בפני
כב' השופטת מיכל ברדנשטיין
מבקשים
1.פלונית
על ידי ב"כ עו"ד אורי קורב ו/או עו"ד אסף בנמלך
נגד
משיבים
1. האב
2. האם
3. משרד הרווחה – לשכה משפטית ירושלים משרדי ממשלה 570001538
המשיב 3 על ידי עו"ד סמדר טובי
החלטה
לפני הליך שנפתח ביום 19.11.24 בבקשה שהגישה המבקשת, בגירה, להורות על מינוי אפוטרופוס לדין לארבע אחיותיה הקטינות, כדי שיביא קולן ויציג טובתן בפני בית המשפט דנן. זאת, בשל כך שניתן פסק דין על ידי בית משפט מוסמך ב… ארה"ב המורה על העברת המשמורת על הקטינות לידי האב, המשיב 1 (להלן: האב). המבקשת מעלה טענות נגד פסק החוץ, וטוענת כי העברת הקטינות, שגרות בישראל עם אמן, המשיבה 2 (להלן: האם), עומדת בניגוד לרצונן ולטובתן. על פסק הדין תלוי ועומד ערעור בבית המשפט המוסמך בארה"ב. כן הוגשה ביום 19.11.24 במסגרת ההליך בקשת המבקשת למתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד האם, וזאת במטרה למנוע את נסיעת הקטינות לארה"ב בנסיבות הנטענות. שתי הבקשות הוגדרו כבהולות ביותר, וזאת בהינתן שבקשה לעיכוב ביצוע הפסק הזר נדחתה, ויש לבצע את העברת המשמורת לאב בארה"ב בימים אלה ממש, וככל הנראה עוד היום. יצוין עוד כי ביום 20.11.24 הוגשה בקשה נוספת, והפעם לשמיעת הקטינות על ידי בית המשפט באופן בלתי אמצעי.
בהחלטתי מיום 19.11.24 הורתי על צירוף ב"כ היועמ"ש ברווחה כמשיב נוסף ועל הגשת תגובתו ותגובות ההורים לבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ נגד האם.
בעניין ההליך העיקרי, למינוי אפוטרופוס לדין לקטינות, לא ניתנו הנחיות להגשת תגובה, אלא ניתנה החלטה ראשונית מיום 19.11.24, שבה צויין כי הבקשה מעוררת קשיים על פניה. זאת, בהינתן שמדובר בבקשה של אחות הקטינות, ולא של מי מההורים, שהם האפוטרופסים הטבעיים של הקטינות, ולכאורה, למי מאחיהן, אין מעמד להגיש את ההליך. הוספתי וציינתי, כי מעבר לכך, וכפי שצויין בבקשה, ניתן פסק דין על ידי בית משפט מוסמך בארה"ב, שהורה על העברת הקטינות למשמורת האב שגר בארה"ב, ואף נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין, ולא ברור לפיכך הניסיון לשנות את אשר נקבע בהם באמצעות הליך בארץ, שהרי בית המשפט דנן אינו ערכאת ערעור על פסק דין של הפורום הזר, ומקומן של הטענות נגד פסק הדין וביצועו הוא בבית המשפט לערעור בארה"ב. בנוסף הערתי כי מינוי אפוטרופוס לדין נעשה אד הוק לצורך יצוג קטין בהליך מתקיים, ולא ברור הליך שכל כולו בקשה למינוי אפוטרופוס לדין. לנוכח קשיים אלה, התבקשה הבהרת המבקשת מדוע לא ימחק ההליך.
בכל הנוגע לבקשה לשמיעת הקטינות, ניתנה ביום 20.11.24 החלטה שבה קבעתי כי איני רואה להידרש לה בטרם תוגש הבהרת האם שנדרשה ביחס להליך העיקרי.
משהוגשו תגובות לבקשה לעיכוב יציאתה מהארץ של האם והוגשו הבהרות המבקשת ביחס להליך העיקרי, ניתנת ההחלטה דנן בשלוש הבקשות גם יחד.
שתי השאלות העיקריות שנדרשות להכרעה הן אלו: האחת, האם יש למבקשת, אחותן של הקטינות, מעמד בהגשת הבקשות דנן, בהינתן כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הקטינות; השאלה השניה היא, ככל ויש למבקשת מעמד, האם יש מקום להיעתר לאיזו מהבקשות, בהינתן פסק החוץ, אשר כאמור, ערעור עליו עדיין תלוי ועומד.
רקע עובדתי על פי הנטען על ידי המבקשת
הבקשות הוגשו בהתייחס ל-4 קטינות, אחיותיה של המבקשת ובנותיהם של המשיבים 1-2 כדלקמן: … ילידת 2007, … ילידת 2008, …, ילידת 2012, ו…ילידת 2016.
העובדות הנטענות בבקשות הן אלו:
המשיבים 1-2 היו נשואים בעבר וכי הקטינות והמבקשת הן בנותיהם. למשיבים 1-2 בת נוספת, בגירה, המתגוררת ב… לבדה.
המשיבים 1-2 התגרשו בשנת …. ובשנת 2017 ניתן פסק דין אזרחי לגירושיהם על ידי בית משפט מוסמך בארה"ב.
בשנת 2017, במסגרת הליכים משפטיים שהתקיימו בין המשיבים 1-2 בבית המשפט המוסמך ב… ביחס לקטינות, נקבע כי המשמורת על הקטינות תהיה בידי האם, תוך קיום זמני שהות עם האב, לרבות לינות. זאת, בהתבסס על דוח שהוגש על ידי אפוטרופוס לדין שמונה על ידי בית המשפט שם. בפועל, כך נטען, התקיימו זמני שהות עם האב ללא לינות בשל חששן של הקטינות מיחסו של האב כלפיהן ואירועי אלימות נטענים שאירעו כלפיהן. לימים, בשנת 2019, האב עבר לגור ב-… וזמני השהות שלו עם הקטינות שונו ל-4 פעמים בשנה ללא לינה.
בשנת … האם עברה עם הקטינות לגור בישראל, בידיעתו של האב, ונישאה מחדש ונולד לה בן מנישואיה אלו. נטען כי היחסים בין הקטינות לאביהן החורג הם מצוינים.
בשל מעבר האם לארץ עם הקטינות וטענות האב להעדר קשר בינו קטינות, האב הגיש הליך לבית המשפט לענייני משפחה ב… ארה"ב שבו עתר לקבל משמורת על שתי הקטינות הקטנות, … …. (בנות 12.5 ו-8.5 בהתאמה). בית המשפט מינה אפוטרופוס לדין לקטינות, וזה בעמדתו טען כי האם לא דאגה כראוי לבריאות הקטינות וחינוכן ותרמה לניכור הורי כלפי האב והמליץ על חזרת האם לארה"ב וקביעת משמורת משותפת. המבקשת טוענת כי עמדת האפוטרופוס לדין הוגשה לבית המשפט בלא שהוא נפגש עם הקטינות, ולאחר שקיים שיחה קצרה בלבד איתן, אף שהתאפשר לו לנסוע לארץ ולהתרשם מסביבתן הטבעית תוך מימון נסיעתו.
בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ב… נקבע, בהתבסס על עמדת האפוטרופוס לדין, כי המשמורת על ארבע הקטינות תועבר לאב בתוך 30 ימים.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה על ידי האם נדחתה בהחלטה מיום 23.10.24, ונקבע כי על האם להשיב את הקטינות לארה"ב לידי האב עד ליום 23.11.24.
האב הודיע כי הוא אינו מעוניין ששתי הקטינות הגדולות יעברו למשמורתו ואף התקשר לסמינר של … וביקש כי הוא לא ישלח אותה אליו.
האם הגישה ערעור על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה ב…, התלוי ועומד.
טענות המבקשת בשלוש הבקשות
בבקשה למינוי אפוטרופוס לדין לקטינות, שהוא ההליך העיקרי שלפני, התבקש כאמור למנות אפוטרופוס לדין לקטינות כדי שייצג את הקטינות ויביא את קולן ואת טובתן בפני בית המשפט דנן, בהתאם, כך נטען, לסמכות בית המשפט לפי סע' 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב -1962 (להלן: חוק הכשרות); וזאת בשים לב לכוונת האם לנסוע עם הקטינות לארה"ב לשם מסירת המשמורת עליהן לידי האב, בהתאם לפסק הדין שניתן על ידי הערכאה המוסמכת בארה"ב שדנה בעניין.
ליבת הבקשות בטענה כי משמעות העברת הקטינות הקטנות למשמורת האב בארה"ב היא ניתוקן מסביבתן הטבעית, לרבות בית הספר שבו הן לומדות, ומהמרקם המשפחתי שלהן אל סביבה משפחתית, חברתית ולימודית שהן אינן מכירות. נטען עוד כי הקטינות חוו מעשי אלימות בעבר מצד האב כלפיהן. נטען כי המעבר הוא בניגוד לטובתן.
נטען עוד כי הקטינות הגדולות יותר, … ו… (בנות 17 ו-15, בהתאמה), מסרבות בכל תוקף לנסוע עם האם, והודיעו כי לא יעלו לטיסה עם האם וילחמו על כך שגם הקטינות הגדולות לא יעלו על המטוס. המבקשת טוענת עוד כי ממילא האב מסר כי אינו מעוניין ששתי הקטינות הגדולות יעברו למשמורתו, על אף פסק החוץ שניתן.
נטען כי ככל ותתאפשר נסיעת הקטינות לארה"ב, הדבר יביא לפגיעה קשה בטובת הקטינות, שתתבטא בקריעת הקטינות מיתר בני משפחתן בארץ, והעברתן לתא משפחתי של האב ואשתו מנישואיו השניים שלהם בת משותפת, שהן אינן מכירות, כמו גם עקירתן ממסגרת לימודית וחברתית שבה הן משולבות לסביבה חברתית ולימודית חדשה.
המבקשת טוענת בבקשתה בהליך העיקרי, כי בשל כך, וכדי למנוע נזק לקטינות יש למנות אפוטרופוס לדין לקטינות שייצגן כאמור בהליך דנן ויביא את קולן וטובתן.
כן התבקש בית המשפט, בגדרי בקשה נפרדת כאמור שהוגשה בהליך, לעכב את יציאתה מהארץ של האם מהארץ עד לסיום ההליך לעניין מינוי אפוטרופוס לדין והגשת עמדתו, ככל ותיעתר הבקשה למינויו. המבקשת טוענת כי ככל ולא תיעתר הבקשה, יגרם נזק בלתי הפיך לקטינות בשל קריעתן מהתא המשפחתי שאליו הורגלו ופגיעה בנפשן לאורך שנים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת הוצאת הצו המבוקש שאך יעכב את יציאת האם מהארץ לתקופה קצרה נוספת.
בנוסף, ובגדרי בקשה נפרדת נוספת, התבקש כי בית המשפט ישמע את קולן של הקטינות מכוח סמכות בית המשפט לפי תקנה 49 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ"א – 2020 בתובענה שהוגשה לפי תקנה 15(א)(3) לתקנות.
תגובות המשיבים לעניין הבקשה לעיכוב יציאת האם מהארץ
כאמור בפתח הדברים, התבקשה תגובת המשיבים, אך ורק לבקשה לעיכוב יציאה של האם מהארץ. לא ניתנו הנחיות להגשת תגובות לבקשות האחרות, למעט הנחיות למבקשת להגיש הבהרה לקשיים שעלו לעניין ההליך העיקרי, שעניינו בבקשתה למינוי אפוטרופוס לדין לקטינות. ברם, נראה כי בתגובות אלו יש גם במידה רבה משום התייחסות לבקשות האחרות, שכן קיימת חפיפה בטענות המבקשת בבקשות השונות.
תגובת המשיבה 1, האם
ביום 20.11.24 הגישה האם תגובתה לבקשה לעכב את יציאתה מהארץ. מתגובת האם, שייצגה את עצמה, עולה כי ליבה כבד עליה ואף שבור מהעובדה כי תצטרך להעביר את הקטינות למשמורת האב, שכן לטענתה, האב לא פגש אותן כ-3 שנים והיו אירועי אלימות כלפיהן מצד האב שהותירו סימנים על גופן. לטענתה, הבנות אינן רוצות לעבור למשמורת האב בארה"ב. הקטינות, ובפרט 3 הקטינות הגדולות, צפויות להתנגד פיזית להעלאתן למטוס, ולצרוח.
עם זאת, האם מציינת כי חובתה לציית לפסק הדין לענייני משפחה ב…, שהורה על העברת הקטינות למשמורת האב.
האם מפנה לעובדה כי הוגש ערעור על פסק הדין.
האם מציינת עוד כי באת כוחה בארה"ב עדכנה אותה ביום 19.11.24 בכך שהאב אינו מעוניין שהקטינות … ו… יעברו למשמורתו, אלא רק שהקטינות … ו… יעברו אליו, היות והוא חושש שהקטינות הגדולות יפגעו לו בבית. לטענתה, האב אף פנה לסמינר של הבת … ועדכן אותו כי אין הוא מעוניין שהיא תעבור אליו. האב מעוניין שתוגש בקשה בארה"ב לדחות ב-30 ימים את השבת הבנות לארה"ב. האם טוענת כי משמעות הדבר היא הפרדת האחיות זו מזו.
תגובת המשיב 1, האב
בתגובתו שהוגשה היום (שנכתבה במקורה באנגלית ותורגמה לעברית בסיוע משרד עו"ד ד' פרימר), מתנגד האב, שמייצג את עצמו, לבקשה למתן צו לעיכוב יציאתה מהארץ של האם.
האב טוען כי התקיימו בין הצדדים הליכים משפטיים בארה"ב במשך 7 שנים, והאם היתה מיוצגת לאורך כל הדרך.
האב חולק על טענות המבקשת כי הוא פגע בקטינות בעבר ומציין כי הטענות של האם בעניין זה נדחו על ידי בית המשפט, לצד טענות נוספות שנדחו. האב טוען כי בית המשפט ב… שבארה"ב הורה על העברת המשמורת על הקטינות אליו לאחר שנוכח כי האם גרמה להרחקת הקטינות ממנו ולניכור הורי כלפיו, דבר שעליו עמד האפוטרופוס לדין בעת שהגיש עמדתו, וכן לאחר שנוכח כי האם לא דאגה באופן הולם לבריאות הקטינות ולחינוכן. בית המשפט ביקש להגן על עניינן של הקטינות, ולהבטיח קשר משמעותי בין האב לבינן, ועל כן קבע כי המשמורת על הקטינות תועבר אליו.
האב טוען כי אין לאפשר לאם לעכב את ביצוע פסק החוץ באמצעות הליך עוקף בארץ.
תגובת ב"כ היועמ"ש
בהתאם להחלטתי מיום 19.11.24 שבה הורתי על צירוף ב"כ היועמ"ש ברווחה כצד לבקשה לעיכוב יציאה של האם מהארץ, ביום 20.11.24 הגישה ב"כ היועמ"ש עמדה ביחס לבקשה זו.
ב"כ היועמ"ש הפנתה להחלטה ראשונית של המותבת דנן, שניתנה ביחס להליך העיקרי, שבה התבקש מינוי אפוטרופוס לדין כאמור, ואשר במסגרתה התבקשה המבקשת להבהיר בתוך 7 ימים מדוע לא תימחק בקשתה, בשים לב, בין השאר לכך, שההורים הם האפוטרופסים הטבעיים על הקטינות, ולמבקשת אין מעמד בהליך, וכן בהינתן שניתן פסק דין על ידי בית המשפט המוסמך בארה"ב, שקובע העברת משמורת על הקטינות לידי האב, וכי בית המשפט דנן אינו ערכאת ערעור על פסק החוץ.
ב"כ היועמ"ש הביעה עמדתה כי למבקשת, אחות הקטינות, אין מעמד להגיש את ההליך ביחס אליהן, וכי מכל מקום, לנוכח פסק החוץ שקבע העברת משמורת לאב ודחה בקשה לעיכוב ביצוע שהגיש האם, ומשעה שבית המשפט בישראל אינו מהווה ערכאת ערעור על פסק הדין, יש לדחות את הבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ נגד האם.
הבהרות המבקשת שהוגשו בהתאם להחלטה מיום 19.11.24 לעניין ההליך העיקרי
היום הוגשו הבהרות המבקשת בעניין הקשיים שהועלו בהחלטתי מיום 19.11.24 לעניין ההליך העיקרי שעניינו בבקשתה למנות אפוטרופוס לדין לקטינים.
לעניין מעמד המבקשת להגיש את ההליך, המבקשת מפנה להוראת סע' 68 לחוק הכשרות, העוסקת בסמכות בית המשפט לנקוט אמצעים זמניים לשמירת ענייניו של קטין, לבקשת "צד מעוניין", לרבות באמצעות מינוי אפוטרופוס לדין, ולרבות במקרה שבו הקטין פנה לבית המשפט בעצמו. המבקשת טוענת כי כאחותן הבגירה של הקטינות היא "צד מעוניין", כמשמעו בסע' 68 לחוק הכשרות.
כן מפנה המבקשת להוראת סע' 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה –1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה), שבו נקבע, בין היתר, כי קטין בעצמו או באמצעות ידיד קרוב רשאי להגיש תובענה לפי החוק לפי חוק זה, בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש.
אשר לשיקול הדעת של בית המשפט לקיים את ההליך שנקטה המבקשת, המבקשת טוענת כי האם "מנוטרלת מחמת ההליך בארה"ב", כלשונה, ואילו האב מסרב למלא אחר פסק החוץ בכך שמנסה למנוע את חזרת שתי הקטינות הגדולות לארה"ב למשמרתו. המבקשת טוענת כי היא פנתה ללשכה לסיוע משפטי אך פניה הושבו ריקם, ואילו מזכירות בית המשפט לא איפשרה לקטינות להשמיע קולן בפני שופט. בהינתן האמור, ולנוכח המצוקה הגדולה שאליה נקלעו הקטינות, וגם בשים לב לכך שהקטינות הגדולות מסרבות לחזור לאב וגם האב מצדו אינו מעוניין בחזרתן, הכרח להותיר את הדלת פתוחה ולאפשר את שמיעת הקטינות.
המבקשת טוענת כי עמדת ב"כ היועמ"ש שהוגשה בעניין הבקשה לעיכוב יציאה מהארץ של האם אינה הומנית ואינה משכנעת. המבקשת טוענת כי היא אינה מנסה לערער על פסק החוץ באמצעות ההליך דנן אלא מבקשת לקיים הליך שמטרתו לשמור על טובת הקטינות. מינוי אפוטרופוס לדין על ידי בית המשפט דנן יאפשר לו לבוא בדברים עם ההורים ולסייע בפתרון המשבר.
המבקשת מבקשת להבהיר עוד כי בקשתה למתן צו לעיכוב יציאה מהארץ מכוונת גם לעיכוב יציאת הקטינות מהארץ.
דיון והכרעה
מצאתי כי דין הבקשות להדחות.
הטעם העיקרי לכך פשוט וברור הוא. מטרתן הברורה של הבקשות אחת היא, והיא להביא למתן החלטה של בית משפט זה אשר תעמוד בסתירה מוחלטת לפסק החוץ שניתן המורה על העברת הקטינות למשמורת האב בארה"ב בימים אלה (אם לא היום ממש), לאחר שנדחתה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין, ונקבע מועד ברור להשבת הקטינות למשמורת האב בארה"ב. לכך, אין לתת יד. על פסק החוץ תלוי ועומד ערעור, ואת כל הטענות לעניין פסק החוץ שניתן, יש להעלות בגדרו.
כעת לנימוקי ההכרעה ביתר הרחבה.
סוגיית מעמד המבקשת להגיש את הבקשות
המבקשת מפנה להוראת סע' 68(א) לחוק הכשרות ולסעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה לעניין מעמדה בהגשת תביעה בשם הקטינות.
הוראת סע' 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובעת כדלקמן:
"בעניין מענייני משפחה הנוגע לקטין… רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לעניין סעיף זה, "הגשת תובענה" לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט….".
הוראה זו אכן מקנה לקטין, לרבות באמצעות ידיד, זכות תביעה בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש. כפי שקבעה חברתי, כב' השופט א' ונקרט בתמ"ש 23844-11-20 אלמוני נגד פלוני, נבו, ניתן ביום 23.2.2, עת נדרשה לתביעת קטינה לקבל טיפול הורמונלי לשינוי מגרי בניגוד לעמדת אביה:
"… יש שהמאבק בין ההורים מעורר חשש ממשי כי טובתו של הילד תיזנח וזכותו לייצוג הולם תיפגע. במקרים אלה – מקרים של ניגוד עניינים בין ההורים לבין הילד – קמה ועומדת זכותו של הילד לייצוג עצמאי ונפרד משל הוריו (ראה- עוד: ע"א 878/96 פוזילוב נ' פוזילוב, פ"ד נ(5) 208, 215-214). וככלל, בסוגיות הקשורות בנושא חינוכו של קטין –סוגיות שיש בהן כדי להשליך במישרין על עתידו ודרך חייו- יש להעניק לקטין את זכותו להביע דעתו.
מהאמור לעיל עולה, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי מגמת המחוקק והפסיקה הינה לראות בקטינים כמושאים לזכויות וכי לייצוגו העצמאי של הקטין בנסיבות מסויימות יכול ותהא חשיבות חוקתית מירבית" (ההדגשות במקור).
אציין כי מצאתי שגם אני עצמי נדרשתי בעבר לתביעת קטינה כבת 16 שנים, שהוגשה באמצעות אפוטרופוס לדין שמונה לה בהליכים בבית המשפט לנוער, שבה עתרה לאפשר לה לקבל חיסון נגד נגיף הקורונה בניגוד לעמדת אביה, וקיבלתי את תביעתה (תמ"ש
39326-12-21 פלונית נגד אלמוני (לא פורסם), ניתן ביום 3.1.22).
מכאן, שאני מקבלת את טענת המבקשת לעניין מעמדה בהגשת תביעה כ"ידיד קרוב" של הקטינות.
במאמר מוסגר אציין כי מסופקתני אם הוראת סע' 68(א) לחוק הכשרות מהווה מקור סמכות נוסף להגשת התביעה דנן. הוראה זו ברגיל מאפשרת לבית המשפט לתן הוראות לנקיטת אמצעים זמניים לשמירת טובתו של קטין, אגב הליך משפטי שמתנהל בין הוריו, למשל, שעה שעסקינן בסכסוך עצים בין ההורים, ועולה חשש כי טובתו של הקטין "נבלעת" בסכסוך. במקרה כזה, יש ובית המשפט מורה על מינוי אפוטרופוס לדין שיביא את קולו של הקטין מצד אחד, ואת טובתו, כפי שהיא משתקפת בעיניו, מצד אחר (שהרי אין חפיפה בהכרח בין רצון הקטין לטובתו), וזאת, בין ביזמתו, ובין ביזמת מי מההורים, או גורם מקצועי המעורב בתיק, או שניתנת הוראה זמנית אחרת לשמירת עניינו של קטין. ברם, סעיף זה לא יכול להוות לטעמי בסיס להגשת הליך ראשי עצמאי על ידי מי שרואה עצמו כ"צד מעוניין", שאחרת, ניתן יהיה לכאורה לפגוע בסמכות ההורית ובאוטונומיה ההורית על ידי הגשת תביעות נוספות על אלו שמתנהלות או התנהלו בין ההורים, ותוך העמסת הליכי כפל על בית המשפט.
לעניין זה יוזכר כי בהתאם לסע' 14 לחוק הכשרות, ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. בהתאם לסעי' 15 לחוק, האפוטרופסות כוללת את החובה לדאוג, בין היתר, לצרכי הקטין, וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין והסמכות לייצגו. בהתאם לסע' 25 במקום שבו אין הסכמה בין ההורים בנוגע לקטין, רשאי בית המשפט להכריע בעניין "כפי שייראה לו לטובת הקטין". במקרים המתאימים, בית המשפט ממנה עו"ס לסדרי דין או אפוטרופוס לדין, כדי לברר מהי טובת הקטין. על רקע האמור, ברור שככלל, ההתערבות באוטונומיה ההורית, נעשית רק במקרים חריגים (למשל, כשמתקיימות נסיבות למעורבות עו"ס חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך -1960 או לנקיטת הליך על ידי היועצת המשפטית לממשלה לפי חוק אימוץ, התשמ"א-1981).
הסעדים שהתבקשו
הקושי המרכזי שעמו לא הצליחה המבקשת להתמודד ולשכנע את בית המשפט, עניינו בכך שמטרת שלוש הבקשות היא להביא לשינוי זה פאקטו של פסק החוץ, שהורה על העברת המשמורת על הקטינות לידי האב בארה"ב.
הטענות שמעלה המבקשת בבקשתה הן למעשה טענות ערעוריות מובהקות באופיין נגד פסק החוץ, בנימוק המרכזי כי הוא עומד בניגוד לטובת הקטינות מהטעמים שפירטה בבקשותיה. הסעד של מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים, שהתבקש בהליך העיקרי והסעד של שמיעת הקטינות באופן לא אמצעי, שהתבקש בבקשה לשמיעת הקטינות, אינם אלא אמצעים להביא לכך שבית המשפט ישתכנע כי לא זו בלבד שהקטינות, ולמצער שתי הקטינות הגדולות, מסרבות לחזור לאב, אלא כי הדבר מנוגד לחלוטין לטובתן, ועל כן, יש לעכב את יציאת האם והקטינות מהארץ, תוך סיכול יישומו של פסק החוץ.
דא עקא, אין חולק כי התקיים הליך בפני ערכאה מוסמכת ב…, וכי בית המשפט האמריקאי, לאחר שמינה אפוטרופוס לדין, ונדרש למכלול נסיבות העניין, במסגרת הליך סדור שהתקיים בין ההורים, שבו, כפי שניתן להבין, האם היתה מיוצגת, מצא להורות על העברת המשמורת על הקטינות לידי האב. לא זו אף זו, בקשה לעיכוב ביצוע שהגישה האם על פסק הדין נדחתה.
על פסק הדין תלוי ועומד ערעור בפני ערכאה מוסמכת בארה"ב, ואת כל הטענות יש לברר במסגרתו, ביחסים שבין ההורים, בינם לבין עצמם, ולא במסגרת הליך עוקף ומסכל למעשה, בישראל, שהגישה המבקשת. ככל ומבוקש להשמיע את הקטינות במישרין לפני בית המשפט, הרי שניתן יהיה לפנות לבית המשפט המוסמך בארה"ב ולבקש כן, לאחר הגעת הקטינות לארה"ב.
ודוק, גם במצב שבו טרם ניתן פסק דין על ידי פורום זר, ונתונה סמכות שיפוט ליותר ממדינה אחת, מצב שעלול להביא להתדיינות מקבילה בעניין סכסוך זהה (Parallel proceedings), בית המשפט שבו מתנהל ההליך המקביל, רשאי לעכב את הדיון שלפניו לטובת ההתדיינות לפני הפורום הזר, ולחילופין, להביא להוצאת צו חוסם (anti-suit injunction) המורה ליוזם ההליך שלפניו להביא להפסקת ההליך בפורום הזר. לבית המשפט שיקול דעת רחב בעניין זה, וכפי שנקבע בע"א 7138/16 PRAXIS ENERGY AGENTS GMBH נ' האונייה M/V CAPTAIN HARRY [נבו, ניתן ביום 7.5.18]:
"רשאי בית המשפט, בהתאם לשיקול דעתו, להימנע מלדון בתביעה מן הטעם שישנו הליך אחר המתברר בבית משפט אחר, לרבות במדינה זרה באותו עניין. בין היתר, ישקול בית המשפט אם המשך הדיון בהליך בארץ יגרום עוול לנתבע ויטרידו. שיקולים של ייעול ההליכים ומניעת הליכי סרק, חסכון בזמן שיפוטי ומניעת הכרעות סותרות כמו גם הפורום הראוי ומיקום העדים יילקחו אף הם בחשבון. מנגד, תיבחן זכותו של התובע להגיש את תביעתו, תום ליבו של מבקש עיכוב ההליכים, יעילות ההליכים בבית המשפט הזר, זכויותיו ומעמדו של התובע בבית המשפט הזר וההבדלים בין שיטות המשפט…" (עמ' 12).
עוד ראו רע"א 778/03 אינטר-לאב בע"מ נ' Israel Bio Engineering Project, פד"י נז (5) 769, 773 (2003), שם נקבע:
"לאור חובה זו לכבד את בית-המשפט הזר ואת הכרעותיו אין לפסול את האפשרות של קיום הליכים בבית-משפט זר רק משום שבארץ מתקיים הליך מקביל. את ההחלטה בשאלה אם הדיון שמתנהל בבית-המשפט הזר הופך למיותר, לא יעיל או מסורבל משום שבארץ מתקיים דיון מקביל, יש להותיר לבית-המשפט הזר עצמו. בית-משפט זה יכול להחליט להימנע מלדון בתובענה שהוגשה לו מכוח דוקטרינת "הליך תלוי ועומד" או דוקטרינת "פורום בלתי נאות". אל לבית-המשפט הישראלי להחליף, בהיעדר נסיבות מיוחדות, את שיקול-דעתו שלו בשיקול-דעתו של בית-המשפט הזר בשאלות אלה, ואל לו להניח כי שיקול-דעתו שלו עדיף, לפיכך עצם העובדה שבארץ כבר מתקיים הליך, אין די בה כדי להצדיק מתן צו חוסם".
מכאן שגם כאשר מתקיים הליך מקביל בישראל ובפורום זר בין אותם צדדים, ההליך בישראל עשוי להיות מעוכב עד לסיום הבירור של ההליך בפורום הזר. קל וחומר בענייננו, שעה שהוגש הליך בפורום הזר בין ההורים וכבר ניתן פסק חוץ, שעליו תלוי ועומד ערעור, ושעה שמלכתחילה, לא הוגש הליך מקביל בישראל בין ההורים, וההליך דנן אינו מתנהל בין ההורים, אלא בין אחות הקטינות להורים.
סיכומו של דבר, דין הבקשות להידחות.
אוסיף כי העקרונות הכלליים שבפרק א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, (להלן: תקנות סד"א), שנועדו לאזן בין הרצון של צד להליך למצות את זכויותיו עד תום לבין הפגיעה בצד שכנגד ובאינטרס הציבורי, תומכים אף הם בדחיית הבקשות. הוראות חלק א' לתקנות חלות על ההליכים שבפני בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לתקנה 180(ג)(1) לתקנות סד"א. לפי חלק א' לתקנות, מטרות התקנות "לקבוע סדר דין לניהול ההליכים… ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך" (תקנה 1). עוד נקבע שם כי על בית המשפט מוטלת חובה לניהול ההליך השיפוטי באופן שוויוני, מידתי ויעיל (תקנות 2 ו-3 לתקנות). זאת, תוך מניעת שימוש לרעה בהליכי משפט, "ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו" (תקנה 4 לתקנות).
תקנה 5 לתקנות החדשות אף קובעת כי: "בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך". דברי ההסבר לתקנות מלמדים כי "עקרון זה נולד על רקע הנחת היסוד שלפיה, המשאב השיפוטי הינו משאב ציבורי יקר שיש לעשות בו שימוש מושכל. על כן על בית המשפט לאזן בין האינטרס של בעלי הדין, שהוא הקדשת מלוא משאביו וזמנו של בית המשפט לצורך בירור התובענה תוך למשל אי עמידה על הסדרים שנקבעו בתקנות, לבין האינטרס הציבורי שהוא, בין היתר, ניהול מיטבי של המשאב השיפוטי המוגבל" (עמ' 6). דברי ההסבר מפנים בהקשר זה לרע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג [פורסם בנבו] (5.2.2007) שם נאמר כי "בית המשפט אחראי לכלל המתדיינים ולא רק לאלה העומדים לפניו בתיק מסוים".
במקרה דנן, עסקינן בבקשות שהוגשו ערב מועד ביצוע פסק החוץ, ודי בעיתוי הגשת הבקשות כדי להסיק כי מדובר בהתנהלות שאינה מתיישבת עם תום הלב הדיוני הנדרש מבעל דין, גם כשהוא מבקש לייצג את טובת קטינות לפי הבנתו, וכן עם העקרון כי יש לנהל הליך תחת ודאות דיונית וביעילות. כן אין הבקשות מתיישבות עם האינטרס הציבורי לעשות שימוש מושכל במשאב השיפוטי לטובת ציבור כלל המתדיינים. אכן, אין כל תוחלת בקיום ההליך למינוי אפוטרופוס לדין ובהעתרות לשתי הבקשות הנוספות, שכן גם אם תנוח דעתי כי המעבר לאב מנוגד לרצונן של הקטינות, וכי על פני הדברים, אינו מתיישב עם טובתן, לא יהיה בידי לתן הכרעה הסותרת את שנקבע בפסק החוץ ותוך סיכולו דה פאקטו.
סיכום
סיכומו של דבר, דין שלוש הבקשות להידחות.
למותר לציין כי תוצאה זו היתה מתחייבת גם לו האם היא זו שהיתה מגישה את ההליך.
אציין כי המבקשת והאם טענו כי לא זו בלבד ששתי הקטינות הגדולות יותר מסרבות לנסוע לארה"ב לשם קיום פסק החוץ, הרי שהאב בעצמו הודיע כי אינו מעוניין שהן תעבורנה למשמורתו. האב עצמו לא התייחס לנושא זה בתגובתו. לעניין זה יאמר, כי שעה שקיים פסק חוץ המחייב את האם להשיב את כל ארבע הקטינות לארה"ב ולהעבירן למשמורת האם, הרי שיש לקיים את פסק הדין, והדרך היחידה לשנותו, לרבות צמצומו לשתי הקטינות הצעירות יותר בלבד, היא בבקשתה מתאימה לבית המשפט האמריקאי.
מובהר כי אין בהחלטה דנן משום נקיטת עמדה כלשהי ביחס למחלוקות בין ההורים בינם לבין עצמם וביחס לפסק החוץ לגופו.
לבסוף אציין, כי שקלתי אם לתן הנחיה לרשות הרווחה המקומית הנוגעת בדבר, לקיים פגישה עם הקטינות כדי להסביר להן את מצב הדברים באופן מושכל ורגיש. ואולם, בשים לב לכך שהבקשות הוגשו ערב המועד שנקבע להשבת הקטינות לארה"ב והעובדה כי ככל הנראה הנסיעה תתקיים עוד היום, נראה כי אין טעם בכך. ככל ואני טועה, וניתן עדיין לעשות כן, יואיל ב"כ המבקשת להגיש עדכון מייידי לתיק, תוך ציון מקום מגורי האם היום, ותנתן הנחיה מתאימה.
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
פסק הדין יפורסם, בכפוף להתממתו.
התיק יסגר.
ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ה, 21 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
