בפני
כבוד השופט ניר זיתוני
תובעת/נתבעת/האישה
האישה
ע"י ב"כ עוה"ד טלי רונן
נגד
נתבע/תובע/האיש
האיש
ע"י ב"כ עוה"ד יוסף אברג'ל
פסק דין
לפני תביעת האישה לאישור פסק בוררות שניתן ביום 5.9.22 ע"י בית דין צדק בני ברק מיסודו של מרן רבי נסים קרליץ זצ"ל ( תמ"ש 52158-09-22 ) ותביעת האיש לביטול פסק הבוררות ( תמ"ש 51263-10-22 ) .
הצדדים , יהודים חרדים , נישאו כדמו"י בשנות ה 90 . לצדדים ארבעה ילדים , מהם שלושה בגירים וקטינה אחת. ביום 29.4.22 הגישה האישה בקשה לצו הגנה נגד האיש ונגד בנם א' , בטענה כי הותקפה ע"י א' וחולצה ע"י המשטרה . ביום 4.5.22 הגיש האיש תגובה לבקשה לצו הגנה במסגרתה ציין כי לפני ארבעה חודשים החלו הצדדים הליך גירושין בבד"צ קרליץ בבני ברק בהסכמתם . ביום 9.5.22 התקיים דיון בבקשה לצו הגנה במסגרתו הוסכם כי האיש יוכל לחזור לבית תוך התחייבות לא לקלל ולא להטריד . ביום 25.7.22 הגישה האישה בקשה נוספת לצו הגנה נגד א' . האישה סיפרה כי יצאה מהבית לדירה שכורה באך א' הגיע לדירתה , דפק בחוזקה על הדלת וקילל . ניתן צו במעמד צד אחד , אשר בוטל לאחר שהצדדים לא הגיעו לדיון במעמד שני הצדדים . ביום 10.8.22 פתח האיש תיק י"ס . ביום 18.9.22 נסגר תיק י"ס לאחר שהצדדים התייצבו למפגש ראשון וחתמו של טופס ט' 3 .
ביום 22.9.22 הגישה האישה לבית המשפט המחוזי בחיפה תבעה לאישור פסק הבוררות של בד"צ קרליץ מיום 5.9.22 . הבוררים קבעו כי הצדדים יתגרשו לאלתר והאיש ישלם את הכתובה בסך 55,555 ₪. בהסכמת הצדדים נקבע כי האיש יפגוש את הקטינה בימים א' וג' בשעות 18:30 עד 21:00 . נקבע כי יש הצדקה להרחבת זמני השהות אך הדבר מחייב מעורבות לשכת הרווחה , המוסמכת לקבוע זמני שהות . עוד נקבע כי האיש ישלם לאישה בגין מזונות הקטינה 1,800 ₪ ודמי שימוש ע"ס 1,700 ₪ החל מיום 15.5.22 . עוד נקבע כי יתרת החוב של האיש לאישה עומדת ע"ס 5,423 ₪ . האיש יוכל לקזז 1,500 ₪ לחודש אם ימשיך לשלם לבדו את החוב למס הכנסה . תביעות בגין החשבון המשותף ידונו רק לאחר פרעון החובות או עריכת הסדר עם הבנק .
ביום 20.10.22 הוגשה תגובת האיש לבקשה לביטול פסק הבוררות . האיש טען לסתירות וטעויות בפסק הבוררות והודיע על כוונתו לעתור לביטולו . ביום 30.10.22 הוגשה תביעת האיש לביטול פסק הבוררות . נטען לעילת ביטול לפי ס' 24(3) לחוק הבוררות . נטען כי בית הדין חרג מסמכותו כאשר לא הסביר לצדדים שיכריע בכל המחלוקות בטרם עשה כן . עוד נטען לעילות ביטול לפי ס' 24(4) לחוק הבוררות שכן לא ניתנה לאיש זכות טיעון לגבי חלוקת החובות . עוד נטען לעילות ביטול לפי ס' 24(9) וס' 24(10) שכן ישנה סתירה בין הוראת סעיף יא' של הפסק לבין הוראת סעיף טז' של הפסק בנוגע לחובות . לכן , תוכן הפסק פוגע בתקנת הציבור ומקים עילה לביטול פסק דין סופי .
ביום 17.11.22 הורתה כב' הנשיאה חיות על העברת הדיון מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי בנצרת , שכן האישה החלה לעבוד כ. ביום 24.11.22 קבע כב' השופט טאהא כי יתקיים דיון בתביעה לבטול פסק בוררות ביום 29.1.23 למשך שעה . עוד נקבע כי תגובה לתביעה לביטול תוגש עד 15.1.23 .
ביום 29.12.22 הגיש האיש לבית משפט זה תביעה רכושית במסגרתה ביקש למנות אקטואר ולבצע חלוקה לא שיוויונית לטובתו .
ביום 5.1.23 הגיש האיש תבעה לאכיפת הסכם מכר עם רוכש של בית הצדדים ותביעה להורות משותפת .
ביום 16.1.23 הוגשה תגובת האישה לתביעת האיש לביטול פסק הבוררות . לא מתקיימת אף עילה לביטול הפסק . האיש בחר את מוסד הבוררות . התקיימו 7 דיוני בוררות . לכל אורך הדרך ציינה האישה כי ברצונה להתגרש . האיש עצמו דיבר במהלך הבוררות על גירושין בשלום . כל הנושאים הכרוכים בגירושין נדונו לגופם ובהרחבה . בד"צ לא הכריע לגבי כל החובות כי האיש לא המציא את כל המסמכים הנדרשים לשם כך . אין סתירה בפסק שכן סעיף יא עוסק בחובות שוטפים עד הפירוד וסעיף טז עוסק בחובות בחשבון המשותף .
ביום 29.1.23 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בנצרת בו הוסכם כי התיקים יועברו לבית המשפט לעניני משפחה במחוז חיפה בשל חוסר סמכות עניינית . ביום 2.2.23 נותבו התיקים לטיפולי ונקבע דיון בתביעות ליום 16.3.23 .
ביום 22.2.23 דחיתי את בקשת האיש לקביעת דיון דחוף במכר הדירה אך הוריתי על קידום מכר הדירה ע"י מינוי שמאי. באותו יום הוזמן תסקיר ונקבע דיון בכל התיקים האחרים ליום 28.11.23 בשעה 11:00 .
ביום 16.3.23 התקיים דיון בתביעות אליו לא התייצב האיש , אשר הציג אישור מחלה . ב"כ האישה הציגה החלטות מהן עולה כי ביום 15.3.23 לא התייצב באיש לסידור גט בבד"ר וחוייב בהוצאות לטובת האישה , לאחר שנקבע כי האישור שהציג אינו תקף למוסדות משפטיים . עוד הוצג פרוטוקול דיון בבית משפט השלום ממנו עולה כי האיש התייצב לדיון ביום 14.3.23 . במסגרת הדיון הסכים ב"כ האיש לאישור פסק הבוררות בכפוף לכך שהצדדים יגיעו להסכמות לגבי המשך ההליכים . משלא הושגו הסכמות , נדרשתי לכתיבת פסק דין .
הדין
המשפט הישראלי מייחס חשיבות רבה למוסד הבוררות כמערכת חלופית להכרעה בסכסוכים. הביקורת השיפוטית על פסק בוררות מבקשת לאזן בין מתן עצמאות לצדדים ולבורר שבחרו לעצב את מסגרת הדיון וההכרעה לבין הרצון לשמור על תקינות וטוהר הליך הבוררות , ככל הליך שיפוטי . ההתערבות בפסק הבוררות מוגבלת לאחת מעשר עילות ההתערבותהמנויות בס' 24 לחוק הבוררות . את עילות ההתערבות יש לפרש באופן דווקני ומצמצם מתוך רצון לתת תוקף לפסק הבוררות . ס' 26 לחוק הבוררות מאפשר לבית המשפט לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות אף אם התקיימה אחת מעילות הביטול , אם סבר כי לא נגרם עיוות דין . עוד נקבע באותו סעיף כי בית המשפט לא יבטל את הפסק כולו אם ניתן לבטלו בחלקו , להשלימו , לתקנו או להחזירו לבורר .
השוו – ת"ב 70415-10-18 , פסק דין מיום 12.10.20 .
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי בשטר הבירורין , בפרוטוקולי הדיון בבוררות , בפסק הבוררות ובהחלטות שניתנו לאחר הפסק , אני קובע כי דין התביעה לאישור פסק הבוררות להתקבל ודין התביעה ביטול פסק הבוררות להידחות תוך חיוב בהוצאות , מהטעמים שיפורטו להלן .
חריגה מסמכות
הטענה הראשונה הינה כי התקיימה עילת ביטול לפי סעיף 24(3) לחוק הבוררות שכן בית הדין חרג מסמכותו כאשר כבר בדיון הראשון המליץ על פירוק התא המשפחתי . נטען כי הסכמת הצדדים לגשת לבית הדין היתה מבוססת על חתירה לשלום בית , אך האישה ניצלה את המעמד כדי לחתור לגירושין . ב"כ האיש ער לכך שטענה זו אינה מתיישבת עם נוסח שטר הבירורין ולכן טוען כי חתימת הצדדים על השטר אינה מספיקה והיה מקום שבית הדין יתן לצדדים הסבר לגבי גדרי ההליך . עוד נטען כי הפרוטוקולים מלמדים כי שני הצדדים לא הבינו את סדר הדברים ואת גדרי ההליך .
שטר בירורין עליו חתמו הצדדים בכ"ג שבט תשפ"ב ( 25.1.22 ) מלמד כי אין יסוד לטענות האיש בענין חריגה מסמכות . במסגרת שטר הבירורין , שהוא למעשה הסכם הבוררות , אישרו הצדדים כי הם מסמיכים את שלושת הבוררים לדון ולהכריע בכל הסכסוכים שיש ביניהם בענין גירושין – שלום בית ובכל סכסוך הנובע או הקשור לענין , לרבות נושאים חדשים ככל שיעלו במהלך הבוררות . למעשה אין צורך לקרוא את כל הנוסח הסטנדרטי של הסכם הבוררות ודי בקריאת שלושת המילים שהוספו בכתב יד לגבי נושא הבוררות , כדי להגיע למסקנה לפיה האיש ידע היטב כי תוצאה אפשרית של הליך הבוררותהיא גירושין והוראות נלוות בענין חלוקת רכוש , מזונות וזמני שהות , כפי שארע בפועל . שטר בירורין צורף כנספח א' של בקשת האישה לאישור פסק הבוררות .
כדי להסיר כל ספק בענין זה אפנה לפתיח של פרוטוקול הדיון הראשון מיום 24.1.22 , אשר נערך יום אחד לפני החתימה על הסכם הבוררות ( נספח ט' 1 לבקשת האיש לביטול פסק הבוררות ) .
הרב פלס : על מה הנושא ? גירושין או שלום בית ?
האשה : גירושין .
האיש : שלום בית .
הרב פלס : נכתוב את שניהם . ( ע' 1 ש' 12 עד 15 ) .
בדיון הבוררות השני האיש כבר נותן ביטוי מפורש להבנתו כי האישה נחושה להתגרש והוא מבטא השלמה עם רצון זה ( נספח ט' 2 לבקשה האיש לביטול הפסק , ע' 1 , ש' 12-13 , 29 עד 30 ) .
עיון בשבעת הפרוטוקולים של הבוררות שהתקיימו מיום 24.1.22 עד 8.8.22 מלמד כי שני הצדדים ידעו היטב מהות ההליך .
על כן , אני דוחה את הטענה לחריגה מסמכות .
אי מתן זכות טיעון
עיון בבקשה לביטול פסק הבוררות מלמד כי האיש העלה טענות קונקרטיות בענין אי מתן זכות טיעון בנושא החובות והכתובה ( ס' 28 עד 33 ) . די בעיון בפרוטוקולים שצורפו לבקשה לביטול כדי להגיע למסקנה כי לטענות אלה אין כל יסוד .
כבר בדיון הבוררות הראשון שהתמקד בנושא שלום בית או גירושין , הועלה נושא החובות ע"י שני הצדדים . האישה ציינה במענה לשאלה לגבי מכירת הבית כי רוצים להחזיר חובות וישאר כסף לקנות משהו קטן ( ע' 11 , ש' 312 עד 313 ) . האיש ציין באותו נושא כי הצדדים בחובות של כ 400 אש"ח ולכן רוצים למכור את הבית ( ע' 12 , ש' 338 ) . בפתח הדיון השני מסר האיש פירוט ראשוני של החובות ( ע' 2 ש' 36 עד 37 ) . הבורר כב' הרב נדל נתן פירוט לגבי מסמכים נדרשים והצורך במינוי מומחה ככל שהצדדים לא מסתדרים ביניהם ( ע' 3 ש' 79 ) . בהמשך הבהיר הרב נדל את הצורך לקבל פירוט מדויק של מקור החובות ומצב העסק ( ע' 7 ש' 207 ). נושא החובות עלה שוב בדיון מיום 9.5.22 . הרב נדל הבהיר לאיש אלו מסמכים עליו להציג והאיש הבטיח לעשות כן ( ע' 2 ש' 58 עד ע' 3 ש' 75 ) . הצורך בפירוט חובות שב ועלה בשיחה נפרדת של הבוררים עם האיש ( ע' 72 ש' 202 ) . בדיון מיום 20.6.22 הלינו הבוררים על מסמכים חסרים בנוגע לחובות , האיש הודה בכך שלא המציא כל המסמכים הנדרשים וניסה לגלגל האחריות לכך על האישה ( ע' 4 ש' 183 עד ע' 5 ש' 234 ) . עיון בפרוט' הבוררות מיום 11.7.22 מלמד כי האיש לא קיים התחייבותו להמציא מסמכים בנוגע לחובות והשיב לחלק מהשאלות כי אינו יודע . המשך דיון בנושא החובות התקיים ביום 1.8.22 , כאשר גם אז התברר שהאיש לא המציא מלוא המסמכים הנדרשים ( ע' 3 ש' 71 עד ע' 5 ש' 139 ) . נושא החובות עלה גם בדיון האחרון מיום 8.8.22 ( ע' 1 עד 2 ) . בגמר הדיון הבהירו הבוררים כי תשלח החלטה בדואר . מן המקובץ עולה כי אין יסוד לטענת האיש לפיה לא ניתנה זכות טיעון בנושא החובות . עלה כי ניתנה זכות טיעון כדבעי , אך זו לא נוצלה במלואה שכן האיש לא הביא את כל המסמכים הנדרשים ולא ידע לענות על חלק מהשאלות .
גם בנושא הכתובה ניתנה זכות טיעון מלאה לשני הצדדים . הדיון הראשון עסק ברובו בנושא עילות הגירושין , כאשר לקראת סופו הבוררים מציעים לאיש להסכים לרצון האישה להתגרש בדרכי שלום ( ע' 10 , ש' 268 עד 269 ) . בדיון מיום 31.1.22 נדון נושא הכתובה במפורש . האישה ציינה את סכום הכתובה . אחד הבוררים ציין כי בבסיס ישנו חיוב כתובה אך העניין מורכב ( ע' 8 ש' 225 עד 231 ) . נושא הכתובה שב ועלה באופן מפורש בדיון האחרון מיום 8.8.22 ( ע' 2 ש' 60 עד ע' 5 ש' 128 ) . לקראת סוף הדיון נשאל האיש האם יש לו עוד משהו לענות על תביעת הכתובה והשיב "אישה בוגדת לא מגיע לה כתובה " .
נוכח האמור , אני דוחה את הטענה לאי מתן זכות טיעון .
פסק שתוכנו מנוגד לתקנת הציבור . עילה לביטול פסק דין סופי .
האיש טען במשותף לגבי שתי העילות ולכן גם הדיון יתקיים במשותף . הטענה המרכזית של האיש הינה לסתירה פנימית בין סעיף יא' לסעיף טז' . כפתיח לדיון אביא שני הסעיפים במלואם : יא. לאור הסכמת הצדדים שמכלול החובות שחלו על הצדדים עד למועד הפירוד , יחולו על שני הצדדים בשווה , חוב האישה לבעל בגין תשלומים ששילם למס הכנסה עד לתאריך 30.8.22 וכן עבור תשלומי חשבונות ומים בגין תקופת המגורים המשותפים , עומד על סך של 6,827 ₪ .
טז. תביעות בגין החשבון המשותף ידונו רק לאחר פרעון החובות , ו/או לאחר הגעת הצדדים להסכם עם הבנק לפרעון החובות .
האיש טוען כי מדובר בהוראות סותרות עם השלכות שליליות ולא הגיוניות על הסכסוך ( ס' 30 של הבקשה לביטול ) . נטען כי מהאמור בסעיף יא עולה כי כלל החובות המשותפים יחולקו שווה בשווה ואילו סעיף טז מותיר המשך התדיינות בנושא חובות בחשבון המשותף .
האישה טוענת כי אין כל סתירה שכן סעיף יא' עוסק בחובות שוטפים ואילו סעיף טז עוסק בחוב בחשבון המשותף , לגביו יש לאישה טענות שיש לבררן בהמשך בנוגע לאופן היווצרות החוב . האיש פנה לבוררים בנושא במייל מיום 18.9.22 ( נספח ג' לבקשה לביטול ) . מדובר במייל שנכתב לאחר שהאיש התייעץ עם טוען רבני ועו"ד . הטענה של האיש במכתב לא היתה לגבי סתירה בין ס' יא לס' טז' , אלא כי חישובי החובות אינם נכונים ( ש' 11 ) . על כך ניתן מענה במכתב החתום ע"י מזכיר בית הדין מיום 3.10.22 ( נספח ד' לבקשה לביטול ) . עיון בטבלה מלמד כי ס' יא' עוסק בחיובים שוטפים ( חשמל , מים , מס הכנסה , מזונות , שכירות ) בדיוק כפי שטענה האישה , ולכן אין סתירה בין הסעיפים .
על כן , אני דוחה את הטענה שפסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור וקיימת עילה לביטול פסק דין סופי .
סיכום
אשר על כן , אני דוחה את תביעת האיש לביטול פסק הבוררות מיום 5.9.22 ומקבל את תביעת האישה לאישור פסק הבוררות מיום 5.9.22.
לאור תוצאת פסק הדין ונימוקיו , אני מחייב את האיש לשלם לאישה הוצאות משפט בסך של 5,850 ₪ .
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים שבכותרת .
ההחלטה המקורית ניתנה ביום 17.3.23 .
החלטה המתירה לפרסום את פסק הדין לאחר השמטת כל פרט מזהה ניתנה ביום 19.3.23 .
ניתן היום, ד' ניסן תשפ"ג, 26 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
