בעניין:
המאשימה:
מדינת ישראל
נגד
הנאשם:
מוחמד אבו סריחאן (עציר)
<#1#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה, עו"ד אורלי פיתוסי
הנאשם ובא-כוחו, עו"ד מוטי אזולאי
<#3#>
גזר דין
הערה – בית המשפט קרא את עיקרי גזר הדין באזני הצדדים.
כללי
1. בטרם שמיעת הראיות בתיק הגיעו הצדדים להסדר דיוני במסגרתו כתב האישום שהוגש נגד הנאשם תוקן והנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שאלה הם עיקריהן:
בתאריך 23.02.22 בסמוך לשעה 15:30 החל ירי מאסיבי ברחבי תל שבע וכוחות משטרה הוזעקו למקום. בסמוך לשעה 15:45 הנאשם הגיע למקום מסוים בתל שבע, עטה מסכה על פניו וכפפות על ידיו וקיבל מאחרים רובה סער M16 טעון במחסנית עם תחמושת תואמת, וארגז תחמושת ובו 124 כדורים בקוטר 5.56 מ"מ (להלן: "הנשק" ו"ארגז התחמושת"). הנאשם צעד ברחובות תל שבע כשהוא נושא את הנשק וארגז התחמושת, ובשלב מסוים שוטרים שביצעו סריקות בסמוך, הבחינו בו. אחד השוטרים החל במרדף רגלי אחר הנאשם, והשוטר הנוסף התקדם לעבר הנאשם עם ניידת משטרתית. באותה העת, עמדה באזור קבוצה של ארבעה עוברי אורח ורכב מסוג "ניסן" חנה במקום. הנאשם הבחין בשוטרים, הפיל מידיו את ארגז התחמושת והחל לברוח כשהוא נושא בידו את הנשק, ובמהלך הריצה, הסתובב וירה מהנשק צרור יריות לעבר השוטר שרדף אחריו רגלית ולעבר הניידת והמשיך בבריחתו. השוטר שרדף רגלית אחרי הנאשם שלף את נשקו והתקדם לעברו, והנאשם הסתובב פעם נוספת וירה צרור נוסף לעבר השוטר והניידת. כתוצאה מהירי של הנאשם, רכב הניסן נפגע בגלגל הקדמי ימני ובפגוש הימני, ושווי הנזק הוערך בכ- 3000 ₪. הנאשם המשיך בבריחתו ובשלב מסוים השוטרים איבדו קשר עין עמו. במהלך בריחתו, השליך הנאשם את הנשק עם המחסנית ובה 15 כדורים בקוטר 5.56 מ"מ בשטח אחד הבתים, ולאחר מכן המשיך בבריחתו, הגיע לביתו, החליף את הבגדים שלבש וברח מהמקום.
2. על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כאמור, הוא הורשע בעבירות בנשק (נשיאה והובלה), לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא בחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"); חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) בחוק העונשין; וחבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה' בחוק העונשין.
3. הנאשם יליד שנת 2002, ובנסיבות חובה לקבל עליו תסקיר של שירות המבחן.
תסקיר שירות המבחן
4. בתסקיר שירות המבחן על הנאשם צוין שהוא בן 21. רווק. סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות. עבד לתקופות קצרות. לחובתו הרשעה משנת 2021 בגין עבירות רכוש, והוא נידון בבית משפט לנוער למאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה. בעבר דווח על אלימות כלפיו מצד הוריו. תיאר כי בגיל 8 הוצא למספר חודשים לפנימייה ובגיל 16 עבר להתגורר עם סבו וסבתו. אשר לעבירות, הנאשם הודה בביצוען ולקח אחריות מלאה עליהן. תיאר כי ברקע למעשיו סכסוך משפחות, ובאירוע העבירה הוא נענה לבקשת בן משפחה אחר לקבל ולהעביר אליו נשק, וציין שפעל באימפולסיביות, ואת הירי ביצע מתוך פחד ולחץ. שירות המבחן ציין שהנאשם מגלה מודעות לחומרת התנהגותו ותוצאותיה אך מתקשה להתייחס לדפוסיו האלימים. לאחר שקילת גורמי הסיכוי והסיכוי בעניינו, התרשם שירות המבחן שלא ניתן לשלול התנהגות עוברת חוק בעתיד ושיש צורך בטיפול על מנת להפחית מסוכנות. ובסופם של דברים המליץ להטיל על הנאשם ענישה מוחשית ולשלבו בטיפול במהלך המאסר.
טיעוני הצדדים
5. המאשימה עמדה על הערכים החברתיים המוגנים בעבירות המדוברות ועל מידת הפגיעה בהם; על נסיבות ביצוע העבירות; ועל מדיניות הענישה הנוהגת, תוך הפניה לפסיקה. הגישה שני דיסקים המתעדים את האירוע (שאחד מהם מתכלל את כלל הסרטונים הרלוונטים). וטענה שמתחם העונש ההולם נע בין 7 ל- 10 שנות מאסר בפועל. אשר לעונש הראוי לנאשם, צוין שהנאשם הודה במיוחס לו ולקח אחריות על מעשיו. ושלחובתו הרשעה אחת משנת 2021 מבית משפט לנוער בגין עבירות רכוש. המאשימה הפנתה לתסקיר שירות המבחן ולהתרשמות שירות המבחן מהנאשם. עמדה על הצורך בהרתעת הנאשם והציבור. ועתרה להטיל על הנאשם עונש בשליש האמצעי של המתחם שהוצע, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע וקנס כספי משמעותי.
6. ב"כ הנאשם טען שעל אף שהנאשם הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לא נגרמה ממעשיו פגיעה בגוף. טען שמדובר בבחור צעיר, בעל נסיבות חיים מורכבות. הוא חווה את מעצרו כגורם מרתיע ושואף לקיים אורח חיים תקין. הוסיף, שהנאשם לקח אחריות על מעשיו והסביר את הרקע להם. טען שהירי בוצע מתחושות של פחד. ושכיום הוא מודע לחומרת התנהגותו ותוצאותיה. ושירות המבחן התרשם שקיימת נזקקות טיפולית והמליץ לשלב אותו בטיפול בכלא. עמד על נסיבות ביצוע העבירות. ציין שהנאשם עצור מעל לשנה. טען שמתחם העונש ההולם נע בין 24 ל- 60 חודשי מאסר בפועל, ושיש למקם את עונשו של הנאשם באמצע המתחם. וטען שהפסיקה שהגישה המאשימה מחמירה. שמתחמי העונש שהוצגו על ידה נעים בין 3.5 ל- 7 שנות מאסר, ושהעונש המקסימלי שהוטל הוא 6 שנות מאסר, בנסיבות חמורות יותר מענייננו. והפנה לפסיקה.
הנאשם הביע צער על מעשיו.
7. אביו של הנאשם מסר ששירת בצבא ובשל כך לא נתן תשומת לב ראויה לבנו, שגדל אצל הסב. ושיתף שהיה אלים כלפי בנו, ואף נעצר בגין כך ועבר טיפול. סיפר שהוא אינו רוצה שהנאשם יבצע עבירות; שהוא דיווח למשטרה בזמן אמת ושבזכותו הנאשם נעצר. ואמר שהתנהגות הנאשם אינה מקובלת עליו ושמגיע לו עונש מאסר. ביקש להטיל על הנאשם עונש סביר ולאפשר לו לקבל טיפול בכלא.
דיון והכרעה
8. הנאשם הורשע בביצוע שלוש עבירות – נשיאת והובלת נשק, חבלה בכוונה מחמירה, וחבלה במזיד ברכב. כל העבירות בוצעו באותו הקשר, ברצף אחד, באותו מקום ובתוך פרק זמן הנאמד בדקות. בנסיבות אלה יש לראות בכלל העבירות כמהוות אירוע אחד, לקבוע מתחם עונש הולם לאירוע כולו ולגזור עונש כולל לכל העבירות.
9. האירוע התרחש ברחובות הישוב תל שבע וחלקיו העיקריים נקלטו במצלמות אבטחה בישוב. במסגרת טיעוני התביעה לעונש הוגש לבית המשפט, בהסכמת ההגנה, תקליטור ובו סרטון המציג ברצף כרונולוגי את קטעי הסרטונים המתעדים חלקים שונים מהאירוע.
הצפיה בסרטון מאפשרת התרשמות בלתי אמצעית מפרטי ונסיבות האירוע, התורמת לדיוק הערכת אפיונו וטיבו.
צפיתי בסרטון מספר פעמים.
10. קטעי הסרטונים שרוכזו בסרטון צולמו בשעת יום, בתנאי ראות טובים, במרחב המאפשר צילום ברור, ובאיכות טובה. וניתן לראות בהם בבירור את פרטי ההתרחשויות העיקריות בזירות השונות.
בתחילת הסרטון רואים את הנאשם הולך בסמטה ומגיע למקום מסוים ובו מדרכה שלצדה כביש. הנאשם ממתין במקום זמן מה, משתמש בטלפון שלו, מתקרב לשפת הכביש וצופה לעבר הצד הימני של הכביש כמי שממתין להגעת רכב. כעבור זמן קצר, הנאשם הולך הצידה, מוציא מכיס מכנסיו כפפות ומלבישן על כפות ידיו. במקביל, מגיע רכב מימין – מהמקום שקודם לכן הנאשם צפה לעברו – מבצע פניית פרסה ונעצר ליד הנאשם. הנאשם מתקרב לרכב, מוציא כיסוי ראש ופנים ועוטה אותו על ראשו, מקבל מתוך הרכב רובה, מתחיל להתרחק מהמקום ותוך כדי תנועה דורך את הנשק. מיד אחר כך רואים גבר יוצא מהרכב מחזיק ארגז תחמושת והולך אחרי הנאשם. הנאשם מסב את ראשו לאחור, חוזר לעבר אותו גבר, לוקח ממנו את ארגז התחמושת ומתרחק מהמקום בריצה. אחר כך רואים את הנאשם צועד בסמטה נושא את הרובה ואת ארגז התחמושת, ובהמשך רואים אותו רץ ברחוב עם הנשק וארגז התחמושת, כשבאותה עת עומדים ברחבה סמוכה ארבעה ילדים. הנאשם רץ תוך פניה שמאלה לעבר רחוב וכעבור זמן קצר הוא נעצר באחת, פונה לאחור ומתחיל בריצת הימלטות תוך זריקת ארגז התחמושת. במקביל, רואים ניידת משטרתית מגיעה כשלצידה רץ שוטר. השוטר רודף אחרי הנאשם ואז הנאשם מסתובב ויורה לעברו ממרחק קצר, וכעבור מספר שניות הוא שוב יורה לכיוון השוטר, הפעם ממרחק קצת יותר גדול. בהמשך, רואים את הנאשם מטפס על סורג חלון בבית ומשם על מזגן המותקן על קיר הבית ומגיע לגג המבנה. הוא עומד שם זמן מה תוך ביצוע תנועות ידיים. אחר כך רואים את הנאשם בחצר בית, מקבל מאשה מעיל קפוצון בצבע תכלת, לובש אותו על החולצה השחורה שלבש, מחליף מכנסיים, מוריד נעליים, ויוצא. ומיד אחר כך הוא נאסף על ידי רכב המגיע למקום.
להשלמת התמונה יצוין, כי הנאשם הודה שהרובה המדובר הוא רובה סער m-16, וכי ברובה היתה מחסנית ובה כדורים תואמים, ובארגז התחמושת היו כ-124 כדורי 5.56 מ"מ. והודה, שבכל אחת משתי ההזדמנויות הוא ירה לעבר השוטר הרגלי ולעבר הניידת שבה היה שוטר נוסף, צרור יריות. ושמירי זה נפגעו גלגל ופגוש קדמי של רכב שחנה בקרבת מקום. ובנוסף, הודה, שבמהלך מנוסתו מהשוטרים הוא השליך את הרובה ובו מחסנית טעונה, בשטח בית מגורים מסוים.
11. חומרת המעשים זועקת ומשקפת את עומק השבר. הסצנה המתועדת בסרטון, שהתרחשה בישוב תל-שבע בתוככי מדינת ישראל, נראית כלקוחה מרחובות ג'נין או שכם, בהם לית דין ולית דיין ואיש הישר בעיניו יעשה.
12. הסכנות הרבות והחמורות הכרוכות בנשק, הידועות לכל, מצדיקות את ההתייחסות הרצינית והחמורה לעבירות הנשק, המתבטאת בין היתר בקביעת עונשי מאסר חמורים לעבירות אלה. העונש הקבוע לעבירת נשיאת נשק, 10 שנות מאסר, מדבר בעד עצמו.
13. האיסור הקבוע בחוק על נשיאת נשק איננו מבחין בין סוגי הנשק, לא בעצם האיסור ולא בעונש המרבי הקבוע לעבירה. אולם מטבע הדברים מאפייני כלי הנשק רלוונטים לקביעת מידת חומרת העבירה בנסיבותיה.
14. רובה סער הוא כלי נשק קטלני, שמאפייניו – כוח האש שלו, קצב הירי, הטווח האפקטיבי, קיבולת המחסנית, יכולת הכיוון והדיוק, ועוד – הופכים אותו לכלי נשק עוצמתי מסוכן ביותר, שמקומו לא יכירנו בסביבה האזרחית.
15. משטרה אפקטיבית היא תנאי לקיום סדרי חברה תקינים. אמרתו של רבי חנינא סגן הכוהנים "הווי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (מסכת אבות פרק ג משנה ב) שהיתה טובה לזמנה, עומדת במלוא תוקפה ואולי אף ביתר שאת, בימינו. השוטרים הם שלוחי החברה, האמונים בין היתר על אכיפת החוק ושמירת הסדר והביטחון. עבודתם קשה ותובענית ולא אחת מסוכנת ממש. חובת החברה להגן עליהם היא תנאי בסיסי בחוזה הבלתי כתוב שבין החברה לאלה שנשלחים לפעול בשמה ולמענה.
ירי לעבר שוטרים בעת מילוי תפקידם הוא מעשה חמור מאין כמוהו, שרק לעתים רחוקות נתקלים בו בשטחי מדינת ישראל.
16. עבירת החבלה בכוונה מחמירה היא מהעבירות החמורות ביותר בחוק העונשין. העונש הקבוע לצדה, 20 שנות מאסר, הוא העונש החמור ביותר הקבוע לעבירת אלימות שאינה כרוכה בהמתה.
חומרתה המיוחדת נובעת מהשילוב בין הסיכון הגלום במעשה האסור לכוונה הנלווית למעשה.
17. העבירות שהנאשם ביצע פגעו בראש ובראשונה בערך החברתי רם המעלה של קדושת החיים ושמירת הגוף, ובנוסף, פגעו בערכי שמירת שלום הציבור ובטחונו, שמירת הסדר הציבורי, שמירת הרכוש, וההגנה על גורמי אכיפת החוק. ובנסיבות, מידת הפגיעה בערכים המרכזיים מאלה שצוינו הינה גבוהה מאוד.
18. המצב המתואר בכתב האישום, של "ירי מאסיבי ברחבי תל שבע", הפך למרבה הצער לחזון נפרץ. באזורנו, התופעה של החזקת ונשיאת נשק שלא כדין ושל השימוש בו במרחב הציבורי, נפוצה מאוד וממדיה בלתי נסבלים.
השלכות המצב על שלום הציבור וביטחונו ועל תחושת הביטחון האישי במרחב הציבורי, ניכרות ובולטות. הציבור משווע לשינוי. והעיניים נשואות למערכות אכיפת החוק.
הדברים הבאים, מתוך ע"פ 4406-19 מדינת ישראל נ' יונס סובח (05.11.19), מתארים היטב את המצב ומדברים בעד עצמם.
"התופעה של החזקת נשק שלא כדין על ידי אזרחים מהווה איום על שלום הציבור ועל הסדר הציבורי. היא התשתית ו"הגורם בלעדו איין" (causa sine qua non) למגוון רחב של עבירות, החל בעבירות איומים ושוד מזוין, המשך בעבירות גרימת חבלה חמורה וכלה בעבירות המתה. לעתים קרובות הנשק הבלתי חוקי נרכש מלכתחילה למטרות עבירה, ואף אם הנשק נרכש למטרות "הגנה עצמית", הזמינות של הנשק מעודדת את השימוש בו לביצוע עבירות שונות ולהחרפת תוצאותיהן… על כן, המאבק בתופעות האלימות החמורות בחברה הישראלית בהן נעשה שימוש בנשק מחייב, מעבר למאמץ "לשים יד" על כלי הנשק הבלתי חוקיים הרבים שבידי הציבור, גם ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות נשק, לרבות על עצם החזקה או רכישה שלא כדין של נשק. אזכיר כי המחוקק ביטא את גישתו המחמירה לתופעה זו כאשר קבע עונשים מחמירים של 7 שנות מאסר על רכישה או החזקה של נשק בלא רשות על פי דין, 10 שנות מאסר על נשיאה או הובלה של נשק בלא רשות על פי דין, ו – 15 שנות מאסר על ייצור, יבוא או סחר בנשק בלא רשות על פי דין (סעיף 144 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977); זאת אף בלא שנעשה בנשק שימוש לביצוע עבירה נוספת. ביעור תופעת החזקת כלי נשק בלתי חוקיים הוא אפוא אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה ותנאי הכרחי למאבק בתופעות הפשיעה האלימה לסוגיה הרווחות במקומותינו, בבחינת "ייבוש הביצה" המשמשת ערס לגידולן של תופעות אלה. מהלך כזה מחייב הירתמות גם של בתי המשפט, על ידי ענישה מחמירה ומרתיעה לעבירות נשק בלתי חוקי באשר הן, וכל שכן מקום שנעשה בנשק כזה שימוש בביצוע עבירות אלימות לסוגיהן."
19. נוכח מאפייני עבירות הנשק, טיב הסכנה הכרוכה בהן, והתגברות עבירות אלה בשנים האחרונות עד כדי הפיכתן למכת מדינה, מדיניות הענישה הנוהגת לגביהן הינה של חומרה מובהקת, המעניקה את הבכורה לשיקולי הגמול וההרתעה.
"…לעיתים מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה מסוימת אינה מספקת, ועל בית המשפט להורות על החמרה בענישה על מנת לקדם ולהגן על הערכים אשר ביסודה, ובכך לבלום את נפיצותן של עבירות מסוימות ההופכות ל"מכת מדינה", ולתת ביטוי לחומרה שיש לייחס להן. המקרה שלפנינו נמנה לטעמי עם אותם מקרים חריגים אשר בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור, וזאת לנוכח מדיניות הענישה המחמירה אשר יש לנקוט כלפי עבירות הכוללות שימוש בנשק חם […]. השימוש בנשק חם ככלי ליישוב סכסוכים הפך לרעה חולה, וכמעשה של יום ביומו גובה חיי אדם ולעיתים אף את חייהם של חפים מפשע אשר כל חטאם היה כי התהלכו באותה עת ברחובה של עיר. בשנים האחרונות אף חלה עליה מתמדת במספר אירועי הירי המדווחים למשטרה (ראו למשל: דו"ח מבקר המדינה התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים 28 (2018)). על רקע המציאות אותה אנו חווים למרבה הצער מדי יום, אנו עדים לקריאה ציבורית נרגשת להגברת האכיפה כלפי עבירות נשק – ולהחמרה במדיניות הענישה הנוהגת." (ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (05.11.2019))
20. הלכה למעשה, בתי המשפט מממשים את מדיניות הענישה הנוהגת ומטילים עונשי מאסר משמעותיים.
בת"פ (נצרת) 28899-10-20 מדינת ישראל נ' מוניר יוסף (24.02.22) הנאשם הורשע בביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה; נשיאה והובלת נשק; וירי מנשק חם. נטען כי בעקבות דיווח שהתקבל על ירי שבוצע לעבר בית, בו היה מעורב רכב מסוג מזדה, כוחות משטרה הוקפצו לאזור. שני שוטרים הבחינו ברכב המזדה בו נסע המערער, הנוסע במהירות ונסעו בעקבותיו. בשלב מסוים רכב המזדה סטה מהכביש, התנגש במעקה בטון, הסתובב ונעצר במרכז נתיב הנסיעה. ורכב אחר שהגיע למקום נעצר מטרים ספורים מאחוריו. זמן קצר לאחר מכן, הגיעו למקום השוטרים ועצרו את רכבם מאחורי הרכב שנעצר, יצאו מרכבם, הבחינו בנאשם אוחז בנשק וצעקו "עצור משטרה". בתגובה, הנאשם כיוון רובה M-16 לעבר השוטרים וירה לעברם. והשוטרים תפסו מחסה מאחורי הרכב שהיה במקום וירו בחזרה לעבר הנאשם. בעוד הנאשם ממשיך לירות לעברם, אחד השוטרים הבחין שברכב שנמצא ביניהם ובין הנאשם, נמצאת נהגת העלולה להיפגע מהירי של הנאשם, והוא חילץ אותה כשהיא בוכה ומפוחדת. הנאשם נמלט לעבר חורשה סמוכה תוך ירי לאחור לעבר השוטרים. ולאחר כניסתו לחורשה וגם כשהגיעו למקום שוטרים נוספים, המשיך לירות לעברם. למקום האירוע הוקפצו כוחות משטרה רבים שערכו סריקות נרחבות בחורשה. וכעבור כשעה נמצא הנאשם מסתתר בתוך שיח בחורשה כשהוא מחזיק בנשק עם מחסנית בהכנס וכדור בבית הבליעה. נקבע מתחם עונש הנע בין 8 ל- 12 שנות מאסר בפועל ועונשים נלווים. והוטלו על הנאשם 10 שנות מאסר בפועל. המערער הגיש ערעור על העונש והערעור טרם הוכרע (ע"פ 2200-22 מוניר יוסף נ' מדינת ישראל)
בע"פ 1148/92 עאדל עאשור נ' מדינת ישראל (24.02.93) דובר במערער שנשא אקדח וסכין בעודו נוסע ברכב. שוטרים עכבו את הרכב לבדיקה ואז המערער נמלט מהמקום. התפתח מרדף אשר במהלכו המערער ירה ארבע יריות מהאקדח לעבר אנשי המשטרה, כדי לעכב את המרדף אחריו. המערער נדון ל- 6 שנות מאסר בפועל. ערעורו על חומרת העונש נדחה.
בת"פ 11715-03-21 מדינת ישראל נ' מחמוד יאסין (30.06.22) הנאשם הורשע בעבירות של ירי מנשק חם בנסיבות מחמירות; עבירות בנשק; וחבלה במזיד לרכוש ולרכב. נטען שהנאשם יצא עם שני אחרים, שכל אחד מהם נושא כלי נשק לצורך ירי לעבר בית של אחר. שני שוטרים התחבאו בסמוך לבית, לאחר שהמשטרה קיבלה מידע בנושא. הנאשם והאחר פתחו בירי לעבר הבית, ואז השוטרים יצאו וקראו להם לעצור, והנאשם והאחר החלו יורים לעבר השוטרים. בתגובה, השוטרים ירו על הנאשם והאחר, וכתוצאה מכך הנאשם נפגע בבטנו ונפל על הכביש. נקבע מתחם עונש הנע בין 5 ל- 8 שנות מאסר. ועל הנאשם, צעיר ללא עבר פלילי, ששירת בצבא כמתנדב, ונפצע פציעה משמעותית באירוע הירי, הוטלו 5 שנות מאסר בפועל ועונשים נלווים.
בע"פ 1275/22 פלוני נ' מדינת ישראל (30.11.22) המערער הורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות; ותקיפה הגורמת חבלה ממשית. נטען שהמערער הגיע ברכב, יחד עם אחרים, כשהוא נושא רובה M16 וירה לעבר המתלוננים מחלון הרכב. כתוצאה מהירי נפצעו שני מתלוננים. המערער והאחרים נסעו מהמקום מרחק מה, ואז המערער יצא מהרכב וירה פעם נוספת לעבר המתלוננים, ומתלונן נוסף שטיפל בשניים שנפגעו, נפצע גם הוא מנתזי הירי. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 8 ל- 12 שנות מאסר, והטיל על המערער 8.5 שנות מאסר בפועל. הערעור על חומרת העונש נדחה.
בע"פ 5376-18 אגברייה נ' מדינת ישראל (25.12.19) המערער הורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקה ונשיאת נשק. על רקע סכסוך משפחתי, המערער הגיע ברכב בו נהג אחר, אל מול ביתו של המתלונן בעת שהמתלונן ואחיו עבדו במקום, והמערער ירה עליהם באמצעות תת מקלע. כדור אחד פגע ברגלו של המתלונן. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 6 ל-10 שנות מאסר והטיל על הנאשם 7 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון הקל בעונשו ב-9 חודשים בשל ההליך השיקומי שעבר, כך שבסופו של יום הושתו עליו 6 שנים ו-3 חודשים.
בע"פ 6359-18 מדינת ישראל נ' מחאמיד (11.4.19) המשיב הורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק. בין המשיב למתלונן התגלע ויכוח, על רקע שמועות שהגיעו למשיב שהמתלונן רוצה לפגוע בו והמתלונן הכחיש. בני משפחתו של המשיב ביקשו לפתור את הסכסוך בין השניים ולערוך סולחה, והחליטו, בידיעת המשיב, לאסוף את המתלונן ולהביאו למפגש עם המשיב. משהגיעו למפגש, המשיב ירה באמצעות רובה ציד כדור אחד לעבר המתלונן ופצע אותו בברך ימין. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 4 ל-7 שנות מאסר וגזר על המשיב 5 שנות מאסר ועונשים נלווים. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה וגזר על המשיב 6 שנות מאסר בפועל בקבעו כי "אין זה מדרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין בבואה להחמיר את העונש."
בת"פ (באר שבע) 43085-06-21 מדינת ישראל נ' קוסאי אבו עראר (14.07.22) שנידון בפני, הנאשם הורשע בעבירות נשק (החזקה ונשיאת נשק ותחמושת); ירי מנשק חם; היזק בזדון; חבלה במזיד; ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. על פי הנטען, לאחר ויכוח שהתנהל בין הנאשם למנהל בית ספר, הנאשם הגיע לבית הספר, ברכב, כשהוא נושא עמו נשק, יצא מהרכב, התקדם מספר צעדים והחל לירות לכיוון רכבו של המנהל, אשר חנה בצמוד לקרוואן. באותה העת שהו בקרוואן שומר בית הספר ושניים נוספים, ובחצר בית הספר נכחו אנשים נוספים. כתוצאה מהירי של הנאשם, רכבו של המנהל נפגע ממספר כדורים, וכדור אחד חדר לקרוואן ופגע בארון בתוך הקרוואן. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 -7 שנות מאסר. ועל הנאשם, צעיר ללא עבר פלילי, הוטלו 5 שנות מאסר בפועל.
21. נסיבות הקשורות בביצוע העבירות-
הנאשם קיבל לרשותו רובה סער ותחמושת, נשא אותם לאור יום, לעיני כל, ברחובות ישוב מגוריו, כאילו המדובר במעשה שגרה. כשנתקל בשוטרים, לבושי מדים ובניידת משטרתית מסומנת, לא נרתע, נמלט מהם, ירה לעברם, פעמיים, צרורות, ממרחק קצר, ובזמן שבקרבת מקום היו גם ילדים.
ירי צרורות לעבר אנשים, מרובה סער, ממרחק קצר, עלול לגרום לפגיעות גופניות ואף למוות. המרחק ממנו הנאשם ירה לעבר השוטרים, והפגיעות שנגרמו מהירי לרכב החונה, מלמדים על הסכנה שנשקפה לשוטרים מהירי של הנאשם.
ירי באמצע היום בלב ישוב, עלול לגרום לפגיעה באנשים תמימים שאינם קשורים לאירוע. למרבה הצער כבר היו דברים מעולם, כולל בזמן האחרון באירוע בו נערה צעירה שהיתה ספונה בביתה מצאה את מותה מכדור שנורה ברחוב.
העובדה שהשוטרים ואחרים לא נפגעו מהירי, אינה צריכה לעמעם מחומרתו הרבה של האירוע. באותה מידה האירוע יכל להסתיים באסון חמור.
אירועים כאלה משפיעים על אווירת הרחוב, מכניסים פחד ודאגה בלבבות ופוגעים בשלוות הנפש של הציבור.
קבלת הנשק והתחמושת על ידי הנאשם היתה מתוכננת ומתואמת. הנאשם הצטייד מראש בכפפות ובכיסוי ראש ופנים, והגיע למקום מסוים – יש להניח שלאחר תיאום – שם חברו אליו אחרים מהם הוא קיבל את הנשק והתחמושת.
ההיתקלות של הנאשם בשוטרים ומה שהתפתח בהמשך לכך לא היו צפויים מראש.
התנהלות הנאשם במהלך כל האירוע ובמיוחד משלב ההיתקלות בשוטרים, כפי שניתן לראות בסרטון, מלמדת על עבריינות קרת רוח, עזות פנים, חוסר גבולות, אי מורא חוק, "מקצוענות", ומסוכנות גבוהה.
הסיבה שהביאה את הנאשם לקבל את הנשק והתחמושת לא התבררה. הנאשם טען בשירות המבחן שעל רקע סכסוך בין משפחות הוא התבקש להעביר את הנשק והתחמושת. הנאשם נמנע מלהעיד בבית המשפט על נסיבות החזקת הנשק וההגנה לא הביאה כל ראיה בנושא. משכך, ועל יסוד הוראת סעיף 40י'(ג) בחוק העונשין, אין לומר שטענה זו הוכחה. מכל מקום, ברור שאין המדובר במעשה תמים או כזה שהנאשם היה שחקן משנה בו. העובדה שמיד עם קבלת הנשק הנאשם דרך את הנשק מדברת בעד עצמה וכך גם התנהגות הנאשם בהמשך, המקרינה על כלל התנהגות הנאשם והקשרה.
הירי לעבר השוטרים והבריחה מהם, נועדו למלט את הנאשם מעונש על מעשיו.
22. ב"כ הנאשם הפנה לפסקי דין שונים וביקש שהעונשים שהוטלו בהם ישמשו אמת מידה לענייננו.
ראשית, יש לחזור ולהזכיר את מדיניות הענישה המחמירה הנוהגת בעבירות נשק, שהותוותה בפסיקה רצופה של בית המשפט העליון, וביתר שאת בעת האחרונה, ואת עונשי המאסר המשמעותיים המוטלים הלכה למעשה על נאשמים המורשעים בעבירות אלה, כפי שפורט מעלה. וכן את העובדה שבכל אחד מפסקי הדין שהוצגו, הוטלו עונשי מאסר ממשיים תוך ציון חומרתן הרבה של עבירות הנשק והצורך בענישה מחמירה.
שנית, כברוב העבירות גם בעבירות הנשק ניתן למצוא פסקי דין שהעונש שהוטל בהם חמור מזה שמוטל בדרך כלל ופסקי דין שהעונש שהוטל בהם קל מזה שמוטל בדרך כלל. לא אלה ולא אלה משקפים את הנתיב העונשי המרכזי.
ובאופן כללי, העונש שנקבע לנאשם מושפע בין היתר מנתוני העבירה בנסיבותיה, ממידת אשמו של הנאשם ומנתונים ונסיבות הנוגעים לנאשם. ואלה מטבע הדברים משתנים ממקרה למקרה.
ובנוסף, הנסיבות והנתונים הקונקרטיים של העבירות ושל הנאשמים בפסקי הדין שההגנה הציגה, המשפיעים על מידת העונש, שונים מענייננו.
23. מעשי הנאשם מאופיינים בנתוני חומרה מובהקים, המעמידים אותם ברף חומרה גבוה מאד, גם ביחס לחלק מהמקרים שפורטו במסגרת הדיון בנושא מדיניות הענישה הנוהגת, וביחס למקרים שנדונו בפסקי הדין שההגנה הפנתה אליהם.
24. בהתחשב, בחומרת מעשי העבירות של הנאשם בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הנשק, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, אני קובע כי מתחם העונש ההולם למעשי הנאשם נע בין 6 ל- 9 שנות מאסר בפועל.
25. בגזירת עונשו של הנאשם אני מביא בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם; עברו הפלילי הכולל עבירות רכוש עליהן נידון בבית משפט לנוער; הודאת הנאשם – הגם שכאמור ליבת האירועים מתועדת בסרטונים בהם הנאשם נראה בבירור; נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, המתוארות בתסקיר שירות המבחן; והעובדה שזהו מאסרו הראשון של הנאשם ומטבע הדברים הוא יגרום לפגיעה בנאשם ובמשפחתו.
26. התנהלות הנאשם במהלך האירוע ודברים שנאמרו בתסקיר שירות המבחן – בנוגע להתרשמות שירות המבחן מדפוסיו האלימים, נטייתו לאימפולסיביות ולקיחת סיכונים, והעדר שיקול דעת אודות תוצאות התנהגותו, המבססים סיכון להישנות התנהגות דומה – מלמדים במובהק על הצורך בהרתעת הנאשם מפני הישנות התנהגות עוברת חוק.
27. נפוצות תופעת עבירות הנשק והסכנות שהיא מעמידה לשלום הציבור, מחייבות לקיחה בחשבון של הצורך בהרתעת הרבים.
28. בסופו של דבר על העונש להלום את חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהם ואת מידת אשמו של הנאשם (ראה סעיף 40ב' בחוק העונשין). וכאן, חומרת המעשים רבה מאוד וכך גם מידת אשמו של הנאשם. ומטבע הדברים, בעבירות החמורות ניתנת הבכורה לשיקולי טובת הציבור בעוד שיקולי טובת הנאשם מקבלים משקל קטן יותר.
הדברים הנכוחים הבאים, של כב' השופט שטיין, קולעים, בשינויים המתבקשים, לענייננו-
"בפסיקתו מן הזמן האחרון, בית משפט זה קבע לא אחת כי את מבצעיהן של עבירות נשק יש להעניש בחומרה יתרה – שכן מדובר בעבירות שהיו למכת מדינה, ושאחריהן בא השימוש הקטלני בנשק אשר מותיר אחריו פצועים ומתים כמעט מדי יום. מדיניות זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר במכירה, ברכישה, בנשיאה או בהובלה – שלא כדין – של נשק התקפי בדמות תת-מקלעים ורובים ובשימוש לא חוקי בנשק כאמור. בטיפולנו בעבירות מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה… בימים קשים אלה, השיקום שבראש מעייננו הוא שיקום המרחב הציבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשימוש העברייני בנשק חם."- ע"פ 4077-22 פלוני נ' מדינת ישראל (28.07.22)
29. בהתחשב בכל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 7 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
ב. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירת נשק המסווגת כפשע.
ג. פיצוי לבעלת הרכב, גב' יוסרה אבו סריחאן, בסך של 3,000 ₪.
30. שירות המבחן העריך שהנאשם זקוק לטיפול והמליץ שהוא יקבל טיפול במסגרת מאסרו. וסנגורו של הנאשם טען שהנאשם מבקש להשתלב בטיפול. נוכח האמור, גורמי הטיפול בשב"ס מתבקשים לבחון את אפשרות שילוב הנאשם בטיפול הנחוץ לו, בהקדם האפשרי.
זכות ערעור תוך 45 יום.
]]
ניתנה והודעה היום ח' סיוון תשפ"ג, 28/05/2023 במעמד הנוכחים.
אליהו ביתן, שופט
סגן הנשיאה
הוקלד על ידי זיוה עובדיה
