בפני
כב' השופטת כרמית חדד
התובע:
XXX
ע"י ב"כ עו"ד אברהם (אבי) כהן
נגד
הנתבע:
XXX
ע"י ב"כ עו"ד יורם ביתן
החלטה
עניינה של החלטה זו בשתי בקשות שהוגשו על ידי הנתבע, האחת לסילוק על הסף והשניה לחיוב הנתבע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.
רקע:
1. התובע מר XXX (להלן:"התובע") והנתבע מר XXX הם אחים ויורשי הוריהם המנוחים XXXז"ל (להלן:"המנוחה") וXXX ז"ל (להלן:"המנוח"). כאן המקום לציין כי בהתאם לצווי הירושה שצורפו לכתב התביעה למנוחים יורש נוסף מר XXX.
2. התובע הגיש כתב תביעה זה לחיוב הנתבע בסך של 127,084 ₪ בגין כספים שלטענת התובע ניטלו על ידי הנתבע שלא כדין מחשבונות המנוחים קודם פטירתם, וכן לדמי שימוש ראויים בגין דירת המנוחים שלטענת התובע משמשת למגורי הנתבע. הסכום האמור הוא חלקו של התובע בכספים (דהיינו שליש).
3. הנתבע הגיש כתב הגנה במסגרתו טען כי העביר כספים מחשבונות המנוחים לחשבונו הפרטי באמצעות העברות אינטרנט לאחר שהמנוחים עברו להתגורר עמו בדירתם באשדוד ולצורך מימון הוצאות המנוחים לרבות עבור מגוריהם והעסקת עובד זר וזאת לאור סירוב התובע והאח הנוסף לטפל במנוחים.
יצויין כי הנתבע במסגרת כתב ההגנה מתייחס גם לנכסים וכספים של המנוחים בחו"ל ומוסיף וטוען כי גם האח XXX מתגורר בדירת המנוחים בישראל מחודש דצמבר 2022 וכי הוא התגורר שנים רבות בדירת המנוחים בצרפת מבלי לשלם דמי שימוש.
הנתבע מוסיף וטוען כי לא שולם לו שכר עבור הטיפול במנוחים וכי הוא זכאי להשבת כל ההוצאות שהוציא לטובת העניין, והסיף כי אף התובע העביר כספים מחשבונות הבנק של המנוחים לחשבונו הפרטי. עוד טוען הנתבע כי הסכום הנקוב בכתב התביעה הוא סכום כוללני שהוצג ללא אסמכתאות. הנתבע טוען כי בהתאם לחישוביו הוא העביר סך של 291,000 ₪ בלבד מחשבונות המנוחים בעוד שנשא בהוצאות הטיפול במנוחים בסך של 374,370 ₪.
בכל הנוגע לשימוש שעושה הנתבע בדירה טען הוא כי מגוריו בדירה הם באישור המנוחים וכי והם שדאגו לתשלום כל ההוצאות בדירה באמצעות הוראות קבע מחשבונם.
כאן המקום לציין כי במסגרת כתב ההגנה עותר הנתבע לקביעת היקף העיזבון וחלוקתו.
הבקשה לסילוק על הסף:
4. הנתבע עתר לסילוק התובענה על הסף מן הנימוקים הבאים:
הנתבע טוען כי אין לתובע עילה בגין הכספים שכן התובע הוא שחייב כספים לנתבע עבור שכר הוגן לשנים בהן טיפל במנוחים ללא שכר ובנוסף לכספים הרבים שהוציא לאורך תקופת הטיפול במנוחים.
התובע לא צירף כל מסמך או ראיה או אסמכתה לתמיכה בטענותיו לרבות הטענות בעניין חובות כספיים של הנתבע כלפיו ולא הצהיר על מסמכים מעין אלו.
התובע לא צירף אסמכתאות להעברות הכספים הנטענות וכן לא צירף תחשיב לסכום הנטען, התובע לא התייחס להיקף הוצאות המנוחים ולאופן בו הוא ציפה כי הנתבע יממן הוצאות אלו. בנוסף התובע לא צירף ראיה לשווי דמי השימוש הנטענים ולא ציין מידע אודות הדירה מיקומה גודלה וכיו"ב.
הנתבע השתהה זמן רב קודם הגשת תביעתו כשלטענת הנתבע התובע בעצמו העביר כספים מחשבונות המנוחים לחשבונו וכי היתה לו גישה ואפשרות לעקןב אחר העברת הכספים ולא העלה כל טענה לעניין זה.
הנתבע טוען כי התביעה מוגשת בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט ובידיים לא נקיות שעה שהנתבע הסתיר דבר קיומו של אח נוסף ואת העובדה שאף הוא מתגורר בדירה. התובע לא ציין כי אירח את המנוחה בביתו פעמיים ודרש וקיבל סך כולל של 2,000 אירו עבור אירוח של שלושה שבועות, כי התובע הוא שהתנגד לכינוס נכסים העיזבון וחלוקתם ליורשים ולא עתר לפירוק השיתוף בדירה, והסתיר כי איים על הנתבע בהגשת תביעה משפטית באם הנתבע לא יטפל במנוחים.
5. התובע הגיש תגובה לבקשה במסגרתה טען כי הנתבע אינו אפוטרופוס שמונה כדין ולפיכך הוא אינו זכאי לקבלת שכר ועל כל פנים דרך המלך היא הגשת תביעה לתשלום שכר. כמו כן טוען התובע כי טענות הנתבע לעניין זה תמוהות שעה שלמנוחים היו עובדים זרים שטיפלו בהם 24/7.
התובע טוען כי די בהעברות החשבון שהוצגו על מנת להעביר הנטל לנתבע להוכיח כי ההעברות שבוצעו נועדו לצרכי המנוחים ועל כל פנים הטענות בעניין החיובים הן טענות עובדתיות המצריכות בירור לגופן.
התובע טוען כי רק לאחר פטירת המנוחים עלה בידו לברר את אשר נעשה בחשבונות מכח היותו יורש ולא קודם לכך. בכל הנוגע להצגת ראיות לעניין שווי דמי השימוש מפנה ב"כ התובע לתקנה 49(א) 1 ותקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי המאפשרות לטענתו הגשת בקשה למינוי מומחה.
6. הנתבע הגיש תשובה לתגובה במסגרתה שב בעיקר על הטענות שבבקשה תוך שציין כי אכן מונה לאפוטרופוס על ידי בית המשפט ביחס למנוח וכי בכל הנוגע למינוי מומחה לא הוגשה כל בקשה או הודעה על כוונה להגיש בקשה בעניין המומחה.
סילוק על הסף דיון והכרעה:
7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דינה של הבקשה להידחות.
תחילה יודגש כי קיומה של עילת תביעה נבחן בהתאם לכתב התביעה, וכי יש לבחון האם יכול התובע לזכות בתביעתו אם יוכיח את כלל הטענות שבכתב התביעה וזאת מבלי להתייחס בשלב זה לאופן הוכחת הטענות.
בענייננו התביעה מבוססת לכאורה על שתי עילות עיקריות:
האחת היא טענת התובע אודות משיכות כספים שבוצעו על ידי הנתבע מחשבון המנוחים. בעניין זה ראוי לציין כי הנתבע כלל אינו מכחיש משיכת הכספים ולכל הפחות בסך של 291,000 ₪ לערך אלא שלטענתו אלו שימשו בפועל למימון צרכי המנוחים. על פני הדברים ולכל הפחות ביחס לסכום אשר הנתבע מודה כי משך מחשבון המנוחים די בהודאת הנתבע ובוודאי שבשלב זה בית המשפט אינו נדרש לבחון האם כלל הסכום הוכח באמצעות ראיות שצורפו לכתב התביעה. טענות הנתבע בכל הנוגע לאשר נעשה בכספים שנמשכו הן טענות עובדתיות שיש לבחון במסגרת בירור התובענה לגופה ואין בהן כדי לשמוט קיומה של עילת תביעה.
בכל הנוגע לעילה של דמי השימוש הרי שאין חולק כי הנתבע עושה שימוש בדירת המנוחים. טענת הנתבע לפיה אח נוסף עושה בה שימוש או הרשות שניתנה לו על ידי המנוחים, אם ניתנה, אף הן טענות הגנה שיש לבררן לגופו של עניין.
בנוסף ועל פני הדברים בשלב זה אין בהיעדרה של חוות דעת בכל הנוגע לשווי דמי השימוש כדי להביא לסילוק התביעה על הסף, מאחר שכאמור לעיל בשלב זה בית המשפט אינו בוחן אופן הוכחת התביעה ועל פני הדברים די במגורי הנתבע בדירה כשלעצמם לצד העובדה שהתובע נקב בסכום דמי השימוש החודשיים הנתבע על ידו כדי להקים עילת תביעה. בכל הנוגע להגשת חוות דעת מומחה בהליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה ראוי לציין כי חרף טענות הצדדים הרי שהתקנה הרלוונטית היא תקנה 25 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה ולפיכך אין בכך שלא הוגשה בקשה לעניין מינוי מומחה בשלב זה כדי להוות עילה לסילוק התביעה על הסף.
אף טענת השיהוי היא טענה עובדתית שיש לבררה במסגרת בירור התובענה לגופה כאשר בשים לב לכך שהמנוח נפטר בחודש ספטמבר 2023 לא ניתן לקבוע בשלב זה כי התובענה הוגשה תוך שיהוי שמצדיק סילוקה על הסף.
בכל הנוגע לאח הנוסף הרי שלאור העובדה שהתובע עתר לחיוב הנתבע בשליש מן הסכומים הנטענים וכי טענותיו מופנות כלפי הנתבע בלבד לא מצאתי בשלב זה כי אי צירופו של האח הנוסף יש בו כדי להביא לסילוק התביעה על הסף. הטענה כי האח הנוסף אף הוא מתגורר בדירה גם היא טענת הגנה שיש לבררה לגופה ואשר יש בה להשליך על היקף החיוב אולם לכאורה אינה משליכה על עצם קיומו של חיוב בדמי שימוש.
8. לפיכך יש להורות על דחיית הבקשה לסילוק על הסף.
בקשה לחיוב בהפקדת ערובה:
9. במסגרת הבקשה טוען הנתבע בעיקר לסיכויי התביעה לאור טענות הגנה "טובות במיוחד" ולכך שלא ייגרם לתובע נזק שכן אם יזכה בתביעתו תושב הערובה לידיו.
כמו כן טוען הנתבע כי הצורך בהפקדת ערובה בנסיבות העניין מקבל משנה תוקף שכן הנתבע זכאי להחזר ההוצאות שהוציא מכיסו הפרטי לצורך מימון צרכי והוצאות המנוחים.
10. התובע הגיש תגובתו וטען במסגרתה כי הנתבע פעל בניגוד להוראות תקנה 49(א) לקנות סדר הדין האזרחי. התובע טוען כי קיומן של טענות הגנה טובות במיוחד אינו מצדיק חיוב בהפקדת ערובה.
התובע טוען כי החיוב בהפקדת ערובה ייעשה במקרים חריגים בלבד. התובע טוען כי הנתבע לא הוכיח כי התביעה היא בגדר תביעת סרק וכי בשלב מקדמי זה לא ניתן לקבוע זאת. עוד טוען התובע בעניין זה כי ככלל השיקול של סיכויי התביעה אינו מביא כשלעצמו לחיוב התובע בהפקדת ערובה אלא אם הבקשה הוגשה בשלב מתקדם של ההליך באופן שמאפשר לבית המשפט להתרשם מסיכויי התביעה.
התובע מוסיף וטוען כי הנתבע לא התייחס כלל ליכולתו הכלכלית של התובע שהוא אזרח ישראלי המתגורר בישראל דרך קבע ומצבו הכלכלי איתן וכפי המפורט בכתב ההגנה יש גם את נכסי העיזבון בצרפת ובישראל שיש בהם כדי להבטיח הוצאות הנתבע במידת הצורך.
11. הנתבע הגיש תשובה לתגובה במסגרתה טען כי התובע נמנע מלפרט מהו מצבו הכלכלי והיקף רכושו ואינו מציע כי רכושו יהווה בטוחה. לטענתו בכך התובע הסכים לבקשה ועליו לפרט רכושו על מנת שבית המשפט יוכל ליתן צו להבטחת תשלום הוצאות המשיב בסיום ההליך.
הנתבע טוען כי סירובו של התובע לקביעת היקף העיזבון וחלוקתו ליורשים מהווה עדות ממשית לקשי העתידי הצפוי אם יחוייב התובע בהוצאות.
בקשה לחיוב בהפקדת ערובה – דיון והכרעה:
12. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להידחות.
13. תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי (שהחליפה את ההוראה הקבועה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין משנת 1984) אינה מתווה את אמות המידה לחיוב בהפקדת ערובה. עם זאת נקבעו בפסיקה שיקולים עיקריים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבחינת בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה והם: היותו של התובע תושב חוץ; אי ציון מען עדכני בכתב התביעה; סיכויי התביעה ומצבו הכלכלי של התובע.
14. עיון בבקשה מעלה כי הנתבע לא טען דבר לעניין מצבו הכלכלי של התובע בבקשתו ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה. אין לקבל טענת הנתבע כי היה על התובע לפרט נכסיו או מצבו הכלכלי במסגרת תגובתו שעה שלא עלתה כל טענה לעניין זה במסגרת הבקשה.
לכך יש להוסיף כי עצם העובדה שהצדדים שניהם יורשים של דירת המנוחים כך שכל אחד מן הצדדים הוא בעלים של שליש מהזכויות בדירה וכן טענות הנתבע עצמו על אודות כספים ונכסים של המנוחים בחו"ל, יש בהן כדי לדחות כל טענה על היעדר מקור כלכלי להיפרע מהתובע מקום בו יחוייב בהוצאות במסגרת הליך זה. בניגוד לטענות הנתבע בנסיבות האמורות אין צורך לשם כך בהערת אזהרה או כל בטוחה אחרת.
15. מעבר לדרוש יצויין כי כאמור וכמפורט לעיל בפרק המתייחס לבקשה לסילוק על הסף, התובענה אינה בגדר תביעת סרק או תביעה שסיכוייה קלושים והיא מצריכה בירור עובדתי בכל הנוגע לשימוש שנעשה בכספים שהנתבע משך מחשבונות המנוחים בהיקף שיוכח.
16. לפיכך דין הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להידחות אף היא.
סוף דבר:
17. הבקשה לסילוק על הסף נדחית.
18. הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה נדחית.
19. הנתבע ישלם לתובע הוצאות שתי הבקשות בסך כולל של 5,000 ₪.
אני מתירה העברת ההחלטה לפרסום במאגרים משפטיים ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, ב' תמוז תשפ"ד, 08 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
