בפני
כבוד השופטת גאולה לוין
המערערים
1.פלוני
2.פלונית
3.פלוני
ע"י ב"כ עו"ד צבי מימון
נגד
המשיבים
1.המחלקה לשירותים חברתיים – אשדוד (ב, ג)
3.היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ עו"ד רוני קפלן
בעניין הקטינים
1.xxx
2.xxx
ע"י האפוטרופא לדין עו"ד אלה שינפלד
פסק דין
לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער באשדוד (כב' השופט בן ציון קבלר) מיום 4.3.2023, להורות על העברת הקטינים למשפחת אומנה ממאגר האומנה.
1. בלב הערעור ניצבים שני קטינים – xxx ילידת 2012 וxxx יליד 2015. בעניינם של שני הקטינים מתנהלים הליכים ממושכים במסגרת חוק הנוער [טיפול והשגחה]. הוריהם של שני הקטינים לוקים במחלות נפש פסיכוטיות. שני הקטינים גדלים בבית סבתם, אמה של האם (המערערת 1, להלן: "המערערת") כמעט מאז היוולדם. בשנת 2017 הוכרו הקטינים כקטינים נזקקים והוצאות מחזקת הוריהם. בשלב מסוים הוכרה המערערת כמשפחת אומנה על פי רישיון זמני, אולם בחודש אוקטובר 2021 נשלל ממנה מעמד האומנה, בשל אי שיתוף פעולה עם מכון סאמיט ובשל דיווחים חריגים. ערר שהגישה המערערת על שלילת האומנה נדחה באוקטובר 2022.
2. המחלקה לשירותים חברתיים באשדוד ביקשה בבית המשפט לנוער להעביר את הקטינים למשפחת אומנה מתוך מאגר גוף האומנה. על פי המידע המצוי במחלקה לשירותים חברתיים, המצב בבית הסבים הוא כאוטי. הסב אינו יציב ברצונו והוא מבקש מהרווחה כי יוציאו את הקטינים מהבית. כך, דווח כי הסב יצר קשר עם שירותי הרווחה ואמר כי לא יתן לנכדיו להיכנס לבית לאחר בית ספר, כיוון שהסבתא רוצה להכניס אותו לכלא. הסבתא מצידה אמרה שלא תאפשר מצב כזה, והסבירה כי הסב מתנהג כך בשל דיון שעתיד להתקיים בבית הדין הרבני. הסב והסבתא נמצאים בהליך גירושין המחמיר את המתיחות בבית. לרווחה התקבלו דיווחים המעידים על סיכון הקיים לקטינים בבית הסבים.
המערערים התנגדו לבקשת שירותי הרווחה. בעדכון שהגישו לבית המשפט קמא ביום 20.2.2023 נמסר כי בדיון בבית הדין הרבני בתביעת המערערת לגירושין, הגיעו הצדדים להסכמה חלקית וזמנית לעניין ההתנהלות בבית, והמערערת נמצאת בהליך למציאת דירה חלופית. בפועל המערערת נותרה להתגורר בדירת המגורים עם הסב.
3. בית המשפט קמא קבע, בהחלטתו מיום 4.3.2023, כי המצב בבית הסבים קשה, בלתי יציב ומעורר דאגה. מתוך הדיווחים שהתקבלו, לרבות דיווח המצוי תחת חיסיון, עלה כי הקטינים שרויים במצב כאוטי. הובעה דאגה להתפתחות התקינה של הקטינים. משכך, ומשנשלל מעמד האומנה מבית הסבים, נקבע כי יש למצוא פתרון לקטינים. בית המשפט היה ער לכך שהניתוק מהסבתא יכול ויגרום לנזק לקטינים, אך מצא כי השארת הקטינים ברשותה תגרום לנזק גדול אף יותר. נפסק כי "ההבטחות" לדיור נפרד של הסבתא, גם אם יקוימו, אינן נותנות מענה ראוי, בשל הליקויים בתפקוד הסבתא עצמה, והעובדה כי רישיון האומנה נשלל מהסב והסבתא יחד, ומכל אחד לחוד.
הפתרונות שנבחנו על ידי בית המשפט היו שתי משפחות שהציעה המשפחה הביולוגית, וכן משפחת אומנה מתוך המאגר.
בית המשפט אימץ את עמדת העו"ס לחוק נוער, שבדקה את המשפחות שהציעה המשפחה הביולוגית, ומצאה כי אינן מתאימות. זאת בין היתר משום שהן יהיו נתונות להשפעת המשפחה הביולוגית ולא יצליחו להקים קיר חוצץ ראוי, וליתן לקטינים סביבה מוגנת וקרקע פורייה להתפתחות הקטינים ולמעניהם הרגשיים.
משכך, נקבע כי הקטינים יועברו על רשויות הרווחה אשר ישימו הקטינים במשפחת אומנה מתוך המאגר.
4. המערערים – הורי הקטינים וסבתם – מבקשים לבטל את ההחלטה ולהותיר את הקטינים בחזקת סבתם. לחלופין מבוקש להעביר את הקטינים למשפחה מן המגזר החרדי בעיר אשדוד, כדוגמת משפחת xxx שהביעה נכונות לקבלם לביתה.
המערערים עומדים על הקשר הרגשי ההדוק בין הקטינים לבין סבתם, אשר גידלה וטיפחה אותם מיום לידתם, ומטפלת בהם במסירות עד היום. הובע חשש כי הקטינים, ובפרט הקטינה xxx, לא יעמדו מבחינה נפשית במעבר למשפחה זרה, עד כדי סכנת קריסה נפשית. המערערים מפנים לאבחון פסיכו-דיאגנוסטי שנערך לקטינה xxx בשנת 2020, ולפיו היא חרדה מכך שהדמויות המשמעותיות בחייה ינטשו אותה. כן הפנו המערערים לדברי פסיכולוגית מטעם הרווחה, בוועדת החלטה משנת 2021, שאמרה שההוצאה של xxx תגרום נזק שכן היא בחרדה קשה, וכבת להורים הסובלים ממחלת נפש, עלולה להיות גם לה נטייה לחלות, ויש לשמור עליה.
הוסבר בערעור, כי יחסי הסב והסבתא התערערו, והסב הפסיק לשתף פעולה ושינה לרעה את עמדתו, גם כלפי הקטינים. לטענתם, אלה הדברים ברקע שלילת רישיון האומנה של הסבים. נטען כי הסבתא לאורך כל השנים מהווה דמות ראויה ומיטיבה עבור הקטינים, דבר שמוצא ביטוי בתפקוד ובהישגים של הקטינים במוסדות החינוך, ובפרט הקטינה xxx.
לטענת המערערים, מעולם לא הייתה עילה להוצאת הקטינים מבית הסבתא, וכעת העילה נובעת אך בשל שלילת מעמד הסבים כמשפחת אומנה. נטען כי בכוונת הסבתא להגיש בקשה לקבלת רישיון אומנה בפני עצמה, ללא הסב, ממנו תתגרש.
המערערים מציינים גם את הקשר המיטיב של הקטינים עם ההורים שעברו לאחרונה לאשדוד, מצויים בהליך שיקום ומקיימים קשר רציף עם הילדים. המערערים הביעו תקווה כי בתוך תקופה קצרה ההורים ישתקמו ויוכלו לגדל את הקטינים בעצמם.
5. כפתרון חלופי, מבקשים המערערים להעביר את הקטינים למשפחת אומנה מהמגזר החרדי ומהסביבה הקרובה. המערערים עומדים על חשיבות הותרתם של הקטינים במשפחה המשתייכת למגזר החרדי, כשהם נותרים באותה מסגרת בית ספרית, בסביבה הידועה והמוכרת להם, ותוך שמירת הקשר שנרקם ומתבסס עם ההורים. לשיטת המערערים, אין צורך להקים קיר חוצץ בין משפחת האומנה לבין המשפחה הביולוגית. לטענתם, משפחת xxx מסוגלת לייצר סביבה בטוחה עבור הקטינים, תוך ביסוס קשר יציב ונכון עם המשפחה הביולוגית. נטען כי הבדיקה בעניינה לא מוצתה. המערערים מדגישים כי אין כל סיכון מיידי לקטינים, ואין כל דחיפות בהוצאתם. יש לעשות מאמץ גדול יותר למציאת משפחה מהמגזר החרדי.
המערערים הביעו תרעומת על פסילתה של משפחת xxx וטענו למגמתיות בפסילת המשפחה. הודגש כי גם אביו של האב, המשתייך גם הוא למגזר החרדי, מתנגד נחרצות להשמה במשפחה שאינה מן המגזר החרדי, וזאת מתוך חשיבות לשמירת דרך החיים בה מחנכים ומגדלים את הילדים. הוסבר כי בתפיסת עולמם של המערערים והמשפחה המורחבת, השמת הקטינים במשפחה שאינה משתייכת למגזר החרדי היא מעשה חמור שיש בו משום כפייה דתית, ובבחינת העברת הילדים על דתם.
6. המשיבה, עו"ס לחוק הנוער במחלקה לשירותים חברתיים באשדוד, מבקשת לדחות את הערעור. עמדתה היא כי אין מנוס מאימוץ החלטת בית המשפט קמא, על מנת לאפשר השמה מיידית חיונית ודחופה של הקטינים באומנה. בתשובה לערעור מפורטים קורות חייהם של הקטינים והמשפחה והניסיונות הממושכים לאפשר להם לחיות בבית המערערת, תוך סיוע טיפולי של הרווחה. הובר כי נעשו ניסיונות כבירים לאפשר את המשך המגורים בבית המערערת, שהוא מקומם הטבעי של הקטינים, תוך מתן הזדמנויות רבות לסבים לשקם את תפקודם. נמסר כי בסופו של דבר, בוועדה לתכנון טיפול והערכה ביום 23.11.2021 הגיעו כלל גורמי הטיפול למסקנה כי מוצו כל האפשרויות ויש דאגה חמורה מצד כל הגורמים ביחס למוגנות הקטינים והוחלט על מציאת משפחת אומנה חלופית לקטינים. המשיבה פירטה בתשובה דיווחים שהתקבלו אודות אלימות קשה שהקטינים סובלים מידי הסב ודיווחים קשים נוספים. חלק מהדיווחים הוגשו כחסויים, הם מצויים בתיק בית המשפט אך לא ניתן לפרט את תכנם. נמסר כי מבין כלל המשפחות המצויות במאגר האומנה, נמצאה משפחה רלוונטית אחת – משפחה דתית-תורנית המתגוררת בקרבה העיר אשדוד, שהביעה הסכמה לקבל את שני הקטינים.
המשיבה עמדה על הדחיפות הרבה בהוצאות הקטינים שכן הבית בו הם גדלים אינו יכול לספק את צרכיהם.
7. עמדת האפוטרופא לדין, המייצגת את הקטינים משנת 2017, היא כי יש לדחות את הערעור. עמדתה היא כי לא ניתן להותיר עוד את הקטינים בחזקת הסבים, הן בשל הוראות מפורשות של חוק האומנה, והן בשל המורכבות הקיימת בבית. עמדתה היא כי מוצו כל ההליכים המשפטיים והסוציאליים למען הטבת מצבם של הקטינים באומנת קרובים ולמרבה הצער אין מנוס מהוצאתם לאומנה חיצונית.
האפוטרופא לדין מסרה כי ביום 9.3.2023 ביקרה את הקטינים ושוחחה עם הקטינה xxx, שאמרה לה כי אינה רוצה לגור עם אנשים זרים והיא רוצה לגור עם הסבים. xxx אמרה שהכל מצוין ולא חסר להם כלום ושיתפה בכך שהיא כועסת שרוצים לקחת אותה. הקטין xxx היה חסר מנוסה בביקור.
8. ביום 21.3.2023 התקיים דיון בערעור. בפתח הדיון הודיעה ב"כ המשיבים כי נבדקת אפשרות למשפחה אומנה בנתיבות, משפחה חרדית שנמצאת במאגר, שהוצעה ע"י המערערת. נמסר כי שירותי הרווחה זקוקים לעוד מספר ימים על מנת להשלים את הבדיקה, ובראש וראשונה על מנת לקבל מהמשפחה את עמדתה הסופית לענין הסכמה לקבל את שני הקטינים. לאור הערות בית המשפט, גורמי הרווחה נאותו גם לשקול פעם נוספת את המשפחה שהוצעה באשדוד. נוכח האמור, נדחה הדיון כדי שהרווחה תשלים את בדיקת המשפחות.
9. ביום 23.3.2023 הגישו המערערים שני מסמכים משנת 2021, על מנת להשלים את התמונה בענין הקטינים. האחד הוא סיכום דיון בוועדת תכנון טיפול הערכה מיום 4.5.2021 והשני הוא סיכום עו"ס משפחה נתיבות מיום 16.11.2021 ובו סיכום דיעות בוועדה מיום 4.5.2021.
10. ביום 2.4.2023 הוגש עדכון מטעם הרווחה, אודות בחינת המשפחות. לגבי משפחת xxx מאשדוד, נמסר כי המשפחה הביעה הסתייגות מן העניין, לאחר שהפנימה את המשמעות הכרוכה בהשמת הקטינים, אם גם אם המשפחה הייתה מביעה הסכמה מלאה, לא ניתן היה לאפשר את בדיקתה שעתידה לערוך זמן ממושך.
לגבי המשפחה בנתיבות, נמסר כי מהבדיקות עלתה מורכבת רבה בשל הרכב המשפחה, הכוללת בן מאומץ ושלישיה הקרובה בגילה לגילאי הקטינים, וצורך של גוף האומנה לבחון עניינים שונים, דבר שיצריך חודשיים וחצי. בדוח חסוי שהוגש בסמוך הוסברו ביתר פירוט הנסיבות המשפחתיות של אותה משפחה.
נטען כי המצב הטיפולי והמשפטי של הקטינים אינו מאפשר המתנה כה ממושכת, בפרט כשתוצאות הבדיקות אינן ידועות.
11. המערערים, בתגובה לכך, טוענים הוצאת הקטינים מחזקת המערערת נוגדת את טובתם, ומקימה סיכון מיידי ומוחשי בהיבט הנפשי לקטינה xxx. לטענת המערערים, המערערת שכרה דירה ואף סברה לעבור אליה לפני חג הפסח, אולם בשל קשים ואפיונים של חג הפסח, ובשל הצורך להביא להפרדה מוסדרת, החליטה לעכב את מעבר הדירה לטובת התא המשפחתי המלא, ולבצע את המעבר בצורה סדירה מיד לאחר הדיון בו ייקבע גורל הילדים. לתגובה צורף חוזה שכירות מיום 26.3.2023.
המערערים הביעו תמיכה על כך שגורמי הרווחה מעלים בדעתם לכפות על הקטינים אורח חיים שאינו דרכה של המשפחה. הובעה גם תמיכה על פסילת משפחת xxx ונטען כי השאלות שהופנו למשפחה נועדו להכשיל אותה.
12. ביום 2.5.2023 התקיים לפניי הדיון בערעור. בדיון שב ומסר ב"כ המערערים כי המערערת שכרה דירה, אך השהתה את המעבר, משום שלא רצתה שהקטינים יטולטלו פעמיים, אם חלילה יחליט בית המשפט שלא להותיר את הקטינים בחזקתה. ב"כ המערערים הדגיש בדיון את הטיפול המסור של המערערת בקטינים, ואת תפקודה הטוב והישגיה המצוינים של xxx בבית הספר. הודגש גם רצונה של xxx, כפי שהובע בפני האפוטרופא לדין, להישאר בבית המערערת. נטען גם כי אין ראיות לכך שבית הסבים הוא בית כאוטי וכי הילדים נמצאים בסיכון, וודאי לא סיכון שמצריך הוצאה דחופה. ב"כ המערערים גם חזר והביע חשש מהתמוטטות נפשית של הקטינה xxx, אם תועבר בכפייה לבית זר.
ב"כ המערערים מסר בדיון כי שוחח עם אב המשפחה של משפחה xxx, שעדיין מביע נכונות לקבל את הקטינים, גם לאחר שהועמד ע"י הרווחה על הקשיים הכרוכים בכך. לטענתו, העובדה שלא ידעו להשיב על שאלות הרווחה כיצד יתמודדו עם מצבים מסוימים, אינה פוסלת אותם. הפתרון הוא לתת להם כלים להתמודדות.
לדיון התייצב גם סבם של הקטינים מצד האב. הוא הביע זעזוע מהכוונה להעביר את הקטינים למשפחת אומנה לא חרדית אלא דתית-תורנית.
13. ב"כ המשיבים חזרה בדיון על העמדה כי יש לדחות את הערעור ולהעביר את הקטינים בדחיפות למשפחת אומנה. זו גם הייתה עמדת האפוטרופא לדין.
העו"ס לחוק הנוער מסרה בדיון כי ככל שהערעור יידחה, היא תגיע לבית הסבים, יחד עם עו"ס משפחה, לשוחח עם הקטינים ובמשך כמה פגישות תכין אותם למעבר. לדבריה ייעשה גם מאמץ להותיר את הקטינים במסגרות החינוך שהם מתחנכים בהם היום, באשדוד, עד סוף שנת הלימודים הנוכחית.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 27.4.2023 ו- 3.5.2023 הוגשו דיווחים חסויים מטעם המשיבה, המעוררים דאגה רבה לגבי הקטינים והסיכון הנשקף להם בבית הסבים.
14. בחנתי בכובד ראש את טיעוני המערערים. שמעתי את דברי המערערת ואת דברי אמם של הקטינים דברים שיצאו מן הלב. אין ספק, המערערת משתוקקת בכל מאודה להמשיך ולגדל את הקטינים, נכדיה, אותם היא מגדלת באהבה שנים ארוכות. המערערת פתחה להם את ביתה וגייסה את כוחותיה ומשאביה כדי לספק לקטינים בית, בהעדר יכולת של ההורים לגדל את הקטינים.
ואולם, למרבה הצער, חרף רצונה הטוב ומסירותה של המערערת, לעת הזו לא ניתן להותיר את הקטינים בביתה, בשל חוסר מוגנות ובשל סיכון מיידי הנשקף לקטינים. המצב בבית הסבים חמור ופוגעני. כך עולה מהדיווחים החסויים, שב"כ המערערים אינו חשוף אליהם. לא אוכל לפרט תכנם, אך עולה מהם כי המערערת אינה מצליחה לספק לקטינים סביבת מגורים מוגנת, והם חשופים לאלימות קשה, פיזית ורגשית. גורמי הרווחה, המכירים היטב את משפחת המערערת, לא מיהרו להוציא את הקטינים מרשות המערערת, גם כאשר עלו קשיים וחששות והתקבלו דיווחים מדאיגים. לאורך השנים, גורמי הרווחה והאפוטרופא לדין ניסו ליצור מסגרת משפטית עם תמיכה טיפולית, שתאפשר את גידול הקטינים אצל המערערת, סבתם. הניסיונות לא צלחו והמצב הולך ומחמיר. לא בנקל הם הגיעו גורמי הרווחה למסקנה כי יש להוציא את הקטינים מהבית בו גדלו כל חייהם.
בית המשפט קמא, גם הוא לא מיהר להוציא את הקטינים. בהחלטה מיום 29.1.2023 בית המשפט עמד על כך שיש לשנות את המצב הנוכחי ולהוציא את הקטינים מבית הסב והסבתא שכן המצב בבית אינו מאפשר התפתחות הקטינים. בית המשפט השהה את ההחלטה כדי שגורמי הרווחה יפגשו את משפחת xxx ויחוו דעתם לגבי התאמתה לשמש משפחת אמנה וכן על מנת שגורמי הרווחה יתייחסו לאפשרות, במידה והיא קיימת, כי הקטינים יגודלו על ידי הסבתא בלבד, במשק בית עצמאי.
ההחלטה על הוצאת הקטינים התקבלה רק לאחר בירורים נוספים, ולאחר דיווחים שהצביעו על דחיפות בהוצאת הקטינים. יצוין כי עוד בבית המשפט קמא מסרה המערערת, ביום 20.2.2023 כי היא מחפשת דירה בנפרד מהסב.
15. המערערת לא מימשה עד היום את כוונתה לעבור דירה עם הקטינים (יחד עם בתה), דבר שעשוי היה, כך נראה, להפחית את הסיכון לקטינים. איני מפקפקת ברצונה לעשות כך, אך ספק אם יש בה הכוחות הנדרשים למהלך מורכב כזה. הסכסוך הזוגי שכנראה החמיר את המצב בבית נמשך זמן רב, וחרף הכוונה המוצהרת של המערערת להפריד את המגורים שלה ושל הסב, הדבר לא נעשה עד היום. רמת הסיכון אינה מאפשרת המתנה נוספת. מעבר לכך, אין כל וודאות כי הפרדת המגורים תאפשר הכרה במערערת כאומנה. מכל מקום, השאלה האם הקטינים יכולים להיוותר עם המערערת נבחנת לפי המציאות בה חיים הקטינים היום, ולא לפי התכניות העתידיות. הקטינים חיים היום בתנאים בלתי אפשריים, שמסכנים אותם מיידית ואינם מאפשרים ילדות נורמלית והתפתחות תקינה.
16. במצב דברים זה, אין מנוס מפתרון של אומנה שאינה אומנת קרובים.
קיימים יתרונות בולטים בהשמת הקטינים במשפחה שתקבל את ברכתה של המשפחה הביולוגית. טמון גם יתרון במשפחה המנהלת אורח חיים דומה לאורח החיים החרדי של משפחת הקטינים. מבחינה גאוגרפית, השמת הקטינים במשפחה המתגוררת באשדוד הייתה מאפשרת לקטינים להמשיך באותם מוסדות החינוך, שככל הנראה מיטיבים עימם.
משיקולים אלה, מצאתי לנכון להשהות את ההכרעה בערעור, כדי שגורמי הרווחה יבדקו את המשפחות שהוצעו באשדוד ובנתיבות.
ואולם, מהבדיקות שנעשו עולה כי אף אחת מהמשפחות שהוצעו אינה יכולה לשמש כמשפחת אומנה מתאימה, בטווח הנראה לעין. הסיבות לכך מפורטות בתגובת המשיבה מיום 3.4.2023 ובדוח החסוי מיום 2.4.2023. כדי לשמור על פרטיותן של המשפחות, לא אחזור על הדברים. המסמכים האמורים מדברים בעד עצמם. עולים מהם קשיים אובייקטיביים וחששות סובייקטיביים של המשפחות, שאינם מנבאים טובות ביחס לקליטה מוצלחת של הקטינים.
17. כדי ליתן סיכוי ממשי להשמת הקטינים במשפחת אומנה, נדרשות יכולות גבוהות ופניות מירבית של הורי האומנה. נכונות ורצון טוב הם תנאי הכרחי, אך אינם תנאי מספיק. מתוך שהובא לפניי, קיימים חששות מבוססים לכך האתגר העצום של השמת הקטינים באומנה לא יצלח, ככל שמדובר במשפחות שהציעה המשפחה הביולוגית, גם בהנחה שיש בהן נכונות ורצון. משכך, וחרף היתרונות שמניתי, אין בידי להורות על השמת הקטינים באחת משתי המשפחות האלה. בפרט אמורים הדברים ביחס למשפחה באשדוד, שכלל אינה מצויה במאגר, וכדי שניתן יהיה להעביר את הקטינים אליהם, יש להשלים את תהליך הבדיקה והקליטה למאגר. כפי שהוסבר, לא ניתן להותיר את הקטינים בחזקת המערערת, עד השלמת התהליך.
המציאות היומיומית של הקטינים מחייבת השמה מיידית. בשלב זה, הניסיונות למצוא משפחה מהמגזר החרדי בעיר אשדוד מוצו. לפיכך, אין מנוס מהשמת הקטינים במשפחת אומנה ממאגר האומנה, שנמצאה ע"י גורמי הרווחה כמתאימה ומוכנה לקבל את הקטינים, הגם שלא מדובר במשפחה חרדית.
18 בטרם החתימה על פסק הדין הגיש ב"כ המערערים בקשה להבהרה, בה נמסר כי קיימת סערה רבתי בקהילה, ככל ויוחלט להוציא הקטינים למשפחה מהמגזר החרדי. לבקשה צורף מכתב של כב' הרב גרוס, המשמש כרבה של הקהילה החרדית באזור, אשר בו הבהיר התנגדותו להעברת הקטינים למשפחה שאינה חרדית.
אין בהבהרה כדי לשנות מהמסקנה בדבר דחיית הערעור. חזקה על המערערים כי יקיימו את פסק הדין תוך שיתוף פעולה עם גורמי הרווחה וכי לא יכבידו על מעבר הקטינים, שממילא כרוך בקשיים רגשיים עבורם.
סוף דבר – הערעור נדחה.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ללא דיחוי.
ניתן היום, י"ג אייר תשפ"ג, 04 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
