הדיון הוכרזו הקטינים כ”קטינים נזקקים” תוך שהבהרתי כי הנזקקות נובעת מהסיטואציה אליה נקלעה המשפחה, בה, בשל התנאים המגבילים בו נמצאו המשיבים – לא ניתן היה לוודא טיפול נאות בקטינים.
עוד קבעתי כי נוכח המצב הנוכחי אשר שרר באותו מועד, יוצאו הקטינים מחזקת הוריהם ויעברו לידי הסבים וישהו שם עד ליום 7.8.22, יעברו אבחון פסיכו דיאגנוסטי ויתקיימו מפגשים בין הקטינים למשיבים.
כעת עומדת בפני בקשה להארכת הצווים כאמור לעיל.
לאחר שעיינתי בכלל המסמכים אשר הובאו בפני, סבורני כי דין הבקשה להידחות.
כידוע הוצאת קטינים מידי הוריהם הביולוגיים צריך שתעשה אך ורק כמוצא אחרון – בבחינת כלו כל הקיצין. כפי שנאמר בבע”מ 8721/13 פלונית נ’ מחלקה לשירותים חברתיים – קריית חיים וקריית שמואל (נבו 12.01.2014): “אכן, למותר לציין כי הוצאת קטין ממשמורת הוריו, היא צעד קיצוני הננקט על-ידי הרשויות מקום בו אין דרך אחרת להבטיח את טובת הקטין (רע”א 3009/02 פלונית נ’ פלוני, פ”ד נו (4) 872 (2002)), וכי “ככלל מקומו של קטין עם הוריו-מולידיו, אליהם קשור הוא בקשר הדם שלא ניתן לנתקו, ואשר ביכולתם ליתן לו תחושת שייכות שהיא חיונית לרגש הביטחון הקיומי ולהתפתחותו כאדם” (דנ”א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ’ פלונית [פורסם בנבו] (2011) מפי השופטת ארבל)”
הנה כי כן כאמור, הוצאת קטין ממשמורת הוריו צריכה להיעשות במשורה ורק כאשר לא ניתן בשום אופן להשאיר את הקטין אצל הוריו על אף עזרה וסיוע מטעם גורמי הרווחה.
דברים אלו חוזקו נקבעו בערעור בו השיב בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופט שילה) קטינה שהוצאה מרשות אימה אל חיקה, ראה ענ”א 2381-05-21 (פורסם בנבו).
אדגיש כי רשויות הרווחה פעלו ללא דופי עת הוציאו הקטינים בצווי חירום ואין אלא להוקיר תגובתם ובאותה נשימה להוקיר את נכונותם המיידית של הורי המשיבה לקלוט את הקטינים לביתם ללא סייג ובאהבה אין קץ.
סוד גלוי הוא כי מחלוקת ניטשת בין המשיבים לבין הורי המשיבה – שמא מעז יצא מתוק וניתן יהא לסלול שביל חדש של אמון ושיתוף פעולה בין הצדדים שהלכה למעשה אינם צדדים שכן נמצאים הם באותו המתרס של דאגה ואהבה לקטינים ומשוכנע כי גם באחד לשני.
אין מחלוקת כי הקטינים מקבלים יחס נהדר מחבק וחם מהורי המשיבה (הסבים). הקטינים מביעים שוב ושוב את געגועיהם העזים להוריהם ולביתם – הדברים עולים מן המפגשים הנערכים, להם נתתי הרחבה (ולפי העדכונים נערכו אלו בצורה סדורה וראויה).
עם זאת ברור כי לולא מעצרם של המשיבים לא היינו מתגלגלים להליך שבפנינו. מששוחררו המשיבים אל ביתם (כחלופת מעצר) ומשיש בידם שעות התאווררות הרי שהוסר המחסום מהשבת הקטינים אל חיק המשיבים האוהבים (וגם על אהבה זו אין חולק).
עוד אציין כי חזקת חפות אינו מטבע לשון חסר נפקות – כל עוד לא הורשע אדם, אין להתייחס אליו כמורשע בדין ואין להטיל עליו לשלם מחירים כבדים שיתכן כי אין להם בסיס בסופו של יום.
אין אני מבקש “להשיג גבול” אל תחום הפלילי והנדרש לצורך קיומן של ראיות לכאורה, הרף ידוע ברור אלא שגם שם הציווי לחלופת מעצר בא על מנת לצמצם פגיעות על רקע “לכאורי” שיכול וישתנה בעתיד. שלילת חירות כמו שלילת הורות הן סנקציות חריפות שיש לנקוט בהן במשורה ובמידתיות והלימה.
האמור כי יש להשיב הקטינים להוריהם אלא שהמצב כעת שונה ואין כוונתי לכתב האישום – הקטינים הוכרזו כנזקקים ומכאן שעינם של רשויות הרווחה פקוחה וידם שלוחה למתן עזרה סעד תיקון ודיווח.
לא התעלמתי מהדיווחים והמסירות של אפוט’ לדין אשר מילאה תפקידה באופן ראוי לשבח. עם זאת- בחרתי להתבסס על העובדות שהונחו (גם על ידה) בפני ולאו דווקא על המסקנות.
עו”ס לחוק נוער המסורה ביקשה כי הצו יוארך עד לגמר עריכת הערכות ומבדקים – אין סתירה בין בקשה זו לבין עצם השבת הקטינים למשיבים עימם חיו עד לפני חודשיים.
כפי שהדגיש ב”כ המשיבה – האבחונים יערכו עד תום. המשיבים ישתפו פעולה באופן מלא ומופתי – כך אני מורה – עם רשויות הרווחה ובפרט עו”ס לחוק נוער.
אשר על כל האמור, הקטינים יועברו חזרה אל המשיבים עד ליום 12/08/2022.
עו”ס לחוק נוער תעביר תכנית לעניין צו פיקוח בקהילה כפי הבנתה וזאת תוך 30 ימים.
מוצא לנכון (שוב) להודות לסבים היקרים על פועלם ומבקש (שוב) לאחל למשפחה המורחבת למצוא נתיב של הבנות בינהם.
מזכירות תעביר ההחלטה בדחיפות
ניתנה היום, י”ב אב תשפ”ב, 09 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
