לפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
התובעת:
נ.ב. ת"ז ———
ע"י ב"כ עו"ד מויאל בנימין
נגד
הנתבעים:
1. א.ח.מ. (קטין) ת"ז ———
2. מ.מ. (קטין) ת"ז ———
3. א.מ. (קטין) ת"ז ———
4. ש.מ. (קטין) ת"ז ———
5. ח.מ. ת"ז ———
6. ש.מ. ת"ז ———
7. ר.מ. ת"ז ———
8. י.א.מ. ת"ז ———
9. צ.י.מ. ת"ז ———
פסק דין
התובעת היא אֵם הנתבעים 1-9.
נתבעים 1-4 קטינים, והתובעת כאימם, היא האפוטרופוס הטבעי עבורם.
נטען בתביעה כי האֵם ואבי הקטינים המנוח, מר ג.מ. ז"ל, התגרשו ביום xx/xx/2019 ועל פי הסכם שאושר ושניתן לו תוקף של פסק דין – משמורת הקטינים בידי המנוח והאֵם, תשלם עבור מזונות הקטינים סך 2,000 ₪ לחודש (יוער כי על פי ההסכם שהוגש, הסכום המוסכם הוא 1,000 ₪ ולא כפי שנטען).
המנוח נקט כנגד האֵם בהליכי הוצאה לפועל לשם גביית מזונות הקטינים והאֵם שילמה את מלוא החוב, כפי שעולה מתיק ההוצאה לפועל מיום xx/xx/2023. סמוך לאחר מכן חלה המנוח ועל פי הסכם בין הצדדים מיום xx/xx/2023הוסכם כי הקטינים יעברו למשמורת האֵם והאב ישלם עבור מזונותיהם סך 1,500 ₪ לחודש. עוד הוסכם כי חיוב האֵם במזונות בטל.
זמן קצר לאחר חתימת הצדדים על ההסכם, ביום xx/xx/2024, נפטר המנוח.
האֵם עתרה למתן פסק דין הקובע כי משמורת הקטינים בידה וכי אינה חבה במזונות הקטינים.
העתירה התבקשה נוכח החלטת רשמת הוצאה לפועל מיום xx/xx/2023 שניתנה בבקשת האֵם לסגירת התיק. נכתב שם כי "על החייבת לחדש בקשתה (הכוונה לסגירת תיק), בצירוף אסמכתאות לעניין יורשי הזוכה הבאים בנעליו וכן החלטה עדכנית מבית המשפט לעניין המשמורת/האפוטרופסות על הקטינים והפסקת החיוב במזונות". לתביעה צורף צו קיום שניתן לצוואת המנוח מיום xx/xx/2019, ולפיה זוכים בכל עזבונו תשעת ילדיו בחלקים שווים. עוד צורפו תצהירי הנתבעים 5-9 שהם בגירים.
לאחר שעיינתי בתביעה, על-מנת להימנע מטלטלה נוספת עבור נתבעים 1-9 על ידי זימונם לבית המשפט לאישור ההסכם מיום xx/xx/2023 שנחתם בין הוריהם, נפסק:
כפי שצוין בהחלטה מיום xx/xx/2023 בהליך א"פ שהגישה האֵם: "אין מקום מינוי אפוטרופוס בלעדי מקום בו לקטינים אפוטרופוס אחד והיא המבקשת להתמנות" (האֵם). על כן אין צורך בהחלטה נוספת כפי החלטת רשמת ההוצאה לפועל. ממילא גם הקטינים מתגוררים עם האֵם שכן האב נפטר, כך שגם שאלת המשמורת הפיזית אינה רלוונטית ואין צורך בהחלטה לשם כך.
אשר לחוב בתיק ההוצאה לפועל ולהליכי הוצאה לפועל, נוכח הנטען בתביעה על מצורפיה, הרי שיש למחוק כל חיוב בתיק ההוצאה לפועל שתולדתו לאחר פטירת המנוח – xx/xx/2024.
האֵם לא צירפה לתביעת תדפיסי הוצאה לפועל ועל כן לא תמכה בטענתהּ כי החוב אוּפָּס ולא הניחה בפני תשתית לקבוע מה גובהו ומהות החיובים שם. על כן על האֵם לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לעדכן את החיוב בהליך שם כאמור לעיל (חיובים שנוצרו עד ליום xx/xx/2024). ככול שקיימת יתרה, על האֵם לשלמהּ לזוכים על פי הצוואה בחלקים שווים.
מבלי לגרוע מהאמור, מאחר והמחלוקת נוגעת לתקופת xx ו-10 ימים (מיום xx/xx/2023 ועד ליום xx/xx/2024) והחוב הוא עבור מזונות קטינים 1-4 המתגוררים עם האֵם, שהיא הנושאת בעין בהוצאותיהם, ומנגד על פי ההסכם שלא הספיקו הצדדים לאשרו, המנוח חב לאֵם סכום דומה בגין תקופה זו – הרי שהאֵם רשאית לקזז את החיובים זה כנגד זה ולשלם את היתרה, אם תהיה, לזוכים. בדרך זו יאוין הצורך לאשר את ההסכם בנוכחות הנתבעים כחליפי המנוח.
להסר ספק, על פי דין ומבלי שיש בכך צורך בהחלטת בית המשפט הרי שחיוב האֵם בטל מיום פטירת המנוח. הבסיס לכך הוא כי המקור הנורמטיבי לחיוב על פי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, המפנה לדין האישי, אינו חל על עזבונו של אדם, להבדיל מחיוב במזונות מכוח סעיף 56 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 שיש להוכיח בתביעה מתאימה.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור ההליך.
ניתן היום, כ"ח סיוון תשפ"ד, 04 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
חתימה
