לפני
כבוד השופט בן ציון קבלר
מבקשים
המחלקה לשרותים חברתיים – אשדוד (א, ד, ה, סיטי)- עו"ס נוער
בעניין
משיבים
1. פלוני ***
2. פלונית ***
בעניין הקטינים
פלונית ואחרים
החלטה
בפני בקשה להארכת צווי נזקקות בעניינם של חמשת הקטינים, הארכת דרכי טיפול בעניין שלושת הקטינים ***,***, *** ושינוי דרכי הטיפול (הוצאה ממשמורת הוריהם) בענין הקטינות פלונית ו****.
עניינם של הקטינים מוכר היטב לבית המשפט – הן בשל צווים שהוצאו לגבי הקטינים והן בשל דיונים שהתקיימו בפני.
ביום 26.3.2023 הקטינים הוכרו כ"קטינים נזקקים", במסגרת צו חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך – 1960 (להלן: "החוק"), לצד דרכי טיפול של פיקוח והשגחה מכח סעיף 3(3) לחוק.
המשיבים זוג הורים נשואים. ביניהם מתחים רבים.
המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה משנת 2014 בשל מצוקה כלכלית וקשיים בתפקוד ההורי, כמו כן, מטופלת מיוני 2021, באופן אינטנסיבי בתכנית "השביל המיטיב", ומקבלת ליווי עו"ס משפחה וליווי מלוות משפחות, מטרת התכנית הינה מניעת הוצאת הקטינים מבית ההורים.
מאבחון פסיכו-דיאגנוסטי שבוצע למשיב במאי 2023 הומלץ על "מעקב גורמי הרווחה, הדרכת הורים, יש לשקול הוצאת ילדים לפנימייה, כל ילד לגופו של עניין עקב קשיי תפקוד הורי של המשיב ואשתו. אם המשיב ואשתו מתנגדים לכך הם חייבים לשתף פעולה בתכנית מטעם הרווחה".
מאבחון פסיכו-דיאגנוסטי שבוצע למשיבה הומלץ על "תרפיה רגשית ממושכת, המשך מעקב פסיכיאטרי, המשך מעקב גורמי הרווחה, הדרכה הורית, יש לשקול הוצאת ילדים לפנימיה, כל ילד לגופו של ענין. אם המשיבים מתנגדים להוצאת הילדים לפנימיה יש לגבש תכנית טיפול מחייבת, כולל הענות חד משמעית להמלצות הטיפול הפסיכיאטרי, התמדה בטיפול הרגשי, העדר איומים אובדניים ונסיונות אובדניים.".
בחודש יוני 2023 אושפזה המשיבה בבי"ח פסיכיאטרי (למשך שבוע ובהסכמה) על רק מחשבות אובדניות. בדצמבר 2023 המשיבה ניסתה לבצע מעשה אובדני ע"י בליעת כדורים. המשיבה מוכרת למערכת בריאות הנפש ואושפזה 4 פעמים לאורך השנים, המשיבה נמצאת במעקב פסיכיאטרי ונוטלת טיפול תרופתי.
לאחרונה התגלה למשיב כי המטפלת מעם "השביל המיטיב" ממליצה על הוצאה למסגרת חוץ ביתית של הקטינות פלונית ו***, בשל האמור המשיבה והקטינה הפסיקו הטיפול (על דעת המשיב כעולה מהתסקיר). לדברי עו"ס לחוק נוער קיים "תקיעות" בהתנהלות ותפקוד המשיבים.
מאבחון פסיכו-דיאגנוסטי שבוצע לקטינה פלונית במאי 2023 הומלץ על: תרפיה רגשית ממושכת, הערכה פסיכאטרית (גם בנוגע לתחום חברתי- תקשורתי), המשך מעקב גורמי רווחה, הדרכת הורים ותוכנית טיפול מחייבת כתנאי לאי הוצאתה לפנימיה.
ביולי 2023 הקטינה פלונית עברה הערכה פסיכיאטרית, הומלץ על "בדיקה דחופה ע"י דיאטנית, טיפול רגשי וקבוצתי, בירור גנטי למשפחה, בדיקת מעקב בעוד 3 חודשים".
מדיווח יועצת ביה"ס מחודש ספטמבר 2023 עולה כי הקטינה מבקרת בביה"ס ובמועדונית, מדיווח ההורים יש חשש כי לקטינה הפרעת אכילה.
בנובמבר 2023 התקיים ביקור בית ע"י מחנכת ביה"ס ועולה כי "הבית מוזנח ומבולגן, לאמא קשה לטפל בשישה ילדים בזמן מלחמה"… "ההורים מתקשים וזקוקים לסיוע, גם בכל הנוגע להתנהלות מול הקשיים של פלונית – הן באכילה והן בשינה".
בדצמבר 2023 התקיימה וועדת תכנון וטיפול והומלץ כדלקמן:
המשיבה – בדיקת המשך זכאות לנכות, המשך סל שיקום ושילוב מדריכה.
הקטינים ***, ***, *** – המשך צו פיקוח והשגחה בקהילה.
הקטינות פלונית ו*** – שינוי דרכי טיפול והוצאה למסגרת חוץ ביתית.
מכאן הוגשה הבקשה שלפני.
ביום 25.2.2024 התקיים דיון במעמד הצדדים.
עו"ס לחוק הנוער שבה על הבקשה כאמור ברישא ההחלטה וטענה כי למרות כל המשאבים שניתנים להורים (בתוך המשפחה) הם עדיין לא מצליחים לקדם את התפקוד ההורי ואת מצבם של הקטינים. הוסיפה כי אין ספק באהבתם לקטינים, עם זאת, אין בכך די ויש קושי תפקודי מובהק, "בסיס היכולת שלהם להבין הוא מאוד גבולי" כהגדרתה לאור מבחנים שנערכו להם. ציינה כי הקטינה *** אמורה לעבור אבחון מש"ה.
באת כח המשיבים הסכימה להארכת צווי הנזקקות לחמשת הקטינים ולהארכת צווי פיקוח והשגחה, עם זאת, המשיבים מתנגדים להוצאה חוץ ביתית של הקטינות.
לטענתה הנמכה קוגנטיבית (של המשיבים) היא אינה עילה להוצאה למסגרת חוץ ביתית ויש למצות את כל החלופות בטרם יינקטו בצעד זה. לדבריה המשיבים ישתפו פעולה בכל הנדרש. כן ביקשה למנות את חברת המשפחה כסומכת במימון של הרווחה ויש לבחון את התקדמותם והתנהלותם לאורך תקופת זמן נוספת.
אפוט' לדין מסכימה להארכת צווי הנזקקות וצווי הפיקוח לשלושת הקטינים.
טענה כי המשיבים משתפי פעולה (לדעת גורמי הטיפול), עם זאת הם זקוקים לליווי משמעותי בתוך הבית כדי שדברים בסיסיים של הורה יתקיימו. עולה כי המשיבים "מיצו את האפשרות להניע תפקוד תקין באמצעים טיפוליים".
ביחס לקטינה פלונית – המצב מדאיג, לה תפקיד הורי ניכר ועסוקה סביב טיפול הבית, יש עליה עומס רב והיא חרדה. הוסיפה כי ייתכן ואם תהיה במקום שקט (מסגרת חוץ ביתית) היא תוכל להתפתח מבחינה רגשית או אחרת בצורה מיטבית ואולי כך ניתן יהיה לעצור את ההתדרדרות במצבה לרבות הפרעת האכילה ממנה סובלת.
ביחס לקטינה ***- במסגרת חינוך מיוחד, קיים חשש שאולי היא לא נמצאת במקום הנכון ולא מוצתה ההזדמנות לכיתה קטנה, כן יש לעקוב אחר התנהלותה. לטענתה יש לעשות אבחון בטרם הקטינה תצא ממשמורת הוריה.
דיון והחלטה:
תחילה לעניין הכרזת הנזקקות – היות שאין מחלוקת בנדון, הרי שצווי הנזקקות מוארכים בזאת לפי סעיפים 2(2) ו2 (6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך – 1960 זאת לגבי חמשת הקטינים. תוקף הצווים למשך שנה מהיום.
לענין הארכת צווי פיקוח והשגחה מכח סעיף 3(3) לחוק לגבי שלושת הקטינים – היות שאין מחלוקת בנדון, הרי שצווי הפיקוח וההשגחה מוארכים בזאת למשך שנה נוספת מהיום. במסגרת הצווים אני מורה כדלקמן:
הקטינה *** – הגעה סדירה למסגרת חינוכית ולצהרון ומעקב טיפת חלב.
הקטינה *** – המשך ביקור סדיר בגן שפתי, טיפול קלינאית תקשורת מעקב טיפת חלב ומעקב התפתחות הילד.
הקטין *** – המשך מעון רב תכליתי, מעקב טיפת חלב והשלמת חיסונים, בדיקה מקיפה בהתפתחות הילד, מעקב נוירולוגי והמשך טיפול תרופתי קבוע, בדיקת eeg (ביום 28.2.2024) ויישום המלצות.
המשפחה תמשיך בתכנית "השביל המיטיב" שלב ב' למשך שנה נוספת ותשתף פעולה כנדרש בהתאם לחוות דעת גורמי הטיפול.
בקעת המחלוקת לעניין דרכי הטיפול נסובה סביב הקטינות *** ופלונית – כשהבקשה היא כאמור להוציאן למסגרות חוץ ביתיות.
אין חולק כי מקומו הטבעי, העדיף של ילד, הוא להיות עם משפחתו הביולוגית. כן נפסק ש"אין טוב לילד מאשר להיות עם הורתו יולדתו, אם רק אין בכך סכנה לשלומו ולבריאות גופו ונפשו" (בג"צ 252/75 פלונית נ' שר הסעד, פ"ד ל(1) 51, 56 (1975)).
זכותו של הורה להחזיק ולגדל את ילדו קמה לו לא רק מכוח כללים בסיסיים של חברה אנושית, אלא אף מכוח הדין (ראה סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"א-1961). מדובר בזכות כפולה של ההורים ושל ילדיהם.
עמדת הפסיקה לעניין הוצאת קטין ממשמורת הוריו נחרצת. מדובר בצעד קיצון, שיש לנקוט בו במשורה. צעד יאות הוא רק כאמצעי אחרון, זאת כאשר לא ניתן עוד למצות את הטיפול בתוך הקהילה. כאמור הדבר "מתכתב" עם הפיסקאות הקודמות ועולה בקנה אחד עם זכות יסוד של ההורים לגדל ילדיהם.
אך לאחרונה, ביום 11/2/24 ניתן פסק דין בענ"א 46458-01-24 בבית משפט מחוזי לנוער בחיפה מפי כב' השופט חננאל שרעבי.
כב' השופט שרעבי, עת מקבל הוא ערעור משיב על הוצאת בתו מחזקתו מפנה למספר פסקי דין וכך קובע הוא: "זכותם של ההורים להחזיק ולגדל את בנם (שהיא זכות מכוח חוק הטבע 1 ומכוח הדין – סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"א- 1961 ), כפופה לבחינת טובת הילד. לכן בטרם הוצאת קטין ממשמורת הוריו, שאין חולק כי הוא אמצעי קיצוני, עלינו להיות משוכנעים כי מוצו כל אמצעי או דרכי הטיפול החלופיים שאינם כרוכים בניתוק הקטין מהוריו. חובה עלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת שהקטין יגדל בחיק משפחתו הביולוגית, ובלבד שלא נשקפת לו סכנה, ולהעניק להוריו, את מלוא הכלים בתוך הקהילה.
על כך כבר נאמר כי "אין טוב לילד מאשר להיות עם הורותו, יולדתו, אם רק אין בכך סכנה לשלומו ולבריאות גופו ונפשו" (בג"ץ 252/75 פלונית נ' שר הסעד, פ"ד ל) 1 ) 51 , 56 ( 1975 ). לצד זאת הלכה היא כאמור, כי האוטונומיה של ההורים בגידול ילדיהם אינה מוחלטת. עקרון האוטונומיה המשפחתית כפוף תמיד לצרכיו של הילד, לזכויותיו ולטובתו.
ועוד מוסיף כב' השופט שרעבי – דברים מתוך ענ"א 18-07-56232 פלונית נ' המחלקה המחלקה לשירותים חברתיים 13 ואח', פסקה 24 ( 1.08.2018): "בנוסף ראוי לציין, את שהדגישה המערערת בערעורה – כי ככלל להורים הזכות לגדל את ילדיהם במסגרת התא המשפחתי, תוך שלילת התערבות של גורמים חיצוניים ביחידה המשפחתית".
ומסייג כב' השופט שם: "עם זאת האוטונומיה של ההורים בגידול ילדיהם אינה מוחלטת. היא כפופה תמיד לצורכי הילד, לטובתו ולזכויותיו. כאשר ההורה אינו מקיים כראוי את חובותיו או משתמש לרעה בסמכויותיו ההוריות באופן המסכן את הילד או פוגע בו, תתערב המדינה ותגן על הקטין. מכאן סמכותם של בתי-המשפט ושל רשויות הסעד להתערב – בנסיבות מוגדרות – בתא המשפחתי כאשר הדבר מתחייב לשם רווחתו של הילד (ראו לענין זה 22 דנ"א 6041/02 פלונית ואח' נ' פלוני ואח' פד"י נח) 6 ) 246 .")…
הדבר מעוגן בעקרון טובת הילד, שהינו "עקרון העל" המשמש מימים ימימה כ"מפתח" לפתרון מחלוקות או סוגיות שונות בתחום דיני המשפחה .
לעניין הוצאת קטין כדרך פעולה אחרונה מפנה כב' השופט למספר פסקי דין – כך בע"מ 7957/23 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער ביתר עלית, פסקה 10 ( 6.12.2023 ( – )להלן: "ענין פלונית") כך בבע"מ 7456/23 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים עיריית עכו, פסקה 7 ( 3.12.2023 😉 כך בדנ"א 6041/02 פלונית נ' פלוני פד"י נח ) 6 ) 246 , 274-275 )להלן: "ענין פלונית") ענ"א (חי') 56605-04-18 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים ואח' ) 25.5.18 😉 כך בעמ"ש (חי') 53278-02-11 מ.ג נ' מ.מ ואח', פסקה ( 17.3.11 .)
גורמי הרווחה, תומכים הלכה למעשה בהוצאת הקטינות *** ופלונית למסגרת חוץ ביתית. יש לזכור כי לעמדתם של גורמי הרווחה משקל יתר בשל היותם הגורם המקצועי והן גורם אשר חף מכל עניין זר.
"בפסיקה נקבע שלמרות שתסקיר עו"ס אינו חוות דעת מומחה כהגדרתו בסעיף 20 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א – 1970, יש ליתן לו משקל דומה (בע"מ 4259/06 פלוני נ' היועמ"ש [פורסם בנבו] (13.7.06) בע"מ 5072/10 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (26.10.10)). העובדים הסוציאליים הם אנשי מקצוע שחוות דעתם היא בעלת משקל רב ויש צורך בנימוקים כבדי משקל על מנת לסטות מהמלצתם". ראה גם רמ"ש 2107-07-22 פלונית נ' מחלקה לשירותים חברתיים בתל אביב יפו.
המשיבים מתנגדים להוצאת הקטינות ממשמורת – כמתואר. אפוט' לדין הלכה למעשה תומכת בהוצאת הקטינה פלונית וביחס לקטינה *** מבקשת כי קודם להחלטה תבצע אבחון פסיכו-דאגנוסטי כדי שהחלטה זו תהיה מושכל ונתמכת בחוות דעת.
המשיבים מסורים לבנותיהן – עם זאת – אין בכך די : "לא הרי אהבה כהרי יכולת לגדל"; רע"א 7339/05 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה. אזכיר כי המשיבים קיבלו הזדמנות ליתן מענים לצרכי הקטינות.
הוצאת קטין ממשמורת הוריו היא חריג. הפסיקה מציינת גדרים וסייגים שיש ליתן בבחינת מוצא אחרון טרם יתבצע צעד שכזה. כשלעצמי לעולם תנתן הזדמנות למשיבים לשפר הדרוש שיפור בטרם לא יהא מנוס – יש להקפיד עם זאת שלא להגיע אלי "שוקת שבורה" שאז חלילה חלף העיתוי והנזק לקטין בלתי הפיך מדובר "בזמן ילד", זמן יקר עתיד פוטנציאל רגיש וחולף במהירות.
במהלך הדיון קיבלתי 9 דוחות בהם סיכומי ביקור בית שערכה הסומכת מטעם הרווחה.
הדוחות התקבלו וסומנו כחסויים להלן ס1-ס9 וזאת כדי לאפשר את המשך שילובה של הסומכת ולשמור על יחסי אמון בין הצדדים.
מהדוחות עולה באופן חד משמעי כי המשפחה מחויבת להתערבות כאמור של הרווחה במישור היום יומי.
ב"כ המשיבים, כאמור ביקשה כי חברת המשפחה תוכר כסומכת רשמית.
עליי לציין כי הסומכת היא "זרועה הארוכה" של הרווחה ומכאן אף של בית המשפט על מנת לספק נתונים על ידי גורם שהוא אובייקטיבי. סומכת "מטעם" אינה בהכרח גורם אשר הדיווחים שיגיעו ממנו, יהיו כאלו שניתן יהיה לבסס עליהם ממצאים ומסקנות.
התרשמתי מרצונה הטוב של הגב' ***, עם זאת, אם ברצונה לשמש כסומכת "רשמית", עליה לעשות את ההליך המקובל ולעמוד בקריטריונים אותם מעמיד משרד הרווחה.
מסכים אני עם באת כח המשיבים כי הנמכה קוגנטיבית אינה יכולה לשמש סיבה להוצאת קטין ממשמורת הוריו אלא שגם לאחר שבחנתי כל הסייגים עלי לציין כי מדובר במשפחה שהכרחית מעורבות שירותי הרווחה בחייה (למעשה על כך אין חולק – כל הקטינים הם קטינים נזקקים) וכן קובע אני כי חלף פרק זמן ניכר וכי לגבי הקטינה פלונית מוצו דרכי הטיפול בקהילה ומצבה מעורר דאגה ומחייב דרך פעולה.
כאמור ביחס לקטינה פלונית –
לא ניתן להתעלם ממדדי רצון אל מול יכולת, נדמה כי המשיבים עשו ככל יכולתם (אך לא כל שנדרשו) על מנת להעניק לקטינה את המענים לה היא זקוקה, אך בכך לא די ועל הקטינה לקבל המענים המיוחדים לשיפור אורחות חייה, נדמה כי מענים אלה, תקבל היא במסגרת חוץ ביתית מתאימה, במיוחד ולנוכח כי הקטינה בעלת תפקוד הורי ולה הפרעת אכילה. שמעתי גם את דבריה מפורשים של אפוט' לדין ודאגותיה ממצבה הנוכחי של הקטינה והנזקים הנגרמים לה כל עוד אין שינוי בסביבתה הקרובה. היותה ילדה הורית החרדה להוריה תחת שהדבר יהא הפוך.
לאחר שבחנתי היטב את מצבה של הקטינה ושקלתי עמדות הצדדים הגעתי למסקנה כי מדובר בתקופה ארוכה (שנתיים וחצי) אשר ניתנה למשיבים. תקופה זו, די בה על מנת שניתן יהא לציין כי מוצו בשלב זה האפשרויות לשילובה של הקטינה בתוכנית בקהילה אשר על כל האמור – ניתן בזאת צו ההוצאה ממשמורת לפי סעיף 3 (4) לאותו חוק, למשך שנה מהיום.
הקטינה תוצא ממשמורת המשיבים ותושם על ידי רשויות הרווחה במסגרת מתאימה שתאושר על ידי ביהמ"ש. אכן ראוי כי מסגרת שכזו תהיה בעיר אשדוד ובמקום שיאפשר לקטינה את המשך לימודיה במסגרת בה היא נמצאת כיום.
הקטינה תקבל את כל המענים הטיפוליים והרפואיים הנדרשים לה (בשים לב להפרעת האכילה ממנה סובלת).
המשיבים ישתפו פעולה עם עו"ס לחוק הנוער או מי מטעמה.
ביקורים וחופשות לפי נהלי המקום.
מובהר כי צווים לפי חוק זה ניתן לאריך/ לקצר/ לבטל – הכל בהתאם לטובת הקטינה. המשטרה תסייע במימוש הצו, ברגישות הנדרשת כמתחייב מנסיבות העניין- ובכפוף להנחיות עו"ס חוק נוער.
ביחס לקטינה **** – לאור העובדה כי הקטינה לעבור אבחון מש"ה בקרוב הרי שניתן יהיה לדייק יותר את צרכיה והמענים להם היא נזקקת. כמו כן יש להתייחס לבקשת של אפוט' לדין לערוך לילדה אבחונים נוספים.
אשר על כן ניתן צו השגחה בקהילה לגבי *** – ועו"ס לחוק נוער תעביר עד ליום 10/3/24 תכנית לדרכי טיפול בקהילה וכן צפי למעבר האבחונים. בהתאם לממצאים ניתן יהיה להגיש בקשות חדשות.
באשר לפלונית תגיש עו"ס לחוק נוער עדכון עם מציאת מסגרת ובכל מקרה בתוך 180 ימים.
כאמור תוקף כל הצווים למשך שנה כמפורט.
מזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ט אדר א' תשפ"ד, 28 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
