ש' מ' ת"ז ——–, ס' ד' ת"ז ——–,ע"י ב"כ עוה"ד שלומית סטרוגנו, החלטה

מספר בקשה: 8

לפני

כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה

המבקש:

ש' מ' ת"ז ——–

נגד

המשיבה:

ס' ד' ת"ז ——–

ע"י ב"כ עוה"ד שלומית סטרוגנו

החלטה

המבקש הגיש בקשה נוספת בעניין זמני השהות. הבקשה חוזרת על טענות המבקש בבקשותיו הקודמות, הקבועות לדיון, והוגשה כהודעה ולא על פי סדרי הדין.

המבקש לא נטל ייצוג, מייצג עצמו והוא מגיש בקשות חוזרות או הודעות שלא על פי סדרי הדין. התנהלות המבקש מכבידה ומסרבלת ניהול ההליך, והרושם הוא כי המבקש מושפע משיקולים רגשיים ולא משיקולים עניינים שיש בהם לקדם ענייניו.

מאחר והמבקש מגיב בקשות שאינן על פי סדרי הדין והן מסרבלות ומקשות על ניהול ההליך ובחינת טענותיו, מצאתי להביא בפני המבקש את הסיכון שהוא נוטל על עצמו מאחר ואינו פונה לייעוץ או ייצוג משפטי – שהרי תפקידו של השופט אינו לייצג בעל דין או להעניק לו יעוץ משפטי.

ידוע ומוכר לבתי המשפט לענייני משפחה כי מצבם הרִגשי ומעורבותם האישית של בעלי הדין, עלולים להקשות על בעלי הדין לייצג עצמם נאמנה – גם בעלי דין בעלי השכלה משפטית. לעיתים, בהליכים שבין בני משפחה, טענות והתנהגות בעלי הדין מושפעת, מהטיות, מפניות אישיות, מיְצרים, מנָצחנות, מדעה קדומה ועוד – שיקולים רגשיים אשר לעיתים פוגעים התנהלות הצדדים וגורמים להם שלא להתמקד בעיקר אלא בטפל, בבעל הדין שכנגד או בב"כ הצד שכנגד.

שיטת משפטנו היא שיטת משפט אדוורסרית. מעורבות מיוזמתו של השופט בהליך המשפטי היא מוגבלת ונוגעת בעיקר לסדרי דין, ראיות, זימון עדים, שמירה על זכויות בעל דין וכדומה, ואין מקום כי יינתן יתרון לבעל דין שאינו מיוצג על פני בעל דין ששכר שרותיו עו"ד. ראו ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח (3) 385; ע"א 518/78 והבה נ' והבה, פ"ד לג(3) 134; ע"א 6810/97 י. בן שושן נ' ר. בן שושן פ"ד נא(5) 375, 378; ועוד.

כאשר שוכר בעל דין שרותי עורך דין לייצגו, באפשרותו של עורך הדין לבלום ולסנן הליכי סרק, טענות סרק או טענות שיש בהם להסלים ולסרבל את הדיון – בד בבד עם פועלו כשלוחו ומייצגו של בעל הדין המביא טענותיו בפני בית המשפט. עורך הדין מייצג הוא "מונע הנזק הזול ביותר". ראו משה בר-עם, הליכי סרק אזרחיים, עלי משפט כרך ו' מאי 2007, תשס"ז, עמ' 135-210, עמ' 176, וגם "צד שבוחר שלא להיות מיוצג במהלך ההתדיינויות ניתן לראות בהתנהגותו 'נטילת סיכון', מדעת" שם עמ' 197.

היעדר ייצוג לא יכול לשמש עילה לניהול הליך שלא על פי סדרי הדין ושלא באופן ראוי, מכבד ומכובד. הגמישות הדיונית של בית המשפט לענייני משפחה אינה משנה מכך.

סדרי הדין הם הכלל – חריגה מסדרי הדין הוא החריג. ראו בע"מ 150/15 פלונית נ' פלונית, סעיף ו לפסה"ד מיום 17.02.2015: "אכן, ככלל הגישה השיפוטית נוטה להעדיף התמקדות בשיקולי משקל על פני שיקולי קבילות. ואולם, אין בכך כדי לאפשר 'תכנית כבקשתך' במסגרת הדיונית כך שיעשה כל צד כחפצו, וללוח זמנים במשפט חשיבות, שאחרת נמצאנו מתירים כל מוסרות (וראו לדוגמה ע"א 739/13 גור בן-ציון עו"ד נ' המועצה המקומית אבן יהודה (2014), בפסקה י'). סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, כבודו במקומו – אך כדברי המחברים ש' שוחט וד' שאוה "בבוא בית המשפט לשקול סטייה מסדרי הדין ומדיני הראיות לשם עשיית צדק, הוא מחויב לשקול את מחדלי הצד שעתר לסטיה מסדרי הדין" (סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה, (תש"ע – 2009), 315)" וראו גם ע"א 573/78 דניאל פרידמן נ' רות סגלוביץ, פ"ד לד(1) 169, 176 ועוד.

על כן בית המשפט פונה למבקש וממליץ כי ישכור שירותי עורך דין ויקבל ייעוץ משפטי – על-מנת שיתאפשר ניהול ההליך כסדרו ויובאו טענותיו בפני בית המשפט באופן ברור ונהיר. ככול וידו של המבקש אינה משגת תשלום, באפשרותו לפנות ללשכת לסיוע משפטי לבחון זכאותו לקבל ייצוג בחינם.

כפי שציינתי בהחלטות קודמות, כלל טענות הצדדים ישמעו במועד הקבוע.

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"ד, 07 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.