תלה"מ 30785-02-19 ב. נ' ב.
תלה"מ 25655-06-20 ב. נ' ב.
תובעת/נתבעת
נתבע/תובע
כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן
.1
.2
ba
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
RESP
א. ב.
ע"י ב"כ עוה"ד לירית אביטל בר-נתן
פ. ב.
ע"י ב"כ עוה"ד ערן דוידוב
פסק דין
לפני תביעות הדדיות של הצדדים בעניין שתי בנותיהן הקטינות:
תביעת התובעת (האם) אשר הוגדרה בכותרתה כתביעה להגדלת מזונות בגין הפרת זמני שהות, והסעד
המבוקש בה – חיוב האב בתשלום בגין כל הפרה של זמני השהות שנקבעו בפסק דין.
תביעת הנתבע (האב) לביטול או הפחתת מזונות הקטינות בשל שינוי מהותי לרעה במצבו הכלכלי.
רקע בקצרה וההליכים המשפטיים
הצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית כידועים בציבור והתברכו בשתי בנות: א. – ילידת 1.8.10
(כבת 13) ול. – ילידת 27.12.15 (כבת 7.5).
נגד
עובר לפרידתם הצדדים חתמו ביום 18.5.17 על הסכם שכותרתו "הסכם ממון ופירודיי, לאחר
הליך גישור שניהלו. ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 19.6.17 (להן: "ההסכם").
בכל הנוגע לחלוקת זמני שהות נקבע (סעיף 3 על תתי סעיפיו) –
הבנות ישהו עם האב בימים ב' ו-ה' מתום מסגרת החינוך או בשעה 17:00 ועד למסגרות למחרת.
בנוסף בכל סוף שבוע שני מתום מסגרת החינוך ישירות ביום ה' עד יום שבת בשעה 00 :18 ;
יתר הזמן הבנות ישהו עם האם ;
בחופשת הקיץ בימים בהם אין קייטנה ישהו הקטינות עם האב לפחות 10 ימים;
בחגים ישהו הקטינות עם הורים בחלוקת זמנים שווה.
במקרה של השבתת מסגרת החינוך או מחלה חלילה של הבנות – ישהו אצל ההורה אצלו לנו עד
השעה 30 :16.
ככל שיש להוציא קטינה מהמוסד החינוכי – יקחנה ההורה אצלו אמורה לשהות אחה"צ.
1 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
.3
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
בכל הנוגע למזונות נקבע (סעיף 5 על תתי סעיפין) –
האב ישלם לידי האם סך 6,700 ₪ בחודש (3,350 ₪ עבור כל קטינה).
הסכום כולל את צרכי הקטינות מכל סוג לרבות מדור והוצאות החזקת בית, חינוך ורפואה;
ממועד סיום לימודי הקטינות בתיכון או גיל 18 על פי המאוחר ועד הגיע כל אחת לגיל 21, ככל
שתמשיך להתגורר בבית האם ישלם האב עבורה לידי האם 1,100 ₪ לחודש. ככל שלא תתגורר
בבית, האב ישלם האב ישירות לידי הבת;
קצבת הקטינות מהמלייל תשולם לידי האם בנוסף לסכום המזונות
האב ישא בתשלום ביטוח בריאות משלים עבור הקטינות כפי שקיים במועד חתימת ההסכם;
להבטחת תשלום המזונות העתידיים האב התחייב לרכוש פוליסת ביטוח חיים ואבדן כושר
השתכרות ע"ס 7,000 ₪ לחודש כאשר הבנות המוטבות הבלתי חוזרות בביטוחים. דין תשלום
הפרמיות כדין מזונות. הפוליסות יעמדו בתקפן עד הגיע הבת הצעירה לגיל 21.
עוד נקבע בהסכם בעניין חלוקת הרכוש (סעיפים 6-12) –
האם מעבירה לאב את זכויותיה בבית המגורים ב… ללא תמורה. האב יטול על עצמו את
המשכנתא עייס 1.4 מיליון ₪ והחזר הלוואות חוץ בנקאיות כחצי מיליון ₪;
החברות הקיימות על שם האב, חב' ט. וחברת ב. – יוותרו בבעלותו ;
משרד השיווק של האם יוותר בבעלותה;
חשבון הבנק המשותף יעבור עייש האב, זכויות וחובות בו
כל צד יוותר עם חשבונות הבנק הרשומים על שמו, על הזכויות והחובות בהם;
האב אחראי לכיסוי חובות כלפי משפחתו סך 20,000 ₪ וכן חוב לצד ג' 250,000 ₪;
האם אחראית לכיסוי הלוואה שנלקחה מאמה;
הרכב המשותף יועבר לבעלות האב;
כל רכוש שלא אוזכר זכויות וחובות יוותרו על שם הבעלים ;
הצדדים הסכימו כי תניות ההסכם שלובות (סעיף 13.6)
2 מתוך 23
;
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
.25
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי
לשוב ולפנות לערכאות. עיקרו של דבר, מבחינה זו אין שוני בין פסק-דין, שהושג
על יסוד הסכמה בין הצדדים, לבין פסק-דין, שהכריע בפלוגתאות על יסוד
הראיות."
בהמשך נקבע, כי כאשר מדובר בסכום מזונות אשר נקבע בין ההורים בהסכם, רק במקרים
חריגים יתאפשר לפתוח סוגיה זו מחדש.
עייא 4515/92 שטיין נ' שטיין (13.6.94) –
"כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את
המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא
בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות
אחת; יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני
זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם
גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט.
סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה
בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שיכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי
בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם".
את השינוי יש לבחון בין הנסיבות שחלו במועד מתן פסק הדין או ההסכם כנקודת מוצא, לבין
הנסיבות במועד הגשת התביעה.
הנטל להוכיח את אותו שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי סכום המזונות שנקבע, מוטל על
כתפי התובע.
תניות ההסכם שאושר שלובות זו בזו
ההסכם עליו חתמו הצדדים ואושר נערך על ידם במסגרת הליך גישור. ההסכם עליו חתמו
הצדדים כולל מערכת של הסדרים רכושיים, מזונות וחלוקת זמני שהות, והוסכם על הצדדים
כי תניות ההסכם שלובות זו בזו. כלשונם המפורשת: "הצדדים מצהירים כי הסכם זה הינו
הסכם כולל וסעיפיו שלובים זה בזה" (סעיף 13.6 בהסכם).
כנגד ההתחייבויות שנטל האב על עצמו בהסכם, האם נטלה על עצמה התחייבויות כספיות
משלה, העבירה את מלוא זכויותיה בבית המגורים לבעלות האב ללא תמורה, ויתרה על זכותה
ברכב ובחברות עייש האב.
על פי הפסיקה (ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין לעיל), הסכם המסדיר עניינים רבים שבמחלוקת
יש לבחון כמקשה אחת על מנת להקנות לו יציבות ואמינות.
ועוד בהלכה קודמת לזו נקבע כי שינוי מזונות שנקבעו במסגרת הסכם כולל ייעשה במקרים
חריגים בלבד כאשר מתקיימים שלושה תנאים במצטבר: לא יהא זה צודק להותיר את פסק
הדין על כנו בעקבות שינוי הנסיבות המהותי שנמצא שחל, הצדדים הותירו פתח מראש לשינוי
בנסיבות ומבקש השינוי פעל בתום לב (ראו ע"א 442/83 קם נ' קם לח(1) 767).
11 מתוך 23
1234
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.26
.27
.28
ba
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
מהכלל אל הפרט
RESP
משנאמר זאת – ראשית יש לבחון אם האב הוכיח שינוי נסיבות לרעה מהותי בהכנסותיו.
כפוף לכך יש לשקול אם פתיחת ההסכם ושינוי הקבוע בו בעניין מזונות הקטינות צודק בנסיבות
המשפחה. יש לבחון את אומד דעת הצדדים לגבי פתיחת פתח לשינוי מההסכם כפועל יוצא
משינוי נסיבות מהותי שחל לאחריו.
בנוסף על האב אשר תובע השינוי לנהוג בתום לב בהליך.
יאמר כבר וינומק להלן – שוכנעתי כי אכן חל שינוי נסיבות מהותי לרעה בהכנסות האב במועד
הגשת התביעה ולאחריה, ביחס להכנסותיו במועד חתימת ההסכם.
בהתחשב באומד דעת הצדדים בהסכם כפי שיפורט בהמשך ובנסיבות הספציפיות של המשפחה
כפי שהונח לפני, על יסוד הסכמותיהם והתנהלותם בפועל – שוכנעתי כי טובת הקטינות שלא
לשנות מאופן תשלום המזונות כסכום גלובאלי מידי האב לאם בו יכללו כלל צרכיהן מכל סוג.
מסקנתי כפי שיובא להלן כי יש מקום להפחתה מסוימת בסכום המזונות הגלובאלי שנקבע
בהסכם.
במועד מתן פסק הדין ביום 19.6.17 על יסוד ההסכם
במסגרת חקירתו העיד האב כי הכנסותיו במועד אישור ההסכם הסתכמו בסך 45,000 ₪.
בסיכומיו טען כי הכנסותיו עמדו על כ-50,000 ₪ וזאת על יסוד טענות האם בעניין.
יצויין כי בכתב התביעה שהגיש האב כשהוא מיוצג הצהיר על הכנסותיו במועד אישור ההסכם
25,000 ₪. כך הצהיר גם במסגרת תצהירו בתביעת האם (סע' 10).
הכנסות אלו על פניו לא כללו את הכנסותיו מהשכרת שלוש יחידות הדיור בנכס ב… בסך 13,000
₪ בחודש אז, אליהם לא התייחס כלל בכתב התביעה, גם לא כהכנסות במועד הגשתה. האב לא
צורף את הסכמי השכירות.
האב לא ביקש לתקן את כתב התביעה, לא טען כי הכנסותיו עלו ממועד הגשתה.
אני מעמידה את הכנסותיו של האב במועד אישור ההסכם, על יסוד הצהרתו בכתב התביעה
ובתוספת הכנסות מיחידות הדיור המושכרות ע"ס 38,000 ₪-₪45,000
–
האב נטל על עצמו התחייבויות בהסכם תשלום החזרי המשכנתא על דירת המגורים שעברה
במלואה לבעלותו – 1.4 מיליון ₪, החזר הלוואות שנטל על פי הסכמים מהשנים 2016-2017
מצדדי ג' (א. ט. וא. ב.) – 500,000 ₪, החזר הלוואה מגבי א. ב. – 80,000 ₪, החזר חובות בחשבון
12 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
.29
.30
ba
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
RESP
הבנק המשותף בבנק מזרחי – 300,000 ₪, החזר חוב לבנק הפועלים – 147,000 ₪. סהייכ כ-2.5
מיליון ₪.
כמו כן במועד אישור ההסכם היתה תלויה ועומדת תביעה כספית נגד האב ואדם נוסף אשר
הוגשה על ידי מי ז. בסכום של 550,000 ₪.
במועד הגשת התביעה
סה"כ חובות משוערים שהיו לאב במועד חתימת ההסכם והובאו בחשבון במסגרת הסכמות
הצדדים על סכום מזונות הקטינות – 2.5-3 מיליון ₪.
לטענת האב בכתב התביעה, במועד הגשתה הכנסותיו מעבודתו כשכיר 10,300 ₪ וחובותיו
למעלה מ-3 מיליון ₪, בגינם הוגש על ידו הליך חדלות פירעון.
האב לא התייחס בכתב התביעה להכנסותיו מיחידות הדיור המושכרות. הימנעות האב מלשטוח
בכתב התביעה להפחתת מזונות הכנסותיו מכל מקור מהווה פגם היורד לשורש התביעה ואני
רואה בכך משום חוסר תום לב.
ממסמכים שצורפו מהליך חדלות הפירעון שהגיש האב עולה :
ביום 23.6.20 ניתן צו לפתיחת הליכים, מזונות הקטינות נקצבו אותה עת עייס 6,700 ₪ לחודש.
בהחלטה מיום 16.6.21 הופחת סכום מזונות הקטינות הקצוב לסך 4,600 ₪ לחודש אותו משלם
האב עד היום.
ביום 8.11.21, כשנה וחצי לאחר הגשת תביעת האב שלפני הוגש בתיק החדלייפ דוייח ממצאי
בדיקת הנאמן ולפיו (צורף לתיק על ידי האם ביום 26.12.21):
הכנסות האב: סה"כ הכנסותיו כ-32,850 ₪ לחודש: מעבודה – 10,250 ₪, מדמי השכרת
יחידות הדיור – 8,500 ₪, מענקים – 11,750 ₪, עזרה שמקבל – 2,350 ₪.
האב לא צרף אסמכתאות על הכנסותיו כשכיר ולא צרף הכנסות בת זוגו כנדרש.
ממוצע הוצאותיו החודשיות למחייה בתא משפחתי של 3 נפשות: 35,600 ₪, הוצאותיו
מופרזות ולא דיווח על הכנסות בת זוגו.
לגבי התנהלותו בהליך צויין – שיתף פעולה באופן חלקי ולא המציא מלוא אסמכתאות; לא
מסר מידע שנדרש ממנו; לא מגיש דו"חות הכנסות והוצאות מגובים באסמכתאות; כושר
השתכרותו 35,000 ₪ בחודש, ללא הכנסות בת זוגו שאינן מדווחות, לא עומד במסגרת
הוצאות סבירה, הוצאותיו 30,000 ₪ לחודש, לא משלם באופן סדיר את התשלומים
שהושתו עליו והצטברו פיגורים בקופת הנשייה.
הנאמן אישר תביעות חוב בסך לל של כ-2.25 מיליון.
שווי נכסיו למימוש 3.05 מיליון ₪.
13 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
156
14
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
.31
.32
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
האב ביצע פעולות הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או
להברחת נכסים. נהג בחוסר תום לב במטרה לניצול ההליך לרעה
המלצות הנאמן: תשלום חודשי בסך 10,000 ₪ לחודש.
הוגשה הצעת הממונה על הליך החדלייפ ושיקום כלכלי לפיה, על יסוד העולה מדיווח הנאמן כי
האב לא ממלא אחר הוראות ההליך וייתכן כי כלל אינו חדל פרעון לאור הכנסותיו והוצאות
התא המשפחתי – יש לתת לנאמן הזדמנות להעשיר את קופת הנושים תוך מתן צו לתכנית
הפרעון המוצעת לתשלומים בסך 10,000 ₪ לחודש. על יסוד דיווח הנאמן הוגשה הצעת הממונה,
ליתן צו לשיקום כלכלי שאינו כולל הפטר לאלתר לאור יכולותיו הכלכליות של האב לצד העדר
תום לב בהמצאת כלל המסמכים שנדרשו ובהעדר שיתוף פעולה מלא מצידו.
האם נסמכת בעיקר על דויים הנאמן והצעת הממונה וטוענת כי למעשה לא חל שינוי בנסיבות
בגובה הכנסות האב ומתוך כך יש לדחות תביעתו.
טענת האב לשינוי נסיבות מהותי לרעה בהכנסותיו
האב סיים לימודי הנדסאי תכנה בשנת 2005 ובשנת 2008 החל לעסוק בתחום הנדליין ופתח
חברה להתחדשות עירונית – ב. בעיימ. החברה מחזיקה 30% ממניות חברת ב. בעיימ.
בשנת 2016 חזר לעבוד בתחום הפיננסי ונתן ייעוץ פיננסי וטכנולוגי במסגרת החברה. הכנסתו
ממתן ייעוץ 30,000 ₪ אשר שולמו לחברה ואותם משך. בנוסף היה מעורב בהקמת פרויקטים
בתחום הנדליין של התחדשות עירונית בשיתוף עם חברה נוספת.
סמוך לאחר ההסכם התקבלו לידיו הכנסות מהשכרת יחידות הדיור בדירה ב. כ-13,000 ₪
בחודש.
בחקירתו הנגדית אישר האב כי על פי קורות חייו הרשומים הנו מהנדס תכנה מנוסה, ראש צוות,
מנהל פרויקטים בתעשיית הפיין-טק, בקיא בתחום הבנקאי עם ניסיון רב בתחום (פרו' 14.4.22
עמי 46-47 שורות 32-6).
האב טוען כי בראשית שנת 2000 הפסיק הבנק לנוכח הגבלות שהוטלו על האב את אפשרותו
ליתן ייעוץ פיננסי אשר היווה את תחום התמחותו העיקרי והכנסתו נגדעה.
האב העיד (עמ' 42 לפרוטוקול):
"ש.אתה טוען שחב' ט. מפורקת. ממתי?
ת. הגשתי בקשה מאז שנכנסתי להליך פירעון אסור לי להפעיל חברה מה גם שלא
היתה בה כל פעילות כי נסגרו בפני הבנקים וכל הגופים הפיננסיים בגלל
שהייתי חייב לכולם.
ש. מתי הגשת בקשה לפירוק חברה?
14 מתוך 23
1
234
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
.33
ba
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
RESP
.2020
ת. כשנכנסתי להליך אז ביקשתי מרואה החשבון שהוא גם עוייד. זה נעשה ב
ש. מתי הקמת את החברה ?
ת. 2008.
ש. מה גרם להידרדרות במצב החברה?
ת. הרבה מאד גורמים, שילוב של אירועים שבעצם התחילו, התחלתי להיות חייב
ולא מסוגל לעמוד בחובות, זה התחיל בפסק הדין שלה עד שהיה כאן שלא
יכולתי להחזיר את הכסף ופרויקטים מאד גדולים שהייתי שותף להם נפסקו
ולא היתה לי אפשרות להחזיר חובות.
ש. ממתי החובות ?
ת. סוף 2019, תחילת 2020.
ש. לפני כן לא היו חובות?
ת. עד אז היו חובות שיכולתי לשלם.
ש. מה העיסוק של החברה?
ת. 2 דברים עיקריים, מ-2016 חזרתי לתת סוג של יעוץ פיננסי וטכנולוגי
ובמסגרת פרויקט שהייתי מעורב בהקמה של ב-2005, 2006 בגלל היכרות עם
המנהלים, חוץ מזה היו לי פרויקטים נדלניים של התחדשות עירונית ב-2016
זה היה בשיתוף עם חברת ב.. שזו חב' שנכנסה לקשיים בתחילת 2020 והם
נאלצו למכור את החברה ולפשוט את הרגל.
ש. החב' עצמה ט. היא אתה, ONE MAN SHOW?
ת. לא נכון. כי פעילות בתחום עסקי תמיד מערבת גורמים נוספים כמו אשראי
בבנקים, שותפויות. אני הבעלים היחידים בחברה.
ש. ב-2019 אתה באמצעות החב' נתת יעוץ לחב' מ. בעלות שבין 30,000 ל-39,000
כל חודש ?
ת. נכון.
ש. רגע לפני שאתה נכנס לחדלות פירעון את המסיים את תפקידך במ.?
ת. הפרויקט שעבדתי בו במסגרת מ. אמרו לי אנחנו לא רוצים לראות את הרגל
שלך דורכת פה.
ש. איפה לא רצו לראות אותך?
ת. בבנק.
ש. אבל למה לא המשכת לעבוד במ.?
ת. כי העבודה שלי ניתנה לבנק. נתתי שירותים באמצעות חברה. אמרו לי לא
מוכנים לעבוד איתך. כדי לעבוד בבנק אתה צריך להיות נטול חובות ובטוח
שהחובות לא צריכים להיות בבנק שאת העובד בו.
ש. לטענתך חובות שיש לך היום לא היו במועד עריכת הסכם ב-2017?
ת. לטענתי חלק מהחובות היו, חלק גודל מאד אחר לא היה, היתה לי היכולת
לעמוד בתשלומי החובות האלה מה שהגדיר אותי כלא חדל פירעון.
ש. גם עכשיו אתה לא מוגדר כחדל פירעון?
ת. לא את מגדירה."
עולה מעדותו, בין היתר, כי לאב היתה יכולת לעמוד בתשלומי החובות, כפי שאישר ולא הוגדר
כחדל פירעון נכון למועד עדותו בחודש 4/22.
האב הצהיר כי פרויקטים נוספים בחברה שהיה שותף אתה, ב., להתחדשות עירונית, קרסו,
החברה נקלעה לקשיים ונמכרה על ידי בעלי המניות (פרוט' עמ' 39) פרויקט עיקרי של תמייא
בנאות אפקה אותו התחיל בשנת 2012 הפך ללא כלכלי לאור שינוי מדיניות של עיריית תייא
ופרויקטים נוספים קרסו באופן שלא יכול היה להחזיר חובות (פרוט' עמ' 49). לטענתו בעקבות
פסק דין שניתן נגדו על סך 550,000 ₪ בתביעת מר ז.ן נפתח נגדו תיק הוצלייפ שהגדיל את החוב
והמשיך את קריסתו.
15 מתוך 23
123456789
10
11
123H
14
15
16
17
18
19
20
.888388888888888888888 +
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
39
40
41
42
43
44
45
46
47
.34
.35
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
יצויין כי התביעה בה ניתן פסק הדין ע"ס 550,000 ₪ היתה תלויה ועומדת נגד האב במועד
אישור ההסכם, משנת 2016. האב בחקירתו הנגדית אישר כי בשנת 2016 ניתן במסגרת אותו
הליך צו עיקול על חשבונות הבנק שלו בגובה 500,000 ₪, לטענתו הוסרו סמוך לאחר מכן (פרוט'
14.4.22 עמ' 42). כך שהסיכון בעניינה נלקח במועד בו חתם האב על ההסכם.
האב הצהיר כי ביום 7.6.20 החל לעבוד כשכיר בחברת נ. בהכנסה חודשית ממוצעת של 10,300
₪. האב פוטר בחודש 8/2021 והציג אישור על קבלת דמי אבטלה לחודשים 9-10/2021. בחודש
3/22 החל האב לעבור כמתחזק מערכות בחברת מ. והציג תלוש שכר בסך 10,300 ₪ נטו לחודש.
לא עלה בידי האם לסתור את טענותיו של האב בכל הנוגע לירידה משמעותית בכנסותיו בפועל.
עדותו של האב בעניין הגבלתו על ידי הבנק לעסוק בייעוץ פיננסי מול בנקים והעדר קבלת אשראי
לפרויקטים מהבנק לא נסתרו ואני מאמינה לעדותו בעניין.
האם סומכת את טענתה על דויים המנהל המיוחד בדבר בסכומי הכנסות האב.
אכן, על פי הדויים הכנסות האב למועד הגשתו 32,861 ₪ לחודש: מעבודה – 10,250 ₪; מדמי
השכרת יחידות הדיור – 8,500 ₪; ממענקים 11,750 ₪; מתמיכת משפחה מהורים – 2,350 ₪.
;
האב הצהיר בחקירתו הנגדית כי אינו מקבל מענקים. מדובר במענקים שהתקבלו לידו בגין
תקופת הקורונה, כעצמאי בשנים 2020-2021 על יסוד הכנסותיו הגבוהות בשנת 2019 (חקירתו
בפרוטוקול 14.4.22 עמ' 38). על פניו, טענתו בעניין זה לא נסתרה ושוכנעתי כי משנת 2022 האב
אינו מקבל מענקים בסכומים הנטענים ואלו ניתנו לו נכון לאותה תקופה עד שנת 2021.
כך גם כספים שמקבל מתמיכת משפחתו אינם יכולים להחשב כהכנסה קבועה לצורך מזונות.
עולה כי הכנסתו של האב מעבודה ומהשכרת יחידות הדיור כ-18,800 ₪.
במועד הגשת התביעה האב התגורר באחת משלוש יחידות הדיור בדירה ב… ומתוך כך גם דמי
השכירות שמקבל הועמדו על ידי הנאמן עייס 8,500 ₪ לחודש, עבור שתיים מתוך שלוש יחידות
הדיור.
במהלך ניהול ההליך בחר האב להתרחב ליחידת דיור נוספת ולהתגורר עם הקטינות כשהן עמו
בשתיים מיחידות הדיור ומשכיר יחידת דיור אחת בסך 3,800 ₪ לחודש.
בבחינת מכלול הנסיבות, הפסקת מתן ייעוץ פיננסי על ידי האב אשר היווה את מקום פרנסתו
העיקרי, מעבר לעבודה כשיר בשכר 10,300 ₪ נטו לחודש, הפסקת קבלת מענקי הקורונה,
הפחתה בשכ"ד מיחידות הדיור בכל אלו אני מוצאת כי הוכח שינוי נסיבות מהותי לרעה
בהכנסותיו באופן המצדיק בחינה מחודשת של סכום המזונות בהסכם.
16 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
.36
.37
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
לצד זאת אינני מתעלמת ויש להביא בחשבון גם את פוטנציאל השתכרותו בעתיד על יסוד
ניסיונו הרב ובקיאותו בתחום הבנקאות, הנדסת תכנה, מתן ייעוץ טכנולוגי, ניהול פרויקטים
וכן בחירתו להתגורר בשתיים מתוך שלוש יחידות הדיור תחת השכרת יחידה נוספת, סכום
של אלפי שקלים.
כמו כן יש להביא בחשבון כי האב נמצא בהליך חדלים וככל שיקבל הפטר הרי שמצבו הכלכלי
ישתנה לטובה מהותית ותגדל הכנסתו הפנויה.
יודגש. הליך החדלייפ טרם הסתיים, הדויים שהוצג הנו דויית ביניים ולא צורפו החלטות מההליך
לגבי אישור הצעת הנאמן. ההכרעה בהליך ניתנה על יסוד שהונח והוכח לפני במסגרתו.
אשר למצבת חובותיו של האב
כלל החובות, לכל הפחות חלקם הארי, היו ידועים וקיימים במועד אישור ההסכם. כך הסכמי
ההלוואה מול צדדי ג' והתביעה של מר ז.. האב לקח על עצמו את החזר החובות מתוך ידיעה כי
ביכולתו לעמוד בהחזרים, ומנגד שמר בהסכם על מלוא זכויותיו בחברות.
להצהרת האב במועד פסק הדין עמדו חובותיו והתחייבויותיו לבנק מזרחי, חוב למר א. ב., חוב
למר ט., חוב למר א. ב., חוב משכנתא, סהייכ כ-2.5 מיליון ₪. חובות אלו פורטו בהסכם. זאת
לא כולל חוב צפוי עתידי בתביעת מר ז. שהיתה אז תלויה ועומדת נגדו עייס 550,000 ₪ ובהמשך
ניתן נגד האב פסק דין על הסכום.
במסגרת הליך חדלות הפירעון אושרו תביעות חוב נגד האב בסכום כולל של 2.25 מיליון ₪.
הנאמן לא אישר תביעות הורי האב ותביעת מר ט.
על פניו לא חל שינוי נסיבות, ודאי לא שינוי נסיבות מהותי לרעה במצבת חובות האב במועד
הגשת התביעה ביחס למועד פסק הדין.
האב בסיכומיו מדגיש כי אינו עותר לשינוי נסיבות מהותי בשל החובות שנטל במסגרת ההסכם,
אלא בהעדר אפשרות להכנסה והעדר אופק כלכלי אשר הובילו להעדר יכולת לפרוע את החובות
(סע' 60 לסיכומיו). עיקר טענת האב כי שינוי הנסיבות העיקרי בחסימת האפשרות שלו לעבוד
במגזר הפיננסי-טכנולוגי (סע' 63 בסיכומיו).
טענת האב לגבי מצבו הרפואי
בשנת 1999 במסגרת תחביב של האב לצניחה חופשית עבר ארוע קשה, בו התרסק המטוס ממנו
צנח והאב נפגע בכל חלקי גופו. באסון נספו ארבעה אנשים. האב סובל מקשיים פיזיים ופוסט
טראומה. התרשמתי כי מדובר בארוע קשה שעבר האב, בלשון המעטה שיש לו השלכות מטבע
הדברים על מצבו הפיזי והנפשי.
17 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
.38
.39
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
האב טוען ל-70% נכות אך לא צרף כל אסמכתא או אישור מהמלייל על הכרה באחוזי נכות. האב
צרף לתצהירו חוות דעת רפואית פרטית מיום 2.8.20 בה נרשם כי סובל מ-54.5 אחוזי נכות.
האב לא פרט אם פנה למוסד לביטוח לאומי בהכרה בנכות, אם התקיים הליך כלשהו בעניין.
הארוע כאמור משנת 1999, כמעט שני עשורים טרם חתימת ההסכם, מצבו של האב היה ידוע
במועד חתימת ההסכם והסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של פסק דין לקחו בחשבון את מצבו.
בדיון מיום 14.4.22 לשאלת בימייש האם חל שינוי במצבו ממועד חתימת ההסכם השיב: יילא
היה שינוי במצבי משנת 2107 עד היום. במצבי הגופני לא היה שינוי" (פרוט' עמ' 38).
האב לא הוכיח שינוי נסיבות בעניין זה ממועד פסק הדין.
אורח החיים שמנהל האב
הוכח כי האב מנהל אורח חיים המעיד על הכנסות גבוהות ורמת חיים גבוהה. זו גם התרשמות
הנאמן והממונה בהליך החדליים כמפורט בדיווח ובהצעה שהוגשו לפיהן הוצאותיו החודשיות
למחייה וניהול משק בית בממוצע כ-35,000 ₪ בחודש!.
אורח החיים שמנהל אינו עולה בקנה אחד עם הכנסות נטענות על ידו של 10,300 ₪ בחודש בלבד
ובשים לב להחזר החובות.
האב ממשיך לעסוק בצניחות שעלותן לצד הציוד הנלווה מאות שקלים אם לא מעבר (חקירת
מר ז.ב. עמ' 36-37 לפרוטוקול), עדות האב עמ' 38 לפרוטוקול שורות 1-2).
האב פעל להרחבת יחידת הדיור בה מתגורר ולאחדה עם יחידה נוספת, תחת קבלת דמי שכירות
היחידה 4,500 ₪-5,000 ₪ בחודש (פרוטוקול עמ' 43 שורות 24 ואילך). אינני מתעלמת מטענתו
כי צריך עוד שטח דירה לאחר שהבנות גדלו וזקוקות ליותר מקום ושפועל לטובת הבנות, אלא
שיש בכך כדי להעיד כי יכול להסתדר ולשאת בחובותיו גם ללא דמי השכירות הפוטנציאליים
של אלפי ₪ לחודש.
העדר תום לב של האב בניהול ההליך –
על התובע ביטול או הפחתת מזונות חלה חובת תום לב מוגברת (השוו עמיש (מחוזי ת"א) -53288
03-18 פלוני נ' פלונית (13.11.18). אני מוצאת פגם בהתנהלות האב בהליך מראשיתו.
קדמו להליכים בקשת רייס שהגישה האם. האב לא התייצב לפגישת המהויית חרף החלטה
מפורשת של בימ"ש בעניין והגם שבהסכם נקבע כי טרם פנייה לערכאות יפנו הצדדים לגישור;
האב לא הגיש כתב הגנה בתביעת האם בחלוף 7 חודשים וגם לא לפני קדם המשפט הראשון
שהתקיים, כך שלא ניתן היה לקיים דיון ענייני במועד שנקבע.
18 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
ba
.40
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
הוצע לצדדים בדיון והם הסכימו לקיים פגישה ביחייס ולבחון אפשרות להגיע להסכמות. חרף
פגישה שתואמה מול שניהם, האב לא הגיע לפגישה שנקבעה.
תביעת האב לביטול/הפחתה במזונות הקטינות הוגשה כשנה לאחר שהוגשה תביעת האם בעניין
המזונות על יסוד הפרות נטענות של האב, לאחר שהתקיימו שני דיוני קדם משפט בתביעתה,
ערב מועד ההוכחות שנקבע, לצד בקשתו כי התביעות יתבררו יחד. כתוצאה מכך ולייעול ניהול
ההליכים ומניעת שמיעת חקירות פעמיים בעניין דומה – נדחה מועד ההוכחות כפוף לחיובו
בהוצאות.
האב לא פרט בתביעתו את מלוא הכנסותיו מכל מקור כפי שהתגלה בשלב מאוחר יותר, ולא
פרט את הכנסותיו מהשכרת יחידות דיור, כ-8,500 ₪ בחודש במועד הגשת התביעה.
כעולה מדויים הנאמן בהליך החדליים כפי שפורט לעיל האב נהל שלא בתום לב בהליך, לא שיתף
פעולה, לא המציא אסמכתאות ודו"חות שנדרש, מנהל אורח חיים פזרני, לא עומד בתשלומים
שנקבעו ויצר חוב בקופת הנושים, ביצע פעולות הנחזות כהעדפת נושים והברחת נכסים. בהינתן
כי תביעת האב לביטול/הפחתת המזונות נשענת בעיקר על מצב כלכלי נטען והליך החדלייפ
שהגיש, התנהלותו בחוסר תום לב בהליך החדלייפ רלוונטית גם כאן.
השיקולים בקביעת סכום המזונות ואופן תשלומם בנסיבות הענין
משהגעתי לכלל מסקנה כי חל שינוי נסיבות מהותי לרעה בהכנסות האב, יש מקום לבחון את
סכום המזונות שנקבע בפסק הדין על יסוד ההסכם בין הצדדים, ואופן תשלומם.
בכל הנוגע לאופן התשלום כסכום מזונות גלובאלי – מתוך כלל הנסיבות אני סבורה שטובת
הקטינות כי האם תמשיך ותהא אחראית על כל הוצאותיהן מכל סוג, והאב ישלם סכום מזונות
גלובאלי לאם עבור צרכיהן, כפי שקבעו הצדדים בהסכם.
הצדדים מתנהלים בעניין זה על פי הקבוע בהסכם. האם היא ההורה המרכז בכל הנוגע לצרכי
הקטינות והיא האחראית על כל דבר הקשור בחיי היום יום של הקטינות.
הצדדים כימתו את כלל הצרכים של הקטינות מכל סוג, לרבות מסגרות חינוך, צהרונים, חוגים,
טיפולים רפואיים, טיפולי שיניים, אורתודנטיה, הסעות, מתנות לחברים, סלולרי – כל צרכיהם
מכל סוג וקבעו כי האם תישא בכל הצרכים והאב ישלם לאם סכום גלובלי אותו העמידו עייס
3,350 ₪ לקטינה.
האב בכתב הגנתו בתביעת האם סמוך לפני הגשת תביעתו אישר כי "ההסכם עובד".
בפועל ובמשך שנים מתנהלים הצדדים באופן בו האם היא המוציאה והמביאה בכל הנוגע
לקטינות. היא שרושמת למסגרות חינוך וחוגים, היא שקובעת תורים לרופא ולוקחת את
הקטינות לרופא, לטיפולים ולכל צורך נדרש.
19 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
.41
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
הצדדים המשיכו להתנהל באופן זה כל השנים. עיקר נטל הטיפול בקטינות על כתפי האם וזאת
לא השתנה.
לא מצאתי כי טובת הקטינות לשנות מהמצב בפועל בו התנהלו הצדדים ממועד פסק הדין ובשש
השנים האחרונות.
בבעיימ 7670/18 פלונית נ' פלוני שניתן ביום 20.1.21 נקבע על ידי כב' השופט נ. הנדל, והוסכם
על יתר שופטי ההרכב כב' השופט ע. גרוסקופף וכב' השופט ע. ברון (הדגשה שלי – ע'ביג'):
״יראשית, ככל שבית המשפט מגיע למסקנה כי התרחש שינוי נסיבות מהותי,
כמשמעותו בפסיקה, המצדיק עיון מחודש בגובה המזונות – מן הראוי כי עיון זה
יעשה בהתאם להלכת בע"מ 919/15, שהרי מרגע שנגזר לקיים דיון מחודש
בגובה המזונות, אין הצדקה לקיימו עוד על פי הדין הישן, שאיננו נוהג עוד.
."919/15
שנית, על בתי המשפט לשקול בזהירות ובקפדנות את השפעת השינוי המהותי
ביחס לסכום המזונות שנקבע בעבר
שלישית, ראוי לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות
המהותי, וביחס אליו בלבד להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15,
תוך חתירה ככל הניתן, וככל שקיימת הצדקה, לצמצום היקף ההתדיינות. ככל
שמדובר בשינוי באחד מרכיבי המזונות, אין מקום להחיל את הלכת 919/15 ביחס
לכלל סכום המזונות, ולשנות באופן דרמטי את שיעור המזונות שהיה נהוג לאורך
זמן, אלא יש לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ
(בעיימ 7670/18 פלונית נ' פלוני, פס' 15 לפסהייד של כב' השופט נ. הנדל (20.1.21)).
עולה מכך כי כאשר ניתן לתחום את השינוי הספציפי וביחס אליו בלבד להחיל את עקרונות
בעיימ 919/15, ראוי לעשות כך ובכך לצמצם את היקף ההתדיינות.
השינוי שנמצא שחל הנו בהכנסת האב. לא חל שינוי מהותי בהכנסות האם (אף לא נטען בכתב
התביעה) ולא חל שינוי באופן הטיפול בקטינות כך שהאם היא המטפלת העיקרית ואחראית על
כל הוצאותיהן מול הגורם הרלוונטי.
בנסיבות המשפחה שלפני, הגם שנמצא כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה נוספת של
סכום המזונות, לא מצאתי כי נכון וצודק לשנות את אופן ההתנהלות עליו הוסכם בו האב משלם
לידי האם סכום גלובאלי עבור כל צרכי הקטינות.
עצימות הסכסוך בין הצדדים גבוהה ואין ביניהם תקשורת.
שוכנעתי כי שינוי אופן חלוקת צרכי הקטינות בין ההורים כפי שמתנהלים בפועל, באופן בו האב
משלם לאם סכום גלובאלי עבור השתתפותו בצרכי הקטינות, יעצים את הסכסוך ביניהם וירחיב
את גדר המחלוקות בהתנהלות השוטפת ביום יום דבר שאינו לטובת הקטינות.
20 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
.42
.43
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
אשר לסכום המזונות הגלובאלי
בהסכם קבעו הצדדים את צרכי כל קטינה בהם יישא האב בסך 3,350 ₪. סכום הכולל את חלקו
בצרכיהן מכל סוג אצל האם לרבות צרכים שאינם תלויי שהות, לרבות: צרכים שוטפים, מדור
והחזקתו, הוצאות חינוך, חוגים ורפואה מכל סוג, לרבות טיפולי שיניים ואורתודנטיה. זאת
מעבר להוצאות עבורן בזמנים אצל האב בהם הוא נושא.
האם פרטה כי הבנות למדו במסגרות פרטיות והיא שנושאת בפועל, מעבר לצרכיהן השוטפים
ומעבר לכך כמו מספרה, טלפון סלולרי, מתנות לחברים בתשלומים לביייס, תליין, ספרים וצרכי
לימוד, חוגים (הקטינות משתתפות בחוג כדורעף, אילוף כלבים בהסכמת ההורים), שיעורי עזר,
טיפולים, טיפולי שיניים, אורתודנטיה. הבת א. למדה במסגרת ביייס פרטי לאומנויות, הסעות
לשנה 2,500 ₪, והמשיכה בחטיבה במגמת כדורעף המצריכה הוצאות עבור ציוד ספורט,
תחרויות אימונים, נסיעות וכו'.
האב הודה בפני הנאמן בהליך החדלייפ, כעולה מדויים הנאמן כי סכום המזונות שהתחייב לשלם
תאם ונכון לקטינות.
במסגרת כתב הגנתו של האב בתביעת האם אותו הגיש ביום 24.10.19 כשמונה חודשים טרם
הגשת תביעתו הצהיר כי "יש הסכם שעובד לכל הצדדים על כל סעיפיו". זאת לאחר שפרט
בכתב ההגנה את חובותיו והוצאתיו החודשיות. מכאן כי גם נכון למועד הגשת תביעת האב
הסכום שנקבע בהסכם משקף נכונה את חלקו של האב בצרכי הקטינות בפועל, לדידו של האב.
האב לא טען בתביעתו כי הכנסות האם גדלו מהכנסותיה במועד אישור ההסכם. מכאן כי מלוא
צרכי הקטינות מסופקים להן על ידי האם, לרבות מתוך הכספים שמשלם האב עבור מזונותיהן.
שוכנעתי כי האם משתמשת בכספים שמשלם האב עבור צרכי הקטינות.
המשמעות היא שכל סכום שיופחת הנו על חשבון סיפוק צרכי הקטינות.
מעבר לכך –
האב בוחר לאסוף את הקטינות פעמיים בשבוע בשעה 17:00 מבית האם, לרבות בימי חמישי
בסופי שבוע כשהקטינות עמו, ולא ממסגרות החינוך כפי שנקבע נכון לסופי שבוע עם האב. כך
שבכל יום האם היא האחראית על חזרת הקטינות ממסגרות החינוך, מתן צהרים וטיפול בכל
ענייני הקטינות אחה"צ חברים, חוגים, ביקורי רופא וכיוצ"ב.
הוכח כי כאשר הקטינות חולות, האם היא זו שנשארת עמן ומטפלת בהן, כך גם על פי אומד
דעת האב במסרונים ששלח לאם והוצגו.
כאשר נדרש לקחת את הקטינות לרופא – האם היא שעושה זאת.
21 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
.44
.45
סוף דבר
בימים בהם אין מסגרות חינוך האם היא שנשארת עמן בזמן בו אמורות לשהות במסגרות.
כאשר נדרש להוציא את הקטינות קודם ממסגרות החינוך – האם היא שעושה זאת.
כל זאת על חשבון שעות עבודתה.
כאשר מבוטלים מפגשים עם האב, האב אינו מתאם מועדים חלופיים לשהייה עם הקטינות.
לא נסתרה עדות האם כי היא שאחראית על ארועים ופעילויות בביייס, אספות הורים וכיוצ"ב.
הוכח כי האב אינו שוהה עם הקטינות בחופשת הקיץ 10 ימים ברצף.
לכל הדברים שפורטו משמעות כלכלית והנטל על כתפי האם.
ba
כאשר אני מביאה בחשבון את מכלול הנסיבות שפורטו בהרחבה בפסק הדין לעיל, לצד הירידה
בהכנסותיו של האב במועד הגשת התביעה – אני מוצאת להפחית את סכום המזונות שנקבע
בהסכם לסך 2,600 ₪ בחודש עבור כל בת, סכום הכולל את השתתפות האב בצרכיה תלויי
שהות אצל האם, הוצאות מדור והחזקתו אצל האם, מלוא הוצאות החינוך והרפואה. סה"כ
5,200 ₪ לחודש עבור שתי הבנות חלף 6,700 ₪ לחודש שנקבעו בהסכם.
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
בקביעת סכום זה אני מביאה בחשבון גם כי האב נושא בצרכי הקטינות תלויי השהות עמו, וכי
צרכיהן מעבר לצרכים תלויי שהות (חינוך, רפואה, טיפולים שונים) גבוה מהסכום שנקבע כך
שגם האם נושאת בחלקה בצרכים, מעבר לסכום שמשלם האב. עוד אני מביאה בחשבון כי
קצבאות הקטינות משולמות לידי האם.
א.
ב.
נקבע בשתי התביעות כדלקמן:
האב ישלם לידי האם עבור מזונות הקטינות סך 5,200 ₪ לחודש (2,600 ₪ עבור כל
קטינה).
ג.
הסכום ישולם עד הגיעה של כל קטינה לגיל 18 או תום כתב יייב על פי המאוחר. ממועד
זה ישלם האב עבור כל קטינה שליש מהסכום וזאת עד ובהתאם למועד שנקבע בסעיף
5.1.3 בהסכם.
סכום המזונות צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע היום והוא יעודכן כל שלושה חודשים
ללא תשלום הפרשים למפרע.
קצבת הקטינות מהמוסד לביטוח לאומי וכל מענק המתקבל בגינן ישולמו לידי האם
בנוסף לסכום המזונות שנפסק.
על האב לאסוף את הקטינות בזמני השהות בהתאם לקבוע בהסכם.
22 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
.46
ד.
ה.
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
מתוך כך, בסופי שבוע שהקטינות עמו, עליו לאסוף אותן בימי חמישי ממסגרות החינוך.
על האב לשהות עם הקטינות בחופשת הקיץ כשאין קייטנות משך 10 ימים ברצף.
הצדדים יתאמו את הימים עד 15 ימים לפני מועד היציאה לחופשת הקיץ.
מכאן ואילך ישלם האב לידי האם סך 300 ₪ בגין כל יום בו לא מתקיימים זמני שהות
על פי ההסכם.
תוקף פסק הדרך ממועד הגשת תביעת האב 10.6.20. לצד זאת ככל ששולמו סכומי
מזונות ביתר (בתקופה שעד קציבת המזונות בהליך החדלייפ), נאכלו ולא יושבו על ידי
האם.
אשר להוצאות ההליכים – לאור התוצאה בשני ההליכים, טענות שני הצדדים בחלקן התקבלו
ובחלקן נדחו, וכשאני מביאה בחשבון השיקולים גם את סכומי ההוצאות בהם חוייב האב
במסגרת ניהול ההליכים בסך כולל של 6,000 ₪ – לא מצאתי לחייב בהוצאות וכל צד ישא
בהוצאותיו.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את שני התיקים שבכותרת.
פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים
ניתן היום, טיין סיוון תשפ"ג, 04 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
3
עידית בן-דב ג'וליאן, שופטת
23 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.4
.5
.6
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
ביום 13.2.19 הגישה האם תביעתה להגדלת מזונות.
על פי הנטען בתביעה – האב מפר את חלוקת זמני השהות שנקבעו באופן מתמשך; האב הודיע
לה בחודש 8/18 כי לא יגיע לשהות עם הקטינות בימי חמישי עד להודעה אחרת; האם ויתרה על
רכוש במסגרת ההסכם ולקחה על עצמה חובות משותפים; על בסיס זה וזמני השהות שהוסכמו
נקבע סכום המזונות אשר כולל את צרכי הקטינות מכל סוג לרבות חינוך ורפואה; הנטל הכלכלי
על כתפיה בתוספת הימים בהם האב לא נפגש עם הקטינות גרם להידרדרות כלכלית במצבה
האב מבטל מפגשים עם הקטינות מבלי לתאם מועד חלופי, מגיע לשהות עם הקטינות רק מתי
שנוח לו, אינו שותף בפעילות הקטינות במוסדות החינוך, אינו שוהה עם הקטינות בימי מחלה;
האם נדרשת להיות זמינה עבור הקטינות כל הזמן לרבות הסעות, היעדרויות מעבודה, ויתור על
קידום בעבודה; האם החסירה ימי עבודה רבים בשל אי קיום זמני השהות, משלמת
לבייביסיטר; האב העתיק את מקום מגוריו והתרחק מהקטינות, משלם לצד ג' שתאסוף את
הקטינות להוריו, בפועל גם בזמנים שלו מי ששוהה עם הקטינות זה הוריו ולא האב.
האם עותרת לחייב את האב בתשלום 300 ₪ עבור כל יום בו לא שוהה עם הקטינות ו-100 ₪
עבור כל יום בו מאחר לאסוף את הקטינות על פי פסק הדין על יסוד התחייבותו.
ביום 10.6.20 הגיש האב תביעה לביטול או הפחתת המזונות.
;
על פי הנטען בתביעה ממועד אישור ההסכם חלה הדרדרות מתמשכת במצבו הכלכלי, העדר
יכולת להחזיר חובות, הבנק הפסיק חד צדדית ליתן אשראי לחברה, עד שנאלץ להגיש בקשה
לפשיטת רגל; אינו יכול לעבוד בתחום עיסוקו כיועץ פיננסי. במועד פסק הדין הכנסותיו עמדו
עייס 25,000 ₪ לחודש. במועד הגשת התביעה החברה אינה פעילה, האב מועסק כשכיר והכנסתו
9,700 ₪ לחודש; האב לא הצליח לעמוד בהחזר החובות שנטל עליו בהסכם, נצברו לחובתו
חובות נוספים וכלל החובות מסתכמים לסך של מעל 3 מיליון ₪; לאורך כל התקופה האב
הקפיד לשהות עם הקטינות בימים שנקבעו בפסק הדין על יסוד ההסכם; בפועל מקיימים
הצדדים אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שוויונית; לאב נכות צמיתה של כ-70% בעקבות
התרסקות מטוס בשנת 1999; לאם יכולת כלכלית טובה, הכנסתה 7,000 ₪ לחודש, אקדמאית,
עמידה ואיתנה כלכלית.
האב עותר לבטל את המזונות שנקבעו בהסכם, לקבוע כי כל הורה ישא במלוא צרכי הקטינות
כשהן עמו וההורים יחלקו בחלקים שווים בכל הוצאות החינוך והרפואה של הקטינות.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, התקיימו שני דיוני הוכחות לאחריהם הוגשו סיכומי
הצדדים להם נדרשתי.
3 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
.7
.8
ba
דיון והכרעה
תלה"מ 30785-02-19 – תביעת האם
הסעד לו עותרת האם – חיוב האב בסך 300 ₪ עבור כל יום בו אינו נפגש עם הקטינות ו-100 ₪
עבור כל איחור באיסוף, שכן הקטינות בטיפולה בזמנים אלו, וההוצאות כפועל יוצא מכך.
.9
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
האם טוענת לארבע סוגי הפרות של זמני שהות הקטינות עם האב: איסוף הקטינות בשעה 17:00
מביתה ולא מהמסגרות; אי קיום זמני השהות בימי חמישי; איחורים ואי עמידה בזמנים
שנקבעו לאיסוף והחזרת הקטינות; אי קיום זמני השהות שנקבעו לחופשת הקיץ בהם על האב
לשהות עם הקטינות 10 ימים ברצף כולל לינה.
האב טוען כי מקיים את זמני השהות כפי שנקבעו בהסכם. לטענתו למעט פעמים בודדות להן
הניח הסבר ממשי הוא מקיים את זמני השהות ואף מעבר. האם היא שמונעת ממנו לפגוש את
הקטינות, מסיתה את הקטינות ואינה מאפשרת לקטינות להיות עם הוריו.
אתייחס לכל אחת מהטענות על יסוד שהובא לפני.
שעת איסוף הקטינות בזמני השהות עם האב
על פי לשון ההסכם סעיף 3.1.1 – הקטינות ישהו עם האב בימי חול פעמיים בשבוע בימי ב' ו-ה'
"מתום המסגרת החינוכית או בשעה 17:00 לכל המאוחר ועד למחרת בבוקר עת ישיב את
הבנות ישירות בבוקר למוסד החינוכי שלהן"
לטענת האם ממועד פסק הדין האב אוסף את הקטינות בשעה 17:00 מביתה ולא ממסגרות
החינוך כפי שנקבע. לטענתה הצדדים ציינו את השעה 17:00 כשעה המאוחרת לכל היותר בהן
יאסוף את הקטינות כשיש צהרון לאחר מסגרת החינוך.
האב מפנה ללשון ההסכם ולטענתו ההסכם מאפשר לו להגיע לקחת הקטינות בשעה 17:00 כפי
שעשה ועושה.
לשון ההסכם פשוטה וברורה. לאב ניתנה אופציה לאסוף את הקטינות לכל המאוחר בשעה
17:00 (בסופי שבוע שהקטינות אינן עמו – ראו להלן) וכך נהגו הצדדים בפועל ממועד פסק הדין.
האם מאשרת כי ממועד פסק הדין האב אוסף את הקטינות בשעה 17:00. התביעה הוגשה
כשנתיים לאחר פסק הדין.
ככל שכוונת הצדדים בסעיף 3.1.1 בהסכם אכן היתה כפי שטוענת האם כי בציון השעה 17:00
התכוונו הצדדים רק כאשר יש צהרון הפועל עד השעה הזו ומשם יאסוף האב, הדברים לא צוינו
בהסכם ולא היתה מניעה לציין זאת ככל שכך, כפי שעשו הצדדים בסעיף העוקב. כוונה נטענת
זו גם לא הוכחה במסגרת חקירות הצדדים.
4 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
.10
.11
.12
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
לא מצאתי כי באיסוף הקטינות על ידי האב בשעה 17:00 בימי חול כאשר הקטינות שוהות עם
האם בסופ"ש שלאחריו, יש משום הפרת זמני השהות שנקבעו בהסכם, ואני דוחה טענה זו.
לצד זאת יאמר – יש משמעות כלכלית לכך שהאב הוסף את הקטינות מבית האם בשעה 17:00
ולא ישירות ממסגרות החינוך.
איסוף קטינים ישירות ממסגרות החינוך, מעבר ללקיחת אחריות על הקטינים מתום המסגרות,
בין היתר: דאגה לארוחת צהרים, ארגון סדר יום, דאגה למטלות לימודיות, ארגון פעילות
אחה"צ, חוגים, חברים ועוד מאפשר להורה השני להגדיל את היקף עבודתו באותם ימים
ולהשתכר יותר. שעה שמלוא הנטל באיסוף קטינים ממסגרות החינוך כל יום על הורה אחד
יש לכך משמעות כלכלית.
הדברים יובאו בחשבון במסגרת בחינת כלל הטענות בשני ההליכים להלן.
אשר לימי חמישי הקודמים לסופ"ש בו הקטינות שוהות עם האב הסכימו הצדדים בסעיף 3.1.2
בהסכם: "ייקח האב את הילדות אליו בסוף כל שבוע שני החל מיום ה' ישירות ממוסדות
החינוך עם תום הלימודים ועד ליום שבת בשעה 18:00"
האב לא התייחס לסעיף זה בו נרשמה במפורש חובתו להיות אחראי על הקטינות בסופי שבוע
שהן עמו, החל ממסרות החינוך ביום חמישי. מטענות הצדדים אין מחלוקת עובדתית כי גם
בימי חמישי אלו אוסף האב את הקטינות מבית האם בשעה 17:00 ולא ממסגרות החינוך. יש
בכך משום הפרה מתמשכת של ההסכם.
המשמעות של הדברים תובא בחשבון בבחינת כלל הטענות להלן.
טענת האם לאי קיום זמני שהות בימי חמישי בשבוע משך תקופה
לטענת האם האב לא קיים את זמני השהות בימי חמישי משך חודשים ואף הודיע לה במסרון
באופן חד צדדי ביום 15.8.2018 כי מאותו מועד לא יקח את הבנות בימי חמישי עד הודעה אחרת.
האב טוען כי הגם ההודעות שנשלחו לאם על ידו אותן לא מכחיש, בפועל משך שבועיים בלבד
במהלך חודש אוגוסט 2018, בשני ימי חמישי, לא יכול היה לקחת את הקטינות לזמני השהות
עמו בשל עבודה והצורך להגדיל הכנסותיו, ומצא פתרון באופן בו הוריו ישהו עם הקטינות. אלא
שהאם סירבה, ואז פנתה להגשת התביעה. כבר בסוף חודש אוגוסט 2018 לטענתו נפגש עם
הקטינות בימי חמישי.
באשר לאי לקיחת הקטינות בשנת 2020 מספר פעמים כפי שטוענת האם, טוען כי הדבר נבע פעם
אחת לנוכח אשפוזו ומצבו הרפואי, ופעם נוספת כאשר היה בבידוד.
5 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
.13
.14
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
על פי לשון ההסכם- הקטינות ישהו עם האב בכל סוף שבוע שני מתום מסגרת החינוך ישירות
ביום ה' עד יום שבת בשעה 18:00 ;
על פי הראיות שהוצגו ועל כך אין מחלוקת עובדתית, ביום 15.8.2018 האב שלח הודעה לאם
במסרון: "בהמשך למה שדברנו, לגבי ימי חמישי, קשה לבנות מאחר והן צריכות את אמא
שלהן, ימי חמישי הן יהיו אצלך. במידה ויהיה שינוי, אודיע לך מראש".
במסרון נוסף ששלח ביום 6.9.2018, לאחר שהאם הפנתה אותו להסכם השיב: "אני לא מחויב
לפרשנות שלך של ההסכם. אם לא הודעתי אחרת ימי חמישי אצלך".
במסרון נוסף מיום 12.9.2018 כתב: "יהי, כפי שסוכם, באמצע השבוע רק בימי שני, אעדכן
כשיהיה שינוי"
וכן בתשובתו לאם מיום 7.10.2018 כותב האב: ייא. שלום, הודעתי לך שימי חמישי הבנות
אצלך – קבוע, אני אודיע לך רק אם אחליט לקחת אותן ביום חמישי וזה כפי שסוכם"
האם כותבת חזרה "מעולם לא סוכם. הסיכום היחיד הוא ההסכם שעליו אתה חתום וקיבל
תוקף מבית משפט אתה כרגע מפר הסדרי ראיה חצי שנה"
האם השיבה בחקירתה הנגדית על שאלות שנשאלה בעניין (פרוט' 19.1.22, עמ' 21-23):
ש. אז פ. מעולם לא אסף את הילדות?
ת. אתה עוד פעם מטעה, לא אמרתי מעולם, ציינתי במפורש את יום חמישי, שבו
פ. כתב בהודעה בשנת 2018 שהוא לא יגיע יותר לאסוף את הבנות בימי חמישי,
עד להודעה חדשה מצידו.
כשאת אומרת את זה היום לבית המשפט את שוב מטעה את בית המשפט כי
היינו בדיונים ופ. טוען שכל הסיפור הזה עם ההודעה זה בדיוק שבועיים
שבמסגרתם ההורים שלו ביקשו ממך לקחת את הילדות ואת סירבת.
ת. אין פה פ. טוען, יש את זה. הודעות של פ. שחור על גבי לבן, כתוב פ. למעלה –
לא אגיע, לא אגיע, טס, לא לוקח ילדות חולות, מפריד בין הילדות, לוקח רק
אחת מתי שזה נוח לו, תלוי בבנות הזוג שלו, מה מתאים להן באותו יום.
ש. אני אומר לך שאין הודעות כאלה וכל מה שיש, שאת נסמכת ומסתמכת על
הודעה אחת משנת 2018, שבמסגרתה שבועיים ההורים שלו פונים אלייך
ואומרים – פ. לא יכול, ואת מסרבת לתת להם את הילדות ואומרת לא אתן לכם
את הילדות, ואני שואל אותך – כשאתן באות לדיון בספטמבר 2019, בעמ' 2,
מפנה אותך לשורות 8-11 ושם אומר עוה"ד שלך שהוא כן אוסף אותן אבל
הטענה שלו שזו הטענה בכל פרוטוקול הדיון, שהוא אוסף אותן בשעה 17.00?
ת. לא, זה אמור להיות ברור.
ש. אני מקריא – אחרי שהגשנו את התביעה פתאום ההורים שלו אלה שמגיעים,
עוה"ד שלך אומר שלפחות מפברואר 2019 ישנם הסדרי שהות ואת אומרת,
אני מפנה לעמ' 4 שורה 6 וזו טענתך היחידה בכל הפרוטוקול – בהסכם כתוב
מתום המסגרות ולא יאוחר מהשעה 17.00. תום המסגרות אומר שאם בית ספר
נגמר בשעה 13.00 הוא צריך להגיע בזמן. כלומר, שגם עוה"ד שלך במסגרת כל
הדיון, כשפ. לא מיוצג בדיון הזה, רק את ועוה"ד שלך מנסים להטעות את בית
המשפט, מפני ששם גם עוה"ד שלך אומר שפ. מקיים את הסדרי השהות וגם
טענתך היחידה היא שהוא לא אוסף אותן בשעה 13.00 אלא ב-17.00. כלומר
6 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
+ 491%8888888
15
16
17
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
.15
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
אין לך בכלל טענה בכתב התביעה ובמסגרת התצהירים, על הפרות כפי שאת
מספרת עכשיו לבית המשפט. אין לך טענות מפורטות במסגרת כתב התביעה.
ת. זו אמירה. אתה לא שואל אותי כלום.
ש. ובמסגרת הפרוטוקול, גם מספטמבר וגם מנובמבר, אין לך שום טענות אפילו
לכך שהוא בכלל לא מגיע או בכלל מפר, אלא רק להבדל בין השעות 17 ל-13
לשיטתך.
ת. זה שתחזור על זה הרבה פעמים, לא יהפוך את זה לאמת. 9.6.18 מודיע בהודעה
שלא יגיע. אני מקריאה ממה שהגשתי.
חד משמעית אני לא מאשרת את מה שאמרת.
ש. מאיזה נספח את מקריאה ?
ת. נספח 1 לתצהירי מיום 30/11/21. שבו מצוינים תאריכי ימים.
. את ערכת את הנספח הזה?
ת. כן. בהתאם להודעות.
ש. זה תצהיר עדותך הראשית במסגרת התביעה להגדלת מזונות שאת הגשת.
תפני אותי לראיות או עדויות או אסמכתאות להפרות הסדרי שהות של פ.
ת. אני לא עורכת דין, תפנה לעוה"ד שעשה את התצהיר. לא בכדי העוייד הזה לא
נמצא כאן היום.
ש. מה זאת אומרת?
ת. אין מה לפרט, לא יודעת לסייע לך במה שאתה צריך.
ש. את באה בטענות לערייד ב.?
ת. לחלוטין לא. ביקשו ממני להציג משהו לפי התצהיר ואני לא יכולה לעשות את
זה.
ש. זה התצהיר שאת הגשת האם יש פה אסמכתאות להפרות כלשהן של פ.
במסגרת הסדרי השהות ?
ת. יש פה ציטוטי הודעות אם אני זוכרת טוב, זה הוגש לפני כמה שנים.
ש. התצהיר כולל 16 עמודים, יש כאן אסמכתאות על הפרות?
ת. יש כאן ציטוטים של הודעות, הפנייה לנספחים."
בהמשך חקירתה אישרה כי סרבה באותו זמן של ההתכתבות שאמו של האב תאסוף את
הקטינות ביום חמישי, הגם שלשאלה קודמת השיבה כי אמו של האב אוספת את הקטינות מזה
שש שנים (פרוטוקול שם, עמ' 24).
האב לא נשאל כלל בחקירתו הנגדית לעניין קיום זמני השהות בעבר או בהווה. לא על המסרונים,
לא על ההפרות הנטענות בזמני השהות לא על הימים ולא על השעות. על פניו טענותיו במסגרת
תצהיר עדותו הראשית בעניין לא נסתרו.
למעשה, האב לא נחקר כלל בתביעת האם, וחקירתו הנגדית רובה ככולה היתה בקשר לגרסתו
בתביעתו להפחתת המזונות.
מהמסרונים שתכנם אינו שנוי במחלוקת עולה כי חרף טענת האב שמדובר היה בשבועיים בלבד
במהלך חודש 8/18 בשני ימי חמישי, הרי שהדברים שכתב לאם לפיהם לא אוסף את הקטינות
בימי חמישי נרשמו על ידו גם בחודש 9/18 וגם בחודש 10/18.
ניתן להסיק מכך כי האב לא לקח את הקטינות לזמני שהות מעבר לפעמיים בלבד בחודש 8/18
כפי שטוען .
7 מתוך 23
123456789
10
1234
11
15
16
17
18
19
888888888 2 8 – * * * * * * * *
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
.16
.17
.18
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
עדותה של האם בחקירתה כי האב לא לקח את הקטינות בימי חמישי תקופה של מעבר לחודש
ימים (גם אם לא ברצף) מהימנה עלי.
האב הניח הסברים בתצהירו לפעמים בהם לא לקח את הקטינות בימי חמישי, ומשלא נחקר
עליו והסבריו לא נסתרו, אני מקבלת אותם.
אני מקבלת את גרסת האב באשר לנימוקיו בפעמים בהם לא לקח את הקטינות לאחר ניתוח
שעבר ביד, ביקש שאמו תאסוף את הקטינות והאם לא אשרה זאת (לעומת פעמים רבות בהן
האם לא התנגדה שאמו תשהה עם הקטינות), לעניין זמנים בהם שהה בבידוד ולעניין ימים בהן
היו הקטינות חולות או העדר מסגרת חינוך.
עלה כי מעבר לאותן פעמים בשנים 2018, 2020 בהן האב לא שהה עם הקטינות בימי חמישי,
האב מקיים את זמני השהות והקטינות שוהות עמו בימי חמישי באופן קבוע (משעה 17:00).
לפי קביעות הצדדים בהסכם, שינויים במועדי זמני השהות יתואמו בין הצדדים לרבות ימים
חלופיים (סעיף 3.1.5). האב לא טען וממילא לא הוכיח כי בימים בהם לא אסף את הקטינות
בימי חמישי (גם מטעם מוצדק) תיאם עם האם מועדים חלופיים.
יש משמעות לכך שהורה בוחר להודיע להורה השני באופן חד צדדי כי מנקודה מסויימת בזמן
לא ישהה עם ילדיהם הקטינים. ילדים אינם כלי מיקוח בסכסוכים בין הוריהם וזכאים לקביעות
ויציבות בקשר משמעותי עם שני ההורים.
לא ניתן שלא להתעלם ולא ניתן לקבל את אותם מסרונים ששלח האב לאם. מעבר לכך
שמנוגדים להסכמות הצדדים, הרי שיש בהם פגיעה בקטינות שזכותן לקיים זמני שהות
משמעותיים עם האב גם בימי חמישי.
גם אם לבסוף האב המשיך לקיים זמני שהות עם הקטינות בימי חמישי (כך התרשמתי
עובדתית), יש השלכות להודעות מסוג זה.
הודעות מסוג זה מחייבות את ההורה מקבל ההודעה לקבל אחריות על הקטינים גם בימים בהם
הם באחריות ההורה השני, לדאוג לסידור באותם ימים, ויש לכך משמעות כלכלית. בנסיבות
שלפני תבחן במסגרת ראיית כלל הטענות בשני ההליכים.
איחורים בהגעה לאיסוף והחזרת הקטינות
לטענת האם האב מגיע באיחור לאיסוף הקטינות ולהשיב את הקטינות לאחר השעה המוסכמת.
לטענת האב הוא תמיד אוסף את הקטינות לא יאוחר מהשעה 17:00 ולרוב גם מוקדם יותר
בשעות 00 :16, 30 :16.
האב לא נחקר כלל על גרסתו בטענה זו של האם, האם לא הוכיחה הטענה והיא נדחית.
8 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
.19
.20
.21
ba
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
זמני השהות בחופשת הקיץ
על פי לשון ההסכם בחופשת הקיץ כשאין מסגרת חינוך יהבנות ישהו עם אביהם לפחות 10
ימים במהלך חופשת הקייץ בימים בהם אין קייטנה" (סעיף 3.1.4)
לטענת האם – ממועד פסק הדין האב לא קיים את הוראת סעיף זה בהסכם ולא שהה עם
הקטינות ברצף 10 ימים בחופשות הקיץ; האב תולה את הגנתו בכך שאמו רושמת את הקטינות
לקייטנות ובכך מסיר מעצמו אחריות; מעבר לכך האם היא שהסיעה את הבת הקטנה לקייטנה
הלוך חזור מדי יום פרט לימי שלישי; מעבר לכך גם בחופש הגדול האב אוסף את הקטינות בשעה
16:00 ושומר על שגרת עבודתו בעוד על כתפי האם עבודתה, שהייה עם הקטינות.
האב – לא התייחס לעניין זה בסיכומיו, לא טען כי מקיים את פסק הדין ושוהה עם הקטינות 10
ימים ברצף בחופשת הקיץ, ובהתאם לא הפנה לתקופות במהלך השנים בהן קיים לטענתו את
ההסכם בעניין.
שני הצדדים לא נחקרו בעניין.
אני מוצאת לקבל את גרסת האם בעניין, לפיה האב לא שוהה עם הקטינות 10 ימים ברצף
בתקופת חופשת הקיץ. האב עצמו לא טען כי שתי הקטינות לנו אצלו 10 ימים ברצף, אלא הפנה
לכך שבילה אתן מעל 10 ימים בחופש הגדול (לא נטען ברצף כולל לינה), רשם אותן לקייטנות
ושיעורי שחייה והאם נהנתה מכך.
בהסכם קבעו הצדדים כי עליהם להסדיר את ימי החופשה עם האב לפחות 15 ימים לפני היציאה
לחופשת הקיץ. הצדדים לא עשו כן, מכל מקום לא נטען אחרת.
מסקנותיי מכלל האמור –
מאופן התנהלות הצדדים לאחר חתימת ההסכם התרשמתי כי הגם שמדובר בשני הורים
מסורים, אוהבים ודואגים לקטינות, עיקר האחריות על הקטינות על כתפי האם.
כך קבעו הצדדים בהסכם (אז) כי משמרות הקטינות בידי האם, כך קבעו כי האם היא ההורה
המרכז (במשמעות אז) ומטפלת בכל ענייני הקטינות מול המוסדות והאב משלם עבור צרכיהן
ישירות לאם.
הגם שלאב ניתנה אפשרות בהסכם לאסוף את הקטינות ישירות ממסגרות החינוך פעמיים
בשבוע ובכך לחלוק בנטל גידולן עם האם באופן שוויוני על כל המשתמע מכך, בחר לאסוף את
הקטינות מבית האם בשעה 17:00, לאחר שהאם היא האחראית על חזרתן ממסגרות החינוך
לביתה, צהרים, חברים, שיעורים וכיוצ"ב.
9 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
.22
.23
ba
.24
RESP
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
הקטינות לא שוהות עם האב 10 ימים ברצף בחופשת הקיץ כשאין מסגרות חינוך וקייטנות. האב
כן דאג לרשום לקייטנות, שיעורי שחיה ועוד אך לא לקח את מלוא האחריות בהסעת הקטינות
לקייטנה הלוך חזור, לינה וכיוצ'יב.
התרשמתי כי בימי מחלה של הקטינות – האם היא השוהה עמן, גם בימי זמני שהות עם האב
בימים בהם אין מסגרת חינוך בשל השבתה למשל – האם שוהה עם הקטינות ואחראית להן;
בימים בהן נדרש להוציא מי מהקטינות מהמסגרת קודם סיומה – האם היא שעושה זאת.
לאחר שהתרשמתי מכלל הנסיבות ושהובא לפני בהליך, מהצדדים ומהדרך בה התנהלו
ומתנהלים הצדדים בכל הנוגע לקטינות, בהתחשב בזמני השהות בהן הקטינות שוהות עם האב,
וכן בהתחשב בהליך חדלייפ אותו מנהל האב והתוצאה בתביעתו להפחתת המזונות כפי שיובא
בהמשך – לא מצאתי כי נכון לבחון את תביעת האם בנפרד ובמנותק מתביעת האב
לביטול/הפחתת המזונות, באופן בו יחויב האב בסכום גלובלי בגין ההפרות שנמצאו. מצאתי כי
נכון יותר לדון במכלול הטענות בתביעות יחד ולהביא בחשבון את כלל השיקולים בתוצאה.
תלה"מ 25655-06-20 – תביעת האב
המסגרת הנורמטיבית
וזאת למרות קביעת הצדדים בהסכם בסעיפים 3.6,3.7 כי בימים של השבתה והעדר מסגרת
חינוך, מחלה – הקטינות ישהו עם ההורה אצלו לנו בלילה הקודם, בימים בהם נדרש להוציא
מי מהקטינות קודם ממסגרת החינוך – יוציא ההורה עמו אמורה לשהות באותו היום אחהייצ.
;
האבא אינו מתאם מועדים חלופים לשהייה עם הקטינות חלף מועדים שבוטלו על ידו על פי
ההסכם.
עילת התביעה שינוי נסיבות מהותי לרעה בהכנסותיו ויכולתו הכלכלית על פי הנטען. בעניינינו,
כאמור, סכום המזונות נקבע במסגרת הסכם פירוד כולל, שקיבל תוקף של פסק דין.
הפסיקה צמצמה התדיינות חוזרת בהליכים לשינוי מזונות למקרים בהם יוכח שינוי נסיבות
מהותי, להבדיל משינוי של מה בכך ושאינו משמעותי, שאת תוצאותיו על הצדדים לספוג.
ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה (לו(3) 187)) –
"פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב
ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת
בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות. אין המדובר
בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי
פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה
ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה
מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי
מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג
10 מתוך 23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
