לפני
כבוד השופטת אליה נוס
התובעת
תובעת
נגד
הנתבעים
1.נתבעת 1
2. נתבע 2
פסק דין
עניינו של פסק הדין בשתי תביעות שהגישה התובעת (להלן: "התובעת"), נגד מנהלי עיזבון המנוח המנוח ז"ל (להלן בהתאמה: "הנתבעת 1" "הנתבע 2" ו"המנוח"):
ת"ע 56459-05-22 – תביעה למזונות מן העיזבון.
ת"ע 38937-06-23 – תביעה לפסק דין הצהרתי בעניין מזונות העבר.
רקע
התובעת והמנוח נישאו בשנת 2008 נפרדו בשנת 2017, ולהם שלושה ילדים:
קטינה, ילידת 2008, קטינה, ילידת 2010 וקטין, יליד 2012.
המנוח הלך לעולמו בנסיבות טרגיות בשנת 2018.
ביום 4.12.19, ניתן צו לקיום צוואת המנוח מיום 6.3.18, בה נקבע כי הקטינים יזכו בעיזבונו, אשר יעבור אליהם בהגיעם לגיל 25. הנתבעים משמשים מנהלי העיזבון במשותף.
טענות התובעת
מיום פטירת המנוח, ועוד לפני כן, מצויים הקטינים בחזקתה הבלעדית של התובעת, הנושאת בצרכיהם באופן מלא. בנוסף, בשל פטירת המנוח, נזקקים הקטינים לטיפולים פסיכולוגיים.
בכתב התביעה טענה התובעת כי יש לחייב את עיזבון המנוח במזונות הקטינים בגובה של 17,500 ₪ לחודש, וכן ב70% מהוצאות המדור ואחזקתו, בסך של 6,263 ₪. לחלופין, וככל שלא יסבור בית המשפט כי יש לחייב את העיזבון ב70% מהוצאות אלה, יש לקבוע כי העיזבון יישא במחצית מהן. כמו כן, עתרה התובעת כי העיזבון יישא ב70% מההוצאות הרפואיות החריגות ומהוצאות החינוך של הקטינים.
במסגרת תצהיר עדותה הראשית, העמידה התובעת את צרכי הקטינים על 20,127 ₪ בחודש וביקשה לחייב את העיזבון בהוצאות המדור ואחזקתו בסך של 6,640 ₪ בחודש (70% מכלל ההוצאות). בסיכומיה, העמידה התובעת את צרכי הקטינים על 21,892 ₪ בחודש.
בכתב התביעה, ציינה התובעת כי לא הגישה קודם לכן תביעה למזונות, שכן עשתה שימוש בסך של 1,000,000 ₪ שמשכה מן החשבון המשותף (כאשר מחצית מסכום זה שייך לה) לצורך מזונות הקטינים.
יש לפסוק סכום מזונות מוגדל, שכן התובעת מגדלת את הקטינים ומטפלת בהם לבדה. כמו כן, יש לצפות את צרכי הקטינים בעתיד, ובכלל זאת, לימודים לתואר ראשון, שיעורי נהיגה, טיול לפולין, עריכת בר מצווה לקטין, לימודים למבחן פסיכומטרי ועוד.
בתצהירה, ביקשה התובעת לקבוע סכום מזונות קבוע, הכולל את כל צרכי הקטינים, בהתאם להצעת בית המשפט. לטענתה, מאחר שעליה להגיש לידי מנהלי העיזבון אסמכתאות בגין ההוצאות השונות, מתעכב תשלום המזונות הזמניים, כאשר מדובר בכספים המיועדים לחיי היום יום של הקטינים.
בחיי המנוח, חיו הצדדים והקטינים ברמת חיים גבוהה ביותר.
בסיכומיה, טענה התובעת בנוגע להשתכרותה, כי משכורתה מורכבת משכר בסיס ומהחזר הוצאות שהוציאה בחודש הקודם, שכן היא מבצעת נסיעות רבות במסגרת עבודתה, ומקבלת החזרים עבור דלק, חנייה ואירוח. עוד טענה, כי אין מקום לקזז את קצבת השארים שמקבלת עבור הקטינים, בהתאם להחלטה שניתנה ביום 27.12.22.
טענות הנתבעת 1
הסכום הנתבע עבור מזונות הקטינים מופרז ומוגזם.
מזונות מן העיזבון נפסקים על הצד הנמוך, ולכיסוי צרכים הכרחיים בלבד.
התובעת מקבלת לידה קצבת שארים בגובה של 1,135 ₪ עבור כל קטין.
על התובעת להשתתף במזונות הקטינים וחובתה קודמת לחיוב העיזבון.
התובעת משתכרת מעל 14,000 ₪ בחודש ולה רכוש רב. מעיון בדפי החשבון של התובעת עולה, כי הכנסתה הממוצעת עומדת על כ-17,000 ₪ בחודש ובנוסף לכך מקבלת עבור עצמה קצבת שארים בגובה של 2,400 ₪ בחודש.
הנתבעת 1 חפצה להעניק לקטינים את כל צרכיהם ולא להחסיר מהם מאומה. לצד זאת, יש לשמור על עיזבון המנוח כך שלא יתרוקן, על מנת שלא לסכל את רצונו של המנוח להוריש את עיזבונו לקטינים בלבד.
רמת החיים של בני המשפחה הייתה רגילה, והתובעת לא הוכיחה רמת חיים גבוהה ביותר כפי שטענה.
צרכי הקטינים עומדים על 1,600 ₪ לכל קטין, ומסכום זה יש לקזז את סכום קצבת השארים המתקבלת בגינם.
טענת התובעת להוצאות חריגות בגובה של 3,000 ₪ הינה טענה מופרכת. כך, בפועל התברר כי ההוצאות החריגות של שלושת הקטינים יחדיו עומדות על 1,500 ₪ בלבד.
יש לחייב את העיזבון לשאת במזונות הקטינים בגובה של 233 ₪ לכל קטין, וכן ב- 8.3% מהמשכנתא בגין חלקו של כל קטין. בנוגע להוצאות החריגות, יש לחייב העיזבון במחצית התשלום, כפוף להצגת קבלות ומיצוי החזרים על ידי התובעת.
יש לפסוק את תשלום המזונות הקבוע רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה, תוך השבת סכומים ששולמו ביתר.
טענות הנתבע 2
עמדתו של הנתבע 2 היא, כי ניתן לפסוק את כלל הסכום המבוקש (10,000 ₪) כאשר סכום זה מגלם את המזונות, המדור, המחציות ומימון תואר ראשון לקטינים. זאת, לאור נסיבותיו המיוחדות של התיק ואף נוכח העובדה כי נכסי העיזבון מיועדים במלואם לקטינים.
הנתבע 2 הוסיף, כי ההחלטה למזונות זמניים מאוזנת וסבירה, ויש להותירה על כנה.
דיון והכרעה
במסגרת ההחלטה למזונות זמניים מיום 7.12.22, נקבע דלקמן:
"לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים, על נספחיהם, והבאתי בחשבון את מכלול השיקולים ובכלל זה את הכנסתה של המבקשת, צרכי הקטינים שהינם מעל גיל שש מצאתי כי המבקשת זכאית למזונות זמניים מן העיזבון עבור הקטינים כדלקמן:
הריני מורה כי הסך של 1,500 ₪ בחודש ישולם מן העיזבון עבור מזונותיו הזמניים של כל אחד מהקטינים.
הריני מורה כי מחצית מתשלומי המשכנתא ישולמו מן העיזבון, בגין מדורם של הקטינים.
הריני מורה כי מחצית מהוצאות החינוך ומן ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים ישולמו מתוך העיזבון בכפוף להמצאת אסמכתאות. "
ביום 27.12.22 ניתנה החלטה משלימה בה נקבע כדלקמן:
"לאחר עיון בטיעוני הצדדים-
איני רואה לנכון לקזז מסכום המזונות שנפסק את קיצבת השארים, בסך של 1,000 ₪ לחודש, שכן הדבר ייגרע מזכויותיה של המבקשת ומרווחת הקטינים.
אני נעתרת לבקשת המבקשת, וקובעת כי דמי המזונות ישולמו בראשון לכל חודש, תוך חישוב רטרואקטיבי מיום הגשת התביעה.
כמו כן, אני קובעת כי חוגי הקטינים ישולמו גם הם מכספי העיזבון, חוג אחד לכל ילד, בעלות מתנ"ס."
ע"פ הוראת סע' 56 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") –
"הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה"
בהתאם להוראת סע' 59 לחוק הירושה יש לבחון את שווי העיזבון, את שהזכאי עשוי לקבל מן העיזבון, את רמת החיים של המוריש והתובע מזונות ערב מותו של המוריש, את רכושו של הזכאי למזונות, הכנסתו של הזכאי למזונות ועוד.
בהתאם לסעיפים הנ"ל, הזכאות למזונות נבחנת עפ"י נזקקותם של התובעים, שכן מוסד המזונות מן העיזבון מהווה חקיקה סוציאלית שתכליתה לסייע לנזקק (ראו: ע"א 393/93 פלוני נ' עזבון ישראל לויט (1994)).
מזונות מן העיזבון יינתנו אך ורק במקרים בו הטוען למזונות אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים (ראו ת"ע 7721/00 פ.י. נ' מ.ר. (2003)).
מעיון בתלושי השכר שצורפו על ידי התובעת עבור חודשים ינואר 2021 – דצמבר 2021 עולה, כי הכנסתה הממוצעת של התובעת, בניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, עומדת על 15,453 ₪ בחודש. כמו כן, בהתאם לנספח שצורף לתגובת התובעת מיום 20.12.23, עומדת קצבת השארים עבור כל קטין על 1,135 ₪ בחודש, וכן מקבלת התובעת קצבת שארים בגובה של 2,419 ₪ לחודש.
החל מחודש 2/23 נושאת התובעת בהחזר המשכנתא בגובה 6,530 ₪ בחודש.
ברמ"ש (מחוזי מרכז) 59188-10-18 נ. נ' נ., נקבע ע"י כב' השופט ויצמן כי "… יש לזכור כי קודם להלכת בע"מ 919/15 נהגו בתי המשפט לאמוד צרכיו החודשיים של קטין בשיעור של כ – 1400 ₪ ואולם הערכה זו נגעה אך ורק באשר לצרכיו ההכרחיים ואולם מאז שניתנה הלכת בע"מ 919/15 אין מקום לחלק בין צרכים הכרחיים לאלו שאינם הכרחיים ויש לאמוד את הצרכים בכללותם".
במקרה הנדון, מצאתי לקבוע כי צרכי כל קטין עומדים על 3,000 ₪ לחודש, סכום הכולל רכישת ביגוד והנעלה, לאור רמת החיים אליה הורגלו, כפי שעולה מן האסמכתאות אשר צירפה התובעת לתביעתה ולתצהירה.
לא מצאתי לקבוע סכום חודשי קבוע למזונות הקטינים, לאחר הצדדים לא באו לכלל הסכמה בסוגיה, ועל מנת שהמזונות יהלמו את ההוצאות בגין הקטינים בפועל.
בהינתן כי הקטינים עתידים לזכות באופן מלא בעיזבון, הרי שעל מנת להותיר כספים בעיזבון מחד, ולאפשר לקטינים ליהנות מרמת החיים לה הורגלו מאידך, על יסוד כלל הנתונים שפורטו לעיל, היינו צרכי הקטינים, הכנסתה הפנויה של התובעת, ולאחר הפחתת קצבת השארים המתקבלת עבור הקטינים, הריני מורה כדלקמן:
העיזבון יישא במזונות הקטינים בסך של 1,000 ₪ בחודש לכל אחד מהם.
דמי המזונות ישולמו ביום הראשון לכל חודש עבור כל חודש מראש.
תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים ישולם בתאריך 1.6.24.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן שבסיסו מדד חודש 4/24 והם יעודכנו מדי 3 חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע, בהתאם למדד האחרון הידוע ביום העדכון.
פיגור בתשלום דמי המזונות יגרור תשלומי הפרשים כחוק מהיום שהיה מיועד לביצוע התשלום ועד ליום התשלום בפועל.
בנוסף לדמי המזונות האמורים, יישא העיזבון במחצית מהוצאות הקטינים כדלקמן:
הוצאות רפואיות שאינן מכוסות בידי הביטוח הרפואי, או הביטוח הרפואי הפרטי, לרבות טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטיים, משקפיים, אבחונים, טיפולים רגשיים, הכל כפוף להמלצת גורם מקצועי.
הוצאות חינוך, לרבות תשלומים למוסד החינוכי, רכישת ציוד וספרי לימוד, תלבושת אחידה, שיעורי עזר, היה ותבוא על כך המלצה של המורה המקצועי ו/או מחנך/כת הכתה ו/או יועץ/צת בית הספר. מהוצאות אלה ינוכה המענק המתקבל מן המל"ל, ככל שיתקבל.
הוצאות שני חוגים לכל קטין.
הוצאות עבור קייטנה בתקופת הקיץ.
תשלומי המוסד לביטוח לאומי בגין הקטינים יועברו לידי התובעת.
אשר לדמי המדור, נוכח הנתונים שהובאו בפניי, הריני מעמידה את חלקם של הקטינים בדמי המדור על 50% מן התשלום החודשי של המשכנתא אשר משלמת התובעת.
תוקף החיוב החל ממועד מתן פסק הדין, כאשר עד למועד זה תעמוד בעינה ההחלטה למזונות זמניים, על מנת שלא לגרום להשבת מזונות שנאכלו.
דמי המזונות ישולמו עד אשר ימלאו לכל קטין 18, או עד סיום הלימודים בתיכון, על פי המאוחר.
התביעה לפסק דין הצהרתי בעניין מזונות עבר
טענות התובעת
במסגרת תביעה זו, ביקשה התובעת להצהיר כי סך של 1,000,000 ₪ שנמשך על ידה ביום 6.3.2017, שימש לצורך מזונות הקטינים. כך, יש לראות בסכום זה כמזונות עבר, שלא נתבעו אך נאכלו על ידי הקטינים, עבור 5 שנים, מיום פרידת הצדדים ועד להגשת התביעה למזונות מן העיזבון.
לאחר שהמנוח נקלע לקשיים, פנתה התובעת לבנק בו התנהל חשבון הצדדים והעבירה כספים בגובה של 1,000,000 ₪ לחשבונה הפרטי, על מנת שתוכל להתקיים יחד עם הקטינים. מחצית מן הסכום שנמשך על ידי התובעת שייך לה. כספים שנותרו בחשבון המשותף שימשו עבור תשלום המשכנתא של בית הצדדים.
בעת פטירת המנוח, ובין השנים 2017 ל-2019, השתכרה התובעת סכום הנע בין 6,500 ₪ ל- 8,400 ₪ נטו לחודש בלבד.
בשנים 2017 – 2018 לא קיבלה התובעת קצבת שארים.
בשנים שטרם הגשת תביעת המזונות, היו צרכי הקטינים גבוהים מאלה שנקבעו בהחלטה למזונות זמניים בהליך המקביל, והתובעת נשאה באופן מלא בגידול הקטינים ובטיפול בהם.
בסיכומים המשלימים, ובתגובה לטענת הנתבעת 1 כי היא לא הציגה כל אסמכתא לתמיכה בטענותיה, ציינה התובעת כי במסגרת כתב התביעה, ביקשה לראות בכל כתבי הטענות והנספחים שצורפו להם במסגרת כלל ההליכים שהתנהלו בין הצדדים ואף בתביעת המזונות שהוגשה על ידה עוד בחיי המנוח, כחלק מכתב התביעה דנן.
טענות הנתבעת 1
יש לדחות את התביעה על הסף, שכן מדובר בתביעה כספית לכל דבר, כאשר התובעת לא שילמה אגרה בהתאם לתקנות. כמו כן, יש לדחות את התביעה שכן התובעת עתרה למזונות עבור התקופה שטרם פטירת המנוח, שעה שהיה מונח בפני בית המשפט הליך מזונות אשר נסגר. כמו כן התובעת לא פירטה את צרכי כל קטין בנפרד.
צרכיהם ההכרחיים של הקטינים כוסו באמצעות קצבת השארים שהתקבלה עקב פטירת המנוח. כמו כן, תשלומי המדור שולמו מתוך החשבון המשותף עד לחודש 1/23.
התובעת לא צירפה כל אסמכתא התומכת בטענותיה בנוגע להוצאות שהוצאו, ואף לא בנוגע להכנסותיה, מלבד תלושים בודדים.
דיון והכרעה
לאור דמי המזונות שנקבעו בתביעת המזונות מן העיזבון, ובהינתן כי התביעה הנוכחית מתייחסת לתקופה שמפרידת התובעת והמנוח בחודש 5/17 ועד למועד הגשת תביעת המזונות נגד העיזבון, בחודש 5/22, מצאתי כי כלל מזונות הקטינים לתקופה בגינה הוגשה התביעה עומדים על 180,000 ₪, בהעדר אסמכתאות לחישוב אחר שיש לערוך בתקופה זו. בגין התקופה בה לא קיבלה התובעת קצבת שארים יתווסף סך נוסף של 20,000 ₪.
כאמור, בתקופה הרלוונטית שולמו תשלומי המשכנתא מכספים בחשבון המשותף.
אליבא הנתבעת בסע' 22 לסיכומיה, עומד כיום חלקו של העיזבון בהוצאות החריגות על 1,500 ₪ בחודש לשלושת הקטינים. התובעת מצידה לא צירפה אסמכתאות לגובה ההוצאות החריגות בתקופה אליה מתייחסת התביעה, כי אם טענה באופן סתמי כי הוצאות הקטינים אז היו גבוהות יותר. על כן, אף אם נקבע כי מדובר בסכום כפול של 3,000 ₪ בחודש, הרי שההוצאות החריגות מסתכמות לכל היותר בסכום נוסף של 180,000 ₪.
מכל האמור, מצאתי לקבוע כי מתוך הסך של 500,000 ₪ שימשו 380,000 ₪ למזונות הקטינים.
ככל ששולמה אגרה בחסר בגין תביעה זו, ייבחן הדבר בידי מזכירות בית המשפט, ובמידת הנדרש, תשלים התובעת את תשלום האגרה בתוך 7 ימים מקבלת הדרישה.
סיכומי הנתבעת 1
לבקשת התובעת, ניתנה ביום 24.4.24 החלטה המורה על מחיקת סע' 36-37 לסיכומי הנתבעת 1, ועל הוצאת נספח 4 לסיכומיה.
כעת, טוענת התובעת כי הנתבעת 1 פעלה בניגוד להחלטת בית המשפט, ולא מחקה את סעיף 36 לסיכומיה. בנוסף, טוענת התובעת כי הנתבעת 1 ערכה שינוי בסיכומים שהוגשו מטעמה, בניגוד להחלטת בית המשפט.
הנתבעת 1 טוענת כי בית המשפט לא אסר עליה לערוך שינוי בסיכומים שהגישה, אף שהתובעת עתרה לכך במסגרת בקשתה הראשונה. בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי התובעת תוכל להגיש סיכומי תשובה מתוקנים. ביחס לסעיף 36, סעיף זה אינו נסמך על המסמכים שהוצאו מן התיק.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים בעניין זה, מובהר כי היות שהסיכומים המקוריים הוצאו מן התיק, ולא ניתן להשוות את האמור בסיכומים הנוכחיים לאלה שקדמו להם, לא התייחס בית המשפט לכל טענה הנוגעת למסמכים שהוצאו מן התיק במסגרת פסק הדין.
היות שהנתבעת 1 הסתמכה על פסיקתא שנחתמה בידי בית המשפט, לא מצאתי לעשות צו להוצאות בסוגיה זו.
הוצאות ההליכים
היות שבמסגרת פסק הדין לא התקבלה עמדתו של אף אחד מן הצדדים במלואה, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים.
ניתן היום, י"א אייר תשפ"ד, 19 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
