בפני
כבוד השופט שי שמואל
תובעת
XXX ת"ז XXX
נגד
נתבע
XXX ת"ז XXX
בעניינם של הקטינים
XXX ת"ז XXX ילידת XXX
XXX ת"ז XXX יליד XXX
פסק דין
עניינו של פסק דין זה בתובענה להעתקת מקום מגורי הקטינים מ- XXXל- XXX.
רקע
התובעת והנתבע ניהלו מערכת יחסים זוגית כידועים בציבור בין השנים 2010-2017 ולהם שני הקטינים : XXX ילידת XXX וXXXיליד XXX.
ביום 30.12.21 הגישה התובעת תביעה לבימה"ש הנכבד, שיורה לקטינים לעבור להתגורר עמה בעיר XXX לצד בני משפחתה לאור מצבה הרפואי והכלכלי ולנוכח טיפול רפואי אותו היא נדרשת ועתידה לעבור.
התובעת עותרת לזמני שהות כדלקמן: הקטינים ישהו עם התובעת בימי א'- ו'. בסופי שבוע ישהו עם הצדדים לסירוגין בסופי שבוע בהם הקטינים ישהו עם אביהם, האב יאסוף את הקטינים ביום ו' בתום המסגרות וישיבם במוצאי שבת לבית האם עד השעה 20:00.
בחגים ובחופשות הקטינים ישהו עם הצדדים באופן שווה לסירוגין בהתאם לטבלה שצורפה לתביעה כנספח 2.
הצדדים נפרדו ביום 20.07.2017 וערכו הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד ביום 13.04.21, בין היתר נפסקו דמי המזונות של הקטינים, במסגרת תלה"מ XXX.
בנוסף לאמור בס' 5, בהסכם הגירושין נקבע כי הקטינים ישהו לסירוגין עם אחד הצדדים בשבוע אחד בימים א',ב',ה',ו', ושבת ובשבוע שלאחריו ישהו עם אותו הצד בימים ג' וד' .
התובעת מפרטת בתביעתה כי מבקשת מעבר הקטינים עמה מהעיר XXXלXXX, מאחר וגילתה כי היא חולה במחלה אונקולוגית ועליה לעבור טיפולים רפואיים. התובעת מציינת כי ביום 17.12.21 עברה ניתוח ראשון ויומיים לאחר מכן נאלצה לנסוע לבית הוריה עם הקטינים על מנת שיסייעו לה עם הקטינים בזמן ההתאוששות וההחלמה.
ביום 02.02.22 הגיש הנתבע כתב הגנה, במסגרתו הכחיש את טענות התביעה כפי שיפורט בהמשך.
ביום 05.04.22 נתנה החלטה בתיק ע"י ס. הנשיא כב' השו' XXX, במסגרתה מונה מומחה מטעם ביהמ"ש למתן חוות דעת בעניינם של הצדדים לרבות לעניין העתקת מקום המגורים. המומחה שמונה לכתיבת חוות הדעת הנו ד"ר XXX ממכון שינוי.
ביום 11.04.22 הוגשה בקשה על ידי הנתבע , במסגרתה ביקש הנתבע בין היתר כי ביהמ"ש יבחן בשנית החלטתו מיום 05.04.22 בדבר מינוי מומחה קליני, ובמקומו יש למנות עו"ס בטענה כי יש צורך לבחון את השאלה האם בשביל טיפול רפואי ארעי יש לטלטל את עולמם של הקטינים ולהעבירם מXXXלXXX וכי במעמד הגשת הבקשה סביר להניח שהטיפולים של התובעת כבר החלו ואנו נמצאים בעיצומם יתכן ואף סיימה אותם כל שאולי אין תכלית עוד בתביעה שהוגשה. הנתבע מציין בנוסף כי זמני השהות מתקיימים כסדרם.
ביום 28.04.22 הגישה התובעת תגובתה לבקשה, במסגרת תגובתה טענה כי יש לדחות על הסף בקשתו לעיון חוזר של הנתבע שהוגשה בניגוד להלכה פסוקה. בנוסף מציינת המבקשת כי יש להותיר ההחלטה על קנה, וכי יש למנות מומחה קליני שיכתוב חוות דעת בעניינם של הצדדים וקטינים ומעברם לXXX ליד הוריה של התובעת בשל מחלתה והסיוע ההדוק של הוריה בטיפול בקטינים בזמן טיפולים במחלתה.
ביום 28.04.22 נתנה החלטה כי ביהמ"ש אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו וכי ההחלטה מיום 05.04.22 נותרת על כנה.
ביום 26.06.22 הוגשה חוות הדעת של XXX ממכון שינוי, כפי שיפורט בהמשך בסעיף חוות הדעת.
ביום 28.06.22 הוגשה עמדת האב לחוות הדעת. לטענת האב חוות הדעת מעלה כי כל טענותיה של האם כלפיו הן מגמתיות וכי חוות הדעת לא תומכת במעבר המרוחק. האב טוען כי בהתאם לחוות הדעת ס' 2 להצעות, ככל שהאם תעמוד על העתקת מקום המגורים לא יהיה מנוס מלהעביר את הקטינים לחזקתו המלאה של האב לתקופה זמנית עד אשר האם תסיים טיפוליה.
ביום 29.06.22 התקיים דיון בין הצדדים, במסגרתו נעשה ניסיון לסגור המחלוקת בין הצדדים. משלא צלח ביהמ"ש להביא הצדדים לפתרון המחלוקת, נקבע כי בתוך 14 יום יודיעו הצדדים אם הצליחו להגיע להסכמה כלשהי ביניהם וככל ולא יגישו מועדים מוסכמים לקיום דיון המשך בעניינם.
ביום 13.07.22 הוגשה עמדת האם לחוות הדעת. ממנה עולה, כי האם עומדת על עמדתה ביחס למעברם של הקטינים. האם מציינת כי חוות הדעת המליצה תחילה על מעברם של כלל הצדדים לXXX כאופציה הטובה ביותר ובמידה וזו תסורב רק אז הציע המומחה חלופות נוספות. האם טענה ביחס למסוגלותו של האב ביחס לקטינים בשל מקום עבודתו המרוחק. האם ציינה כי חוות הדעת התייחסה לעניין הקונפיקט הרב בין ההורים. האם ציינה כי מדובר במעבר זמני וכי אין בזה בכדי לפגוע בעקרון טובת הקטינים.
ביום 13.11.22 התקיים דיון נוסף בין הצדדים, במסגרתו ב"כ התובעת טען כי שוחח עם התובעת והם חשבו להציע לאב שהיא תעבור עם הילדים לתקופה של שנתיים לXXX בתקופה של הטיפולים. והנתבע סירב בכל תוקף להצעה זו. ב"כ התובעת מציין בעמ' 3 לפרוטוקול שורה 18-19 כי חוות הדעת התייחסה בעמ' 12 לעניין הקטינים כי הם יוכלו לעשות את המעבר מאחר ומדובר בילדים בריאים שמסוגלים להכיל המעבר.
במסגרת הדיון הנ"ל, בס' 3-4 בעמ' 4 לפרוטוקול, ב"כ הנתבע טענה כי לא ניתן להכשיר פעולות כמו העתקת מקום מגורים שאינן מביאות בחשבון טובת הקטינים, כי הדבר יזעזע עולמם ויכביד עליהם.
בעמ' 4 לפרוטוקול הנ"ל ס' 27-28 טוען ב"כ התובעת כי הטיפולים של התובעת לא יפגעו ביכולתה לטפל בילדים אלא שהיא תצטרך עזרת ביניים אותה היא תוכל לקבל מהוריה שהם יותר לצרכים שוטפים מבחינת הילדים, כתוצאה מכאבים, היא תצטרך לנוח ושיהיה מי שישמור על הילדים. ב"כ התובעת ציין בנוסף בס' 1-5 לפרוטוקול בעמ' 5 כי החשש הגדול מפני מניעת המעבר והשארת הקטינים בידי אביהם היא העובדה כי ייווצר מצב בו האב ישתף הקטינים בתחושותיו וזה יחלחל לראשם עד כדי שלא יגיעו כלל לביקורים אצל האם.
לאחר הדיון הנ"ל הוחלט כי מאחר וכל ניסיונות להגיע לפשרה לא צלחו, נקבע מועד חדש לדיון לצורך חקירת המומחה וכי במסגרת פרק הזמן עד למועד הדיון תציג התובעת תכנית טיפולים הכוללת לו"ז של הטיפולים שאותם היא עתידה לעבור.
ביום 26.02.23 התקיים דיון בעניינם של הצדדים, במסגרת הדיון נחקר XXX על חוות הדעת. במסגרת החקירה נשאל המומחה על ידי מה הייתה הבנתו לגבי ההצעה של האם למעבר, וזה טען בס' 30-31 בעמ' 7 לפרוטוקול כי למיטב הבנתו הבין כי מדובר במעבר זמני.
בעמ' 8-9 לפרוטוקול ס' 18 -32 , 1-14 נשאל המומחה כדלקמן:
ש. סיפרת על כל המקרים השונים שאתה מטפל בהם ואני שואל על המקרה הספציפי הזה שמדובר על אם שצריכה לעבור טיפולים אונקולוגיים, האם לדעתך, בתור מי שמטפל בילדים, האם הסיטואציה הזאת של ניתוק הילדים מהאם במהלך התקופה הקשה הזאת הוא טובת הילדים?
ת. ראשית, ברור שאני לא חושב שניתוק האם מהילדים הוא לטובתם של הילדים, אבל אני לא יודע במה מדובר כשמדובר בניתוק, אני לא יודע אם מדובר בניתוק של שבוע פה או שבוע שם, או בניתוק של חצי שנה. מצד שני, אני חושב שאנחנו צריכים גם לשקול את התוצאה של, ואני לא הייתי מגדיר את זה ניתוק, אבל לבדוק את התוצאה של הפחתה/המעטה של הקשר שלהם עם האב וכן גם את הקושי הטכני בהמשך קיום הקשר …….. מה שאני הבנתי, שהמניע העיקרי של האם לא היה מניע רפואי אלא יותר מניע פסיכולוגי נפשי חברתי. אם תגיד שברמב"ם יש טיפול למצבה של האם שאין באף בית חולים אחר בארץ ושמדובר בטיפול בצפי האופטימי שמוגדר בזמן מסוים אז יכול להיות שכולנו היינו בוחנים את הדברים אחרת, כולל גם האב.
אחדד, למעשה נאמר שהעניין הוא בעצם ההחלמה אחרי הטיפול והעזרה וההחלמה שאחרי מאחר והניתוח מהסוג הזה לאורך תקופה מגביל והמשמעות הייתה כדי שאפשר להיעזר מאחר ואין משפחה ובעצם אתה אומר שאם היה בפניך החומר הרפואי אולי היית שוקל את זה אחרת?
ת.כן, אני רק אוסיף, שאם מדובר בהחלמה של מספר שבועות אז תישאל השאלה האם בשביל זה
נכון יהיה להעתיק את המגורים של הילדים ולהוציאם מהמסגרות שבהן הם נמצאים היום.
לשאלת ביהמ"ש, האם בהנחה שהאם צריכה לעבור טיפול ולא למספר שבועות החלמה אלא
למספר חודשים או שנה של החלמה, האם שקילת הנתונים והמעבר של הקטינים לגור XXX
ואז לחזור חזרה הייתה מקבלת את אותה התייחסות, תשובתי היא שלדעתי מעבר לבדיקה
הרפואית שהיא תצטרך לעשות, אני חושב שנצטרך לשאול באיזו מידה הטיפול וההחלמה מהטיפול יגרמו לכך שהאם לא תהיה מסוגלת לטפל בילדים ובאיזו מידה היא ללא תהיה מסוגלת וזה משמעותי.
לשאלת ביהמ"ש, בהנחה שמלכתחילה היית יודע שמדובר בעניין של שנה אחת, היא צריכה לעבור XXX, האם היית משנה את ההתייחסות שלך בקשר לקטינים, תשובתי, שאני משיב שכן. אוסיף דוגמא מקבילה שדווקא התמודדתי איתה בבית משפט זה לפני מספר שנים של אמא שביקשה לצאת לחו"ל לפוסטדוקטורט בתחום מסוים ודובר היה בפרק זמן מוגבל ובמקרה הזה אני המלצתי שכן יתאפשר לה.
במסגרת חקירת ב"כ הנתבע נשאל המומחה כדלקמן:
לאור קביעותיך כי הסבים, הסבא בן 77 עם קושי בהליכה וסכרת והסבתא בת 67, קבעת גם כי הם עוינים את האב ואינם רואים בו כדמות משמעותית בחיי הקטינים ורשמת גם שהסבים תפסו צד כי זו הבת שלהם, האם על הסבים האלה אפשר לסמוך ולתלות תקווה כי אלו ימלאו אחר הדרישות הרבות לסייע גם לתובעת וגם לקטינים במקביל?
לעניין הגיל שלהם, אם הסבתא בת 67, אני בן 66, אז נשים את זה בפרופורציה. אני לא יכול לתת תשובה החלטית לכאן או לכאן, מה שכן, אני לא רואה סיבה לעוינות שקיימת. אנחנו מדברים פה על מקרה עצוב. אני לא מבין מה שייכת עוינות פה. יש עוינות.
אם יובהר לך כי האם עתידה לעבור טיפולים רפואיים שימנעו ממנה לבצע פעולות יומיות פשוטות ומקל וחומר טיפול אינטנסיבי בילדים בני 7 ו- 8, מי הדמות הטובה ביותר לטפל בהם בתקופה הזו, הסבים שקבעת שהם עוינים כלפי האב או האב שמהווה מקום בטוח ויציב עבורם?
כמובן שהאב עדיף אבל תישאל השאלה כמה זמן האם לא תהיה מסוגלת וכאן אני לא יודע מה התשובה. אם אני נדרש להשוות בין האב לבין הסבים אז ברור שהאב עדיף. לכן אני אומר תלוי כמה זמן האם תהיה בחוסר יכולת לטפל בקטינים.
אני מפנה למסמכים הרפואיים שצרפה התובעת (המושחרים) מהם יש שתי שורות לא מושחרות שרשום "לציין, ידרוש תקופת החלמה ממושכת הדורשת תמיכה מהחברה לצורך עזרה בפעולות יום יומיות…לאור סיכון גבוה יחסית" (מקריאה מהמסמך). מי הדמות העדיפה במצב שהאם לא יכולה לתפקד ולטפל בקטינים? לעקור אותם מהסביבה הטבעית שלהם? מבית הספר? להחליף מורה וחברים?
בהנחה שהאם לא תהיה מסוגלת לעזור לילדים ולטפל בהם במשך תקופה ממושכת אז האב עדיף. אני לא יודע מה זה ממושך.
לשאלת ביהמ"ש, כשאתה אומר תקופה ממושכת למה אתה מתכוון, תשובתי, משהו שמוגדר במספר חודשים. יכול להיות שהרופאים יכולים להגיד שההחלמה זה איקס חודשים פלוס מינוס.
ככל ומדובר בתקופה ממושכת, בה תיאלץ האם לעבור טיפולים, וככל והאם לא יאפשר לה להיות זמינה לילדים נשאל המומחה מה דעתו בעניין המשמורת על הקטינים וזה השיב בס' 23-29 בעמ' 14 לפרוטוקול כדלקמן:
ת.אני חושב שככל שמצבה הרפואי של האם לא יאפשר לה להיות זמינה לטיפול היום יומי של הילדים רוב הזמן, אז הילדים לא מרוויחים שום דבר בזה שהם נמצאים איתה, שהרי היא לא תהיה מסוגלת לטפל בהם ואז היתרון כביכול של המעבר והניתוק הזמני מבית הספר XXX הוא ללא שום תועלת לילדים ואז ברור שהאב עדיף על פני הסבים. ככל שחוסר היכולת של האם לטפל בילדים הוא רק בתקופות קצרות, אז אני לא רואה שייגרם לילדים נזק משמעותי בזה שהם ירדו XXX לשנה עם הסדרי שהות עם האב כפי שהזכרנו.
במסגרת חקירתו בעמ' 15 לפרוטוקול, נשאל המומחה על התרשמותו מראיית האם את עמדתם של הקטינים ואת טובתם במעבר וזה השיב כדלקמן:
מפנה אותך לעמ' 6 לחוות דעתך. תאשר לי כי התרשמת כי קיימת התעלמות מוחלטת של האם מההשפעה של המעבר על הילדים ומהתרשמותך הבלתי אמצעית מהאם – האם ההתעלמות הכמעט מוחלטת של האם יש בה להסיק כי האם אינה מצליחה לראות את טובת הקטינים ועסוקה כל כולה במעבר המגורים מבלי לראות את הנזק שייגרם להם?
כן.
לשאלת ביהמ"ש, האם אפשר גם לומר שמה שהאם רואה זה שטובת הקטינים זה להיות איתה, וזה שהיא לא מתעלמת מטובתם, אני משיב שאני יכול לקבל את זה שהיא רואה שטובתם של הקטינים זה להיות איתה והיא מתעלמת לדעתי מההשפעה עליהם מהמרחק מהאב והחלשת הקשר וההשפעה של המרחק על הקשר וזאת בנוסף למה שיידרש ממנה ומהוריה בגלל המרחק וזה גם משתקף באומדן של המרחק.
בתום הדיון הנ"ל נקבע כי על הצדדים להגיש סיכומיהם.
הצדדים הגישו סיכומיהם וחזרו על מרבית הטענות שעלו עד עתה ללא כל שינוי. האם מבחינתה עמדה על העתקה בעוד האב הציג שיקוליו למניעת העתקה המבוקשת. כן מדגיש האב כי השיקול האופטימלי ביותר הנו העברת משמורת הקטינים לידיו תוך חלוקת זמני שהות לאם עד אשר תחלים האם ממחלתה.
טענות הצדדים:
טענות התובעת –
התובעת טוענת כי היא עותרת לקביעת זמני שהות ומעבר הקטינים מהעיר XXX לXXX מאחר וגילתה כי היא חולה במחלת הסרטן וכי עליה לעבור סדרת טיפולים וכי בתקופה זו היא תאלץ לקבל עזרה וסיוע מהוריה (בכל הקשור בטיפול בקטינים) המתגוררים בעיר XXX.
התובעת טוענת כי במהלך השנים המשותפות היא הייתה אמונה על הטיפול בקטינים ובבית הצדדים, כי עבדה בעבודה שמצאה בתחומי העיר XXX כדי להיות זמינה לקטינים וכי היא שימשה כהורה עיקרי עבור הקטינים וזאת כדי לאפשר לנתבע לפתח קריירה מפוארת שדרשה משאבים, כל זאת על חשבון פיתוח קריירה משל עצמה.
התובעת מציינת בתביעתה כי ביום 05.01.22 תעבור ניתוח מורכב ובשל כך יש דחיפות בתביעתה וזאת כדי שתוכל להתגורר עם הקטינים בבית הוריה שתומכים ועוזרים בגידול הקטינים.
בנוסף לאמור מציינת התובעת כי המעבר עם הקטינים קרוב לבית הוריה יטיב עם הקטינים, שכן תוכל התובעת לבסס עצמה בעבודה, לפרנס הקטינים ולקבל עזרה וסיוע ממשפחתה.
התובעת מציינת כי הנתבע אינו יציב דיו כדי לטפל בקטינים מאחר והוא צורך סמים, וכי אין מי שיסייע לה עם הקטינים בעיר XXX.
התובעת טוענת כי הנתבע מצוי במערכת יחסים ובימים בהם בת הזוג של הנתבע מגיעה לביתו והקטינים שוהים בחזקתו, הוא מסתגר בחדרו עם בת הזוג שעות ולא יוצא ממנו עת הקטינים נאלצים להסתדר בכוחות עצמם. התובעת צירפה תמונות ותכתובות כנספח 4.
התובעת מציינת בתביעתה כי פעמים רבות, נוהג הנתבע להותיר את הקטינים עם אנשים שונים דבר שגורם לקטינים בלבול, חוסר יציבות, פחד וחוסר וודאות.
התובעת מציינת, כי במסגרת תיק תלה"מ XXX שנוהל בין הצדדים, הוגש תסקיר בו ציינה העו"ס כי הנתבע שיתף אותה בזעם שחש כלפי התובעת וכי איים כי ברצונו לרצוח את התובעת. עוד תיעדה העו"ס כי הנתבע סיפר לה שהוא משתמש בסמים "קלים" וכי מנע מהקטינים קבלת טיפולים רפואיים ותרופות בהתאם לאמונות שלו.
התובעת מציינת בתביעתה כי במסגרת תלה"מ XXX הופנו הצדדים להדרכה הורית, אך הנתבע לא משתף פעולה במפגשים , מסרב לשנות את דרכיו ולהטיב התנהלותו באינטראקציה עם הקטינים והתובעת.
לאור כל האמור, עותרת התובעת יחד עם סעד של העתקת מקום מגורי הקטינים גם לשינוי זמני השהות באופן שיצור ביטחון לקטינים.
טענות הנתבע-
הנתבע טוען כי טענותיה של התובעת הן שקריות וכי הן חסרות כל בסיס בניסיון מניפולטיבי להפריד את הנתבע מהקטינים. כל זאת מאחר ובת זוגתו החדשה לא מצא חן בעיני התובעת.
הנתבע טוען שהמרחק לו עותרת התובעת בהעתקת מגורים מXXX לXXX גובל ב-3.5 שעות נסיעה מרחק שהוא לא בגדר הסבירות ההגיונית.
הנתבע מציין כי הצדדים מנהלים הורות משותפת מאז לידת הקטינים ולא ברור לו מדוע נולדה תביעה זו. הנתבע מציין כי ככל והתובעת מבקשת עזרה וסיוע עם הקטינים היא מוזמנת לפנות אליו וזה יסייע בכל הכרוך בגידול הקטינים לרבות בזמנים בהם התובעת תעבור טיפולים.
הנתבע מציין כי הוא מבין את הרצון הלגיטימי של התובעת לעבור להתגורר סמוך להוריה אך זה לא מספיק על מנת ליטול עמה את הקטינים ולנתק אותם ממקום מגוריהם ובנוסף אין לשכוח את זכותו של האב לשמור על קשר רציף עם הקטינים.
הנתבע מציין כי כיום זמני השהות שלו עם הקטינים הם שווים בדיוק כמו של התובעת.
הנתבע מציין כי במידה ויאושר לתובעת להעתיק מגוריה עם הקטינים, הדבר יגרום לכך שהקשר בינו לבין הקטינים יתרופף משמעותית ויהפוך להיות קשר של ביקורים בסופי שבוע.
הנתבע מציין בנוסף בכתב הגנתו, כי המרחק המבוקש הוא רב וכי הדבר יגרום לטלטול הקטינים ולבזבוז זמנם בנסיעות למרחקים מאשר למצות את הזמן בשהות עם כל אחד מהצדדים.
הנתבע מציין כי הקטינים רגילים לסביבה בה נולדו, גדלו, והתחנכו, כמו כן, הולכים לחוגים ולחברים וכי שינוי בסביבת מגוריהם לא ייטיב עמם אלא ההפך הוא הנכון. הנתבע מציין בנוסף, כי הרחקת הקטינים לXXX יביא לקרע ממשי ולניתוק מוחלט ממנו, כחלק מתכנית התובעת אותה זוממת זמן רב.
הנתבע טוען כי הוא בעל מסוגלות הורית לטפל בקטינים וכי כך גם נקבע בתסקיר ביחס לשני הצדדים.
הנתבע מציין כי זמני השהות הוסכמו מבעוד מועד בהסכם עליו חתמו הצדדים בשנת 2017 שקיבל תוקף של פס"ד וכעת התובעת מנסה לשנות את אלו בתביעה זו בלי הוכחת שינוי נסיבות מהותי.
הנתבע מציין בהגנתו כי לא ניתן להכשיר פעולות שלא מביאות בחשבון את טובת הקטינים כפי שפורט בכתב התביעה.
הנתבע מציין כי אינו משתמש בסמים וכי התובעת היא זו שמשתמשת בסמים וצירף התכתבויות לכתב הגנתו כנספח 7 . בנוסף מציין הנתבע כי הצדדים עברו בדיקת סמים וכי עד היום לא קיבל את התוצאות.
הנתבע טוען כי הקטינים מסתדרים ואוהבים את בת זוגתו החדשה וכי כל טענות התובעת ביחס לבת הזוג החדשה וההתנהלות מול הקטינם הן חסרות כל בסיס. וכי התובעת עסוקה בלזרוע שנאה לקטינים כלפי בת הזוג החדשה.
הנתבע מציין כי, ככל והתובעת תאלץ לטפל בבריאותה הוא יסייע בכל הכרוך וכי לכשיסתיימו טיפוליה היא רשאית לשוב להסדרי שהות עם הקטינים בסוף שבוע אחת לשבועיים וכי אינו תומך בעקירת הקטינים משגרת חייהם ומאביהם.
הנתבע מציין בהגנתו כי מעולם לא השאיר את הקטינים ללא השגחה. בנוסף מציין הנצבע כי הוא משתף פעולה עם כל הליך טיפולי שנקבע בין הצדדים.
חוות דעת מכון שינוי-
ד"ר XXX מציין בחוות הדעת כי חוות הדעת מבוססת על מידע והתרשמות שנאספו במהלך פגישותיו עם ההורים והילדים.
בחוות הדעת מצוין כי התובעת משתפת פעולה במהלך כל הבדיקה, ושיתפה אודות מצוקתה ומחלתה האונקולוגית. וכי היא זקוקה לתמיכה של הוריה במהלך התקופה של הטיפולים.
המומחה מציין כי המפגש של שני ההורים יחד לווה בקשיים ובאווירה לחוצה. כאשר התובעת נהגה לסטות פעמים רבות מהנושא.
המומחה מציין כי הנתבע בעל גישה נעדרת כל אמפתיה ביחס למצבה של התובעת. ואינו מוכן להקדיש מחשבה כלשהי לפתרון המצב.
המומחה מציין כי התובעת מודעת לכך שככל והיא תגור בXXX עם הילדים והאב ימשיך לגור בXXX לא יהא ניתן לקיים את הסדרי השהות כפי שהם מתקיימים כיום.
המומחה מציין כי הילדים חביבים ולמרבה מזלם לא עורבו על ידי ההורים במאבק ואף אינם יודעים כי כיום מתנהל סביבם הליך בבימה"ש.
צוין במסקנות כי הקטינים נמצאים במשמורת משותפת של הצדדים. וכי אף אחד מהצדדים לא מערער על ההורות של השני.
צוין כי האם אכן חולה אונקולוגית ויחד עם זאת לא הציגה כל מסמך רפואי אשר מפרט את הטיפולים וההתערבות הנדרשת. מצוין כי לדברי התובעת היא הייתה אמורה לקבל את הטיפולים כבר מזמן אולם משום מה נמנעה מלעשות זאת.
צוין בחוות הדעת כי לאור הטיפולים שתאלץ לעבור היא לא תוכל להסיע את הקטינים ומסתמכת על קבוצה לא מוגדרת של מכרים בני משפחה חברים והוריה המבוגרים.
המומחה מציין כי נפגש עם הוריה של התובעת וכי אינם מבינים כלל את המשמעות של יצירת מרחק משמעותי בין האב לקטינים ונראה כי הם עוינים את האב.
המומחה מציין כי חרף הצהרות הורי התובעת הוא בספק אם הם יוכלו לקחת על עצמם באופן עקבי ומוסדר את הבאת הילדים לאב, בשל המרחק העצום.
עוד צוין כי התובעת טוענת כי צפוי לה תקופה משמעותית של טיפולים, החלמה ושיקום. ואין היא אומרת כי מדובר במצב אשר ייערך ללא גבול או סוף קרי ככל שהטיפולים השונים יצליחו והיא תחזור לבריאות איתנה הרי שמדובר במצב זמני.
צוין בחוות הדעת כי יתכן ובשל מחלתה של התובעת אולי כלל לא תוכל לטפל בילדים בעתיד ויש לקחת זאת בחשבון בשיקול עתידי.
עולה מחוות הדעת כי הילדים בקשר טוב עם שני ההורים.
המומחה כתב בחוות הדעת כי מערכת היחסים בין ההורים מורכבת וקשה כך שיש לחשוש כי לא יוכלו לקיים ביניהם הורות בהינתן המרחק לאחר המעבר והקשיים הטכניים אשר ייווצרו.
המומחה המליץ כי הפתרון הכי טוב יהיה אם שני ההורים יעתיקו את מקום מגוריהם לXXX כך שהסדרי השהות ימשיכו להתקיים כסדרם.
ככל והדבר איננו מתאפשר יש לחתור לפשרה לפיה:
בשנה הקרובה הילדים יישארו לגור בXXX.
ככל והאם תזקק לתקופות של טיפול ושיקום וממילא לא תוכל לטפל בילדים, היא תוכל לשהות בXXX עם הוריה והאב יביא את הילדים אליה בתדירות של שניים מתוך שלושה סופי שבוע מיום ה' עם סוף הלימודים ועד למוצ"ש.
האם תהיה אחראית על החזרת הילדים לXXX אלא אם כן ההורים יגיעו ביניהם להסדר אשר יאפשר לאב לעשות את סוף השבוע בXXX, אז הוא יחזיר את הילדים XXX במוצאי שבת.
משמעות הדבר היא כי יהיה על האב לעשות שינויים משמעותיים בסידור העבודה שלו כך שבזמן היעדרות האם, הוא יהיה זמין בצורה ישירה לילדים גם בשעות הבוקר וגם בשעות אחה"צ.
בחינה מחודשת של כלל המצב בעוד שנה במסכרתה ייבחנו בין היתר:
מצבה הרפואי של האם, במיוחד ככל שהוא משליך על שאלת המשמורת.
היכולת של שני ההורים לעמוד בהסדרי השהות
מצבם של הילדים.
היכולת של האב להתאים את עבודתו לדרישות הטיפול בילדים.
חזרה לתיאום הורי.
דיון והכרעה-
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב -1962 (להלן-החוק) קובע בסעיף 14 כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטינים. סעיף 15 קובע כי "… הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו…" היא להורים כאפוטרופוסים. מעת שההורים אינם מסכימים בעניין זה, רשאי בית המשפט להכריע בדבר "כפי שייראה לו לטובת הקטין…" (סעיף 25 לחוק).
כאמור שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטינים ואין עדיפות לאחד על פני משנהו, כך גם באשר לקביעת מקום המגורים. אולם מעת שההורים אינם מסכימים ההכרעה היא לפתחו של בית המשפט, הכרעה שהיא "בבחינת הרע במיעוטו" (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321, 330, פסקה 11; עמ"ש (מחוזי י-ם) 516/09 פלונית נ' אלמוני (20.5.2010) פסקה 8).
ההלכה הפסוקה קובעת כי בתביעות העתקת מקום מגורים עיקרון טובת הילדים מהווה עיקרון העל. בעניין זה נקבע, בפסק דין שאישר מעבר אם למרכז הארץ מXXX, כי ""טובת הילד" אינו מושג ערטילאי אשר טוב ומתאים בכל סיטואציה, "טובת הילד" הוא פרי של איזונים בין אינטרסים שונים של כל אחד מההורים ושל הילד. הילד אינו עומד בחלל ריק, קיימים גם להוריו זכויות… עיקר הפסיקה הנוגעת לסוגיית קביעת מקום מגורי קטינים, עוסקת בנסיבות של בקשות להגירת קטינים עם אחד מהוריו לחו"ל… מטבע הדברים, יש לבחון תביעה כגון דא לקולא…". (ע"מ (מחוזי באר שבע) 119/08 פלוני נ' פלונית, עמ' 7, להלן-עניין פלוני). בתוך כך נקבע, כי "השאלה אינה אם הקטינים כשלעצמם צריכים את המעבר והאם המעבר ייטיב עימם, השאלה גם אינה האם המעבר מוצדק. השאלה היא, מה טובתם של הקטינים במצב שנוצר כאשר האם מבקשת לעבור ואין לבדוק אם יש צידוק למעבר והאם התנהגות האם נאותה" (שם, עמ' 9, ההדגשה במקור).
בחינת טובת הקטינים נעשית לאור תסקירים או חוות דעת (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321, 331 (2001); עוד ראו לעניין חשיבות התסקיר בהקשר מעט שונה, בג"צ 4238/03 לוי נ' ביה"ד הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נח(1) 481 (2003)).
דרך הילוכה של הפסיקה הוא בבחינת שני מעגלים (עניין פלוני, עמ' 10):
במעגל הראשון יש לבחון את יכולת הקטינים לבצע את המעבר. במעגל השני תיבחן השאלה, האם יש בקשר שלהם עם מי מן ההורים, גורם המונע ניתוק מאותו הורה, או הישארות עמו ומהי האפשרות הטובה ביותר עבורם במצב הדברים.
יישום הדין והפסיקה בעניין הנדון
ראשית יובהר כי המדובר במעברם של הקטינים לעיר XXX מהעיר XXX, מעבר שהנו בעל מרחק רב, זאת עקב גילוי מחלת הסרטן בקרב התובעת, ורצונה לשהות בסמוך לסביבת הוריה כדי שאלה יוכלו לסייע לה בזמנים בהם תיאלץ לעבור טיפולים למחלתה, מבלי שהוצגו תחילה כל מסמכים בדבר מתווה טיפולי הכולל תאריכים של טיפולים וכיוצ"ב. האב סירב בכל תוקף למעבר בין היתר בשל החשש כי הקטינים ינתקו איתו כל קשר וכי המעבר יכביד על הקטינים בשל המרחק הרב וכל הכרוך במעבר מסוג זה. כן הביע האב תמיכה מלאה בקטינים ככל ולא תאושר העתקה ואלה יאלצו להישאר עמו.
בחינת המעגל הראשון באשר ליכולת הקטינים לבצע את המעבר לXXX.
בשים לב לנסיבות ולגילם של הקטינים (הקטין בן 8 והקטינה בת 7) ולאחר שהעניין נבחן על ידי המומחה, ניתן לקבוע שהקטינים מסוגלים לבצע את המעבר מבלי שהעניין יסב נזק כלשהו להתפתחותם התקינה.
בל נשכח כי הקטינים התגוררו עם שני ההורים יחדיו ב XXXולאחר פרידת הצדדים הם מקיימים זמני שהות עם כל אחד מההורים שגרים בעיר XXX בנפרד בשני בתים נפרדים. כאשר האב מתגורר עם בת זוגתו החדשה והאם מתגוררת לבדה.
הנה כי כן, זמני השהות של הקטינים עם האב מתקיימים בצורה תקינה, כפי זמני השהות שנקבעו בין הצדדים במסגרת פס"ד שאישר את הסכם הגירושין בין הצדדים.
לנוכח גילם הצעיר של הקטינים סבירה ההנחה, כי טרם גיבשו סביבה חברתית משמעותית, עובדה שאינה מצריכה הליך הסתגלות מיוחד. סבירה אף ההנחה שהרושם שמתקבל הוא כי המעבר לא יסב נזק לקטינים בפן זה.
עוד הדגיש האב, כי הקטינים השתלבו במסגרת חינוכית בXXX ולכן שינויי עתה עלול לפגוע בהם.
אין למעט בחשיבות הצורך בוודאות בקרב הקטינים, בפרט לאחר שהוריהם נפרדו בחודש יולי 2017. יובהר כי הצדדים לא עירבו הקטינים בסכסוך ביניהם וכי הקטינים אף לא יודעים על התנהלות של הליך זה. מובן כי נדרשת שגרת חינוך ושגרת יום. חוות הדעת שנערכה ביחס לקטינים גיבשה המלצותיה לאחר בחינה מקיפה וסקירת התנהלות הקטינים והוריהם, חוות הדעת נושאת המלצות מחד לאפשר העתקת מגוריהם של הקטינים והוריהם יחד לXXX וקיום הסדרי שהות כסדרם, כהמלצה האופטימלית, ובמידה ולא יסכימו הצדדים להצעה זו, הובעו בחוות הדעת המלצות נוספות בין היתר כי הקטינים יתגוררו ב XXX בשנה הקרובה כן הוצעו הסדרי שהות כתוצאה מהמעבר ובחינה מחודשת של המצב בכל תקופה מסוימת.
יכולת הקטינים להתמודד עם המעבר ולהסתגל אליו נבחנו היטב על ידי המומחה. כך גם בדיון שב וחזר המומחה בדבר יכולתם של הקטינים בס' 33-36 לפרוטוקול בעמ' 9 לשאלת ביהמ"ש, האם זה יהיה לטובת הקטינים לעקור אותם לתקופה של שנה מהסביבה שלהם לצורך ביצוע הטיפולים הם זקוקה האם מאוד או שזה לא יהיה לטובתם, תשובתי, שאני חושב שאם המעבר יהיה רק לשנה הילדים שהם סתגלניים ויהיה מערך של הסדרי שהייה הילדים יעמדו בזה. אני פוחד רק ממקרה שהטיפולים לא ילכו כפי שמתוכנן.
משנקבע כי לקטינים יכולת לעשות את המעבר, יש לבחון את המעגל השני, האם יש בקשר של הקטינים עם מי מן ההורים, גורם המונע ניתוק מאותו הורה.
בחוות הדעת נכתב כי הילדים נמצאים בפועל מזה זמן רב במשמורת משותפת של שני ההורים וזאת על סמך הסכמות אליהם הגיעו ההורים בעצמם. עוד נכתב כי כל אחד מההורים בעל מסוגלות הורית ביחס לטיפול בקטינים. צוין כי הקטינים בקשר טוב עם שני ההורים. כי הם לא חשים מצוקה עם מי מהורים. עוד צוין כי האם מתעלמת מהקשיים הכרוכים במעבר של הקטינים למרחק רב מהאב.
יתר על כן, המרחק בין מקום מגורי האב למקום שאליו חפצה האם לעבור הוא מרחק של למעלה מ-245 ק"מ. מדובר במרחק שללא ספק מקשה על חלוקת ימים שוויונית, ולא יתאפשר קיום הסדרי שהות במתכונתם כיום ואף יהיה קשה לקיין שהייה בסופ"ש גם אם יהיו ארוכים. בהקשר זה יצוין כי זמני הנסיעה בין xxx לxxx הנם כ-3 שעות והמרחק הגיאוגרפי שייווצר במעבר יגרור אחריו בילוי מרבית זמנם של הקטינים במעברים בין האב לאם בנסיעות ארוכות ומייגעות דבר שאינו עומד עם טובת הקטינים. בין היתר הדבר ימנע מהאב למלא תפקיד משמעותי בחיי הקטינים וליטול חלק בגידולם ובליווי הקטינים לחייהם הבוגרים. ככל והמעבר של האם יאושר.
בנקודה זו ביהמ"ש יתייחס גם לעובדה שמאז תביעת האם חלף זמן רב, דבר המשליך אחר השאלה אם התביעה רלוונטית והאם בכלל בימים אלה האם עדיין עוברת טיפולים או שמא הטיפולים הסתיימו ובאשר לרלוונטיות של עילת התביעה במועד כתיבת פס"ד זה.
זה המקום לציין, שאחת הסיבות שבעטיה עותרת התובעת לשינוי מקום מגורי הקטינים היא בשל מצבה בריאותי ורצונה לגור בסביבת הוריה, על מנת שאלה יעזרו לה ככל הניתן בטיפול אחר הקטינים בזמנים שהם אמורים לשהות עמה, ובמידה ומצבה הבריאותי לא יאפשר לה להיות זמינה לקטינים. במסגרת חוות הדעת צוין כי הוריה של התובעת הם אנשים מבוגרים וספק באמת אם יהיו זמינים לתובעת 24/7.
יש לזכור כי בידי התובעת לבחור, גם כיום, לעבור הטיפולים הנדרשים במרכז רפואי בXXX הקרוב למקום מגוריה מבלי להרחיק לעיר לXXX, כאשר במהלך תקופת ההחלמה תוכל לקבל העזרה הדרושה, מבני משפחה או מכל גורם אחר, אך זו בחרה להגיש תובענה זו להעתקת מגורי הקטינים עימה לעיר XXX מתוקף בחירה כאמור לעבור הטיפולים בסמוך למגורי הוריה.
בהמשך לאמור, האב הציע כי יהיה משמורן מלא על הקטינים בכל התקופה בה תיאלץ האם לקבל טיפולים, וכי יסייע בכל הכרוך בכך. בית המשפט אינו מטיל דופי ברצונו הכן של האב, ואף התרשם כי קיימת יכולת לשני הצדדים ומסוגלות הורית שווה ביחס לטיפול בקטינים. עוד התרשם ביהמ"ש כי עקירת הקטינים מהעיר XXX והעברתם לXXXיש בה כדי לפגוע בטובתם של הקטינים יציבותם, שגרת חייהם וכיוצ"ב.
התנגדותו של האב למעבר האם והקטינים לXXX נעוצה גם בטענה, שלפיה המעבר לXXX עלול להביא לעקירת היחסים בין האב לקטינים, הרחקתם עד כדי כי לא ירצו לבוא לבקרו בזמני השהות. המומחה הבהיר בחוות דעתו, כי מומלץ ששני ההורים יגורו באותו המקום, בין אם XXX או בין אם XXXוכי הרחקת הקטינים למרחק רב בין הצדדים יגרור אחריו קשיים בקיום הקשר בין האב לקטינים.
טעמי התנגדות האב למעבר האם עם הקטינים לXXX הנעוצים במצבה הבריאותי הנטען של האם וביחסם של בני משפחתה אליו – מתקבלים בחלקם. יצוין בהקשר זה כי המומחה בחוות דעתו התייחס ליחסם של הורי התובעת כלפי הנתבע וטען כי היחסים הם עוינים כך גם בחקירתו העיד בפרוטוקול בעמ' 13 ס' 23. בנוסף, מצבה הבריאותי של האם כרגע לא מוגדר, גם לא ביחס לתאריכי טיפול נוספים. המומחה התייחס בחוות דעתו ובחקירתו כי ככל והאם לא תוכל לטפל כלל בילדים מאחר ומצבה הבריאותי ידרדר יהיה לקחת בחשבון המצב לבחינה של מעברם של הקטינים לXXX. מאחר וספק אם הוריה של התובעת יוכלו לסייע לה אפילו בשלב זה.
ב"כ הנתבע אמנם חקרה את המומחה בגדרי הדיון במעמד הצדדים. חקירתה לימדה על בחינה מעמיקה ומקצועית של טענות ההורים והנסיבות ועמידה איתנה על ההמלצות שספק אם מתירות את המעבר. בדגש על כך כי ככל ושני הצדדים לא יסכימו לעבור ל XXXהצעה שממילא נדחתה על ידי הנתבע, על הקטינים להישאר תחילה להתגורר בXXX. האב כאמור מסרב למעברם של הקטינים וטוען כי פרק הזמן הלא מוגדר במעבר יהיה בו כדי לפגוע בקשר בינו לבין הקטינים.
תוצאה:
36. לנוכח האמור לעיל ובשים לב לנסיבות ולמתווה הפסיקה נדחית התובענה כמפורט להלן:
הקטינים ימשיכו להתגורר בעיר XXX, ככל והאם תחליט כי במסגרת טיפוליה היא עוברת להתגורר עם הוריה או בסמוך לבית הוריה, יורחבו זמני השהות לאב בכך שבמהלך כל השבוע ישהו הקטינים בבית האב מיום א'-ו'- כולל לינה, ובכל סופ"ש שני ייקח האב את הקטינים לאם היכן שתגורר בXXX בין אם בבית הוריה או בין אם בדירה נפרדת בעיר XXX, בכל יום ו' מתום המסגרת החינוכית ועד למוצ"ש בשעה 20:30 עת הורי התובעת ישיבו הקטינים ישירות לבית האב.
יובהר כי במסדרת השיקולים כפי שנקבע בס' א' הנ"ל נלקח בחשבון בין היתר השיקול (בקביעת היום בו ייקח האב את הקטינים לאם), כי הקטינים מצויים במסגרת חינוכית וכי עדיף ליצור להם מצב של קרקע יציבה מבלי לקטוע את שגרת יומם מבחינת המסגרות החינוכיות השומרות בין היתר על שגרת יום תקינה.
מאחר וממילא לטענת האם מדובר בתקופה קצובה במסגרתה תעבור הטיפולים הרפואיים להם היא נדרשת, הרי שאף לשיטתה שגרת החיים תחזור במהרה, היא תשוב להתגורר בעיר XXX וחלוקת זמני השהות כפי המפורט בהסכם הגירושין יחזרו וישובו להתקיים.
ככל והאם תסיים טיפוליה ותשוב להתגורר בעיר XXX, ימשיכו להתקיים זמני השהות כפי שנקבעו בהחלטה המקורית שאישרה את הסכם הגירושין מיום XXX.
לנוכח התוצאה, מהות ההליך והתנהלות הצדדים האם תישא בהוצאות בסך של 9,000 ₪.
בכך מסתיים הבירור בהליך המזכירות תסגור התיק.
ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"ג, 05 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
