מספר בקשה:108
לפני
כבוד השופט שי שמואל
מבקשת
XXX ת"ז XXX
נגד
משיב
XXX ת"ז XXX
בעניינו של הקטין: XXX ת"ז XXX יליד XXX
החלטה
עניינה של החלטה זו דחיית חוות הדעת שהוגשה לתיק על ידי המומחית XXX, ביום 10.10.23, בין היתר מאחר ולטענת המבקשת חוות הדעת לקויה, הוכנה בצורה רשלנית. ומן הטעם כי המומחית הורשעה בעבירת משמעת, והיא נמנית בסייגים המנויים בתקנה 8(2) לתקנות מינוי מומחים.
להלן עיקרי הדברים הצריכים לעניין:
הצדדים בני זוג לשעבר אשר נשאו ביום 10.01.21, למבקשת אלו היו נשואיה השלישיים ולמשיב נישואיו השניים, לצדדים הקטין מושא הבקשה, לצדדים ילדים נוספים שאינם משותפים.
ביום 28.12.21 הגיש המשיב תביעה לקביעת זמני שהות בעניינו של הקטין במסגרת הליך זה, התקיימו דיונים, נתנו החלטות, הוזמנו תסקירים, זמני שהות נקבעו בפרוטוקול במיום 23.06.21 במסגרתם הקטין ישהה במחצית אביו בכל יום חמישי משעה 17:30 עד מוצ"ש בכל סופ"ש שני.
ביום 9.5.22, לבקשת האם ובהסכמת האב, הועבר הקטין לאחזקתו של האב ונקבעו זמני שהות בין האם והקטין, וכן ניתנו הוראות מתאימות לעריכת תסקיר מורחב בעניין הקטין והצדדים.
ביום 16.07.23, מונתה על ידי ביהמ"ש המומחית XXX, לבחינת מסוגלותם ההורית של הצדדים ולרבות מתן המלצות בדבר הסדרי שהות בין הקטין להוריו, לאחר שהצדדים נתנו הסכמתם למינוי כאמור ושביהמ"ש יקבע את זהות המומחה. חוות הדעת הוגשה לתיק ביום 10.10.23.
ביום 15.10.23 הגישה המבקשת, בקשה לדחיית חוות הדעת, שהוגשה בתיק זה ביום 10.10.23 מטעם המומחית הגב' XXX, בטענה כי חוות הדעת לקויה אשר הוגשה בצורה רשלנית. כן טוענת המבקשת, כי חוות הדעת הוגשה באיחור רב מבלי הגשת בקשה לארכה בניגוד להחלטת ביהמ"ש מיום 16.07.23 המורה על הגשת חוות הדעת בתוך 45 ימים.
עוד טוענת המבקשת, כי מינוי המומחית נעשה בניגוד לתקנות המומחים בס' 8(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, ולתקנות סדרי דין לענייני משפחה ס' עד 8(ב)6, מאחר והיא מנויה ברשימת הסייגים של הסעיף, ומאחר והורשעה בדין משמעתי, משכך אין היא יכולה להיכלל ברשימת המומחים של ביהמ"ש לטענת המבקשת.
המבקשת טוענת כי היה על המומחית לעדכן את ביהמ"ש כי אינה יכולה לקבל על עצמה את המינוי בתיק זה, עקב הרשעתה מיום 28.02.23 ע"י ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אך המומחית לא עשתה כן, ומשכך היא חסרת תום לב.
המבקשת טוענת, כי המומחית התרשלה באבחנתה במסגרת חוות הדעת כי האם "אינה יציבה נפשית".
המבקשת מציינת ליקויים נוספים בחוות דעתה של המומחית, בעניינם הורשעה בפני כב' השו' XXX, בין היתר בקביעותיה בחוות הדעת דנן אחר ביתו של הקטין, וכן את פסילתה של המבקשת כהורה משמורן על הקטין עקב מצבה הנפשי.
המבקשת מוסיפה וטוענת, כי חוות הדעת משקפת את רצונו של האב כאילו נכתבו מגרונו, ולא מגרונה של המומחית, וכי חוות הדעת לא נכתבה באופן מקצועי, ואין זו הפעם הראשונה שהמומחית נוהגת כך בחוות דעת שהיא מגישה לביהמ"ש.
עוד מציינת המבקשת כי פנתה למומחית לקבל את תוצאות האבחון וזו התנגדה להעביר לה את התוצאות ובכך הפרה את חוק זכויות החולה, וכי כל פניותיה למומחית במטרה לפסול את אבחנתה כי האם חסרת יציבות נפשית, העלו חרס.
המבקשת מציינת כי פנתה להגשת תלונה למשרד הבריאות, לתלונות הציבור וכן ליועמ"ש, בגין חוסר תום ליבה של המומחית, וכן לערכאות משפטיות בטענת כי מטעה את השופטים ומקבלת על עצמה מינויים חרף הרשעתה.
ביום 24.10.23 הגיש המשיב תגובתו לבקשה זו, במסגרתה טען כי המבקשת הגישה הבקשה בחוסר תום לב קיצוני, אשר כל מטרתה היא להתיש את המשיב, וטוען, כי המלצת המומחית אינה משתמעת לשתי פנים בדבר יציבותה של המבקשת, ונראה כי המבקשת מסרבת לקבל זאת וממשיכה במלחמות כנגדו.
לטענת המשיב, פס"ד לענייני משפחה בירושלים, דחה טענות מעין אלו שטענה המבקשת כלפי המומחית, וביום 15.10.23 ניתן פס"ד בעניין. עוד מציין המבקש, כי בטרם פניה לביהמ"ש בבקשה זו, המבקשת ידעה על פס"ד זה, אך בכל זאת בחרה להגיש בקשתה זו בחוסר תום לב מאחר וחוות הדעת לא מצאה חן בעיניה ומתוך ניסיון לבצע מקצה שיפורים.
פס"ד שהוזכר לעיל, לא מנע מהמומחית XXX להמשיך בעבודתה ולא ננקטו הליכים נוספים כלפי המומחית.
המשיב מציין כי בהתאם להלכה פסוקה, ביהמ"ש יפסול חוות דעת מומחה שמונה על ידו רק במקרים נדירים מאוד, בהם עלולה להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם פעל מומחה בחוסר תו"ל. בנוסף מציין המשיב, כי כאשר ביהמ"ש ממנה מומחה מטעמו חזקה על המומחה כי ינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה, ולכן פסילתו תעשה רק בנסיבות חריגות ולא בשל כל פגם בהתנהלותו, וכי המבקשת לא הצביעה על פגם בחוות הדעת או חוסר תום לב של המומחית.
המשיב מציין כי, שטענות המבקשת כי מדובר בחוות דעת רשלנית ולקויה הועלו מבלי שציינה או פירטה מה הליקויים בחוות הדעת וכן לא צירפה כל ראיה לכך.
המשיב מציין כי חוות הדעת שהוגשה על ידי המומחית, הנה חוות דעת מקצועית ומנומקת, שנערכה על ידי אנשי מקצוע נוספים ועל סמך חומרים רבים שנאספו עד כדי חוות דעת מוגמרת.
המשיב מציין כי טענת המבקשת, כי חוות הדעת הוגשה באיחור, היא טענה חסרת תום לב, מאחר ושכחה המבקשת לציין כי המומחית פנתה לצדדים בתכתובת אלקטרונית ביום 28.09.23 וציינה כי חוות הדעת תתעכב ולמרות זאת לא פנתה המבקשת לביהמ"ש בעניין.
המשיב מציין כי, המומחית לא הפרה את חוק זכויות החולה כטענת המבקשת, ולפי הקוד האתי לו המומחית מחויבת, במסגרתו חל איסור על העברת אבחונים למטופל כבקשתה של המבקשת.
המשיב מציין, כי לגבי טענת המבקשת כי אין המומחית יכולה לשמש כמומחית ביהמ"ש, הכוונה הנה כי התקנות אינן חלות על פסיכולוגים אלא על שאר המומחים כמו שמאי, אקטואר וכיוצ"ב, וכי גם אם מדובר על פסיכולוגים שהרי לא מדובר בהרשעה הפוסלת את המומחית מלשמש כמומחית.
ביום 26.10.23 הגישה המבקשת תגובה לתיק, בטענה כי היא מבקשת לדחות את כל טענות המשיב ולקבל את בקשתה עוד ציינה כי פנתה לגורמים שלעיל להגשת תלונות כלפי המומחית.
ביום 15.11.23 הגיש המשיב, טיעון נוסף לתיק, כי כל טענות המשיבה לעניין פסילת המומחה לאור התקנות כלל אינן רלבנטיות, כיוון שהן אינן חלות על הליכים בפני ביהמ"ש לענייני משפחה, והנושא הוסדר בחקיקה נפרדת, וזאת תמך בתגובה שקיבל ממשרד המשפטים.
ביום 19.11.23 הגיש המבקש בקשה למתן החלטה, במסגרתה ציין כי ביום 15.11.23 דחה ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ, את עתירת המבקשת כנגד המומחית XXX, וכן דחה ביהמ"ש העליון את הטענות שהעלתה גם בפני מותב זה, את פס"ד צירף המשיב לבקשתו.
דיון והכרעה
בראשית הדברים יש לציין את עתירת המבקשת כאן לבג"צ בעתירה שנדונה בתיק 7944/23, במסגרתה ביקשה הסרת שמה של המומחית מרשימת המומחים של בתי המשפט, וכן ליתן צו ביניים המורה על ביטול רישומה של המומחית החל מיום 20.02.23 המועד בו ניתן כנגדה פס"ד בהליך משמעתי שהתקיים בעניינה עב"י 63030-03-22.
במסגרת החלטתו ביהמ"ש העליון התייחס לכך שכנגד המומחית התנהל הליך משמעתי לפני ועדת המשמעת של משרד הבריאות, בהתאם לתקנה 35 לחוק הפסיכולוגים, ושבסופו של ההליך הורשעה המומחית ביום 20.02.23 במספר עבירות משמעת, ונקבע כי רישיונה יותלה בפועל למשך שמונה חודשים.
מטעם המומחית, הגב XXX, הוגש ערעור על החלטה זו לביהמ"ש המחוזי בירושלים, ובמסגרת הדיון שם שהתקיים ביום 20.2.23, הסכימו הצדדים כי אין מקום לנקיטת אמצעי משמעת נוספים בנוסף להתליית הרישיון שנערך בהסכמת המומחית לתקופה בת 4 חודשים, כאשר פסה"ד בעניינה של המומחית ניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי ביום 28.2.23.
ביהמ"ש העליון בהחלטתו ציין את השתלשלות העניינים בתיק זה שלפני, לרבות את מועד מינוי המומחית, ביום 16.07.23 ומועד הגשת חוות הדעת לתיק ביום 10.10.23.
ביהמ"ש העליון דחה עתירת המבקשת, בין היתר בהסבירו כי המומחית מונתה בהליך המתנהל בעניינה של המבקשת בפני ערכאה אחרת ורק לאחר שהמומחית מסרה והגישה את חוות דעתה העלתה המבקשת טענות כנגד מינויה לנוכח עבירות המשמעת בהן הורשעה וביקשה מביהמ"ש לענייני משפחה לפסול כתוצאה מכך את חוות הדעת של המומחית וכן את מינויה כמומחית.
ביהמ"ש העליון ציין בהחלטתו, כי המבקשת לא פנתה בפניה מוקדמת לפסילתה של המומחית, ומציין כי אמנם נעשתה פניה מטעמה ליועמ"ש ביום 25.10.23, ומסביר כי פניה זו נעשתה בסמוך למועד הגשת העתירה ומבלי ליתן שהות סבירה למתן תגובתה, ומשכך לא קיימה את חובת הפנייה המוקדמת בהתאם לדין.
ביהמ"ש העליון מציין כי מנוסח תקנות בית המשפט עולה כי ההשלכה של הרשעה בעבירת משמעת אינה מובילה בהכרח ובכל מקרה להסרתו של המומחה שהורשע מרשימת המומחים.
לאור כלל נימוקיו של ביהמ"ש העליון כפי שפורטו בהחלטתו ובקצרה לעיל נדחתה עתירת המבקשת.
אחר עיון בטענות המבקשת ובתגובת המשיב, לא מצאתי כל בסיס לטענות המבקשת לכך שהמשיב לקח חלק בכתיבת חוות הדעת או כי חוות הדעת נכתבה מגרונו ולא מגרונה של המומחית. מדובר בטענות שהועלו ע"י המבקשת מבלי המבקשת צירפה בדל של ראיה להוכחתן כאשר תוצאת חווה"ד אינה יכולה לשמש כהוכחה לטענות אלו.
אף לא מצאתי לקבל טענות המבקשת בדבר ליקויים בחוות הדעת, וזאת בהיעדר פירוט מהם אותם הליקויים הנטענים, וכך ובאופן טבעי משלא פורט מהו הליקוי הנטען לא ניתן היה להביא ואף לא הובאו ע"י המבקשת ראיות להוכחת ליקויים כאמור.
התרשמתי כי חוות הדעת של המומחית הוכנה ונערכה בצורה יסודית, כשהיא כוללת התייחסות לכלל הפרמטרים הנדרשים לכתיבת חוות הדעת שנדרשה במקרה דנן, לרבות סקירת הצדדים, ביקורי בית עם הצדדים, ראיון קליני, העובדות וכן המלצות, תוך שחוות דעתה נתמכת בחומרים רבים שנאספו על מנת ליצור את חוות הדעת הנוכחית.
[לעניין זה השוו: תמ"ש 9081-11-16 פלונית נ. פלוני כבוד השופט משה דרורי, 3.3.17, פסילת חוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש:
אפילו מתגלים פגמים בחוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט לענייני משפחה, כדי לפסול אותה יש להראות מעין "קשר סיבתי" בין הפגם לבין תוצאת חוות הדעת. אם לא נפלו פגמים בחוות הדעת ותוצאתה בתחום המקובל אין לפוסלה.
בנוסף השוו: בר"ע 1867/20 פלוני נ' בית חולים העמק : לעניין פסילת חוות דעת מומחה הנה
צעד קיצוני אשר ינקט במקרים חריגים, בהם נפל בחוות הדעת פגם היורש לשורש העניין,
ואשר עלול לגרום לעיוות דין.
באשר לטענת המבקשת, כי המומחית אינה מוסמכת לקבוע כי היא אינה יציבה נפשית, מצאתי כי בהכנת חוות הדעת לקחה חלק פסיכולוגית קלינית הגב' XXX, שערכה אבחונים פסיכודיאגנוסטי לשני הצדדים, כפי הנדרש בעת עריכת חוות דעת, במטרה לבחון את מסוגלות ההורית של שני הצדדים, ולצורך קביעת היציבות של שני ההורים. אחר עיון במסקנותיה שצורפו לחוות הדעת לא מצאתי מקום להטיל ספק בתוצאות אליהם הגיעה הגב' סילבנה, ומשלא הביאה המבקשת כל ראיות לסתור את האמור לא מצאתי מקום לקבל טענות מעין אלה שהועלו על ידי המבקשת.
לעניין זה השוו: רע"א 1548/08 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן בנוסף ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית 1995) 499. משמונה מומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה, וכי פסילתו תעשה רק במקרים חריגים שיש בהם טעם של ממש בנוסף השוו: רע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה, תק-על 2004(1) 3211.
במקרה דנן, חזקה זו כאמור לעיל לא נסתרה על ידי המבקשת אשר לא הביאה כל ראיה להוכחה כי המומחית פעלה באופן שאינו מקצועי ו/או לא עשתה מלאכתה נאמנה. יתרה מכך, משממנה ביהמ"ש מומחה, נקודת המוצא כי המומחה נוהג באופן מקצועי כאמור, ופסילתו תעשה בשל נסיבות חריגות המצדיקות פסילתו ולא בשל פגמים בהתנהלותו להם טוענת המבקשת מבלי לבסס טענותיה בראיות תומכות.
באשר לטענת המבקשת כי פנתה למומחית לקבל את תוצאות האבחון וזו התנגדה להעביר לה את התוצאות ובכך הפרה את חוק זכויות החולה, אפנה את תשומת הלב לס' 3.13 לקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, שם נקבע כי חל איסור על העברת אבחונים למטופלים ומותר להעביר את התוצאות אך ורק לפסיכולוג. משכך לא מצאתי מקום לקבל טענות המבקשת באשר לקבלת תוצאות האבחון, יתרה מכך, חוק זכויות החולה, עוסק כפועל יוצא בזכות החולה לקבלת מידע רפואי ולא על אופי עריכת חוות דעת או קבלת מידע אגב עריכת חוות דעת.
באשר לטענת המבקשת כי חוות הדעת הוגשה באיחור, אחר עיון בעמדת המשיב וצירוף הודעת מייל שנשלחה למבקשת באשר לבקשה לארכה להגשת חוות הדעת לביהמ"ש, לא מצאתי בסיס בטענה מעין זו, שעה שהמבקשת ידעה מבעוד מועד בטרם הגשת בקשה זו כי חוות הדעת תוגש באיחור לביהמ"ש, והיה עליה לכל הפחות לפנות בפניה לביהמ"ש בנושא זה עם פנייתה של המומחית לעניין בקשתה לדחייה ולא רק בשלב זה ולאחר שחוות הדעת הונחה בפני ביהמ"ש, וכאשר נראה כי כל מטרתה של המבקשת היא פסילת חוות דעת שאינה משרתת את רצונה.
אחר שעיינתי בתוצאות פס"ד שניתן בבימה"ש העליון בשבתו כבג"צ, אשר לטעמי די בהן כדי לדחות את בקשת המבקשת, ואחר בחינת השתלשלות העניינים מהם עולה כי בקשתה של המבקשת הוגשה בחוסר תום לב, ורק לאחר הגשת חוות הדעת ולאחר שניתן פס"ד הקובע כי הגב' XXX רשאית להמשיך בעבודתה (כאשר פסק הדין בעניינה ניתן ביום 28.2.23 ומעל לארבעה חודשים טרם המינוי בתיק זה),ומבלי שניתן הסבר המניח את הדעת, הן לעיתוי הגשת הבקשה והן לטענות שעלו על ידה במסגרת הבקשה, אשר כל מטרתם היא ביצוע מקצה שיפורים בחוות הדעת, לא מצאתי מקום להורות על ביטול מינויה של המומחית XXX וכפועל יוצא מכך לא מצאתי להורות על ביטול חוות הדעת שהוגשה לתיק.
נוכח האמור לעיל, נקבע כדלקמן:
הבקשה נדחית, אין מקום להורות על ביטול מינויה של המומחית הגב' XXX וההחלטה בדבר מינויה של המומחית הגב' XXX בעינה עומדת וכפועל יוצא גם חוות דעתה בעינה עומדת ותישאר בתיק.
מצאתי לחייב המבקשת בהוצאות ע"ס 7,000 ₪ שישולמו ישירות למשיב בגין ניהול בקשה זו.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ולגב' XXX.
ניתנה היום, י"ג כסלו תשפ"ד, 26 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.
