בפני
כב' השופטת עפרה גיא
תובע
א
באמצעות באת כוחו- עו"ד רעות שדה
נגד
נתבעת
ס'
באמצעות באת כוחה- עו"ד סיגל בלינסון- שפרן
החלטה
לפניי שתי תביעות שהוגשו על ידי הצדדים.
האחת, תביעת האב (להלן: "האב" ו/או "האיש") התובע ליתן צו עשה להשיב הקטין לעיר מגוריו באשקלון וליתן צו מניעה האוסר על האם (להלן: "האם" ו/או "האישה") לבצע כל שינוי במקום מגורי הקטין.
השנייה, תביעת האם לאפשר רישומו של הקטין לבית ספר איזורי בסמוך למושב בשרון (להלן: "המושב") אליו עברה להתגורר יחד עם בן זוגה, בנם המשותף והקטין.
שתי התביעות הוגשו במקביל ביום 24/06/2024 ולאחר מעברו של הקטין עם אמו למושב.
במסגרת ההליך הצדדים הגישו בקשות לצווים דחופים והתיקים נקבעו להיום נוכח הדחיפות.
רקע ועובדות שאינן במחלוקת
הצדדים נישאו זה לזו בשנת 2014 ומנישואיהם נולד הקטין יליד 2015.
בני הזוג התגרשו ביום 05/11/2020.
בין הצדדים התנהלו לא מעט הליכים לפניי ביניהם תביעה למזונות הקטין; זמני שהות; צווי הגנה ועוד.
בתלה"מ 7278506-20 נקבעו זמני השהות של האב עם הקטין עת נקבע כי זמני השהות של האב עם הקטין יתקיימו בימי שני ורביעי כאשר האב יאסוף הקטין מהמסגרת החינוכית וישיבו אליה למחרת. עוד נקבע שככל שיתברר שהאב מתגורר ביישוב שבמרכז הארץ (להלן: "היישוב"), ולא בעיר א' בבית הוריו, יופסקו זמני השהות באמצע השבוע והצדדים יהיו רשאים לפנות לבית משפט לבחינה נוספת של זמני השהות.
ביום 05/03/2024 התקיים לפניי דיון בה"ט 59694-06-24 במסגרתו עתר האב לבטל איסור נשיאת נשק שהוצא כנגדו בתיק. בתיק הוגשה הערכת מסוכנות לשם בחינת הבקשה ובסופו של יום ציינה העו"ס כי קיימת הערכת מסוכנות בינונית.
במסגרת ההחלטה לעיל נקבע בין היתר כי:
"התרשמתי כי קיימת עצימות בסכסוך בין הצדדים גם כיום כ – 4 שנים לאחר שהתגרשו. עוד נתתי דעתי לתחושותיה של המבקשת לפיהן חשה בסכנה. עיינתי בדיווח הערכת המסוכנות שבוצעה על ידי העו"ס לסדרי דין ממנו עולה כי קיימת רמת סיכון בינונית וזאת לאור טענות שני הצדדים לאלימות רגשית האחד כלפיה שני וטענות של שליטה וטענות של סטוקינג שנטענו על ידי האשה וטענות של קושי בקבלת סמכות וגבולות ולהסכמת שני הצדדים כי הם נמצאים ברמת קונפליקט גבוה"
(עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 8-13).
כאמור לעיל, על רקע זה, ובעוצמת הסכסוך הגבוהה בין הצדדים, הוגשו הבקשות שלפניי.
לקטין מונתה אפוטרופא לדין שעמדתה הגלויה הוצגה בפני הצדדים והוגשה לעיוני היום. עמדתה החסויה נאמרה באולם בעל פה שלא בנוכחות הצדדים נוכח הדחיפות ושעה שרק מונתה לאחרונה כאפוטרופא והיא תוגש באופן חסוי לתיק תוך שבעה ימים.
טענות האיש
במסגרת הליכים קודמים נקבע כי לשני הצדדים תהא אחריות הורית משותפת על הקטין.
מאז גירושי הצדדים, מקום מגורי הקטין באשקלון, שם התגוררו הצדדים ושם התחנך הקטין.
לאחרונה האישה העתיקה מקום לגוריה למושב המצוי למעלה ממאה ק"מ מהעיר בה התגורר הקטין ומתחנך דרך קבע ונמצא במרחק של כשעתיים לכל כיוון.
האישה פנתה לאיש באמצעות דוא"ל והודיעה לו על כוונתה לעבור למושב יחד עם הקטין ביום 21/05/2024. האיש התנגד לכך ואף הודיע לה כי אינו מסכים להעתקת מקום מגורים ולרישום הקטין למסגרת חינוכית אחרת.
לאב התברר מספר פעמים שהקטין לא הגיע למסגרת החינוכית. כך גם לאב אפליקציה המאפשרת לצפות במקום בו נמצא הקטין וכך גילה ביום 21/06/2024 שהקטין נמצא במושב בשרון.
האישה רוצה להרע לאיש והקטין לאחר שילדה לאחרונה לבן זוגה אותו מבקשת לרצות וממשיכה לעשות דין לעצמה בניגוד להסכמת האב ורצון הקטין.
משכך, עתר האב ליתן צו עשה המחייב האם להשיב הקטין למקום מגוריו הקבוע באשקלון וליתן צו האוסר עליה לבצע כל שינוי במקום מגורי הקטין.
טענות האישה
האיש ידע למעלה מחודש על המעבר ומדובר בתביעה שהיא תגובת נגד לתביעה שהגישה האישה כנגדו בגין הפרת זמני שהות כבר בחודש מרץ.
האיש לא עמד בזמני השהות.
האישה עובדת בהרצליה וצריכה להגיע בשעה קבועה בבוקר לעבודתה והאיש ידע על כך.
האיש ניסה לשבש סדר יומה בכך שלא לקח הקטין במועדים הקבועים וגרם לה להישאר בבית עד שיחזיר או ייקח אותו.
האיש ממשיך להטרידה ולהציק לה ואף התקין אפליקציית מעקב בטלפון הסלולרי של הקטין. היא מנוטרת על ידו והוא יודע היכן נמצאת בכל רגע נתון, דבר הפוגע בזכותה לפרטיות.
במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' האיש עצמו השאיר הקטין ביישוב שבמרכז והדגיש וכתב כי העיר אשקלון אינה מקום בטוח ורוב שנת הלימודים הקטין שהה בביתו שבמרכז ולחילופין בדירה השכורה ששכר בעיר אשקלון וזו נועדה אך לשמש האיש בימי הסדרי השהות.
היא שכרה דירה בבית במושב בשרון לשלוש שנים עם אופציה לשנה הוספת במושב ולא לפני שהודיעה לאב כבר בחודש מאי על המעבר הצפוי באמצעות הודעת מייל לאחר שהאב חסם אוותה בוואצ אפ.
האב התנהג בפיצול אישיות. מול האישה כשפנתה אליו בנוגע למעבר אמר שמתנגד ולא פעל ואילו מול הקטין, נתן ברכתו למעבר, אמר לו ששמח בשבילו ושמח שהתאקלם.
רק לאחר שהגישה בקשה לרישום הקטין למוסד החינוכי פנה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני וזאת על אף שפנה לבאת כוחו כבר ביום 17/06/2024.
דיון והכרעה
היום התקים דיון לפניי בעניינם של הצדדים ובמסגרתו נעשו נסיונות להביא הצדדים להסכמות מתוך ראיית טובת הקטין בנסיבות שנותרו. אף עמדתה של האפוטרופא לדין היתה כי אך ראוי שהצדדים יגיעו להסכמות נוכח ההשפעה על הקטין והמורכבות בה הוא מצוי כיום.
על אף האמור, לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה וחבל שכך ואין לי אלא להידרש לבקשה לגופה.
כיודע, שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הקטין ובהתאם להוראות סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") להם הסמכות לקבוע מקום מגוריו.
הוראות סעיף 18 (א) לחוק קובעות כי בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם על ההורים לפעול בהסכמה. עם זאת וככל שלא עלה בידי הצדדים לעשות כן, מסורה הסמכות לבית משפט להכריע בהתאם לסעיפים 19 ו-25 לחוק.
בפסיקה נקבע לא אחת כי סוגיית העתקת מקום המגורים של הקטין תיבחן בהתאם לעיקרון לטובת הילד ומדובר בעיקרון על מנחה (ראו בין היתר, רע"א 4574/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה (2) 321).
עוד נקבע בפסיקה כי עקרון 'טובת הילד' אינו מושג אחיד ומוגדר והוא משתנה מילד לילד וממשפחה למשפחה והוא פרי איזונים רבים לרבות זכויות הילד וזכויות הוריו.
בעניין זה נקבע בבע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני (פורסם ביום 02/10/2008) כי טובת הילד מחייבת במקרה האידיאלי כי קטין יתגורר במחיצת שני הוריו ובעת פרידתם על בית משפט להבטיח כי יגדל במסגרת יציבה תוך כדי שמירה על קשר עם ההורה שאינו משמורן.
עוד נקבע כי המונח טובת הילד הוא "מושג רחב, מושג מסגרת, הסובל תכנים שונים. תוכנו הנורמטיבי משתנה בהתאם להקשר המיוחד שבו השאלה מתעוררת, ואף היחס בינו לבין שיקולים אחרים, כגון זכויות ההורים משתנה בהתאם לכך. לא הרי טובתו של ילד במשפחה 'נורמלית' המתפקדת כהלכה פחות או יותר כהרי שאלת טובת הילד כשהמשפחה מתפרקת מחמת סכסוך בין ההורים…".
אם כן, על בית המשפט לבחון את מכלול השיקולים ולקבוע מה טובתו של הקטין הספציפי בנסיבות הקונקרטיות המופנות בפני בית המשפט.
שיקול מרכזי נוסף שעל בית משפט לבחון הוא היכולת לשמר קשר עם ההורה הנוסף והנטל שיוטל על כל אחד מההורים.
בעניין הנדון ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי באריכות את הצדדים והאפוטרופוס לדין, מצאתי מקום לאשר את המעבר ואנמק.
בפתח הדיון, כאמור, הוגשה עמדת האפוטרופא לדין שמונתה רק לאחרונה ולא הספיקה להגיש עמדתה טרם הדיון. מדיווח האפוטרופא לדין מתברר כי הקטין שיתף שאינו שמח לעבור לבית החדש, הוא מרגיש שזה לא בית שלו ומאמין שייקח לו זמן עד שיתרגל למעבר.
כן ציין הקטין לפניה כי ממש התנגד למעבר אולם אמו עושה כרצונה; לא כיף לו במקום החדש; חבר שלו בכה במסיבת הפרידה שנעשתה לו בבית הספר; כיף לו עם אביו ועם אמו אינו עושה דבר כלשונו; הוא מתגורר עם אביו יומיים בשבוע באשקלון ובת זוגו של אביו מתגוררת ביישוב.
הקטין הוסיף וסיפר כי מבקש לחזור ולהתגורר בעיר אשקלון. עוד סיפר הקטין כי לעיתים לן עם האב בבית זוגתו ביישוב; יש לו חברים חדשים במושב; הקטין אוהב את שני הוריו.
האב הכחיש כי מתגורר בבית זוגתו ביישוב המרוחק מספר ק"מ מהמושב בו מתגוררת האם האם. משכך עתרה האם לקבלת דוחו"ת איתוראן. בהיעדר התנגדות עניינית מצד האב, בית משפט נעתר לבקשה למתן דוחו"ת איתוראן בנוגע למקום מגורי האב.
במסגרת תגובתה, בקשה האפוטרופא לדין ליתן עמדה סופית בתום הדיון.
במהלך הדיון, התחוור לבית המשפט כי חרף טענות האב, הרי שהאב נמצא עיקר זמנו ביישוב הנמצא בסמוך למקום מגורי האם ופרט לזמני השהות עם הקטין, בהם נמצא בעיר אשקלון בדירתו עמו, הוא הוא ממעט להיות בה.
במצב דברים זה, ציינה האפוטרופא לדין כי הקטין מאד מזדהה עם האב וראוי היה שהצדדים יגיעו להסכמות. עוד ציינה כי האם אמרה שלא תשוב לאשקלון ואילו האב אמר שהוא נמצא יומיים באשקלון וביחס ליתר הימים לא הכחיש כי אינו נמצא בעיר.
במצב דברים זה והגם כי ראוי היה שהצדדים יגיעו להסכמה, לא מצאתי לעת הזו להורות על השבת הקטין לאשקלון. בעניין זה נתתי דעתי לעובדה שהאב העיד לפניי בעצמו בהליך קודם כי מסתובב בכל חלקי הארץ מתוקף עבודתו שעה שמנהל עשרות סניפים של רשת… בכל רחבי הארץ. מנגד, האם עובדת בעיר הרצליה בסמוך למקום מגוריה החדש, צריכה להיות בה בשעת בוקר מוקדמת ולא מצאתי כי ייגרם לאב נזק כלשהו בקשר בינו לבין הקטין באם הקטין יעבור להתגורר במושב.
עיקר המחלוקת העובדתית בין הצדדים היתה ביחס למקום מגורי האב והגם שהוכח די הצורך שכאשר הקטין אצלו, האב שוהה בעיקר באשקלון, אין מחלוקת כי האב נמצא רבות אצל זוגתו שבמרכז הארץ ובמרחק שאינו רחוק מבית מגורי האם החדש.
אם כן והגם שאין בדעת האב לעבור להתגורר עם בת זוגו במרכז כטענתו וברצונו שלו ולקטין יהיה מרחב משלהם, אין בכך בכדי למנוע מעבר הקטין למושב. האב יכול לייצר לו ולבנו מרחב אישי בכל מקום בארץ ובמיוחד כאשר מסתובב בכל הארץ מתוקף עבודתו וזוגתו מתגוררת בסמיכות לאם.
כך גם אין לשכוח שהקטין כבר עזב את המסגרת החינוכית. נערכה לקטין מסיבת פרידה בבית הספר. אומנם האב טען כי לא ידע על כך אלא בדיעבד, אלא שהתברר כי מחנכת הקטין הודיעה על כך בקבוצת ההורים טרם עריכת המסיבה ושעה שמדובר באב מעורב, אני דוחה הטענה כי לא ידע על כך.
אכן, רצון הקטין להמשיך להתגורר באשקלון, אולם כעולה מעמדת האפוטרופא לדין, כעת יש השחרה של דמות האם תוך כדי עירובו בהליך. משכך, לא מצאתי מקום ליתן משקל רב לרצונו של הקטין, שנראה כי משקף בעיקר עמדת אביו ובמיוחד כשמדובר בשני הורים מיטיבים.
אשר על כן, לא מצאתי מקום להורות על השבת הקטין לאשקלון והינני נעתרת לבקשת האם לרשום את הקטין לבית הספר האיזורי במקום מגוריה.
האב מתבקש לשתף פעולה עם רישום הקטין ולחתום על כל מסמך רלוונטי וככל שלא יעשה כן תוך שבעה ימים, רשאית האם לרשום הקטין למוסד החינוכי ובמשרד הפנים ללא צורך בחתימתו (ימי הפגרה יבואו במניין הימים).
בשים לב לטענות הצדדים, מורה על הגשת תסקיר בתיק. במסגרת התסקיר תידרש העו"ס בין היתר לסוגיית הטיפול הריגשי וכן לזמני השהות נוכח מקום מגוריו הנוכחי של הקטין ולמעבר שבוצע.
עוד מצאתי מקום לחייב הצדדים נוכח עצימות הסכסוך ביניהם לפנות להדרכה הורית. בעניין זה נתתי דעתי למעורבותו העמוקה של הקטין בסכסוך והינני אוסרת על הצדדים לשתף הקטין בהליכים. כך גם מצאתי מקום לקבוע כי תוכן החלטתי זו יתווך ויועבר לקטין באמצעות האפוטרופא לדין בלבד וצד שיפר ההחלטה יחוייב בסך של 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.
העו"ס תפנה הצדדים להדרכה הורית ועל הצדדים לשתף פעולה.
עוד הינני מורה לאפוטרופא לדין להגיש הדיווח החסוי לתיק תוך שבעה ימים.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים והאפוטרופא לדין.
מותר לפרסום ללא פרטים מזהים ובשינויי הגהה ונוסח בלבד.
ניתנה היום, כ"ד תמוז תשפ"ד, 30 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
