בפני
כבוד השופט שי שמואל
מבקש
XXX ת"ז XXX
נגד
משיב
XXX ת"ז XXX
החלטה
בפני בקשה בהולה מטעם המבקש ליתן צו מניעה האוסר על המשיבה להעתיק מקום מגורי הקטינים, באופן חד צדדי ולהשיבם למקום מגוריהם בישוב XXX. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ולאחר שהתקיים דיון בעניין במעמד הצדדים, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה דיונית תוך שהם מבקשים כי ביהמ"ש יכריע בבקשה על בסיס החומר שבפניו, לפיכך אני נדרש להכריע בסוגיה שבפני וכדלקמן:
ביום 3.5.23 הגיש המבקש בקשה דחופה למתן צו מניעה שיאסור על המבקשת לבצע שינוי באזור מגורי הקטינים, במסגרתה מתאר המבקש כי הוא חולק בזמני שהות שווים עם הקטינים המשותפים בני 16 ו-14.
לטענת המבקש, נכון למועד הגשת הבקשה הצדדים מתגוררים XXX (המבקש מתגורר במושב XXX, והמשיבה בישוב XXX). יובהר כי, הקטינים מתחנכים במוסדות חינוך XXX.
במסגרת בקשתו, הסביר המבקש כי נודע לו שבכוונת המשיבה להעתיק את אזור מגורי הקטינים למקום לא ידוע, בהיחבא ובסתר והביע את חששו כי בהמשך אף תשנה את מוסדות החינוך של הקטינים.
בהמשך לאמור, המבקש הביע את חששו כי שינוי חד צדדי במקום המגורים של הקטינים כמו גם העברתם למוסדות חינוך אחרים וללא הסכמתו, ישבש ויפגע בקשר שלו עם הקטינים, וביציבותם. עוד הוסיף וטען המבקש, כי מעבר ושינוי שכזה דרוש אישור בית המשפט ולא ניתן לבצעו בלעדיו. כמו גם קבלת הסכמתו של המבקש לפעולה הנ"ל וממילא אינו מסכים לביצוע המעבר.
ביום 3.5.23 ניתנה החלטה, במסגרתה הבקשה הועברה לתגובת המשיבה וכן במסגרת ההחלטה נקבע, כי בשלב זה ובהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כי יוטל על האם איסור ביצוע שינוי במגורי הקטינים ובמוסדות החינוך והכל עד למתן החלטה אחרת.
ביום 7.5.23 הגיש המבקש בקשה בהולה נוספת ובמסגרתה ביקש כי בית המשפט יורה למשיבה להשיב הקטינים למקום מגוריהם כפי שהיה ערב הגשת הבקשה לצו המניעה ביישוב XXX.
לבקשה צרף המבקש אישור מסירה מיום 3.5.23 החתום ע"י המשיבה כבר בשעה 10:00 בבוקר.
בנקודה זו מצאתי לציין כי אחר עיון בתיק האלקטרוני, נמצא כי, החלטתי מיום 3.5.23 ניתנה בשעה 10:16, כך שביצוע מסירת הבקשה יחד עם ההחלטה 16 דקות בטרם ניתנה נראית תמוהה בלשון עדינה, ואשר יש בה כדי לשפוך אור ולהבין התמונה כולה וכפי שיפורט בהמשך.
ביום 7.5.23 ניתנה החלטה נוספת, כאשר זו נסמכת על אישור המסירה כאמור, בהחלטה זו נקבע בין היתר, כי ככל והמשיבה פעלה בניגוד להחלטה מיום 3.5.23, תפעל היא ולאלתר להשבת הקטינים למקום מגוריהם ביישוב XXX.
ביום 9.5.23 הוגשה תגובה מטעם המשיבה ועוד באותו היום זו הועברה לתגובת המבקש, שהגיש תגובתו ביום 17.5.23.
במסגרת תגובת המשיבה, כאמור, היא פרסה את המסד העובדתי באופן שניתן היה להסיק, למיצער בשלב מוקדם זה, כי הבקשה אינה מתארת את המצב העובדתי לאשורו. המשיבה העלתה מספר טענות, כאשר עיקרן נעוצות בחוסר תום ליבו של המבקש, אשר לטענתה ידע מזה מספר חודשים על מעברה הצפוי מהיישוב XXX לעיר XXX.
עוד יצוין כי, המבקשת הבהירה במסגרת תגובתה, כי דירתה ביישוב XXX נמכרה, עוד בחודש ינואר 2023 ובמועד סמוך למכירה רכשה דירה בעיר XXX, יובהר כי, תחילה המעבר היה צפוי לסוף חודש אפריל אך מטעמים שונים נדחה ליום 4.5.23.
המשיבה ציינה כי המבקש ידע עובדות אלו וכי הקטינים שיתפו אותו באמור ואין כל חדש מבחינתו וכי הגשת הבקשה עת היא בעיצומו של המעבר מהווה חוסר תום לב קיצוני.
המשיבה טענה כי לא יהיה ולא יעשה כל שינוי במוסדות החינוך של הקטינים ואלו ימשיכו להתחנך באותם בתי הספר בהם מתחנכים כיום כאשר בימים בהם שוהים עמה היא תהא אחראית על הגעתם ואיסופם.
המשיבה הוסיפה וטענה טענות נוספות בדבר הפרות הסכם הגירושין ע"י המבקש, טענות כי בעבר ביצעה שינוי במקום מגורי הקטינים והמבקש נשאר אדיש לכך, עוד טענה כי מרכז חייו של המבקש בעיר XXX שם מתגורר הוא עם בת הזוג החדשה וציינה שהקטינים נאלצים לנסוע לסופי שבוע XXX כדי לבלות במחיצתו.
ביום 17.5.23 הגיש המבקש תגובתו לתגובת המשיבה, בתגובתו טען כי המשיבה מפרה צווים שניתנו ע"י בית המשפט ומבקש לאכוף את אלו ובאופן כללי הכחיש את כל טענות המשיבה כפי שפורטו בתגובתה, והדגיש כי לא ידע דבר על המעבר האמור וכי זה נפל עליו כרעם ביום בהיר, כאמור בסעיף 5 לתגובת המבקש מיום 17.5.23.
בהחלטה מיום 17.5.23 נקבע כי בשל עמדותיהם הקוטביות של הצדדים, הדרושות בירור מעמיק ויסודי, ההחלטה מיום 03.05.23 ומיום 07.05.23 מושהות וכן התיק נקבע לשמיעה ליום 30.05.23.
ביום 30.5.23 התקיים דיון בנוכחות הצדדים וב"כ, כבר בפתח הדיון התרעם בא כוח המבקש על כך שלטענתו המשיבה הפרה צווים ברורים שניתנו על ידי בית המשפט, טען ארוכות על משמעות הדברים, הפגיעה באמון הציבור, זילות במערכת בתי המשפט, ההשפעה על החברה, החשיבות האישית שלו בעניין זה, והכל חרף כי דברים אלו נכתבו בתגובותיו וחרף בקשת בית המשפט לטעון לגוף העניין והבקשה שבעניינה נקבע הדיון.
בא כוח המבקש התעקש לחזור ולטעון בעניין כאמור, וזאת במקום לטעון לגוף הבקשה.
לאור האמור, נאלץ בית המשפט לתת החלטה במעמד הדיון הנ"ל, אשר תבהיר לבא כוח המבקש כי ביום 17.5.23 נתנה החלטה אשר קבעה הבקשה לדיון ואשר השהתה ההחלטות מיום 3.5.23 ומיום 7.5.23 והכל נוכח טענות עובדתיות קוטביות שהונחו בפני ביהמ"ש.
בא כוח המבקש שב וחזר על טענותיו אלו, חרף החלטת בית המשפט שניתנה בדיון ונשמעה באוזניי הצדדים ובאי כוחם וטען כדלקמן:
" אני מצהיר לפרוטוקול שאני לא אקבל מציאות כזו שבית המשפט לא שומר על כבודו ומאפשר לאנשים להפר צו של בית המשפט ולכן אני אפעל בדרך המשפטית הראויה וזה מה שאני אעשה.
אני אומר שאני לא מכיר דרך משפטית שבה משהים שני צווים שמופרים.
אני אגיש פסילה.
אני חושב שאני שומר על כבודו של בית המשפט יותר מאדוני וכבודו של בית המשפט הוא כבודי זה המדינה שלי וזה בית משפט של כולם (בטון גבוה) ואני אעמוד על זה מבחינתי לא יכול להיות צו שאישה תעבור ולא תכבד את הצו."
כך, מצא עצמו בית המשפט מתגונן מפני זה שלכאורה מציג עצמו כמגן על בית המשפט. אלא שבמקום להגן על כבודו של בית המשפט, המגן לכאורה עולב, מרים את קולו ופועל בדרך הרחוקה עד מאוד מהגנה על כבודו של בית המשפט כמזרח ממערב, כאשר ממשיך ב"כ המבקש וטוען לפרוטוקול כדלקמן:
" אני מבקש 5 ימים להגיש פסילה של מותב זה. אני חושב שהשופט צריך לשמור על מערכת המשפט ומה המסר שעובר לכלל הציבור בישראל שעה שצווים אינם מקוימים בצורה בוטה על ידי צד אחד להליך.
והדברים נכונים במיוחד באווירה הארצית המתקיימת בישראל בית המשפט צריך לעמוד על כבודו ואני מבקש 5 ימים להודיע לפני בית המשפט יקבע מועד.
במקביל אגיש תביעת משמורת.
לשאלת בית המשפט האם בכוונתך להגיש בקשה לשינוי משמורת והעברת הקטינים אליו מדוע אם כך קיימת התעקשות על צו המניעה אני אומר שאני שומר על כבודו של בית המשפט ואני רוצה שהיא תחזור."
במסגרת הדיון, באי כוח הצדדים העלו טענותיהם לגופו של עניין הדרוש הכרעה, כאשר בין לבין הועלו הערות בא כוח המבקש כפי שפורטו לעיל. טענות ב"כ הצדדים היוו הלכה למעשה חזרה על טענותיהם בכתב, וכעניין זה לא העלה כל חדש. בית המשפט חקר בקצרה כל אחד מהצדדים תחת אזהרה.
מעדותו של המבקש, התרשמתי כי בקשתו הבהולה הוגשה עת היה מודע למעבר המגורים ואסביר. שעה שמדובר בקטינים בני 16 ו-14, ולדברי המבקש נמצאים עמו בקשר מצוין, אין לקבל מציאות כי עובדת מעבר המגורים לעיר XXX לא הועלתה בשיחה בינו ובין מי מהקטינים. שעה שהמבקש עצמו פרט כי נרכש ריהוט חדש לחדרי הקטינים, וסיפר על שיח שהתקיים בין הקטינה לבין אחותו בעניין המעבר, אני סבור כי למבקש הייתה ידיעה ברורה בדבר המעבר והדבר כלל לא נפל, לדבריו, "כרעם ביום בהיר".
עוד מצאתי לציין, כי חרף טענות המבקש לפגיעה בקשר שלו עם מי מהקטינים וחרף העובדה כי בית המשפט נתן בידי המבקש הזדמנות להסביר ולפרט כיצד בעצם המעבר יש לפגוע בקשר שלו עם מי מהקטינים, לא ניתן כל הסבר שיש בו להניח כי הקשר או לחילופין חלוקת זמני השהות בינו ובין הקטינים תפגע. כל זאת כאמור שעה שהקטינים ימשיכו ללמוד באותן מסגרות חינוך הסמוכות לבית המבקש וכאשר המשיבה תדאג להסעות הקטינים למסגרות וחזרה בימים בהם אלו שוהים במחיצתה.
לפיכך, ועל מנת לסייע לצדדים בית המשפט העלה הצעת פשרה לסיום המחלוקת (הצעה זו הועלתה לפרוטוקול). לעניין זה יובהר, כי עצם העובדה כי המבקש (מפי בא כוחו) הסכים לכל תנאי הצעת בית המשפט, אך סייג הסכמתו, דרישה לקבלת פיצוי בסך 50,000 ₪ (כאשר הוא מציע לבית המשפט מחצית מהסכום), מלמדת כי המבקש ובא כוחו סבורים כי אין ולא תיגרם כל פגיעה לקשר שבין המבקש לקטינים ואף לא ייפגעו זמני השהות של מבקש עם הקטינים.
בהתאם לאמור, ניתן וראוי להוסיף את הערת בא כוח המבקש- במסגרתה הצהיר כי במידה והמשיבה הייתה פונה בבקשה לאישור מעבר מגורים היה המבקש נעתר לה)- המלמדת כי מדובר, לא פחות בבקשה מיותרת הנעוצה בגישה דווקנית שאינה מקובלת כלל ועיקר.
אני סבור, כי בנסיבות העניין אין כל מקום להיעתר לבקשה למתן צו מניעה האוסר על מעבר המגורים של הקטינים לעיר XXX.
המבקש לא עמד בתנאים הנדרשים למתן צו מניעה, החל במאזן הנוחות והנזק העלול להיגרם לו מאי מתן צו מניעה כאמור. דווקא כאן ראיתי להדגיש ולציין כי בהינתן שהמשיבה רכשה דירה בעיר XXX ואין ברשותה מקום מגורים ביישוב XXX הרי שבמתן צו המניעה הנזק שייגרם למשיבה גדול מזה העלול להיגרם למבקש אם בכלל.
לא שוכנעתי כי במעבר מגורי הקטינים לעיר XXX אין בו כדי להוות פגיעה בקטינים, בקשר של מי מהם עם המבקש אביהם או בחלוקת זמני השהות.
כן הגעתי לכלל מסקנה, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, בעיתוי מתוכנן ומדויק עת המשיבה נמצאת בעיצומו של מעבר דירה מהיישוב XXX לXXX "על ארגזים", כאשר הבקשה הוגשה תוך מטרה לבצע מחטף או למיצער, הכבדה מיותרת על המשיבה.
לאור האמור לעיל ומשהגעתי למסקנה כי המבקש לא עמד בתנאים הנדרשים למתן צו מניעה, כי אין במעבר כשלעצמו לפגוע בקטינים, בקשר לשל מי מהם עם המבקש או בקיום זמני השהות אני מורה על דחיית הבקשה.
המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 10,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
בשולי הדברים מצאתי להעיר ולציין, כי במסגרת ניהול הליך זה בית המשפט מצא עצמו מתנהל באווירה עוינת ובלתי ראויה בלשון המעטה, וזאת על ידי מי שמציג עצמו כלוחם למען כבודו של בית המשפט. ניסיון בא כוח המבקש להכניס לתוך אולם בית המשפט האווירה הציבורית או כל עניין אחר שאינו קשור לעניין העומד להכרעת בית המשפט ראויה לכל גינוי, והלכה למעשה יש בה כדי לזהם את מערכת השיקולים בבואו של בית המשפט לפסוק ולהכריע בסכסוכים המובאים בפניו.
ניתנה היום, ט"ז סיוון תשפ"ג, 05 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
