לפני כב' השופטת ענת אלפסי, סגנית הנשיא
המבקש:
האב
המשיבה:
בעניין:
האם
הקטין
החלטה
על הפרק בקשת אב לסעד דחוף בדבר הבטחת קשר עם בנו הפעוט שגילו כשנה וחדשיים.
להלן עיקרי הדברים:
הצדדים נישאו וביום 22/6/23 נולד בנם דילן דוד, פעוט שגילו כשנה וחדשיים. האם בת כ- 26 שנים עובדת מהבית באמצעות המחשב והאב בן כ- 31 שנים, עובד בחברת מחשוב.
ביום 1/7/24 פתח האב בהליך של יישוב סכסוך. עם פתיחת ההליך הופנו הצדדים לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע. בחלוף כשבוע הודיעה יחידת כי הליך מקביל של יישוב סכסוך נפתח גם בבית הדין הרבני ולכן תיקבע ביניהם פגישה במסגרת זו.
במקביל, עתר האב לצו עיכוב יציאה מהארץ כלפי הקטין בטענה כי אימו עזבה את הבית והוא חושש כי תבריח אותו לחו"ל, בהיותה בעלת אזרחות זרה. על יסוד הבקשה ניתן צו.
ביום 2/7/24 הגיש האב בקשה להבטחת קשר עם הקטין בטענה כי האם עזבה את הבית, עברה לרמלה ואינה מאפשרת לקטין לפגוש בו.
ביום 9/7/24 הגישה האם תגובתה לפיה האב הוא אדם אלים, הנטה להתפרצויות זעם אף בנוכחות הקטין ולכן אין לקיים המפגשים אלא בפיקוח.
על מנת לברר טובת הקטין מונתה אפוט' לדין ונקבע דיון דחוף, על פי נוהל הבטחת קשר.
ביום 17/7/24 התקיים דיון במעמד הצדדים והאפוט' לדין, בו התברר כי במהלך החיים המשותפים פרצו מספר מריבות בין ההורים, לאחרונה כאשר טסו לעיר באטומי אשר בגיאורגיה בחודש יוני. האם טענה כי האב נוטה להתפרצויות זעם ואינו שולט בעצמו גם כשהילד נמצא איתו, בעוד האב טען כי האם מצד אחד שוברת חפצים ומצד שני מתעטפת בשתיקה ואינה מדברת איתו. האם טענה כי נוכח התנהגותו המפחידה של האב היא חוששת לדבר איתו. במהלך הטיול בבטומי הצדדים דיברו על גירושין וכשחזרו לישראל חגגו יחד יום הולדת שנה לקטין כאשר 3 ימים לאחר מכן האב יצא מהבית.
מאז ועד היום פגש האב בקטין פעמיים בלבד. לפני זמן קצר האם עברה להתגורר עם הקטין בדירה שכורה במרכז הארץ כש אימה (הנמצאת בקרבת מקום) מסייעת לה בגידול הקטין.
האם טענה כי היא מבינה חשיבות הקשר בין הילד לבין האב, אלא שאינה סומכת על האב בשל התפרצויות הזעם שלו ובשל כך שהיתה עדה למספר מקרים בהם האב התפרץ כלפיה כאשר הקטין על ידיו באופן שאינו מותאם ועלול להיות מסוכן כלפי הקטין.
האב הכחיש טענות אלה מכל וכל, טוען כי טיפל בקטין במסירות כאשר הצדדים חיו יחד והדבר משתקף גם במסרונים ששלחה לו האם וששלחו לו בני משפחתה.
האפוט' לדין ציינה כי לא קיבלה את מלוא המידע הנדרש לה ולכן מעוניינת לפגוש בקטין עצמו יחד עם האב טרם מסירת המלצותיה המפורטות לביהמ"ש.
בהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע כי ביום שני הקרוב 22.7.24 בשעה 11:00, יתקיים מפגש בין הקטין לאביו בגינת המשחקים הקרובה לבית האם, בנוכחות האפוט' לדין.
ביום 23.7.24 הגישה האפ' לדין דיווח מטעמה האפ' מתרשמת מהורים אוהבים ודואגים וניכר כי הקטין הוא התגשמות כל חלומותיהם. על אף גילו של הקטין נראה כי הקטין רוחש אהבה לשני הוריו ומתלהב מהקשר עימם. עוד מציינת כי חלפו מספר דקות עד שהקטין זיהה מחדש את אביו ומרגע זה התרפק עליו ושיחק עימו בהנאה רבה. עוד מציינת כי האב הגיע כאשר הוא מצוייד בשקיות המכילות שפע של מוצרי מזון והיגיינה עבור הקטין, אותם העביר לאם בסיוע האפוט'. בנוסף ציין לפניה כי מוכן להסכים לבקשת האם להיפרד ממנו וכל רצונו בקשר עם הקטין. האפוט' סבורה כי טובת הקטין שיפגוש באביו מספר פעמים בשבוע לשם יצירתהתקשרות מבוססת ובטוחה עם שני הוריו . עוד מציינת כי שני ההורים ציינו את שם אחותה של האם כגורם נייטרלי המקובל על שניהם המלווה למפגשים.
בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי האם תודיע מתי והיכן תוכל אחותה להתלוות למפגשים.
ביום 26/7/24 הגישה האם הודעה בה חוזרת על טענותיה כנגד האב, לרבות התנהגותו האלימה כלפיה (באמצעות אחיזת ידיה) והקללות נמרצות והגסות שהטיח בה בנוכחות הקטין. מטעמים אלה חוזרת על עמדתה לפיה נדרש תסקיר או מינוי מומחה, כאשר בשלב זה המפגשים דורשים פיקוח במרכז הקשר, בסופה מציינת: "אכן יכולה אחות המשיבה לפקח על המפגשים אך אין בפיקוח זה כדי לאיין את המסוכנות של האב".
לא ברור מדוע האם לא ציינה מהם המועדים הקונקרטיים בהם יכולה אחותה להלוות למפגשים. מכאן יש להניח כי תתאים עצמה למועדים שיקבע בית המשפט.
ביום 30.7.24 הוגשה תגובת האב, בה מכחיש טענות המבקשת כלפיו ומציין כי מעוניין לפגוש בקטין בכל יום, ואף להימצא עימו בשישי ושבת הקרובים.
דיון והכרעה:
כידוע, על פי הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטופסות, התשכ"ב – 1962, בכל דבר ועניין הקשור לקטין, טובתו היא העומדת על הפרק. בכל הנוגע לזמני שהות עם ההורים, טובתו דורשת קיום קשר בטוח עם שני הוריו, בשים לב לגילו ולצרכיו ההתפתחותיים.
כאשר מדובר בקטין שגילו כשנה וחודש ימים והוא נמצא בעיצומו של שלב ההתקשרות (Attachment) טובתו דורשת קיום מפגשים משמעותיים עם אביו, כאשר תדירות המפגשים חשובה יותר מאורכם, על פי שורה ארוכה של מחקרים שנערכו בעניין זה. מפאת קוצר הזמן ודחיפות ההליך לא יפורטו כאן.
טענות האם בעניין הצורך בתסקיר, מקומן בהליך נפרד (תלה"מ) בו תוכל לפתוח ככל שתמצא לנכון. הליך זה של יישוב סכסוך (י"ס) נועד ליתן סעד זמני בעניין דחוף, אשר במרכזו שמירת המצב הקיים.
בשלב זה, עולה מדברי ההורים כי עד לפרידתם, משך שנת החיים הראשונה של הקטין, התגורר עם שני הוריו באותו בית ויצר קשר משמעותי עם שניהם. קטיעתו של קשר זה באחת עלול לגרום לקטין נזק התפתחותי קשה. טענות האם בעניין התנהלותו של האב ונטייתו להתפרצויות זעם עוסקות בהתנהגותו כלפי אחרים בנוכחות הקטין, ולא כלפי הקטין עצמו.
במצב דברים זה, נקודת האיזון הנכונה עבור הקטין מצויה במקום בו ניתן לקיים מפגש משמעותי עם האב, בנוכחות גורם נייטרלי. מפגשים מפוקחים במרכז הקשר ניתן לקיים למשך שעה בשבוע, אשר אין די בהם לקטין. מפגשים באמצעות גורם נייטרלי המקובל על שני ההורים, כגון אחותה של האם, הם אפשרות מוצלחת יותר.
לאור האמור לעיל, מוחלט כדלקמן:
מעתה ואילך, מפגשים בין האב לקטין יתקיימו בכל יום שני וחמישי מהשעה 18:00 ועד 20:00 בנוכחות אחותה של אם הקטין, במקום המקובל עליה, בשים לב למזג האוויר. במהלך המפגש הקטין יימצא עם אביו בלבד, ללא נוכחות בני משפחה נוספים מצד האב וללא נוכחות האם. רק אחותה של האם תהיה נוכחת ותאפשר לקטין מרחב חפשי עם אביו.
האפוט' לדין תשוחח עם ההורים ועם אחותה של האם, משך החודש הקרוב ותמסור עמדתה בעניין טובת הקטין עד ליום 30/8/24.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים, לאפוט' לדין וליחידת הסיוע ותרשום תזכורת ליום 1/9/24 יום לעיון בהודעת האפוט' לדין.
ניתנה היום, כ"ד תמוז תשפ"ד, 30 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
