לפני
כבוד השופטת אפרת שהם דליות
מבקשת
****
ע"י ב"כ עוה"ד רעות דניאל ורוברט ליכט פטרן
נגד
משיב
****
ע"י ב"כ עוה"ד פזית שני
החלטה
1. על המדוכה "בקשה בהולה לסעד דחוף בהתאם לתקנה לתקנה 12(א) (2) ו-(3) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016 להחזרת דרכונים ולהבטחת קשר " (כך כותרת הבקשה).
2. הבקשה כרוכה אחר עתירת אם, להורות לאב להשיב לה את דרכוני בנותיהן הקטינות על מנת שתוכל לשוב עם הבנות ארצה.
3. הצדדים בני זוג אשר נישאו ביום *** ולהם שלוש בנות – תאומות כבנות ** ובת נוספת כבת ** שנים במועד זה. הצדדים התגוררו בקיבוץ *** וכחודשיים לפני אירועי השבעה באוקטובר עברו להתגורר בחו"ל. הצדדים חלוקים בשאלה אם המדובר במעבר זמני – "רילוקיישן" (כטענת המבקשת) או הגירה (כטענת המשיב).
4. במרוצת חודש 5/2024 יחסי הצדדים עלו על שרטון . אגב האמור ועל פי הנטען בבקשה בתמצית, המשיב הודיע לרשויות ההגירה במקום מגוריהם בחו"ל כי הצדדים נפרדו , הצר צעידה ביחס לרכוש המשותף והודיע על ביטול השכירות ועל כן ונוכח מעשיו המכוונים המבקשת מועמדת לגירוש, אין באפשרותה לעבוד או לשכור דירה במקום מגוריהם בחו"ל ועליה לשוב ארצה על אתר.
לטענת המשיב בתמצית, בית משפט זה נעדר סמכות לדון בבקשה הן מהטעם כי מקום מגורי הקבע של הצדדים בחו"ל והן מהטעם כי הקדים ופנה לבית הדין הרבני בבקשה לישוב סכסוך. עוד ולעמדת המשיב לא קיימת מניעה של ממש להסדיר אשרת השהייה של המבקשת, אך זו משיקולים זרים נמנעת מלעשות כן תוך ניסיון לקבע מצב עובדתי חדש בו הקטינות חוזרות לארץ הגם שמקום המגורים הקבוע שלהן בחו"ל. המשיב , כך בתגובתו נכון לסייע בידי המבקשת במימון מחצית העלות הכרוכה בהסדרת אשרת שהייה וכן לסייע בנושא הדיור.
הצדדים הכבירו בהעלאת טענות נוספות, בין היתר, ביחס לכישורי ההורות של האחר וחלקו בגידול הקטינות. הצדדים מצאו לצרף מסמכים רבים גם ולרבות חוות דעת דין הזר ביחס לשאלת הגירוש הצפוי של המבקשת.
קודם להגשת הבקשה כאן המשיב פתח הליך י"ס בבית הדין הרבני . פגישת מהו"ת ראשונה התקיימה ביום 6.10.24. הצדדים האריכו בהסכמה את תקופת עיכוב ההליכים ונקבעו פגישות מהו"ת נוספות.
ודוק, לאחר שעיינתי בכלל המידע הרב אשר הונח לפניי, מצאתי כי אין מקום לברר הסעד המבוקש בגדרי הליך זה ומכח תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה וכפועל יוצא דין הבקשה להידחות .
הלכה ולמעשה, עתירת המבקשת על פי מהותה נוגעת לשאלה עיקרית שעניינה במקום מגורי הקבע של הקטינות, שאלה אשר מצויה בלב המחלוקת שבין הצדדים ואשר נהיר כי יש בה להשליך על היבטים רבים בחיי הקטינות והצדדים.
10. הליך של סעד דחוף לפי תקנה 12, לא נועד לברור סוגיות מורכבות העוסקות בשאלות כבדות משקל אלה על הסוגיות המשפטיות המתעוררות כפי עמדת מי מהצדדים ובכללן- פורום נאות, סמכות בינלאומית, סמכות עניינית .
11. ממילא גם אין בידי לקבוע במסגרת זו כל ממצא בשאלה הנוגעת למקום מגורי הקבע של הקטינות או לשאלות הנוגעות לסמכותם של איזה מהטריבונלים השיפוטיים להידרש לסכסוך המשפחתי.
ואמנם, מתן הסעד המבוקש בנסיבות שלפניי, כמוהו כהכרעה בשאלה העיקרית של מקום מגורי הקטינות, עניין, שיש לברר במסגרת הליך מתאים ולפני הערכאה המוסמכת.
אף לגופם של דברים, המסכת העובדתית המפורטת מלמדני, כי אין המדובר בסעד העוסק באופן ישיר בהבטחת קשר שבין קטין למי מהוריו בראי תקנה 12 (3) הנזכרת. כאמור עניין לנו בשאלה הנוגעת להסדרת מקום המגורים של הקטינות כמו גם בשאלות הנוגעות להסדרת מעמד.
אף הייתי סבורה כי בנסיבות שלפניי יש מקום לברר הסוגיה בראי התקנה הנזכרת (ואיני סבורה שכך) הרי שמקום בו לגרסת המבקשת הצדדים לוקחים בימים אלה חלק פעיל בהליך ישוב הסכסוך ביחידת הסיוע של בית הדין הרבני אין לומר כי עסקינן במקרה בו המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או ילדיהם כלשון התקנה.
גם אין לומר כי המדובר בהנפקת דרכון או אישור יציאתן של הקטינות לחו"ל באופן זמני ואף לא ביציאתן לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך שלא היה צפוי קודם כמפורט בתקנה 12(2). המדובר למעשה בבקשה להשבתן של הקטינות לארץ ומשכך אין תכולה להוראת תקנה זו על עניניינו.
זאת ועוד, מטרת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה כפי שקבע המחוקק בס'1 לחוק היא "לסייע לבני זוג להורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילד ולילדה".
לצד הגנה על תכלית החוק האמורה המחוקק קבע שורה של עניינים ספציפיים, המהווים רשימה סגורה המנויים בתקנה 12(א) לתקנות, לגביהם רשאי כל אחד מהצדדים לעתור לקבלת סעד זמני, תוך עמידה בדרישות הדין. "בכך ביקש גם המחוקק למנוע מצב שבו הדיון בבקשה לסעדים זמניים ודחופים יהפוך לזירה העיקרית לבירור הסכסוך והטענות שיעלו הצדדים האחד כנגד משנהו בכתבי הטענות שלהם ובמסגרת הדיון בה, ויסכלו האפשרות לקיים במקביל הליך ליישוב הסכסוך בדרכי שלום" (ר' רמ"ש 35397-09-23 פלונית נ' פלוני מיום 28.11.23- פורסם בנבו).
הסעד המבוקש בנדוננו לא רק שאינו עונה על דרישות הדין הן במהות והן בצורה, אלה שהוא עומד בסתירה לתכלית זו שביקש המחוקק להבטיח שעה שניתן להניח כי מתן הסעד אך יחמיר המחלוקת ויעצים אותה ובכך יסכל קיומו של דיון ענייני בדרכי שלום , במשנה תוקף כאשר הצדדים מצאו לנכון להאריך תקופת עיכוב ההליכים בהסכמה .
כמו כן במצב דברים זה שלפיו הצדדים מצאו להאריך את תקופת עיכוב ההליכים על מנת להוסיף וליישב המחלוקת בהסכמה אזי אין דין שבית המשפט יידרש להכרעה בסוגיות דחופות המצויות בליבת המחלוקת שבין הצדדים. והרי בהעדר הסכמה כל אחד מהצדדים רשאי לפעול בהתאם לתקנות לרבות הוראת תקנה 8ד ולנקוט בהליכים מתאימים.
לבסוף אציין, כי לא מצאתי להידרש לטענת המבקשת שעלתה לראשונה אך בתשובתה מיום 9.10.24 לפיה המדובר בסעד זמני לשמירת המצב הקיים, מה גם שהסעד המבוקש יוביל לשינוי פיזי במקום מגוריהן הנוכחי של הקטינות ובפועל לשינוי במצב הקיים.
מן המקובץ נמצא כי דין הבקשה במתכונתה להידחות וכך אני מורה.
לאור התוצאה אך בהביאי בחשבון כי המשיב הכביר בטענות שאינן רלוונטיות תוך הכבדה שלא לצורך על ברור הבקשה , אורה על חיוב המבקשת בהוצאות מתונות לטובת המשיב בסך של 3000 ₪ .
המזכירות תשגר את ההחלטה לצדדים ללא דיחוי ותסגור את התיק.
ניתנה היום, י"ב תשרי תשפ"ה, 14 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
_________________
אפרת שהם- דליות ,שופטת
