לפני
כבוד השופטת אפרת ונקרט
מבקשים
XXX ת"ז XXX ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
משיבים
1.XXX ת"ז XXX
2.XXX ת"ז
3.XXX ת"ז
4.XXX ת"ז
פסק דין
בפני בקשת המבקש כי יינתן צו הגנה כנגד המשיב 1 אחיה של גרושתו, זאת לאחר שביום 5.5.24 ניתן לבקשתו צו הגנה (חלקי מאד) במעמד צד אחד על ידי כב' השופטת שירלי שי האוסר על המשיב 1 לשהות עם שלושת בנותיו הקטינות של המבקש (בנות 6, 10 ו- 13.5) ללא נוכחות אימם. עוד הורה הצו לאם הקטינות גב' XXX שלא להותיר את הקטינות באחריותו או סביבתו של המשיב ללא נוכחותה. (להורים בן קטין נוסף כבן 13.5 אשר ביחס אליו לא נתבקש הצו).
לטענת המבקש, המשיב 1 XXX אחיה הבכור של גרושתו, רווק כבן 40 לערך מתגורר מאז ומעולם עם הוריו (משיבים 2-3) אשר משמשים לו אפוטרופוסים נוכח היותו בלתי כשיר בשל מגבלה שכלית (להלן: "XXX") וכן סובל הוא לטענת המבקש ממחלה פסיכיאטרית. לדברי המבקש לאחר הגירושין, לפני כחודשיים וחצי, עברה גרושתו יחד עם הקטינים לבית הוריה. המבקש טוען כי הבנות התלוננו בפניו שXXX, המשיב 1, נוגע בהן ומטריד אותן וXXX, בתם הקטנה בת השש, אף סיפרה למבקש כי XXX נגע לה בחזה ונישק אותה בפה למרות שאמרה לו שזה לא נעים לה. האב השמיע בפני בית משפט הקלטה של הבנות מספרות לכאורה על ההטרדות של XXX להוכחת טענותיו ואף הוסיף כי הסבתא וגרושתו מודעות להטרדות שמבצע XX בקטינות.
האב רואה בהתנהגות XX פגיעה מינית המהווה סכנה לבנות בעת שהן שוהות עמו או בקרבתו. בית המשפט ששמע את הבקשה במעמד צד אחד האזין לשתי הקלטות של הבנות XXX כבת 6 וXXX בת ה-10, לאור חומרת המעשים הנטענים ניתן הצו שפורט לעיל ונקבע בפניי דיון במעמד הצדדים כבר למחרת.
ביום 6.5.24 התקיים בפני דיון ארוך במעמד הצדדים, בו שמעתי את הקלטת הבנות, נחקרו הצדדים ארוכות וב"כ סיכמו את טענותיהם.
לטענת המשיבים, הם אינם משמשים אפוטרופוסים XXX, הוא מוכר עם 75% נכות עקב מום בלב וסכיזופרניה. לטענתם XXX לא מטריד את הבנות, הבקשה הוגשה בחוסר תו"ל רבתי ונועדה אך ורק כדי לפגוע באם. מאז ומתמיד שהו הנכדים בבית הסבים מספר פעמים בשבוע והסבים דאגו להוציאם מהמסגרות להכין להם ארוחת צהרים ולהשגיח עליהם עד שובה של האם מהעבודה.
לטענת האם, האב הוביל את XXX לתשובות שנתנה בהקלטה באמצעות פיתויים והבטחה להפתעות. לדברי האם כל שנאמר בהקלטה הוא שXXX מחבק רק כשהן באות ועכשיו שהן מתגוררות בבית הוריה זה לא קורה, לעניין הנשיקה על השפתיים לדברי האם לא היו דברים מעולם והאירוע לא קרה.
בנוסף המשיבים הביעו תמיהה על שיהוי האב בהגשת הבקשה וזאת ביום 28.4.24 כאשר בפועל אין מחלוקת שהקלטת הקטינות הייתה בידיו כבר חודש קודם ביום 25.3.24 ועם זאת לא עשה דבר ולא נקט בכל פעולה.
בנוסף, האם ציינה בפני בית המשפט כי במהלך חודש מרץ 2024 טס האב לCC למשך חודש שלם לביצוע ניתוח השתלת שיער, לדבריה האב שלח לה הודעה כי בחודש זה הקטינים באחריותה בלבד על אף שידע שהמשמעות היא שהקטינים ישהו עמה בבית הוריה שם מתגורר גם XXX. לטענתה אילו היה ממש בטענות האב כי חשד שXXX מתנהג כלפי הקטינות בצורה בלתי ראויה ומטריד אותן מינית כיצד אפשר לקטינות להימצא באחריותה הבלעדית חודש שלם כשהוא יודע שהיא מתגוררת עם הקטינות בבית הוריה בו מתגורר גם XXX ולא אמר דבר ואף לא נקט בכל פעולה להגנה על בנותיו מפני ה"סיכון" אליו הוא טוען כעת.
לאחר ששמעתי את ההקלטות באולם, שמעתי את חקירת הצדדים שחקירתם התבקשה ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי המבקש לא הרים את הנטל הדרוש ולא הוכיח כי מתקיימות עילות המצדיקות מתן צו הגנה, ולפיכך מצאתי לדחות את הבקשה.
הליך של צו הגנה נועד לצורך מתן הגנה לזקוק/ה לה מפני סיכון פיסי ואחר בהתאם לעילות הקבועות בחוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א -1991 ("החוק" ) הא ותו לא. הליך של צו הגנה לא נועד לשם השגת יתרון דיוני בהליכים אחרים ואף לא לשם הרחקת מאן דהוא ממקום כלשהו, כל עוד לא מהווה אותו מאן דהוא סיכון (בהתאם למפורט בחוק) למבקש/ת הצו או שמתקיימת עילה אחרת בהתאם לסעיף 3 לחוק.
מצאתי את עדותה של האם אמינה ואת גרסתה ביחס לאירועים שנטענו כאירועים שהולידו את הגשת הבקשה, כמסתברת לחלוטין וזאת לנוכח התנהלות הצדדים המוכרת לי מהליכים נוספים שמתקיימים בפניי. סבורה אני כי ככל שהמבקש היה חושש לביטחונן של הבנות הוא לא היה משאיר אותן במשך חודש בבית הורי גרושתו וטס לחו"ל או משתהה מעל חודש בהגשת בקשה. לכך יש להוסיף כי לבקשה זו קדמה הגשת בקשה לצו הגנה של המבקש כנגד הסב שבה לא העלה המבקש אף לא במילה את חשדו ביחס להתנהגותו של XXX.
לא זו אף זו, לאחר שהאזנתי לקלטות לא שוכנעתי כי המשיב מהווה סיכון כלשהו, וודאי לא סיכון פיזי או שקיים חשש לפגיעה מינית של XXX כלפי הקטינות. ייתכן שלאור מוגבלותו וקשייו נהג XXX לחבק את הבנות בצורה שאינה מווסתת ואשר יש וגרמה לקטינות הרגשת חוסר נעימות אך בכך אין די למתן צו הגנה…
מההקלטות ומכל שנפרש בפני נראה כי הבנות הגדולות מצאו את הדרך להתמודד עם חיבוקיו של XXX ואילו ייתכן שהקטינה XXX, מפאת גילה הצעיר, מתקשה יותר לעשות כן. על כך מצאתי להוסיף ולהדגיש כי בהקלטות נשמע האב ממש משדל את הקטינות לאמירות מכוונות כלפי XXX ואת הקטינה XXX הוא ממש מוביל לאמירות על מנת שיישמעו בעייתיות ביחס XXX.
לנוכח כל האמור מצאתי כאמור לדחות את הבקשה לצו הגנה. עם זאת, אך ורק ביחס לקטינה XXX מצאתי להורות כי XXX לא תושאר לבדה עם XXX ללא נוכחות של מבוגר אחר בבית – האם, הסבא או הסבתא או כל בן משפחה מבוגר אחר.
יוער כי בין הצדדים פתוחים בפני הליכים שונים, ובין השאר הליך בעניין הקטינים, וככל שדעתו של האב לא הייתה נוחה מאופן התנהלות האם עם הקטינות או מקום מגוריה עם הקטינות, מן הראוי היה שהיה מגיש בקשה מתאימה בתיק בעניין הקטינות ולא "גורר" את כלל בני משפחתה של האם להליך זה שבפני.
מכל שהובא בפני, לרבות דברי האב בדיון כי ככל שאין לאם היכן לגור עם הקטינות אלא בבית הוריה היא יכולה למסור את הקטינים לידיו שיתגוררו עמו בדירת הצדדים, עולה לכאורה כי יש ממש בטענה שהאב ניסה להשיג יתרון דיוני או כל יתרון אחר שישליך על ההליכים המתנהלים בינו לבין האם ולאו דווקא היה מודאג מביטחונן של בנותיו.
משנדחתה הבקשה ומשדעתי אינה נוחה כלל וזאת בלשון המעטה, מהגשת הבקשה באופן בו הוגשה ועל אחת כמה וכמה מאופן "גיוסן" של הבנות באמצעות הקלטתן, מצאתי להטיל על המבקש הוצאות בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו לידי המשיבים בתוך 7 ימים.
תואיל המזכירות לשלוח את פסק הדין לצדדים תסגור את התיק.
פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ז' אייר תשפ"ד, 15 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
