בפני
כבוד השופט שי שמואל
מבקשת
XXX ת"ז XXX
נגד
משיב
XXX ת"ז XXX
החלטה
בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי שנתנה ביום 16.11.22 ובמסגרתה סעד להורות על ביטולה והעברת הזכות לרכישת דירת הצדדים למבקשת, ולחילופין להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה על מנת לאפשר למבקשת להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו.
בהחלטתי מיום 16.11.22 הורתי למבקשת לסור לבנק הממשכן ולחתום על המסמכים הנדרשים ובתוך 72 שעות. החלטה זו לא ניתנה מתוך ריק, אלא על רקע ההליכים והתנהלות הצדדים עד למתן החלטה זו, ומפאת ריבוי הבקשות וההליכים, באופן יחסי, בעניין זה אפרט השתלשלות העניינים.
בהחלטה מיום 26.8.22 אשר נתנה במסגרת דיון במעמד הצדדים אושרה הסכמת הצדדים לביצוע התמחרות פנימית בעניין הדירה המשותפת, בה ייקחו חלק הצדדים בלבד, כאשר מחיר המינימום נקבע בהתאם לחוו"ד שמאית שהוגשה לתיק ביהמ"ש ונקבעו הוראות נוספות לביצוע ההתמחרות.
ביום 13.7.22 הוגשה ע"י המשיב בקשה להרחבת ההתמחרות ובמסגרתה ביקש המשיב לפתוח ההתמחרות לצדדי ג'. לאחר הגשת תגובת המבקשת, נדחתה הבקשה בהחלטה מיום 18.7.22.
ביום 1.8.22 הוגשה הודעה לתיק אליה צורף פרוטוקול התמחרות, שעל-פיו זכה המשיב בהתמחרות הפנימית שנערכה כשהצעתו עמדה ע"ס 1,360,000 ₪. בפרוטו' ההתמחרות נרשם כי המשיב הצהיר כי קיבל אישור עקרוני לקבלת הלוואת משכנתא וכי עד ליום 25.9.22 ישלם למבקשת את חלקה בסך 522,500 ₪, לאחר קיזוז הלוואת המשכנתא המשותפת.
ביום 21.9.22 הוגשה בקשה לאישור הסכם המכר שנחתם בין הצדדים, ולצורך כך נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 6.10.22.
ביום 2.10.22 הגישה המבקשת בקשה לקבוע אותה כרוכשת במקום המשיב, וזאת לנוכח שלטענתה המשיב לא עמד בתנאים שנקבעו בהחלטת ביהמ"ש מיום 28.6.22 ובתנאי ההסכם שנחתם בין הצדדים ביום 14.8.22, שבהתאם לאלו היה על המשיב לשלם למבקשת 528,618 ₪ תוך 60 ימים מיום ביצוע ההתמחרות ועד ליום 28.9.22.
ביום 1.9.22 וביום 5.9.22 הודיעה ב"כ המשיב כי זה לא יעמוד בלוח הזמנים שנקבע, וביקש שינוי מועד התשלום ופינוי המבקשת. המבקשת השיבה בכתב והודיעה כי היא מתנגדת למבוקש, ומאז לא הוגשה כל תגובה מטעם המשיב.
בתגובה מיום 3.10.22 טען השיב, כי התובעת פועלת בחוסר תום-לב, ולטענתו המשיבה ערכה בירור למול הבנק הממשכן ממנו עלה כי רק לאחר שיינתן פסק דין בתיק התרת הנישואין המתנהל בין הצדדים, יעלה בידו לקבל את כספי הלוואת המשכנתא וזאת למרות שקיבל אישור עקרוני מהבנק. המשיב טען שכל פניותיו למבקשת ולב"כ לשינוי המועדים התקבלה בהתנגדות נחרצת ובחוסר תו"ל.
המשיב טען כי פעל למול הבנק הממשכן למציאת פתרון למצב זה, ובמסגרתו תמוחזר הלוואת המשכנתא המשותפת תחילה ועליה יתווסף הסכום אותו אמור המשיב להעביר למבקשת, כל זאת בכפוף לקבלת הסכם מכר שקיבל את אישורו של ביהמ"ש.
הנתבע הוסיף וטען, כי מועד אישור הסכם המכר בין הצדדים שנקבע לדיון ליום 6.10.22 הביא לדחיית לוח הזמנים, דחייה עליה מלינה המבקשת, ועמד על טענתו כי יש בידו לממש את הסכם המכר ולקיימו והכל בכפוף לאישור ההסכם ע"י ביהמ"ש.
בדיון שהתקיים ביום 6.10.22 נשמעו הצדדים והעלו טענותיהם, ואלה השכילו להגיע להסכמה במסגרתה ניתנה בידי המשיב ארכה בת 30 ימים להעברת הכספים לתובעת כמפורט בהסכם המכר. בהתאם לכך אושר הסכם מכר הדירה בין הצדדים בכפוף לשינוי לוח הזמנים לביצוע התשלום כפי הסכמת הצדדים.
במועד הדיון, הועלתה טענת המבקשת בעניין מחזור הלוואת המשכנתא והצורך בכך, וביהמ"ש אף אפשר לבקשת המבקשת וב"כ להשמיע הקלטת שיחה שנערכה בין המבקשת לנציגת הבנק.
ביום 20.10.22 הגיש המשיב בקשה למתן הוראות במסגרתה ביקש כי ביהמ"ש יורה למבקשת לסור לבנק הממשכן ולחתום על המסמכים הנדרשים, לרבות מסמכי מחזור הלוואת המשכנתא וזאת לצורך ביצוע התשלום כאמור בהסכם המכר והוצאת המבקשת מהלוואת המשכנתא.
לאחר קבלת תגובת המבקשת, הוריתי לבנק הממשכן להעביר הסבר בכתב לתהליך הוצאת המבקשת כלווה בהלוואת המשכנתא. ביום 31.10.22 הוגשה הודעת הבנק ובמסגרתה נרשם, כי נראה שהמשיב לא יעמוד בתנאי ההסכם לרכישת הדירה וביצוע התשלום, כאשר בסעיף ה' להודעת הבנק הובהר, כי נדרש שיתוף פעולה מטעם הצד השני לצורך מחזור הלוואת המשכנתא וזאת טרם העברת הזכויות בין בני הזוג בנכס.
בהחלטה מיום 2.11.22 קבעתי כי על המבקשת לסור לבנק הממשכן ולחתום על המסמכים הנדרשים לצורך העברת הלוואת המשכנתא ע"ש המשיב, כאשר ברקע הדברים קיומו של הדיון מיום 6.10.22 בו אף נדון עניין מחזור הלוואת המשכנתא.
ביום 3.11.22 הוגשה הודעה מטעם המבקשת ובה נטען, כי הנתבע מטעה את ביהמ"ש וכי הבנק הממשכן (מזרחי טפחות), דחה בקשותיו ולכן פנה המשיב לבנק נוסף. המבקשת טענה כי עצם הדחייה נעוצה בהיעדר ביטוח חיים למשיב ובהסתמך על הודעת הבנק שהוגשה לתיק ביהמ"ש ביום 31.10.22 על-פי החלטת ביהמ"ש.
ביום 8.11.22 ניתנה החלטה נוספת המורה למבקשת לסור לבנק הממשכן ולחתום על המסמכים הנדרשים, וביום 9.11.22 ניתנה החלטה דומה.
ביום 10.11.22 הוגשה בקשה נוספת ע"י המבקשת ובה טענה המבקשת כי היא נדרשת לחתום על הלוואת דיור חדשה ובתגובה לה טען המשיב כי אין המדובר בהלוואת דיור חדשה אלא במחזור המשכנתא.
ביום 16.11.22 ניתנה החלטה נוספת המורה למבקשת לסור לבנק ולחתום על המסמכים הנדרשים, כאשר ביום 20.11.22 הוגשה בקשה לחייב המבקשת בסנקציה כספית נוכח שאינה פועלת בהתאם להחלטות ביהמ"ש וביום 21.11.22 הוגשה בקשה זו ליום מחדש בהחלטה מיום 16.11.22.
דיון במעמד הצדדים וב"כ נקבע ליום 1.12.22, כאשר לדיון זה הוזמן נציג הבנק הממשכן (מזרחי טפחות). בדיון טענה ב"כ המבקשת כי שאין ולא היה למשיב אישור עקרוני לקבלת המשכנתא וחזרה על טענות המבקשת בעניין ביטוח הבריאות כפי שפורט לעיל.
נציג הבנק הבהיר וחידד, כי הבנק נתן בידי המשיב אישור עקרוני לקבלת הלוואת המשכנתא, אך זאת בכפוף לכך שתחילה תמוחזר המשכנתא הנוכחית (המשותפת), ואישר כי לצורך כך נדרשה המבקשת לחתום על מסמכי מחזור הלוואת המשכנתא טרם הוצאתה כלווה. עוד הסביר נציג הבנק, כי לאחר ביצוע המחזור תגרע המבקשת כלווה והמשיב יקבל את ההלוואה הנוספת שביקש, ואשר אושרה לו ע"י הבנק לצורך ביצוע התשלום למבקשת בעבור חלקה בדירה.
נציג הבנק הסביר כי לנוכח חוסר שיתוף הפעולה מצד המבקשת, אשר סירבה לחתום, תם תוקפו של האישור העקרוני שניתן למשיב ובחלוף 45 ימים ממתן האישור.
נציג הבנק הסביר כי האישור העקרוני שניתן למשיב ניתן אף בהיעדר ביטוח חיים, והוסיף כי בפעם השנייה שפנה המשיב לבנק לצורך ביצוע המחזור ונטילת הלוואה נוספת הודיע הבנק כי יאשר בשלב ראשון רק את מחיזור המשכנתא ללא התחייבות עקרונית (כפי שניתנה בעבר), לנטילת ההלוואה הנוספת שביקש המשיב ואפשרות זו תיבחן רק לאחר מחזור הלוואת המשכנתא הקיימת.
נציג הבנק העיר, כי בשלב זה ומאחר והאישורים ניתנו מספר פעמים וההליך בין הצדדים תקוע הבנק אינו מעוניין לבחון מתן הלוואה נוספת למשיב אלא רק לאחר ביצוע מחזור המשכנתא כאמור.
ב"כ המבקשת טענה כי הדרישה להורות למבקשת לחתום על מחזור המשכנתא חורגת מסמכותו של ביהמ"ש והסכמת הצדדים, וכי מדובר בפגיעה בקניינה של המבקשת. המבקשת טענה כי אין כל בסיס חוקי לחייבה לעשות כן, ומפנה להוראות הסכם הגירושין והסכם המכר שנחתם בין הצדדים ובפרט סעיף ט'2 שבו, כאשר לטענתה החובה המוטלת עליה כוללת אך ורק חתימה על מסמכי הבנק לצורך העברת הזכויות או לצורך שהמשיב יוכל לקבל משכנתא על שמו.
הצדדים הגישו סיכומי טענותיהם בכתב בהתאם להחלטה מיום 1.12.22.
בסיכומי הצדדים חזרו הצדדים על טענותיהם כפי שהועלו טרם הדיון בבקשות השונות שהוגשו וחזרה על הטענות שהועלו בדיון עצמו.
למען הסדר הטוב, יצוין כי מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתנה ביום 16.11.22, כאשר החלטה זו איננה אלא החלטה המורה למבקשת לסור ולחתום על מסמכי הבנק, החלטה שחזרה על עצמה מספר פעמים, בהחלטות שניתנו ביום 26.10.22, 2.11.22, 8.11.22 וביום 16.11.22 ההחלטה נשוא בקשה זו.
בקשה לעיון מחדש הוסדרה במסגרת תקנה 98 לתקסד"א, התשע"ט – 2018, הקובעת את סמכותו של ביהמ"ש לעניין מחדש בסעד זמני שניתן:
"לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בסעד זמני שניתן, אן בתנאיו, אם סבר כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו מאז מתן הצו ולא היה ניתן לגלות בשקידה סבירה קודם לכן או בשל חלוף הזמן או אם מצא שיש מקום לשנות את היקפו או את התנאים שבהם ניתן".
הבקשה שהוגשה בפני הינה בקשה לעיון חוזר בכותרתה, כאשר בפסיקה נקבע כי אין מקום להגיש בקשה לעיון חוזר חלף ערעור, אלא במקרים שבהם חל שינוי נסיבות או שהתגלתה טעות בולטת בהחלטת בית המשפט. בהיעדר נסיבות מיוחדות אין מקום להטריח את בית המשפט ואת הצד שכנגד בבקשה לעיון חוזר שכולה נועדה להשלמת פרטים שמן הראוי היה להכלילם בבקשה המקורית בייחוד שעה שבעל הדין היה מיוצג במסגרתה (ראו: ע"א, תל-אביב, 3523/06 שטרן נ' לוי ואח', וכן בר"ע 2309/06 צח נ' אבידור נכסים בע"מ, פורסם בנבו).
בעת מתן כל אחת מארבע ההחלטות, המורות למבקשת לסור ולחתום על המסמכים הנדרשים עמדו בפני בית המשפט כל טענות המבקשת, לרבות עניין מחזור המשכנתא וטענות בדבר היעדר ביטוח חיים, כך שבמסגרת בבקשה לעיון חוזר לא הועלה כל חדש, אלא נערכה חזרה נוספת על כלל הטענות המבקשת ובתוספת טענה כי בית המשפט חרג מסמכותו כאשר הורה למבקשת לסור לבנק הממשכן ולחתום על המסמכים, לרבות המסמכים הקשורים למחזור המשכנתא.
על מנת לסיים עניין זה אחת ולתמיד, נקבע דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם ליום 1.12.22, דיון אליו הוזמן כאמור אף נציג הבנק, אשר הבהיר וחידד את שהיה ידוע בעת מתן ההחלטות במסגרתן ניתנה למבקשת הוראה ברורה לסור ולחתום על כלל המסמכים כאמור.
די באמור עד כה על מנת לדחות הבקשה לעיון חוזר, שכן וכאמור לעיל לא נכללו בה כל נסיבה, עובדה ו/או כל עניין אחר חדש ושלא היה בפני בית המשפט בעת מתן החלטותיו כאמור.
יתרה מהאמור, במסגרת הבקשה לעיון חוזר התבקש סעד חלופי בדמות עיכוב ביצוע ההחלטה למשך 7 ימים לצורך הגשת ערעור. לטעמי עניין זה כשלעצמו מלמד כי לא היה כל מקום לעיון חוזר אלא לפתוח בהליך ערעורי.
למעלה מן הצורך, אציין כי הצדדים התקשרו בהסכם מכר מיום 14.8.22, אשר אושר בהחלטה מיום 6.10.22.
בסעיף 2 ט' נרשם כדלקמן:
"ידוע למוכרת כי הרוכש מתעתד לשלם התמורה באמצעות הלוואה המובטחת במשכנתא ולפיכך, לבקשת הבעל, תחתום המוכרת על כל המסמכים שיאפשרו לו קבלת משכנתא…"
הנה כי כן, המבקשת התחייבה לחתום על כל מסמך שיאפשר למשיב לקבל וליטול את הלוואת המשכנתא שבאמצעותה ישלם לה את חלקה.
המשיב הסביר בתגובות ובבקשות מטעמו, כי עניין מחזור המשכנתא והסיבה לביצוע האמור נערכה כחלק מתהליך הוצאת המבקשת מהלוואת המשכנתא, כאשר מיד לאחר ביצוע מחזור הלוואת המשכנתא יקבל הוא את ההלוואה שביקש ובעניינה אף קיבל אישור העקרוני של הבנק, ובאמצעותה יפדה את חלקה של המבקשת ושמה של המבקשת ייגרע מהלוואת המשכנתא.
דברים אלו אף עלו בדיון שהתקיים ביום 6.10.22, וביהמ"ש אף נעתר לבקשת המבקשת ושמע שיחה שהוקלטה בין המבקשת לבין נציגת הבנק, ובה עלו עניין אלו שוב. בסיומו של הדיון ביום 6.10.22 הגיעו הצדדים להסכמה כי המשיב ירכוש הדירה ותינתן לו ארכה בת 30 ימים לצורך כך, כאשר עניין מחזור המשכנתא היה ידוע וברור.
העובדה כי המבקשת לא פעלה בהתאם להחלטות ביהמ"ש ולא סרה לבנק לחתום על המסמכים כפי שהתחייבה וכפי שהורה ביהמ"ש הביאה לפקיעתו של האישור העקרוני למתן ההלוואה הנוספת שניתן למשיב ע"י הבנק הממשכן.
בדיון שהתקיים ביום 1.12.22, הסביר וחזר על דברים אלו נציג הבנק, כאשר הבהיר כי נוכח חוסר שיתוף הפעולה מטעם המבקשת והזמן שחלף בוטל האישור העקרוני ומעבר לכך כיום הבנק אינו מוכן לתת למשיב אישור עקרוני מראש להלוואת המשכנתא הנוספת לה נדרש המשיב והדבר יבחן רק לאחר ביצוע מחזור הלוואת המשכנתא הקיימת.
התרשמותי כי פעולות המבקשת וסירובה לסור ולחתום על המסמכים הנדרשים חרף התחייבותה המפורשת לעשות כן ולחתום על כל מסמך שיאפשר למשיב לקבל את הלוואת המשכנתא נעשתה בחוסר תום לב, ובפרט לאחר קיומו של הדיון ביום 6.10.22 במסגרתו הועלה אף עניין מחזור המשכנתא וחרף זאת הגיעו הצדדים להסכמה כאמור.
המבקשת עשתה דין לעצמה וסירבה לפעול כפי שהורה לה בית המשפט חרף כי החלטה בעניין זה ניתנה מספר פעמים.
הלכה למעשה, המבקשת פעלה כפי העולה על רוחה, סירבה לחתום על המסמכים וכאמור תוך עשיית דין עצמי והכל תוך שמגישה בקשות שוב ושוב חרף החלטות ברורות בעניין וביטול המשיב כזוכה בהתמחרות והכרזתה כזוכה במקומו.
ובכן בנסיבות המפורטות, אין בדעתי להיעתר לבקשה ולאפשר למבקשת ליהנות מפירות חטאה, ונוכח התרשמותי כאמור לעיל כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב אין בדעתי להכריז עליה כזוכה או להורות על ביטול המשיב כזוכה בהתמחרות.
הלכה למעשה, המבקשת מנעה מהמשיב היכולת והאפשרות לפעול ולשלם לה את חלקה כאמור בהסכם המכר מיום 14.8.22, ובנסיבות העניין יהא זה ראוי וצודק כי תינתן בידי המשיב הזדמנות נאותה לממש זכייתו.
לפיכך אני ניתנת בידי המשיב תקופת זמן נוספת, בת 60 ימים מהיום, לצורך מציאת המימון הנדרש לרכישת הדירה ומימוש ההסכם ותשלום חלקה של המבקשת בהתאם להוראותיו.
עוד מצאתי להורות למבקשת, וככל והדבר יידרש, לסור לבנק הממשכן ולחתום על כל מסמך שיאפשר למשיב לקבל את הלוואת המשכנתא לה הוא נדרש.
ככל ותידרש המבקשת לחתום על מחזור המשכנתא המשותפת, תבקש אסמכתא מהבנק הממשכן כי למשיב ניתן אישור עקרוני לקבלת הלוואת משכנתא הנוספת לתשלום חלקה והתחייבות לגריעת שמה כלווה מיד לאחר מכן.
נוכח האמור והתרשמותי מהתנהלות המבקשת, מספר הבקשות, קיומם של שני דיונים והיקף ההתדיינות בעניין זה, מצאתי לחייב המבקשת בהוצאות המשיב בסך 3,500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ג, 22 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
