בפני
כבוד השופט ניר זיתוני
בענין הקטין : , יליד 2010
באמצעות האפוט' לדין עו"ד נסרין אעלימי כבהא – סיוע משפטי
המבקש
האב
ע"י ב"כ עוה"ד בנימין חסנין – סיוע משפטי
נגד
המשיבים
האם
ע"י ב"כ עוה"ד נאהדה שחאדה – סיוע משפטי
2.היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה
ע"י ב"כ עוה"ד נסרין נסראלדין נאשף
פסק דין
לפני תביעת המבקש , אבי הקטין , מיום 6.6.21 , לשנות את שם משפחת הקטין משם המשפחה של האםלשם המשפחה של האב. בכתב התביעה נטען כי הורי הקטין , בני הדת המוסלמית , נישאו ביום. והתגוררו יחד . במסגרת קשר הנישואין נולד הקטין . בטעות נרשם שם משפחת הקטין כשם משפחת האם ולא לפי שם משפחת האב , כנהוג . הורי הקטין התגרשו לאחר כשנתיים . נטען כי דחיית התביעה תפגע בקטין כי בחברה הערבית יש לשם המשפחה השלכות מרחיקות לכת כגון זכות הקטין לרשת את אביו ואת משפחת אביו . עוד נטען כי קבלת התביעה לא תפגע במי מהצדדים .
לבקשת ב"כ היועמ"ש הוזמן תסקיר . ביום 18.1.22 נסרק תסקיר מיום 6.1.22 . התסקיר מבוסס על מפגש עם כל אחד מההורים ועל שיחת טלפון עם הקטין שהתקיימה , בשל אילוצי קורונה . מהתסקיר עולה כי האב , יליד, חי עם הוריו ואחיו בישוב בצפון הארץ , עובד מזה חודשיים בחברה במרכז הארץ . קודם לכן עבר טיפולי גמילה מאלכוהול והתקיים מקצבת הבטחת הכנסה . האב מעוניין בקשר עם הקטין . לפני שלוש שנים הגיש תביעה להקפאת מזונות . קצבת המזונות הופסקה לפני שנה . האב מגיע למקומות בהם נמצא הקטין ומביט בו מרחוק . האב הכיל גילוי אלימות , תוקפנות ועוינות מצד הקטין . האב מספר כי כאשר הקטין נולד , משפחת האם רצתה למנוע ממנו להיכנס לבית החולים , אך הוא נכנס באישור הביטחון וחיבק את בנו . באותה עת האב לא עסק בשם המשפחה של הקטין . בשנת 2013 , לאחר שהגיש בקשה להסדרי קשר , נודע לאב כי הקטין נושא את שם המשפחה של האם . לפני כשלוש שנים פנה האב בנושא למשרד הפנים ונאמר לו כי תביעה לשינוי שם משפחה היא תהליך ארוך והסכמה של האם לשינוי תקצר את התהליך . האב מעוניין להיות פעיל בחיי הקטין ולממש אבהותו . האם , ילידתגרה עם הוריה ואחיה בישוב אחר בצפון הארץ , עובדת מזה שנה ב. לדבריה , לפני שנתיים עמד האב לפני הקאדי ואמר שהוא לא רוצה לראות את הקטין . האב לא משלם מזונות עבור הקטין מזה ארבע שנים . הקטין נולד לסביבה בה אין אב נוכח . הנישואים עם האב נמשכו כמה חודשים והאם לא שינתה את שם משפחתה בעקבות הנישואין . האם לא מתנגדת לשינוי שם המשפחה של הקטין , אך סבורה כי אינה יכולה להכריח את הקטין להסכים לכך . הקטין מנותק קשר מאביו מזה שנים רבות , הודף כל ניסיון של האב לפגוש אותו , תוקף ומקלל את האב . הקטין עמד בהתנגדותו לשינוי שם המשפחה גם לאחר ששמע כי האם אינה מתנגדת לשינוי וגם לאחר שהעו"ס אמרה לו כי תמליץ להוסיף את שם המשפחה של האב לשם המשפחה של האם . הקטין מסר שהוא מוכן לדבר עם השופט . גם אם התביעה תתקבל , הקטין ימשיך להשתמש רק בשם המשפחה של האם . העו"ס מציינת כי היתה מעורבת במקרה במשך 10 שנים , ללא כל התקדמות בנושא יצירת קשר של האב עם הקטין , חרף כינוס שתי ועדות תסקירים . העו"ס התרשמה כי אצל האם יש פער בין המוצהר לבין הנעשה . האם ממוקדת רק בפן הכלכלי של האבהות ואינה רואה את זכותו של הקטין לקשר עם אביו . העו"ס הסבירה כי טובת הקטין הינה להוסיף את שם משפחת האב לשם משפחת האם , כדי לספק לקטין הזדמנות וצורך לחפש את מקורותיו ולהיות שווה לאחרים בחברה הערבית . השינוי יספק מענה לחסך הפנימי של הקטין להכיר את אביו , להזדהות עימו ולהפנים דמות הורית מרכזית . השינוי יסייע לשמר פתח של תקווה לימים בהם הקטין יחפש את הצד הנוסף באישיותו . האם הערימה בעבר קשיים בפני מאמצי האב לחדש קשר עם הקטין . ההמלצה הינה לשנות את שם הקטין כך שיכלול את שם משפחת האב כשם משפחה ראשון ואת שם משפחת האם כשם משפחה שני .
ביום 3.4.22הוגשה תגובת האב לתסקיר . האם שולטת בקטין ואף מנעה מפגש של העו"ס עם הקטין . האב עומד על קבלת התביעה במלואה ומתנגד להותרת שם משפחת האם . שם משפחה כפול יהפוך את הקטין לשונה מבני גילו בחברה הערבית . ב"כ האב מדגיש את הצורך שהעו"ס תפגוש את הקטין ושעמדת הקטין תובא באופן אישי , שלא באמצעות האם .
ביום 12.4.22 החל עו"ד אחמד חודרוג' לייצג את האם מטעם הסיוע המשפטי .
ביום 17.1.23 התקיים דיון בתביעה אליו הגיעה האם באיחור ניכר , שלא אפשר לשמוע את עדותה , למעט בשיחת טלפון עם השופט , במהלכה אמרה כי אינה יודעת האם האב עבר גמילה . האב העיד כי הורי הקטין חיו יחד רק במשך חודש . האב הודה כי בעבר השתמש בסמים קלים ואלכוהול ואף עבר גמילה , אך כיום אינו מכור לדבר . האב נלחם 9 שנים על הקשר עם הבן . בעקבות סרבנות הקשר של הבן , שלא נמצאה לה הצדקה , הופסק חיוב האב במזונות הקטין בהחלטת בית הדין השרעי . האם התחתנה לפני. הקטין לא הולך לבית הספר , מעשן סיגריות ומקלל . האב רכש אדמה וסוסה עבור הקטין . במענה להערת בית המשפט לפיה בשלב זה בית המשפט לא רואה דרך משפטית שלא לאמץ המלצת התסקיר בכל הנוגע להוספת שם המשפחה של האב , ציינה ב"כ היועמ"ש , כי יש להמתין לשמיעת הקטין ולאחר מכן תגובש עמדת ב"כ היועמ"ש . בגמר הדיון שוחרר ב"כ האם מייצוג , ניתנה החלטה למנות לקטין אפוט' לדין , הקטין הופנה לשמיעה ביח"ס , וניתנה הזדמנות לאם למסור עמדתה בכתב לאחר עיון בפרוטוקול וכן לבקש לקיים דיון נוסף .
ביום 20.2.23 החלה האם להיות מיוצגת ע"י ב"כ הנוכחית . ביום 2.3.23 הוגשה עמדת האם . האם לא מתנגדת לבקשת האב , אך מבקשת להתחשב בעמדת הקטין . האם טוענת כי האב הכשיל בהתנהגותו את כל הניסיונות לקיים קשר בינו לבין הקטין . האב אמר לקטין " אני אבא שלך , אתה רוצה או לא רוצה" . האב ביקש לבטל את חיובו במזונות הקטין והפסיק לשלם מזונות הקטין מיום 6.12.20 . האם מעולם לא התנגדה לקיום מפגשים בין האב לבין הקטין ושיתפה פעולה עם הרווחה והאפוט' לדין . הקטין ילד טוב , שאינו מעשן .
ביום 15.3.23 נסרק פרוטוקול שמיעת הקטין ביח"ס מיום 20.2.23 . תוכן הדברים חסוי ולכן לא יפורט במסגרת פסק הדין . אומר רק כי הקטין חזר על התנגדותו לכל קשר עם האב ולכל שינוי בשם משפחתו . הקטין אמר שאינו מעוניין לפגוש את השופט . עוד אומר כי למקרא פרוטוקול השמיעה התרשמתי כי הקטין שיתף פעולה עם העו"ס והשיב במפורט לכל השאלות .
ביום 30.3.23 הוגשה עמדת האפוט' לדין . לאפוט' לדין היכרות מוקדמת עם המשפחה עת מונתה בשנת 2019 כאפוט' לדין במסגרת הדיון בבית הדין השרעי בתביעת האב להקפאת חיובו במזונות הקטין . האפוט' לדין עשתה עבודה יסודית הכוללת שני מפגשים עם הקטין ,שתי שיחות ומפגש אחד עם האב , ושיחה עם המחנכת של הקטין . נכתב כי ההורים לא נרשמו כנשואים במשרד הפנים . האב מסר לאפוט' לדין כי הרפה ממאמצי חידוש הקשר לאחר שהקטין היה מגיע למרכז קשר ומתפרע כדי לסיים את המפגש . התביעה לביטול מזונות הוגשה באמצעי לחץ על האם , לאפשר את הקשר בין האב לבין הקטין . האב מסר כי אחד הילדים הקניט את הקטין כיוון שהוא נושא את שם המשפחה של אמו . הקטין הכחיש דברי האב וציין כי גם אם יקניטו אותו על רקע שם משפחתו , זה לא יפריע לו כי הוא גאה בשם משפחתו . עוד מסר הקטין כי אם התביעה תתקבל הוא לא ישתמש בשם המשפחה של האב ויפעל לשנותו כשיגיע לגיל 18 . הקטין הכחיש כי נכח באירוע המתועד בסרטון שהוצג בדיון . מחנכת הקטין שללה טענות האב בדבר העדרות הקטין מבית הספר בהיקף החורג מהמקובל . האם הדגישה באוזני האפוט' לדין כי הפסקת תשלום המזונות היא עדות כך שהאב פועל כדי לגרום לה נזק ולא כדי להיטיב עם הקטין . האפוט' לדין התרשמה כי הקטין כועס על האב שלא היה נוכח בחייו , ואינו מאמין לגרסת האב בדבר רצונו להיות חלק מחיי הקטין . במישור המשפטי הדגישה האפוט' לדין את המשקל שניתן בס' 13(ד) לחוק השמות לעמדת הקטין ורגשותיו . גם פסיקת בית המשפט העליון הדגישה את הצורך לתת משקל של ממש לרצון הקטין ולבחון את מאזן הנזקים שיגרמו לילדבמתן ההכרעה בנושא שמו של הקטין . לפי הפסיקה מי שמבקש לשנות את שם המשפחה של הקטין נדרש להצביע על נסיבות לפיהן השינוי הוא לטובת הקטין . בכל מקרה יש להתמקד בתנאים הקונקרטיים של כל ילד , תוך בחינת המרחב התרבותי שבו הוא חי והעזרות במומחים כגון עו"ס ופסיכולוג . במקרה דנן הקטין נולדלמציאות בה הוריו פרודים ואביו אינו נוטל חלק בחייו . הפסיקה קבעה כי כאשר ישנו סכסוך הורי בעצימות גבוהה , הצד המעוניין לשנות את שם הקטין נדרש להביא ראיות כבדות משקל כי השינוי הוא לטובת הקטין . הקטין שייך לקהילה מסורתיתבה לא נהוג כי הקטין נושא את שם משפחת האם או שם משפחה כפול . האפוט' דין סבורה כי התסקיר לא נתן משקל מספק לרצון הקטין ולחוויית חייו . שם הקטין אמור לשקף זהות קיימת ולא זהות שמבוקש להבנות מחדש . הקטין אמר לאפוט' לדין שהוא לא מרגיש שונה בגלל שהוא נושא את שם משפחת האם ושלל כי הוא זוכה להקנטות בשל כך . שינוי שם משפחת הקטין משם משפחת האם לשם משפחת האב , כאשר הקטין לא מקיים כל קשר עם אביו , אינו עולה בקנה אחד עם טובתו .
בהחלטה מיום 30.3.23 אפשרתי לצדדים להשלים טיעונים עד ליום 30.4.23 לאחר עיון בעמדת האפוט' לדין טרם הכרעה .
לא הוגשו טיעונים נוספים מטעם האם .
ביום1.5.23הוגשו טיעוני האב . האב טוען כי האפוט' לדין מאמצת את עמדת הקטין לאחר שני מפגשים עימו בפרק זמן קצר , כאשר עמדת הקטין היא תוצאה של ניכור הורי שהפעילה האם . עמדת האפוט' לדין מנוגדת לעמדת העו"ס . המצב הקיים סותר את החוק ואת הכלל . הדבר לא הוסבר לקטין ע"י האפוט' לדין .
לא הוגשו טיעונים נוספים מטעם ב"כ היועמ"ש . ביום 15.5.23 , לאחר קבלת ארכה , הוגשה עמדת העו"ס . העו"ס קיימה פגישה נוספת עם האם והקטין ביום 13.5.23 . בפגישה חזר הקטין על התנגדותו לכל שינוי בשם המשפחה , הסביר שהוא מודע לכך שהמבקש הוא אביו , אך מתנגד להודות בכך באופן רשמי . העו"ס הסבירה לקטין את חשיבות הקשר עם שני ההורים לקטין אך הקטין לא השתכנע . האב מסר לעו"ס בשיחת טלפון מיום 15.5.23 כי הוא רואה את בית המשפט כאופציה אחרונה לתווך בינו לבין בנו הקטין . הקטין חי בחברה נוקשה והיותו ללא שם משפחת האב יפגע בו . העו"ס התרשמה כי הקטין מביע דעתו ללא חשש ואינו פתוח לשכנוע . העו"ס ממליצה לשלב את הקטין בטיפול רגשי בתמיכת האם ולהקפיא את ההחלטה בתיק זה עד לקבלת סיכום טיפול מהגורם המטפל .
לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה לשנות את שם המשפחה של הקטין מהטעמים שיפורטו להלן .
ראשית , בפסיקה נקבע כי כאשר ההורים חלוקים בנושא שמו של הקטין וברקע סכסוך הורי בעצימות גבוהה , צד המעוניין לשנות או להוסיף שם נדרש להביא ראיות כבדות משקל המצביעות על כך שהשינוי תואם את טובת הילד . ראו – ש"ש 53030-09-17 , ס' 34 של פסק הדין מיום 4.10.19 . במקרה שלפני , האב הציג ראיות התומכות באופן חלקי בעמדתו בדמות התסקיר , הממליץ להוסיף את שם משפחת האב כשם משפחה ראשון , אך לא עלה בידו להביא ראיות כבדות משקל כי השינוי המבוקש תואם את טובת הילד . למרות שהתסקיר הלך כברת דרך לכיוונו של האב , בחר האב לעמוד על קבלת תביעתו במלואה . לאחר ששמעתי את האב והתרשמתי מעדותו באופן בלתי אמצעי , אני סבור כי גישה בלתי מתפשרת זו , מהווה המשך ישיר להתנהלות האב מול האם מאז נפרדו הצדדים עובר ללידת הקטין ועד היום . האפוט' לדין שיקפה לאב כי הניסיונות להכפיש את דמות האם אינם תורמים לבניית הקשר בינו לבין הקטין , הקשור לאם בכל נימי נפשו . האפוט' לדין אמרה לאב כי כדי להשיג קרבתו של הקטין עליו להוקיר את תרומת האם בגידול הקטין מאז לידתו ועד היום ( ס' 16 לעמדת האפוט' לדין ) . חרף דברים אלה , האב דבק בעמדתו הראשונית לפיה עמדת הקטין אינה אותנטית , אלא פרי הסתה מצד האם . כמו כן , האב המשיך להאשים את האם בהזנחה של הקטין גם כאשר התברר כי אין תימוכין לטענותיו . כך למשל , התיאור של האב את ההידרדרות במצבו של הקטין אינו תואם את המידע שקיבלה האפוט' לדין בשיחתה עם המחנכת של הקטין .
שנית , יש לקחת בחשבון את השיהוי המופלג בהגשת התביעה . גרסת האב לפיה גילה לראשונה בשנת 2013 שהקטין נושא את שם משפחת האם , אינה מהימנה בעיני , שכן לא הוצגה כל ראיה להוכחתה. כזכור , האב מסר לעורכת התסקיר כי גילה שהקטין נושא את שם משפחת האם כאשר הגיש בקשות להסדרי קשר . עיון בתיקים הקשורים מלמד כי סוגיית הסדרי הקשר התבררה בבית הדין השרעי . האב לא הגיש כל מסמך מבית הדין השרעי לתמיכה בטענתו זו . כמו כן , האב לא סיפק כל הסבר מדוע לא פנה בנושא הסדרי הקשר לבית הדין השרעי סמוך לאחר לידת הקטין . כמו כן , אף לו קיבלתי גרסת האב , אין לאב הסבר מניח את הדעת לכך שהמתין שמונה שנים מהגילוי שהקטין נושא את שם משפחת האם בשנת 2013 ועד שפתח בנושא תיק ישוב סכסוך בשנת 2021 . ההסבר בנוגע למידע שקיבל ממשרד הפנים אינו משכנע , שכן כבר באותן שנים הראה האב כי הוא יודע לפנות לבית המשפט . לדוגמא , בקשת האב לקיום דיון בבקשת האם לצו הגנה מיום 23.5.13 . השיהוי המופלג בהגשת התביעה יצר מצב בו הקטין גדל לתוך מציאות בה אין לו כל קשר עם האב ובני משפחתו וכל זהותו נטועה עמוק רק במשפחת האם .
שלישית , מאזן הנזקים מורה לכיוון הותרת המצב הקיים על כנו . בית המשפט מבין את בחירת האב להתמודד עם סרבנות הקשר של הקטין ע"י הגשת תביעה לביטול החיוב במזונות , אשר אף התקבלה ע"י בית הדין השרעי . עם זאת , לא ניתן להתעלם מהמסר שצעד כזה משדר לקטין . יודגש כי האב לא ניסה לסתור את טענת האם לפיה האב הפסיק לשלם מזונות קטין לפני שבית הדין השרעי ביטל או הקפיא את החיוב במזונות . במצב דברים שכזה , קבלת התביעה צפויה להוביל להתעלמות מצד הקטין מתוצאת פסק הדין . הקטין חזר על הדברים באופן עקבי במסגרת שלוש דרכי שמיעה שונות – תסקיר , שמיעה ביח"ס ועמדת אפוט' לדין . נוכח גילו של הקטין , אין סיבה לחשוב שהקטין ינהג באופן שונה ממה שהבטיח שוב ושוב שיעשה . במצב דברים שכזה לא אוכל לקבל את מסקנת העו"ס לפיה הוספת שם המשפחה של האב תיתן לקטין הזדמנות לחפש את מקורותיו אצל האב ובני משפחתו . כמו כן , לא מצאתי כל בסיס משפטי המצדיק לכפות על הקטין לקבל טיפול רגשי , כאשר הקטין לא הביע ענין בקבלת טיפול שכזה ונמצא כי מצבו הכללי מניח את הדעת . לפי החומר שלפני אני סבור כי מתן פסק דין שלא נותן משקל רב לעמדת הקטין , עלול להוביל רק להגבהת החומה שמציב הקטין בפני כל התערבות של גורמי טיפול לשם חידוש הקשר בינו לבין האב . לטענת האב לפיה ללא שינוי בשם המשפחה הקטין לא יירש את אביו , לא מצאתי כל בסיס משפטי . כידוע הזכות לרשת לפי חוק הירושה נקבעת לפי הרישום של קרבת המשפחה ולא לפי שם המשפחה . בכל הנוגע ליחס הסביבה , יש לקחת בחשבון כי מדובר בקטין בן 13 . קטין זה מתמודד כל חייו עם החריגות הנובעת מנשיאת שם משפחת האם . הקטין הכחיש כי מקניטים אותו בבית הספר נוכח שם משפחתו ואף הבהיר כי אם הקנטה שכזו תקרה בעתיד , הוא לא יתרגש ממנה , שכן הוא גאה בשם משפחתו ואינו מתבייש בו .
רביעית , במקרים רבים ייחס בית המשפט משקל רב לעמדת האפוט' לדין , כמי שמונתה לתפקידה כדי להביא לפני בית המשפט את טובת הקטין ולא רק את עמדתו . האפוט' לדין הסבירה היטב בעמדתה המפורטת , כיצד במקרה שלפנינו רצון הקטין תואם את טובתו . האפוט' לדין לא חסכה מאמצים בטרם גיבשה עמדתה , לרבות בדיקת טענות שהועלו לפניה שאינן עומדות בלב ההכרעה , כגון השאלה האם הקטין מרבה להעדר מבית הספר .
חמישית , לא התרשמתי כי עמדת האם מונעת משנאה כלפי האב או מרצון לנקום בו . האם הציגה לכל אורך ההליך עמדה פשרנית לפיה היא לא מתנגדת לקבלת התביעה , אך מבקשת ליתן משקל לעמדת הקטין . הבדיקות שערכה האפוט' לדין וכן הבדיקות שערכה העו"ס , לא תמכו בטענות האב לפיהן מדובר באם מזניחה או מנכרת . אכן , העו"ס הביעה ביקורת מוצדקת על כך שהאם אינה רואה חשיבות בקיומו של קשר בין האב לבין הקטין ואינה לוקחת אחריות על חלקה בנתק שנוצר . עם זאת , במסגרת הליך זה , עמדת האם לא היתה הגורם לכך שההליך התנהל עד תום ולא הסתיים בהסכמה .
שישית , בדרך כלל יאמץ בית המשפט את המלצות העו"ס נוכח המקצועיות והנייטרליות של העו"ס . עם זאת , בית המשפט יפעיל ביקורת על דרך ההגעה של העו"ס למסקנות אליהן הגיעה , ובמקרים המתאימים יוכל להגיע למסקנה שלא מאמצת את ההמלצות . במקרה שלפני , מצאתי לאמץ את ההמלצה שלא למחוק את שם משפחת האם ולדחות את ההמלצה להוסיף את שם משפחת האב כשם משפחה ראשון . לאחר שבחנתי את דברי הקטין בשלושת דרכי השמיעה , אני סבור כי עמדת הקטין היא עמדה אותנטית שיש ליתן לה משקל רב יותר מזה שניתן בתסקיר . השוואת דברי הקטין בשלושת דרכי השמיעה הוליכה אותי למסקנה כי מדובר בעמדה הגיונית מנקודת מבטו של הקטין , שלא נמצאו בה סימנים למלאכותיות או להסתה מצד האם . כך , למשל , הקטין עמד על עמדתו גם לאחר שנאמר לו כי האם אינה מתנגדת לקבלת התביעה . הקטין השיב בפתיחות ובפירוט לכל השאלות של עו"ס יח"ס . הקטין מסר עמדה עקבית לפיה גם אם התביעה תתקבל הוא לא יעשה שימוש בשם המשפחה של האב ויפעל למחוק אותו מיד עם הגיעו לגיל 18 .
שביעית , התוצאה אליה הגעתי אינה שגרתית . במקרים הבודדים בהם בית המשפט הגיע לתוצאה דומה , העמדה של בית המשפט כלפי האב ומניעיו היתה יותר ביקורתית . השוו – פסק דיני בתיק ש"ש 45825-06-21 מיום 8.9.22 , פסק דינו של כב' השופט קימלמן בתלה"מ 62743-06-17 מיום 3.9.21 . עם זאת , לאחר שבחנתי את מלוא החומר שהמונח לפני אני סבור כי תוצאה לא שגרתית זו מתחייבת מעקרון טובת הקטין , נוכח הנימוקים שפורטו . זה ההסבר לפער בין עמדתי בדיון לבין עמדתי בפסק הדין .
על כן , אני דוחה את התביעה לשנות את שם המשפחה של הקטין . לאור נימוקי פסק הדין , העובדה כי הצדדים מיוצגים ע"י הסיוע המשפטי ומורת רוחי מהעדר קשר בין האב לבין הקטין , אין צו הוצאות .
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין .
פסק הדין מותר לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה . נוסח מותר לפרסום של פסק הדין יוכן על ידי בתיק בעוד 7 ימים מהיום או סמוך לאחר מכן .
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ולעו"ס ותסגור את התיק .
פסק הדין המקורי ניתן ביום 17.5.23 .
ניתן היום, ד' סיוון תשפ"ג, 24 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
