לפני
כבוד השופט אריאל ממן
המבקשים
א. ש.
א. ש.
החלטה
בפני עתירת המבקשים לאשר הסכם גירושין, אולם לאחר שבחנתי, את תניות ההסכם בענייני הרכוש ולאחר ששמעתי את המבקשת, לא מצאתי לאשר ההסכם במתכונת בו הוגש וזאת בשעה שאין בפי הצדדים כל הסבר הגיוני שבגינו מוותרת המבקשת על מלוא זכויותיה הרכושיות שנצברו במהלך החיים המשותפים, לרבות דירת הצדדים, אשר אמורה לעבור כולה, כך על פי ההסכם, לבעלות המבקש, ללא שהמבקשת מקבלת מאומה עבור חלקה בדירה.
בהתאם לסעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), ההסכם טעון אישור בית המשפט ובהתאם לסעיף 2(ב) לחוק, האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
אדגיש כי למשמע דבריה של המבקשת, אף איני סבור כי מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 43(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, המחייב את ביהמ"ש לוודא כי הצדדים מבינים את הוראות ההסכם ואת תוצאותיו וכי ערכו אותו בהסכמה חופשית.
בנסיבות אלה ומשמצאתי כי מדובר בהסכם מקפח, במסגרתו מנושלת המבקשת מכל זכויותיה הרכושיות שנצברו במהלך החיים המשותפים, לרבות מחלקה בדירת המגורים המשותפת, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים ההכרחיים והמהותיים לאישור ההסכם.
בנסיבות אלה ובטרם אורה על מחיקת ההליך, יגישו הצדדים הסכם מתוקן, בו לא יקופחו זכויותיה של המבקשת, תוך שלא מן הנמנע כי יעתרו לאשר הסכמות חלקיות בעניין הגירושין ו/או בעניין חלוקת זמני השהות, במסגרת הסכם מתוקן ממנו יוסרו ענייני הרכוש.
ביהמ"ש מבהיר כי אין מניעה שהצדדים יפרידו מגוריהם, ואף יתגרשו ככל שהם חפצים בכך, זאת ללא קשר לעניינים הרכושיים ואין כל סיבה שאחד מהצדדים יקופח בגין רצונו להתגרש.
ביהמ"ש אינו "חותמת גומי" ואינו מאשר הסכמות אשר לשיטתו מקפחות את מי מהצדדים, כפי הנסיבות שבפני.
ככל שלא יוגש הסכם מתוקן בתוך 30 יום מהיום, אורה על מחיקת ההליך מחוסר מעש ללא צורך בהודעה נוספת.
ת.מ. ליום 18.7.2024.
ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים ושמות הצדדים.
ניתנה היום, י"א סיוון תשפ"ד, 17 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
אריאל ממן, שופט
