לפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
תובע
מ.א.
ע"י ב"כ עוה"ד נתלי רם בלקר
נגד
נתבעות
1. א.א. (מ)
ע"י ב"כ עוה"ד גלית שמש פאוקר
2. י.ב.
ע"י ב"כ עוה"ד רפאל גלס ואח'
החלטה
התובע הגיש תביעה "כספית/נזיקית".
נטען בתביעה כי בשנת 2014 התובע ונתבעת 1, שהם בני זוג לשעבר, פנו לנתבעת 2 שהינה עו"ד על מנת לקבל יעוץ משפטי ועל מנת שתערוך עבורם הסכם גירושין. התובע תיאר בתביעתו כי הצדדים הגיעו למשרדה של נתבעת 2 יחד, הוסכם כי נתבעת 2 תערוך עבורם את ההסכם ו"הכל מתן הבנה מלאה שהנתבעת 2 מייצגת את שני הצדדים ודואגת לאינטרסים של שניהם" וסה"כ התקיימו 2-3 פגישות.
התובע טען כי הצדדים הסכימו מראש על סכום המזונות ועל מגורי נתבעת 1 עם הקטינים המשותפים בדירת הצדדים, אך נתבעת 2 "הסבירה" כי על התובע לשלם לנתבעת 1 עבור מזונות ומדור סכום הגבוה מהמוסכם וגם לשאת במחצית החזרי המשכנתא. לאור הסברים אלו מאחר שתובע לא יכולה היה לשאת את התשלומים, לאחר התלבטות ועל בסיס אמונת התובע כי נתבעת 2 מייצגת גם את האינטרס שלו, הוסכם כי חלקו של התובע בדירה שהייתה בבעלות הצדדים תעבור לבעלות נתבעת 1 חלף מדור והצדדים חתמו על הסכם שאושר כהסכם ממון וניתן לו תוקף של פס"ד ביום 15/07/2014.
נטען כי בשנת 2018 ייצגה נתבעת 2 את נתבעת 1 בהליכים שהתנהלו בין התובע לנתבעת 1 בבית המשפט לענייני משפחה והתובע הגיש על כך תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. נטען כי ביום 13/11/2029 במהלך הדיון בקובלנה שהוגשה, התברר לתובע כי נתבעת 2 טוענת שייצגה בהסכם רק את נתבעת 1. התובע הכחיש הטענה והפנה לפרוטוקול אישור ההסכם ולכך ששני הצדדים שילמו שכרה של נתבעת 2.
התובע המשיך וטען כי הנתבעות עשו יחד אחת ופעלו מאחורי גבו כשהציגו בפניו מצג שווא בדבר סכומי המזונות בהם יחויב, תשלום המדור, והמשכנתא בה יחויב חרף זכאותו לדמי שימוש. נטען כי בשל מצג שווא זה מאחר והאמין כי נתבעת 2 מייצגת אותו, הסכים לותר על חלקו בדירה המשותפת.
נטען כי נתבעת 2 לא הסבירה לתובע זכויותיו, לרבות ויתורו על זכויות פנסיה של נתבעת 1, והפרה את חובת הנאמנות החלה עליה כמייצגת התובע ולחילופין גם אם לא ייצגה את התובע, הפרה את חובת הנאמנות של עו"ד כלפי בעל דין שאינו מיוצג. נטען כי נתבעת 1 ניהלה את המו"מ בחוסר תום לב ונתבעת 2 הציגה בפני התובע גם מצג שווא בנוגע לשווי הדירה.
התובע עתר לתשלום פיצויים נוכח הנזק שנגרם לו בשל ניהול מו"מ שלא בתום לב, הצגת מצגי שווא, הפרת חובת הנאמנות והגילוי, הסכום הנתבע הוא חלקו של התובע בדירה המשותפת, בניכוי המשכנתא, סך 312,000 ₪ וגם פיצויים בגין עגמת הנפש סך 30,000 ₪.
בהחלטה מיום 09/01/2025 צוין כי אמנם התובע ונתבעת 1 הם בני זוג לשעבר, אך העילות המשפטיות מושא התביעה אינן נובעות מהסכסוך המשפחתי. עוד צוין כי נתבעת 2 אינה "בן משפחה" – ולאור כך כי לכאורה הסמכות לדון בתביעה היא לבית משפט השלום. הצדדים התבקשו להגיש עמדותיהם.
נתבעת 1 טענה כי הצדדים בני זוג לשעבר, והתביעה כספית/נזיקית עילתה סכסוך בתוך המשפחה, שכן ההסכם הוא הסכם גירושין ודיון בתיק הנזיקי יכול להוביל לדיון בסוגיות בדיני משפחה ועל כן הסמכות היא לבית משפט זה.
נתבעת 2 הודיע כי היא מצטרפת לעמדת נתבעת 1 – אל לא נתנה לכך נימוקים.
התובע, הצטרף לעמדות הנתבעות וטען כי לבית משפט זה סמכות לדון בתביעתו כנגד נתבעת 1 ויש על כן לצרף את נתבעת 2 לשם בירור התובענה וההכרעה בה. נטען כי הוויתורים שעשה התובע בעקבות מצגי השווא של הנתבעות, והייעוץ המשפטי שקיבל לכאורה מנתבעת 2 נעשו בהסכם גירושין ועל כן הסמכות לדון בנזקים שנגרמו לתובע היא לבית משפט זה.
לאחר ששבתי ועיינתי בכתב התביעה ובעמדות הצדדים מצאתי כי הסמכות היא לבית משפט שלום;
עיקרה של התביעה הוא בעילת תביעה של הפרת חובת הנאמנות של עו"ד כלפי לקוח, אם על ידי הצגת מצג שווא בדבר ייצגו או בדבר שמירה על אינטרס התובע, ואם על ידי מתן יעוץ משפטי לא נכון במכוון להטעות את התובע. התובע טוען כי נתבעת 2 "לא הזהירה אותו שהוא מוותר על זכויות", "שכנע אותו לקבל את ההסכם, ולוותר על זכויות וכספים רבים, תוך הצגת מצגי שווא…" (סעיפים 65-55 לכתב התביעה). ראו כי התובע מפנה לסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ולכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. לחילופין עילת התביעה היא הפרת חובת נאמנות של עו"ד כלפי צד לא מיוצג. כל זאת כלפי נתבעת 2 – שאינה "בן משפחה".
אשר לנתבעת 1, צירוף נתבעת 1 כנתבעת, נעשה על בסיס הטענה כי נתבעת 1 עשתה יד אחת, בקנוניה ובחוסר תום לב, על מנת להציג לתובע מצג לפיו נתבעת 2 מייצגת את שני הצדדים ושמורת על האינטרסים שלו. טענות אלו אינן סכסוך בתוך המשפחה. מצג השווא הנטען וגם חוסר תום הלב וההטעיה הנטענים הם לעניין הייצוג ואינטרס הייעוץ המשפטי – לא לעניין רכוש בני הזוג; להבדיל ממקרה בו בן זוג לשעבר הסתיר מידע רכושי מבן זוג אחר ועורך הדין שהוא שלוח לקוחו יודע על כך.
ראו גם כי התובע לא עתר לביטול ההסכם שקיבל תוקף של הסכם ממון, אלא עתר לפיצויים בגין הפרת נאמנות, מצג שווא וחוסר תום לב לעניין ייצגו ושמירה על זכויותיו וגם ראו כי נתבעת 2 הודיעה כי פנתה לייצוגה במסגרת פוליסת ביטוח מקצועי – והייצוג אושר.
יוער שטענת נתבעת 2 כי דיון בתיק הנזיקי יכול להוביל לדיון בסוגיות בדיני משפחה אינה יכולה לעמוד הואיל והשאלה העיקרית היא האם נתבעת 2 ייצגה את התובע אם לאו, והאם הוצגו מצגי שווא או חוסר תום לב בנוגע לשאלת הייצוג, ולא שאלות מתחום דיני המשפחה.
אשר על כן אני מורה על העברת התובענה לבית משפט השלום, שלו הסמכות הענייני לדון בתביעה זו.
לאור כי הנתבעות עתרו להותיר את התביעה בבית משפט שלום, ביושבו כבית משפט לענייני משפחה, אין צו להוצאות.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים, תעביר התובענה לסגן הנשיא בבית משפט שלום לקביעת המותב ולעיון סגנית הנשיאה לענייני משפחה.
ניתנה היום, ז' שבט תשפ"ה, 05 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
